ועדת המדע והטכנולוגיה הציעה להקים מועצת חינוך טכנולוגי-מדעי

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה ב-15.07.2015 דיון בנושא החינוך הטכנולוגי.

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב אמר "צריך להתחיל את החינוך טכנולוגי-מדעי כבר בגיל צעיר, אולי אף מגיל גן, קל וחומר בבית ספר יסודי. הקניית החינוך המקדים בגיל צעיר, יתרום לרצון של התלמידים להתמקד בתחום. לצערי, לא תמיד ההורים מודעים לחשיבות החינוך הטכנולוגי וליכולתו ועיסוקו של הילד בעתיד, ולכן צריך לחדד את הנושא בשלב מוקדם".

ח"כ יפעת שאשא-ביטון הציעה להקים מועצת חינוך טכנולוגי מדעי, כדוגמת המועצה להשכלה גבוה, תפקיד המועצה יהיה לרכז את הטיפול בחינוך הטכנולוגי מול כל משרדי הממשלה.

ח"כ מנואל טרכטנברג אמר בדיון, החינוך הטכנולוגי קריטי הן מבחינה חינוכית, הן מבחינת המשק והן בפן של פערים חברתיים כלכליים. טרכטנברג סבור כי במערכת ההשכלה הגבוהה מיצינו את הפוטנציאל. "בכל הזדמנות אני שואל מה יהיה גורלם של התלמידים שסיימו תיכון ולא ממשיכים להשכלה הגבוה. מדינת ישראל מפקירה אותם לגורלם. המשק משווע לכוח אדם טכנולוגי איכותי, בעבר הייתה גישה שלכל ילדי ישראל צריך מסלול אחד – תואר אקדמי, אין דבר כזה בעולם. אי אפשר להכניס את כולם לאותו תלם ולאותו מסלול. זאת טעות מערכתית. צריכה להיות הכרזה ואפעל לכך בכל מאודי שמדינת ישראל תיקח אחריות להכשרה של כל תלמיד בישראל". טרכטנברג הוסיף ואמר, "הייתי חמש וחצי שנים יו"ר המל"ג ויחד עם שרי חינוך ניסינו להוביל הכשרה מדעית טכנולוגית בכל בתי הספר. מהוועדה הזו צריכה לצאת קריאה למדינה לא להוסיף קורס פה ושם, אלא לשנות גישה ולבוא עם תכונית לאומית. באוקטובר שנה שעבר הופעתי בממשלה כדי להציג דוח על ההשכלה הגבוהה, ואמרתי שתעודת בגרות והתואר האקדמי, אינם חזות הכול – והתגובה הייתה התנפלות של שרים עלי ועל ראש הממשלה 'שהבן שלך יהיה פחח" אמרו.

מנהל מינהל תקשוב טכנולוגי ומערכות מידע במשרד החינוך ד"ר עופר רימון אמר שהחינוך הטכנולוגי מונה כ-140 אלף תלמידים החל מכיתה י' ועד לכיתה י"ד בכ-20 התמחויות טכנולוגיות, כגון במקצועות הנדסה תוכנה, חומרה, רובוטיקה, חשמל, הנדסה ועוד. במסגרת הרפורמה שבוצעה במקצועות הללו, כל המסלולים הטכנולוגיים הפכו לבגרותיים" אמר ד"ר רימון.

מנכ"ל רשת אורט מר צביקה פלג אמר שתעודת בגרות לא מספיקה, וצריך גם מקצוע לחיים. ולכן יש צורך להטמיע את החינוך הטכנולוגי.

מנהלת חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים ד"ר טל לוטן אמרה, שהחינוך הטכנולוגי-מדעי קריטי לתעשייה הישראלית. לדבריה "כ-80 אחוז מהמעסיקים אומרים שיש להם קושי בגיוס כוח אדם מתאים".

ראש מנהל טכנולוגי אקדמי בצה"ל סא"ל יובל גרינברג אמר "הצבא מכשיר חיילים. אולם יש ירידה בהכשרת חיילים במערך הטכנולוגי. כ-50% מבוגרי התיכון, הינם בוגרי מגמות עיוניות ואנו מכשירים אותם למקצועות טכנולוגיות. בעשור האחרון עלינו מ 6% ל- 21%. אנו מאפשרים להשלים תואר ראשון ולקראת השחרור, אנחנו נותנים להם קרדיטציה כדי שהמקצועות ישמשו אותם באזרחות".

יו"ר מועצת התלמידים הארצית אייל בטיטו אמר "יש הבדלים גדולים בין הפריפריה למרכז. האתגר האמיתי שלנו הוא להשתמש בטלפונים החכמים שנמצאים בידי כל תלמיד. צריך לדעת להשתמש בטכנולוגיה הזו ולתעל אותה ללימודים".

סגן נשיא מכון לב מר סטיוארט הרשקוביץ אמר "יש לנו כ-2,000 סטודנטים חרדים שלא למדו את מקצועות הליב"ה והם מצטיינים במקצועות הטכנולוגיה. התלמידים הללו לומדים בשנה אחת לבגרות חמש יחידות".

יו"ר איגוד המוסכים מר רונן לוי אמר "הענף זקוק לכ-16,000 עובדים בשנה ול 3,000 מורים מקצועיים". לוי סבור שעקב חוסר בפחחים, התשומות עולות. לדבריו, "אנו מנסים לפתוח בית ספר למקצועות הפחחות. פניתי בבקשת סיוע לממשלת גרמניה, קיבלתי תשובה לאחר שבוע. בארץ אני  זוכה למענה רק אחרי חמש שנים".

ח"כ יפעת שאשא-ביטון סיכמה את הדיון ואמרה "הוועדה תמליץ על הקמת מטה שיפעל לקידום החינוך הטכנולוגי. החינוך הטכנולוגי לא מיועד לנושרים או לאוכלוסיות נחלשות. הוא מיועד לכל התלמידים שהתחום הטכנולוגי יותר חזקה אצלם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*