ארכיון חודשי: ינואר 2016

לראשונה: מנהיגים יהודים ודרוזים נפגשו יחדיו לרגל פרשת יתרו

בבית המדרש לינדנבאום שבתלפיות אשר בירושלים התקיימה אסיפה מיוחדת במינה. בפעם הראשונה, נפגשו דרוזים ויהודים לרגל פרשת יתרו – פרשת השבוע.

באירוע השתתפו ראשי העדה הדרוזית הנחשבים צאצאי יתרו עם רבנים ואנשי ציבור מירושלים וכולם כאחד דנו בפרשת יתרו והצורך לחיזוק ברית הדמים והחיים בין הדרוזים לבין עם ישראל.

סגן השר איוב קרא אמר באירוע שההקצנה הדתית מאיימת על העולם ועל העולם האיסלאמי לא פחות חייבים למצוא דרך לקשרים מדיניים בין ישראל לקואליציה של סעודיה כדי לגדוע מהשורש את האיומים של ההאיטולות מאיראן על האיזור.

המנהיג הרוחני של הדרוזים בישראל שייח' מופק טריף הוסיף כי הקשר בין הדרוזים ליהודים לא הופסק מאז משה רבנו קיבל חסות אצל יתרו נביאנו אין לנו וליהודים מדינה אחרת ונמשיך להגן עליה לנצח נצחים.

באירוע שייח' טריף וסגן השר קרא העניקו חנוכיה מיוחדת שהוכנה בכפרי הדרוזים לרב יעקב קרימאייר, רב המדרשה.

זהבה גלאון על דחיית היוזמה הצרפתית: "לנתניהו אין אומץ לשנות המציאות, שבוי בידי הימין הקיצוני-מתנחלי בממשלתו‎"

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, התייחסה הבוקר בשבתרבות עם יואב לימור בבת-ים, להחלטת הממשל הישראלי לדחות את היוזמה הצרפתית לוועידת שלום בינלאומית: "ההחלטה של נתניהו לדחות את היוזמה הצרפתית מעידה שכל הדיבורים שלו על מחויבות לפתרון שתי המדינות הם לא יותר ממס שפתיים ושקרים. נתניהו אולי מצוין בזיהוי איומים, אבל גרוע מאד בזיהוי הזדמנויות ובמציאת פתרונות, ומתעלם מכך שהעולם נחוש להגיע לפתרון שתי מדינות תוך הידברות בוועידה בינלאומית. אם לא, זה יבוא עלינו בהכרה חד צדדית במדינה פלסטינית."

גלאון הוסיפה: "נתניהו אינו מגלה שום יוזמה ואומץ לשנות את המציאות המדינית. הכל בגלל שהוא שבוי בידי הימין הקיצוני-מתנחלי בממשלה שלו ובגלל ההישרדות הפוליטית שלו. הוא ממשיך במדיניות "ניהול הסיכסוך" ומתעורר כל בוקר למציאות של טרור-יחידים ומגלה שהסכסוך מנהל אותו. במקום להושיט יד ליוזמה הצרפתית הוא מפנה לה אצבע משולשת."

ישראל כ"ץ: "מי שרוצה להכניס את אובר שיכין 8-9 מיליארד שקל לפצות את נהגי המוניות"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיימה דיון ב-25.01.2016 בו המשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לרישוי שירותים לרכב, שנועדה לקדם את התחרות בענף ולהוזיל את מחירי המכוניות החדשות והחלפים. בדיון היום החלה הוועדה לעסוק בפרק המסדיר את ייבוא הרכבים לישראל, והיו"ר כבל התייחס להשתתפות שר התחבורה בישיבה ואמר כי "מעבר לעובדה שהשר רואה בהצעת החוק כספינת דגל, הוא רואה בכך את האפשרות לחולל מהפכה בענף. הוועדה רואה את רוב הדברים עין בעין עם השר, ובכוונתנו לקדם במהירות האפשרית את החקיקה כדי שאזרחי ישראל יוכלו לרכוש רכבים במחירים לא רחוקים מאירופה".

היו"ר כבל התייחס גם לסוגיית אובר שעלתה אתמול בממשלה, ואמר כי הוועדה הייתה אמורה לדון בכך בעבר ומתכוונת לטפל גם בנושא הזה. השר ישראל כץ התייחס להצעת החוק ואמר כי "היא מהפכנית ותביא בשורה צרכנית מהשורה הראשונה. "אני מאמין בתחרות הרבה יותר מאשר בהפרטה, ואנחנו מובילים כאן תחרות אמתית ונכונה שתרחיב את מספר העוסקים בענף ותאפשר קנייה של רכבים, חלקי חילוף וטיפול במוסכים במחירים זולים יותר ובתנאים טובים יותר". באשר למוניות אמר השר כץ כי "הגברנו את התחרות ברפורמת השמים הפתוחים וברפורמה בנמלים ונעשה זאת גם במוניות, תוך מתן אפשרות הוגנת לגורמים שעוסקים בענף להתמודד מול הגורמים החדשים. השבוע עמדנו לחתום עם ועד עובדי נמל אשדוד על הסכם שלא נותן להם שום תמורה על הקמת הנמל החדש, ואם אנחנו נטעה והפעילות לא תגדל נישא בתוצאות".

באשר לאובר הוסיף השר: "אני לא יודע מאיפה המיתולוגיה על כוחם של נהגי המוניות, הם לא ציבור חזק. זה לא יבואני הרכב, עם כל הכבוד. זה ציבור עובד שמתמודד עם המציאות המשתנה והתפקיד שלי זה לאפשר להם התמודדות בתנאים שווים. מי שמשלם עבור רישיון למונית לא יכול שמישהו יבוא עם הרכב הפרטי ויתמודד מולו. אם המדינה רוצה להכניס את זה, אז שתקבל החלטה ותכין 8-9 מיליארד שקל לפצות את נהגי המוניות. אני לא מושפע מלחצים".

עוד התייחס השר כץ לנושא המיסוי על הרכבים ואמר כי מדובר בנדבך משמעותי מהכנסות המדינה. "אני מקווה שנחזור לכיוון של הורדת המיסוי, אך אני לא מתיימר לעסוק בכך אלא בהצעת החוק שמפתחת את התחרות", אמר. במהלך הדיון היום אישרה הוועדה סעיפים הנוגעים להגדרות והתנאים השונים של הרישיונות שיינתנו ליבואני הרכב השונים: היבוא הישיר המסחרי, יבוא עקיף, יבוא אישי ועצמי ועוד. בהתאם להחלטה של הוועדה עוד מהכנסת הקודמת, נקבע כי יבואנים עקיפים לא יחויבו להתקשר עם סוכן בחו"ל בהסכם בכתב, אלא יוכלו לעשות זאת גם בדרכים אחרות אותם יקבע השר באישור ועדת הכלכלה. היועץ המשפטי של איגוד יבואני הרכב, עו"ד אהוד שניידר, הזהיר כי כל יבואן עקיף יוכל לרכוש ולאסוף כלי רכב שנסעו עד 150 ק"מ ולייבא אותם לישראל כחדשים גם אם ייתכן שעברו תאונה. מנהל תחום בכיר יבוא וסחר במשרד הכלכלה, אנואר חילף, אמר מנגד כי לא מזמן אושרה בכנסת רפורמת הקורנפלקס שתאפשר לייבא מזון שהוא לא פחות רגיש, ואומצו אותם עקרונות שנועדו להרחיב את שרשרת האספקה תוך בדיקת המוצרים. "קבענו כללים שנדע בדיון מה שרשרת האספקה גם במקרה הזה והרכב ייבדק כדי שנדע אם הוא חדש", אמר.

במהלך הדיון עסקה הוועדה גם בהגבלות על יבוא אישי או אישי לצורך עסקי עצמי, כאשר יבואן כזה הוגבל לייבוא של רכב אחד בשנה. ח"כ עיסאווי פריג' ביקש לדעת איך הדברים מתבצעים היום ואמר כי אם, כמו בדברים נוספים בחוק הזה, השר צריך לקבוע את הנהלים בתקנות אז אין צורך בחקיקה. הוא הוסיף וביקש לדעת מה קורה אם אדם הביא רכב בצורה כזו ועבר תאונה עוד לפני שחלפה שנה. סמנכ"ל התנועה במשרד התחבורה, אבנר פלור, אמר כי כיום יש ועדה שבודקת בקשות מיוחדות כאלה ונותנת להן מענה בתוך כחודש. ח"כ פריג' התעקש וביקש לדעת האם החקיקה תפתור את הבעיה, והדבר עורר עימות בינו לבין השר כץ שאמר כי פריג' "מתנהג כמו לוביסט ומנסה לעכב את החקיקה". ח"כ פריג' השיב ואמר כי השר מתנהג כלוביסט והתפקיד של חברי הכנסת הוא לשאול את השאלות. היו"ר כבל ביקש להרגיע את הרוחות ואמר כי תפקידם של חברי הכנסת הוא לשאול את השאלות, אך עם זאת הבהיר כי הוועדה לא תאפשר לעכב את החקיקה.​

החלטת ועדת האתיקה בקובלנתו של שי דרומי נגד חברי הכנסת אחמד טיבי וטלב אבו עראר

ועדת האתיקה החליטה להטיל הערה על חברי הכנסת אחמד טיבי וטלב אבו עראר בגין התבטאויותיהם נגד מר שי דרומי.

להחלטה המלאה:

http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Ethics/Decisions20/hachlatot20_11.pdf

מנהל אגף הגביה בביטוח הלאומי בוועדה לפניות ציבור: "נחזיר את הקנסות והריבית שנגבו בקיזוז מקצבאות הילדים"

הוועדה לפניות ציבור בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר התכנסה ב-29.12.2015 בעקבות פניות שהגיעו  מהורים לילדים שאמורים היו לקבל תשלום רטרואקטיבי של קצבאות הילדים בהתאם להסכם הקואליציוני בין יהדות התורה וש"ס לבין הליכוד, אך בגלל חובות שצברו הורי הילדים במהלך השנים למוסד לביטוח לאומי בחר המוסד לקזז את החוב  ולא להעביר את הסכומים שמגיעים לילדים.

יו"ר הוועדה ח"כ הרב ישראל אייכלר אמר: "אני מניח שהקיזוז היה חוקי וחובות צריך לשלם. אבל לא כל מה שחוקי מן הראוי לעשות. קיבלנו הרבה פניות באותה בעיה. אמא לארבעה ילדים שחיכתה על הסכום המגיע לה, מצאה שקיזזתם מן החוב שאבא חייב מלפני שבע שנים. אם זה חוקי, למה לא קיזזתם עד הלום, ואם חיכיתם שבע שנים אני מבקש שמה שתעשו אתם הסדר ביטול קנסות ריבית, כפי שעשיתם עם כל החייבים בעקבות  הדיון שהיה בוועדה לפניות הציבור.

משה עמית, מנהל אגף הגבייה בביטוח הלאומי: שילמנו למיליון ואלף שבע מאות משפחות תשלומים רטרואקטיביים בסך של 560 מיליון ₪. מתוכם קוזזו סך של 45 מיליון ש"ח של חובות דמי ביטוח ועוד חובות שונים בסך 3 מיליון ₪.

אני יכול להתחייב לפניכם שאנחנו נעשה סריקה לגבי כל המקרים האלה שקיזזנו חובות ולא נפלה אותם לרעה לעומת אחרים. אני מקווה שנוכל לעשות את זה תוך חודש.  עד לסוף פברואר נתקן את  החשבון ונחזיר את דמי הקנסות והריבית לאלה שקיזזנו מקצבאות הילדים מעבר לסכום הקרן שההורים חייבים.

הוועדה לפניות הציבור דנה ברפורמת המטרופולינים ו"הערך הצבור" בתחבורה הציבורית

הוועדה לפניות ציבור בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר דנה  ב-11.01.2016 בפניות של נוסעים  שהתלוננו על  הבעיות שהתעוררו ברפורמה המטרופולינית וערים שמחוץ לרפורמה וכן על הפגיעה בתושבי ירושלים שלא ניתן להשתמש בה ב"ערך צבור" באגד וברכבת הקלה.   הערך הצבור מכובד   רוב חברות האוטובוסים, חוץ מאגד בירושלים וביתר עלית, בגלל  הבעיות במכונות התיכוף ברכבת הקלה.

אחד הפונים אמר:  למה צריך לחכות שנים בשביל החלפה של מכונות תיכוף. הרפיון מול הזכיין של הרכבת הקלה וחברות הסעה, גורם לאפליה בין משתמשי התחבורה הציבורית.

חברת אגד טענה כי יש לנו מודעה שהופצה לכלל הנהגים וכתוב שם במפורש על הקוד הספציפי המדובר של "ערך הצבור".

חברת אגד טענה כי היא מכבדת ערך צבור, מלבד ירושלים וטוענת את הכרטיסים.   אגד מפיצה את המידע בעלונים שחייבים להיות אצל  הנהגים. אגד מעמידה  פקחים שמכרטסים בתחנות עמוסות נוסעים ונמצאת בהליך של החלפת המכשירים אבל זה לוקח זמן. מדובר ב3000 מכשירים, זה ייקח עוד לפחות שנה. לגבי ירושלים אין "ערך צבור" בירושלים בגלל שיתופיות עם חברת סיטיפס  והרכבת הקלה.

נציגי משרד התחבורה אמרו כי   הם נמצאים בחודשים האחרונים בהליך מואץ של שינוי המבנה ותעריפים בתחבורה הציבורית. יכול להיות שיש קשיי לידה או שנהגים פיספסו תדריכים. אבל הנושא של ערך צבור קיים מתחילת 2016 . גם בחברת אפיקים ועד ה-1.1.2017 יהיו כל החברות חייבות בכרטיסי "ערך צבור" . הערך הצבור עדיין לא פועל גם  ברכבת וכנראה ייכנס לשם באמצע הקיץ.  ברכבת הקלה  זה מתעכב מסיבות מקצועיות ומשפטיות שלא בהכרח קשורות לבוררות המתנהלת בין משרד התחבורה וחברת סיטיפס. אנחנו מבודדים את נושא הכרטוס מהבוררות הגדולה בינינו. אנחנו לא מרפים  מהסדרת מכונות התיכוף, שזה מאוד חשוב לתושבי ירושלים ולאנשים שמגיעים לירושלים. משרד התחבורה לוחץ על אגד. אם אפשר יהיה לעשות את זה קודם, נעשה את זה. אבל  אם המערכת לא תעבוד טוב אנחנו לא עושים הנחות לאף מפעיל.

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר סיכם את הדיון בברכה על הורדת המחירים בגובה המע"מ בתחבורה הציבורית. הוועדה פונה לשר התחבורה להפריד מיידית בין הבוררות שבין המשרד לסיטיפס,  לבין החובה להתקין מכונות תיכוף כרטיסים, של ה"ערך הצבור". ציבור האזרחים לא צריך להיות בן ערובה בידי החברות והנהגים. הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לחייב את החברות להציב פקחים עם מכונות תיקוף ידניות לסייע לנוסעים, עד שיותקנו המכונות באוטובוסים בכל רחבי הארץ.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לקיים  קמפיין הסברה שיעזור לנהגים ולאזרחים להתמצא בשימוש בכרטיסי הרב קו לפי ה"ערך הצבור" הועדה רשמה בצער את דברי נציגי האוצר, שאין בכוונתם לקיים את הרפורמה וההנחות בקווים בינעירוניים, בגלל שאין תקציב לכך. בביטול ההנחה המתוכננת בקווים הללו, הממשלה מפחיתה למעשה את ההנחה עליה הכריזה השבוע במאות מיליוני שקלים.

כמו כן הועלה בוועדה נושא אי הכללת חלק מיישובי הפריפריה במפות המטרופולין של משרד התחבורה.  נציג משרד התחבורה אמר כי "המשרד מיישם את הרפורמה בהתאם לתקציב. לגבי אלה שלא נכללים אין אפשרות לקשור אותם בצורה ברורה למטרופולינים."

משרד האוצר הודיע כי כרגע אין מקורות תקציביים נוספים. העלות התקציבית המוערכת היא כחצי מיליארד ₪. צריך לזכור שבחודש הקרוב הולכת להיות דרמה בהורדת מחירי התחבורה הציבורית. זה ישנה דרמטית גם את התעריפים בפריפריה. בגלל שהתעריפים הבין עירוניים יותר יקרים גם ההוזלה תהיה יותר משמעותית. המטרה היא להיטיב עם כמה שיותר אנשים במסגרת התקציב הקיים אבל אין תכנית להוסיף תקציב.

אלי כהן: "כיום מקבלים אשראי רק אם הוכחות שאינך זקוק לו – ואת זה אנו נשנה"

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים, בראשות חה"כ אלי כהן (כולנו), המשיכה ב-25.01.2016 לדון בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים.

היועץ המשפטי למשרד האוצר, עו"ד יואל בריס, הציג בדיון את ההיבטים הרישויים של המפקח המיועד, הן לגבי מתן הרישיונות, על שני הסוגים וההבדלים ביניהם, והן לגבי הסמכויות להתלות או לבטל את הרישיון. עו"ד בריס הציג גם את סוגי הגופים אשר לא יהיו מחויבים ברישוי, אם פעילותם מפוקחת כבר ע"י רגולטור קיים אחר, או שפעילותם צפויה להיות מוסדרת בחקיקה אחרת בעתיד הקרוב (גמ"חים ו-p2p), או פשוט גופים אשר שר האוצר בחר להחריגם מחובת הרישיון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

עוד הציג עו"ד בריס את ההוראות בחוק לגבי נושא הממשל התאגידי ואת ההגנות השונות הקיימות בחוק לעניין צרכני השירותים הפיננסיים, וסמכות המפקח לאכוף אותן. "חייב לקום מנגנון עם שיניים לבירור תלונות הציבור" אמר עו"ד בריס, והוסיף כי "המפקח יקבע הוראות שיחייבו את נותן האשראי לאפשר לצרכן פירעון מוקדם של ההלוואה, כפי שמוסדר היום מול הבנקים".

יו"ר הוועדה אמר לעו"ד בריס: "כל ההקלות הקיימות במסגרת הקריטריונים של בנק ישראל באשר לפירעון מוקדם חייבות להיות בחוק. אם ירצה המפקח להיטיב מעבר לכך, מצוין, אך ודאי לא פחות".

חה"כ חיים ילין (יש עתיד) העיר לעו"ד בריס כי בניגוד לנאמר אין איסור מוחלט על מתן אשראי לקטינים, אלא שר האוצר יכול לאפשר החרגות בנושא ואמר "הרי בסוף ההורים יצטרכו לשלם את המחיר במצב כזה. צריך לאסור זאת בכדי להגן על כולם". יו"ר הוועדה הוסיף ואמר: "עמדתי היא שצריך לאסור זאת עד גיל 21, שכן גם מצב בו חייל נדרש לקחת הלוואה כדי לעזור למשפחתו צריך להיות באחריות המדינה".

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות: "רבות מההגנות הקיימות בחוק הגנת הצרכן הוכנסו לחוק, אך היות שהגופים המדוברים מוחרגים מחוק הגנת הצרכן, יש עוד מספר הגנות שראוי להוסיף, כמו למשל ההגנה במקרה של רוכלים-סוכנים אשר יגיעו לביתם של הלקוחות בניסיון למכור להם הלוואות, החובה על מענה אנושי לטלפון וחובות שירות נוספות, גודל האותיות המחויב בחוזה, ובעיקר, העובדה שאולי יש בחוק סמכות להטיל עיצומים, אבל אין התייחסות לפיצוי הלקוחות"

יו"ר הוועדה, כלל חברי הוועדה, היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ורד קירו זילברמן, ועו"ד בריס כולם הסכימו מיד לדבריו של עוד, פלג וביקשו ממנו לקיים ישיבה עם משרד האוצר בכדי לוודא כי הדברים מקבלים ביטוי בהצעת החוק. עו"ד קירו זילברמן הוסיפה: "עו"ד בריס פירט את זכות השימוע לעניין התליית ושלילת הרישיון אך נבקש כי תישקל שוב זכות השימוע גם בשלב מתן הרישיון, אשר כן הופיעה בשלב תזכיר החוק ואח"כ הושמטה" .

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "נקודת המוצא שלנו היא תחרות למען הוזלת השירותים ללקוח. לכן, אם דנים על האיתנות הפיננסית, יכול להיות שניקח סיכון מסוים כדי שהלקוח יקבל מוצר זול יותר".

"אני לא בטוח שזה נכנס לחוק במתכונתו הנוכחית, אבל נכון אולי לחשוב על האפשרות שתאפשר לחברות הקבלניות הגדולות והמבוססות להפוך בעצמן לנותנות אשראי, ובכך ליצור ממשק המבטל פערי תיווך רבים. הצורך הגדול ביותר של האדם בהלוואות הוא ברכישת דירה, ואם יוכל לקבל את הלוואה ישירות מן הקבלן, ייתכן ונפתור פה מספר דברים בעת ובעונה אחת", הוסיף חה"כ מקלב.

יו"ר הוועדה סיכם את הישיבה וביקש ממשרד האוצר כדי לדיון הבא ישקלו את עמדתם הן לגבי סוגיית ההון העצמי המינימלי הנדרש מנותני האשראי, וכיוון שאין בחוק התייחסות לגודל המקסימלי של גופים נותני אשראי, גם להכניס מנגנון של חובת עדכון למפקח בכל מדרגה מסוימת של היקפי אשראי, על מנת שהפיקוח יהיה מודע לגודל השוק כל העת.

"כיום מקבלים אשראי רק אם הוכחת שאינך זקוק לו – ואת זה אנו נשנה, שלב אחר שלב", אמר יו"ר הוועדה והודיע כי לישיבת הוועדה ב-08/02/16 צפוי להגיע מר דרור שטרום, יו"ר הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים, אשר יתייחס להצעת החוק כחלק מהראייה הכוללת של התחרות בשוק האשראי.

אלי כהן: "צדק חלוקתי דרוש בכל מקום – גם בת"א – ולכן נדרשת התחדשות עירונית"

וועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים, בראשות חה"כ אלי כהן (כולנו), סיירה ב-14.01.2016 בשכונת נווה שרת בת"א-יפו, בה מתקיימים כעת תהליכי של התחדשות עירונית ומתוכננים עוד בעתיד.

הוועדה התארחה בלשכתו של ראש עיריית ת"א-יפו, מר רון חולדאי, בכדי לדון עימו על היתרונות והאתגרים הקיימים בעיר ובמדינה בנושאים של התחדשות עירונית, ולאחר מכן קיימה סיור בנווה שרת ומפגש עם תושבי השכונה, אותו הובילו אנשי העירייה, בראשותו של המשנה לראש העיר, מר ארנון גלעדי.

ראש העיר חולדאי: "מברך את הוועדה על הביקור, שכן החוכמה האמיתית היא לצאת לשטח לראות את המצב. מדינת ישראל כולה נבנתה במהירות רבה תוך משברים חמורים, כדי לספק קורת גג לעולים ופליטים. בשל כך המדינה בנתה Low cost housing ולכן קריית שמונה נראית כמו קרית גת וכמו יד אליהו ויפו ג'".

"התחדשות עירונית איננה ואינה יכולה להיות של בית בודד. אם לוקחים עיר ורוצים לטפל בהתחדשות שלה, או של שכונה בה, אי אפשר לבנות על השוק הפרטי שיתכנן אותה, כי הוא ייצר חוסר איזון בתשתיות וצרכי ציבור, בצפיפויות ושינויים שאינם מאוזנים יחסית לאזורים השונים".

"כאשר אנו מבצעים פינוי בינוי בחלקים הפחות יקרים של העיר, אנחנו גם פוטרים מדמי השבחה, אבל העיר צריכה להביא את הכסף ממקום אחר.  אנחנו מסבסדים את זה באותם מקומות בהם אנו רואים לנכון".

יו"ר הוועדה: "צדק חלוקתי הוא אחד הנושאים החשובים ביותר ומשום כך באה המדינה ונותנת לאותה פריפריה חברתית, שקיימת בכל עיד ועיר, זכויות בניה ללא היטל השבחה, שבסופו של דבר נותנות לדיירים בבנייני השיכונים הישנים את האפשרות לעבור לבניינים חדשים, ששווים גבוה יותר היינו באור עקיבא ובקריית גת וגם שם יש פרויקטים כאלה, על אף שווי הקרקע הנמוך יותר, כי נותנים יותר זכויות. אפילו במקומות בהם יותר זכויות בקרע הקיימת לא מביאות לכדאיות, המדינה באה ונותנת קרקע משלימה, כי שעשינו בראשל"צ בהיקף חסר תקדים".

"גישתנו היא שהרשויות המקומיות יקבעו היכן תהיה תמ"א , היכן יהיה פינוי בינוי והיכן בכלל לא, ואנו קוראים לכל הרשויות להקים מנהלות התחדשות עירונית. צריך להיות מרקם תכנוני שיאפשר ביקושים שונים לאוכלוסיות שונות, אבל בתכנית של כל רשות מקומית צריך להיות פרק תכנוני על התחדשות עירונית. ברגע שהדיירים ידעו שיש תכנית רשמית, הם ידיו מה מגיע להם ותהיה להם ודאות – שהיא המפתח בשוק זה".

חה"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "התחדשות עירונית זה אחד האתגרים הכי משמעותיים לישראל. אלמלא התחדשות עירונית אנחנו נצטרך לבנות בכל השטחים הפתוחים וזה לא הדבר הרצוי ברמה הלאומית. יש המון חסמים והמון אתגרים בנושא. חשוב שהחוק שיעבור יסתמך על ניסיונות העבר והקשה לתושבים,, וכך נדע איך עושים את הדברים נכון ומהר. חשוב לדאוג לנציגות ציבור במועצת הרשות שתקום"

יו"ר הוועדה, חה"כ כהן, סיכם את הסיור בפנייה לתושבי השכונה: "מאוד חשוב לבוא ולפגוש את האנשים, ולא רק להיות במסדרונות הכנסת. כל דבר שלא הספקתם להעלות כאן, אנא הרגישו בנוח להעלות אלינו דרך צוות הוועדה עד לסוף חודש ינואר, אז נתחיל לדון בסעיפי החוק, שלהערכתי יאושר כבר בקריאה שנייה ושלישית במהלך חודש מארס, וישחרר הרבה חסמים". ​

ועדה מקומית תוכל לאשר הקלה של תוספת שטחי בניה לפרויקטים למגורים בבניה רוויה

וועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה), ובהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים, בראשות חה"כ אלי כהן (כולנו) אישרה ב-22.12.2015 את הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) לקריאה שניה ושלישית.

הוועדה אישרה את הצעת החוק ללא מתנגדים ועם נמנעת אחת, ולאחר האישור אמר יו"ר הוועדה, חה"כ כהן: "הוראת השעה תסייע בהגדלת היצע יחידות הדיור עוד ב- 2016, והגבלנו אותה לארבע שנים על מנת לתמרץ את היזמים ולהאיץ בהם לפתח את המגרשים הללו, שטרם החלה בהם בנייה. אני מודה לחברי הוועדה על תרומתם, כמו גם לעמותות ולפורום ה-15 אשר חלק מהערותיהם שולבו בהצעת החוק. אני מודה לראש מטה הדיור ולמנהלת מינהל התכנון על הסיוע לי ולחברי הוועדה.  אני סבור שהצעת החוק שאישרה הוועדה שומרת על האיזון הנכון בין הצרכים השונים והיא חיונית במסגרת הכלים לטיפול במשבר הדיור"

בדברי ההסבר של הצעת החוק נכתב: "במסגרת פעולות הממשלה להגדלת היצע יחידות הדיור, מוצע כי למשך כחמש שנים… יהיה אפשר לפעול להוספת שטחי בניה למגורים במגרשים המיועדים לבנייה רוויה ברשות עירונית, גם בהליך של מתן הקלה (ולא רק בהליך של אישור תכנית)…בכפוף לתנאים המפורטים בנוסח הצעת החוק".

"לאור העובדה שלפי הוראות סעיף 151, תוספת לשטח הכולל המותר לבנייה מהווה סטייה ניכרת, ולכן יכולה להיעשות רק בתכנית, תוספת יחידות דיור בהליך של הקלה מחייבת בהתאמה את הקטנת יחידות הדיור הקיימות לפי התכנית"

"כדי לאפשר תוספת דירות מגורים מעבר למותר לפי תכנית בלא הקטנת יחידות הדיור הקיימות, בהליך של הקלה, מוצע לאפשר בעבור יחידות הדיור הנוספות כאמור גם תוספת שטחי בניה. לשם כך, מוצע להוסיף לחוק… ולקבוע בו, בהוראת שעה… כי תוספת שטח לבניה שמתקיימים לגביה תנאים מסוימים – שנועדו בין השאר להבטיח את מימוש תכלית החוק המוצע, קרי, הגדלת היצע הדירות למגורים –  לא תיחשב לסטייה ניכרת… ומכאן שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה… תוכל לאשרה, במסגרת הליך של מתן הקלה כאמור".

הוועדה תיקנה מספר נושאים בהצעת החוק הממשלתית שהונחה לפניה, כאשר בראשם קיצור הוראת השעה לארבע שנים, וכן קבעה כי גודל יחידות הדיור המתווספות לא יעלה, בכל מקרה, על 120 מ"ר. הוועדה אישרה כי בכל מקרה, כהצעת הממשלה, לפחות מחצית מיחידות הדיור שיתווספו יהיו בגודל של 75 מ"ר ומטה.

הוועדה הוסיפה וקבעה כי היתר שהונפק על פי ההקלה הניתנת בחוק, יפקע תוך שנה מיום הנפקת ההיתר אם לא תחל עבודת הבנייה, אולם הוועדה המקומית רשאית, אם תתבקש, להאריך אותו בשנה נוספת, ובתנאי שתפרט את טעמיה לכך.

עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה הבהיר כי הוראת השעה לארבע השנים מתייחסת לבקשות שהוגשו במשך ארבע שנים אלה, גם אם הטיפול בהן יימשך מעבר להן.

חה"כ חיים ילין (יש עתיד) אמר: "לאט לאט אנו מבינים שסיימנו במרכז הארץ כמעט את כל הקרקעות וכשצריכים לבנות שצ"פים, ריאות ירוקות, ומבני ציבור, כבר אין לנו. אני גדלתי בעיר שהכל היה על קומות. אם יש עיר שאין לה שטחים לתת, כמו גבעתיים, למשל, צריך להקטין את מקסימום גודל הדירה, והשטח שנוסף ילך לשטחי ציבור ומוסדות ציבור, לא לשימוש מסחרי. למכרז הארץ, למקומות החנוקים, צריכים להיות האופציה".

חה"כ ילין חזר בו מהצעתו לאור שהובהר לו ע"י מנהלת מינהל התכנון, הגב' בינת שוורץ, כי חקיקה קודמת אסרה על מתן אישור השימוש החורג, אותו הוא מבקש למעשה, אך הם ייבחנו את האפשרות להוסיף לחקיקה סייג המאפשר אותו.

חה"כ תמר זנדברג (מר"צ) ביקשה להוסיף מספר הסתייגויות, אשר נדחו כולן: 1. קיצור הוראת השעה לשלוש שנים. 2. החלת החוק על בנייה רוויה מאוד של 7 יחידות דיור לדונם ולא ארבע יחידות דיור למגרש. 3. אפשרות התנגדות לבקשות לפי החוק לכל אדם, כפי שנהוג בהליך אישור תכנית, ולא רק לנפגע ישיר, כנהוג בהליך של הקלה. 4. חיוב מהנדס הוועדה המקומית בהגשת חוות דעת פרוגרמטית, אשר בודקת את היחס בין צרכי ציבור לבין זכויות הבנייה שניתנות, בכל בקשה לפי החוק.

חה"כ דוד ביטן (ליכוד): "ראשי הערים הם הרגולטור הבעייתי ביורת בתחום התכנון והבניה כיום, והם לא רוצים לתת דירות קטנות. עם כל הכבוד לראשי הערים, הם יזוזו הצידה לשלוש שנים וייתנו לנו לפתור את בעיית הדיור. מי היא ראש עיריית נתניה או ראש עיריית נס ציונה, ששניהם, אגב, מהליכוד, שלא מאפשרים דירות קטנות?! החוק הזה הוא הזדמנות להכניס הוראת שעה המחייבת ועדות מקומיות לאשר בקשות של שבס, אפילו של 20% בהוראת שעה לכמה שנים".

חה"כ ביטן הסיר את התנגדותו לאור הסכמה שגיבש יו"ר הוועדה עם ראש מטה הדיור, מר אביגדור יצחקי. יו"ר הוועדה, חה"כ כהן, אמר: "אני מסכים עם ח"כ ביטן במאת האחוזים וגם בעיר שלי, חולון, לא ניתן אף לא אישור אחד של שבס. יחד עם זאת, החשש הוא שאם נעשה זאת בכפייה, ראשי הערים יתקעו את נושא ההיתרים. על כן אני מבקש מראש מטה הדיור שבמהלך החודש הקרוב ישב עם השלטון המקומי וראשי הערים ותנסה להגיע להצעה שתבוא ותיתן 10-20% של שבס. אם יצליח נברך אותו, ואם לא תעלה המשימה הקשה בידו הוא יעדכן אותנו, וח"כ ביטן ואנוכי נגיש הצעת חוק פרטית על כך".