מיכל רוזין: אפליקציית 'בליינד-ספוט' מהווה כלי נשק להשמצות ולהטרדות מיניות

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה ב-18.01.2016 דיון מהיר בעקבות הצעות "לדיון מהיר" של חברי הכנסת מיכל רוזין, מירב בן ארי, עבדאללה אבו מערוף, רויטל סויד ועליזה לביא בנושא ההשפעות החברתיות של היישומון (אפליקציה) 'בליינד-ספוט'.

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב אמר "אנחנו דנים הרבה על פיתוחים טכנולוגיים שנועדו להפוך אותנו לזמינים ונגישים, יחד עם זאת, כמו כל דבר טוב יש דברים לא מאוזנים. צריך למנוע מכל מיני תופעות בעייתיות שנוצרות עם התפתחות הטכנולוגיה ויכולות להזיק במקום להועיל".

ח"כ מיכל רוזין אמרה "האפליקציה הזו יחד עם אפליקציית סיקרט, גורמת לפגיעה בני נוער. האפליקציה הקודמת אינה פעילה עוד מכיוון שהיא הייתה פוגענית. האנונימיות באפליקציה מהווה ככלי נשק להשמצות, הטרדות והטרדות מיניות. האנונימיות מעודדת אלימות ברשת! הנתונים מראים שאחד מכל שני ילדים נפגע מ"בריונות רשת". הרשויות אינן ערוכות להתמודד עם הדברים. צריך לחייב בחוק את מפתחי האפליקציה לאגור את פרטי המשתמשים, כך  שבמידה ותהיה פגיעה, ניתן יהיה להגיע לפוגעים".

ח"כ רויטל סויד אמרה "המאבק שלנו הוא מאבק ציבורי. חייבים למנוע את מקרה ההתאבדות הבא. צריכה לצאת מכאן קריאה להחרים את האפליקציה הזו.המטרה של האפליקציה הזו היא הרסנית."

ח"כ עליזה לביא אמרה "אנשים חושבים איך לקדם את עצמם כלכלית ומסחרית על חשבון הילדים שלנו. הורים רבים לא מכירים את שפת הילדים ולא מבינים את הנזק. צריכה להיות כאן אחריות משותפת של כל גורמי הממשלה והכנסת".

ח"כ מירב בן ארי אמרה "מעולם לא היה קמפיין כה אגרסיבי לאפליקציה בישראל. גם הקשר המשפחתי של המשקיע, הוסיף פרסום רב. אם אנשים נפגעים מבריונות ברשת זה צריך להדיר שינה מעיני מפתחי האפליקציה".

ח"כ חיים ילין אמר "האפשרות היחידה מבחינת החקיקה שצריך לקדם, היא למנוע מאדם להסתתר מאחורי אפליקציה. זו פגיעה במהות הדמוקרטית וזה הגבול שצריך לשים כאן".

ח"כ יפעת שאשא-ביטון אמרה "כל ניסיון להציג את האפליקציה כתורמת מבחינה חברתית, היא פשוט שערורייה. צריך למצוא דרך שתגביל את השימוש באפליקציה הזו".

רפאל מנחם יוזם מחאת הפייסבוק נגד האפליקציה אמר "לטעמי, בליינד-ספוט היא נשק טעון. תוצאות ההודעות האנונימיות, הן הרות אסון. עקב בריונות ברשת, בשנת 2014 הגיעו 822 ילדים לבתי החולים עקב ניסיונות התאבדות".

איתמר אביב תלמיד בית ספר אמר "אנחנו חווים בריונות ברשת, וקוראים לכם חברי הכנסת לעזור לנו ואנחנו נעזור לכם כדי להיאבק בתופעה".

אדם שפיר כתב תוכנית "צינור לילה" בערוץ 10 אמר "אם השדה לא היה אנונימי, זה היה מצריך את התערבות המשטרה. יש הרבה מסרים של הטרדות מיניות או איומים אבל בגלל האנונימיות אי אפשר לעשות עם זה כלום. האנונימיות מגינה על השולח".

ד"ר אבישי קליין מומחה לסייבר אמר "הציעה שהורי הילדים יחוייבו בהסכמה טרם התקנת אפליקציה מסוג זה. בצורה של שליחת מייל להורים. צריך להתקין מנגנון מובנה באפליקציה כדי שיהיה אפשר לדווח על פגיעה".

עו"ד אהוד ארד נציג מפתחי האפליקציה אמר "מסע הפרסום הרחב הוא כנראה זה שעומד ברקע של ההד הרחב שנוצר. הדיון הוא על תופעת הצ'ט האנונימי והבריונות ברשת. 'בליינד-ספוט' לא יצרה את העניין הזה והוא היה כאן לפניה. אנחנו לא עסוקים בלקבל לגיטימציה אזרחית או לא. האפליקציה מהווה פלטפורמה ולא מייצרת תכנים. היא מעבירה מסר מאחד לשני. האפליקציה לא מאפשרת העברת הודעות למישהו שלא רוצה לקבל אותן. צריך להתייחס לתופעה של צ'אט אנונימי ולא לאפליקציה עצמה. אנחנו לא בעד מסרים בריוניים אבל אי אפשר לפגוע בחופש העיסוק וגם אי אפשר לעסוק בחקיקה פרסונלית".

עו"ד נופר טל שהגישה תובענה ייצוגית נגד האפליקציה אמרה "הגשנו תביעה ייצוגית בשם כל הנפגעים. מייסדי האפליקציה מודעים היטב לסכנה של השימוש באפליקציה הזו. הם "החביאו" בתוך ההסכמות לקבלת האפליקציה משפט שבו המתקין מצהיר שהוא בן 16. המשפט הזה מופיע באנגלית. זה משהו שהמתקינים בכלל לא מבינים ומאשרים אוטומטית".

רפ"ק ירון שטרן ראש חוליית סייבר במשטרת ישראל אמר "עד עכשיו לא התקבלה אף תלונה בגין שימוש באפליקציה. עד שלא יוגשו תלונות אני לא יוכל לדעת אם יהיה אפשר להסתייע במפתחי האפליקציה".

נציגת איגוד האינטרנט הישראלי גב' אורנה אינגר אמרה "אנחנו מאמינים באנונימיות אבל לא בדרך כזו. האפליקציה הזו היא כביש אדום שצריך להיזהר בו. ברגע שיש פלטפורמה אנונימית שמאפשרת לפגוע באנשים אחרים, צריך לחסום אותה. ההתנהגות החברתית שלנו יכולה למנוע את השימוש באפליקציה הזו".

ח"כ מקלב סיכם את הישיבה "זהו מסר ציבורי שמגיע מהכנסת על איך הציבור רואה את הפרסום שעשתה לעצמה האפליקציה, כשהציגה את עצמה כמשהו טוב ושימושי. זה דבר שמטעה, דבר לא נכון ואנחנו לא רואים שום דבר חיובי באפליקציה הזו. נעקוב אחרי התביעה הייצוגית וגם בטיפול של מערך המשטרה במידה ויגיעו תלונות בנושא האפליקציה. נבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה לגבי חקיקה מול אפליקציות אנונימיות בעולם כדי ללמוד מה נעשה בעולם במקרים דומים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*