אלי כהן: "כיום מקבלים אשראי רק אם הוכחות שאינך זקוק לו – ואת זה אנו נשנה"

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים, בראשות חה"כ אלי כהן (כולנו), המשיכה ב-25.01.2016 לדון בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים.

היועץ המשפטי למשרד האוצר, עו"ד יואל בריס, הציג בדיון את ההיבטים הרישויים של המפקח המיועד, הן לגבי מתן הרישיונות, על שני הסוגים וההבדלים ביניהם, והן לגבי הסמכויות להתלות או לבטל את הרישיון. עו"ד בריס הציג גם את סוגי הגופים אשר לא יהיו מחויבים ברישוי, אם פעילותם מפוקחת כבר ע"י רגולטור קיים אחר, או שפעילותם צפויה להיות מוסדרת בחקיקה אחרת בעתיד הקרוב (גמ"חים ו-p2p), או פשוט גופים אשר שר האוצר בחר להחריגם מחובת הרישיון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

עוד הציג עו"ד בריס את ההוראות בחוק לגבי נושא הממשל התאגידי ואת ההגנות השונות הקיימות בחוק לעניין צרכני השירותים הפיננסיים, וסמכות המפקח לאכוף אותן. "חייב לקום מנגנון עם שיניים לבירור תלונות הציבור" אמר עו"ד בריס, והוסיף כי "המפקח יקבע הוראות שיחייבו את נותן האשראי לאפשר לצרכן פירעון מוקדם של ההלוואה, כפי שמוסדר היום מול הבנקים".

יו"ר הוועדה אמר לעו"ד בריס: "כל ההקלות הקיימות במסגרת הקריטריונים של בנק ישראל באשר לפירעון מוקדם חייבות להיות בחוק. אם ירצה המפקח להיטיב מעבר לכך, מצוין, אך ודאי לא פחות".

חה"כ חיים ילין (יש עתיד) העיר לעו"ד בריס כי בניגוד לנאמר אין איסור מוחלט על מתן אשראי לקטינים, אלא שר האוצר יכול לאפשר החרגות בנושא ואמר "הרי בסוף ההורים יצטרכו לשלם את המחיר במצב כזה. צריך לאסור זאת בכדי להגן על כולם". יו"ר הוועדה הוסיף ואמר: "עמדתי היא שצריך לאסור זאת עד גיל 21, שכן גם מצב בו חייל נדרש לקחת הלוואה כדי לעזור למשפחתו צריך להיות באחריות המדינה".

עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות: "רבות מההגנות הקיימות בחוק הגנת הצרכן הוכנסו לחוק, אך היות שהגופים המדוברים מוחרגים מחוק הגנת הצרכן, יש עוד מספר הגנות שראוי להוסיף, כמו למשל ההגנה במקרה של רוכלים-סוכנים אשר יגיעו לביתם של הלקוחות בניסיון למכור להם הלוואות, החובה על מענה אנושי לטלפון וחובות שירות נוספות, גודל האותיות המחויב בחוזה, ובעיקר, העובדה שאולי יש בחוק סמכות להטיל עיצומים, אבל אין התייחסות לפיצוי הלקוחות"

יו"ר הוועדה, כלל חברי הוועדה, היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ורד קירו זילברמן, ועו"ד בריס כולם הסכימו מיד לדבריו של עוד, פלג וביקשו ממנו לקיים ישיבה עם משרד האוצר בכדי לוודא כי הדברים מקבלים ביטוי בהצעת החוק. עו"ד קירו זילברמן הוסיפה: "עו"ד בריס פירט את זכות השימוע לעניין התליית ושלילת הרישיון אך נבקש כי תישקל שוב זכות השימוע גם בשלב מתן הרישיון, אשר כן הופיעה בשלב תזכיר החוק ואח"כ הושמטה" .

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "נקודת המוצא שלנו היא תחרות למען הוזלת השירותים ללקוח. לכן, אם דנים על האיתנות הפיננסית, יכול להיות שניקח סיכון מסוים כדי שהלקוח יקבל מוצר זול יותר".

"אני לא בטוח שזה נכנס לחוק במתכונתו הנוכחית, אבל נכון אולי לחשוב על האפשרות שתאפשר לחברות הקבלניות הגדולות והמבוססות להפוך בעצמן לנותנות אשראי, ובכך ליצור ממשק המבטל פערי תיווך רבים. הצורך הגדול ביותר של האדם בהלוואות הוא ברכישת דירה, ואם יוכל לקבל את הלוואה ישירות מן הקבלן, ייתכן ונפתור פה מספר דברים בעת ובעונה אחת", הוסיף חה"כ מקלב.

יו"ר הוועדה סיכם את הישיבה וביקש ממשרד האוצר כדי לדיון הבא ישקלו את עמדתם הן לגבי סוגיית ההון העצמי המינימלי הנדרש מנותני האשראי, וכיוון שאין בחוק התייחסות לגודל המקסימלי של גופים נותני אשראי, גם להכניס מנגנון של חובת עדכון למפקח בכל מדרגה מסוימת של היקפי אשראי, על מנת שהפיקוח יהיה מודע לגודל השוק כל העת.

"כיום מקבלים אשראי רק אם הוכחת שאינך זקוק לו – ואת זה אנו נשנה, שלב אחר שלב", אמר יו"ר הוועדה והודיע כי לישיבת הוועדה ב-08/02/16 צפוי להגיע מר דרור שטרום, יו"ר הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים, אשר יתייחס להצעת החוק כחלק מהראייה הכוללת של התחרות בשוק האשראי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*