ועדת חוקה אישרה תקנות הנוגעות לשכר יו"ר קק"ל ויו"ר קרן היסוד

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול שורה של תקנות לפי חוק החברות. הוראות מיוחדות לגבי חברות לתועלת הציבור שהן מוסדות לאומיים, הקלות לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל, הקלות בעסקאות עם בעלי עניין, ותקנות הנוגעות לדיווח, פרטי רישום וטפסים.

בעקבות הכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר היותה של קק"ל וכן קרן היסוד כחברות למען הציבור, הפעיל רשם ההקדשות את סמכותו ורשם בספטמבר 2014 את קק"ל כחברה לתועלת הציבור. ואת קרן היסוד בפברואר 2015. סיווגה של חברה כחל"צ, מטיל עליה הוראות הנוגעות להתנהלות החברה, לממשל התאגידי, להגברת השקיפות, לחובת הגשת דוחות שנתיים, וכן פיקוח מסוים של רשם ההקדשות.

התקנות שאושרו נועדו להסדיר גמול והחזר הוצאות בארץ ובחו"ל ליו"ר הדירקטוריון של המוסדות הלאומיים, בניסיון למנוע פגיעה בפעילות קק"ל וקרן היסוד. תחולת התקנות נקבע ליום 1 במאי 2014, ביום שהיועץ המשפטי לממשלה הכריע באשר להיותה של קק"ל כחל"צ.

קק"ל וקרן היסוד יוכלו להחליט על תשלום גמול ליו"ר הדירקטוריון, שכר שאינו עולה על שכרו של שר, וכן החזר הוצאות ישיבה והוצאות נסיעה. המוסדות יוכלו לבחור בין שכר שר, לגמול שנקבע לחל"צ רגילה, או גמול שנקבע בתקנות לחל"צ שמחזורה מעל 500 מיליון ₪. הגמול יהיה באישור האסיפה הכללית, ובתנאי שהיו"ר מקדיש לפחות 40 שעות שבועיות והוא אינו מועסק בעבודה נוספת.

נוסף על יו"ר הדירקטוריון, עד נובמבר 2015 כיהנו בקק"ל גם יו"ר עמית ושני סגני יו"ר. שכרו של  יו"ר העמית הוצמד לשכרו של שר הממשלה, ושכרם של סגני היו"ר הוצמד לשכר מנכ"ל משרד ממשלתי. ההגבלות על תשלום גמול ושכר ליו"ר העמית ולסגני היו"ר בקק"ל, אשר נבע מהוראות התקנות החלות על חל"צ, מהווה שינוי מהותי עבורה לכן נקבע שקק"ל תהיה רשאית להמשיך לשלם גם ליו"ר העמית ולסגני היו"רים את הגמול ששולם להם עד לסיום כהונתם. ואליו ליו"ר העמית, שכר דומה לזה של היו"ר למשך שנתיים נוספות. (עד נובמבר 2017)

בנוסף, קק"ל וקרן היסוד יהיו פטורים מחובת פרסום שמותיהם של התורמים בדוחות הכספיים, על מנת להגן על התורמים מפני התנכלות, למעט תרומות מישות מדינית זרה. ואולם הרשם יוסמך לדרוש שמות של תורמים שתרמו מעל 20,000 ₪.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי בירך על התקנות עליהם סוכם עם קק"ל. לדבריו, "מחד התקנות קובעות איזונים ראויים, ומאידך החילו חובת שקיפות.

בנושא התקנות הקובעות הקלות לחברות שנסחרות בבורסה בחו"ל, ההקלות נועדו להקל על הרגולציה החלה עליהם במטרה לשמר את המוטיבציה שלהן להישאר בישראל. התקנות קובעות שבחברה שאין בה בעל שליטה, והיא מקיימת את הדין הזר לגבי מינוי דירקטורים עצמאיים והרכבי ועדות הביקורת והתגמול, תהיה רשאית שלא לקיים את החובות לעניין הרכב ועדת הביקורת וועדת התגמול, ולעניין החובה למנות דירקטורים חיצוניים.

בנושא תקנות הקלות בעסקאות עם בעלי עניין נקבע, כי במידה ומנכ"ל החברה או דירקטור פרשו מתפקידם, החברה תהיה רשאית לקבוע את שכרם של מחליפיהם לתקופה שממועד ההתקשרות ועד כינוס האסיפה הכללית הקרובה ללא כינוס נוסף של האסיפה הכללית. ובלבד שתנאי שכרם אושרו בידי ועדת התגמול והדירקטוריון, הם תואמים את מדיניות תגמול החברה, וכי הם אינם מטיבים לעומת תנאי העסקת קודמו.

בנושא תקנות לעניין דיווח פרטי רישום וטפסים נקבע כי בעת רישום חברה, ניתן יהיה להגיש תקנונים ומסמכי שיעבוד באנגלית, לצד תרגום לא מחייב של מסמכים אלו בעברית. הקלה זו נובעת מכך שהשפה העסקית הנוהגת בעולם, הינה אנגלית.

ח"כ מנואל טרכטנברג אמר "לאחר 67 שנות עצמאות, אנו יכול להרשות לעצמנו את זה, כיוון שהשפה העברית חיה ותוססת ואין עליה איום. מחובתנו לגרום לחברות ולסטרטאפים של צעירים מבריקים לצמוח בארץ. אקזיט אינה חזות הכול". אמר טרכטנברג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*