ועדת הכספים סירבה לאשר כמות שהיא, הצעת חוק שהגישה רשות המיסים ושנועדה לקזז חוב מבלי להודיע לנישום

ועדת הכספים מקשה על רשות המיסים בקידום הצעת חוק שמאפשרת לקזז חוב של נישום מבלי להודיע לו על-כך קודם לכן. ב-16.02.2016, סירבה הוועדה לאשר את הצעת החוק כפי שהיא ואף לא החלה בהקראת סעיפיה. חברי הוועדה מתחו ביקורת נוקבת על מה שלטענתם הינו דרקוני מדי ומפר את האיזון שגם ככה אינו קיים בין הנישום לרשות המיסים. "מדובר במאבק לא בין שווים" אמרו. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לאנשי רשות המיסים לאזן את הצעת החוק ולהידבר עם הלשכות המקצועיות, לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ולשכת עורכי הדין, בטרם יביאו את הצעת החוק לדיון בוועדה פעם נוספת.

ממונה אכיפת הגבייה, הוצאה לפועל וכינוסים ברשות המיסים, שאול כהן, הסביר את הרציונל של הצעת החוק: "כיום אם רוצים לבצע קיזוז בהתאם לחוק צריך להמתין ברגע שנוצר החוב ועד שהחוב יהיה סופי ולא שנוי במחלוקת או שבהסכמה או שהנישום מצהיר שלא הגיש ערעור. כלומר קיימת ביורוקרטיה רבה. ממתינים את הימים הנדרשים עד התשלום או להגשת השגה או ערעור ואז ממתינים עוד 90 יום ורק אח"כ שולחים מכתב על כוונה לבצע קיזוז. השינוי המוצע הוא גם לטובת החייב ויוצר ייעול ברשות המיסים. מצד החייב, כל עוד לא מבוצע הקיזוז אז החוב שלו נושא הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. אנחנו מדברים גם על ה- 90 יום ועוד 21 יום. הכוונה לקצר את המועדים".    סמנכ"ל בכיר גבייה ואכיפה ברשות המיסים, זאב פורת: "אני רוצה להיפגש עם הכסף בסמוך להיווצרות החוב".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הצעת החוק היא לרעת הנישומים. לבטל את מכתב ההתראה ולקזז את החוב; אולי הנישום לא קיבל את המכתב בגלל בעיות בדואר ישראל, אולי לא הבין את הנאמר בו. זו הרעה של תנאי הנישום וההתייחסות הרגילה לנישום היא כקומבינטור ואני מתנגד לכך. השינוי צריך להיות שאתם מפסיקים לגבות ריבית רצחנית. מדינה הוגנת מורידה את הריבית על החוב כשהריביות בשוק אפסיות".

יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, ז'ק בלנגה: "אנחנו מבקשים הדדיות מרשות המיסים. אם יש מצב שלמישהו יש החזר על 2014 ויש לו שומה במקביל על 2015, את ההחזר לוקח לרשות לשלם לו 90 יום לפחות או יותר. ואם יש לו מס לתשלום ל- 2015 הוא לא יכול לשלוח מכתב לפקיד השומה, "נא לקזז לי ההחזר ל- 2014 בחוב 2015".

יוסי אלישע מלשכת עורכי הדין: "אנחנו מתנגדים להצעת החוק. המאבק אינו בין שווים אלא בין אדם לרשות. החוק נעדר התייחסות למצב שבו הנישום נמצא בחדלות פירעון. במצב כזה אסור לרשות לקזז חוב עבר שקודם לחדלות הפירעון מהכסף של הנושים. זה כסף של קופת בית משפט והצעת החוק הזו מאפשרת לקחת את החובות הרגילים שאינם נהנים מדין קדימה ולהפוך לחובות שחל עליהם דין קדימה".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "עניין הסימטרייה מאוד חשוב. אני בעד קיזוז אך לא בצורה הזאת. מצב כזה מאוד לא סימפטי, כשאומרים לחייב –  שלם ואח"כ נדבר איתך".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "הבעיה היא ב"התקפת הלב" שאתם שולחים לנישומים. התשומות ששלכם שלא קרובות למציאות, מאוד מוגזמות ומנופחות. כשיש בעל עסק קטן לא תמיד יודע שכשמגיעה שומה כל-כך גדולה מותר לו להתדיין. החוק הזה מוטעה כי הרבה פעמים מותר לנישום לבוא בדברים עם הרשות ולשנות את רוע הגזרה ואכן אתם מונעים ממנו את האפשרות להיכנס למו"מ בטרם הקיזוז".

יו"ר הוועדה גפני סיכם: "אנחנו רוצים שאנשים שאמורים לשלם את הכסף שתהיה להם היכולת והזמן להתמודד עם זה. יש למצוא את האיזון עם הגבייה, הכלים שעומדים לרשותכם צריכים להיות אפקטיביים אך מצד שני, שלא תהיה פגיעה קשה בנישומים". גפני קרא לאנשי רשות המיסים: "תשקלו שוב את העניין ותנסו להגיע לאיזו הדדיות וכן יחד עם הלשכות המקצועיות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*