ארכיון חודשי: נובמבר 2015

זהבה גלאון על ח"כ חזן: "מבוכה ונזק לא רק למפלגתו ובוחריה ועליו לעזוב את המשכן"

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, התייחסה להתבטאויותיו של ח"כ אורן חזן אתמול במליאה והיום בתקשורת, לגבי ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) וח"כ עיסאוי פריג' (מרצ): "ח"כ חזן, שלעג לח"כ אלהרר, ומנסה להטיל רפש בה ובח"כ פריג', הוא מבוכה ונזק לא רק למפלגתו ולבוחריה, אלא לכל מי שעוד מאמין שיש שחר דמוקרטי למדינת ישראל, ושדברים עוד יכולים לעבוד פה באופן מהוגן.

אפילו בשביל הקואליציה הזו ח"כ חזן, שמתייג ח"כים ומשפיל אותם בשל זהותם האתנית או נכותם, הוא באופן חד משמעי מקור לבושה. גינוי לא יספיק כאן, ח"כ חזן צריך להבין את הרמז העדין ולעזוב את המשכן, הוא לא ראוי לייצג אף ציבור."

יעל גרמן במסגרת יום הפג בכנסת: "שזה מגיע לפגים, מערכת הבריאות שלנו נמצאת במקום לא טוב"

ב-24.11.2015, צויין בכנסת ישראל יום הפג, במהלכו שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן, אמרה את הדברים הבאים:

"מערכת הבריאות שלנו היא מערכת מצוינת, עם נתונים טובים, הן בתוחלת החיים והן בתמותת תינוקות אבל כשזה מגיע לפגים, אנחנו נמצאים במקום לא טוב.

תמותת הפגים במדינת ישראל הינה גבוהה ביחס לתמותת הפגים במערב משתי סיבות עיקריות: בגלל הצפיפות ובגלל המחסור בכוח אדם.

בנוסף לעבודה המבורכת שנעשית ולמדדים הקיימים יש להציב יעד ברור לירידה בתמותת הפגים בישראל ואת היעד הזה יש להציג מדי שנה לוועדה".

מוטי יוגב: "האיחוד האירופי הוא החטיבה להתיישבות של הפלסטינים"

ועדת המשנה לעניין איו"ש בוועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ ואל"מ במיל' מוטי יוגב (הבית היהודי) ערכה היום דיון מעקב בנושא הטיפול בבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטח C. ח"כ מוטי יוגב: במבחן התוצאה מדינת ישראל לא מתמודדת עם הבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית.

בנוסף הוצג בועדה שהאיחוד הארופאי הקצה בשנים האחרונות בכל שנה מעל 100 מיליון אירו לקידום פרוייקטים לבניייה בלתי חוקית לבדואים על אדמות מדינה בשטחי C בניגוד לדין הבינ"ל ולהסכמי אוסלו בתופעה שניתן לכנותה "טרור הבנייה הבלתי חוקית". חברי פורום עוטף ירושלים הציגו לחברי הוועדה נתונים אודות ההשתלטות הפלסטינית על אדמות מדינה, גניבות חשמל ומים, זיהום שמורות טבע ומי תהום.
כמו כן, הציג הפורום לנוכחים את העלייה המדאיגה במבנים הלא חוקיים הנבנים בשטח בסיוע האיחוד האירופי

לדברי נציגי עמותת "רגבים": "באזור מעלה אדומים בלבד ישנם כ 1000 מבנים בלתי חוקיים והמגמה רק הולכת ומתעצמת. מדובר בתהליך שמתחיל בפחונים ובהמשך במידה ולא הורסים את המבנה הוא הופך לקרווילות. הרעיון מבחינת הפלסטינים הוא להשתלט על השטח ולכן במהלך הקיץ המבנים הללו כלל לא מאוישים. מדובר בהשקעה כלכלית משמעותית שממומנת בעיקר על ידי גורמים באיחוד האירופי. במידה ואותם גורמים יגיעו למסקנה שאין כדאיות כלכלית בהמשך העברת התקציבים מאחר ומדינת ישראל תממש את צווי ההריסה, הם יפסיקו להשקיע.

דוד אלחיאני, ראש מועצת ביקעת הירדן טען כי "הבעיה היא לא במחסור בצווי הריסה. נהפוך הוא. הבעיה היא שבתי המשפט לא מאפשרים לממש את צווי ההריסה הקיימים. יש במועצה צווי הריסה על מבנים עוד משנת 2000 ולא קורה כלום. חייבים להוציא את האחריות בנושא מבג"צ. אולי גם אנחנו צריכים ללמוד משהו מהפלסטינים ולהתחיל לבנות ללא אישור על אדמות מדינה".

רוני שניר, עוזר ראש מועצת בנימין אמר בדיון כי: "יש כאן אוזלת יד מתמשכת של משרד החוץ ומשרד המשפטים ובראשם משרד הביטחון שמתעלם מהשתלטות הפלסטינית על אדמות מדינה. חייבים להבין שאם לא נעצור את הבנייה הלא חוקית לאורך כביש מספר 1, הטרור, האבנים הבקת"בים והירי יגיעו גם לשם. בעוד כמה שנים נצטרך לסלול כביש  עוקף שיעלה לירושלים בגלל הטרור שיצא מהכפרים באזור e1."
שניר הוסיף : " לא הגיוני שבג"צ יחליט בקלות כזאת להרוס  בית כנסת בגבעת זאב, אבל מסגד ובית ספר של הרשות שנבנה ע"י האיחוד האירופי באופן לא חוקי, לא הורסים."

ח"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) ציין כי "במבחן התוצאה אנחנו נכשלים. למרות כל הכוונות הטובות של כל גורמי האכיפה יש יותר מידי בנייה בלתי חוקית ומעט מידי הריסות. האיחוד האירופי הפך להיות החטיבה להתיישבות של הפלסטינים. עיקר הפעילות שלנו צריכה להתמקד למול האיחוד האירופי מצד אחד וחוסר המעש של משרד החוץ שחייב לפעול באופן יותר אגרסיבי.  לתחושתי בנושא הזה אין הכוונה של הדרג המדיני במטרה לחזק את המשילות בשטח כדי למנוע מצב שזה בכייה לדורות".

יו"ר הוועדה ח"כ יוגב אמר כי בפועל גורמי האכיפה בישראל כמעט ולא עושים דבר בנושא, לא בפן המבצעי וגם לא המשפטי. האכיפה בשטח לא מתנהלת באופן שוויוני בין ערבים ליהודים. ככלל הבנייה מוכוונת על ידי הרשות הפלסטינית בעיקר בשטח האסטרטגי – E1 וממומנת על ידי האיחוד האירופי בניגוד להסכמי אוסלו.

זהבה גלאון בשדרות: "ביבי הוא גדול מעריצי ומשמרי מועדון ההון-שלטון-עיתון, הגיע הזמן לפרק את המועדון"

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, התייחסה היום בכנס שדרות לאתגר הגדול ביותר שעומד לפתחינו בשנה הקרובה; "לפרק את מועדון ההון-שלטון-עיתון":

"התחלנו לעשות את זה עם חקיקת חוק הריכוזיות שלא מאפשר לחברי המועדון להחזיק בפירמידות ולהמר על כספי ציבור. ממשיך בזה ציבור גדול, שיוצא מדי שבוע לרחובות כדי להתנגד למתווה הגז ולקשרי ההון-שלטון שהולידו אותו, ונצליח כשנסלק מהשלטון את ראש הממשלה נתניהו שהוא גדול מעריצי, משמרי ומטפחי מועדון ההון- שלטון-עיתון."

"רק אתמול שמעתי את גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים, קורא לתוכנית "מגש הכסף" "מגש של שקרים", ומאשים את היוצרים שלה בקמפיין הסתה פוגעני ואובססיבי. למען האמת, הפאניקה של תדמור מוצדקת.

יותר משהוא פוחד שמתווה הגז לא יאושר, גדעון תדמור ושותפיו לגזל פוחדים מחשיפת השיטה שהם המרוויחים הגדולים ממנה. תדמור חושב שהציבור מטומטם ומנסה למכור לו שהמאבק במתווה הגז הוא קמפיין הסתה שמאלני.

הם פוחדים שהציבור יעשה את החיבור בין השיטה לבין העובדה שהמזון פה יקר ב-20%-25% מאשר באירופה, ושצריך 137 משכורות כדי לקנות דירה".

"ירון זליכה, שהיושרה שלו רק הולכת וגוברת בעיני בכל פעם שמישהו כמו גדעון תדמור תוקף אותו, מסביר ב-"מגש הכסף" איך אי השוויון הנוראי מחרב את החיים שלנו וגורם לנו לעבוד ולעבוד, מבלי להרוויח מספיק כדי לחיות.

זליכה חושף את השחיתות הנוראה שגורמת לזה. שחיתות שמרכזת את העושר האדיר שיש כאן בידיהם של כמה בעלי הון, וקושרת בינם לבין פוליטיקאים שדואגים לפתוח להם את כל הדלתות לכסף שלנו".

גלאון הוסיפה: "חברי המועדון שולטים בכל הנכסים שלנו: במשאבי הטבע, בחברות הציבוריות שכספי הפנסיה שלנו מושקעים בהן, בעיתונים שאנחנו קוראים – ובכולם הם משתמשים אך ורק לטובתם האישית. כשהם מפסידים כסף, זה את הכסף שלנו. כשהממשלה מוכרת להם בזיל הזול את משאבי הטבע, אלה משאבי הטבע שלנו שנגזלים."

"משמעות המשך קיומו של המועדון היא אחת: הפיכת ישראל לאוליגרכיה שבראשה טייקוני הגז, בכירי הגופים הפיננסיים ובעלי אמצעי התקשורת. שליטים שיחזיקו במשאבים החיוניים והמרכזיים ביותר במשק, ודרכם בהשפעה אדירה לא רק על הכלכלה, אלא על כל הליכי קבלת ההחלטות במדינה".

אילן גילאון בפנייה דחופה לוועדת האתיקה: "פעלו להטלת סנקציות על חה״כ אורן חזן"

חה״כ אילן גילאון, המשמש גם כיו״ר-שותף בשדולה לאנשים עם מוגבלויות, פנה הבוקר בדחיפות לוועדת האתיקה של הכנסת בדרישה לסנקציות כנגד חה״כ אורן חזן על רקע דבריו החוזרים כלפי חה״כ אלהרר:

״זוהי חציית קו אדום חסרת תקדים ביחס לאנשים עם מוגבלויות. הכנסת לא יכולה לעבור על הדברים לסדר היום, ואני קורא לכם לפעול בדחיפות ולהטיל את הסנקציות המשמעתיות העומדות לרשותכם כנגד חה״כ חזן.״

גילאון: ״כאדם עם מוגבלות, וכראש השדולה לאנשים עם מוגבלויות הפועל למגר את היחס השלילי והבלתי מתחשב של הסביבה כלפי אנשים עם מוגבלויות, ולהנגשת המרחב הציבורי, לא אעבור על סדר היום כשהתנהגות מעין זו נעשית בין כתלי בית הנבחרים״.

״בעודי כותב שורות אלה אני נדהם מחדש על עצם הצורך לכבול בפניו של אדם על דבר התנהגותו של נבחר ציבור כלפי אדם נכה״, כתב גילאון.

איוב קרא: "רוב המדינות מסביבנו רואות בדאעש ואיראן כאויב ולא בישראל"

"חייבים למגר את הטרור בכלל והדאעשי בפרט ובכל מקום, ואחד האמצעים החשובים להשגת המטרה הוא שיתוף פעולה כלכלי איזורי מכיוון שרוב המדינות מסביבנו רואות בדאעש ואיראן כאויב ולא  בישראל."

אלה דברים שאמר לפני דקות סגן השר לשת"פא ח"כ איוב קרא בוועידת אנרגיה ועסקים שנערכת במלון דן פנורמה ת"א בהשתתפות מאות מראשי המשק בישראל ואנשי עסקים מהעולם.

קרא הוסיף שרוב העולם הערבי כולל בישראל לא נותן רוח גבית לגל  הטרור שפוקד את ישראל מכיוון שהם מזהים עין בעין איתנו את האיומים והסכנות מכיוון איראן וכמובן דאעש.

אילן גילאון: "חברי הכנסת מהבית היהודי מאיימים בחורבן ביהמ״ש העליון בכלים כבדים ומדברים על ירי בראש הממשלה"

יו״ר סיעת מרצ, חה״כ אילן גילאון, בנאומו בכנסת על הצעות האי-אמון בממשלה של סיעות האופוזיציה, תקף בחריפות את מפלגת ״הבית היהודי״ ואת דבריו של נפתלי בנט שפורסמו מוקדם יותר היום:

״הבית היהודי הפכה לסיוט של מדינת ישראל; ראש המפלגה מדבר על לירות כדור בין עיניו של ראש הממשלה, חבר כנסת אחר מאיים להחריב את בית המשפט העליון בכלים כבדים, והשלישי מציע את עצמו להיות תליין בהינתן עונש מוות בישראל.

אלה עשבי הפרא שצמחו בערוגותיו של הימין המשיחי שטיפח את היגאל עמירים והברוך גולדשטיינים לפני עשרים שנה, והיום משלח לכנסת את אלה היושבים בממשלה וכופרים בדמותה הדמוקרטית של ישראל.״

בדבריו גינה גילאון את גל הטרור האחרון והביע תנחומים על מותם של הנרצחים בפיגועים. גילאון תקף את היעדר הביטחון והקיפאון המדיני בחסותה של ממשלת נתניהו, ואמר: ״כל אזרח במדינת ישראל, זקן, עולל ורך מהווה מטרה שווה לפגיעת טרור. מחזון של ׳התקווה בת שנות אלפיים׳, אנו מתעוררים למציאות בה אנשים נדקרים על-ידי נערות בנות שש-עשרה וארבע-עשרה במספריים. אין מלך בישראל, ומי שנקרא ״מר ביטחון״ ושעל הבטחות אלה עלה לשלטון, לא מספק כל פתרון ולא מבטיח עתיד. אין סיבה להצביע אמון בממשלה שכשלה, וככל שיקוצרו ימיה כך ייטב.״

הצעת חוק המאבק בטרור קובעת עונש של עד 15 שנות מאסר על איום

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בעבירות ובעונשים בעבירות ביטחון, עבירות הנגזרות מהצעת חוק המאבק בטרור.

החוק הנוכחי, קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר על איום. הצעת החוק מבקשת לקבוע עונש חמור מאוד של עד 15 שנות מאסר למי שיאיים בביצוע עבירה שדינה מאסר עולם. היועצת המשפטית של הוועדה טענה כי לא ראוי להטיל עונש כה חמור בגין איום. עונש החמור יותר מהעונש על שוד בנסיבות מחמירות. רק אם האיום יהיה מתוך כוונה לגרום פחד ובהלה בקרב הציבור או אם האיום אכן פעל, וגרם לבהלה או לפחד בקרב הציבור, מוצדק להטיל עונש חמור. אמרה היועצת המשפטית.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי טען, יהיה מאוד קשה להוכיח בבית משפט שכיכר העיר התרוקנה מאזרחים, כתוצאה מאיום שהושמע ע"י פעיל טרור. לשיחת טלפון מאיימת בה המאיים טען שהניח פצצה במטוס יכולה להיות משמעות כלכלית ונזקים כספיים גדולים מאוד, כגון השבתת נמל תעופה למשך שעות רבות. נזרי הודה כל עונש של 15 שנה הינו עונש מוגזם.

ח"כ בני בגין שאל את נציג השב"כ, "מה בפרקטיקה של השב"כ מניע אתכם לדרוש עונש כה חמור של 15 שנות מאסר על איום. המחיר היקר, מוזיל את החוק" אמר בגין. נציג השב"כ טען שערעור תחושת הביטחון של אזרחי ישראל, גורם נזק כספי גדול שנופל על הקופה הציבורית. לדבריו, "עונש של חמש שנות מאסר למי שיאיים שיטמין פצצה במטוס, זהו פרס לטרור".

גם ח"כ אורי מקלב אמר "ההצעה קיצונית מאוד. לדבריו, מי שישלח אבקה לבנה במעטפה, ייענש במאסר של 15 שנות מאסר".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "בסיטואציה של מכת מדינה, יש צורך לקבוע עונשים חמורים יותר מימי שיגרה". סלומינסקי הוביל לפשרה לפיה העונש על איום יעמוד על עד שבע שנות מאסר. יו"ר הוועדה ביקש מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשקול לבצע אבחנה בין סתם איום, לאיום שגרם לפחד ובהלה בציבור.

ח"כ קסניה סבטלובה, עיתונאית בעברה, קיימה ישיבת שדולת חופש הביטוי והעיתונות בכנסת

יו"ר השדולה, ח"כ קסניה סבטלובה: כלב השמירה של הדמוקרטיה הופך לפודל – מנסים להשתיק, להקטין ולהפחיד אותו ולחסל מתוכן. האלימות המילולית שאני ספגתי ב-13 השנים שלי בתפקידי כעיתונאית הם רק דוגמא. עוד דוגמאות: התקיפה של הכתב פוראת נסאר מערוץ 2, איומים שסופגים חבריי העיתונאים, הקריסה של השידור הציבורי בישראל ועוד ועוד.

"הקמתי את השדולה למען חופש הביטוי וחופש העיתונות מתוך אמונה מוחלטת בכך שחרויות אלה הן מעמודי האש של כל דמוקרטיה, וכמובן זו הישראלית לנוכח תהליכים גדולים ומטרידים כגון קריסת רשות השידור, החלשה של מעמדו של עיתונאי וערבוב בין הון לשלטון, חשוב במיוחד לבצר את מעמדו של של חופש הביטוי וחופש העיתונות. יחד עם זאת, חשוב להבין שמאבק על חופש הביטוי וחופש העיתונות זה גם מאבק על גיוון. לא רק תקשורת מיינסטרימית בעברית חשובה לנו אלא גם תקשורת חרדית, תקשורת ערבית ותקשורת בשפה הרוסית. רק אם נשלב ידיים נצליח לחזק את העיתונות ואת עיתונאים."

אורן פרסיקו, העין השביעית בישיבת שדולת חופש הביטוי והעיתונות של ח"כ סבטלובה: בשבוע שעבר סגרו 2 כלי תקשורת בישראל. 25 עיתונאים הפכו מובטלים בבת אחת בגלל ההוצאה של התנועה האיסלמית מחוץ לחוק. עיתונאים שהם לא יהודים חוטפים מכות באופן קבוע בשטחים ובמזרח ירושלים. צריך לקחת את הדברים בפרופורציה ולשים דגש על העיתונאים הלא יהודיים, שסובלים הרבה יותר מהעיתונאים היהודיים.

שלי יחימוביץ: מברכת על הכינוס. אני עבדתי בשידור הציבורי בקול ישראל ובשידור המסחרי בערוץ 2. אני מכירה את הלחצים של הכסף הגדול ולחצים פוליטיים. הכוח של הכסף הגדול הרבה יותר משמעותי. ברגע שיש לחץ של ההון, העימות הוא לא גלוי. אתה מבין לבד מה לא כדאי לך לעשות ומה כן. הדוגמא הקלאסית היתה לפני כשבועיים כשכי"ל הפסיקו את הפרסום שלהם בערוץ 10 בגלל הביקורת כנגד מתווה הגז. בנוסף, יש את הנושא של מעמדו הנשחק של העיתונאי – מעמדו, צורת ההעסקה שלו, תנאי העבודה וכו'. עיתונאי שאין לו הסכם קיבוצי ועיתונאי שאין לו איגוד מקצועי, הוא עיתונאי מפוחד שאין לו כוח לעמוד על שלו. המשחק של ההון והשלטון מתקיים היום בזירה התקשורתית יותר מהזירה הפרלמנטרית, ולכן התפקיד של העין השביעית וארגונים דומים שמבצעים מוניטורינג על עולם התקשורת הוא קריטי.

יצחק הרצוג: את הזרמת שיח חדש ומרתק בתוך הכנסת, ואת מביאה קול ליברלי אמיץ בתוך השיח הציבורי הישראלי, שהוא לא בהכרח בשפה העברית. חירות הביטוי והמחשבה היא ציפור הנפש של כל חברה דמוקרטית. זה היה מובן מאליו בישראל אבל היום זה כבר פחות. אנחנו מודאגים מדחיפת האצבעות של האנשים מרחוב בלפור לעולם התקשורת. ההתערבות היא מרקיעת שחקים וחצופה. צריך לשים לה סכר ללא מורא וללא חשש.

ינון מגל: החיבור של הון-שלטון-עיתון הוא מדאיג. בתור מי שמגיע מעולם התקשורת, ובתור מי שנלחם למען ייצוג מאוזן יותר של דעות בתקשורת, אני חוזר ואומר שיש להלחם נגד השפעות ההון ונגד השפעות הפוליטיקאים על התקשורת.

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) השתתף היום בכנס חירום למען חופש הביטוי בעיתונות שיזמה ח"כ קסניה סבטלובה.
יונה ציין כי "חשיבותו של כנס זה עולה שבעתיים בתקופה בה אנו נמצאים. זו תקופה שבא הולכים ומתממשים האיומים על חופש העיתונות בישראל, שבה אנו מזהים את תביעות אצבעותיו של הכסף הגדול בקביעת סדר היום התקשורתי. שבה נפגע הביטחון התעסוקתי של העיתונאים ובעקבותיו איום על יכולתם למלא את תפקידם."

ציפי לבני: הגעתי במיוחד משדה התעופה, בגלל החשיבות של הנושא. המאבק הוא מהותי ולא רק מאבק של עיתונאים. יש כאן תהליך של השתלטות, על התקשורת אבל לא רק, כדי להשאר בשלטון. האויב זה התקשורת, האויב זה בית המשפט. כל מי שמוחה נגד העניין הופך למשתף פעולה עם האויב. יש רצון להפחיד את התקשורת כדי שביבי יוכל להמשיך להחזיק בשלטון. התוצאה של ההסתה הזו היא אלימות כלפי אנשי התקשורת. הדרך למשטר טוטליטרי עוברת דרך השתלטות על התקשורת. גם לי יש ביקורת על התקשורת, אבל זה לא העניין. יש לנו ראש ממשלה שכותב פוסטים נגד עיתונאים שכותבים נגדו, ושמסמן בצורה ברורה את העיתונים כאויבים. גם הבחירות האחרונות היו על זה – נגד אמריקה ונגד נוני מוזס.

דבריה של ח"כ יעל גרמן ("יש עתיד") בכינוס שדולת חופש הביטוי והעיתונות בראשות ח"כ קסניה סבטלובה:

מברכת על השדולה. צריך להרחיב אותה ולכונן את השדולה למען הדמוקרטיה בישראל. אני מאוד חוששת לדמוקרטיה שלנו. רק בסוף השבוע קראנו על הצעת החוק של אביגדור ליברמן לחוק עוקף בגץ. בפתח עומד גם חוק העמותות, שהוא אחד החוקים הנוראיים ושאני מקווה שנצליח לבלום אותו. והנסיון של איילת שקד להעביר את חוק עוקף בגץ. זה הכל אותו דבר – נסיון להשתיק, נסיון לאיים, נסיון לשלוט ללא ביקורת, נסיון למנוע את חופש הביטוי וזכויות הפרט. אין לי ספק שמי שהדמוקרטיה נמצאת לנגד עיניו נמצאים גם בימין וגם בשמאל, ואני מקווה שבכוחות משותפים נצליח לעמוד מול הצונאמי של החוקי האנטי דמוקרטיים.

דבריו של ניצן חן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית בכינוס שדולת חופש הביטוי והעיתונות בראשות ח"כ קסניה סבטלובה:

יש פה פסיפס יפה מכל המפלגות. קראתי את הצעת החוק שלך – אני לא חושב שיש מישהו פה בבית הזה שיכול להתנגד לה. לגופו של עניין – יש מקום להסדיר את העניין של מיהו עיתונאי (ומהו עיתונאי). התקשורת שינתה את פניה מקצה אל קצה. הרגולטר קפא על שמריו ולא התאים את עצמו למציאות הנוכחית. אני לא מאלו שמפחדים מחקיקה – להיפך. צריך לצלול בצורה מקצועית לעניין של הסדרת התחום. להבדיל מלשכת עו"ד, השוק הזה פרוץ לחלוטין.

חסן מוואסי, עיתונאי מבאקה אל גרביה, בכנס שדולת חופש הביטוי והעיתונות של ח"כ קסניה סבטלובה:

"אצלנו במגזר הערבי פשוט אין תקשורת. זה מראה מה בעל הבית רוצה"

ד"ר אלה שאינסקיה, ראש ארגון מורשתינו בכינוס שדולת חופש הביטוי והעיתונות של ח"כ קסניה סבטלובה:

"מאוד מפריע לי שאין בכלל תקשורת ברוסית. אנחנו הגענו ממשטר לא דמוקרטי. אנחנו יודעים מה היה המגוון של העיתונות בתקופה ההיא ומה היה התוכן. גם כיום העיתונות מאוד מגמתית. בנוסף, מדוע אין ייצוג בתקשורת הישראלית המיינסטרימית למי שהוא לא חלק מההגמוניה? מתי בפעם האחרונה שמעתם עיתונאי בעל מבטא רוסי? או ערבי? יש מספיק אנשי תקשורת מקצועיים שעוברים מסך, וצריכים להוציא אותנו מהגטו אל התודעה הציבורית הרחבה."

עמוס לאור מהאגודה לזכויות האזרח בכינוס שדולת חופש הביטוי והעיתונות בראשות ח"כ קסניה סבטלובה:

"יש הסכמה גורפת שחופש העיתונות הוא חמצן לדמוקרטיה וחמצן להגנה על זכויות אזרח. יש זירה שבה זה מאוד בולט – הפגנות, בעיקר בשטחים ובמזרח ירושלים. נוכחות של אנשי תקשורת שמתעדים את האירועים מסייעים גם לבירור האירועים ולחשיפת האמת לציבור, וכן להרגעת הרוחות. תופעות של אלימות כלפי עיתונאים בשטח, כמו שבירת מצלמות והרחקה של מתעדים, הן מסוכנות. יש גם אזרחים שמתפקדים כעיתונאים לרגע, כשהם מצלמים עם הסמארטפון למשל, וצריך להגן עליהם ולאפשר להם לעשות כן. הכנסת יכולה לפעול בעניין, לא בהכרח דרך חקיקה, אלא בעבודה הסברתית מול גורמי אכיפת החוק."

חה"כ עמר בר-לב בישיבת שדולת חופש הביטוי והעיתונות בראשות ח"כ קסניה סבטלובה:

"בין השתלטות ביבי על התקשורת ואיומה על הדמוקרטיה הישראלית לבין איום ההון על התקשורת, האיום הראשון מסוכן יותר, כי הוא משולב במהלכים נוספים שפוגעים בדמוקרטיה שלנו."

יו"ר סיעת המחנה הציוני, ח"כ מרב מיכאלי, בכינוס שדולת חופש הביטוי והעיתונות בראשות ח"כ קסניה סבטלובה:

"כל הדיון צריך להיות כפוף קודם כל להבנה הזו: מ-2006 יש מציאות תקשורתית שונה מכל מה שהיה קודם, בגלל ישראל היום. הנקודה היא לא הרגולציה, אלא מי יושב על הברז של הרגולציה. גם בקרב ההון יש אינטרסים שאינם לטובת תקשורת חופשית בהכרח, כמו שהיינו רוצים לראות אותה. נשים כמעט נעדרות לחלוטין מהנוף של קביעת אג'נדה בתקשורת, למשל. גם העיתונאים עצמם עובדים בתנאים בעייתיים מאוד שמאפשרים לחץ עליהם. זה מאוד בעייתי אם אנחנו רוצים לחשוף את הציבור לסיקור הוגן של המציאות. מאוד קשה היום לייצר הוגנות בתקשורת הישראלית, בגלל הסיטואציה של העדר חופש ביטוי אמיתי."

דבריו של עו"ד אמיר אוחנה, יו"ר גאווה בליכוד ומרום 32 ברשימה לכנסת,  בכינוס שדולת חופש הביטוי והעיתונות בראשות ח"כ קסניה סבטלובה:

מודה לך על קיום הכנס ועל מתן האפשרות לדבר. אם לנסות לבטא את הפער העמוק מאוד בין מה שאני שומע כאן לבין מה שאני שומע ברחוב, אומר זאת כך: ברצינות?! קיים חשש לבקר את ראש הממשלה בתקשורת? פתחתם עיתונים לאחרונה? פתחתם עיתונים בתקופת הבחירות?
כליברל, הייתי רוצה הפחתה של הרגולציה ובכלל של התערבות המדינה במה שקורה בתקשורת. אבל אי אפשר לדבר על חופש הביטוי ואי התערבות המדינה ובד בבד לחוקק חוק שמטרתו לסגור עיתון בישראל (ישראל היום) כי סופסוף הוא מביא לידי ביטוי קול שאיננו נשמע בתקשורת הישראלית, קול שהציבור מעוניין לשמוע.
האם שאלתם את עצמכם מדוע חלקים גדולים בציבור מאסו בכלי התקשורת הממוסדים? הייתכן שזה הכל כי "המנהיג אמר"? האם לא יכול להיות שאנו יצורים תבוניים המסוגלים לבדנו לראות, להסיק ולנתח את מה שאנו רואים ושומעים?
לי ברור שחייב להיות שינוי בעניין זה, אינני יודע לומר איזה ולא הייתי רוצה שהמדינה תכניס את ידיה עמוק יותר לשוק הזה – אולי להיפך, אבל השינוי נדרש.

זהבה גלאון: "ארגוני ימין עושים שימוש ציני בחסיון תרומות"

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, התייחסה במסגרת דיון בוועדת השקיפות של הכנסת לנתונים השגויים אשר נמסרו לה על ידי רשם העמותות לגבי מתן תרומות חסויות לעמותות: "בעוד שהשרה שקד מקדמת הצעות חוק שבאמתלת שקיפות מהוות למעשה רדיפה פוליטית שמופנית בלעדית כלפי עמותות השמאל, רשם העמותות, תחת משרד המשפטים, מאפשר לעמותות ימין לנהל את ענייניהן במחשכים ולהסתיר מהציבור תרומות במיליוני שקלים ואת זהות התורמים. כל זאת בחסות קריטריונים עמומים וכאוס מנהלי שאין לו מקום בגוף ממשלתי שאמור לפקח על מנהל תקין."

גלאון מוסיפה: "בעוד שברורה לי חשיבות החסיון במקרים מסוימים, בהם מעוניין תורם אלטרואיסט לתת תרומה בסתר, הנהנות העיקריות ממצב העניינים הנוכחי הן עמותות ימין שמנצלות את הפרצה על מנת להסתיר את זהותם של תורמים שנויים במחלוקת ובעלי אינטרס פוליטי מובהק. גם אם לא לכך התכוון המשורר, לא ניתן להתעלם מההטיה הפוליטית הברורה שנוצרה. "