ארכיון חודשי: פברואר 2016

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את ההצעה שתסגור את הפרצה שאפשרה לזכיינים להתחמק מחוק הפופקורן

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה ב-17.02.2016 לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק הגנת הצרכן, של ח"כ טלי פלוסקוב וחברי כנסת נוספים, שנועדה לסגור פרצות בסעיף שזכה לכינוי חוק הפופקורן ואוסר למנוע מצרכנים להכניס מזון ושתייה לבתי קולנוע ולמקומות בילוי נוספים בהם נמכרים מוצרים דומים.

ח"כ פלוסקוב הסבירה כי כיום החוק כבר מונע מבעלי העסקים לאסור על צרכנים להכניס מזון או שתייה לעסק, אולם יש בעלי עסקים שמצאו פרצה בחוק וטוענים שלא הם מוכרים את המזון, אלא זכיין אחר, ולכן הם יכולים לאסור על כניסתו. "לכן אני מציעה תיקון קטן בנוסח החוק, שיסגור את הפרצה ויקבע כי לא ניתן יהיה לאסור על הכנסת מזון ושתייה מאותו סוג הנמכרים במקום, ולא משנה מי מוכר אותם", אמרה. לדבריה, "משפחה עם ילדים שהולכת לקולנוע לראות סרט ורוצה לקנות לילדים פופקורן צריכה להוציא כ-200 שקל – ואם הם רוצה לחסוך ומביאים את הפופקורן מהבית הפרצה בחוק מאפשרת למנוע זאת מהם אם המוכר הוא זכיין, ובני המשפחה שוב הופכים ללקוחות שבויים. התיקון יאפשר למי שרוצה לחסוך להביא את המזון מהבית, ימנע מקרים של לקוחות שבויים ויכול לגרום לבעלי העסקים להוריד מחיר אם הם רוצים שיקנו אצלם".

מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, הוסיף: "החוק, שבשפה העממית נקרא חוק הפופקורן, נועד לסיים מצב של לקוחות שבויים במתחמים כמו בתי הקולנוע, בכל מה שקשור להוצאה לא קטנה במזנונים. הדרך הייתה או להטיל פיקוח במצב של לקוח שבוי, או לאסור על המניעה להכניס אוכל. הכנסת חוקקה את האיסור למנוע הכנסת מזון שהעוסק מוכר באותו מתחם, אלא שאלינו הגיעו מכתבים של עורכי דין שהפנינו אליהם תלונות צרכנים, והם התנערו בטענה שאת המזנון מפעיל גורם אחר ולכן הם לא אחראים".

היו"ר כבל אמר כי ההצעה נועדה להתמודד עם ההתחכמות של בעלי מתחמים, כדי למנוע מצב שזכייני משנה יתחמקו ממנו. הוא הוסיף כי גם אחרי התיקון צריכה הרשות להגנת הצרכן להודיע בצורה מסוגרת לכל בעלי העסקים כי האחריות חלה גם עליהם, כדי למנוע מצב של התחמקויות. הוא אף הציע לשקול צעדים נוספים כדי לוודא שמפעילי המתחמים לוקחים אחריות על הנעשה בהם ואף מסדירים זאת ביחסים שלהם עם הזכיינים. "צריך לעשות הכל כדי שהפעם לא יעקפו את החוק ולא נצטרך לעשות תיקון על תיקון". היו"ר כבל וח"כ פלוסקוב תמכו בהצעה, והיא אושרה כאמור לקריאה ראשונה.

האגף לסיוע משפטי יעניק סיוע משפטי לחסויים

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת המשיכה לדון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הדיון בוועדה, עסק במצבים בהם מוצע כי תחול חובה להעביר מידע לחסוי, ומתי ניתן לפטור את האפוטרופוס מהעברת המידע. והאם לקבוע חובה מפורשת בחוק להעביר כל דו"ח ומסמך לחסוי.

הייעוץ המשפטי של הוועדה בהתייעצות עם עו"ד מוריה בקשי כהן ממשרד המשפטים סיכמו  לתקן את הסעיף בחוק, לנוסח שיחייב העברת מידע לחסוי בנוסח הבא : "האפוטרופוס ימסור לאדם מידע שיש בידיו בנוגע לענייניו האישיים ומידע הנוגע לטיפול של האפוטרופוס בענייני האדם בשפה המובנת לו ובהתאם ליכולת הבנתו. האפוטרופוס יסייע לו בנגישות למידע אחר הנוגע לענייניו או הדרוש לצורך קבלת החלטות בעניינים הנוגעים לו". עוד סוכם, כי הסיפא של הסעיף שמופיעה היום בחוק, "אלא אם כן האפוטרופוס סבור כי מתן מידע מסוים יפגע בטובתו של החסוי" ימחק.

מר רונן יצחק גיל מארגון אס"י אמר בדיון "מטרת התיקון לחוק, היא שגם אדם שמונה לו אפוטרופוס, הוא אדם בעל צלם אנוש, ומגיע לו לקבל את המידע הנוגע לענייניו ולהנגיש את המידע עבורו.  גם אם הסובבים אותו סוברים שהוא אינו מבין את מהות המידע. בעולם המתקדם, המידע תופס הרבה מקום".

נציגת משרד המשפטים עו"ד מוריה בקשי אמרה "קיבלנו את הגישה שלא צריך לצנזר מידע עקב טובתו של החסוי. קיימת חובה לתת את כל המידע לצורך קבלת החלטה. אנו עוסקים במידע כללי שאינו נדרש לצורך קבלת החלטה. אם כי ברור שלא צריך להעביר כל שבב מידע ולא לחייב מתן מידע למי שלא מבין אותו. אולם אם החסוי מבקש מידע והוא מסוגל להביו, האפוטרופוס יחויב במתן המידע.

גב' תמר פורת מהקרן לחסויים אמרה "אני בעד לתת את כל המידע. אולם, אם אדם לא סומך על האפוטרופוס שלו, שיחזור לבית המשפט ויבקש להחליף את האפוטרופוס שלו".

השופט בדימוס פיליפ מרקוס אמר "אסור לסמוך על החסוי או על קרוביו שיפנו לבית המשפט לבקש להחליף האפוטרופוס שלו. אם נותיר את הצעת החוק בנוסח זה, החוק יישאר אות מתה".

הוועדה דנה גם בסעיף העוסק בטיפול רפואי הנוגע לחסוי. הוועדה שמעה דעה הטוענת כי ראוי להתייעץ ולשתף את החסוי טרם קבלת החלטה רפואית הנוגעת אליו.

הייעוץ המשפטי של הוועדה הציע לתקן את נוסח הסעיף לנוסח. "בעניין רפואי מהותי ובעניין אישי מהותי, לא יפעל אפוטרופוס בניגוד לרצונו של החסוי אם הוא מתנגד בשעת מעשה. אם נותרה מחלוקת בין החסוי לאפוטרופוס, ינסה האפוטרופוס להגיע עם החסוי לידי הסכמה, ואם לא הגיע עמו להסכמה, יפנה האפוטרופוס לוועדת אתיקה או לבית המשפט בבקשה למתן הוראות".

נציגת האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים ד"ר מיטל סגל-רייך בישרה לחברי הוועדה כי מנהל האגף עו"ד גלעד סממה נאות להעמיד סיוע משפטי לחוסים שיבקשו טיפול רפואי הנוגע אליהם או אם הם יתנגדו לטיפול.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי בירך על החלטת מנהל האגף ואמר כי זו בשורה טובה לכבוד חודש אדר בו מרבים בשמחה. הדיון בהצעת החוק יימשך ביום שלישי הקרוב.

גג מיכל האמוניה – לא ממוגן

גג מיכל האמוניה במפרץ חיפה איננו ממוגן – אלא רק דפנות המיכל. כך נחשף היום (21.02.2016) בוועדה לביקורת המדינה, שהתכנסה באוניברסיטת חיפה לדיון בזיהום האוויר במפרץ וסכנת מיכל האמוניה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הזהירה כי "מדובר בפצצת-זמן מתקתקת, כולם מודעים – וכמעט לא עושים דבר. זו סכנה יומיומית לאזרחי הצפון, ואסור למדינה להפקיר את תושבי מפרץ חיפה, מבחינה ביטחונית ובריאותית. לא ניתן לעוד ועוד דו"חות לחלוף – בלי לעשות דבר". לדברי המשרד להגנת הסביבה, המיגון בדפנות ולא בגג המיכל – הן בהוראת פיקוד העורף. נמרוד שיין, עוזר ראש עיריית חיפה, סיפר בדיון כי לדברי נציגי פיקוד העורף – "נסראללה לא משוגע עד כדי כך".

לדברי ליאורה אמיתי, מ"אזרחים למען הסביבה", מיכל האמוניה הוא רק חלק משורת חומרים מסוכנים שמיוצרים, מאוחסנים ומובלים במפרץ. "כל הדו"חות חשפו שהמדינה לא ערוכה לטיפול אפילו בתרחישים פשוטים כמו שריפות, ורק נס הוא שלא התרחש באיזור אירוע-רב נפגעים. מיכל האמוניה משרת בעיקר את תעשיית הדשנים הישראלית, וכל האזרחים באיזור מוחזקים כבני ערובה".

נציג משרד הבריאות, אודי קלינר, השיב כי אינו רגוע מהמצב, אך הזיהום מנוטר ופועלים להפחתתו, "אך למחקר על היקף ראש קטן המיוחד לא ניתן עדיין להתייחס כי מדובר במחקר שבאמצע העבודה, ומבדיקות שלנו – אלו לא הממצאים".

לדברי נורית שטרוך, סגנית מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה, זיהום האוויר באיזור יורד בהתמדה מאז שנת 2009, ועד 2018 תופחת ב-50% פליטות החומרים המזהמים. היא דחתה את ההצעה להפחית את כמות האמוניה במיכל, כיוון שלדבריה, הסיכון בחומר גדול כשהוא גז, מאשר כנוזל. מאיה יעקוב, מנכ"לית "צלול", קראה להפחתת כמות האמוניה במיכל, לפצלו לשני מיכלים עם 3,000 ליטר במיכל בלבד, והלינה על קיצוץ מתמשך בתכנית הקמתו של פארק הקישון, שאמור להיות "ריאה ירוקה" של האיזור.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) קראה לבדוק האם המדדים הנבדקים הם אכן הצריכים להימדד, "וועדות התכנון מקדמות בימים אלו דווקא את הרחבת התעשייה הפטרו-כימית במפרץ, ותכניות אלו חייבות להיעצר מידית". אורן חזן (הליכוד) קרא להחיל אחריות פלילית על השר להגנת הסביבה והתחייב לתמוך בהעברת המיכל מהאזור. עו"ד אליס גולדמן, תנועת אומ"ץ הדגישה כי בימים אלו מתנהלים כתבי אישום נגד בתי הזיקוק בגין שפכים, חריגה מנהלים וזיהום אוויר, אבי שגב, מ"הקואליציה לבריאות הציבור" הזהיר מהקמת מאיץ חלקיקים רדיואקטיבי באיזור, שירלי מיראכור, תושבת חיפה, האשימה כי כל האזור בסכנת-חיים מתחלואה גבוהה ב-26% כסרטן ריאות ואחרות, ולדברי מיכל ויינר, תושבת הכרמל, בעקבות הרחבת בתי הזיקוק תירשם עזיבה המונית של תושבים.

אושר בטרומית: הסדרת הקמתם של מיזמים חקלאים-תיירותיים בנגב

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ה-  2015 של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ וקבוצת חברי הכנסת, והצעה דומה של ח"כ יצחק ועקנין.

חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע-2010 (להלן – התיקון), מסדיר את הקמתם של מיזמים חקלאים-תיירותיים בנגב ("חוות בודדים"), וקובע, בין היתר, הוראות מעבר בנוגע למיזמים. מכוח התיקון, הוקמה ועדה בין-משרדית המוסמכת להמליץ לשר לפיתוח הנגב והגליל לגבי אישור מיזמים קיימים. מאחר שהמלצת הוועדה צריכה להתבסס בין היתר על מידת ההיתכנות התכנונית של המיזם, ונוכח הקושי בפרשנות המונח שהביא לעיכוב באישור המיזמים הקיימים, מוצע להפריד בין הליך ההמלצה של הוועדה לבין ההסדרה התיכנונית של המיזם. לפי המוצע, הוועדה הבין משרדית תבחן אם המיזם עומד בתנאי הסף הקבועים היום בחוק, אך הקניית זכויות במקרקעין על ידי רשות מקרקעי ישראל, לשם המשך פיתוח המיזם הקיים, לא תייתר את השלמת ההסדרה התיכנונית של המיזם לפי הוראות כל דין. כמו כן, מוצע לקבוע שאם הועדה הבין-משרדית לא תגבש המלצה בנוגע לבקשה בתוך שבע שנים מיום תחילת התיקון, יראו זאת כאילו המליצה לשר לפיתוח הנגב והגליל לאשר את המיזם הקיים.

ח"כ טלב אבו עראר: כשמדברים על פיתוח הנגב מדברים רק על פיתוח ליהודים, בעוד שלערבים הורסים. איפה יש עוד דמוקרטיה שהורסים ישוב ערבי כדי להקים ישוב יהודי. האם כלבים ראויים יותר למים וחשמל מאשר לערבים?

שר החקלאות אורי אריאל: ח"כ אבו עראר  היה בבתי משפט שבע פעמים ונדחה על ידי כל השופטים כולל בעליון. הניסיון שלכם לערער על מערכת המשפט במדינת ישראל לא יקום ולא יהיה. מה שאתם עושים דומה לעלייה של d-9  על בית המשפט העליון.

62 תמכו 16 התנגדו ואחד נמנע, ההצעה תועבר לוועדת הכלכלה.

אושר בטרומית: הגדלת הגמול לעצמאיים בעבור שירות מילואים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים מוגדלים לעצמאי בשירות מילואים), התשע"ה–2015  של חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע להגדיל את התגמול ליום בעבור שירות מילואים למי שהוא עובד עצמאי בשיעור של 25% מהכנסתו הממוצעת.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: עצמאים רבים נאלצים לשלם מחיר כלכלי כבד ולעיתים אף להעמיד בסכנה ממשית את מקור ההכנסה שלהם, כאשר הם נקראים למילואים. בחוק כיום אין פיצוי על הכנסתו הריאלית של המבוטח העצמאי, לעומת המבוטח השכיר, שבכל מקרה, יקבל תמיד פיצוי על הכנסתו שהוא הרוויח לפני יציאתו למילואים. כאשר עובד עצמאי יוצא לשירות מילואים, העסק מושבת כי אין מי שיחליף אותו, והתגמול הכספי אינו מכסה את ההפסדים בשל ההיעדרות, כגון הוצאות משתנות והוצאות קבועות, הכוללות שכר דירה, מיסי עירייה, טלפון, משכורות עובדים ועוד.

על מנת לשנות את ההפליה נגד העצמאים המשרתים במילואים, ולא להפקיר את מי שנקרא להגן על המדינה, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שהתגמול בעבור ימי מילואים יהיה ריאלי, באמצעות כך שיתווסף להכנסתו הממוצעת סך של 25%, כשקלול ההפסדים בגין ההוצאות הקבועות שאינן מתוגמלות כיום בחוק, זאת בהתאם למסקנות ועדת קדמי שדנה בסוגיית הפיצוי לעצמאיים ומעסיקים בגין ימי מילואים.

ח"כ שלח: ההצעה הזו עוסקת באחד מהעוולות הרבים שנגרמים לעצמאיים במדינה. אם משווים את הפיצוי לזכירים יש הפליה לרעה של משרת המילואים העצמאי. מערכת הביטחון אמרה תחילה שהיא תתקן את זה ללא חקיקה אבל חלפו חודשיים והם לא עשו את זה אז אני מגיש את החוק היום.

32 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן יימשך הליך החקיקה.

אושר בטרומית: עד 10 שנות מאסר לעומד בראש כת פוגענית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק לטיפול בכתות פוגעניות, התשע"ה–2015 של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע להסדיר את הטיפול בכתות פוגעניות כהגדרתן בהצעת החוק. מוצע לקבוע עבירה, שבצידה עונש מאסר של עשר שנים, לעומד בראש כת פוגענית. כן, מוצע לקבוע כי בית המשפט יורה על חילוט רכוש הקשור לעבירה, של האדם שהורשע בה. בנוסף, מוצע לקבוע כי שר הרווחה יפרסם באתר האינטרנט, פרטים בענייני כתות פוגעניות וכן יקים מערך שיעניק טיפול נפשי לנפגעי כתות ומשפחותיהם. לבסוף, מוצע לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי למנות אפוטרופוס, לאדם הנמצא תחת השפעה של כת פוגענית.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות נחשפנו למספר מקרים של כתות פוגעניות בישראל. בחלק מהמקרים החברות בכת היוותה עבור הנפגע ובני משפחתו משבר שורשי עמוק הן בהיבטים חברתיים, הן בהיבטים כלכליים והן בהיבטים נפשיים, אשר חייב מתן סיוע מקיף.

מאפייניה של התופעה, כפי שעולים מאותם מקרים שנחשפו, מצביעים על כך שהמגויסים לכתות עוברים תהליך המרה במטרה להשיג שליטה, נאמנות ומחויבות מוחלטת להנהגת הכת. קשת הפגיעות שעלולות להיגרם כתוצאה מחברות בכת פוגענית היא רחבה, וכוללת פגיעות נפשיות, פגיעות פיזיות, פגיעות מיניות, פגיעות חברתיות ופגיעות כלכליות. לאור זאת, יש צורך בגיבוש מדיניות חקיקתית בנדון.

בניגוד לתופעות פסולות אחרות הקיימות, השיח הציבורי בישראל, ובכלל זה המערכת הפוליטית, ארגוני המגזר השלישי והתקשורת, מיעט עד כה לעסוק באופן נרחב ועקבי בתופעה, הן בשל הקושי באיתור כתות ובאיתור נפגעים והן בשל חוסר רצונם של נפגעי כתות להתעמת עם מנהיגי הכתות וחבריהן.

הצעת החוק נועדה להביא להסדרת החקיקה סביב תחום פרוץ זה של כתות פוגעניות, הגורם לעתים קרובות קושי בהוכחת הקשר בין ראשיהם ומוביליהם של ארגונים מסוג זה לבין ביצוען של עבירות."

ח"כ לוי אבקסיס: כשבאנו לחוקק את החוק ניסינו להבין איך במדינת ישראל אין שום חוק שמבדיל בין התארגנות לגיטימית לבין התארגנות שיש בה סממנים של פגיעה? הקימו וועדות שהגישו מסקנות אבל מה? המדינה שוב פעם לא ידעה לתרגם את זה הלכה למעשה לחקיקה. ממש נהייתה פה חממה לכתות פוגעניות, ואם מוסיפים את זה לחינוך בייתי זה גם קורה רחוק מהעיניים של גורמי המקצוע. וכשאין חוק אז גם אין עילה לעשות משהו.

36 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה.

יום בדיקות הפה בכנסת

המחלקה לרפואת הפה של בית החולים הדסה עין כרם בשיתוף מרפאת הכנסת ורופא הכנסת ד"ר יצחק ליפשיץ קיימו ב-17.02.2016 את יום בדיקות לנגעים בחלל הפה לחברי הכנסת ולעובדי הכנסת.

במהלך היום הגיעו לבדיקה כ-250 אנשים, חלקם הופנו להמשך בירור על ידי מומחה לרפואת הפה.

סרטן חלל הפה והשפתיים מאובחן בישראל בקרב מספר מאות חולים בשנה, אולם קבוצת הסיכון ללקות בו כוללת אלפים רבים.

זיהוי נגעים בסיכון גבוה ואבחון מוקדם, הינו גורם משמעותי לגבי הצלחת הטיפול וסיכויי ההחלמה מהמחלה.

נדחתה ההצבעה בהצעה על ערבות מדינה של 90% למשכנתא לדירה יחידה

מליאת הכנסת דחתה את ההצבעה על הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התשע"ה–2015 של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

מוצע לאפשר לזכאי לרכוש דירה על ידי ערבות של המדינה למשכנתאות, עד לגובה משכנתא של 90 אחוזים ממחיר הדירה ובלבד שאין בבעלותו של אותו זכאי דירת מגורים והכנסתו לא תפחת מ-10,000 שקלים חדשים בחודש. עוד מוצע להעניק לשר האוצר סמכות לקבוע תנאים ואמות מידה לזכאות שנקבעת בהצעת החוק.

בדברי ההסבר נכתב: בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בהיקף מימוש המשכנתאות, בעיקר בקרב זוגות צעירים. מבחינת מספרם הממוצע של מממשי המשכנתאות המוכוונות בחודש לאורך שנים ניתן לראות את הירידה הממושכת בקרב כלל הזכאים, ובעיקר בקרב "חסרי דירה". אחד הגורמים המרכזיים לתופעה זו הוא חוסר יכולתם של אותם אנשים המבקשים לרכוש את הדירה לגייס "הון התחלתי".

לפי הוראת בנק ישראל מיום 29 באוגוסט 2013, סכום ההלוואות לדיור מוגבל ל-66.7% ממחיר הדירה כך שעל הרוכשים לגייס הון התחלתי השווה לכ-30% ממחיר הדירה, סכום אשר לא מאפשר לזוגות רבים, בין היתר אלה הנמנים עם מעמד הביניים בישראל לרכוש דירה, ועל כן הם נאלצים להמשיך ולשכור דירה בשוק השכירות הדרקוני.

נראה כי קיימת מעורבות של הממשלה בשוק הדיור בישראל אשר נעשית בדרכים שונות, כגון הקצאת קרקעות לדיור ושיווקן בכל אזורי הארץ, דיור ציבורי לנזקקים ומתן סיוע לזכאים לצורך רכישת דירה או שכירת דירה. בהצעת חוק זו מוצעת דרך נוספת – לאפשר לזוגות להגשים את חלום רכישת הדירה, וזאת על ידי ערבות של המדינה למשכנתאות, עד לגובה משכנתא של 90% ממחיר הדירה. הצעת חוק זו מאפשרת ל"חסרי דירה" לרכוש דירה אף אם אין ברשותם "הון עצמי התחלתי" למימון מלוא סכום הרכישה.

ח"כ לוי: צעירים שהיה להם מזל ונולדו לבית הנכון מבחינה כלכלית יכולים להעמיד להם את ההון ההתחלתי. לצערי לא מעט מהצעירים, סגן נתקלים בבעיה שהם מודרים רק בגלל שהם נולדו לקסטה הלא נכונה. אותם זוגות כדי להבטיח את קורת הגג שלהם הם נאלצים להפוך קהל שבוי שהמדינה מגישה על מגש של כסף למשקיעים.

שר האוצר יצחק כהן: ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בהצעת החוק בחודשיים. התקנון לעבודת הממשלה, להזכיר לכולם, התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביה ועדת השרים עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד וחבל

כאמור ההצבעה נדחתה למועד אחר.

ועדת הכספים מתנה את אישור הפרטת חברת פרזות לדיור ציבורי בירושלים עד להחלטת דירקטוריון החברה בעניין מכירת נכסיה והעברתם לחברת עמידר

ועדת הכספים סירבה הבוקר (17.02.2016) לאשר את הליך הפרטת חברת הדיור הציבורי 'פרזות' שפועלת בירושלים עד לאחר שתיוודע החלטת דירקטוריון החברה שאמור להתכנס בשבוע הבא להחלטה על הרכישה של החברה ועד שרשות החברות הממשלתיות תגיע להסדר עם עובדי החברה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר ש"הוא רוצה לראות האם דירקטוריון החברה מאשר את ההצעה הל רשות החברות למיזוג עם חברת עמידר" וכן ש"הוא רוצה לוודא שרשות החברות תגיע להסדר בנושא העובדים. עניין העובדים הוא נושא רגיש בכל הפרטה ולא אאשר את המהלך כל עוד לא אוודא שהעניין סגור עם הסדר ראוי עבור העובדים, בין אם חלקם יפרשו ובין אם חלקם ימשיכו לעבוד במתוכנת החדשה של החברה".

מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב: "המטרה לבטל מהלך קודם שלא צלח של פירוק חברת פרזות.  היתה התנגדות גדולה של מבקר המדינה ושל חברי ועדת הכספים. הפתרון הקודם לא איפשר רכישת די דירות דיור ציבורי בירושלים. יש 130 מיליון ₪ בידי חברה. הפתרון הקודם חלק מהסכומים היו אמורים לעבור לפעילויות רווחה אחרות בירושלים וניסינו לגבש פתרון אחר שדרש הסכמה של האוצר, משרד השיכון, עיריית ירושלים, הנהלת פרזות וכמובן עמידר שהיתה מוכנה לקלוט את פרזות. הרעיון כעת, שמניות של המדינה בפרזות מועברות לחברה ממשלתית, אירוע שמאפשר את השלב הבא שבו עיריית ירושלים שלה 30% מהמניות יוצאת גם היא מהחברה ותעביר אותן לעמידר. פרזות תישאר חברה פעילה בבעלות מלאה של עמידר ותיכנס לרכש דירות לדיור הציבורי באופן מיידי".

מוטי יוגב הסביר ש"בהסדר הקודם פרזות היתה אמורה לשלם 35 מיליון ש"ח לעיריית ירושלים מהכסף שלה בעקבות מכירת דירות הדיור הציבורי. דובר בהעברת הכסף למטרות רווחה אחרות בירושלים. הדבר הוביל לכישלון פירוק החברה ואז אגף תקציבים נרתם להעביר את אותם 35 מיליון ₪ לעירייה במקום פרזות, לאותו סט מטרות חברתיות. עיריית ירושלים מאוד מעוניינת בדיור ציבורי והגיעה למסקנה שהבעלות על פרזות לא מסייעת בכך ולכן הסכימה לפירוק".

מנהלת לשכת החברות והתאגידים העירוניים בעיריית ירושלים, דורית ירחי: "מזה שנים אנחנו דוגלים בעמדה שכל הכסף בפרזות צריך לשמש את הדיור הציבורי, גם כשעמדת הממשלה היתה שרק חלק מהכסף. מכרו את החלק הארי של הדירות שבניהולה של פרזות ובסוף ניהלה מספר קטן של דירות וזה לא היה יעיל. על-כן  זה יעבור לחברה שזו התמחותה. אין לנו אינטרס ששני תאגידים יעסקו באותה מטרה. מתוך ה- 35 מיליון ₪ שנקבל 25 מיליון ₪ הולכים לדיור ציבורי לקשישים שמפונים מבית אליסיה שנמצא לא ראוי למגורים. יש חפיפה בין מרבית האנשים שמגיעים למקום הזה שבכל מקרה עונים לקריטריונים של דיור ציבורי. הפרויקט עלותו הרבה יותר ובא ממקורות אחרים מפינוי הקרקע ומתרומות. ביתרת הכסף, שדרוג ושיפור מבנים קיימים של הדיור הציבורי בתיאום עם משרד השיכון וכן סיוע בשכר דירה במצבי חירום שלא זכאים לסיוע בשכ"ד ממשרד השיכון".

סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, ניסים סלמן: "יש דירקטוריון בשבוע הבא. המדינה רשמה חוב מול הכסף של פרזות גבוה מעל המה שיש לה. אנחנו מבקשים מכם למחוק את החוב על-מנת שהחברה לא תחשוש לצאת לרכישה עם החוב על גבינו וסכנת הגדלת הגירעון. אחד התנאים למחיקת החוב, שנרכוש דירות בכל הכסף הזה – 130 מיליון ₪".

סגנית ראש עיריית ירושלים לשעבר, ח"כ רחל עזריה (כולנו): "ירושלים זקוקה לדיור ציבורי והכספים שיגיעו מפירוק החברה חייבים לממש את ייעודם; רכישת דירות לדיור הציבורי בעיר. אוכלוסיית זכאי הדיור הציבורי הם אנשים שזקוקים במיוחד למעטפת המשפחתית, אך מחירי הדיור בירושלים לא מאפשרים להם לגור בסמוך למשפחתם. לכן הצורך ברכישת דירות לדיור הציבורי גדול אף יותר מבערים אחרות בהן המחירים פחות גבוהים. השנים עוברות מאז ההחלטה על פירוק פרזות וזכאי הדיור הציבורי עוד מחכים לדירות, בינתיים מחירי הדירות עולים. טוב עושה המדינה שלוקחת עכשיו את העניינים לידיים ותדאג לכך שהכסף יגיע ליעדו ויגדל היצע הדיור הציבורי בירושלים".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "מה שנעשה עם הדיור הציבורי במשך שנים זה פשע חברתי. פרזות היתה חברה משכנת הרבה יותר מחברות אחרות וכשזיהו שהכסף ממכירה הולך למטרות אחרות בניגוד להחלטת ממשלה ובניגוד לכך שהכספים היו צבועים למען הדיור הציבורי, החלו להתנגד למהלך. זה בניגוד לרוח החוק והכספים הללו נלקחו כקופה קטנה. פרזות אומרים "שמרנו את הכסף והפסקנו להעביר למדינה, כי גילינו שהכספים הולכים למטרות אחרות. הענישו אותם בהחלטת ממשלה, לאחר שדווקא אותם מפרקים והולכים לעבור אולי לחברה בניהול הבעייתי ביותר, שיש שם חקירות (חברת עמידר (א"ק)). יש פה סכנה מאוד גדולה שרוצים להפריט את עמידר ולהעביר את כל הבעלות של המדינה על 40 אלף דירות לחברה פרטית שתסחור אותן בבורסה. במצב הזה האם זה לא יהיה פזיז לפרק דווקא את החברה האחראית ולמסור לחברה שדוגלת במסירת הדירות לפרטיים?".

יו"ר ועד העובדים בפרזות, מוטי יונה, סקר את נושא העובדים לבקשת חברי הכנסת: "סה"כ 21 עובדים אחרי התייעלות. פעם היינו 70. לא מתנגדים למהלך אבל יש למצוא דרך נאותה איך להפריש אותם. להגיע להסדר שעובדים ייצאו בכבוד. מדובר בעובדים שהצעיר ביותר מביניהם עם ותק של 30 שנה והוותיק ביותר עם 45 שנה,  עובדים שנתנו את מיטב חייהם לחברה. רוצים בסה"כ לצאת עם פנסיה מסודרת והתנאים הנלווים בכך.  רוב העובדים הם בני 60+".

אורי יוגב אמר מיד: "הצורך להגיע להסדר הגון לא מוטל בספק".

משה גפני אמר, כי "נושא העובדים זה נושא רגיש בכל הפרטה. יש טיוטת הסכם שהיא על דעתכם".

אורי יוגב: "פרזות תהיה חברת בת של עמידר ויהיה לה דירקטוריון נפרד והעובדים שלא יפרשו יוכלו להמשיך לעבוד".

מנכ"ל פרזות, גלעד בר אדון: "הרעיון לאחד את הפעילות המשותפת ואת התפקוד ולהמשיך את השירות הטוב שפרזות נותנת".

יו"ר הוועדה גפני סיכם: "אני רוצה לחכות עד החלטת הדירקטוריון ואז נחליט. כעת ההחלטה היא לדחות את ההחלטה כאן בוועדת הכספים עד שהחברה תקבל החלטה".

אושר בטרומית: הפקדת ערובה על ידי תושבי אזור העימות בטרם יפנו לבית המשפט

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תובענת תושב אזור עימות), התשע"ו–2015 של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וקבוצת חברי הכנסת

חוק בתי המשפט [נוסח משולב] מאפשר לרשם להורות, לבקשת הצדדים, על מתן ערובה לתשלום הוצאות משפט. מוצע לקבוע כי בתובענה של תושב איזור עימות כהגדרתו בחוק, שאינו אזרח ישראלי, נגד אזרח ישראלי יורה הרשם לתובע על מתן ערובה לתשלום הוצאות משפט, אלא אם סבר שקיים סיכוי גבוה לזכייה בתובענה, או כי לתובע נכסים במדינת ישראל.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: תביעות פרטיות המוגשות בעידוד גורמי השלטון ברשות הפלסטינית ובאזורים הנשלטים על ידי ארגוני טרור מובהקים כארגון החמאס, עושות שימוש בבתי המשפט של מדינת ישראל לשם השתקת כוחותיה החיוניים של המדינה, ובכלל זה: כוחות הביטחון, החקלאים, התעשיינים ועוד. זאת ועוד, תובעים אלה, בניגוד לכל אזרח ישראלי הנוטל סיכון של תשלום הוצאות משפט במקרה שתביעתו תידחה, אינם נוטלים כל סיכון עם הגשת תביעתם, שכן בפועל אין כל יכולת לגבות כספים מתובעים אלה, תושבי אזורי העימות, ככל שתידחה תביעתם.

אשר על כן מבקשת הצעת החוק לקבוע חובה להפקדת ערובה על ידי תושבי אזור העימות בטרם יפנו לבית המשפט לבירור מהותי של התביעה, ובכך להביא לצמצום משמעותי של תביעות הסרק"

ח"כ מועלם רפאלי: "מדינת ישראל נמצאת בעימות מתמשך עם גורמים סדירים ובלתי סדירים ביהודה, השומרון ועזה, העוינים אותה. לעימות זה פנים רבות. יש ממנו הנעשה באמצעות פעולות טרור הננקטות נגד אזרחי ישראל, ויש ממנו הנעשה באמצעות התשה אזרחית המתקיימת בזירות הכלכליות והמשפטיות, בישראל ומחוצה לה, במטרה להביא לפגיעה במדינת ישראל באמצעות תביעות סרק נגד אזרחיה."

ח"כ עיסוואי פריג': מפלגת המחנה הציוני שחתומה על ההצעה הזו, איפה זכויות הפועלים הפלשתינים? אתם מכשירים את הניצול שממילא קיים לעובד הפלשתיני. אתם חצופים. זכויות עובדים ליהודים בלבד.

49 תמכו 36 התנגדו.