ארכיון חודשי: פברואר 2016

אושר בטרומית: הגדרת ארגון הזוכה למימונה של ישות מדינית זרה, כסוכן חוץ, וביטול הפטור ממס הנהוג עד כה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק סוכני חוץ, התשע"ה–2015 של חבר הכנסת רוברט אילטוב וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע לקבוע בחוק שגורם ישראלי שמתחייב לבצע פעילות לקידום האינטרסים של ישות מדינית זרה או המכוונות בעיקר למי שאינם אזרחי ישראל או תושביה שניתנה כתנאי לקבלת סיוע מישות המדינית הזרה, יוגדר כסוכן חוץ, בהתאם למועדים שקבועים בהצעה. בנוסף, סוכן חוץ שהתחייב התחייבות כאמור ימסור דווח על כך לרשם. כמו כן, סוכן חוץ יציין בכל מסמך או פרסום היוצא מטעמו את המילים "סוכן חוץ". לבסוף, מוצע לקבוע שסוכן חוץ שהפר את חובה לפי חוק זה יושת עליו הקנס בשווי 14,400 שקלים חדשים ואם היה סוכן חוץ תאגיד יושת קנס בשווי 29,200 שקלים חדשים

בדברי ההסבר להצעה נכתב: במדינת ישראל פועלים עשרות ארגונים הזוכים למימון מצד ישויות מדיניות זרות וזאת תמורת התחייבותם של הארגונים לקדם את האינטרסים של הישויות המדיניות הזרות או של מי שאינם אזרחי ישראל. נכון להיום, לא מוטלת על ארגונים אלו חובת גילוי נאות במסגרתה עליהם להציג את עצמם ככאלה המייצגים באופן מובהק אינטרסים זרים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הישראלי. ארגונים אלה, הפועלים בחוסר שקיפות ביחס למטרות פעילותם ובכסות של ארגונים הפועלים לטובת האינטרס הישראלי, זכאים כיום לפטור ממס, וזאת על אף שהציבור הישראלי אינו יוצא נשכר מפעילותם ושמטרתם של ארגונים אלה היא שמירתם של אינטרסים זרים.

הצעת החוק מבקשת ליצור מנגנון המגדיר ארגון הזוכה למימונה של ישות מדינית זרה, בשל התחייבותו  לקדם את האינטרסים שלה או של מי שאינם אזרחים ישראלים, כסוכן חוץ של אותה מדינה. על פי ההצעה יחולו על ארגון זה חובות של דיווח וגילוי. נוסף על כך, על פי ההצעה, המימון הזר המגיע לארגונים אלה בשל אותן התחייבויות לקדם את האינטרסים הזרים ימוסה ולא יתומרץ עוד בדרך של פטור ממס כפי שהיה נהוג עד כה.

ח"כ אילטוב: ולא יציגו את עצמם כארגונים אובייקטיבים אלא ככאלה שמקדמים אג'נדה ספציפית של מדינות אחרות. צר לי שלא נתנו לי לחבר את הצעת החוק להצעות האחרות בנושא.

ח"כ זהבה גלאון: מפלגת ישראל ביתנו הם סוכני החוץ של ממשלת אזרבייז'אן ומקבלים מהם טובות הנאה. כשליברמן היה שר החוץ הוא קידם חברות של ממשלת אזרבייז'אן. אתם פועלים למנוע את אישור ההכרה בשואה הארמנית כי אתם סוכנים של ממשלת אזרבייז'אן. אתם מעיזים לדבר ולדרוש שקיפות מארגוני החברה האזרחית? אתם צריכים לתת תשובות במשטרה.

ח"כ אביגדור ליברמן הגיב: זהבה גלאון נחקרה באזהרה במשטרה 12 שעות על העלמות עשרות אלפי דולרים בארגון שהיא הייתה המנכ"לית שלו. היא גם קיבלה 60 אלף יורו על כנס שמעולם לא התקיים. היועץ המשפטי שסגר את התיק בגלל שנלחץ מאותם ארגונים אמר שהתיק נסגר מחוסר הוכחות לא מחוסר אשמה. היית קטנה ונשארת קטנה.

51 ח"כים תמכו ו38 התנגדו, ההצעה תועבר לוועדת חוקה.

צחי הנגבי לשרת החוץ של האיחוד האירופי: כאשר גל הטרור ייפסק יהיה קל יותר לקדם צעדים בוני אמון

ח"כ הנגבי אמר את הדברים ב-16.02.2016 במפגש של חברי ועדת החוץ והביטחון עם שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני בבריסל.

לח"כ הנגבי כיו"ר המשלחת הצטרפו גם ח"כ מירב מיכאלי (המחנה הציוני), ח"כ מייקל אורן (כולנו) וח"כ יעקב פרי (יש עתיד) שאמר במפגש כי "גם צעדים קטנים יש בהם כדי להוכיח לעולם את כוונת ישראל".

בהמשך צפויה המשלחת בין השאר להיפגש בהמשך עם בכירים בנאט"ו, שר החוץ של בלגיה ושרת ההגנה ההולנדית. כמו כן יבקרו חברי המשלחת במוזאון היהודי בבריסל שהיה תחת התקפת טרור ב-2014.

משרד התחבורה בדיון בוועדה לפניות הציבור: ננפיק כרטיסי רישיון נהיגה גם לתושבים זרים בכפוף לתוקף אשרת השהייה שבדרכון

הוועדה לפניות ציבור בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר, דנה  בפניות חוזרות ונשנות של יהודים תושבי  חוץ הנתקלים בקשיים רבים, כאשר הם מבקשים להמיר את רישיון הנהיגה הזר לרישיון רגיל שמאפשר נהיגה בארץ ובחו"ל.

עד היום מקבלים רישיון מנייר בלי תמונה ולששה חדשים בלבד. זאת לאחר שהיהודים   חייבים לעבור מבחן שליטה ברכב, למרות שהם מחזיקי רישיונות נהיגה מחו"ל. הם משלמים אגרה ולבסוף הם מקבלים "פתק", שתוקפו לחצי שנה בלבד.  בתום חצי שנה עליהם לבוא פיזית למשרד הרישוי, לעמוד בתור הארוך, לשלם  אגרה, לעבור בדיקות ראיה ומבחנים חוזרים, אם לא חדשו את הרישיון שנה אחת. מדובר גם על נהגים שלמדו נהיגה בארץ  אך אינם מחזיקים באזרחות ישראלית, ועברו מבחן נהיגה בישראל. זאת התנכלות לתושבים בתירוצים ביטחוניים, טענו.

משרד הרישוי לא מודיע להם בתום חצי שנה ש"פג תוקף רישיונם". עליהם לעקוב בעצמם אחר תאריך תפוגת רישיונם.  הפונים הוסיפו כי  הרישיון  הישראלי מנייר אינו מוכר על ידי שוטרי חו"ל. מרבית המדינות בעולם אינן מכירות ברישיון מנייר של ישראל. בעיה נוספת שמועלית בפניות היא הפלייתם של  בעלי הרישיונות מנייר בבואם  לשכור רכב בארץ. כך גם אין להם ביטוח, כאשר מסתיימים ששה חדשים עד שאין להם ארכה לדרכון. הם ממתינים יותר מששה חדשים להארכת השהיה בדרכון במשרד הפנים ואם יקרה משהו בנהיגה אין להם ביטוח מוכר.

סגן מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה הודה כי   כל רישיון זמני הוא מנייר כדי למנוע מתושבים זרים להציג את הרישיון כתעודה מזהה. אבל הוא רישיון תקף בישראל לכל דבר ועניין. לפי התקנות היום נהג יכול לנהוג עם רישיון זר במשך שנה מיום כניסתו לארץ. עולה חדש יש לו שלוש שנים לבצע המרה שזה כולל מבחני שליטה, זה לא טסט, זה לבדוק את המינימום של מיומנות נהיגה.

צריך לזכור ש נוצר מצב שאנשים שתוקף האשרה שלהם בישראל פג,  יכולים להסתובב  בארץ עם רישיון נהיגה עם תמונה ובתוקף. כלומר גם אם הוא שוהה בלתי חוקי ומסתובב עם רישיון הוא יכול להיכנס לכל מקום. נוצרה כאן בעיה ביטחונית. גם לנו זה כאב ראש להביא את התלמידים אלינו כל חצי שנה, אבל היו מקרים שבאו אלינו לחדש רישיון עם אשרות  מזויפות וזו סכנה ביטחונית.

נציג משרד התחבורה הציע  לעשות ממשק עם משרד הפנים, ששם יבדקו דרך מרשם האוכלוסין  את תוקף אשרת השהיה  ולפי זה ננפיק את כרטיס הרישיון  בשבועות הקרובים נקבל ממשרד הפנים את הקבצים המוגדרים שאני יודע שאני יכול לתת רישיונות בבטחה.

נציג איגוד חברות הביטוח בישראל אמר  רק  מי שנוהג ברכב ויש לו רישיון בתוקף, ומוכר על ידי משרד התחבורה  אין שום בעיה בנייר. אך אם הרישיון לא בר תוקף ממשרד התחבורה, הוא גם לא זכאי לפיצוי על פי החוק.

יו"ר הוועדה ח"כ הרב ישראל אייכלר אמר כי  אסור להפלות בין נהג שהוא אזרח ישראל לבין תייר. משרד הפנים  משתמש בתירוץ הביטחוני, כדי  לכפות על אנשים להירשם כעולים חדשים.   300 אלף תושבי מזרח ירושלים מסתובבים בארץ עם תעודות ישראליות  ורק התיירים היהודים ותושבים ארעיים, הם הסכנה הביטחונית? אתם פוגעים קשות בתיירות בישראל  בפרופורציות לא סבירות. אפשר וצריך להבטיח מפני ניצול כרטיס הרישיון לשוהים בלתי חוקיים ואפשר לעשות זאת בפשטות. במקום לטרטר ולסחוט כספים מאלפי יהודים שבאו ללמוד בארץ, אפשר להדפיס מתחת לתמונה בכרטיס רגיל, שהרישיון תקף רק בצירוף דרכון. כך ימנעו מן המחבל לפגע ומן התלמידים יחסכו תורים ארוכים כל חצי שנה.

הוועדה רושמת את הסכמת  משרד התחבורה  להנפיק כרטיסי רישיונות נהיגה עם תמונה, בכפוף לתוקף אשרת השהייה של התושב , לאחר  שיועבר אליו  קובץ ממרשם האוכלוסין. הועדה קוראת להעביר את הקובץ הגלוי לפי חוק חופש המידע, גם למשרד התחבורה. כמו כן רושמת הוועדה את הודעת המשרד על כך שבעלי רישיון נהיגה מנייר, יוכלו להנפיק רישיון נהיגה בינלאומי בחברת מ.מ.ס.י, כדי שיוכלו לנהוג גם בחו"ל. יו"ר הועדה יפנה לשרי התחבורה והפנים לזרז הליכים בביורוקרטיה המשרדית ולבצע תוך חודש ימים את ההסדרים הנדרשים לטובת הנהגים.

הועדה תקיים דיון המשך בעוד כחודש, כדי לוודא את ביצוע ההחלטה.

ועדת הכספים מעכבת הצעת חוק של שר האוצר המשנה את מדיניות המיסוי על מקרקעין

יום לא קל עבר על פקידי האוצר ורשות המיסים ב-16.02.2016 בוועדת הכספים. בשני דיונים שעסקו, האחד בנושא כוונת רשות המיסים לייצור קיזוז חובות לנישומים ׁ(בהודעה נפרדת (א"ק)) והשני, בנושא כוונת משרד האוצר לייצור תמריץ לבעלי דירות להשקעה או יורשי דירות למכור אותן ע"י הטלת מס שבח או קיצור זמנים לזכאות לפטור ממס שבח, הוועדה דחתה את ההצבעה ואף לא החלה בהקראת הצעות החוק. בדיון על ההצעה לתיקון חוק מיסוי מקרקעין חברי ועדת הכספים הפילו את החלק העוסק בהטלת מס שבח על יורשי דירות.

את המהלך הוביל יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שאמר ש"בזה אנחנו לא דנים. זה מהלך לא צודק וייפגע מאוד ביורשים, בייחוד במצבים בהם אין הסכמות בין היורשים והם מתקשים מכור את הדירות". כמו-כן, דחתה את המשך הדיון ואת הקראת סעיפי החוק הנוגעים לתימרוץ בעלי יותר מדירה אחת, למכור בהקדם, בתוך 12 חודשים, את הדירה או הדירות הנוספות שברשותם. חברי הכנסת הביעו תרעומת על יוזמת האוצר וטענו שמאחוריה עומדת הכוונה להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ותו לא. "הגדלת היצע הדיור ובשורה בדבר פתרון למצוקת הדיור, אין כאן" אמרו.

סגן הממונה על התקציבים, ערן ניצן, הסביר את האלמנטים הנכללים בהצעת החוק: "מדובר בחלק מתכנית הדיור הממשלתית העוסקת בהגדלת היצע הדירות למכירה. הממשלה משקיעה מיליארדי שקלים בקידום פתרונות למצוקת הדיור. לצד המאמצים הללו היא לא חוסכים במאמצים גם בהגדלת היצע של דירות קיימות במשק, שאנחנו משוכנעים שאם הצעת החוק הנוכחית תאושר, היא תוציא למכירה אלפי יחידות דיור. אדם שיש לו דירה יחידה וקונה עוד אחת בתקופה מסוימת, הדירה הקודמת תוגדר כדירה בהמתנה והוא לא ייקרא משקיע.  כיום זה 18 חודשים לפטור ממס השבח ו- 24 חודשים למס הרכישה. אנחנו רוצים להגביל ל- 12 חודשים בלבד, על-מנת להגדיל המוטיבציה של אדם למכור את הדירה שלו. אם אדם צריך למכור את דירתו ורואה שהמחירים עולים, אז הוא ממתין כדי למקסם את הרווח מהמכירה. לא מדברים על רכישת דירות מקבלן שאז סופרים רק מאישור טופס 4. אנחנו מבקשים לצמצם את הזמן על-מנת לייצר לחץ על מי שרכש דירה חדשה, שיוציא למכירה את דירתו הישנה".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) תקף את ההצעה בחריפות: "זו חוצפה, זו פגיעה באזרחי ישראל. אם זו דירה בפריפריה ולא ניתן למכור אותה או שיש בעיה אחרת שמונעת את המכירה במחיר ראוי. אתם הורגים את האזרחים. בושה לשר האוצר. וגם הכוונה להטיל מס שבח על יורשי דירות, מי אתם שתגבילו את היורשים. ההורים שלהם שילמו מיסים עבור הדירות.  באים לשדוד את אזרחי ישראל. החוק הזה הוא בא בחטא.

ח"כ אורן חזן (הליכוד): "אתם רואים בכל מי שירש דירה או שברשותו דירה נוספת מעבר לזו שבה הוא מתגורר, אדם עשיר וזה עיוות. פעם אחרי פעם מגיעים לכאן בשם האוצר לשפר להזיז משהו בשוק הדיור אך ההצעות גרועות. רוצים לעזור לחלשים ביותר אז עוזרים על חשבון חלשים אחרים או על חשבון אלו שסופסוף יכולים להשיג קורת גג מעל לראשם. לא כל מי שקיבל בית בירושה זה אומר שיש לו כסף. עד שבנאדם יכול לשפר דיור ולהרוויח קצת 'Benefit' משכירות רוצים לקחת לו את זה".

ח"כ דב חנין (חד"ש): "אפילו אני כסוציאליסט חושב שההצעה דווקא תגרום להעלאת מחירים ואני לא נגד העלאת מיסוי על משקיעים. אין חלופה היום להשקעה לטווח הבינוני והארוך והריבית אף צפויה לרדת עוד ואף להיות שלילית. המדינה לא יצרה מנגנונים חלופיים להשקעה ואני לא מדבר על להתעשר. גם אם יטילו עוד מיסים, אנשים ימשיכו להשקיע בבלטות, כי אין אפיק אחר להשקעה. התוצאה תהיה בדיוק הפוכה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "חותם על כל מילה של הח"כים לפני. כל האלמנטים האלה מגלמים פגיעה בזכות הקניין. הניסיון להכריח למכור דירה בזמן נתון ועקב כך בהפסד זו בעיה. לא מטפלים בשורש הבעיה. להורדת יוקר הדיור יש לטפל בביורוקרטיה, לטפל בשיווקים ולהגדיל את ההיצע ולא להעלות מיסים. טפלו במחירי הקרקעות של רשות מקרקעי ישראל בפריפריה. המדינה עושה מיליארדים ממכירת קרקעותיה. בנוסף, יש להבדיל בין אותם משקיעים שיש להם 3, 4, 5 ויותר דירות לבין מי שמשפר דיור או שברשותו עוד דירה ואותה אנחנו מחייבים אותו למכור בהפסד. צריך לקבוע מ- 3 דירות ומעלה".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "אין לממשלה אסטרטגיה כוללת של דיור בר השגה כמו באירופה וארה"ב, עבור זוגות צעירים, לגיל השלישי, למחוסרי דיור ולדיור להשכרה לסטודנטים. בלתי סביר להכניס אדם שירש דירה באיזושהי צורה להליך של שנה שבמסגרתה צריך למכור, כי בהרבה מקומות בארץ הדברים מסובכים".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) תקף אף הוא את ההצעה בחריפות: "קיצור זמן המכירה בפטור לא יגדיל את היצע הדירות אלא לזמן נתון בלבד בשנה הראשונה של המהלך. מנסים לקדם את זה כי השר כחלון במצוקה, כי הבטיח שמחירי הדירות יירדו וזה לא קורה. למרות מהלכים שחלקם מבורכים המחירים דווקא עולים. הצעד הזה רק נועד להוריד את מחירי הדירות לאלתר על חשבון הציבור הישראלי ועל חשבון המחיר שישיגו. זה נזק גדול מאוד לציבור הישראלי שקונסים אותו ובסוף תצאו עם בוכטה גדולה יותר. ששר האוצר עצמו יביא את הביזיון הזה לאישור הוועדה" .

מי שניסתה להגן על ההצעה היתה ח"כ רחל עזריה (כולנו) שהשיבה לסמוטריץ': "כשמדובר על זכות הקניין מול הזכות לחיים בכבוד, יש יתרון לזכות לחיים בכבוד. הזכות הקניינית על עוד ועוד דירות זה אחד מיוצרי הפערים הגדולים ביותר בישראל. אם אדם קונה דירה ורוצה לשפר דיור, שנה זה מספיק זמן כדי למכור את דירתו הישנה. לגבי הירושה, מסכימה שצריך להוציא את זה מהחוק. לא ניתן להכריח יורשים למכור וזה אתגר גדול. אחים יכולים לריב וכו'".      ערן ניצן ניסה להגן על הכוונה למסות יורשים ואמר: "אנחנו מעריכים פוטנציאל מכירה של 50 אלף יחידות דיור אם זה יאושר. בנוסף, מי שקונה דירה לפני שמכר את דירתו הקיימת, זה האוכלוסיות היותר חזקות. אנחנו בסה"כ מציעים להחזיר את המצב לקדמותו, כי עד 2005 היו 12 חודשים למכירה בפטור ממס שבח. אלו צעדים שיזרימו חמצן לשוק הדיור".

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון ומאר שנושא הירושה יוצא מהחוק. לגבי שאר הדברים ועדת הכספים תצטרך לשוב ולדון בעניין בכובד ראש. אנחנו רוצים לקדם מהלכים שבאמת יגדילו את היצע הדירות ויפתרו את מצוקת הדיור ולא יגדילו את הכנסות המדינה ממיסים בלבד".

ועדת הכספים סירבה לאשר כמות שהיא, הצעת חוק שהגישה רשות המיסים ושנועדה לקזז חוב מבלי להודיע לנישום

ועדת הכספים מקשה על רשות המיסים בקידום הצעת חוק שמאפשרת לקזז חוב של נישום מבלי להודיע לו על-כך קודם לכן. ב-16.02.2016, סירבה הוועדה לאשר את הצעת החוק כפי שהיא ואף לא החלה בהקראת סעיפיה. חברי הוועדה מתחו ביקורת נוקבת על מה שלטענתם הינו דרקוני מדי ומפר את האיזון שגם ככה אינו קיים בין הנישום לרשות המיסים. "מדובר במאבק לא בין שווים" אמרו. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לאנשי רשות המיסים לאזן את הצעת החוק ולהידבר עם הלשכות המקצועיות, לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ולשכת עורכי הדין, בטרם יביאו את הצעת החוק לדיון בוועדה פעם נוספת.

ממונה אכיפת הגבייה, הוצאה לפועל וכינוסים ברשות המיסים, שאול כהן, הסביר את הרציונל של הצעת החוק: "כיום אם רוצים לבצע קיזוז בהתאם לחוק צריך להמתין ברגע שנוצר החוב ועד שהחוב יהיה סופי ולא שנוי במחלוקת או שבהסכמה או שהנישום מצהיר שלא הגיש ערעור. כלומר קיימת ביורוקרטיה רבה. ממתינים את הימים הנדרשים עד התשלום או להגשת השגה או ערעור ואז ממתינים עוד 90 יום ורק אח"כ שולחים מכתב על כוונה לבצע קיזוז. השינוי המוצע הוא גם לטובת החייב ויוצר ייעול ברשות המיסים. מצד החייב, כל עוד לא מבוצע הקיזוז אז החוב שלו נושא הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. אנחנו מדברים גם על ה- 90 יום ועוד 21 יום. הכוונה לקצר את המועדים".    סמנכ"ל בכיר גבייה ואכיפה ברשות המיסים, זאב פורת: "אני רוצה להיפגש עם הכסף בסמוך להיווצרות החוב".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הצעת החוק היא לרעת הנישומים. לבטל את מכתב ההתראה ולקזז את החוב; אולי הנישום לא קיבל את המכתב בגלל בעיות בדואר ישראל, אולי לא הבין את הנאמר בו. זו הרעה של תנאי הנישום וההתייחסות הרגילה לנישום היא כקומבינטור ואני מתנגד לכך. השינוי צריך להיות שאתם מפסיקים לגבות ריבית רצחנית. מדינה הוגנת מורידה את הריבית על החוב כשהריביות בשוק אפסיות".

יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון, ז'ק בלנגה: "אנחנו מבקשים הדדיות מרשות המיסים. אם יש מצב שלמישהו יש החזר על 2014 ויש לו שומה במקביל על 2015, את ההחזר לוקח לרשות לשלם לו 90 יום לפחות או יותר. ואם יש לו מס לתשלום ל- 2015 הוא לא יכול לשלוח מכתב לפקיד השומה, "נא לקזז לי ההחזר ל- 2014 בחוב 2015".

יוסי אלישע מלשכת עורכי הדין: "אנחנו מתנגדים להצעת החוק. המאבק אינו בין שווים אלא בין אדם לרשות. החוק נעדר התייחסות למצב שבו הנישום נמצא בחדלות פירעון. במצב כזה אסור לרשות לקזז חוב עבר שקודם לחדלות הפירעון מהכסף של הנושים. זה כסף של קופת בית משפט והצעת החוק הזו מאפשרת לקחת את החובות הרגילים שאינם נהנים מדין קדימה ולהפוך לחובות שחל עליהם דין קדימה".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "עניין הסימטרייה מאוד חשוב. אני בעד קיזוז אך לא בצורה הזאת. מצב כזה מאוד לא סימפטי, כשאומרים לחייב –  שלם ואח"כ נדבר איתך".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "הבעיה היא ב"התקפת הלב" שאתם שולחים לנישומים. התשומות ששלכם שלא קרובות למציאות, מאוד מוגזמות ומנופחות. כשיש בעל עסק קטן לא תמיד יודע שכשמגיעה שומה כל-כך גדולה מותר לו להתדיין. החוק הזה מוטעה כי הרבה פעמים מותר לנישום לבוא בדברים עם הרשות ולשנות את רוע הגזרה ואכן אתם מונעים ממנו את האפשרות להיכנס למו"מ בטרם הקיזוז".

יו"ר הוועדה גפני סיכם: "אנחנו רוצים שאנשים שאמורים לשלם את הכסף שתהיה להם היכולת והזמן להתמודד עם זה. יש למצוא את האיזון עם הגבייה, הכלים שעומדים לרשותכם צריכים להיות אפקטיביים אך מצד שני, שלא תהיה פגיעה קשה בנישומים". גפני קרא לאנשי רשות המיסים: "תשקלו שוב את העניין ותנסו להגיע לאיזו הדדיות וכן יחד עם הלשכות המקצועיות".

ועדת הכנסת אישרה הצעה לתיקון תקנון הכנסת לפיו רבע מדיוני הוועדות יוקדש לפיקוח על עבודת הממשלה

ועדת הכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן קיבלה את הצעתו לתיקון תקנון הכנסת, לפיה לפחות רבע מדיוני הוועדה בכל מושב יוקדשו לפיקוח על עבודת הממשלה. לבקשתו של יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אלי אלאלוף, גם דיונים של ועדות משנה יחשבו לצורך כך, ןבלב ד שגם מליאת הוועדה תעסוק בפיקוח על משרדי הממשלה. ועדת החוקה וועדת הכנסת הוחרגו מההוראה החדשה. ועדת הכספים תחוייב שלפחות 12% מדיוניה יעסקו בפיקוח על הממשלה. ההצעה הוגשה בתיאום עם יו"ר הכנסת ח"כ יואל יולי אדלשטיין, שההצעה מקובלת גם עליו.

"לוועדות הכנסת יש מספר תפקידים", נימק יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן, "תפקידן העיקרי של רוב הוועדות הוא חקיקה ואת זה הן עושות יפה. אבל לפיקוח על עבודת הממשלה אין זמן ועושים מעט מאד. למעשה, רוב הוועדות שיש להן חקיקה אינן מפקחות על משרדי הממשלה. אנחנו רוצים לחייב אותן בתקנון לעשות זאת ואנו מצפים ממנהלי הוועדות ומיושבי הראש שלהן ליישם. נתקלנו בוועדת הכספים במציאות שהחלטת ממשלה בנושא עוטף עזה לא מיושמת כבר שנה וחצי, למרות שהיה תקציב. כל פקיד סיפר סיפורים ובפועל לא יישמו דבר".

ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים: "אתה עושה מהפכה שאני לא הורגלתי אליה. אני מברך אותך למרות שיש דברים שאני חולק עליך מכל וכל".

לאחר דיון סוער, ועדת הכספים אישרה הטבות מס ל- 56 עמותות חברתיות מכוח סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

בתום דיון סוער במיוחד שכלל חילופי דברים קשים בין חברי הכנסת, אישרה ב-16.02.2016 ועדת הכספים, הטבות במס ל- 56 עמותות חברתיות. ל- 54 עמותות אושר פטור ממס על תרומות ול- 2 עמותות אושרו הקלות במיסוי מקרקעין. זאת לאחר שכל העמותות עמדו בקריטריונים המקנים את הזכות להטבות ולאחר שנבדקו ע"י רשות המיסים. העובדה שברשימת העמותות שהובאה לאישור ועדת הכספים, הופיע גם ארגון 'רופאים למען זכויות אדם', הובילה לעימות חריף בין חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. הראשונים דרשו להחריג את העמותה ולהצביע עליה בנפרד על-מנת למנוע ממנה את ההטבה. בסופו של דבר ההטבה אושרה לכל העמותות.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לחברי הכנסת להיצמד להליך הטכני של אישור הטבות המס בהתאם לנוהל שנקבע בעניין בוועדה ולאחר שהעמותות נבדקות ע"י הדרגים המקצועיים המוסמכים לכך ברשות המיסים ובמשרד המשפטים. "אם נעבור עמותה עמותה, ישנן רבות שאני אישית, לא יכול להצביע בעדן, ועל-כן אני מציע שכל עוד לא מתעוררת בעיה חוקית לגבי עמותה כלשהי, או שאין חקירת משטרה המתנהלת כנגדה, לא נוציא אותה מהרשימה".

מנהל מחלקת מלכ"רים, ארז אורעד: הסביר ש"עמותת 'רופאים למען זכויות אדם' נבדקה" וכי מדובר בעמותה ש"פועלת מ- 1992 למתן סיוע רפואי למי שלא מקבל כזה. העמותה מסייעת לתושבי יו"ש, רצועת עזה וישראל. הזיקה למדינה והתפלגות הפעילות הן: 32% מהפעילות למען תושבי יו"ש, 27% לחסרי מעמד בישראל, 8% לאסירים ועצירים, 29% לחבל עזה ו- 4% לתושבי ישראל בתחום הקו הירוק. לפי הנוהל החדש לגבי סעיף 46,  המבחן הוא זיקה למדינת ישראל ואנחנו לא דנים ברשות המיסים בנושאים פוליטיים ועל-כן העמותה נכללת ברשימה".

חברי הכנסת מיקי זוהר (הליכוד), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) ואורן חזרן (הליכוד) דרשו לקיים הצבעה נפרדת על העמותה וטענו שאין לאפשר לה את הטבת המס שכן היא פועלת ללא זיקה למדינת ישראל ואף פועלת נגד המדינה.

ח"כ מיקי זוהר: "חברי העמותה משרתים את הפלשתינים. אנחנו קורבן של שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, שהחליט שבקריטריונים המזכים בהטבה מספיק שתהיה 'זיקה למדינת ישראל' והוסר מהם המונח 'לטובת מדינת ישראל', כלומר שמספיק שתהיה זיקה כלשהי. במקרה הזה קיימת זיקה שולית ביותר, כמעט אפסית והעמותה בעיקר מסייעת לאויבי ישראל ולכן אנחנו מתנגדים לאשר לה את ההטבה ומבקשים להחריג אותה ולקיים הצבעה נפרדת לגביה".

ח"כ אורן חזן: "לא יתכן שגוף שפוגע במדינה ופועל נגדה במוצהר, יבוא ויבקש ממנה הטבות מס".

בעקבות דבריהם התפתח עימות והיו חילופי דברים קשים בינם לבין חברי הכנסת מהאופוזיציה מיקי רוזנטל (העבודה), מיכל רוזין (מר"צ), דב חנין (הרשימה המשותפת) ואחמד טיבי (הרשימה המשותפת).

מי שניסה יחד עם יו"ר הוועדה גפני לקדם דיון עקרוני על הנוהל לדיון בהטבות המס היה ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) שאמר: "קיימנו דיון עקרוני ונקבעו כללים מחמירים וקריטריונים שעל העמותות המבקשות את ההטבה לעמוד בהם. עמותות שמובאות לכאן לאחר שנקבע שעמדו בקריטריונים, עלינו לאשר להן את ההטבה, למעט מקרים בהם יש חשד או שברור שהן פועלות בניגוד לחוק. יש כאן גופים שאני חולק עליהם, לרבות 'רופאים לזכויות אדם', אבל לא ניתן בכל פעם שלא מתאים פוליטית או אידיאולוגית להחריג עמותה מסוימת. אם רוצים, אפשר לחזור ולדון בכללים, אם לא אי אפשר להוציא את מי שלא מוצא חן". טרכטנברג פנה לחברי הכנסת ושאל: "האם אתם מתנגדים לקביעת קריטריונים ברורים, מחמירים ככל שיהיו? אם לא יש לעמוד בהם גם כשלא נוח".

ח"כ מיכל רוזין קראה לעבר ח"כ זוהר בעקבות טענתו כי אנשי הארגון פועלים נגד המדינה: "מי שפועל נגד הממשלה, זה לא אומר שהוא נגד המדינה או פועל נגדה. בדמוקרטיה מותר לפעול נגד הממשלה, זה לגיטימי. אתה פשוט לא מבין מהי דמוקרטיה".

לבסוף, קיבל היו"ר גפני את בקשת שלושת חברי הכנסת מהליכוד ומהבית היהודי וקיים הצבעה נפרדת על עמותת 'רופאים לזכויות אדם' וההטבה אושרה לה בתמיכת האופוזיציה, יו"ר הוועדה גפני וח"כ רחל עזריה (כולנו). גפני חזר ואמר, כי לאחר שנקבעו נוהל ברור וקריטריונים אחידים ושקופים לאישור ההטבה, אין להתחיל כאן בוועדה דיון נפרד על דבר הזכאות של כל עמותה, למעט אם יש חשד ודאי לאי-חוקיות. "מגיעות לכאן רשימות שבהן עמותות שאני אפילו לא יכול לקרוא אותן בשם ובכל-זאת אני מצביע על כל רשימה של עמותות כמקשה אחת. כך צריך לנהוג כל עוד לא נחליט על שינוי הכללים".

במהלך ההצבעה, הועלתה דרישה נוספת להחרגת עמותה אחת מתוך הרשימה; עמותת 'תנועת הערבות לאיחוד העם', ע"י ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), שטענה כי היו פרסומים מהם עולה לכאורה, כי העמותה היא למעשה כת ומאלצת את חבריה לעשות דברים בניגוד לרצונם החופשי. לוי-אבקסיס ביקשה להחריג את העמותה מתוך הרשימה ולהמתין עד לבירור בעניינה. עוד ביקשה להמתין עד לאישור מחר (ד') במליאת הכנסת של חוק העוסק בנושא הכתות בישראל, על-מנת שאם יתברר שהעמותה הספציפית פועלת ככת, אוטומטית לא תוכל לקבל את ההטבה מכוח סעיף 46, עקב העובדה שהיא פועלת נגד החוק. "העובדה שעד היום לא נחקק חוק נגד פעילות כתות בישראל, מאפשרת לעמותה כזאת לקבל הטבת מס" אמרה.

ח"כ רוזנטל: "בינתיים מדובר בתחקירים עיתונאיים בלבד ויש להיזהר בעניין. מעבר לכך, אני נגד שחברי כנסת יהיו שופטים. יש גופים שאמונים על חקירות במדינה ויש הבדל בין תחקירים עיתונאיים לבין חקירה רשמית. בהיעדר נתונים מחקירה רשמית אני קורא כן לאשר. אפשר בתהליך מסוים לבטל את ההטבה אם יימצא שהעמותה פועלת בניגוד לחוק".    לוי-אבקסיס: "מאחר שאין חוק נגד כתות פוגעניות אין אפשרות שהיא תוגדר כלא חוקית ורק מחר מעבירים את החוק בנושא ורק אז יוכלו לחקור אותה. כעת מבקשת להחריג את העמותה הזו עד שעניינה ייבדק".

נוכח בקשתה של לוי-אבקסיס, גם ההצבעה לגביה היתה בנפרד וההטבה אושרה גם לה. גפני שב ואמר בסיכום, כי "כל עוד הנוהל עליו החלטנו שריר וקיים, חובה עלינו לפעול לפיו מבלי לדרוש בכל עמותה ועמותה בהיבט הרעיוני והאידיאולוגי, למעט אם היא פועלת כחוק או לא".

הוועדה למאבק בסמים בראשות ח"כ תמר זנדברג ערכה דיון לבחינת תכניות השיקום הניתנות לנגמלים מסמים ומאלכוהול: "הוועדה תקדם הצעת חוק שתבטיח סל שיקום למכורים"

מכלול משרדי הממשלה הרלוונטיים הדגישו בדיון כי קיים פער משמעותי בין הפעילות המתבצעת המושקעת בתחום תהליך הגמילה עצמה בשלב הראשון למול זו ההשקעה המופחתת באופן משמעותי בתחום השיקום כמעטפת על רצף הטיפול כשלב שני ומשמעותי. פער זה מקורו בעיקר במחסור תקציבי שמונע פתיחתם של מרכזי תעסוקה, פעילות להשתלבות בקהילה, איתור מוקדם, הקמת מרכזי נוער. "מדובר בנושא כאוב. אלו אנשים כבויים שלא ניתן להחזיר אותם לחברה ללא תהליך שיקום סדור. לכן לא רק שהם סובלים אלא גם החברה עצמה סובלת, הנגמל ומשפחתו. הקניית כישורי חיים נורמטיביים בכוחם לשמר את הצלחת הגמילה לאורך זמן".

לנוכח הנתונים שהוצגו טענה יו"ר הוועדה ח"כ זנדברג כי "המחסור בתהליכי שיקום על רצף הטיפול לנגמלים מהתמכרות לסמים הוא הרבה מעבר לסביר. את המחסור הזה נכון יותר להגדיר כתהום של ממש ובוואקום מוחלט. זה הוא מצב עגום שגם יעלה לנו כחברה יותר כסף לטווח הארוך מאחר ונגמל שיעבור תהליך שיקום, גדל משמעותית הסיכוי שהוא לא יחזור להשתמש בסמים. כלומר זה לא רק נכון מקצועית זה גם יעיל כלכלית".

ח"כ עבדאללה אבו מערוף ציין כי "תהליך שיקומי ובפרט מציאת מקום עבודה הוא לא פחות חשוב ואולי אף יותר מתהליך הגמילה הראשוני".

בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה, זנדברג כי "הוועדה תפעל לקדם הצעת חוק שתכליתה להבטיח סל שיקום לנגמלים. עד שהצעת החוק תהיה מוכנה ניתן באמצעות הסטה פנימית של התקציבים אשר כבר קיימים כיום במשרדי הממשלה הרלוונטיים להתחיל להניע התהליך על בסיסו יוגדר מינוי בתקן של רכז תעסוקה". זנדברג הנחתה את נציגי המשרדים הרלבנטיים להציג את נתוני התקציב ותקני כוח האדם הקיימים בנושא.

ועדת החינוך תגיש תלונה ליחידת הפיצו"ח נגד הכלבן של הכלביה העירונית באשקלון

ד"ר משה רפאלוביץ, יו"ר איגוד הווטרינרים אמר בדיון כי הוא חש בושה וזעם נוכח מצבם הבריאותי של הכלבים בכלביה. לדבריו, אם המצב בכלביה ימשך, האיגוד ידרוש את פיטוריו של הווטרינר הרשותי של אשקלון. "ברור לנו שהמצב כפי שהוצג לנו בדיון על ידי "תנו לחיות לחיות" צריך להשתנות.

הבעיות אינן רק מבניות, אלא תפעוליות וניהוליות.  הכלבן שמתפעל את הכלביה נכפה על המחלקה הווטרינרית באשקלון, הוא לא מבין בכלבים, או לא אוהב אותם ולכן לא יכול לתת להם טיפול ראוי. גם הניהול הווטרינרי כושל. המצב בעירית אשקלון קשה לשינוי כי אין שם ראש עיר ואין מנכ"ל". עוד אמר שאיגוד הווטרינרים יחל בהעברת קורס שיכשיר את הכלבנים לתפקיד ויכלול הכשרה מעשית.

ד"ר נירית ציפורי ברקי ממשרד החקלאות אמרה שהמצב בכלביית אשקלון ידוע למשרד החקלאות מזה זמן רב. "אנחנו לא אמונים על העסקתו

של הווטרינר ולכן לא יכולים לפטר אותו. הציבור מוזמן להגיש נגדו תלונה לוועדת האתיקה." בנוסף אמרה כי נערך בירור לווטרינר העירוני במטרה לקחת ממנו את ההסמכה. "ניתנו לווטרינר שלושה חודשים להגיש תוכנית לשיקום הכלבייה וכן ניתן לו ליווי של וטרינר חונך שמחויב לספק למשרד החקלאות דו"חות יומיים. אם לא יהיה שינוי ניתן יהיה לקחת ממנו את ההסמכה". בהתייחסה לכלבן אמרה כי רק עכשיו בחודשים האחרונים התברר למשרד החקלאות שהוגשה תלונה נגד הכלבן כדי שניתן יהיה לפתוח בחקירה נגדו בגין עבירה על חוק צער בעלי חיים.

ח"כ יעל גרמן אמרה כי יש בימים אלה הרבה חקירות נגד בכירים בעיריית אשקלון וצריך לחקור גם מדוע הכלבן שמועל בתפקידו אינו מפוטר.

יו"ר ועדת המשנה ח"כ איציק שמולי סיכם את הדיון: "ועדת המשנה קמה על מנת למנוע תופעות של התעללות בבעלי חיים. אנחנו לא נקבל תופעות מהסוג הזה – התעללות בחסרי ישע, זוהי נקודת שפל של כל חברה. כלביית אשקלון היא הגיהנום בהתגלמותו עבור בעלי החיים". הוא הודיע שהוועדה תקיים סיור פתע בתקופה הקרובה בכלבייה. עוד הודיע כי יגיש תלונה ליחידת הפיצוח במשרד החקלאות ולמשטרה נגד הכלבן

המתעלל, ובנוסף ביקש לקבל דיווח כמה כתבי אישום הוגשו נגד מתעללים בבעלי חיים.

משה גפני קטע דיון על הקלות במס לעמותות חברתיות

בעקבות חילופי דברים קשים בין חברי הכנסת וסערת הרוחות שהקשתה עליו לנהל את ישיבת הוועדה, קטע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ישיבה שעסקה באישור הקלות מס לעמותות חברתיות עפ"י סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

מדובר בפטור ממס על תרומות לעמותות המגזר השלישי, שעוסקות במטרות חברתיות ושנמצאו ראויות לקבלת ההטבה ע"י רשות המיסים. העימות בין חברי הכנסת משמאל וימין נסב על העובדה שעמותת 'רופאים לזכויות אדם' מופיעה ברשימת העמותות שהובאו לאישור. התעמתו חברי הכנסת מיקי זוהר (הליכוד) ומיכל רוזין (מר"צ), אורן חזן (הליכוד), מיקי רוזנטל ומנואל טרכטנברג (המחנה הציוני).

חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו שבכל הנוגע לאישור ההטבות לעמותות, יש לנהוג עפ"י הנוהל שאושר בוועדה לפיו נסמכים על ההחלטות של הדרג המקצועי ברשות המיסים בלבד ואם עמותה עומדת בקריטריונים אין לבדוק אחריה. לעומתם, חברי כנסת מהקואליציה טענו כי מדובר בעמותה שפועלת נגד המדינה ורוב פעילותה למען אנשים שאינם אזרחי המדינה ועל-כן מן הראוי שלא לתת לה את ההטבה.

כאמור, הוויכוחים בין חברי הכנסת הפכו קולניים מאוד וגפני הודיע שיחדש את הדיון במועד מאוחר יותר במהלך היום.