שורת צעדים להקלת המיסוי הארצי והעירוני בהתחדשות עירונית

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התכנית הכלכלית, בראשות חה"כ אלי כהן (כולנו), קיימה ב-16.12.2015 דיון בנושא הגנה על אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות במסגרת התחדשות עירונית – לציון יום זכויות האדם הבין-לאומי וכן בנושא מיסוי ארצי ומוניציפלי.

בדיון הוחלט על בחינת חקיקה שתאפשר לשר הפנים להתקין תקנות לוויתור על היטלים בפרויקטים של פינוי בינוי, על בחינת חקיקה להוספת מדרגה של 50% מההיטל שתוכל ועדה מקומית להעניק ליזם, ועל הורדת מספר הדירות המאפשר הכרה מרשות המסים כפרויקט של התחדשות עירונית מ-24 יחידות דיור ל-12.

מר עופר דרור מהמעוצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה הציג את עמדת המועצה לגבי התחדשות עירונית: "ההתחדשות היא צורך לאומי למדינה וכך אנו רואים אותו, וזאת לאור צרכי הדיור העתידיים של מדינת ישראל, כתוצאה מגידול האוכלוסין. ללא התחדשות עירונית נמצה את עתודות הקרקע במטרופולין ת"א בתוך כ-15 שנה. היום אנו מצליחים לממש רק את קצה קצהו של הפוטנציאל הכלכלי בהתחדשות העירונית. התנאים ההכרחיים הם ודאות בזכויות הבנייה ולוחות זמנים קצרים. האתגר בפנינו הוא שילוב היתרונות משני המסלולים: פינוי ובינוי ותמ"א 38, וכך נצליח. אנו רואים את התכנון השכונתי כמסלול תכנון נכון – תכנון מרכזי ראוי, בשיתוף מלא של הרשות המקומית, עם וודאות ולו"ז קצר. ודאי שצריך להיות הגיון תכנוני בחידוש אותן שכונות ושהרשות המקומית תתמוך בציפופן. זה יהיה חלק מחזון העיר ויעוגן בתב"ע, ואז בעלי הנכסים והזימים ידרשו להגיש בקשה להיתר בנייה בלבד. לא כל שכונה מתאימה לדבר הזה, אבל מצאנו מספיק שכונות אפשריות, ולכן שווה לדבר על זה בנוסף למסלולים הקיימים".

יו"ר הוועדה: "נושא הוודאות והתכנון המקיף ברמת שכונה ויישוב יוכנסו להצעת החוק. בשבוע שעבר התקבלה החלטה משמעותית כאן בוועדה – הקצאת קרקע משלימה. דיברנו כאן על ציפוף חסר, ואנחנו נעמיד גם קרקעות משלימות, לפי כמות יחידות הדיור, ולא רק קרקע צמודת דופן. בראשל"צ בשכונת רמת אליהו יש פרויקט כלכלי וחברתי אשר מהווה כבר תקדים לכך".

את חלקו של הדיון בעניין המיסוי המוניציפלי פתח ראש עיריית לוד, מר יאיר רביבו: "אני בא לכאן היום לוותר על הכנסות, כי אני יודע שאם לא אעשה זאת, אפסיד הכנסות אחרות. אנחנו מנסים לחסוך ליזם באגרות והיטלים, כי החומרים והעבודה עולים אותו דבר בכל עיר, אבל ערך הקרקע והדירות שונה. יזמים לא רוצים להפסיד, ומתוך ציונות מוכנים להרוויח בלוד רק 50 אלף ליחידת דיור ולא יותר. אני אוותר על היטלים ואגרות וארוויח אוכלוסייה חזקה וארנונה שאני לא יכול להשיג היום. בלי כדאיות כלכלית לא יבואו יזמים לשכונות הקשות בלוד".

עו"ד עופר שפיר, יועמ"ש הוועדה המקומית לתכנון ובניה לוד: "היטלי פיתוח זה 'כסף כבד' ויכולים להגיע ל-400 ₪ למטר בניה. מדובר בתשלום חובה שמבוסס על תחשיבים שנעשו לאור העלויות שהדבר מוסיף ליישוב. במקרים שבהם רשות מקומית רוצה לסייע ולעודד, הרשות פונה למשרד הפנים, ומסבירה כי הדלתא החסרה בהכנסות תוטל על שאר תושבי העיר. משרד הפנים בא ואמר שהם לא מוכנים להתיר סבסוד צולב מסוג זה, לצורך הגשמת מטרות שאינן מחוק העזר. משרד הפנים שוגה משפטית, אבל בעיקר ציבורית, ומתפקיד הוועדה לשכנע את משרד הפנים אחרת. פינוי בינוי הוא חשוב, ומשפר את תשתיות העיר, ותושבי העיר מוכנים לשלם קצת יותר לשם כך".

יו"ר הוועדה: "אומר יותר מכך –  יש לשקול שהעלויות לא יושתו על שאר התושבים, אלא המדינה צריכה להתערב ולשאת בעלויות, בשל החשיבות החברתית של פרויקטים כאלה. התחדשות עירונית בת"א זה לא הישג, אלא בלוד וברמלה. אני בטוח שהשר סילבן שלום, עם הרגישות החברתית שלו, ירצה לסייע".

עו"ד יהודה זמרת, יועמ"ש משרד הפנים: "חוק העזר לא נותן סמכות לתת הנחות, וזו הייתה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר מני מזוז. הנחה בהיטלים, בניגוד לארנונה, היא לא שנתית אלא חד פעמית וגדולה מאוד. אם היזם לוקח את ההנחה ומיד מוכר את הנכס, הציבור נתן הנחה, ואילו היזם הרוויח מחיר מלא, לפי מחיר השוק. זו הענקה של הרבה מאוד כסף, לאדם שלא בהכרח זכאי לו. אם הכסף היה מחולק בין משפחות נזקקות, ההנחה הייתה מגיעה לצרכן. הפחתה לאחד זו העלאה לשני, כלומר כל תושבי הרשות המקומית יסבסדו, והשכונות שסביב הפרויקט הם לאו דווקא אוכלוסייה חזקה".

יו"ר הוועדה: ברמה המשפטית אתה צודק אבל אני מבקש ממך להתחשב בשיקולים הסוציו-אקונומיים. הרי המחוקק קבע מפורשות שמדינת ישראל מוותרת על היטלי השבחה משמעותיים בשביל התחדשות עירונית. השכונות הכי קשות הן בפרויקטים של פינוי בינוי ולא בתמ"א 38 ובהוספת הקומות ועל כן אני מבקש שתיתן לשר הפנים להחליט. אפשר לקבוע קריטריונים, או שזה בסמכות שר הפנים, או שזה יכול להתייחס לאשכול 6 ומטה. הגישו את התקנות לוועדת הפנים ואני אדאג שזה יעבור".

עו"ד גלעד קרן, יועץ משפטי לוועדה: "נכון להיום, מבחינה משפטית, החוק נתן סמכות לשר הפנים לקבוע היטלי השבחה ואגרות מופחתות רק לתמ"א 38. צריך לתקן את החוק, אחרת לשר אין סמכות להגיש תקנות לעניין פינוי בינוי.

יו"ר הוועדה:  אבקש ממשרד הפנים להודיע לוועדה עד ה-5.1 האם יגישו הצעת חוק שתתקן את הנושא ואם לא, אני מבקש מהייעוץ המשפטי לבחון להכניס את זה בחוק הרשות להתחדשות עירונית".

חה"כ חיים ילין (יש עתיד): " משרד הפנים רואים עיר שלמה ולא כל שכונה. ההיטלים זה מערך סגור ברמת העיר. האפשרות היחידה מול החקיקה זו החלטת ממשלה, והיא הפתרון המהיר ביותר. אני מציע שאת ההון העצמי ההתחלתי נביא ללוד דרך מנכ"ל משרד ראש הממשלה או שר האוצר".

מר חגי טולדנו, אגף התחדשות עירונית במשרד השיכון: " ליזם מאוד חשובה הוודאות גם מבחינת ההיטלים, מה זכויות הבנייה ומה יהיו הרווחים שלו. ועדה בראשות מר יוג'ין קנדל בנושא קבעה שנושא ההיטלים יאושר כבר ברמת הוועדה המקומית כדי לתת ליזם ודאות. החלטת ממשלה 376 קבעה שמשרד הפנים יקבעו מדרגות של היטלים ואלה ייקבעו כבר בוועדה המקומית. עד היום ההחלטה לא קוימה ומשרד הפנים מסרב לקדמה".

עו"ד זמרת: "ההחלטה בוועדה ניתנת שנים קודם לכן, לפי חישוב שיכול להיות ששנים לאחר מכן לא יהיה רלוונטי, וזה כסף ציבורי. רשויות מקומיות באו ואמרו שזה לא נכון לחייב אותם כבר בתחילת הדרך להחליט על היטלים שאולי לא יהיה מוצדק לוותר עליהם בהמשך. הוועדה המקומית אומרת שהיא מוכנה לתת פרה-רולינג בשלב הוועדה, אבל רוצה לראות איך תיראה התכנית בעתיד, ושתהיה לה אפשרות לשנות".

לשאלת יו"ר הוועדה לגבי אפשרות של קביעת מדרגות קבועות של היטלים ע"י הוועדה המקומית, השיב עו"ד זמרת: ,צריך לחשוב גם על הסרבול של המשא ומתן והתנהלות של מעין שוק במערכת של מיסוי אם ההיטל לא יהיה קבוע. האם אפשר לעשות מדרגות – לא יודע".

יו"ר הוועדה אמר בתגובה כי הייעוץ המשפטי לוועדה יבחן הוספת מדרגה אחת בודדת של 50% מההיטלים, לחוק הרשות להתחדשות עירונית, בכדי לאפשר ודאות מסוימת ליזמים, אבל למנוע את הסרבול והמו"מ שיבוא עם ריבוי מדרגות".

מר משה אשר, ראש רשות המסים, התייחס לנושא המיסוי הארצי: נושא מע"מ אפס כבר עבר בחקיקה וזה מבחינתנו כבר קיים בשטח. לבקשת הוועדה, אנו נסכים להוראת שעה של שלוש-ארבע שנים אשר תוריד את כמות יחידות הדיור הנדרשות להכרה בפרויקט של התחדשות עירונית מה-24 הקיימות היום ל-12. זאת, היות שאנו תומכים מאוד בהתחדשות עירונית ובמשמעויות החברתיות שלה".

יו"ר הוועדה הטיל על הייעוץ המשפטי לעמוד מול רשות המסים על מנת שנושא זה יוכנס כחלק מהחוק הרשות להתחדשות .

עו"ד אמיר הלר, התאחדות בוני הארץ: "מיסוי נוסף שקיים זה מס רכישה על הזכויות הנוספות. הוא עולה ככל שנוספות יותר יחידות דיור ואם רשות המסים תלך צעד קדימה ותוותר על המס הזה, הכנסות המדינה מהמיסים העקיפים יעלו על המסים הישירים עליהם ויתרו".

מר דרור:  "אני מבין את עו"ד זמרת שרוצה לשמור גמישות לרשות המקומית אבל לא כך עובדת מערכת מיסוי. מערכת מיסוי צריכה לייצר ודאות מלכתחילה. אני מבקש לנסות לגבש פתרון אחר שייצר ודאות ליזמים אך ישמור על גמישות מסוימת לרשות המקומית".

חלקו השלישי של הדיון עסק  בהגנה על אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות במסגרת התחדשות עירונית, לציון יום זכויות האדם הבין-לאומי.

יו"ר הוועדה ציין כי הוועדה דנה בנושא כבר בדיוניה הראשונים וכתוצאה מכך ולבקשת הוועדה, הוציא מנכ"ל משרד השיכון מסמך המאגד את העקרונות לגבי זכויותיהם של דייר הדיור הציבורי בפרויקטים של התחדשות עירונית, לרבות ההתחייבות לאפשר לדיירים להישאר בדיור ציבורי בפרויקט בו התגוררו, אי העלאה של שכר הדירה למרות השטח שהתווסף וסבסוד ההוצאות הנלוות שנוצרו.

לצפייה במסמך:  http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Urban/OpinionPapers/2015110105075.pdf

יו"ר הוועדה: " אנו נשקול לעדכן את מסמך מנכ"ל משרד השיכון בחקיקה, וכן בשבוע הבא, אני שמח לבשר, תעלה לקריאה ראשונה, בתמיכת שר השיכון וסגן שר השיכון, הצעת חוק אשר מעלה את תקרת ההנחה לדיירי הדיור הציבורי, הרוצים לרכוש את דירתם, מ-705 אלף ₪ ל-915 אלף ₪. נעשה כל מאמץ שזה יתקדם תוך חודשים ספורים לקריאה שנייה ושלישית, שכן זהו חוק חברתי וחשוב".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*