ארכיון חודשי: מרץ 2016

יו"ר הכנסת נעל במליאה את כנס החורף עם מעל 110 חוקים חדשים, 74 ישיבות מליאה וכ-1600 דיוני ועדות

כנס החורף השני של הכנסת ה-20 מסתיים רשמית, ביום ראשון, ה-3 באפריל 2016. עד תום כנס החורף אושרו יותר מ 110 הצעות חוק. 28 הצעות חוק אושרו במרתון דיונים שקיימה השבוע מליאת הכנסת.

בין הבולטים שבחוקים שעברו בכנס החורף: תיקון לחוק העונשין המחמיר את הענישה על מיידי אבנים; חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור ("חוק המישוש"); חוק האומנה, המסדיר לראשונה את תחום משפחות האומנה בישראל בחקיקה; חוק השקיפות בעבודת השדלניםחוק תעריפי התחבורה הציבורית להפחתת תעריפי הנסיעה; תיקון לחוק הכנסת המאפשר לח"כים לוותר על עדכון שכר שנתי; ביטול הסעיף בחוק השידור הציבורי האוסר על עיתונאים להביע דעה; חוק הכניסה לישראל ("חוק השב"חים"), המחמיר ענישה למסיעי ומליני שוהים בלתי חוקיים בשטח ישראל ועוד.

בנוסף, במהלך כנס החורף אושרו בוועדות הכנסת השונות מגוון תקנות המסדירות נושאים רבים ומשמעותיים, ביניהם חובת נגישות בתי חולים לאנשים עם מוגבלויות, הפחתה משמעותית של חומרי הדברה בפירות וירקות, הסדרת נסיעה באופניים וקורקינטים חשמליים והחמרת תקנות אוויר נקי. כמו כן אושרו תקנות משרד התיירות להטלת קנסות על מלונות שיפרסמו דירוג כוכבים מטעה, הטבות מס למשקיעים בסרטים ישראליים ועוד.

מכיוון שהשנה הינה שנה מעוברת, כנס החורף הנוכחי הינו ארוך מהרגיל ונמשך כששה חודשים. מפתיחת הכנס התקיימו 74 ישיבות מליאה וכ-1600 דיונים בוועדות הכנסת השונות. במהלך כנס החורף הצטרפו למשכן הכנסת שישה ח"כים חדשים או חוזרים: במסגרת יישום 'החוק הנורווגי' נכנסו למשכן ח"כ יגאל גואטה (ש"ס), שהחליף את סגן שר הפנים ח"כ משולם נהרי וח"כ אכרם חסון (כולנו), שהחליף את השר משה כחלון. ח"כ שולי מועלם-רפאלי חזרה למשכן. בנוסף, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) תפס את מקומו של ח"כ סילבן שלום, ויעל כהן פארן (המחנה הציוני) תפסה את מקומו של ח"כ דני עטר, לאחר מינויו לתפקיד יו"ר קק"ל. בהצטרפותה, העלתה ח"כ כהן פארן את מספר הנשים המכהנות בכנסת ישראל לשיא חדש של 32 חברות כנסת.

מראשית כנס החורף ועד היום הגיעו לכנסת כ-120 משלחות רשמיות שכללו בין היתר מנהיגים ובכירים מרחבי העולם. חברי פרלמנט ממדינות רבות קיימו ביקורים רשמיים בכנסת ונפגשו עם חברי כנסת לפגישות עבודה והתנעת שיתופי פעולה בין הפרלמנטים. במליאת הכנסת נאמו נשיא הודו פרנב מוקהרג'י, שהיה לנשיא הראשון של הודו שביקר בישראל ונשיא הרפובליקה של אוקראינה פטרו פורושנקו. בנוסף ביקרו במשכן גם נשיא רומניה קלאוס יוהאניס, נשיא גאורגיה גיורגי מרגלאשווילי, ראשת מועצת הפדרציה של רוסיה ולנטינה מטווינקו, יו"ר הפרלמנט של ניגריה, נשיא הסנאט של ליבריה, יו"ר הפרלמנט של צ'ילה, יו"ר הפרלמנט של קפריסין, ראש ממשלת אלבניה אדי ראמה ונשיא הונדורס חואן אורלנדו הרננדס. ביום ג' הקרוב (29.3) יגיע לביקור רשמי בכנסת גם יו"ר הפרלמנט של מלטה, אנגלו פארוגיה. ביום רביעי הקרוב יבקר בכנסת נשיא יוון וב- 4/4 יפגש בכנסת יושב-ראש הכנסת עם נשיא בית הנבחרים של ארה"ב  מר פול ריאן.

במהלך כנס החורף ציינה הכנסת ימים מיוחדים בנושאים שונים לצורך העלאת מודעות, קידום חקיקה ועשייה ציבורית. בין היתר צוינו היום הלאומי למדע, יום זכויות בעלי החיים, יום האישה הבינ"ל, יום זכויות הקהילה הגאה, יום המאבק בעוני, יום הצדעה למשטרת ישראל, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יום הבריאות, היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יום הבטיחות בדרכים ועוד.

בט"ו בשבט ציינה הכנסת את יובל שנים למשכן הכנסת ואת יום הולדתה ה-67 באירוע חגיגי, במסגרתו פתחה את שעריה ל-למעלה מ- 4,000 אורחים אשר לקחו חלק במגוון פעילויות ביניהן סיורים, סדנאות ומפגשים עם ח"כים. במסגרת האירועים בהם מציינת הכנסת "יובל שנים למשכן הכנסת", הושקה גם סדרת טלוויזיה – "כנסת נכבדה" – פרויקט משותף של החינוכית (ערוץ 23) והכנסת; התקיים בכנסת כנס שגרירים לכול השגרירים מרחבי העולם המוצבים בישראל; התקיים בכנסת "יום הרדיו החינוכי" ועוד. בקרוב יושק בכנסת בול מיוחד שיופק על ידי השרות הבולאי לציון יובל למשכן הכנסת.

במהלך כנס החורף, המשיכה הכנסת לקדם גם את פרויקט "כנסת ירוקה", במסגרתו עברה לאחרונה להשתמש  ב-100% נייר ממוחזר וכן השיקה מסך נתונים ייחודי מסוגו בפרלמנטים בעולם, אשר מציג בזמן אמת את נתוני החיסכון באנרגיה כתוצאה משימוש במערכת הסולארית שהותקנה על גג הכנסת, שהינה הגדולה בפרלמנטים בעולם.

במקביל, המשיכה הכנסת לבצע פעולות שונות להגברת השקיפות והנגישות של פעילותה לציבור הרחב. בין היתר שודרג לאחרונה "הפרוטוקול המסונכרןבאתר האינטרנט של הכנסת, המאפשר צפייה בקטעי וידאו של ישיבות מליאת הכנסת במקביל לעיון בפרוטוקולים הכתובים של אותן ישיבות. חידושים נוספים הם הגדלת מסך הצפייה, המאפשרת צפייה נוחה יותר וכפתור השיתוף, המאפשר לשתף את קטע הווידאו או הפרוטוקול הנבחר בפייסבוק או בטוויטר. בכדי להנגיש את פעילות הכנסת ולעודד מעורבות בקרב הקהל הצעיר, השיקה הכנסת את "120 – אתר הכנסת לצעירים" אתר משחקים אינטראקטיבי שמטרתו להקנות לילדים הבנה של עקרונות הדמוקרטיה והדגמה מוחשית על אופי עבודת הכנסת, עבודת החקיקה, מהות תפקיד חבר הכנסת ועוד.

נשיא יוון ליו"ר הכנסת: "האנטישמיות ביוון היא כמעט אפס"

מחלקת קשרי החוץ של הכנסת: יושב ראש הכנסת, יולי יואל אדלשטיין, אירח אתמול במשכן את נשיא יוון, פרוקופיוס פבלופולוס. הנשיא הנרגש התקבל בשטיח אדום ובמסדר משמר הכנסת, ולווה על ידי היושב ראש אדלשטיין, יו"ר אגודת הידידות הבינפרלמנטרית ישראל-יוון ח"כ איילת נחמיאס-ורבין ומזכירת הכנסת, ירדנה מלר-הורוביץ, לחתימה בספר האורחים של הכנסת.

בפגישה שנערכה בלשכת היושב ראש, אמר אדלשטיין לאורחו: "שמך הולך לפניך כמי שפעל תמיד לשיפור היחסים עם מדינת ישראל, גם כשזה לא היה פופולרי. ביקורך מתקיים על רקע שיפור משמעותי ביחסי ישראל ויוון, החשובים לנו מבחינות רבות, גם אסטרטגית. כשמתקיים שיתוף פעולה בין המנהיגים ובין הפרלמנטים, יש שיתוף פעולה גם בין העמים". יו"ר הכנסת ציין כי גם היחסים הכלכליים בין המדינות משתפרים, ולראייה, בין היתר, מספר התיירים הישראלים שפקדו את יוון בשנה האחרונה: כ-350 אלף, לעומת 250 אלף בשנה הקודמת. אדלשטיין הביע הערכה רבה להתמודדות הלא פשוטה של יוון במשבר הפליטים: "ההתחשבות והרגישות שאתם מגלים מעוררת בי הערצה", אמר. עוד ציין לטובה את המלחמה באנטישמיות ביוון: "פעלתם מהר וחזק נגד מפלגת השחר הזהוב".

הנשיא היווני השיב למארחו במילים חמות, וציין כי תופעת האנטישמיות ביוון היא "כמעט אפס", כהגדרתו. "אפילו חברי הפרלמנט המעטים שהעזו לומר פה ושם כמה דברים נגד היהודים כבר מסתירים את עמדותיהם". אשר לטיפול בפליטים, אמר פבלופולוס: "אינני יכול לחזות בילדים טובעים בים האגאי".

ח"כ נחמיאס-ורבין הפתיעה במשפטי ברכה בשפה היוונית, וסיפרה כי השיחות ושיתופי הפעולה עם אנשי יוון מרגישים טבעיים מאוד.

יו"ר הכנסת ציין כי הוא צפוי לבקר בפרלמנט היווני בעוד כשלושה חודשים.

ד"ר שאולי לב רן: "הסיכוי להתמכר לתרופות אופיאטיות גדול ב-50% ביחס לקנביס רפואי"

ד"ר לב רן, מנהל המרפאה לרפואת התמכרויות במרכז הרפואי שיבא, ציין בועדת הסמים של הכנסת כי: "בעשור האחרון התפתחה בעולם המערבי מגפת התמכרות לתרופות אופיאטיות משככות כאבים, עד כי במדינות כמו ארה"ב התמכרות זו מהווה את הסיבה מספר אחת למוות ממנת יתר. מדובר בהתמכרות על כל המשתמע מכך, בדיוק כמו כל התמכרות באחרת בחומרים המוגדרים כסמים אסורים, כאשר תרופות אופיאטיות בקרב בני נוער בארה"ב מהוות את החומר השני אחרי קנאביס בשימוש לרעה".

לדברי לב רן: "לרוב התמכרות מסוג זה מתחילה מתוך צורך אמיתי להתמודדות עם כאב פיזי – כתוצאה מתאונת דרכים למשל, אך בהמשך מתפתח תלות גוברת בתרופה. למעלה מ 50 אחוז מהמכורים לתרופות אופיאטיות סובלים גם מבעיה נפשית. להערכתנו כ-17% מהמטופלים שמקבלים טיפול אופיאטי נגד כאב מפתחים התמכרות לתרופה. מחקר שערכנו מצא שהסיכוי להתמכרות לתרופות אופיאטיות גדולה מ 50 אחוז מהתמכרות לקנביס רפואי".

בסיכום הדיון תקפה יו"ר הוועדה ח"כ תמר זנדברג את נציגי משרד הבריאות על לא עשו עד היום דבר כדי למנוע את סגירת המרפאה הציבורית בראשות ד"ר לב רן. ""גילינו בצער ובתדהמה על סגירת המרפאה היחידה לטיפול בהתמכרות. אנחנו פונים למשרד הבריאות כדי להציל את המרפה ולגייס את הכסף – גם אם זה בדקה ה 90. קל לסגור קשה מאוד לפתוח. בלתי נתפס שמשרד הבריאות מודע לעובדה שהמרפאה עומדת להיסגר בשל מחסור בתקציב, ולמרות זאת הם  לא נוקטים בשום צעד מעשי כדי למנוע זאת".

יו"ר הוועדה הוסיפה כי "על אף שסביר שהמגפה העולמית להתמכרות במשככי כאבים הגיעה גם לישראל, רמת המודעות, ההסברה וההשלכות הקשורות בנושא היא נמוכה למדי. כך בין השאר נכון להגביר משמעותית את הפיקוח, המודעות והמעקב אחר אופן חלוקת מרשמים לתרופות שמעודדות התמכרות".

ועדת החינוך של הכנסת לאגודה הסוציולוגית הישראלית: אין מקום לחרם אקדמי ובוודאי שלא בתוך מדינת ישראל

בדיון שהתקיים אתמול בוועדת החינוך של הכנסת בנושא כוונתה של האגודה הסוציולוגית הישראלית להחרים כנס מתוכנן באוניברסיטת אריאל, אמרה ח"כ מירב בן ארי מ"מ יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת כי "אין מקום לחרמות אקדמיים בתוך מדינת ישראל".

נגיד אוניברסיטת אריאל יגאל כהן אורגד סיפר לוועדה כי יו"ר ועדת המשנה לחברה ולביטחון יזם כנס באוניברסיטת אריאל שאמור להתקיים בקיץ. פרופ' אורי רם, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב שהוא יו"ר האגודה הסוציולוגית הישראלית, הודיע שהאגודה מחרימה כנס זה ושהוא יביא את החלטתו להצבעה בפני חברי האגודה. לדברי כהן אורגד, הדבר טרם נעשה ולפיכך לא התקבלה החלטה כזו באגודה הסוציולוגית הישראלית. יחד עם זאת, אמר אורגד,  עקב הודעת יו"ר האגודה, תכנונו של הכנס אינו מתקדם.

נציג המועצה להשכלה גבוהה אמר בדיון כי "המועצה להשכלה גבוהה קיימה הרבה ישיבות בנושא של קריאה חרם אקדמי בישראל. ההחלטה שלנו מלפני שנים גורסת כי המל"ג רואה בחרם אקדמי או בכל קריאה לחרם אקדמי על המוסדות בישראל כדבר פסול בעיקרו שמערער על  החופש האקדמי". בהתייחסו למקרה הנדון אמר כי אין למועצה להשכלה גבוהה נקודות ממשק עם אגודת הסוציולוגים והמועצה להשכלה גבוהה לא פנתה אל האגודה בעניין. עוד אמר כי המוסדות הם אוטונומיים ומסדירים את הפעילות בעצמם.

ח"כ עליזה לביא אמרה כי היא רואה את ההתבטאות של פרופ' רם בחומרה ומגנה את "אמירתו האומללה" כדבריה.ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה: "אני מכירה את פרופ' אורי רם והוא איש נהדר ודעותיו שונות משלי.  השימוש בכלי החרם הוא החמצה דרמטית של האופן בו אתה משנה מציאות. חרם הוא לא מתכונת שמקובלת עלינו והוא אפילו מסוכן".

ח"כ עודד פורר ציין כי במדינת ישראל יש חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם ולכן יש להגיש תביעה נגד הפרופ'. "אין מקום לחרמות האלה. שר האוצר רשאי למנוע ממנו גישה למכרזים ותקציב מהמדינה.  אמירה כזאת של שר האוצר תהיה חד משמעית".

ח"כ בצלאל סמוטריץ הוסיף: "אנחנו צריכים אמירה מאוד ברורה. ככל שיש קשר בין המוסדות השלטוניים לאגודה הסוציולוגית הישראלית הוא צריך להיות מושעה עד שתתבטל האמירה האומללה הזאת. הגיעה  הזמן שנחזיר מלחמה שערה ונגיד שזאת לא התנהגות נורמטיבית".

בתום הישיבה הקריאה ח"כ בן ארי את מסקנות הוועדה: "הוועדה מביעה את דעתה שלא ייתכן שבארץ, אוניברסיטה אחת מחרימה אוניברסיטה אחרת. הוועדה בעד חופש ביטוי וחופש אקדמי אך מתנגדת לחרם; הוועדה קוראת לנקוט בכל הצעדים כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. הוועדה רואה בחומרה את הודעתו של פרופ' אורי רם על הקריאה להטיל חרם אקדמי על אוניברסיטת אריאל ותפנה לפרופ' אורי רם לחזור בו מאמירתו ולהשיב לוועדה בנדון". בנוסף קראה למל"ג לפנות לפרופ' אורי רם לקבלת תגובתו וכן קוראת לועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) לפעול בנושא.

ועדת חוקה אישרה תקנות הנוגעות לשכר יו"ר קק"ל ויו"ר קרן היסוד

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול שורה של תקנות לפי חוק החברות. הוראות מיוחדות לגבי חברות לתועלת הציבור שהן מוסדות לאומיים, הקלות לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל, הקלות בעסקאות עם בעלי עניין, ותקנות הנוגעות לדיווח, פרטי רישום וטפסים.

בעקבות הכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר היותה של קק"ל וכן קרן היסוד כחברות למען הציבור, הפעיל רשם ההקדשות את סמכותו ורשם בספטמבר 2014 את קק"ל כחברה לתועלת הציבור. ואת קרן היסוד בפברואר 2015. סיווגה של חברה כחל"צ, מטיל עליה הוראות הנוגעות להתנהלות החברה, לממשל התאגידי, להגברת השקיפות, לחובת הגשת דוחות שנתיים, וכן פיקוח מסוים של רשם ההקדשות.

התקנות שאושרו נועדו להסדיר גמול והחזר הוצאות בארץ ובחו"ל ליו"ר הדירקטוריון של המוסדות הלאומיים, בניסיון למנוע פגיעה בפעילות קק"ל וקרן היסוד. תחולת התקנות נקבע ליום 1 במאי 2014, ביום שהיועץ המשפטי לממשלה הכריע באשר להיותה של קק"ל כחל"צ.

קק"ל וקרן היסוד יוכלו להחליט על תשלום גמול ליו"ר הדירקטוריון, שכר שאינו עולה על שכרו של שר, וכן החזר הוצאות ישיבה והוצאות נסיעה. המוסדות יוכלו לבחור בין שכר שר, לגמול שנקבע לחל"צ רגילה, או גמול שנקבע בתקנות לחל"צ שמחזורה מעל 500 מיליון ₪. הגמול יהיה באישור האסיפה הכללית, ובתנאי שהיו"ר מקדיש לפחות 40 שעות שבועיות והוא אינו מועסק בעבודה נוספת.

נוסף על יו"ר הדירקטוריון, עד נובמבר 2015 כיהנו בקק"ל גם יו"ר עמית ושני סגני יו"ר. שכרו של  יו"ר העמית הוצמד לשכרו של שר הממשלה, ושכרם של סגני היו"ר הוצמד לשכר מנכ"ל משרד ממשלתי. ההגבלות על תשלום גמול ושכר ליו"ר העמית ולסגני היו"ר בקק"ל, אשר נבע מהוראות התקנות החלות על חל"צ, מהווה שינוי מהותי עבורה לכן נקבע שקק"ל תהיה רשאית להמשיך לשלם גם ליו"ר העמית ולסגני היו"רים את הגמול ששולם להם עד לסיום כהונתם. ואליו ליו"ר העמית, שכר דומה לזה של היו"ר למשך שנתיים נוספות. (עד נובמבר 2017)

בנוסף, קק"ל וקרן היסוד יהיו פטורים מחובת פרסום שמותיהם של התורמים בדוחות הכספיים, על מנת להגן על התורמים מפני התנכלות, למעט תרומות מישות מדינית זרה. ואולם הרשם יוסמך לדרוש שמות של תורמים שתרמו מעל 20,000 ₪.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי בירך על התקנות עליהם סוכם עם קק"ל. לדבריו, "מחד התקנות קובעות איזונים ראויים, ומאידך החילו חובת שקיפות.

בנושא התקנות הקובעות הקלות לחברות שנסחרות בבורסה בחו"ל, ההקלות נועדו להקל על הרגולציה החלה עליהם במטרה לשמר את המוטיבציה שלהן להישאר בישראל. התקנות קובעות שבחברה שאין בה בעל שליטה, והיא מקיימת את הדין הזר לגבי מינוי דירקטורים עצמאיים והרכבי ועדות הביקורת והתגמול, תהיה רשאית שלא לקיים את החובות לעניין הרכב ועדת הביקורת וועדת התגמול, ולעניין החובה למנות דירקטורים חיצוניים.

בנושא תקנות הקלות בעסקאות עם בעלי עניין נקבע, כי במידה ומנכ"ל החברה או דירקטור פרשו מתפקידם, החברה תהיה רשאית לקבוע את שכרם של מחליפיהם לתקופה שממועד ההתקשרות ועד כינוס האסיפה הכללית הקרובה ללא כינוס נוסף של האסיפה הכללית. ובלבד שתנאי שכרם אושרו בידי ועדת התגמול והדירקטוריון, הם תואמים את מדיניות תגמול החברה, וכי הם אינם מטיבים לעומת תנאי העסקת קודמו.

בנושא תקנות לעניין דיווח פרטי רישום וטפסים נקבע כי בעת רישום חברה, ניתן יהיה להגיש תקנונים ומסמכי שיעבוד באנגלית, לצד תרגום לא מחייב של מסמכים אלו בעברית. הקלה זו נובעת מכך שהשפה העסקית הנוהגת בעולם, הינה אנגלית.

ח"כ מנואל טרכטנברג אמר "לאחר 67 שנות עצמאות, אנו יכול להרשות לעצמנו את זה, כיוון שהשפה העברית חיה ותוססת ואין עליה איום. מחובתנו לגרום לחברות ולסטרטאפים של צעירים מבריקים לצמוח בארץ. אקזיט אינה חזות הכול". אמר טרכטנברג.

אושר בקריאה ראשונה: ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב.

מוצע לקבוע חובת ייצוג הולם לבני המגזר החרדי ולעולים חדשים, בשירות המדינה ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חקיקת הייצוג ההולם שעברה בכנסת בשנים האחרונות נועדה ליצור העדפה מתקנת של מגזרים שונים באוכלוסייה, אשר ייצוגם בשירות הציבורי קטן מחלקם היחסי באוכלוסייה (דוגמת נשים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, עולים, אנשים בעלי מוגבלויות וכדומה).

ואולם, מגזר אחד באוכלוסייה שייצוגו בשירות הציבורי הוא הנמוך ביותר יחסית לחלקו באוכלוסייה הוא הציבור החרדי, אך לגביו אין כל חקיקה בנושא זה."

ח"כ משה גפני: באחד הדיונים שהיו לי אמרו לי שאין אפליה של הציבור החרדי. רק בתקופה האחרונה התפרסמה נבחרת הדירקטורים, 500 חברים, אין שם אפילו חרדי אחד. החוק הזה לא מדבר על לתת העדפה למי שיש לו פחות כישורים אלא למי שיש לו אותם כישורים. אני סבור שמי שכנה בנושא הזה אם רוצים שילוב חרדים צריך לפעול למען זה. החוק הזה הוא לא מה שיחולל את השינוי, אבל יש בו אמריה שאם יש חרדים שרוצים לעבוד אנחנו מתייחסים אליהם בשוויון.

37 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תוחזר לוועדת חוקה.

המובילה בחקיקה – ועדת הכספים מסכמת את כנס החורף: כל יומיים חוק!

אם לוקחים בחשבון חמישה ימי עבודה על-פני 22 שבועות, יוצא שוועדת הכספים אישרה בכנס החורף הנוכחי חוק אחד בכל יומיים בממוצע. כך עולה מסיכום פעילות הוועדה רק בתחום החקיקה. ועדת הכספים מסכמת היום כנס ארוך ומלא הישגים ציבוריים משמעותיים. סה"כ אישרה הוועדה בתקופה זו 55 חוקים בקריאה שנייה ושלישית וזאת כשהחקיקה אינה התפקיד העיקרי שלה כוועדה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודה אתמול לכל חברי הוועדה על שיתוף הפעולה שאיפשר לקדם מהלכים ורפורמות רבות בהסכמה רחבה של קואליציה ואופוזיציה.

בין השאר אישרה ועדת הכספים בכנס החורף את תקציב המדינה לשנים 2015 – 2016, את חוק ההסדרים על כל הרפורמות הרבות שבו, החל מהגדלת קצבאות הילדים לאחר שקוצצו בקדנציה הקודמת, קביעת תכנית חיסכון אטרקטיבית וארוכת טווח לכל ילד במימון המדינה, חוקים שיובילו תוך מספר שנים להגדלת היצע הדירות ולפתרון מצוקת הדיור, הורדת המשכנתאות לזכאי הלוואות משרד השיכון, אותם מחוסרי דיור שאף בנק אינו רוצה להעניק להם הלוואות, חוק הקובע שהמעסיקים יישאו בעלות תפעול החיסכון הפנסיוני של העובדים המגדיל את הצדק החברתי, בעיקר כלפי מעמד הביניים והשכבות החלשות ועוד.

עוד אישרה ועדת הכספים את חוק 'ששינסקי 2', המעלה את רמת המיסוי על חברות שפועלות בתחום משאבי הטבע של ישראל לטובת כלל אזרחי המדינה. כן אישרה תמריצים לעידוד אנשים פרטיים להתקין מערכות סולאריות להפקת חשמל לצורך עידוד השימוש באנרגיות חלופיות הן להגדלת היצע החשמל הזמין והן להפחתת זיהום האוויר. בנוסף, את הגדלת ההפרשות של המעסיקים לפנסיה של העובדים במשק באופן משמעותי, מה שיבטיח את עתידם הפיננסי של ציבור העובדים. הוועדה הובילה לביטול מס המעסיקים בחקלאות שפגע קשות בחקלאים ואף במחירי התוצרת החקלאית לצרכן ועוד כהנה וכהנה חוקים חברתיים רבים.

ועדת הכספים הצליחה בכנס החורף הנוכחי, באופן חסר-תקדים ולאחר שכל ממשלות ישראל עד היום נמנעו מלעסוק בכך, לאשר ולהגדיל משמעותית את מפת הטבות המס ליישובים בפריפריה. הוועדה הצליחה להשיג את הסכמת האוצר לתקצב בעוד מיליוני שקלים את הגדלת סך התקציב המיועד למתן הטבות המס ובכך זיכתה את רוב תושביי הפריפריה, שגם ככה מתמודדים עם מציאות לא פשוטה, בהטבות המס. אישור מפת הטבות המס ניתן רק לאחר מאבק עיקש שניהל יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, בנושא לטובת תושביי הפריפריה.

כל זאת, מלבד קידום ואישור תקנות, צווים ודברים רבים נוספים, בין השאר לעידוד הפעילות בבורסה בתל-אביב וחיזוק שוק ההון הישראלי, הובלת צמצום רגולציה לעידוד חברות והשקעות בענפי משק שונים. הוועדה טיפלה גם בנושאים רבים שאינם חקיקה, פיקוח על הרגולציה והממשלה וחקיקה משנית. כך למשל, נאבק עד להיום ממש, יו"ר הוועדה גפני יחד עם חברי כנסת אחרים, למען ניצולי שואה קשיי יום, על-מנת שייזכו לקבל שוב את הקצבאות המגיעות להם מהחברה להשבת נכסיי נספי השואה. גפני השיג את הסכמתה של מנהלת הרשות לרווחת ניצולי השואה, עפרה רוס, להעביר עוד היום כספים לאותם 11 אלף ניצולי שואה את הכספים המגיעים להם, תוך שהוא פועל להשיג התחייבות של החברה להשבה להשיב לרשות את הכספים לאחר שהסכסוך המשפטי שלה עם ההסתדרות הציונית בנוגע למימוש מניות בנק לאומי, ששם עיקר הכסף שברשותה, ייפתר.

 יו"ר הוועדה גפני, ציין בסיפוק רב, את העובדה ש"החוקים הרבים שאישרה הוועדה אושרו תוך שיתוף פעולה והסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה. הוועדה הכניסה שינויים בכל חוק שאישרה בהתאם לצרכיי החברה והמשק והכל בשקיפות ובתמיכה הדדית של כל חברי הוועדה. אני לא זוכר דבר כזה בכל שנותיי בכנסת ובוועדת הכספים, כזה שיתוף פעולה בין כל חברי הוועדה מכל הסיעות ברוב המוחלט של החוקים. ועדת הכספים תמשיך לפעול למען חיזוק החברה האזרחית בישראל, המשק והכלכלה לטובת כלל אזרחי המדינה".

מנגד ציין גפני, כי הוועדה בראשותו, "סירבה לשמש חותמת גומי של הממשלה. כך למשל, דחה גפני את הטיפול בצעת חוק קופות גמל להשקעה בשבוע האחרון והחזיר, באופן תקדימי בכנסת, את ההצעה לוועדת הכנסת על-מנת שזו תעבירה לוועדה אחרת". מדובר בצעד חריג, במיוחד לאחר חודשים ארוכים בכנס החורף, בהם ועדת הכספים קידמה שורה של חוקים ותקנות בנושאי הפנסיה וקופות הגמל להבטחת עתידם הפנסיוני של אזרחי ישראל.

גפני סיכם את הכנס עם הצהרה להמשך: "אמשיך לקדם יחד עם כל חברי ועדת הכספים מהלכים להפחתת יוקר המחייה, לפתרון מצוקת הדיור ולהוזלת מחירי הדירות וכן לתיקון עוולות אזרחיות רבות למען כלל הציבור במדינה".

אושר בקריאה ראשונה: איסור פרסום שם חייל שמתקיימת חקירה בעניינו

הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 75) (איסור פרסום שם חייל לעניין הליכים הקשורים לפעילות מבצעית), התשע"ו-2016 (קריאה ראשונה) – של חברי הכנסת איל בן ראובן, ציפי לבני, דוד ביטן וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לאסור על פרסום שמו של חייל החשוד או הנאשם בביצוע עבירה שנעשתה אגב פעילות מבצעית וכחלק ממנה במקרים אלו: הוא חשוד בביצוע עבירה כאמור וטרם הוגש נגדו כתב אישום או שהוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום, הוא נאשם בביצוע עבירה כאמור וטרם הורשע, או שהוא זוכה מהעבירה או שכתב האישום בוטל. בידי בית הדין הצבאי תיוותר הסמכות המוקנית לו גם כיום, להתיר את פרסום השם בשל העניין הציבורי שבפרסום או אם החייל ביקש זאת או הסכים לכך, ובידי המשטרה הצבאית תיוותר הסמכות המוקנית לה גם כיום, להתיר את פרסום השם במקרים דחופים שבהם הדבר דרוש כדי לסייע באיתור עד או עבריין נמלט או כדי להתריע על סכנה לציבור. בנוסף לתיקון זה, מוצע לקבוע כי פרסום שם של חייל שעניינו נדון במסגרת תחקיר צבאי יהווה עבירה שדינה שישה חודשי מאסר.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חיילי ומפקדי צה"ל עומדים במצבים קשים ומורכבים. לא רק במצבים מסכני חיים לעצמם ולזולתם – אלא גם במצבים בהם אופן הפעולה הנדרש לא תמיד ברור. מציאות זו, יחד עם המציאות המבצעית של צה"ל ופעולות הנערכות לא פעם בקרבת אוכלוסייה אזרחית,  מייצרות מצבים בהם נדרשת חקירת תפקוד חיילים ומפקדים. חקירות אלו יכולות להסתיים במסקנה כי תפקוד החייל או המפקד היה תקין – אך פרסום האירוע עלול להוות עונש בפני עצמו. המצב מובהק לגבי חיילים וקצינים, בעיקר מכיוון שכשמדובר באירועים מבצעיים פרסום זה עלול להביא גם לפעולות שונות שיופעלו נגד חייל או קצין על ידי מדינה זרה."

ח"כ בן ראובן: אנחנו דורשים מהחיילים שלנו לבצע את המשימה במלואה וגם דורשים שהלחימה תתנהל באופן המוסרי והאתי ככל שניתן על פי שיקול דעתו של המפקד בשטח. לדרישות האלה אנחנו מכינים אותם בכל דרך ההכשרה שלהם. אין צבא בעולם שמשקיע כל כך הרבה מאמץ ושעות על אתיקה של המלחמה. ועדיין כשמגיעים לשדה הקרב שם זה אחרת והדילמות תמיד יהיו שונות מאשר בכיתה או בתרגיל. ישנן טעויות משיקול דעת, מרשלנות ומהתנהגות לא ראויה.

הכל צריך לבדוק ולתחקר. מול כל אלה, חובתנו לתת ללוחמים בסיס איתן למימוש משימותיהם והגנה מכל מה שיש לנו שליטה עליו. חשיפת שמותיהם זה בעייני קו אדום שאסור לאפשר את חצייתו. לא יכול להיות שחיילים יוצאים לקרב כשאיום האויב איננו האיום היחידי איתו הם צריכים להתמודד.

ח"כ ציפי לבני: בימים שהם יש כאלה שמציגים את עצמם בצד של צה"ל אבל בפועל עומדים לצד שבירת ערכיו, הצעת החוק הזו נועדה לעשות בדיוק את מה שצריך. היא לא נועדה לעשות סיבוב על צה"ל כמו שעושים חלק מחברי הבית האלה. אם ראינו את ההפגנה יחד עם הצל שמוביל את המהלך הזה, אתם יכולים להיות צבא הצל, אנחנו נמשיך ולשמור על צה"ל כצבא האור.

36 תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תוחזר לוועדת חוץ וביטחון.

אושר בקריאה ראשונה: ז' בחשוון יקבע כיום העלייה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק יום העלייה, התשע"ו-2016, של חברי הכנסת רוברט אילטוב, אברהם נגוסה, מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת.

מטרת הצעת החוק לקבוע מועד ציון ליום העלייה לארץ ישראל. יום הציון השנתי יחול ביום ז' בחשוון, והוא יצוין בדיון מיוחד במליאת הכנסת ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, באירוע מיוחד בישיבת הממשלה, בבית הנשיא, במערכת החינוך, בצבא ההגנה לישראל ובמשטרת ישראל. כמו כן, מוצע להסמיך את שר העלייה והקליטה לקבוע פעולות נוספות לציון יום העלייה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "העלייה לארץ ישראל הייתה ועודנה נכס צאן ברזל לשמירת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולביסוסה לעתיד. כבר מימיה הראשונים של הציונות המודרנית הוכרה העלייה כערך עליון אותו יש לשמר ואף לחזק, תוך העברתו מדור לדור.

שגשוגה של מדינת ישראל הושג, בין השאר, הודות לאותם אלו שעזבו את שהיה להם בניכר ועלו לארץ ישראל. יתרה מכך, העלייה לישראל היא סמל להיסטוריה היהודית בה היהודים קיימו את חייהם בארץ ישראל, גורשו ממנה, אך לא זנחו אותה לרגע וחזרו אליה, לביתם ההיסטורי, כחלק מהפלא הציוני והלאומי.

בהצעת חוק זו מוצע לקבוע יום ציון לאומי לתרומתה של העלייה והעולים למדינת ישראל, באמצעות פעולות מגוונות, הן בתחום החינוך והן בתחום התרבות. הצעת החוק באה לקדם את שילוב התרבויות בחברה הישראלית המגוונת, ברוח החינוך לקבלת השונה ותרומת העולים למדינת ישראל."

ח"כ רוברט אילטוב: חייבים לשים את העולים החדשים על המפה באמת לא רק בהצהרות. שילוב העולים הוא קריטי לשגשוגה של המדינה ולהגברת העלייה. אלה שמגיעים לישראל נתקלים בתקרת זכוכית, וחשוב לשבור את תקרות הזכוכית. אם לא נעשה את זה אנחנו נפגע במדינת ישראל. האינטרס האסטרטגי שלנו הוא להעלות לכאן עוד מיליוני עולים. החוק הזה אמור להעלות את החשיבות של העלייה.

31 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תוחזר לוועדת העלייה והקליטה.

אושר סופית: משרד השיכון ישיב תוך 30 יום על בקשות לדיור ציבורי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 6), התשע"ו-2016 של ח"כ דב חנין, אורלי לוי אבקסיס, אילן גילאון ואיציק שמולי.

מוצע לקבוע שבקשה לקביעת זכאות לדיור ציבורי תוגש למשרד הבינוי והשיכון, והמשרד יודיע למבקש אם הוא עמד בכללים תוך 30 ימים. כמו כן, הצעת החוק קובעת חובות שונות של דיווח שחברה ציבורית צריכה להמציא לשוכר.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: זו בשורה אמיתי לכל אותם דיירים שעומדים מול שוקת שבורה ולא יודעים מה הזכויות שלהם ולפעמים נאלצים להיאבק על הזכויות שגם ככה מגיעות להן.

29 תמכו ללא מתנגדים.