ועדת הכלכלה החלה לדון באיחוד הרגולטורים בשוק התקשורת

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, שנועדה להסדיר את הרגולציה על השידורים המסחריים בישראל ולאחד את הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין לגוף רגולטורי אחד.

היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, הזכירה כי מדובר בהצעה שנדונה בעבר ואמרה כי היא "סוף סוף מגיעה לכאן בסיבוב שלישי", אחרי שהוגשה לראשונה ב-2012 על ידי שר התקשורת דאז משה כחלון ובכנסת הקודמת על ידי שר התקשורת הקודם גלעד ארדן. עו"ד נויפלד הסבירה כי "תחום השידורים מאופיין בריבוי מאסדרים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין, שכל אחת מהן עובדת לפי חוק נפרד ומערכת כללים אחרת. הצעת החוק הנוכחית נועדה להקים גוף שירכז את כלל סמכויות האסדרה". עוד אמרה נויפלד כי ההצעה היא "טכנית במהותה, ששופכת לתוך גוף אחד את סמכויות שני הגופים, לא נוגעת למהות ההסדרה ולא באה לשנות את המצב הקיים". בתגובה להערת היו"ר כבל התייחסה עו"ד נויפלד למהות אסדרת תחום השידורים עוד לפני הדיון בהסדרת הגוף האוכף, והזכירה כי במקביל פועלת הוועדה בראשות מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, שצפויה להגיש מסקנותיה עד סוף מרץ. לדבריה, "שני המהלכים יוכלו להתכנס ליצירת רפורמה משמעותית בתחום".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי היא מברכת על ההצעה והוסיפה כי אין הצדקה לשני רגולטורים. עם זאת גם היא התייחסה לשינויים בעולם השידורים ואמרה: "הכניסה של נטפליקס, למשל, זו דרמה בסדרי גודל משמעותיים ולכן אי אפשר יהיה להתייחס להצעת החוק מבלי לדון בנושאים המהותיים". היו"ר כבל הוסיף כי שוק התקשורת כבר השתנה והצעת החוק הזו צריכה להיות שזורה בהסדרת הענף כולו, על כל הכוחות החדשים שנכנסים אליו.

היועצת המשפטית של איגוד המפיקים, עו"ד לידיה מנדלבאום, בירכה על הצעת החוק אך ציינה כי צריך לנצל את ההזדמנות ולהגביר אכיפה. היא הוסיפה כי צריך להתייחס גם לנושא תקציב הרשות ואמרה כי התבססות על תקציב המדינה עלולה לפגוע בעצמאות. היו"ר כבל העיר כי תידרש התייחסות כבדת משקל של משרד התקשורת לנושא הזה. המפיק ירמי קדושי מהפקות המזרח בירך גם הוא על הצעת החוק, אך אמר מנגד כי הרגולטור לא צריך להתערב בתוכן כמו שמשרד התחבורה לא מתערב ואומר לציבור איזה רכב לקנות. הוא הוסיף כי "אסור שרגולטור יהיה תלוי בתקציב שמתקבל מהגופים שהוא מפקח עליהם, שכן זה יחליש אותו". סמנכ"לית הרגולציה של יס, מיכל רפאלי כדורי, אמרה כי החברה תומכת בחקיקה, ובלבד שתהייה רלוונטית להתפתחויות החדשות. "החוק לא מתייחס לפיראטיות שתגמור פה כל חלקה טובה". אמרה. היא הוסיפה כי יס מתנגדת לתשלום אגרה לגוף שיפקח עליה ואמרה: "אם מדינת ישראל רוצה שהרגולטור שלי יפקח על אורך פרק של 'קופיקו' אז שתשלם את זה". עו"ד נועה גבע, שייצגה את יס, אמרה כי האגרה נראית כמו להכניס את התמלוגים שבוטלו בדלת האחורית. יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אסנת טרבלסי, הביעה גם היא תמיכה עקרונית בהצעה, אך גם היא ציינה כי היא נעדרת התייחסות לתוכן. גם היא התייחסה לכך שעולם השידורים משתנה ואין לכך מענה בהצעה.

היועצת המשפטית של הרשות השנייה, עו"ד הילה שמיר, אמרה כי דיברו על החוק בנוסטלגיה אך היא " מרגישה שזה כבר ממש ארכיאולוגיה, הצעת החוק הוגשה לראשונה ב-2002 על ידי שר התקשורת דאז שהיום הוא נשיא המדינה ראובן ריבלין". היא הוסיפה כי צריך לבדוק שפרמטרים של עצמאות ומקצועיות מקבלים ביטוי בהצעה, בהם מינוי אנשי מקצוע בהליך שקוף, טיפול בסמכויות אכיפה ובנושא התקציב.

עו"ד נויפלד התייחסה לטענות בעניין הרגולציה על השוק שהשתנה ואמרה כי את הבחינה הזו עושה ועדת פילבר. לדבריה, "העקרון המנחה הוא של חופש שמאפשר התפתחות גורמים חדשים וגם חופשי ביטוי". נציגת יס, רפאלי כדורי, אמרה בתגובה כי שידורים באינטרנט זה לא עניין רומנטי של חופשי ביטוי, זה טכנולוגיה ותשתית. "לא ביקשנו לפקח על טוקבטים אלא על שידורים", אמרה.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי ידרוש את התייחסותו של מנכ"ל משרד התקשורת פילבר לדברים, כבר בדיון הבא בהצעת החוק. הוא הוסיף כי שאלת עצמאות הגוף היא חשובה ומרכזית, והתקצוב הוא כלי של ממשלות כדי לייצר שליטה על מערכות. עוד הוא ציין כי חברי הכנסת יצטרכו להכריע האם באמת יש צורך בקידום הצעת החוק הזו עוד לפני שוועדת פילבר סיימה את עבודתה. "נשאלת השאלה למה אנחנו נדרשים לכל המהומה הזו אם ועדת פילבר אמורה לסיים עבודתה אוטוטו, ואוטוטוטוטו אמור לצאת תזכיר חוק. מצד שני אנחנו מכירים את המערכות הממשלתיות ואת האוטוטו הקודם שהיה ב-2002 ומאז לא קרה כלום". הוא סיכם זאת ואמר שנשאלת השאלה האם באמת עדיף לקדם את החוק כי למרות הכל טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ, והבהיר: "יכול להיות שנצטרך להוסיף תכנים להצעה גם אם אנחנו יודעים שאוטוטו ההסדרה המהותית תגיע".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*