הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור קיימה דיון בנושא שקיפות ועדת שרים לענייני חקיקה

חברי הכנסת אשר נכחו בדיון הוועדה, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, הביעו כולם מורת רוח מאופן פעילות וועדת השרים לענייני חקיקה אל מול חברי הכנסת.

יו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון כי העובדה שגורלה של כל הצעת חוק מוחלט בוועדה השרים לענייני חקיקה, ובכך היא מחליפה את הכנסת, הופך את הכנסת לחלשה מבין שלוש רשויות השלטון ופוגע בדמוקרטיה.

"נוצרה תלות של הרשות המחוקקת ברשות המבצעת, ללא שניתן לחברי הכנסת כלל להביע עמדה או אף לדעת מדוע התקבלה החלטה, על סמך איזה מידע וחוות דעת, וכיצד הצביע כל שר. הציבור אולי חושב שמתקבלות החלטות בכנסת על סמך שכנוע בעמדות בעזרת נימוקים הגיוניים, אך בפועל הכל כבר סגור מראש וכשהציבור נחשף לכך יש פגיעה קשה מאוד באמון הציבור בכנסת".

"כאשר הכנסת חלשה, וכמעט בלתי אפשרי לחוקק או לפקח, אנחנו רואים בלית ברירה חברי כנסת פונים לדרכים אחרות כמו חקיקה ללא עבודת רקע מספקת, פנייה לתקשורת או פניות לבג"ץ בכדי לנסות ולהגן על זכויותיהם כמחוקקים ומפקחים על עבודת הממשלה. אם השיטה תשונה ויהיה ניתן פשוט לשכנע ח״כים להצביע בעד או נגד ללא החלטה גורפת של ועדת השרים, ללא שקיפות, יוגשו הרבה פחות הצעות חוק בלתי רלוונטיות ותתבצע עבודה הרבה יותר משמעותית״

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "לא הכנסת שולטת בממשלה אלא הממשלה בכנסת, באמצעות שורת מנגנונים שהחשוב בהם הוא ועדת שרים לענייני חקיקה. כיוון שהועדה קובעת את עמדת הקואליציה, ויש משמעת קואליציונית כמעט מוחלטת בכנסת, הוועדה למעשה קובעת את החלטות הכנסת. בלתי נתפס שמערכת כל כך מרכזית בשיטת הממשל שלנו מתנהלת בלתי שקופה ושערורייתית".

"אנחנו יודעים שבחלק מהחוקים ההחלטות מתקבלות על סמך חוסר הבנה של החומר, כי דיברתי עם שרים על הצעות חוק שלי, ומה שאמרו להם בוועדה לא קשור למציאות של החוק. אני מוכן לקבל עמדה שהצעת החוק שלי לא מספיק טובה, אבל על בסיס של טיעונים ענייניים. ייתכן שתבוא הממשלה ותגיד שיש לנו עמדה פוליטית שלא רוצים לקדם הצעות של האופוזיציה, אבל גם זו צריכה להיות גלויה".

חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "אנחנו רוצים שהכנסת תהיה הריבון שמנהל את הממשלה, אבל אנחנו גם רוצים שהממשלה תקבל החלטות ותנהל את המדינה. צריך לעשות הפרדה ברורה בין הצעות חוק שנוגעות לליבה של המדיניות והמשילות, בהן נכון לקדם את החלטות הממשלה, לבין הרבה מאוד הצעות חוק בבית הזה שאין להם קשר למדיניות או לתקציב, או לקואליציה ואופוזיציה, ואני לא מבין למה צריך שהממשלה תכפה על חברי הכנסת את עמדתם".

"למשל ההצעה של חברת הכנסת מיכל רוזין כי חברי הכנסת יחשפו את הסכמי הקיזוזים שלהם, ואני הייתי מצביע בעדה, ולא מובן לי למה הממשל הייתה צריכה שוועדת השרים תגבש עמדה על זה ותכפה משמעת קואליציונית. יש הצעת חוק שאני הגשתי שהצעת שייחתמו עליה 61 חברי כנסת ועלותה התקציביות פחותה משישה מיליון, תוגש ישיר למליאת הכנסת ללא ועדת שרים לחקיקה".

"לי ברור שצריך לחשוף את ההצבעות בוועדת שרים לחקיקה, שהיא כיום חזקה מדי. לא יכול להיות שהצעת חוק של ח"כ נדחית ע"י הוועדה והוא אינו יודע מה הנימוקים לכך. מצד שני, חוות הדעת נכתבות ע"י הפקידים, וחשיפתן יכולה לגרום לכך שעמדות הפקידים יקשו  על נבחרי הציבור בקבלת החלטות, ואני רוצה לחזק את המשילות. שקיפות אינה מקודשת ולפעמים הופכת דיון לפופוליסטי, ואנחנו יודעים שיש הבדל בהתנהגות ואמירות בין דיונים משודרים ללא משודרים, למשל".

חה"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת): "צריך לבטל בחוק, בצורה דקלרטיבית, את המשמעת הקואליציונית. אם נשיא ארה"ב משקיע חודשים שלמים, יום ולילה, לשכנע את חברי מפלגתו שלו להצביע בעד ההסכם מול איראן, למה אצלנו בקואליציה לא יכול להתקיים דיון?"

חה"כ אברהם נגוסה (ליכוד): "הבעיה הקיימת בוועדה היא לא עניין של אופוזיציה וקואליציה. כולנו סובלים ממנה. אני מהקואליציה ואני הכי ממורמר מהפעילות של הוועדה וצריך למצוא פתרון. חוק יסוד הממשלה לא צריך להיות מקלט, ואם צריך לשנותו, אז הבית הזה יכול לעשות זאת. חוקים פופוליסטיים מועברים בקלות, אבל כשיש עלות מסוימת , שיכולה להטיב עם אזרחי ישראל, אז ההצעה נדחית".

חה"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "כל הזמן מאשימים את חברי הכנסת הערבים שהם עוסקים רק בכיבוש ובנושא הפלסטיני, אבל אי אפשר לפתור את הסכסוך בחקיקה. כל הצעות החוק שאנו מגישים מדי שבוע עוסקות בעניינים כלכליים חברתיים, בנסיון לפתור את המצב, גם במגזר הערבי, והכל נדחה. אם הייתי יכול להופיע בפני הוועדה פעמיים בשנה ולנסות לשכנע, אז הייתי בוחר בקפידה כל הצעת חוק".

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "חברי כנסת שעוסקים בחקיקה יודעים כמה אנרגיה צריך להשקיע מול הוועדה, ממש להיות לוביסט. אין שקיפות, ואני לא יודע מה התוצאות ולמה נדחו דברים, ואת זה אני אומר כמי שהיה גם קואליציה וגם אופוזיציה".

מר ליאור נתן, סגן מזכיר הממשלה ומזכיר ועדת השרים לענייני חקיקה:  "עבודת הממשלה מתבססת על חוק יסוד הממשלה, שקובע במפורש כי היא סוברנית לקבוע את סדרי עבודתה, וזה מוסדר בתקנן שנגיש לכולם. הרציונל בבסיס הדיונים הסגורים הוא לאפשר לקברניטים לקבל את ההחלטה על סמך שכלם וליבם, מבלי שיהיה שם גורם אחר שישפיע. היועץ המשפטי לממשלה, בהנחיותיו כתב כי יש יסוד בדין שלא לחשוף את הדיונים ותוכנם בכדי לאפשר את קבלת ההחלטות".

"ביום רביעי בכנסת דנים בהצעות החוק בקריאות הטרומיות. גם אם הממשלה התנגדה ביום ראשון, יכול אותו חבר כנסת לעלות ולנסות לשכנע, הממשלה תביע את עמדתה ותהיה הצבעה", אמר נתן.

יו"ר הוועדה אמרה כי היכולת להצביע לפי צו מצפונך והבנתך אינה קשורה כלל לשקיפות וביקשה הבהרות ממר נתן על עמדתו זו והוא השיב: "יכול בהחלט להיות מצב שאם הדבר שקוף, אנשים ידברו לפרוטוקול מתוך צורך או אילוץ מסוים".

לשאלת יו"ר הוועדה אם בכלל נרשמים פרוטוקולים והאם הם נשמרים השיב מר נתן כי באופן בו עובדת הממשלה כיום נרשמים הנוכחים, הנחיות מיוחדות אם היו ותוצאות ההצבעה, אשר מפורסמות לעיני כל.

לשאלת יו"ר הוועדה לגבי פרסום של חוות הדעת המועברות לוועדה השיב מר נתן כי מדובר בחומר פנימי וממילא חוו"ד של משרד מועברת לשר הרלוונטי ע"י פקידי משרדו ולא דרך מזכירות הממשלה. חה"כ סמוטריץ' ביקש להבין אם השרים האחרים בוועדה לא נחשפים לחוות הדעת, ומר נתן השיב כי מועבר לשרים האחרים מה שהשר מבקש להעביר.

עו"ד איל זנדברג, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: מוקד הסוגיה הוא לא שקיפות אלא הוא יחסי העבודה כנסת-ממשלה. עבודת ועדת השרים לחקיקה מעוררת הכי פחות בעיות של שקיפות לעומת ועדות שרים אחרות, בהן לאחר החלטה היא יוצאת מיד לביצוע. זאת, בעוד שהחלטת ועדת השרים לחקיקה היא מה עמדת הממשלה, והשר המופיע במליאה מנמק עמדה זו.  יכול להיות שצריך לשכלל את המצב הקיים לגבי פער הזמנים בין החלטת ועדת השרים להצבעה בכנסת, ואולי הפתרון בכלים פרלמנטריים אחרים של פיקוח".

חה"כ סמוטריץ: "בוא נאמר את האמת, זה מלכוד 22. הממשלה אף פעם לא תרצה להגדיל את יכולת הכנסת לפקח עליה, ואם מחר בבוקר הכנסת תחשוב על כלי פיקוח, גם הצעות החוק לגביהם ייפלו".

יו"ר הוועדה: "מדוע שרת המשפטים לא מחילה את הדבר שהיא מאמינה בו על ועדת השרים שהיא עומדת בראשה? מדוע היא לא פעולת לשינוי המצב?"

עו"ד גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים: "הנושא הזה עלה להצבעה ונפל. אנחנו לא יכולים לפרסם מי הצביע נגדף כי כרגע המצב לא מאפשר את הפרסום, אבל השרה מפרסמת את החלטותיה והיא הצביעה בעד".

יו"ר הוועדה: "האם הרעיון של זכות הציבור לדעת על עמדות שריו אינה זכות בסיסית שלו? מה עמדת משרד המשפטים?"

עו"ד זנדברג: "הממשלה קיבלה את החלטתה בעניין, וכיוון שזה מדיניות, אין לי אלא לייצג מדיניות זו".

עו"ד ברינגר: "השרה מוכנה לקיים עוד דיון בנושא הזה, ואיך דרך לבצע זאת, אלא בוועדה שהיא הפורום. אתם יכולים לזמן את השרים ולעשות את הדיון הזה איתם, אבל ועדת השרים מתנהלת לפי תקנון הממשלה. העובדה שהיא שהרוב המוחלט של השרים הצביע נגד".

יו"ר הוועדה, חה"כ שפיר, סיכמה את הדיון ואמרה: "אפילו פה בדיון לא הצלחנו לקבל מידע מדוע יש התנגדות או מי מתנגד לחשיפת הצבעות הוועדה. אני קיבלתי מידע מהשרים שהם תומכים בחשיפת ההצבעות ואילו כאן נאמרים דברים אחרים, וזה מביש. המשמעות היא שלא ניתן לקיים דיון מבוסס ולהגיע להסכמות בכדי לפתור את המצב אבסורדי שבכלל מאפשר סתירות מידע שכאלה בקבלת החלטות חיונית למדינה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*