ארכיון חודשי: פברואר 2016

רשות המיסים: כל 26 הבד"צים מסרו רשימת לקוחותיהם, נפעיל המודיעין לוודא אמינות הנתונים

כל גופי הכשרות הפרטיים הפעילים כיום בארץ, מסרו לאחרונה לרשות המיסים דיווח פעילות מלא על המקומות המושגחים על ידיהם. רשות המיסים תפעיל את יחידת המודיעין שלה כדי לוודא נתונים אלו. כך נחשף ב-16.02.2016 בוועדה לביקורת המדינה, שדנה במיסוי מקובלים ובד"צים.

לדברי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) רשות המיסים מתקדמת יפה בתחום, אך נקפיד שיכנסו לקופת המדינה כל הכסף המיועד לחברה כולה. לפני כחודש התפרסם חוזר של הרשות, המתקן את הליקויים עד כה במיסוי מקובלים ובד"צים, אך עלינו להקפיד שהוא לא יישאר אות מתה, יוטמע אצל גורמי השטח, ויכנסו לקופת המדינה כל הכסף המיועד לחברה כולה, לכל צרכיה.

חנן פוגל, נציג מבקר המדינה, ציין כי "חוזר רשות המיסים הוא הצהרת-כוונות, אך אין בו חידוש ממשי, וכסף שהוענק למקובל והוצג כמתנה הפטורה ממס, ימשיך להיות מוצג כזה". משה אשר, ראש רשות המיסים, השיב כי אדמו"רים, מקובלים, מוהלים ועורכי-חופות – אינם שונים מכל בעל מקצוע החייב במס. "נתינת ברכה או ייעוץ, היא מתן שרות, ונתינת סכום בעבורה – חייבת במס. מתנה, הפטורה ממס, היא כזו שבעבורה לא ניתן דבר. תרומה למוסדות שהן עמותות הזכאות לאישור סעיף 46 הוא תקין לחלוטין – וכל ההתמקדות היא בכסף שמגיע לחשבון הבנק הפרטי של מעניק הברכה. גם מתן שרות שאין בצידו תעריף – חייב במס".

רוני חכם, סמנכ"ל רשות המיסים הוסיף כי "מצאנו את כל 44 הבד"צים שאי פעם פעלו בארץ, החליפו שם או הורידו פעילות, ומי מהם עמותה או גוף פרטי. ל-26 גופים כאלו הועברה דרישה למי הם מעניקים השגחת כשרות – ונענינו ע"י כולם. נפעיל את המודיעין שלנו כדי לבדוק את היקף הפעילות שלהם. יש בידינו נתונים מסמרי-שער על היקף השכר של חלק ממנהלי הבד"צים".

לדברי משה דגו, סמנכ"ל המשרד לשירותי דת, אחריותו היא על המועצות הדתיות והרבנויות המקומיות, ו-50-40 הבד"צים הפרטיים היא בדרך כלל עמותות. הוא הוסיף כי משרדו ממחשב את כל המועצות הדתיות וקובע אמות-מידה אחידות לפעילות.

לדברי ח"כ יואב בנצור (ש"ס), כיוון שלא נקבע גובה ותעריף לברכה – היא איננה חייבת במס. "הנותנים תרומה מאמינים שזה כמו צדקה, וגם מי שאינו נותן מאומה זוכה לברכה או ייעוץ, וכבר ראיתי מי שנתנו כסף ובכל זאת לא זכו לברכה". רחל עזריה (כולנו), יוזמת הדיון, אמרה כי "משגיח כשרות של המועצה הדתית שעובד גם בבד״צים פרטיים זה כמו חבר כנסת שיעבוד כלוביסט. יש כאן ניגוד עניינים מוחלט. מונופול הכשרות של הרבנות עולה למשק למעלה מחצי מיליארד ש״ח לשנה על פי נתוני משרד האוצר. התנהלות קלאסית של מונופול שמעלה את יוקר המחייה מהסיבה הפשוטה שהוא יכול. משרד האוצר מתכוון לתקן עיוות זה".  לדברי אלעזר שטרן (יש עתיד) "חצרות האדמו"רים והמקובלים והבד"צים עושקים את המעמד הבינוני והנמוך ברמאות, כאילו הם יכולים לתת מערכת כשרות שהרבנות לא יכולה לתת. אני אסתפק בכשרות של הרבנות, ולפעמים גם זה לא".

רוני חממה, מנהל גרעיני עפולה-חממה האשים כי רבנים ראשיים, המכהנים מטעם המדינה, מחייבים השגחה פרטית של בד"צ, בתמורה להענקה תעודת כשרות, ומשרד הדתות אינו מעוניין פתור את הבעיה.

תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה ב"נאמני תורה ועבודה" הוסיף כי כבר בשנת 2008 ציין מבקר המדינה את כשלי מערך הכשרות, ואמר כי "ייתכן והמבקר צריך לבדוק את הנושא בשנית, כי לפי הדיון כאן המצב נשאר על כנו". כתגובה לדברי נציג המשרד לשירותי דת אודות היחס בין הכשרות של המועצה המקומית, הקריא פרנק מתוך כתב האישום נגד רב העיר חולון, על פי כתב האישום "הנחה הרב יוסף את הכפופים לו בכתב ובעל פה להורות לבעלי עסקים המבקשים תעודת כשרות מסוג "מהדרין" באופן שבפועל לא הותיר אפשרות בידי בעלי העסקים ברירה אחרת זולת רכישת בשרים מבד"צ בית יוסף. זו ההוכחה הטובה ביותר לקשר בין המועצה המקומית לבד"צים הפרטיים".

הכנסת פותחת את תערוכת הקבע היחידה בארץ ליצירות עיצוב קרמי

אוסף עיצוב קרמי שעבודותיו נרכשו לאחרונה על ידי הכנסת יוצג בתערוכת הקבע היחידה בארץ לעבודות קרמיקה, בשטחי הלובי של אגף הוועדות בכנסת. טקס פתיחת התערוכה יתקיים ביום ג', י"ד אדר א', 23.2, בשעה 15:00 באגף קדמה. בכך מרחיבה הכנסת את אוסף האמנות המוצג בקביעות באתרים רבים במשכן.

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט אמר כי הוא גאה בפתיחת התערוכה בכנסת  הנותנת ביטוי לאמנים ישראלים. "הכנסת מייצגת ומביאה לידי ביטוי את מגוון הדעות  בציבור וכך גם ביצירות האמנות התלויות במשכן. תערוכת העיצוב הקרמי היא נדבך נוסף ומרתק באוסף האמנות המרשים שלנו, המייצג דורות של יצירה ישראלית מגוונת ועשירה".

ברחבי המשכן יש יצירות אמנות רבות החל ממנורת שבעת הקנים הניצבת בגן הוורדים מול הכנסת, שערי פלומבו יצירתו של בנו אלקן, דלתות "שער השבטים" בכניסה לבניין של האמן שרגא וייל, הקיר שמאחורי דוכן הנאומים במליאה, שעוצב על ידי דני קרוון, שטחי הקיר בטרקלין שאגאל, קיר הקרמיקה של חוה קאופמן  לאורך המזנון , ןכן יצירות אמנות רבות התלויות ברחבי המשכן.

לצד היצירות הותיקות, עשתה הכנסת בשנים האחרונות כמה מהלכים של רכישת עבודות אמנות  של אומנים ישראלים, על מנת לתת ביטוי, בין קירות המשכן המייצג את כול שכבות הציבור, גם לאמנות ישראלית עכשווית.  לפני כחמש שנים חנכה הכנסת אוסף תמונות וצילומים של אומנים ישראלים עכשויים התלויים על קירות ברחבי המשכן.

כעת מדובר באוסף עיצוב קרמי והוא כאמור, יחיד מסוגו בארץ. האוסף נרכש לאחר שיצא קול קורא לאמנים ישראלים העוסקים באמנות הקרמיקה להציע את יצירותיהם. האוצרת שלומית באומן נבחרה כאוצרת התערוכה. מבין למעלה ממאה וחמישים אמנים שפנו נבחרו חמישים ושתיים אמנים שיצירותיהם נרכשו על ידי הכנסת והן מוצגות עתה בתערוכה. הקונספט הוא "זהות, חומר".

"בחרנו עבודות המתייחסות לשאלות של זהות מקומית ורב תרבותית כפי שהן מיוצגות על מכלול המרכיבים שלהן בשדה העיצוב הקרמי", אומרת האוצרת שלומית באומן, "כך נוצר אוסף של עיצוב קרמי עכשווי ומורכב שהעבודות בו מייצגות את שפתם החומרית של מיטב היוצרים בעיצוב קרמי בישראל מתוך החשיבה על "זהות", משמעה ומאפייניה כנושא כללי ורחב המחבר בין העבודות".

היוצרים משקפים מגוון רחב של ארצות מוצא וכן הרכב בין דורי, הן מבחינת גילם והן מבחינת השפה העיצובית. בין היוצרים ניתן למצוא את טנת אווקה, יוצאת אתיופיה, היוצרת בשפה שלמדה באתיופיה, את אמנון עמוס, שיצר תוך שימוש בשפת שלוש תרבויות שונות – אורנמנט מוסלמי ערבי, תחתית של סמובר רוסי ואורנמנטיקה בהשראה סינית, מולדת הפורצלן. יונתן הופ, בעבודתו "שכונה" עשה שימוש במזכרות של הבית הישראלי תוך התייחסות לשיטות בניה מודרניסטיות, עוד דרך של הבעה תרבותית.

האוסף מכיל גם יוצרים שהיוו בסיס ותשתית לכל הענף האמנותי הזה בארץ, כמו נורה ונעמי ביטר, ציונה שמש, טליה טוקטלי, עירית אבא ולידיה זבצקי ז"ל, המציינת בעבודותיה את המעבר משימוש בחומרים מקומיים לאמנות עכשווית המרחיבה את השימוש בחומרים וטכניקות וגם את השאלות הנשאלות. ולצדם אמנים צעירים ומבטיחים כמו גלי גרינשפן, לנה דובינסקי ומיה מוצ'בסקי פרנס.

אלי כהן: "הצעת החוק תאפשר לציבור הרחב ליהנות מהשקעות בנדל"ן, ללא הצורך לרכוש דירה"

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בהצעת חוק שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים ובהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, בראשות חה"כ אלי כהן (כולנו), החלה אתמול (שני) לדון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 218).

יו"ר הוועדה אמר בדיון: "תיקון החוק יאפשר לקרנות ריט, לראשונה, להשקיע גם בנכסים מניבים למגורים. כך, תהיה לציבור אפשרות להיחשף להשקעות בנדל"ן מניב למגורים, לא ברמת הדירה הבודדת להשקעה הדורשת טיפול שוטף, אלא כחלק מקרן סחירה ונזילה, המפזרת סיכונים ועם יתרונות מס"

החוק המאפשר את הקמתן של קרנות ריט נחקק ב-2005, אך עד כה קמו שתי קרנות כאלה בלבד, העוסקות בנכסים מניבים בתחום המשרדים והמסחר. הצעת החוק נועדה להקל ולעודד הקמת קרנות ריט אשר יירכשו נדל"ן המיועד להשכרה לתקופה שלא תפחת מ-20 שנה, ע"י הפחתת מס הרכישה של הנכס יופחת מ-8% ל-0.5%, מס רווחי הון יופחת מ-25% ל-20%, וכן יתאפשר להן יחס מינוף של 80% במקום 60%.

מר ערן יעקב, המשנה למנהל רשות המיסים: "המוטיבציה המרכזית היא להעניק לציבור עוד אלטרנטיבות להשקעה בשוק הדיור, ללא הקושי ברכישת דירה. זו בשורה לא רק לשוק ההון אלא גם לציבור הרחב ולהתמודדות עם עליית מחירי הדיור".

גב' מעיין נשר, רכזת שיכון באגף התקציבים במשרד האוצר, הציגה מצגת עם עיקרי החוק אשר מתבסס על הלקחים שהופקו בעשור שלאחר חקיקת החוק המקורי. גב' נשר אמר כי ההשקעה בשוק הדיור, יוצרת לציבור אפשרות ליהנות מהרווחים בסיכון נמוך יותר, ובמקביל ליהנות מיותר אפשרויות של שכירות לטוח ארוך. לגופים המוסדיים הצעת החוק פותחת אפשרות השקעה בקרן במקום להשקיע באופן ישיר בנדל"ן, וכל שוק ההון והבורסה ירוויחו גם הן מהאפשרות החדשה.

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך: "שוק ההון הישראלי צמא לאפיקי השקעה סחירים חדשים ואטרקטיביים. אני משוכנע שאפשר וצריך לרתום את שוק ההון ואת הבורסה להוצאה לפועל של תכניות ממשלתיות בתחום הדיור להשכרה. ההחלטה הזו תניב ערך רב לכל הצדדים כבר בעתיד הקרוב ותאפשר לראשונה מאז קום המדינה יצירת פתרון דיור בדמות שכירות ארוכת טווח".

"בישראל הוקמו רק שתי קרנות ריט ב-10 השנים שחלפו מקביעת הבסיס החוקי להקמתם, בעוד בארה"ב פועלות כיום למעלה מ-200 קרנות ריט ומספרן גדל מידי יום. הפתרונות שאנחנו מציעים בהצעת החוק משחררים את חסמי הכניסה הקבועים כיום בחוק ועם זאת משמרים את הייחודיות והאטרקטיביות של אפיק השקעה זה. המשקיעים הקטנים יכולים להשקיע בנדל"ן ולהתחייב במס כאילו השקיעו ישירות בנדל"ן עצמו, תוך פיזור סיכונים, צמצום עלויות עסקה והסתמכות על ניהול מקצועי. הצפי שלנו הוא שבעקבות תיקון החוק יונפקו בבורסה כבר בשנים הקרובות מספר קרנות ריט חדשות בהיקף של מיליארדי ₪. יש בכך בשורה חשובה לציבור המשקיעים בישראל ולאטרקטיביות הבורסה המקומית".

מר שמואל סלבין, יו"ר חברת סלע קפיטל: "כמי שבא משוק ההון, לפי הבירורים שאני ערכתי, מוסדיים לא ייכנסו ולא יתרחשו הנפקות תוך שלוש שנים. לא מתקנים דבר חדש בלהרוס דבר ישן. צריך להפריד בין קרנות לדיור להשכרה לבין קרנות לנדל"ן מניב למגורים. לפי ההצעה הנוכחית, אם מישהו קנה נכס בעשרים מיליון והעביר לריט במאה מיליון הוא לא ישלם מס שבח ואף יקבל כל שנה דיבידנד על המאה מיליון ולא על ה20 מיליון. אם רוצים לתקן את הדגם הקיים אפשר לאפשר לרכוש חברות נכסים ולהגדיל את יכולת הפעילות בחו"ל".

מר אלי בן חמו, מנכ"ל חברת סלע קפיטל: הקמנו חברה ללא בעלי שליטה, אשר מעל ל-70 אחוזי מהמחזיקים זה משקי בית, אנשים פרטיים. אני לא רואה סיבה להפלות בין הקרנות הישנות והחדשות, ולא לתת למי שרוצה למכור לנו דחייה של מס השבח. היינו רוצים שיתאפשר לנו להגדיל את היקף הרכישות בחו"ל מעבר ל-25%. בחו"ל אין עסקאות של עשרה מיליון אירו אלא מאה מיליון אירו ולכן לא הצלחנו להגיע

לעסקאות בסיכון המצדיק את זה, ואנו עומדים על אפס אחוז מהפעילות".

חה"כ יואב קיש (הליכוד): קיבלנו סוכריה גדולה מרשות המיסים והאוצר ואני רוצה שהן יגיעו לציבור הרחב בלבד ולא רוצה שהמנגנון יהפוך למקלט טייקונים, של הנזלת נכסים ללא תשלום מס. יש לקצר באופן משמעותי את משך הזמן של מעבר לחמישה בעלי מניות לפחות. כמו כן, אין כל סיבה שגם החברות הקיימות לא ייהנו מהטבות המס המוצעות, אם ברצוננו לעורר את השוק גם בתחום זה. יכול להיות שצריך לשקול פה פיצול נושאי ולהריץ את הדיון לגבי הקרנות להשכרה, שכולם תומכים בהן,  ולהתעמק בצורה יותר משמעותית בתחומים האחרים"

מר אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור: "כולם מבינים מה מטרת החוק. הכוונה היא להקים קרנות שיהיו תחליף למסלול השקעה לאותם אלה שרוצים להשקיע בנדל"ן, כולל לאנשים שיש להם פחות כסף ורוצים לחסוך לדירה. התלבטנו רבות בנושא תמהיל הנכסים, ואנו מאמינים שההטבות שנתנו יספיקו להשיג תשואה נורמלית גם מול נכסים מסחריים".

יו"ר הוועדה, חה"כ כהן, סיכם את הדיון והנחה את משרד האוצר להגיע לדיון הוועדה בעוד שבועיים עם התייחסות למספר סוגיות שעלו בדיון, לרבות השוואת התנאים גם לקרנות הקיימות, "אם מטרתנו היא אכן לעודד את השוק", סוגיות תשלום מס הרכישה באיגוד מקרקעין, האפשרות של הגדלת הפעילות בחו"ל לעומת הרצון לעודד את הפעילות בארץ וקיצור התקופה עד לריבוי בעלויות

יו"ר הוועדה קרא לכל גורם וגוף שמעוניין להעביר את עמדתו לוועדה לעניין הצעת החוק לעשות זאת עד ה-25 בפברואר, ואמר כי ייתכן שכבר בישיבה ב-29/02 הוועדה תקיים את הקראת סעיפי החוק, על מנת להצביע עליו בתחילת חודש מארס.

סתיו שפיר: "עובדי ציבור מחליטים על דעת עצמם לעבוד ללא נהלים וללא שקיפות בניגוד לכל מנהל תקין"

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, בראשות חה"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) קיימה ב-15.02.2016 דיון מהיר בנושא "צוותי עבודה ממשלתיים חדשים במשרד האוצר הפועלים במודל 'צוות קנדל'", לפי הצעותיהם של חה"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)ואורן חזן (הליכוד).

על פי ההצעות, בחודשים האחרונים פועלים במשרד האוצר צוותים, כאשר אחד דן בתנאים להארכת זיכיון ים המלח, שני דן בתנאים להארכת זיכיון קצא"א, שלישי בהיקפו של צו החיסיון שעל פעילות קצא"א ורביעי בגיבוש הרפורמה במשק החשמל. ככל הידוע הצוותים, הפועלים ללא כתב מנדט, החליטו שלא לנהל פרוטוקולים של הדיונים ושלא לקבוע נהלים, קבועי זמן, או לתעד את הישיבות.

יו"ר הוועדה אמרה בדיון: "ראש הממשלה דיבר אתמול בבג"צ על מתווה הגז, אשר גובש ע"י צוות שפעל ללא כתב מינוי ולא ניהל פרוטוקולים שאפשר לבדוק אותם עכשיו או בעתיד ולהבין האם התנהל כשורה. החלטתו הראשונה של צוות 'הנוהל הוא שאין נוהל' הזה הייתה שלא לערוך פרוטוקולים והיא הפוכה מכל מנהל תקין. כיום  אנו יודעים על ארבעה צוותים במשרד האוצר שפועלים בדרך דומה בנושאים דרמתיים לכלכלה, לסביבה ולחברה הישראלית, וביקשנו לברר מה פשר ההתנהלות הזו. עובדי מדינה לא יכולים לקבוע לעצמם מה מוגדר כפרוטוקול ומה יירשם בו, ואם הם עושים זאת זה נעשה בניגוד לעמדת מבקר המדינה. מעבר לשאלה של פרסום הדברים לציבור, שכולנו משרתיו, מדובר על יכולת המדינה לתחקר את עצמה בעתיד, אם יתעורר הצורך, וגם אם הפרוטוקול יישמר בכספת למספר שנים או לעולם, חייבות להיות סטנוגרמות מדויקות של הדיונים. רק כך נוכל לדעת בוודאות שהתקבלו החלטות מקצועיות אשר שקלו רק את האינטרס הציבורי לנגד עיניהן"

חה"כ כהן-פארן: "השפל שהגענו אליו במתווה הגז הוא תוצאה של אופן פעילותו של צוות קנדל, והדברים גם עלו בדיוני ועדת הכלכלה על מתווה הגז. מול זה עומדת המסורת ארוכת השנים של מערכת התכנון שמכניסה את כלל הגורמים לדיון, ואולי יש תלונות לגבי משך הזמן הנדרש לה, אך ללא ספק ההחלטות המתקבלות בשקיפות, זוכות בסופו של דבר לפחות התנגדות. קצא"א אחראית למפגע הסביבתי החמור ביותר שאירע בישראל בשנים האחרונות, וכי"ל אחראית, בזיכיון מהמדינה, להרס מאוד נרחב של ים  המלח. הציבור לא צריך להיות מוכן לקבל התנהלות כזאת במחשכים ובחוסר שקיפות בכל הנוגע למשאבי הטבע השייכים לו".

מר קוסאי עאסי, מרכז בכיר באגף הכלכלן הראשי של משרד האוצר: כתב המינוי של הצוות יצא באוגוסט 2015 ובו לא מדובר על הארכת זיכיון ים המלח, אלא הפעולות הנדרשות מהממשלה לקראת תום הזיכיון הקיים, והמשמעות היא שכל האופציות על השולחן. הצוות מורכב ממשרדי ממשלה בלבד: האוצר, הגנת הסביבה, האנרגיה, הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד המשפטים. התחלנו לעבוד באמצע נובמבר, ואחרי מספר ישיבות הוחלט להוציא שימוע בשני שלבים. הראשון הוא שימוע מקדמי, שיצא בינואר, בו אנו רק לומדים את הנושאים בטרם גיבשנו כל עמדה, בכדי להבין את כלל האינטרס הקיימים במשק, ומזמנים לדיונים כל גוף שאנו חושבים שיש לו מה לתרום לנו. השלב השני היה כאשר יפורסמו להערות הציבור המלצות הביניים של הצוות, ובעקבות ההערות נבחן אם יש מקום לתקן את הדברים".

מר עאסי נשאל לגבי ניהול פרוטוקולים בישיבות הצוות והשיב כי "ההחלטה לכתוב סיכומי דיון התקבלה ע"י כל חברי הצוות, על פי העדפתם. אני זה שכותב את סיכומי הדיון וההבדל היחיד בין הסיכום לפרוטוקול שאני לא מצטט מה שנאמר מילה במילה אלא את הרעיון הכללי. אנשים מעדיפים זאת בכדי שלא יצטרכו לברור כל מילה בפינצטה. יועמ"ש המשרד בחן את ההחלטה וקבע שהיא בסדר". מר עאסי ציין כי סיכומי הדיונים וחוות דעת שקיבל הצוות במהלך דיוניו יפורסמו לציבור יחד עם המלצות הביניים.

מר אורי גינות, עמותת אקופיס מזרח תיכון: "הנתונים היחידים הקיימים לגבי ים המלח נמדדים ע"י המפעלים עצמם, ובשנת 2013 משרד לאיכות הסביבה עשה הערכה. מעבר לזה, מה הכלים שלכם להעריך את ההשפעות על כמות המים, האידוי וכן הלאה, המחיר הכלכלי והעלויות הסביבתיות? איזה פרמטרים תביאו לדיון בכדי לשקול את הזיכיון ואיך הציבור יכול לראות אותם?"

גב' גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה: "אין לנו סמכות בחוק לחייב את מפעלי ים המלח למסור את הנתונים, אבל כאשר הם מבקשים היתר ההזרמה לים, אנו מבקשים מהם את הנתונים המדויקים. כמו כן, מאז ההחלטה על קציר המלח הם מחויבים להעביר את המידע לחברה הממשלתית להגנות ם המלח, כך שיש לנו נתונים קרובים למציאות. לגבי הצוות, אני יכולה להעיד שהנושא הסביבתי נמצא גבוה בסדר יומו. ביקשנו לבוא שוב לצוות עם המכון הגיאולוגי וגופים נוספים ולהציג תרחישים שונים בטרם מתקבלות החלטות, וכרגע כל האפשרויות פתוחות".

יו"ר הוועדה שאלה האם ניתנו לחברי הצוות הנחיות ברורות לגבי עמידה בקשר עם החברות המפעילות את המפעלים או בעלי אינטרס אחרים, שכן יש מקום לשקול ליישם נוהל המחייב גילוי נאות על קשרים, והסברים לחברי הצוות מה לעשות במקרה שחברה פרטית, למשל, פונה אליהם או חלילה מנסה להפעיל לחץ לכיוון כזה או אחר. מר עאסי השיב כי לא גובש נוהל פורמאלי, אף יעלה את הנושא בפני חברי הצוות בישיבתם הקרובה.

חה"כ כהן-פארן שאלה לגבי לוות הזמנים של הצוות ומר עאסי השיב כי "אנו אמורים להגיש המלצות סופיות לשר האוצר בחודש מאי, לאחר קבלת המלצות הציבור במהלך התקופה, ואנחנו אכן בלחץ זמן. יהיה שימוע ציבורי ויהיה זמן לשימוע נוסף לאחר המלצות הביניים והן יעודכנו, במידת הצורף, בעקבות הערות הציבור. אינני יודע אם זה ריאלי, אבל כרגע השר לא דחה את לוחות הזמנים".

מר יאיר אידר, רכז אנרגיה ברשות החברות הממשלתיות, התייחס לצוות הנוגע לחיסיון על פעילות קצא"א : "הצוות הוקם ביוני האחרון, עם כתב מינוי משר האוצר, ובא לבדוק איזה היבטים בצו החיסיון צריכים להשאיר ואיזה לא, והאם יש צורך לעדכן את הצו לתקופה הנוכחית. הצוות, אשר כלל נציגים ממשרדי האוצר, החוץ, משרד רה"מ, משפטים, המל"ל, והצנזורה, פעל כחודשיים, סיים את עבודתו ונתן המלצותיו לשר לגבי הצו החדש. השר בחן את זה, ובחודש מארס אמור הנושא לאישור הקבינט הביטחוני. השר יחליט איך זה יעלה לקבינט בדיוק. דיברנו בהתחלה על הנושא והוחלט של סיכומי דיון, הכוללים עמדות, מחלוקות המלצות וכו'. לא ראינו שיש צורך להקליט את הדיונים או לנהל פרוטוקולים, מאותו סיבות שכבר פורטו קודם בעניים ים המלח".

יו"ר הוועדה שאלה "מה היה מקומה של קצא"א בדיונים?" ומר אידר השיב כי "הם לא היו בכלל. ההחלטה של מדיניות ההסתרה היא של הממשלה בלבד".

חה"כ כהן-פארן העירה כי "גם ההשלכות הסביבתיות של הפעילות חוסות תחת החיסיון וראינו את זה באסון בעברונה" ומר אידר השיב " אני לא מכיר שום מידע שהוסתר על האירוע הזה מתוקף החיסיון ועובדה שהצנזורה אישרה את הפרסומים".

יו"ר הוועדה תהתה: "מה הכלים שעומדים לרשות המדינה, התקשורת והציבור בכדי לפקח על מה שקורה בעבודת צוות כזו?" ומר אידר השיב כי "יש פה שאלה של חיסיון ויעדי הסתרה של הממשלה לאור המדיניות שלה. הדבר חייב לקבל את אישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כך שיהיה פה פיקוח פרלמנטרי"

בשלב זה התבקש מר אידר להתייחס לצוות לעניין הארכת זיכון הפעילות של קצא"א ואמר: "לא הוקם כלל צוות בנושא. אנו כמשרד הבנו שצריך להיערך לקראת תום הזיכיון ועורכים עבודת מטה בנושא שתוגש למקבלי ההחלטות. כחלק מעבודת המטה אני אוסף גם עבודות מטה שביצעו משרדים או חברות נוגעים בדבר ומגבש את המלצותיי".

חה"כ כהן-פארן שאלה האם המשרד להגנת הסביבה הגיש את עמדתו, ולאחר מר אידר השיב כי לא ידוע לו שעשו זאת, אמרה גב' גלית כהן כי לא ידוע לה כלל על קיומה של עבודת מטה כזו, ובוודאי לא נתקבלה כל פניה המבקשת את עמדתם.

יו"ר הוועדה הביעה את פליאת ושאלה: "שנה אחרי עברונה, האסון הסיבתי הכבד ביותר שהיה פה, ואתם לא חושבים שיש צורך לקבל התייחסות ממשרד להגנת הסביבה לגבי קצא"א?!" ומר אידר השיב כי "זו שאלת זיכיון, וכל חברה שתזכה בו, לרבות קצא"א יהיו כפופים באופן מלא ודומה לחוק ולרגולציה הסביבתית".

מר אידר התבקש להתייחס לשאלת המשתתפים בדיונים ולשאלת ניהול פרוטוקולים, ואמר כי מדובר בעובדת מטה ולכן המשתתפים בדיונים משתנים, ומנוהלים רק סיכומי דיון.

מר אודי רמר, ראש מטה מנכ"ל משרד האוצר, התבקש להתייחס לצוות בעניין הרפורמה במשק החשמל ואמר כי מנכ"לי משרדי האוצר והאנרגיה הם הממונים על קידום הנושא וצוות קיימים נציגים למשרד האנרגיה, כל אגפי האוצר הרלוונטיים, רשות החשמל, רשות ההגבלים העסקיים ועוד.

מר רמר נשאל לגבי העובדה שגם כאן, כמו בשני הצוותים הנוגעים לקצא"א לא זומן המשרד להכנת הסביבה, והשיב כי "כלל לא בטוח שהמשרד רלוונטי לקביעת מבנה משק החשמל. בהמשך ייתכן שבנושאים כמו תמהיל הדלקים או אחוז החשמל המופק מאנרגיה מתחדשת בהחלט ישולב המשרד, ובכל מקרה הם יכולים לפנות ולבקש להצטרף לצוות ויכול להיות שזה יקרה".  מר רמר ציין כי כמו במקרים האחרים גם בצוות זה נערכים סיכומי דיון בלבד, על פי החלטה פנימית של הצוות.

אושר בקריאה ראשונה: ייצוג הולם בגופים ציבוריים של 5% לעובדים עם מוגבלות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 של חברי הכנסת יואב קיש איציק שמולי, קארין אלהרר ומירב בן ארי וקבוצת חברי כנסת.

לעניין חובת הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה, מוצע לקבוע כי ייצוג הולם ייחשב אם לפחות 5% מקרב העובדים הם אנשים עם מוגבלות. גם לגבי מעסיקים אחרים שהם גופים ציבוריים יראו ייצוג הולם אם 5% מקרב העובדים הם אנשים עם מוגבלות.  בנוסף יחוייב מעסיק שהוא גוף ציבורי למנות ממונה תעסוקה שישמש כתובת לפניות העובדים והמעסיק בנושא ייצוג הולם ויהיה כפוף להנחיות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מוצע שהשר הממונה על הגוף הציבורי יעביר דין וחשבון שנתי באשר לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדי הגופים הציבוריים שבתחום משרדו וכן תוכנית יעדים ומטרות בדבר יישום הייצוג ההולם לשנים הבאות. כהוראת שעה מוצע כי בשנה הראשונה לתחילתו של החוק המוצע יהיה אחוז העובדים עם מוגבלות 3% לעניין הייצוג ההולם במקום 5% שיחול מהשנה השנייה לתחילה ואילך.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בדוח מבקר המדינה 64ג לשנת 2013 פורסמו ממצאים לגבי טיפול הרשויות בשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, לרבות הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה. הדוח קובע בין השאר כי "שיעור העסקתם של אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה נמוך ועמד על 2.05% בלבד מעובדי המדינה בשנת 2010 אף ששיעורם באוכלוסייה היה למעלה מ-5%. עוד העלתה הבדיקה כי אף שהתקבלה החלטת ממשלה בינואר 2012 לייעד משרות לאנשים עם מוגבלות וכך לקדם ייצוג הולם בשירות המדינה, במועד סיום הביקורת עדיין לא פורסם מכרז למשרה ייעודית מעין זו. יוצא אפוא כי נציבות שירות המדינה לא פעלה באופן יזום לקידום ייצוגם ההולם של אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה, והיקף העסקתם בשירות המדינה נותר נמוך כשהיה."

ח"כ שמולי: זה מהלך היסטורי עבור חלק גדול מהציבור בישראל. יותר מידי שנים מדינת ישראל אומרת לאנשים עם מוגבלות שבו בצד, קחו את הקצבה שלכם ואנחנו לא רוצים לשמוע מיכם. תכלית המהלך הזה היא לפתוח את שערי החברה הישראלית ושערי התעסוקה הישראלית לציבור האנשים עם מוגבלות.

ח"כ קיש: כנסת ישראל יכולה להיות דוגמה ומופת לכל המגזר הציבורי בכל מה שנוגע לשילוב של אנשים עם מוגבלויות בקרב עובדי הכנסת. אנחנו רוצים להגיע למצב שהמגבלה של האנשים לא תהווה מגבלה, לפחות במה שנוגע לקבלה לעבודה.

27 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה.

אושר בקריאה ראשונה: קביעת מועדי תשלום בעד מתן שירות או ביצוע עבודה על ידי ספקים

מליאת הכנסת אושרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ו-2016. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדה הצעה פרטית של ח"כ שלי יחימוביץ'.

מוצע לקבוע מועדי תשלום בעד מכירת טובין, מתן שירות או ביצוע עבודה על ידי ספקים. בהצעת החוק נעשית הבחנה ביחס למועדים ולתנאים לגבי משרדי ממשלה ולגבי גופים מתוקצבים, גופים שהוקמו לפי דין, מוסדות להשכלה גבוהה או רשויות מקומיות וכן לגבי עסקים במגזר הפרטי.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל מאופיינת בחסמים רבים במגוון תחומים הנוגעים לפעילות היומיומית של העסק, לשרידותו, להתפתחותו ולמיצוי הפוטנציאל שלו. בכלל זה קיימת בעיית תזרים מזומנים בעקבות דחיית תשלומים למועדים ארוכים על ידי לקוחות איתנים וגדולים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, ממוצע ימי אשראי ספקים בעד מכירת טובין, מתן שירות או ביצוע עבודה, עמד בשנת 2015 על 72 ימים. פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים החסרים יכולת פיננסית להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. כתוצאה מכך הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה."

ח"כ יחימוביץ': "ביומו תיתן שכרו" זה יופי של משפט  וזו כל המשמעות של החוק הזה שנועד לתקן מציאות מעוותת. עסקים קטנים מחכים שוטף פלוס לך חפש את החברים שלך. לעסקים גדולים זה אולי לא משמעותי אבל עסקים קטנים פשוט קורסים. זה נראה חוק מובן מאליו אבל העובדה היא שכנסת אחר כנסת ניסינו לחוקק אותו וכל פעם שרי אוצר בתורם מצאו לנכון לעכב את החוק הזה מסיבות שונות ומשונות.

27 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכלכלה.

אושר בקריאה ראשונה: הגבלות על שכר הטרחה שניתן לגבות עבור ייצוג ניצולי שואה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 22), התשע"ו-2016.

מוצע להפחית את גובה שכר הטרחה המרבי, הקבוע כיום בחוק, שניתן לגבות עבור תביעה לתגמולים חודשיים שאושרה כתוצאה מהחלטה מינהלית ולקבוע שלא תהיה זכאות לשכר טרחה אם נותק הקשר בין הטיפול בתביעה לבין הזכאות לתגמולים. בנוסף, מוצע להגביל את הסכומים שניתן לגבות עבור טיפול עבור בבקשה לקבלת מענק שנתי בהתאם להחלטה מינהלית. כמו כן, החוק קובע תנאים מתי ניצול שואה יחשב כמי שהסכים לייצוג ומתי לא.

בנוסף, מוצע לאפשר לניצולי השואה להגיש בקשה להחזר עודף שכר טרחה שנגבה בעניינם לשנה נוספת. עוד מוצע, להעניק סיוע משפטי, ללא מבחן כלכלי, לזכאים למענק שנתי מכוח החלטה מינהלית. לבסוף, מוצע לקבוע כי הוראות החוק, למעט הפחתת גובה שכר הטרחה המרבי בתביעה לתגמולים חודשיים שאושרה כתוצאה מהחלטה מינהלית, יחולו גם על הסכמי שכר טרחה שנכרתו לפני כניסתו של החוק המוצע לתוקף.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות הורחב מעגל הזכאים לתגמולים ולהטבות המיועדים לאוכלוסיות שונות של ניצולי שואה, בין השאר מכוח החלטות מינהליות שניתנו בידי שר האוצר. אף שההכרה בזכאות לתגמולים נעשתה מתוקף החלטה מינהלית כאמור ולא מתוקף פסק דין, אולצו ניצולי השואה לשלם שכר טרחה גבוה לעורכי דין, משל ההכרה בזכאותם ניתנה במסגרת הליך משפטי. זאת ועוד, במקרים רבים אף ננקטו הליכי הוצאה לפועל נגד ניצולי שואה לגביית שכר טרחה כאמור.

עוד יצוין, כי לרוב לא ניתנה הסמכה מפורשת על ידי ניצולי השואה למי שטיפל בעניינם לייצגם גם במסלול החדש שבו הזכאות היא מכוח החלטה מינהלית, באופן שהעלה ספק לגבי הבנת הניצולים את משמעותה של ההחלטה המינהלית כמסלול נפרד, ואת המשמעויות שיש לכך לעניין שכר הטרחה המתחייב ממנו."

סגן שר האוצר יצחק כהן: למרות שהזכאות היא חלק מההחלטה מנהלית והפשטות והקלות בו ניתן לקבל את המענק. על אף זו אולצו ניצולי שואה לשלם שכר טרחה גבוה במיוחד, כולל כאלה ששכבו במצבים סיעודיים ללא הכרה. בדרך כלל לא ניתנה הסכמה על ידי ניצולי השואה ולא הוסבר להם שבפניהם יש גם מסלול פשוט. מדובר באוכלוסייה מבוגרת שמתקשה להתמודד עם המאכרים שגובים מהם שכר טרחה.

הסיבה שאנחנו מגישים עכשיו את החוק הזה שכולל סנקציה פלילית היא מכיוון שכבר הגשנו חוק בנושא והוא לא עזר.

26 תמכו בהצעה ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה.

אושר בקריאה ראשונה: הטבות מס באילת – גם על גמלאים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 8) (זיכוי ממס ליחיד על הכנסה חייבת מיגיעה אישית), התשע"ו-2016. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדה הצעה פרטית של ח"כ משה גפני.

מוצע לתקן את סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי באילת ולקבוע כי הזיכוי ממס הניתן מכוחו, יינתן מכלל ההכנסה החייבת מיגיעה אישית של התושבים ולא רק מהכנסתם מעבודה, מעסק או ממשלח יד. כן מוצע, לקבוע שתחילתו של החוק של החוק תהיה ביום 1 בינואר 2016 ויחול על הכנסה שהופקה ביום זה או לאחריו.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מוצע להשוות את ההכנסה החייבת שבחוק אזור סחר חופשי באילת, שלגביה ניתן הזיכוי, לזו שבסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, ולקבוע כאמור שהזיכוי יינתן לתושבי אילת לגבי כל הכנסה מיגיעה אישית כהגדרתה בפקודה. באופן זה, גם תושב אילת שמקבל הכנסה מקצבה יהיה זכאי לזיכוי מהמס החל על הכנסתו."

ח"כ גפני: הטבות המס באילת נובעות לא מהסיבות הרגילות בפריפריה אלא בכח החוק המיוחד הנוגע לאילת. צריך שההטבות באילת יחולו גם על גמלאים שלא יהיו שונים מהתושבים האחרים.

26 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת כספים.

אושר בקריאה ראשונה: הבהרות בייצוג בפני המוסד לביטוח הלאומי על ידי יועץ מס

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016.

מוצע להבהיר בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, שיועץ מס מייצג יהיה רשאי לתת אישור בדבר נתונים עליהם התבסס בדיווח או שהגיש או שבכוונתו להגיש לרשויות המס במסגרת פעולת הייצוג שלו כיועץ מס מייצג.

כמו כן, מוצע להבהיר בסעיף 11 שאפשר להתמחות בייעוץ מס ברשות המיסים בהתאם לתנאים המנויים בסעיף. כמו כן, מוצע לקובע כי מי שרשאי להיות מאמן של מתמחים בייעוץ מס ברשות המיסים, הוא רואה חשבון, יועץ מס מייצג או מי שרשאי להירשם כיועץ מס מייצג בפנקס, ועבד במשך חמש שנים בביצוע חלקים ב' עד ה' לפקודת מס הכנסה – תפקידים בתחום שומת המס. בנוסף, סעיף 22(ג) לחוק קובע שתובע בהליכי משמעת של יועצי מס מייצגים יהיה רשאי גם לחקור את התלונות. מוצע להפריד בין הליך החקירה להליך התביעה, למנות חוקרים שאינם תובעים.

23 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הופיע בפני ועדת השקיפות

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, בראשות חה"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) קיימה ב-15.02.2016 דיון בנושא "שקיפות העבודה הפרלמנטרית", בהשתתפות יו"ר הכנסת, חה"כ יולי יואל אדלשטיין (הליכוד), מנכ"ל הכנסת, מר רונן פלוט, ומזכירת הכנסת, הגב' ירדנה מלר-הורוביץ.

יו"ר הוועדה אמרה בדיון כי "ביום בו נכנס ראש ממשלה לשעבר לכלא בשל עבירות שחיתות, זה הזמן לחזור ולומר ששקיפות היא המפתח החשוב ביותר למלחמה בשחיתות.  הכנסת היא אמנם הרשות השקופה מבין שלוש הרשויות – אבל הדרך עוד ארוכה. חברי הכנסת , החלטותיהם, עמדותיהם והצבעותיהם, צריכות להיות חשופות לכל ואנו מקווים להגיע למצב בו זה ברור מאליו. כאשר שליחי ועובדי יידעו שעינו של הציבור פקוחה לחלוטין, אני משוכנעת כי יהיה גם ייעול באופן עבודתם ויגבר אמון הציבור".

"אני רוצה לברך את ארגוני החברה האזרחית אשר נמצאים פה על עבודתם המצוינת ומבורכת כל השנים, ואני מבקשת להודות ליו"ר הכנסת, על דלתו הפתוחה ונכונותו להקים את הוועדה הזו, אשר נקווה שהיא תמוסד כוועדה קבועה, ולמנכ"ל הכנסת על האוזן הקשבת ומתן ידיים עובדות בכל סוגיה אשר העלנו"

לקראת הדיון התבקש הציבור וארגוני השקיפות ע"י יו"ר הוועדה לשלוח הצעות להשקפת עבודת חברי הכנסת וההליכים הפרלמנטריים. יו"ר הוועדה הציגה את ההצעות המרכזיות בפני יו"ר הכנסת.

יו"ר הכנסת: "אנו פועלים כל העת לשמר ולשפר את שקיפות הכנסת במסגרת הכלל של נאה דורש ונאה מקיים. הכנסת הובילה את יוזמת כנסת ירוקה, העסקת בעלי מוגבלויות וגם שקיפות, כי לא ייתכן שאנו נקבע חוקים המורים לאחרים איך להתנהג, מבלי להוביל זאת בעצמנו. בכל מחקר הכנסת היא הרשות השקופה ביותר, ומה שעוד יותר משמח, היא העובדה שבבדיקת ממשל זמין, אנו גם במקום הראשון של השיפור!"

יו"ר הכנסת המשיך וסקר יוזמות רבות בהן נקטה הכנסת בכדי להגביר את שקיפותה, וביניהן הפיילוט המתקיים בוועדת הכנסת לצורך מעקב אחר ההצבעות בוועדות, הפיילוט המתקיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט לרישום נוכחות כלל הנוכחים באולם בעת דיון באופן אלקטרוני, וריכוז כלל המידע הרלוונטי לפעילותה של כל ועדה בפורטל מסודר ומונגש.

בנוסף סיפר יו"ר הכנסת כי הכנסת נמצאת בשלבים מתקדמים של יצירת מאגר שאילות, אשר ינגיש לכלל הציבור את האפשרות לקרוא את השאילתות שמגישים חברי הכנסת לשרים, מועד ההגשה והמענה, אם ניתן, ותוכנו. "כך נוכל, מן הסתם, לראות גם מקרים שבהם לא ניתן מענה, ואם נמצא שיש 'עבריין סדרתי' אשר אינו עונה לשאילות, נוכל לפעול בנושא".

יו"ר הוועדה הציעה כי מאגר דומה ייבנה גם לשאילתות והצעות דחופות העולות לדיון בנשיאות הכנסת, וכך יהיה מעקב מה אושר ומה לא, ויו"ר הכנסת הביע את הסכמתו למהלך.

על נושא הלוביסטים ואישורי הכניסה אמר יו"ר הכנסת כי "זה שלוש שנים שכל אדם המקבל אישור כניסה קבועה לכנסת חותם על טופס המבהיר לו את הסנקציות על 'לוביזם שחור', וטרם נתקלנו במקרה של אדם שחתם על כך בתקופתנו והפר זאת. נושא חשיפת רשימת אישורי הכניסה נדון בעת הזו במסגרת עתירה לבית המשפט ומטעם הסוביודיצה לא אוכל לפרט, אך לכנסת אין מה להסתיר והיא תמסור את כלל המידע לבית המשפט. לאחר החלטת ביהמ"ש, ללא קשר לתוכנה, נוכל לדון בדברים, ובעת הזו אתספק באמירה כי הדברים אינם בהכרח כי בוחרים להציגם לעיתים".

יו"ר הוועדה הציעה כי הכנסת תנהל מעקב אחרי נוכחות חברי כנסת בישיבות הוועדות, על מנת שהציבור יוכל לדעת כמה זמן הקשיב חבר הכנסת לדיון בטרם הצביע בסוגיה. "הנוכחות בוועדות היא סוגיה מורכבת שטרם הצלחנו לפתור אותה" השיב יו"ר הכנסת והוסיף כי "לא הצלחנו לסדר שום גרף שיימנע את הדיונים המקבילים. העובדה כי ח"כ נכח רק שתי דקות בהצבעה על אישור העברה של מיליונים בוועדת הכלכלה, אינה מעידה דבר, שכן ייתכן שבמקביל היה נוכח גם בדיוני ועדת כספים על העברה או אי העברה של תקציבים בסדרי גודל דומים". יו"ר הוועדה השיבה כי ייתכן ומודעות הציבור לאופן עבודת הועדות לוחות הזמנים, יגרמו לחברי הכנסת לפעול ביתר שאת לשנות את אופן הפעילות.

יו"ר הוועדה ביקשה מיו"ר הכנסת לפעול לטובת הגדלה נוספת של תקני כח האדם במרכז המחקר והמידע של הכנסת, אשר חברי הכנסת נשענים עליו בקבלת מידע. "ללא העבודה המצוינת, מגיעים אל שולחנו של חבר הכנסת מחקרים וחוות דעת מטעם גורמים אינטרסנטיים, המייצגים את אינטרס פרטי ולא את זה הציבורי". חה"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) הצטרפה לדברים וסיפרה כיצד לפני דיון הוועדה בנושא הכרייה בשדה בריר קיבלו חברי הכנסת מחקר מטעם החברה העתידה לבצע את הכרייה.

חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "זה מספר כנסות שאני מנסה לקדם רעיון, אשר כל יושבי הראש מאז דליה איציק נתנו לו את בירכתם, ועדיין נכשלתי בהוצאתו לפועל. אני מדבר על האפשרות שבאתר הכנסת כל אדם ייראה את תיק הפעילות המלא של כל ח"כ – מה אמר בוועדות, מה אמר במליאה, אילו הצעות חוק ואילו שאילתות הגיש וכדומה. רמה כזו של חשיפה תעודד את חברי הכנסת לעבוד באופן יותר יעיל וענייני".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד) הציעה כי חברי הכנסת יעבירו את כרטיס הזיהוי שלהם בכל חדר בו יהיו, וכך לציבור יהיה מידע מפורט ומלא על פעילותם של חברי הכנסת. חה"כ מועלם-רפאלי, הביעה התנגדותה לדברים ואמרה כי האחריות ליצירת האמון עם האזרח איננה תוצאה של נוכחות, אלא האחריות להסביר לכל אזרח ואזרח את פעולותיו לש חבר הכנסת

מר בני דאון, מיוזמת "כנסת פתוחה, סיפר כי הם משקיעים את מירב עבודתם בדליית מידע מאתר הכנסת והנגשתו לציבור, ולאור הדיון הוא מקווה כי הכנסת אכן תפעל לשפר את הנגשת המידע. "לפני הבחירות הקודמות פותחו 9 אפליקציות על בסיס מסד הנתונים של כנסת פתוחה, ונקווה שבבחירות הבאות זה היה על בסיס מסד הנתונים של הכנסת ישירות".

מר אורי הוך מיוזמת "כנסת פתוחה" אמר שהכנסת צריכה להוביל טכנולוגית וכיום היא משתרכת מאחור. יחד עם זאת, החמיא מר הוך לעובדי

הכנסת איתם הוא נמצא בקשר, אשר נפגשים עימו ומסייעים לו בסוגיות אותן הוא מעלה.

יו"ר הוועדה הציעה כי הוועדה תיזום "האקתון" עם עובדי הכנסת וארגוני החברה האזרחית, בכדי לנסות ולמצוא פתרונות לבעיות במסגרת יום מרוכז, ומנכ"ל הכנסת הסכים ליוזמה בשמחה.

מר תומר אביטל, ממיזם "מאה ימים של שקיפות": "ללא ציניות, זו הכנסת השקופה ביותר אי פעם ואני מברך על פיילוט ההצבעות בוועדת הכנסת ופיילוט הנוכחות בוועדת חוקה, כדוגמה. ודאי שיש עוד הרבה לאן להתקדם יחד, אך אין להשוות את המצב לעומת עבודת הממשלה". מר אביטל הציע כי באתר הכנסת תהיה אפשרות לכל חבר כנסת שייבחר לעשות כן, לחשוף את יומנו וכן את נכסיו ואמר כי "במידה רבה, חשיפת יומן או נכסים תוציא את העוקץ העיתונאי מהדברים ואולי זה ידרבן את חברי הכנסת לכך".

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט, אמר בסיום הדיון: "חשוב לזכור כי מאחורי כל פיתוח ושדרוג של יכולות השקיפות והנגשת המידע עומדים תקציבים רבים. אני גאה מאוד שהכנסת מוציאה סכומים נכבדים על מטרות אלה החשובות לנו ולציבור כולו. הנהלת הכנסת הגיעה לפורום מכובד זה כדי לשמוע אתכם והכל נרשם. אנו עומדים לרשותה של הוועדה ובשמחה נקיים דיון שכזה אחת לכמה חודשים בכדי לקדם את הדברים".