ארכיון חודשי: דצמבר 2015

נציגי סיעות האופוזיציה יכנסו כינוס חרום בנושא ״תיוג עמותות – אובדן דרכה של הדמוקרטיה״

בהמשך לקידום ״חוק סימון העמותות״, שלטענת ח"כ גרמן מהווה חלק נוסף בשורת החוקים האנטי-דמוקרטיים של הממשלה הנוכחית, יכנסו חברי וועדת חוקה, חברי הכנסת רויטל סוויד (המחנה הציוני), יעל גרמן (יש עתיד), מיכל רוזין (מרצ) ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) כינוס מיוחד ב-04.01.2016 בנושא שבו יתארחו ויישאו דברים חברי כנסת, אישי ציבור, שופטים בדימוס, וארגונים חברתיים.

הכינוס הוא יוזמה משותפת של ארבעת הח״כים שקיימו מוקדם יותר השבוע שולחן עגול שבו סוכמו דרכי הפעולה של נציגי האופוזיציה נגד חוק העמותות.

יו"ר מרצ גלאון, ח"כ רוזין ופעילי מרצ קיימו משמרת מחאה מול משרד החינוך בתל אביב

יו״ר מרצ, ח״כ זהבה גלאון, ח״כ מיכל רוזין, מזכ"ל מרצ מוסי רז ועשרות פעילי מרצ קיימו היום משמרת מחאה מול משרד החינוך בתל אביב בעקבות פסילתו להוראה של הספר ״גדר חיה״ מאת דורית רביניאן בשל החשש שיעודד התבוללות.

ח״כ גלאון: ״באנו, חברות כנסת ופעילים, להפגין בגשם ובקור כדי לשלוח מסר ברור לבנט וחבורתו. בנט מנסה להפוך את משרד החינוך למשרד לחינוך מחדש, אבל אנחנו לא נשתוק מול נסיונות הצנזורה הבוטים. אנחנו מוחים על המתקפה המאורגנת והמתוכננת על הערכים החילוניים – חופש, פלורליזם, שוויון ואהבת אדם באשר הוא אדם.״

 

זהבה גלאון: "הקומיסרים של בנט פסלו ספר מצוין כי מתאר רומן בין ערבי ליהודייה"

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון קראה בדף הפייסבוק שלה להגיע להפגנה של המפלגה מחר מול משרד החינוך בתל אביב בשל פסילתו להוראה של הספר "גדר חיה" שמתאר רומן בין יהודייה לערבי: "נפגין מחר מול משרד החינוך. על זה שהקומיסרים של בנט פסלו ספר מצוין שהומלץ על ידי הוועדה המקצועית ללימודי הספרות, כי הוא מספר על רומן בין יהודייה וערבי ו"מעודד התבוללות". על זה שספר האזרחות הושחת ללא היכר והפך להיות מניפסט דתי-לאומני שמטרתו לגדל כאן נתינים ולא אזרחים. על המתקפה המאורגנת והמתוכננת על הערכים החילוניים – חופש, פלורליזם, שוויון ואהבת אדם באשר הוא אדם, ועל הטיהור של מערכת החינוך מהערכים האלה.

נפגין מחר, בגשם, על העתיד של הילדים שלנו, על העתיד שלנו. שתפו את הפוסט, הצטרפו אלינו מחר (פרטים מלאים יפורסמו עוד מעט בעמוד של מרצ). אין לנו מלחמה חשובה יותר."

איוב קרא: "שיתוף פעולה בין סין לישראל הינו צעד מחוייב במציאות"

על אף ההקצנה הדתית מסביבנו מדינת ישראל עדיין  בטוחה יותר מרוב מדינות העולם שהטרור מאיים עליהן. שיתוף פעולה בין סין לישראל הינו צעד מחויב במציאות מכיוון שמדובר בשתי מעצמות חשובות האחת סין הכלכלית והשנייה ישראל הטכנולוגית.

כך אמר סגן השר לשיתוף פעולה אזורי ח"כ איוב קרא בפגישה עם משלחת רמת דרג של אנשי עסקים מסין .

סגן השר קרא אמר עוד שישראל תשמח לפעול לישום קשרי המסחר והטכנולוגיה בין חברות ואנשי עסקים משתי המדינות.

קסניה סבטלובה הגישה תביעת לשון הרע כנגד רדיו "קול חי"

ח"כ קסניה סבטלובה, יו"ר שדולת חופש הביטוי והעיתונות, מסרה ב-30.12.15 תביעת דיבה שהגישה ​כנגד "רדיו קול חי" על הסתה כלפיה בתור המגזר החרדי.

לטענתה, ח"כ מוזס ​עיוות את ​שמה של ח"כ סבטלובה במליאת הכנסת, ובעקבות מחאתה של ח"כ סבטלובה החל רדיו "קול חי" במסע השמצות כנגדה. בשיאו של מסע ההשמצות פורסם באתר האינטרנט של תחנת הרדיו ציטוט מתוך​ טוקבק כנגד ח"כ מוזס בצורה המיוחסת לכאורה לח"כ סבטלובה –

"ח"כ סבטלובה מבעירה את הרשת – "חרדי עלוב, תוריד את הזקן המסריח שלך""

בכתב התביעה מודגש אתרים נוספים אשר ציטטו 'קול חי' המשיכו וייחסו את הדברים לח"כ סבטלובה.

בנוסף, בכתב התביעה נכתב עוד בין היתר: ​

"חופש הביטוי אין משמעו כי שמו הטוב של אדם הפך הפקר מרגע שהשתלב בעשייה הפוליטית. קיומה של עיתונות חופשית וביקורתית כלפי נבחרי הציבור הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואבן יסוד חיונית בשמירה עליה;

משכך, לא ניתן להעלות על הדעת כי ערכים נשגבים אלה ישמשו כסות למסע התעמרות והשתלחות משולל רסן בנבחרת ציבור, שאינו נוגע כהוא זה להבעת דעה או לחופש ביטוי עיתונאי ופוליטי – כי אם למסכת שקרים בוטה, המדיפה ריח עז של כוונה ברורה לפגוע בכבודה ובשמה הטוב של התובעת".

יתר על כן, בא-כוח התובעת, עו"ד גיא צברי:

​"​מדינה דמוקרטית חייבת לאפשר שיח פוליטי חופשי ונוקב, גם כשלפעמים נאמרים דברים שהאוזן מתקשה לסבול.

כלי התקשורת חייבים לבקר את נבחרי הציבור שלנו, שאחרת לא ימלאו את ייעודם לשמש "כלב השמירה על הדמוקרטיה.

למרבה הצער, אין דבר וחצי דבר בין התנהלות הנתבעת במקרה הזה לבין כל אמת מוסר של יושרה עיתונאית והגינות.

פרסום מכוון של שקרים, שכל תכליתם נועדה לבזות ולהשפיל בפומבי, היא חצייה מובהקת של הקו האדום המפריד בין האסור למותר.

יש כנראה מי ששכחו שגם פוליטיקאים הם בני אדם וככאלה, אין לפגוע בשמם הטוב ובכבודם רק כדי לזכות במעט יותר רייטינג".

יעל גרמן על המחסור בחיסונים לשפעת: "מסכן חיי אדם ובלתי מתקבל על הדעת"

שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן (סיעת יש עתיד), פרסמה תגובה בנוגע לסוגיית מחסור החיסונים נגד שפעת:

"בשני החורפים הקודמים, משרד הבריאות ביצע הערכות מיוחדת לרכישת כמות חיסונים מול קופות החולים כדי להבטיח כמות מספקת לציבור ואילו עכשיו המחסור בחיסונים עלול להוביל לסיכון חיי אדם והוא בלתי מתקבל על הדעת"

 

רחל עזריה : "גברים משתקמים מגירושין לאחר חמש שנים ונשים רק לאחר 20 שנה"

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בהצעה לדיון מהיר של חברות הכנסת זהבה גלאון, עליזה לביא, רויטל סויד, ורחל עזריה בנושא תקנת הרבנות הראשית הקובעת כי נשים ישלמו אף הן מזונות.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר כי החלטת מועצת הרבנית הראשית ניתנה כבר בשנת 1944 וחודשה בשנת 1980. סלומינסקי הביע צער על החלטת הרבנות הראשית לא לשלוח נציג לדיון.

ח"כ זהבה גלאון אמרה "בהנחה שתקנה זו אכן התקבלה, היא משנה את הדין הקיים. כביכול בניסיון לייצר שוויון, במקום שאין שוויון. תמיד הסבירו לי שההלכה לא משתנה, אולם כשזה לטובת גברים, ניתן לשנות את ההלכה. ההחלטה תפגע בנשים שעוברות דרך חתחתים ועלולה לשמש כקלף מיקוח של גברים כנגד נשים".

ח"כ עליזה לביא אמרה "פתאום מעלים את ערך השוויון. כנראה שלימודי המגדר הגיעו לדיינים בבתי הדין. מבקשים ללכת קדימה, מצוין, אבל למה להתחיל בתשלום מזונות ע"י נשים? דווקא במקום בו פערי השכר הם 33% לרעת הנשים! אני רוצה לראות נשים בתפקיד שיפוטי, בהיסטוריה היהודית ישבו נשים על כס השיפוט התורני. אשמח להתחיל את השינוי משם".

ח"כ רויטל סויד אמרה "מסתבר שאין להחלטה שום תוקף משפטי, אלא רק לזרות חול בעיני הציבור. יש פה או מניפולציה או הטעיה או טעות. עשו את זה כדי ליצור כביכול שוויוניות". סויד קראה לרבנים "בואו ונעשה משהו לטובת מסורבות גט! אני קוראת לקבל החלטות שיקבעו שוויון בין נשים לגברים".

ח"כ רחל עזריה אף היא התקוממה כנגד ההחלטה. לדבריה, "הגבר מחזיק בידו שוט של מתן הגט, ונשים מוכנות לשלם את כל מה שיש להם כדי לרכוש את החופש שלהם". עזריה סבורה כי החלטת הרבנות רלוונטית רק לכ-10% מהנשים, בעיקר בציבור החרדי. "מדוע רצים לטפל במזונות, ולא בעוול שנגרם למסורבות הגט? עזריה טענה כי גברים משתקמים מגירושין לאחר חמש שנים ונשים רק לאחר 20 שנה.

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין אמרה "לא יעלה על הדעת שניתן לשנות הלכה בת אלפי שנים כאשר השינוי נוח לגברים. אני בעד הורות משותפת שרואה את טובת הילדים לנגד עיניה. אני רוצה שהרבנות תגיד שהיא מכירה בשוויוניות האישה".

יו"ר הוועדה לבחינת נושא מזונות ילדים פרופ' פנחס שיפמן אמר "נשים משלמות מזונות כבר היום, אין בכך שום חידוש". שיפמן סבור כי תשלום המזונות לעיתים גורם עוול לנשים ולעיתים לגברים.

נציג בתי הדין הרבניים עו"ד יצחק רוזנטל טען כי כאשר מחייבים אב במזונות מעבר ליכולת שלו ומחייבים אותו לצאת לעבודה שניה, יש לכך השפעה ליחסיו עם ילדיו. הנושא מתעצם כשהאם מרוויחה יותר מהאב. רוזנטל אמר כי ההחלטה מדברת על שיקול דעת של הדיינים להתייחס להכנסות של הנשים. דבריו עוררו את כעסם של חברות הכנסת שהתרעמו על החלטת הרבנות. הדיון הפך לעיתים לקולני וסוער.

דיין בית הדין הרבני בירושלים הרב אליהו היישריק אמר "חייבים לתת משקל למצב בו הגבר משתכר פחות מהאישה אין בכך כל חדש. מנכ"ל בתי הדין הרבניים עו"ד שמעון יעקובי אמר "בשנים האחרונות אנו רואים יותר החלטות שוויוניות ואנו שואפים לשוויון במגבלות ההלכה. ההחלטה של הרבנות, תורמת לשוויון ולא משנה את כללי המשחק". יעקובי אמר שהחלטת הרבנות נבעה משאלה שהוא העלה לדיון בכנס דיינים. שאלה שהועברה לדיון אצל הרבנים הראשיים.

איתן כבל בביקורת על חוק נתוני אשראי: "במצב הנוכחי החוק ירע את מצב האזרחים ויטיב עם הבנקים והגופים הפיננסיים"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני אשראי, שנועדה להגביר את התחרות בשוק האשראי בעיקר למשקי הבית ולעסקים קטנים. היום המשיכה הוועדה את הדיון בו החלה אתמול, בסעיף העוסק בהקמת המאגר לנתוני אשראי ומטרותיו והחלה לדון בסעיף העוסק במקורות שיהיו חייבים להעביר מידע למאגר. במהלך הדיון הביע היו"ר כבל חשש שרשימת הגופים שמחויבים להעביר מידע למאגר תאפשר איסוף של מידע שלילי בעיקר. "ההצלחה או הכישלון של החוק טמון בסעיף הזה – וחייבים להגדיר בצורה ברורה מהם הנתונים החיוביים כדי שהחוק באמת ישנה מציאות כלכלית חברתית כמו שהוא מבטיח. אבל אם מטרת החוק היא רק לייעל את ניהול הסיכונים ולחזק את הלקוחות החזקים ואת המערכת הבנקאית – אני לא רוצה אותו", אמר.

לפי הצעת החוק, הגופים שיחויבו להעביר מידע למאגר הם כונס הנכסים הרשמי, לשכות ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בית המשפט, חברות תשתית ציבורית, תאגיד בנקאי ומנפיק כרטיס חיוב. היו"ר כבל סירב להצביע על הסעיף ואמר כי "אם החוק יעבור במצב הזה נרע את מצב האזרחים ונטיב עם הבנקים והגופים הפיננסיים". ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי "צריך להגיד את האמת, מטרת החוק אולי לא כתובה במפורש אבל היא להעריך את כושר ההחזר של הלווים – רוצים לדעת שלקוח מסוגל לא רק לקחת הלוואה אלא גם להחזיר". היו"ר כבל הגיב ואמר כי זו לא הייתה ההגדרה של שר האוצר ומנכ"ל המשרד – ואם החוק נועד רק לייצר כלי לבחינת סיכונים אז אין בו צורך – הבנקים עושים את זה מצוין.

נציג האוצר, כפיר בטאט, התייחס לכך ואמר כי המטרה היא להגביר את התחרות על האשראי, כדי להוזיל אותו ולאפשר לציבור רחב יותר לקבל אשראי. כאשר, לדבריו, האמצעי הוא שיתוף נתונים לצורך דירוג. היו"ר הגיב ואמר כי "כמו שזה נראה עכשיו הדבר הראשון הוא הגנה על הבנקים. אני בעד החוק אבל בתנאי שיאפשר תחרות אמיתית – וזה צריך לבוא לידי ביטוי בנוסח ההצעה".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין ציינה כי לפי ההצעה הרוב המכריע של המידע שייאסף הוא מגורמים שמחזיקים במידע שלילי. ח"כ יעקב פרי ביקש לדעת מדוע מחייבים רק את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי להעביר מידע למאגר ולא מחייבים את חברות הביטוח וגופים שנותנים אשראי חוץ בנקאי. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי צריך לצמצם את פרק הזמן של שמירת הנתון השלילי, כדי לאפשר הזדמנות שנייה. נציג המועצה לצרכנות, גיל ברגפורינד, סיפר כי לפני 20 שנה עבד בחברת דירוג אשראי קטנה וביקשו ממנו למצוא מידע שלילי, גלוי ושאינו גלוי, על עסקים קטנים וצרכנים שביקשו אשראי – כדי שהדירוג יהיה כמה שיותר נמוך כדי לתת כמה שפחות אשראי. לכן אמר ברגפרוינד כי צריך לבקש פיקוח של בנק ישראל על נוסחאות הדירוג כדי לוודא שמקרים כאלה לא יקרו. היו"ר כבל התייחס לכך והבהיר כי לפי ההצעה הרגולטור יהיה חשוף לנוסחאות הדירוג.

בתום הדיון הוסיף היו"ר כבל כי "חייבים להכניס מידע של מרכיבים נוספים שעד היום לא נמדדו ויכולים לתת תמונה חיובית כדי לחזק את הצד החלש, אחרת אי אפשר לדבר במונחים של מהפכה חברתית". הוא הוסיף כי בכוונתו לפנות לשר האוצר בעניין, כדי להבין בדיוק מה מטרת החוק ואמר: "אין כאן מהלך חברתי, יש כאן מהלך שיחזק קבוצה מאוד ברורה".

מנהל אגף הגביה בביטוח הלאומי בוועדה לפניות ציבור: "נחזיר את הקנסות והריבית שנגבו בקיזוז מקצבאות הילדים"

הוועדה לפניות ציבור בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר התכנסה בעקבות פניות שהגיעו  מהורים לילדים שאמורים היו לקבל תשלום רטרואקטיבי של קצבאות הילדים בהתאם להסכם הקואליציוני בין יהדות התורה וש"ס לבין הליכוד, אך בגלל חובות שצברו הורי הילדים במהלך השנים למוסד לביטוח לאומי בחר המוסד לקזז את החוב  ולא להעביר את הסכומים שמגיעים לילדים.

יו"ר הוועדה ח"כ הרב ישראל אייכלר אמר: "אני מניח שהקיזוז היה חוקי וחובות צריך לשלם. אבל לא כל מה שחוקי מן הראוי לעשות. קיבלנו הרבה פניות באותה בעיה. אמא לארבעה ילדים שחיכתה על הסכום המגיע לה, מצאה שקיזזתם מן החוב שאבא חייב מלפני שבע שנים. אם זה חוקי, למה לא קיזזתם עד הלום, ואם חיכיתם שבע שנים אני מבקש שמה שתעשו אתם הסדר ביטול קנסות ריבית, כפי שעשיתם עם כל החייבים בעקבות הדיון שהיה בוועדה לפניות הציבור.

משה עמית, מנהל אגף הגבייה בביטוח הלאומי: שילמנו למיליון ואלף שבע מאות משפחות תשלומים רטרואקטיביים בסך של 560 מיליון ₪. מתוכם קוזזו סך של 45 מיליון ש"ח של חובות דמי ביטוח ועוד חובות שונים בסך 3 מיליון ₪.

אני יכול להתחייב לפניכם שאנחנו נעשה סריקה לגבי כל המקרים האלה שקיזזנו חובות ולא נפלה אותם לרעה לעומת אחרים. אני מקווה שנוכל לעשות את זה תוך חודש.  עד לסוף פברואר נתקן את  החשבון ונחזיר את דמי הקנסות והריבית לאלה שקיזזנו מקצבאות הילדים מעבר לסכום הקרן שההורים חייבים.

איתן כבל בדיון על עלות מונופול הכשרות: "אנחנו יוצאים למסע קשה למען הדת – הרבנות הראשית לא תהייה מונופול וזה יקרה עוד בחיי"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיימה היום דיון בעלויות הכשרות בישראל על מוצרי המזון, לבקשת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) בעקבות תחקיר ששודר אתמול בתוכנית "המערכת" בערוץ 2. ח"כ שטרן אמר בפתח הדיון כי הציבור התייאש מהבעיות בנושאים של דת ומדינה מאחר שהבין שהמערכת הפוליטית לא תפתור אותם. "התוצאה של הייאוש היא שאנשים לא עוזבים את הרבנות אלא את היהדות", אמר. הוא הוסיף כי "צריך לנתק את מה שדבק במערכת הכשרות, שהפכה כמעט למילה נרדפת לשחיתות". לדבריו, דוח האוצר שהוצג אתמול בתחקיר מעלה כי עלות העודפת של המונופול בכשרות היא 600 מיליון שקלים. "אם זה לא כלכלי אני לא יודע מה זה כלכלה ואם זה לא חברתי אני לא יודע מה זה חברה. הכשרות הפכה כר פעולה לחילול השם ולא לקידוש השם", אמר.

היו"ר כבל אמר כי הקבוצה שנושאת בנטל הכלכלי הכבד ביותר של הכשרות זו הקבוצה הדתית הכי חלשה. הוא הוסיף כי מה שמפריע לו יותר מכל הוא ש"הרבנות לא עושה את עבודתה, בלשון המעטה. היא כאילו הרגולטור, אבל היא במקום הכי נמוך בשרשרת ההשגחה של המזון והיא חזקה רק על אלה שאין להם גב פוליטי. זה מאבק פוליטי שהוא כלכלי מאוד, ולא לוקחים שבויים בקרב הזה".

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס, אמר כי לפי מסמך של משרד התיירות עולה כי העלות הישירה של הכשרות היא רק 0.9% מהמחזור של בית מלון למשל. הוא הוסיף כי הכשרות מוסיפה רק 30 אגורות למחיר קילו עוף שנמכר היום ב-17 שקלים ושכר המשגיחים עומד רק על 37 שקלים לשעה. "אנחנו לא אחראים על הבד"צים ומי שרוצה מותג משלם יותר. אני מסכים שמי שנושא בעול זה ציבור חלש, אבל הוא מוכן לשלם יותר", אמר.

ח"כ אורי מקלב התייחס לדרישה לתחרות בכשרות ואמר כי באותה מידע אפשר לעשות תחרות באישורי בריאות או כבאות בבתי מלון. היו"ר כבל וחברי כנסת נוספים העירו כי הדבר לא דומה. ח"כ שטרן אמר כי "כשלא מקפידים על בריאות אנשים מתים, אבל כשרות זה לא פיקוח נפש". ח"כ סופה לנדבר שאלה למה אוכל של כלבים צריך להיות כשר, או שמפו לשיער או אפילו חיתולים לתינוקות. לדבריה, תעשיית הכשרות מגלגלת 3 מיליארד שקל בשנה שנופל כנטל על האזרח. ח"כ רחל עזריה הוסיפה כי הרבנות לא מאפשר יבוא של בשר שאוכלים אפילו בחסידויות יהודיות בחו"ל ושולחת משלחת רבנים שיפקחו על השחיטה – דבר שמייקר את הבשר בעד 20%.

הרב אהרון ליבוביץ', שהקים את "השגחה פרטית", אמר כי מונופול הכשרות של הרבנות לא רק שמייקר את הכשרות אלא מביא כשרות פחות טובה. "בהשגחה פרטית אנחנו באים להראות שאפשר אחרת, ושהתחרות לא רק על המחיר אלא גם על איכות השירות. היחס בין איכות למחיר זה כלכלה. כשהמשגיחה שלנו באה ודורשת שקיפות היא עושה זאת כדי להביא יותר לקוחות לבית העסק", הסביר.

מנכ"ל התאחדות המלונות, נועז בר ניר, אמר כי היום העלות של הכשרות היא 3.3% מעלויות בתי המלון. הוא הוסיף כי הפגיעה במלונות היא לא רק בכשרות. "בשם הכשרות מונעים הרבה פעילויות שלא קשורות לאוכל, כמו אירועים. הבעיה היא לא עם הרבנות אלא חוסר הכפיפות של המועצות הדתיות המקומיות לרבנות הראשית, כל אחד לוקח את החוק לידיים וקובע את הכללים שלו", אמר. מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות, יהודה כהן, אמר כי "בבני ברק אין אפילו אולם אחד עם תעודת כשרות של הרבנות – שם יש תחרות". הוא הוסיף וסיפר כי הרבנות מתערבת אפילו באירועים אחרים כמו מסיבות סילבסטר, והדבר גורם נזק ומביא להתעניינות אפילו בוותיקן שרוצה לדעת איך מתייחסים לנוצרים. הוא הוסיף כי יש רבנים של מועצות דתיות שפותחים השגחה משלהם בנפרד וכי בשטח יש סחיטה מ-1,000 שקל בחודש ועד 15, אלף שקל בחודש.

ח"כ מקלב אמר כי "צריך לבדוק האם באמת מה שמניע את חבר הכנסת הוא אג'נדה, או משהו פופוליסטי". ח"כ שטרן לא נשאר חייב ושאל בציניות כי אולי המניע הוא כסף. ח"כ מקלב הוסיף כי הדיון לא צריך לעסוק בשאלה למה צריך כשרות אלא בהשפעת מחיר הכשרות על הצרכנות. הוא הוסיף כי למרות שהעלויות גבוהות הדרישה לכשרות מהדרין וכשרות בכלל רק הולכת ומתרחבת. היו"ר כבל העיר כי לא מדובר בדיון דתי, כל מקום שרוצה להגדיל תורה או לקחת כשרות גבוה יותר יכול לעשות זאת, אבל אסור לכפות את זה עליו. "יש כאן גם אמונה דתית וגם כסף וזה שילוב קטלני", אמר.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו לקיים דיון נוסף בעניין, שכן הוועדה נגעה רק בקצה הקרחון של הבעיה. הוא הוסיף כי יפנה למנכ"ל המשרד לשירותי דת וידרוש תשובות בצורה מסודרת לשאלות שעלו בדיון. "אף אחד לא ייקח אותנו למקום של מאבק מול הדת, אנחנו יוצאים למסע לא נגד הדת ולא מול הדת אלא למען הדת. אנחנו יוצאים למסע קשה בשביל אלה שרוצים כשרות ושומרים על הדת – ונביא שינוי. הרבנות הראשית לא תהייה מונופול וזה יקרה עוד בחיי – לא יהיה כפל תשלום על אמונה", אמר.