ארכיון חודשי: ינואר 2016

שורת צעדים להקלת המיסוי הארצי והעירוני בהתחדשות עירונית

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התכנית הכלכלית, בראשות חה"כ אלי כהן (כולנו), קיימה ב-16.12.2015 דיון בנושא הגנה על אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות במסגרת התחדשות עירונית – לציון יום זכויות האדם הבין-לאומי וכן בנושא מיסוי ארצי ומוניציפלי.

בדיון הוחלט על בחינת חקיקה שתאפשר לשר הפנים להתקין תקנות לוויתור על היטלים בפרויקטים של פינוי בינוי, על בחינת חקיקה להוספת מדרגה של 50% מההיטל שתוכל ועדה מקומית להעניק ליזם, ועל הורדת מספר הדירות המאפשר הכרה מרשות המסים כפרויקט של התחדשות עירונית מ-24 יחידות דיור ל-12.

מר עופר דרור מהמעוצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה הציג את עמדת המועצה לגבי התחדשות עירונית: "ההתחדשות היא צורך לאומי למדינה וכך אנו רואים אותו, וזאת לאור צרכי הדיור העתידיים של מדינת ישראל, כתוצאה מגידול האוכלוסין. ללא התחדשות עירונית נמצה את עתודות הקרקע במטרופולין ת"א בתוך כ-15 שנה. היום אנו מצליחים לממש רק את קצה קצהו של הפוטנציאל הכלכלי בהתחדשות העירונית. התנאים ההכרחיים הם ודאות בזכויות הבנייה ולוחות זמנים קצרים. האתגר בפנינו הוא שילוב היתרונות משני המסלולים: פינוי ובינוי ותמ"א 38, וכך נצליח. אנו רואים את התכנון השכונתי כמסלול תכנון נכון – תכנון מרכזי ראוי, בשיתוף מלא של הרשות המקומית, עם וודאות ולו"ז קצר. ודאי שצריך להיות הגיון תכנוני בחידוש אותן שכונות ושהרשות המקומית תתמוך בציפופן. זה יהיה חלק מחזון העיר ויעוגן בתב"ע, ואז בעלי הנכסים והזימים ידרשו להגיש בקשה להיתר בנייה בלבד. לא כל שכונה מתאימה לדבר הזה, אבל מצאנו מספיק שכונות אפשריות, ולכן שווה לדבר על זה בנוסף למסלולים הקיימים".

יו"ר הוועדה: "נושא הוודאות והתכנון המקיף ברמת שכונה ויישוב יוכנסו להצעת החוק. בשבוע שעבר התקבלה החלטה משמעותית כאן בוועדה – הקצאת קרקע משלימה. דיברנו כאן על ציפוף חסר, ואנחנו נעמיד גם קרקעות משלימות, לפי כמות יחידות הדיור, ולא רק קרקע צמודת דופן. בראשל"צ בשכונת רמת אליהו יש פרויקט כלכלי וחברתי אשר מהווה כבר תקדים לכך".

את חלקו של הדיון בעניין המיסוי המוניציפלי פתח ראש עיריית לוד, מר יאיר רביבו: "אני בא לכאן היום לוותר על הכנסות, כי אני יודע שאם לא אעשה זאת, אפסיד הכנסות אחרות. אנחנו מנסים לחסוך ליזם באגרות והיטלים, כי החומרים והעבודה עולים אותו דבר בכל עיר, אבל ערך הקרקע והדירות שונה. יזמים לא רוצים להפסיד, ומתוך ציונות מוכנים להרוויח בלוד רק 50 אלף ליחידת דיור ולא יותר. אני אוותר על היטלים ואגרות וארוויח אוכלוסייה חזקה וארנונה שאני לא יכול להשיג היום. בלי כדאיות כלכלית לא יבואו יזמים לשכונות הקשות בלוד".

עו"ד עופר שפיר, יועמ"ש הוועדה המקומית לתכנון ובניה לוד: "היטלי פיתוח זה 'כסף כבד' ויכולים להגיע ל-400 ₪ למטר בניה. מדובר בתשלום חובה שמבוסס על תחשיבים שנעשו לאור העלויות שהדבר מוסיף ליישוב. במקרים שבהם רשות מקומית רוצה לסייע ולעודד, הרשות פונה למשרד הפנים, ומסבירה כי הדלתא החסרה בהכנסות תוטל על שאר תושבי העיר. משרד הפנים בא ואמר שהם לא מוכנים להתיר סבסוד צולב מסוג זה, לצורך הגשמת מטרות שאינן מחוק העזר. משרד הפנים שוגה משפטית, אבל בעיקר ציבורית, ומתפקיד הוועדה לשכנע את משרד הפנים אחרת. פינוי בינוי הוא חשוב, ומשפר את תשתיות העיר, ותושבי העיר מוכנים לשלם קצת יותר לשם כך".

יו"ר הוועדה: "אומר יותר מכך –  יש לשקול שהעלויות לא יושתו על שאר התושבים, אלא המדינה צריכה להתערב ולשאת בעלויות, בשל החשיבות החברתית של פרויקטים כאלה. התחדשות עירונית בת"א זה לא הישג, אלא בלוד וברמלה. אני בטוח שהשר סילבן שלום, עם הרגישות החברתית שלו, ירצה לסייע".

עו"ד יהודה זמרת, יועמ"ש משרד הפנים: "חוק העזר לא נותן סמכות לתת הנחות, וזו הייתה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר מני מזוז. הנחה בהיטלים, בניגוד לארנונה, היא לא שנתית אלא חד פעמית וגדולה מאוד. אם היזם לוקח את ההנחה ומיד מוכר את הנכס, הציבור נתן הנחה, ואילו היזם הרוויח מחיר מלא, לפי מחיר השוק. זו הענקה של הרבה מאוד כסף, לאדם שלא בהכרח זכאי לו. אם הכסף היה מחולק בין משפחות נזקקות, ההנחה הייתה מגיעה לצרכן. הפחתה לאחד זו העלאה לשני, כלומר כל תושבי הרשות המקומית יסבסדו, והשכונות שסביב הפרויקט הם לאו דווקא אוכלוסייה חזקה".

יו"ר הוועדה: ברמה המשפטית אתה צודק אבל אני מבקש ממך להתחשב בשיקולים הסוציו-אקונומיים. הרי המחוקק קבע מפורשות שמדינת ישראל מוותרת על היטלי השבחה משמעותיים בשביל התחדשות עירונית. השכונות הכי קשות הן בפרויקטים של פינוי בינוי ולא בתמ"א 38 ובהוספת הקומות ועל כן אני מבקש שתיתן לשר הפנים להחליט. אפשר לקבוע קריטריונים, או שזה בסמכות שר הפנים, או שזה יכול להתייחס לאשכול 6 ומטה. הגישו את התקנות לוועדת הפנים ואני אדאג שזה יעבור".

עו"ד גלעד קרן, יועץ משפטי לוועדה: "נכון להיום, מבחינה משפטית, החוק נתן סמכות לשר הפנים לקבוע היטלי השבחה ואגרות מופחתות רק לתמ"א 38. צריך לתקן את החוק, אחרת לשר אין סמכות להגיש תקנות לעניין פינוי בינוי.

יו"ר הוועדה:  אבקש ממשרד הפנים להודיע לוועדה עד ה-5.1 האם יגישו הצעת חוק שתתקן את הנושא ואם לא, אני מבקש מהייעוץ המשפטי לבחון להכניס את זה בחוק הרשות להתחדשות עירונית".

חה"כ חיים ילין (יש עתיד): " משרד הפנים רואים עיר שלמה ולא כל שכונה. ההיטלים זה מערך סגור ברמת העיר. האפשרות היחידה מול החקיקה זו החלטת ממשלה, והיא הפתרון המהיר ביותר. אני מציע שאת ההון העצמי ההתחלתי נביא ללוד דרך מנכ"ל משרד ראש הממשלה או שר האוצר".

מר חגי טולדנו, אגף התחדשות עירונית במשרד השיכון: " ליזם מאוד חשובה הוודאות גם מבחינת ההיטלים, מה זכויות הבנייה ומה יהיו הרווחים שלו. ועדה בראשות מר יוג'ין קנדל בנושא קבעה שנושא ההיטלים יאושר כבר ברמת הוועדה המקומית כדי לתת ליזם ודאות. החלטת ממשלה 376 קבעה שמשרד הפנים יקבעו מדרגות של היטלים ואלה ייקבעו כבר בוועדה המקומית. עד היום ההחלטה לא קוימה ומשרד הפנים מסרב לקדמה".

עו"ד זמרת: "ההחלטה בוועדה ניתנת שנים קודם לכן, לפי חישוב שיכול להיות ששנים לאחר מכן לא יהיה רלוונטי, וזה כסף ציבורי. רשויות מקומיות באו ואמרו שזה לא נכון לחייב אותם כבר בתחילת הדרך להחליט על היטלים שאולי לא יהיה מוצדק לוותר עליהם בהמשך. הוועדה המקומית אומרת שהיא מוכנה לתת פרה-רולינג בשלב הוועדה, אבל רוצה לראות איך תיראה התכנית בעתיד, ושתהיה לה אפשרות לשנות".

לשאלת יו"ר הוועדה לגבי אפשרות של קביעת מדרגות קבועות של היטלים ע"י הוועדה המקומית, השיב עו"ד זמרת: ,צריך לחשוב גם על הסרבול של המשא ומתן והתנהלות של מעין שוק במערכת של מיסוי אם ההיטל לא יהיה קבוע. האם אפשר לעשות מדרגות – לא יודע".

יו"ר הוועדה אמר בתגובה כי הייעוץ המשפטי לוועדה יבחן הוספת מדרגה אחת בודדת של 50% מההיטלים, לחוק הרשות להתחדשות עירונית, בכדי לאפשר ודאות מסוימת ליזמים, אבל למנוע את הסרבול והמו"מ שיבוא עם ריבוי מדרגות".

מר משה אשר, ראש רשות המסים, התייחס לנושא המיסוי הארצי: נושא מע"מ אפס כבר עבר בחקיקה וזה מבחינתנו כבר קיים בשטח. לבקשת הוועדה, אנו נסכים להוראת שעה של שלוש-ארבע שנים אשר תוריד את כמות יחידות הדיור הנדרשות להכרה בפרויקט של התחדשות עירונית מה-24 הקיימות היום ל-12. זאת, היות שאנו תומכים מאוד בהתחדשות עירונית ובמשמעויות החברתיות שלה".

יו"ר הוועדה הטיל על הייעוץ המשפטי לעמוד מול רשות המסים על מנת שנושא זה יוכנס כחלק מהחוק הרשות להתחדשות .

עו"ד אמיר הלר, התאחדות בוני הארץ: "מיסוי נוסף שקיים זה מס רכישה על הזכויות הנוספות. הוא עולה ככל שנוספות יותר יחידות דיור ואם רשות המסים תלך צעד קדימה ותוותר על המס הזה, הכנסות המדינה מהמיסים העקיפים יעלו על המסים הישירים עליהם ויתרו".

מר דרור:  "אני מבין את עו"ד זמרת שרוצה לשמור גמישות לרשות המקומית אבל לא כך עובדת מערכת מיסוי. מערכת מיסוי צריכה לייצר ודאות מלכתחילה. אני מבקש לנסות לגבש פתרון אחר שייצר ודאות ליזמים אך ישמור על גמישות מסוימת לרשות המקומית".

חלקו השלישי של הדיון עסק  בהגנה על אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות במסגרת התחדשות עירונית, לציון יום זכויות האדם הבין-לאומי.

יו"ר הוועדה ציין כי הוועדה דנה בנושא כבר בדיוניה הראשונים וכתוצאה מכך ולבקשת הוועדה, הוציא מנכ"ל משרד השיכון מסמך המאגד את העקרונות לגבי זכויותיהם של דייר הדיור הציבורי בפרויקטים של התחדשות עירונית, לרבות ההתחייבות לאפשר לדיירים להישאר בדיור ציבורי בפרויקט בו התגוררו, אי העלאה של שכר הדירה למרות השטח שהתווסף וסבסוד ההוצאות הנלוות שנוצרו.

לצפייה במסמך:  http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Urban/OpinionPapers/2015110105075.pdf

יו"ר הוועדה: " אנו נשקול לעדכן את מסמך מנכ"ל משרד השיכון בחקיקה, וכן בשבוע הבא, אני שמח לבשר, תעלה לקריאה ראשונה, בתמיכת שר השיכון וסגן שר השיכון, הצעת חוק אשר מעלה את תקרת ההנחה לדיירי הדיור הציבורי, הרוצים לרכוש את דירתם, מ-705 אלף ₪ ל-915 אלף ₪. נעשה כל מאמץ שזה יתקדם תוך חודשים ספורים לקריאה שנייה ושלישית, שכן זהו חוק חברתי וחשוב".

אלי כהן: "לראשונה, המדינה תקים קרן למימון חיזוק מבנים בפריפריה"

במסגרת ישיבת ועדת הרפורמות מיום 11.11.2015 בראשות ח"כ אלי כהן הבוקר, בה נכחו ח"כ בני בגין, גיאולוג בהכשרתו, סגן שר הבינוי והשיכון ח"כ ז'קי לוי, תושב בית שאן וראש מטה הדיור אביגדור יצחקי, סוכם כי הממשלה תקצה מקורות הנדרשים לחיזוק מבנים בעלי רמת סיכון גבוהה בפריפריה."

החלטות ממשלה קודמות שדיברו על לפחות 20 מליון ₪ בשנה, על פני 20 שנה, לא יושמו. יו"ר הועדה, ח"כ כהן ביקש שהתוכנית שתוצג לא תופחת מזו שנקבעה בעבר וכן תהיה התייחסות לקידום חיזוק מבני ציבור.

בימים אלו, פועלת ועדת הרפורמות להקמת רשות להתחדשות עירונית לקידום פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38 לסוגיה השונים ברחבי הארץ. ההתחדשות העירונית ובעיקר פרויקטים של תמ"א 38 נותנים מענה להגדלת יחידות הדיור באזורי הביקוש על בסיס התשתיות הקיימות וכן לשיקום הפריפריה החברתית בכל עיר ועיר במרכז, אולם המטרה הראשונית של התוכנית היא חיזוק מבנים, אשר בפרפריה איננה מתממשת, עקב חוסר הכדאיות הכלכלית.

במסגרת הדיונים, עלתה לא אחת סוגיית דינם של המבנים בפריפריה, בעיקר באזורים בהם סכנת רעידת האדמה היא הגבוהה ביותר, שכן גם הטבות התמ"א אינם דוחפים לביצוע פרויקטים באזורים אלה, עקב שווי הדירות הנמוך.

בעקבות כך, סוכם שתוקם קרן לחיזוק מבנים בפריפריה ויהיו לה מקורות תקציביות של 100 מליון ₪ בחמש השנים הקרובות. הגיבוש הסופי יהיה ע"י אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור וז'קי לוי, סגן שר השיכון והבינוי ויוצג לוועדה עד ה15 בינואר.

ח"כ אלי כהן: "תכנית התמ"א נועדה בראש ובראשונה לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, זאת מעבר לחשיבות הנדל"נית והחברתית בתוכנית. על המדינה לקחת אחריות לסייע במימון פרויקטים של תמ"א 38 לחיזוק מבנים במקומות עם רמת סיכון גבוהה, בהם אין כדאיות כלכלית".

ח"כ בני בגין: "תידרש עזרה נמרצת יותר מהממשלה. אני קורא לכולנו לקחת אחריות ולקחת תקציבים ברורים לנושא. בכל הישובים בסביבת השבר הסורי אפריקאי, הסכנה היא גבוהה. רוב המבנים בישובים הללו נבנו לפני 1980 ולא עומדים בתקן רעידות אדמה. אני מתריע בפני הסכנה שעומדת מולנו".

סגן שר הבינו והשיכון, ז'קי לוי: "מדינת ישראל נרדמת בשמירה ואינה ערוכה להתמודדות עם רעידת אדמה שעלולה לגרום לנזק אדיר בנפש וברכוש. עלינו להתעורר ולהבין שכל יום שלא מתרחשת רעידת אדמה שכזאת, שתוביל לנזק שנבכה עליו לדורות הוא בגדר נס. אנו מתרכזים באיום של טילים כשבפועל האבון הגדול עלול להגיע דווקא במקרה של רעידצת אדמה".

מועצת מקרקעי ישראל התחייבה בפני הכנסת כי תפרסם תמלול מלא של ישיבותיה

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, בראשות חה"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) קיימה ב-09.12.2015 דיון בנושא "שקיפות במועצת מקרקעי ישראל".

יו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון: "אנו מתכנסים לאחר שקיבלנו מספר פניות מהציבור על מקרים שלא הייתה ודאות על תהליכי קבלת ההחלטות במועצת מקרקעי ישראל. הועלו טענות לגבי אי פרסום סדר יום המועצה שבוע לפני הדיון, קושי רב בקבלת פרוטוקולים, גם תחת חוק חופש המידע, וכן טענות על פעילות לא מדווחת של לוביסטים מול חברי המועצה".

"מאחר ואני יודעת שכל הנוכחים בחדר יודעים ששקיפות היא דרך טובה ונכונה יותר לקבלת החלטות, וכולם תומכים בה, אני רוצה שנקבל כאן החלטות טובות במשותף. שקיפות היא הדרך האפקטיבית ביותר לאיתור ולמניעת בעיות, ובוודאי מניעת פרצות שעלולות להוביל לשחיתות".

"חוק חופש המידע הוא חשוב מאוד, אך נחקק בתחילת מהפכת השקיפות, שמתקדמת בצעדי ענק. נדמה שהמגזר הציבורי נאבק להדביק את הקצב והמון פעמים מחכה להוראות במקום ליזום ולהוביל את המהפכה הזו. הציפייה הציבורית היום היא לשקיפות מלאה, על מנת למנוע שחיתות והתנהלות לא מוסרית, וגם כדי לייצר התנהלות יעילה יותר במגזר הציבורי״.

מר אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור: "אין בחדר מישהו שנגד שקיפות אבל צריך לזכור שאנחנו בתקופת חירום בנושא הדיור, אם כי לאט לאט משתחררים ממנה. אני לא מכיר בכלל פניות לוביסטים אלי או לשר בענייני החלטות מועצה ואני גם לא מכיר נוכחות לוביסט בישיבות המועצה. האמת היא שלפי דעתי אין נהלים כתובים למפגש עם לוביסטים, אבל לא ראיתי מפגש כזה בשטח. אולי נפגשים עם חברי מועצה בלי שנראה, אבל לא ראיתי ואפילו לא הרחתי שום השפעה חיצונית. יו"ר המועצה קובע את סדר היום ואני כנציגו, ואני לא מכיר שום פגישה או השפעה של לוביסט בנושא.  בכל מה שקשור למרחב הכפרי, אנחנו כן יושבים לפני עם ארגוני הקיבוצים וארגוני המושבים, כדי שלמועצה יגיעו החלטות מתואמות. לאחרונה קיבלנו החלטה לקצר את זמן פרסום הלו"ז משבועיים לשבוע, כי בתוך שבועיים משתנים הרבה מאוד דברים, ואנו רוצים להתייחס בישיבות לדברים שקורים ומשתנים בשטח. יש תמלול מלא של הישיבות, הן מוקלטות, ועד היום נתנו פרוטוקולים על פי דרישה, ללא כל קשר או השפעה לזהות הפונה".

גב' עינת אדרי, הממונה על חופש המידע ברשות מקרקעי ישראל: "זה נמצא בתהליך ובתוך חודש-חודשיים כל הפרוטוקולים המתומללים יועלו לרשת".

מר עדיאל שמרון, מ"מ מנהל רשות מקרקעי ישראל: "פעילות המועצה מאוד מסודרת, רגולטורית וחוקית. גם בוועדות המשנה הכל מוקלט ומתומלל. חברי המועצה וגם המשקיפים קבועים גם בחוק מקרקעי ישראל. קוצרה תקופת הנחת ההצעות כתוצאה מהחלטות שאנו נדרשים לקבל החלטות בזמן מהיר, וההחלטות מתפרסמות במלואן באתר, כולל החלטות היסטוריות".

יו"ר הוועדה: "אני חושבת שפרסום מסודר של חוות דעת שאתם מקבלים לקראת קבלת החלטות יכול מאוד לסייע.  כל החלטות המועצה כתובות בשפה מאוד משפטית, וזה אפשרי לקחת את ההחלטות ולהעביר אותם לשפה יותר ברורה לכלל האזרחים".

מר שמרון: "בסופו של דבר, ההחלטות עצמן של המועצה הן החלטות משפטיות, אבל גם בהחלטות המועצה יש דברי הסבר בסוף ההחלטה, ואנחנו בעבודה מאוד רחבה של כתיבת נהלי עבודה וביצוע ברורים בשפה יותר פשוטה ל-80 תהליכים ברשות. הנהלים, שיהיו גם נהלי העבודה של עובדי הרשות למען הסר ספק, יתפרסמו באינטרנט, ויאפשרו לכל אזרח לקרוא, ולאף לבצע חיפוש נושאי".

חה"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "מאז כינון הממשלה התחולל שינוי דרמטי בריכוז האחריות והסמכות בידי שר האוצר, שקיבל תחתיו את כל תחומיי הבנייה והשיכון. אני, בניגוד לחברי באופוזיציה, תמכתי במהלך של שר האוצר, ומי שהתנגד, הגיע הזמן שיבקשו סליחה. מודל זה הרבה יותר נכון וצריך לסייע בו, אך כמובן שהמבחן יהיה בתוצאות. חוסר הבנת ההחלטות מתחיל בחוסר הבנת סדר היום. פרסום סדר היום הוא לקוי, נעשה בזמן קצר ובאופן לא ברור, שלא מאפשר להתכונן באופן ראוי. העיקר הוא להבין על מה דנים".

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "כשאנחנו עוסקים בניהול מקרקעין אנו עוסקים בניהול משאב רגיש ובעל ערך גדול. להחלטות יש משמעות כלכלית וחברתית עצומה. שאלתי הראשונה היא האם יש הקפדה על ביצוע החוק שחוקקנו ב-2012 המחייב פרסום מלא של החלטות הרשות, המועצה וועדות המשנה שלה? מעבר לכך, אנשים רוצים לדעת לא רק את השורה התחתונה אלא גם מי אמר מה ולמה, ויש לנו לא רק אינטרס, אלא גם זכות לדעת. מצטרף להצעת היו"ר שחשוב גם לפרסם את חוות הדעת הכתובות שמקבלים חברי ההנהלה או הוועדה, וזה גם לא מסובך, הן כבר נמצאות. אם מפרסמים את חוות הדעת עליה נסמכת ההחלטה, היא גם הופכת את ההחלטה לברורה יותר. אם אנו רוצים שדברים יהיו אובייקטיביים, הם גם צריכים להיות גלויים ושקופים. כך נוודא גם שהכנס היקר שהוא מקרקעי ישראל מטופל באופן שוויוני".

יו"ר הוועדה: "מעבר לניסיון לייצר יעילות, אנחנו גם מנסים למנוע התערבות בעלי אינטרסים אחרים לאינטרס הציבורי. אם חברות ונותני חוות הדעת יידעו שאלה יתפרסמו בציבור, זה כבר יהווה גורם מרתיע".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "כשמדברים על שקיפות זה אלמנטרי שנראה את ההחלטות, אבל האם יש גם פגישות פנימיות בהן נקבעת המדיניות, כמו למשל בין שר האוצר או הבינוי והנהלת רמ"י, והאם יש להן ביטוי ואנחנו יכולים לדעת עליהם? אין סיבה שהציבור לא יידע ולא ייחשף לזה. הדבר השני הוא יישום הנגשת המידע, ושמעתי שאתם מקבלים מאות פניות ביום. האם יש נוהל ולו"ז מחייב לטיפול בפניות, והאם יש מערכת שבה פונה יידע תוך כנמה זמן יקבל תשובה?"

מר שמרון: "יש ישיבות עבודה פנימיות, שאינן מוקלטות ולחלקן יש פרוטוקולים ולחלקן לא. בכל לשכה אצלנו, גם בהנהלה הראשית וגם במחוזות, יש מערכת ממוחשבות של פניות ציבור, שכל מכתב שמגיע נכנס אליה ומתבצע עליו מעקב עד שהפניה נסגרת".

מר יצחקי: "חה"כ גרמן את היית גם שרה, האם היה פרוטוקול בכל פגישה שלך עם המנכ"ל?"

חה"כ גרמן: "בוודאי, וגם דאגתי לפרסם את זה. צריכה להיות שקיפות ושר צריך להודיע ברבים עם מי הוא נפגש, וכמה זמן. כך צריכה לפעול מערכת שלטונית. אני חושבת שאנו כוועדה צריכים לקבל דו"ח על כל הפניות ומשך הטיפול בהן.  עצם הידיעה שאתם צריכים למסור דין וחשבון תייעל את המערכת".

חה"כ עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): "הרכב המועצה לא מביא ייצוג לאזרחים הערבים. לא ייתכן שידונו על קרקעות במגזר הערבי ולא יהיו שם נציגים של המגזר המתגורר בקרקעות הנדונות".

מר יצחקי: "אני חושב שהטענה צודקת. אנחנו בימים האלה מסדירים את ייצוג המגזר הערבי בין חברי המועצה, וחשבנו לעשות זאת דרך רוטציה בין משרדי ממשלה. כלומר, כל משרד שיש לו ייצוג, למשך תקופה של חצי שנה, נציגו יהיה עובד המשרד מהמגזר הערבי, ואנו כמשרד האוצר התנדבנו להיות ראשונים. הנושא נמצא גם בהליך בבג"ץ ואני מקווה שנצליח להביא החלטת ממשלה על הרוטציה הזו".

עו"ד גיל גן מור, האגודה לזכויות האזרח: "העתירה על ייצוג הולם היא עתירה שלנו, ואני אשמח אם העניין אכן ייפתר בהחלטת ממשלה ולא נצטרך לחכות להחלטה שיפוטית. אי אפשר לנצל כל הזמן את אותו 'מצב חירום' שהוזכר כאן כדי לצמצם את טווח הפעילות של גופים שרוצים להשתתף בתהליכים במועצת מקרקעי ישראל. לא מתקבלות במועצה החלטות היוצאות לפועל מהיום למחר, ולכן פרסום לו"ז של שלושה שבועות מראש לא יפגע בכלום. גם עוה"ד לא מבינים מסדר היום למה התכוון המשורר ודברי הסבר ברורים ונהירים, כמו בתזכיר חוק, צריכים להיות גם בהחלטות של מועצת מקרקעי ישראל. רמ"י רק תרוויח משיתוף פעולה עם האזרח".

מר יצחקי אמר לוועדה: "אנחנו נעשה דיון אצלנו ונבוא אליכם עם הצעה מגובשת לכלל הרעיונות שהועלו כאן".

עו"ד רויטל ברילנשטיין, האגודה לצדק חלוקתי: "המועצה לא מפרסמת נספחים וחוות דעת כלכליות. יותר חשוב מלעשות את ההחלטות בשפה קריאה – חשוב שנדע כמה ההחלטה הזו עולה לנו כציבור. אנחנו פונים לקבל את חוות הדעת הכלכליות ונמסר לנו לפעמים שאין. בדיון מדיניות בעל משמעות, כשלא הייתה חוות כלכלי, עתרנו לבג"ץ וכאשר הפרקליטות בחנה את הדבר היא אמרה שהיא מבטלת חלק מההחלטות בגלל העלות הגבוהה שלהן. זה אומר שיש משמעות אדירה לבחינת העלות. לאחר ההחלטה שר האוצר נדרש לחתום על ההחלטה, כדי שתהיה מחייבת ואנו חושבים שיש מקום לדרוש שהוא לא יחתום ללא חוו"ד כלכלי, כדי שתהיה ברורה העלות".

עו"ד מאיר ירום, האגודה לצדק חלוקתי: "הטבות שיש להן עלות משמעותן שהציבור יוותר בהכרח על דברים אחרים, הרי העוגה היא מוגבלת. הציבור זכאי לדעת על מה הוא ויתר בפועל".

מר עידן ורטהיים, מזכיר מועצת מקרקעי ישראל: אמורה להיות חוות דעת כלכליות לכל החלטה, אבל רק לחלק יש, כי לא תמיד יש זמן לגבש חוות דעת כלכלית לכל החלטה. שר האוצר חותם על החלטות עם משמעות כלכליות, ולפני החתומה אגף התקציבים אמור לתת לו חוו"ד על העלות מבחינת התקציב כדי שהנושא יהיה ברור לו".

יו"ר הוועדה, חה"כ שפיר, סיכמה את הדיון: "שקיפות דורשת הרבה עבודה בהתחלה, ומשאבים, אבל אח"כ היא תחסוך למגזר הציבורי זמן וסרבול מיותר. אנו כוועדה נשמח לעמוד לרשותכם ולעזור הן בשאלות המהותיות על שקיפות והנגשה והן במימד הטכני״.

"אני שמחה מאוד על הנכונות שלכם לפעול. הוועדה תמשיך לעקוב ונשמח לראות התקדמות בדברים שהוצעו פה: פרסום חוות דעת כלכליות, חוות דעת לגבי ניגודי עניינים של חברי מועצה וחברי הנהלה, קביעת נהלים ברורים לגבי מפגש בין חברי מועצה לבין נציגי חברות לובי, כי בד"כ אלה לא נעשות 'לאור יום', לוח זמנים מסודר לפרסום סדר היום ופרוטוקולים מלאים גם מוועדות המשנה. את כל ההמלצות נעביר בכתב ונעקוב אחר ההתקדמות, בתקווה להציג אתכם בסוף כמודל לחיקוי״.

דיון ראשון לגיבוש אמנה לשקיפות ישראלית

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור קיימה ב-08.09.2015 דיון ראשון בשיתוף נציגי הממשלה והגורמים אזרחיים שמטרתו גיבוש אמנה לשקיפות ציבורית. זהו דיון ראשון מבין מספר דיונים שיתקיימו במהלך השנה הקרובה שבסופה מתכוונת הוועדה להציג מסמך עקרונות שיאומץ על ידי משרדי הממשלה השונים.

יו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "השבוע מציין העולם את שבוע השקיפות הפרלמנטרית ומדינת ישראל מצטרפת אליו לראשונה. ברגעים אלה מתקיימות ישיבות דומות בפרלמנטים ברחבי העולם, מדרום אמריקה ועד למזרח התיכון. זה עיתוי מצויין להתחיל לכתוב את האמנה הישראלית לשקיפות. המטרה של האמנה היא לגבש את הדרך לשקיפות מיטבית, להציע מצע של רעיונות וצעדים אופרטיביים להנגשת הממשל לציבור, פתיחת המידע ובניית אמון מחודשת בין השלטון לבין האזרחים. הגיעה לכאן היום נציגות מכובדת של נציגים הן ממשרדי הממשלה והן מהארגונים האזרחיים, כולם בעלי הבנה מעמיקה של הנושא, וכל המשתתפים מוזמנים לתרום את חלקם. עד סוף השנה נציג מסמך שיתווה את עקרונות השקיפות הממשלתית בישראל, ויהפוך אותנו מסטארט אפ ניישן בכלכלה, גם לסטארט אפ ניישן של שקיפות ודמוקרטיה".

ח"כ שפיר התייחסה בישיבה גם להתקפה האישית של ח"כ ג'מאל זחאלקה עליה אתמול במליאה. כזכור טען זאחאלקה שחברי הכנסת ביניהם גם ח"כ שפיר, תקפו את הרשימה המשותפת בטענה שתמורת סעיפי תקציב החליטו להצביע בעד מתווה הגז. "אם חבר כנסת קיבל כסף ציבורי מקופץ המדינה בתמורה להצבעה כזו או אחרת, הוא חייב לשתף את הציבור בפרטי הדיל הזה. מדובר בכסף ששייך לציבור, והעברתו מיד ליד ללא הסבר ובלי אחריות הוא דבר מגונה. אם יש הסכמים כאלה עם חברי כנסת, כולל מהאופוזיציה,  אני אמשיך להילחם כדי לחשוף אותם, גם כשאיאלץ לספוג מתקפה אישית כמו זו אתמול בשל כך".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "יש כאן אתגר והסיכון הוא ששקיפות הופכת להיות כלי קואליציוני. פוליטיקה מבוססת על דילים. ואם הרשימה הערבית מקבלת תוכנית חומש למגזר הערבי ובגלל זה הם מצביעים בצורה כזו או אחרת זה סוג של המשחק הפוליטי. שקיפות היא לא ערך בפני עצמו. מה שחשוב הוא האמון. לא כל דבר צריך להגיד ולא כל דבר צריך לחשוף וזוהי הפוליטיקה. אני חושב שכל הנושא של דילים פוליטיים לא צריך להיות חלק מהדיון על אמנת שקיפות. בגלל שבכנסת הכל מצולם, לפעמים אנשים מדברים בהצהרות. אבל כשהם נפגשים באחד על אחד ניתן להגיע להסכמות שאולי עדיף שלא יחשפו".

ח"כ לשעבר מיכאל איתן, ששימש כשר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור: "אחד הדברים שצריכים להשתלב במערך של שקיפות המידע צריך להיות חלק מהפיקוח של הכנסת על הממשלה. אם חברי הכנסת יהיו פעילים ויבינו שכחלק מעבודתם הם צריכים לקבל מידע וכל ח"כ יכול לבקש את המידע לא דרך חוק חופש המידע אלא כחלק מתפקידו, ברגע שתיקבל מידע הוא יגיע גם לציבור. הבעיה היא ראיה מרכזית של כל הממשלה עם ראיה פוליטית שיכולה לתאם בין כל הגורמים. היום הסמכויות מפוזרות בין משרדים שונים והם לא מתואמים. אין גוף אחד שמרכז וקובע מדיניות. אין שר שאחראי על הממשל הפתוח".

מאיה עדולמי, מרכזת תחומי ממשל פתוח ומידע פתוח: "אני רואה את זה כאחריות שלנו ליצור אמון מול החברה האזרחית אבל זה צריך להיות הדדי. ברוב המדינות יש שר שמלווה את התוכניות האלה אבל מאז שמיכאל איתן עזב אין שר ממונה. כולם כבר מבינים שהמידע שייך לציבור. אנחנו עובדים כל הזמן על הנגשה שלו ופיתוח של אפליקציות להצגתו. בהרבה מקומות בעולם יש את אותן בעיות כי יש פעילות מבוזרת ולא תחת משרד ממשלתי אחד. הבעיה שאין שר ממונה היא כאמור בעיה אבל לא תמיד זה הפתרון. אנחנו נמצאים במקום בסדר בהשוואה למדינות אחרות. הייתי רוצה שנהיה במקום מוביל".

רבקי דב"ש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע: "תהליכים בירוקרטיים לוקחים זמן וזקוקים לאורך נשימה. בעולם אין אמנות כמו זאת שרוצים לחבר אבל קיימים קודים ספיציפיים. יש מספר דברים שחשוב שיהיו בדיונים על האמנה: תיאום ציפיות, להיות פרקטיים וחשטבה גם הבקרה. חשוב לדעת מה קורה אחרי שיצאנו לדרך כי אחרת זה לא שווה".

תהילה אלטושלר, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אמנות לא צריכות להיות מעוגנות בחוק. אם נעשה סוג של 'תפסת מרובה' נשאר עם 'לא תפסת'. יש כאן גופים שונים עם מערכות שונות ולא הכל יתאים לכולם. צריך לנהל נכון  את המידע כדי שיהיה קל להנגיש אותו. צריך להתחיל בכנסת. מה צריך להיות באתר הכנסת. ארגז הכלים לח"כ המפקח. אילו סמכויות יש לו לחזק את יכולות הפיקוח של הח"כ. תפקודו של המחוקק – לייצר סטנדרט של יומנים פתוחים לציבור, מסמכי רקע שהוא קיבל. תהליך הערכת השפעות של חקיקה לפני שמגישים הצעת חוק פרטית. אני חושבת שצריך להתחיל בכנסת כדוגמה ולראות איך זה עובד".

שבי קורזן, הסדנה לידע ציבורי: "אני מסכימה שיש מקום לעשות עבודה יסודית על מספר נושאים. הכנסת היא באמת שקופה יחסית למשרדי ממשלה אחרים ובגלל שיש כאן ניסיון והבנה של חשיבות לשקיפות זה המקום להגיד אנחנו במקום מסויים ובא נתקדם הלאה. יש שקיפות אולי נדבר על הנגשה. יש עדיין חלק של מידע שלא נגיש ונתונים שחסרים, כמו למשל כמה זמן חבר כנסת היה בתוך ועדה. היינו שמחים למדדים נוספים".

קרין נהון, המרכז הבינתחומי הרצליה: "צריך הצהרה מסודרת ורשמית של מה אנחנו רוצים להשיג בשקיפות. אחת הבעיות בארץ שאין סטנדרט במדינה לגבי הנגשת המידע. היום כל מאגר מידע מוכנס בצורה ידנית ונבדק לפני שמעלים אותו בשונה ממקומות באחרים בעולם שם הכל מועלה בצורה אוטומטית. הבעיה היא שאין תקציב ואין סטנדרט אם נפתור את זה נפתור את הבעיה. צריך לא רק לדעת מה להנגיש אלא להעביר לציבור מידע גם מה לא הונגש לציבור".

עינת הורוביץ, התנועה לחופש מידע: "בכל אמנה כדאי להתייחס לנושא המטרות כי תמיד יש אי הסכמה. אמון הציבור בעיני זו לא המטרה של אמנת השקיפות אלא השירות לאזרח".

יו"ר ההסתדרות חשף כי משרד הביטחון פועל להקמת חברת כח אדם להעסקת עובדים חיצוניים

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור קיימה ב-22.07.2015 דיון בנושא היעדר המידע הקיים על היקף ההעסקה של עובדי קבלן במגזר הציבורי. לדיון הגיעו נציגי נציבות שירות המדינה, משרדי ממשלה שונים, מרכז השלטון המקומי ויו"ר ההסתדרות, מר אבי ניסנקורן.

ד"ר שירלי אברהמי, מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה בדיון שני מחקרים שנערכו על היקף ההעסקה הלא ישירה בשירות המדינה וברשויות המקומיות (מצ"ב). ד"ר אברהמי הסבירה כי קיים קושי רב להשגת נתונים, גם אם הן קיימים, שכן משרדים ורשויות שונות מגדירים באופן לא אחיד את העובדים אשר מועסקים בהעסקה שאינה ישירה.

חה"כ רועי פולקמן (כולנו), הציע כי הוועדה תחייב את נציבות שירות המדינה ואת מרכז השלטון המקומי באיסוף נתונים שיטתי ואחיד, כדי לקיים דיון מקצועי יותר בהמשך, וכן סיפר כי בתקופת בה היה בעיריית ירושלים בוצעה בדיקה בה נמצא כי יעילות של עובד בהעסקה ישירה הייתה נמוכה משמעותית ( יחס של 1:4) מזו של עובדי הקבלן. "מוסרית, לדעתי, כל העובדים חייבים להיות בהעסקה ישירה, אבל זה חייב להיות יחד עם גמישות העסקתית", אמר פולקמן.

יו"ר ההסתדרות, מר אבי ניסנקורן, ציין כי הוא אינו מכיר תכניות עובדה לנושא העסקת עובדים בצורה לא ישירה, וכי זהו נושא בו "הכל פרוץ. ברשויות המקומיות, למשל, משרד הפנים מאשר את שיא התקינה, אבל בחברה העירונית או הכלכלית באותה רשות, ההעסקה היא בסמכות הרשות. כאן גם נכנס הפרמטר השוויוני, כי גוף או רשות שיש להם יותר יכולת, לוקח יותר עובדים". בדיון חשף גם יו"ר ההסתדרות כי הוא עומד בקשר על מנכ"ל משרד הבטחון, לאחר שנודע לו כי המשרד מתכנן להקים חברה ממשלתית שתהיה חברת כח אדם שלו, כי אינם מצליחים לקבל תקנים ממשרד האוצר.

"הכיוון השולט של אגף תקציבים ושל כולם הוא 'האדם שמן והאדם הרזה'", אמר ניסנקורן, ולכך הצטרפה בהמשך חה"כ תמר זנדברג (מר"צ): "אין נתונים כי רצינו להתפרק מאחריות ולעבור לקניית שירותים, בלי לדעת מי האדם שמספק את השירותים. בכל מקום חוזרת האידיאולוגיה של האיש השמן והאיש הרזה, שאסור שיהיו עובדים במגזר הציבורי. היעדר השקיפות זה סימפטום לאידיאולוגיה שעומדת מאחורי זה".

נציג נציבות שירות המדינה ונציגי משרדי החינוך, הבריאות והרווחה אשר נכחו בדיון הסבירו כי במשרד האוצר ובמשרדי הממשלה נתוני כח האדם ונתוני חוזי ההתקשרות עם חברות השירותים מטופלים באגפים נפרדים, להם מערכות שונות, ולכן אין נתונים אחודים.

יו"ר הוועדה, חה"כ שפיר: "לפעמים כשאין תכנון ואין נתונים לפני קבלת החלטות, גם זה בכוונה. לפעמים זה 'בלאגן מאורגן'. אתם אומרים שאתם רוצים להעביר עובדים להעסקה שאינה ישירה, מטעמי יעילות, אבל מצד שני אומרים שלא ידוע כמה עובדים יש, כי משלמים על שירות. האם זה עובד קבלן אחד או 200, המבצעים את העבודה? זה אומר שלא יודעים למדוד יעילות. במערכת החינוך, למשל, מעבר לנזק שנגרם לחינוך הילדים, אנחנו מדברים פה על מערכת שלא יכולה לתכנן קדימה ללא נתונים, וזו המערכת שאמורה לחנך את הילדים איך לקבל החלטות!"

מיכל רוזין: אפליקציית 'בליינד-ספוט' מהווה כלי נשק להשמצות ולהטרדות מיניות

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה ב-18.01.2016 דיון מהיר בעקבות הצעות "לדיון מהיר" של חברי הכנסת מיכל רוזין, מירב בן ארי, עבדאללה אבו מערוף, רויטל סויד ועליזה לביא בנושא ההשפעות החברתיות של היישומון (אפליקציה) 'בליינד-ספוט'.

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב אמר "אנחנו דנים הרבה על פיתוחים טכנולוגיים שנועדו להפוך אותנו לזמינים ונגישים, יחד עם זאת, כמו כל דבר טוב יש דברים לא מאוזנים. צריך למנוע מכל מיני תופעות בעייתיות שנוצרות עם התפתחות הטכנולוגיה ויכולות להזיק במקום להועיל".

ח"כ מיכל רוזין אמרה "האפליקציה הזו יחד עם אפליקציית סיקרט, גורמת לפגיעה בני נוער. האפליקציה הקודמת אינה פעילה עוד מכיוון שהיא הייתה פוגענית. האנונימיות באפליקציה מהווה ככלי נשק להשמצות, הטרדות והטרדות מיניות. האנונימיות מעודדת אלימות ברשת! הנתונים מראים שאחד מכל שני ילדים נפגע מ"בריונות רשת". הרשויות אינן ערוכות להתמודד עם הדברים. צריך לחייב בחוק את מפתחי האפליקציה לאגור את פרטי המשתמשים, כך  שבמידה ותהיה פגיעה, ניתן יהיה להגיע לפוגעים".

ח"כ רויטל סויד אמרה "המאבק שלנו הוא מאבק ציבורי. חייבים למנוע את מקרה ההתאבדות הבא. צריכה לצאת מכאן קריאה להחרים את האפליקציה הזו.המטרה של האפליקציה הזו היא הרסנית."

ח"כ עליזה לביא אמרה "אנשים חושבים איך לקדם את עצמם כלכלית ומסחרית על חשבון הילדים שלנו. הורים רבים לא מכירים את שפת הילדים ולא מבינים את הנזק. צריכה להיות כאן אחריות משותפת של כל גורמי הממשלה והכנסת".

ח"כ מירב בן ארי אמרה "מעולם לא היה קמפיין כה אגרסיבי לאפליקציה בישראל. גם הקשר המשפחתי של המשקיע, הוסיף פרסום רב. אם אנשים נפגעים מבריונות ברשת זה צריך להדיר שינה מעיני מפתחי האפליקציה".

ח"כ חיים ילין אמר "האפשרות היחידה מבחינת החקיקה שצריך לקדם, היא למנוע מאדם להסתתר מאחורי אפליקציה. זו פגיעה במהות הדמוקרטית וזה הגבול שצריך לשים כאן".

ח"כ יפעת שאשא-ביטון אמרה "כל ניסיון להציג את האפליקציה כתורמת מבחינה חברתית, היא פשוט שערורייה. צריך למצוא דרך שתגביל את השימוש באפליקציה הזו".

רפאל מנחם יוזם מחאת הפייסבוק נגד האפליקציה אמר "לטעמי, בליינד-ספוט היא נשק טעון. תוצאות ההודעות האנונימיות, הן הרות אסון. עקב בריונות ברשת, בשנת 2014 הגיעו 822 ילדים לבתי החולים עקב ניסיונות התאבדות".

איתמר אביב תלמיד בית ספר אמר "אנחנו חווים בריונות ברשת, וקוראים לכם חברי הכנסת לעזור לנו ואנחנו נעזור לכם כדי להיאבק בתופעה".

אדם שפיר כתב תוכנית "צינור לילה" בערוץ 10 אמר "אם השדה לא היה אנונימי, זה היה מצריך את התערבות המשטרה. יש הרבה מסרים של הטרדות מיניות או איומים אבל בגלל האנונימיות אי אפשר לעשות עם זה כלום. האנונימיות מגינה על השולח".

ד"ר אבישי קליין מומחה לסייבר אמר "הציעה שהורי הילדים יחוייבו בהסכמה טרם התקנת אפליקציה מסוג זה. בצורה של שליחת מייל להורים. צריך להתקין מנגנון מובנה באפליקציה כדי שיהיה אפשר לדווח על פגיעה".

עו"ד אהוד ארד נציג מפתחי האפליקציה אמר "מסע הפרסום הרחב הוא כנראה זה שעומד ברקע של ההד הרחב שנוצר. הדיון הוא על תופעת הצ'ט האנונימי והבריונות ברשת. 'בליינד-ספוט' לא יצרה את העניין הזה והוא היה כאן לפניה. אנחנו לא עסוקים בלקבל לגיטימציה אזרחית או לא. האפליקציה מהווה פלטפורמה ולא מייצרת תכנים. היא מעבירה מסר מאחד לשני. האפליקציה לא מאפשרת העברת הודעות למישהו שלא רוצה לקבל אותן. צריך להתייחס לתופעה של צ'אט אנונימי ולא לאפליקציה עצמה. אנחנו לא בעד מסרים בריוניים אבל אי אפשר לפגוע בחופש העיסוק וגם אי אפשר לעסוק בחקיקה פרסונלית".

עו"ד נופר טל שהגישה תובענה ייצוגית נגד האפליקציה אמרה "הגשנו תביעה ייצוגית בשם כל הנפגעים. מייסדי האפליקציה מודעים היטב לסכנה של השימוש באפליקציה הזו. הם "החביאו" בתוך ההסכמות לקבלת האפליקציה משפט שבו המתקין מצהיר שהוא בן 16. המשפט הזה מופיע באנגלית. זה משהו שהמתקינים בכלל לא מבינים ומאשרים אוטומטית".

רפ"ק ירון שטרן ראש חוליית סייבר במשטרת ישראל אמר "עד עכשיו לא התקבלה אף תלונה בגין שימוש באפליקציה. עד שלא יוגשו תלונות אני לא יוכל לדעת אם יהיה אפשר להסתייע במפתחי האפליקציה".

נציגת איגוד האינטרנט הישראלי גב' אורנה אינגר אמרה "אנחנו מאמינים באנונימיות אבל לא בדרך כזו. האפליקציה הזו היא כביש אדום שצריך להיזהר בו. ברגע שיש פלטפורמה אנונימית שמאפשרת לפגוע באנשים אחרים, צריך לחסום אותה. ההתנהגות החברתית שלנו יכולה למנוע את השימוש באפליקציה הזו".

ח"כ מקלב סיכם את הישיבה "זהו מסר ציבורי שמגיע מהכנסת על איך הציבור רואה את הפרסום שעשתה לעצמה האפליקציה, כשהציגה את עצמה כמשהו טוב ושימושי. זה דבר שמטעה, דבר לא נכון ואנחנו לא רואים שום דבר חיובי באפליקציה הזו. נעקוב אחרי התביעה הייצוגית וגם בטיפול של מערך המשטרה במידה ויגיעו תלונות בנושא האפליקציה. נבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה לגבי חקיקה מול אפליקציות אנונימיות בעולם כדי ללמוד מה נעשה בעולם במקרים דומים".

ספקים יחויבו לשגר חשבוניות מס אלקטרוניות למשרדי הממשלה

וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אישרה ב-06.01.2016 לקריאה ראשונה את  הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים – חובת שימוש במסמכים ממוחשבים של ח"כ מיקי לוי. ההצעה מבקשת לחייב ספקים, משרדי הממשלה וגופים מתוקצבים, לשלוח חשבוניות מס כמסמך ממוחשב באמצעות מערכת מקוונת במקום משלוח חשבוניות מודפסות.

הוועדה קיימה מספר דיונים בהצעת החוק. במהלך הדיונים נשמעו התנגדויות מצד גורמים שונים במשרד האוצר ובמגזר הציבורי, והיום יו"ר הועדה ח"כ אורי מקלב הציע נוסח שמסוכם על הנוגעים בדבר.

מהנוסח שאושר בוועדה עולה כי משרדי הממשלה והגופים המתוקצבים יחוייבו לקבל או לשלוח חשבונית מס, חשבונית, קבלה, והודעות זיכוי כמסמך דיגיטלי. את יתר המסמכים הקשורים בעסקה, יהיה ניתן לשגר על נייר מודפס. עוד סוכם, כי שר האוצר יקבע בתקנות אלו גופים מתוקצבים יהיו פטורים משליחת אותם מסמכים כמסמך דיגיטלי. הכוונה לגופים מתוקצבים כדוגמת מתנסים ומעונות יום שהם בעלי מחזור כספי נמוך או גופים קטנים שהיקף העסקאות השנתיות שלהם לא מצדיק הקמת מערכת ממוחשבת לקליטת חשבוניות אלקטרוניות.

"אפליקציית Waze תורמת לפיזור התחבורה ולהקטנת העומסים"

וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה ב-15.10.2015 בהיבטים המדעיים והטכנולוגיים של התחבורה בישראל.

נציג סנדת יובל נאמן למדע וטכנולוגיה מר טל דקל אמר בדיון כי היישומונים המבוססים על ניווט, תורמים מידע רב לציבור, בכך שהם אוספים מידע מהמשתמשים וחולקים אותו עם הציבור. אפליקציית Waze תורמת לפיזור התחבורה ולהקטנת העומסים. כל משתמש בתוכנת ניווט, תורם מידע לציבור באפון פסיבי ואקטיבי.

לדבריו, "ממחקר שעולה מרשתות הניווט החברתיות עולה, כי זמן חיפוש חניה לוקח בממוצע כ-20 דקות. ואילו בתל-אביב בממוצע זמן החיפוש עומד על 22 דקות. באזור אחד בתל-אביב קיים מחסור של כ-20,000 מקומות חניה לתושבי האזור. עוד מראה המחקר כי נוסעי התחבורה הציבורית "שורפים" כחמש יממות בשנה על המתנה לאוטובוס, כחצי שעה בממוצע לכל נסיעה.

אפליקציות הניווט תורמות לניצול הזמן והדרך. הרשתות משנות את שירותי התחבורה. ישראל מעצמה עולמית בתחום. בישראל יש כ-850,000 משתמשים יומיים בתוכנות ניווט. בארץ קיימים ישומונים לניווט בכבישים, בתחבורה ציבורית ולהזמנת מונית מה שמקצר את זמן הדרך וחוסך זמן וכסף לציבור.

שימוש בחכמת ההמונים תורם בהעברת המידע התחבורתי והנגשתו לציבור. ובשל כך רשתות אלו חשופות לפגיעות סייבר מה שהופך את ההגנה עליהם לבעל חשיבות לאומית. כך לדוגמא, אשתקד תוכנת Waze הציגה אפשרות מסלולי נסיעה מירושלים ולירושלים אף שהכבישים היו חסומים בשלג. דקל התריע על החוסר בממשק לכבישים מסוכנים מבחינה ביטחונית וביטחונית. בעבר כביש איילון נחסם כתוצאה מתקלה בשרת של Waze, מה שגרם לפקק אדיר בכל אזור המרכז. אין ממשק בזמן אמת בין מקבלי ההחלטות וכחות הביטחון לרשתות הניווט.

המדען הראשי של משרד התחבורה ד"ר שי סופר אמר "כמשרד ככלכלי-חברתי המשרד פועל להנגיש תחבורה לאזרח תוך מחויבות לניידות". לדבריו, "חזון המשרד להגיע לתחבורה דו ספרתית באופניים בדומה למדינות הסקנדינביות".

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון סיכמה את הדיון ואמרה כי ראוי לתת את הדעת על הפגיעה בפרטיות בשימוש באפליקציות הניווט השונות.

ועדת המדע והטכנולוגיה הציעה להקים מועצת חינוך טכנולוגי-מדעי

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה ב-15.07.2015 דיון בנושא החינוך הטכנולוגי.

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב אמר "צריך להתחיל את החינוך טכנולוגי-מדעי כבר בגיל צעיר, אולי אף מגיל גן, קל וחומר בבית ספר יסודי. הקניית החינוך המקדים בגיל צעיר, יתרום לרצון של התלמידים להתמקד בתחום. לצערי, לא תמיד ההורים מודעים לחשיבות החינוך הטכנולוגי וליכולתו ועיסוקו של הילד בעתיד, ולכן צריך לחדד את הנושא בשלב מוקדם".

ח"כ יפעת שאשא-ביטון הציעה להקים מועצת חינוך טכנולוגי מדעי, כדוגמת המועצה להשכלה גבוה, תפקיד המועצה יהיה לרכז את הטיפול בחינוך הטכנולוגי מול כל משרדי הממשלה.

ח"כ מנואל טרכטנברג אמר בדיון, החינוך הטכנולוגי קריטי הן מבחינה חינוכית, הן מבחינת המשק והן בפן של פערים חברתיים כלכליים. טרכטנברג סבור כי במערכת ההשכלה הגבוהה מיצינו את הפוטנציאל. "בכל הזדמנות אני שואל מה יהיה גורלם של התלמידים שסיימו תיכון ולא ממשיכים להשכלה הגבוה. מדינת ישראל מפקירה אותם לגורלם. המשק משווע לכוח אדם טכנולוגי איכותי, בעבר הייתה גישה שלכל ילדי ישראל צריך מסלול אחד – תואר אקדמי, אין דבר כזה בעולם. אי אפשר להכניס את כולם לאותו תלם ולאותו מסלול. זאת טעות מערכתית. צריכה להיות הכרזה ואפעל לכך בכל מאודי שמדינת ישראל תיקח אחריות להכשרה של כל תלמיד בישראל". טרכטנברג הוסיף ואמר, "הייתי חמש וחצי שנים יו"ר המל"ג ויחד עם שרי חינוך ניסינו להוביל הכשרה מדעית טכנולוגית בכל בתי הספר. מהוועדה הזו צריכה לצאת קריאה למדינה לא להוסיף קורס פה ושם, אלא לשנות גישה ולבוא עם תכונית לאומית. באוקטובר שנה שעבר הופעתי בממשלה כדי להציג דוח על ההשכלה הגבוהה, ואמרתי שתעודת בגרות והתואר האקדמי, אינם חזות הכול – והתגובה הייתה התנפלות של שרים עלי ועל ראש הממשלה 'שהבן שלך יהיה פחח" אמרו.

מנהל מינהל תקשוב טכנולוגי ומערכות מידע במשרד החינוך ד"ר עופר רימון אמר שהחינוך הטכנולוגי מונה כ-140 אלף תלמידים החל מכיתה י' ועד לכיתה י"ד בכ-20 התמחויות טכנולוגיות, כגון במקצועות הנדסה תוכנה, חומרה, רובוטיקה, חשמל, הנדסה ועוד. במסגרת הרפורמה שבוצעה במקצועות הללו, כל המסלולים הטכנולוגיים הפכו לבגרותיים" אמר ד"ר רימון.

מנכ"ל רשת אורט מר צביקה פלג אמר שתעודת בגרות לא מספיקה, וצריך גם מקצוע לחיים. ולכן יש צורך להטמיע את החינוך הטכנולוגי.

מנהלת חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים ד"ר טל לוטן אמרה, שהחינוך הטכנולוגי-מדעי קריטי לתעשייה הישראלית. לדבריה "כ-80 אחוז מהמעסיקים אומרים שיש להם קושי בגיוס כוח אדם מתאים".

ראש מנהל טכנולוגי אקדמי בצה"ל סא"ל יובל גרינברג אמר "הצבא מכשיר חיילים. אולם יש ירידה בהכשרת חיילים במערך הטכנולוגי. כ-50% מבוגרי התיכון, הינם בוגרי מגמות עיוניות ואנו מכשירים אותם למקצועות טכנולוגיות. בעשור האחרון עלינו מ 6% ל- 21%. אנו מאפשרים להשלים תואר ראשון ולקראת השחרור, אנחנו נותנים להם קרדיטציה כדי שהמקצועות ישמשו אותם באזרחות".

יו"ר מועצת התלמידים הארצית אייל בטיטו אמר "יש הבדלים גדולים בין הפריפריה למרכז. האתגר האמיתי שלנו הוא להשתמש בטלפונים החכמים שנמצאים בידי כל תלמיד. צריך לדעת להשתמש בטכנולוגיה הזו ולתעל אותה ללימודים".

סגן נשיא מכון לב מר סטיוארט הרשקוביץ אמר "יש לנו כ-2,000 סטודנטים חרדים שלא למדו את מקצועות הליב"ה והם מצטיינים במקצועות הטכנולוגיה. התלמידים הללו לומדים בשנה אחת לבגרות חמש יחידות".

יו"ר איגוד המוסכים מר רונן לוי אמר "הענף זקוק לכ-16,000 עובדים בשנה ול 3,000 מורים מקצועיים". לוי סבור שעקב חוסר בפחחים, התשומות עולות. לדבריו, "אנו מנסים לפתוח בית ספר למקצועות הפחחות. פניתי בבקשת סיוע לממשלת גרמניה, קיבלתי תשובה לאחר שבוע. בארץ אני  זוכה למענה רק אחרי חמש שנים".

ח"כ יפעת שאשא-ביטון סיכמה את הדיון ואמרה "הוועדה תמליץ על הקמת מטה שיפעל לקידום החינוך הטכנולוגי. החינוך הטכנולוגי לא מיועד לנושרים או לאוכלוסיות נחלשות. הוא מיועד לכל התלמידים שהתחום הטכנולוגי יותר חזקה אצלם.

דיון בוועדה לזכויות הילד – פגיעות מיניות בחברה החרדית

בוועדה לזכויות הילד התקיים דיון המשך בנושא פגיעות מיניות בחברה החרדית, הדיון התמקד לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא-ביטון, בדרכי הפעולה שיאפשרו לנפגעים קטינים להתלונן בפני רשויות. "איך אנחנו יכולים לגייס את רבני העדה החרדית לצאת באמירה חד משמעית שהם מתירים לכל מי שנפגע מינית לפנות לרשויות? איך אנחנו מגנים על הילדים בחברה החרדית?" , שאלה יושבת הראש שאשא-ביטון.

הרב מלמד, נציג המשטרה אמר כי הפתרון יגיע רק דרך ההבנה שהרבנים הם הציר המרכזי. "הילד נפגע וכל הקהילה חסה על משפחת הפוגע. הייתי בבית של הרב קניבסקי, גדול פוסקי הדור, וקיבלתי ממנו הכשר לטפל בנושא. אלה לא דברים שקורים בן רגע אלה תהליכי ארוכי טווח שקורים בחברה החרדית".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), חבר הוועדה לזכויות הילד, אמר בדיון כי אסור לכנסת ולנציגי הממשלה להתיימר ולחנך את הרבנים. "אני מבין את הרגשות העזים, אבל השולחן הזה צריך לפעול בדיוק הפוך – במקום להגיד לרבנים מה הם צריכים לעשות, צריך לשאול אותם מה אנחנו יכולים לעשות בשבילם. בראש מעייניהם נמצאת ההגנה על הילד ולאו דווקא ענישת התוקף".

בת שבע שיינין, עובדת סוציאלית בעברה סיפרה לוועדה כי במשך 12 שנים היתה עובדת סוציאלית במגזר החרדי ולדבריה אין להשוות בין מה שקרה לפני 12 שנה לבין מה שקורה היום ."הרבנים שלנו כמו הרופאים והפסיכולוגיות ועוד אנשי מקצוע,  לא מודעים עד הסוף לנושא. ההלכה פוסקת, ונפגשתי עם המון רבנים – שילד שנפגע חייבים לדווח לרשויות כי אין דרך אחרת לטפל בנושא הזה. ההגבלה היחידה שלהם היא להיות בטוח שזה קרה כדי לא להעליל עלילת שקר על אדם. כל המושג של 'מוייסר' לא קיים בנושא הזה וגם לא לשון הרע". עוד אמרה כי  יש צרך בתקציבים ייעודיים לטיפול בחברה החרדית. "כל פעילויות וההכשרות בנושא נעשות היום בחברה החרדית נעשות ללא תקציב ובהתנדבות".

יו"ר הוועדה ח"כ שאשא-ביטון אמרה כי יתקיימו דיונים נוספים בנושא. היא הודיעה כי תצטרף להכשרה של המשטרה שיעברו בקרוב הרבניות בנושא איתור וטיפול בפגיעות מיניות בקטינים.