ארכיון חודשי: מרץ 2016

משה גפני דורש לאפשר להורים להגדיל מעבר ל- 50 ש"ח את הסכום הנוסף שיפקידו בתכנית החיסכון ארוך הטווח של המדינה לכל ילד

בהתאם לחקיקה שאושרה בוועדת הכספים ולאור תזכורת מצד יו"ר ועדת הכספים, העביר אמש שר האוצר, משה כחלון (הליכוד) לוועדת הכספים, מכתב שבו הוא מפרט איזה סכום מתוך קצבת הילדים שמקבלים הורים בגין כל ילד, הוא מוכן שהם יפקידו בנוסף להפקדה בסך 50 ₪ של המדינה לכל ילד. במכתבו מציין כחלון שהסכום יעמוד בדיוק על אותו סכום שהמדינה מפקידה, קרי 50 ₪ ובסה"כ הורים שייבחרו להוסיף להפקדות לחיסכון ארוך הטווח עבור ילדיהם, יופקדו עבור אותם ילדים לכל היותר 100 ₪ בחודש.

 יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "יפנה בימים הקרובים לשר האוצר, על-מנת לבקש ממנו שיאפשר להורים שיירצו בכך, להפקיד בתכנית החיסכון את מלוא קצבת הילדים הניתנת להם עבור כל ילד בתכנית החיסכון של כל ילד כאמור".

 גפני ציין, כי היום, זהו למעשה כמעט המועד האחרון שבו על שר האוצר להעביר לידי הוועדה הודעה על גובה הסכום הנוסף עפ"י החוק שאושר בוועדה בנושא תכנית החיסכון : "לפי החוק שאישרנו שר האוצר יקבע לא יאוחר מיום כ"א באדר ב' תשע"ו, 31.3.16, את הגובה של הסכום הנוסף. השר רשאי גם לקבוע שלא יתאפשר להוסיף סכום כזה והחיסכון יעמוד על 50 ₪ בלבד שתפקיד המדינה. מדובר בתכנית חיסכון מאוד אטרקטיבית שתנוהל ע"י המדינה, כפי הנראה באמצעות קופות גמל בדמי ניהול נמוכים ואני סובר שיש לאפשר להורים להוסיף כסף על חשבון קצבאות הילדים, אך הסמכות בעניין אצל שר האוצר".

 רפרנטית ביטוח לאומי באגף תקציבים באוצר, יעל אגמון: "אחרי התייעצות עם משרד הרווחה וביטוח לאומי עלה עניין השוויון, כי דמי הניהול ישולמו ע"י המדינה והאפשרות להוסיף כסף, זו הטבה להורים שהם בעלי אמצעים גדולים יותר ודווקא החלשים שעבורם במיוחד נפתח המסלול הזה של תכנית חיסכון לכל ילד לטווח ארוך, הם ייצאו בסוף עם סכום נמוך משמעותית והעשירים ייצאו עם יותר".

 לגבי המכרז לחברות שינהלו את התכנית אמרה אגמון: "הצוות הבין-משרדי הכולל את אגפי התקציבים, שוק ההון וחשכ"ל באוצר, יחד עם משרד הרווחה וביטוח לאומי, קיים עבודת מטה והנושא מתקרב לסיום. יחד עם זאת נותרו כמה סוגיות פיננסים פתוחות. כשהנושא ייסגר, המודל לניהול תכנית החיסכון יובא לוועדת הכספים".

 נציגת הביטוח הלאומי, מיכל מזוז: "מברכים על החלטת האוצר לאפשר הפקדת סכום נוסף; 50 ₪. יש בה משהו מאוזן. כבר היום התחלנו בהיערכות לכך". מדבריה, עלה הביטוח הלאומי מתנגד אף הוא להגדלת הסכום הנוסף מעבר ל- 50% בטענה כי "תכלית קצבת הילדים היא לתשלום השוטף של המשפחות ולא לחיסכון".

 כאמור, בסיכום חזר גפני והודיע, כי "ייפנה לשר האוצר בעניים ויבקש ממנו לאפשר להורים להגדיל את הסכום מתוך קצבת הילדים".

אושר סופית: חסימת טלפונים ששימשו לפניית שווא למוקדי חירום

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום, התשע"ו-2016, של חברי הכנסת עמר בר לב, מרב מיכאלי וניסן סלומינסקי.

מוצע לקבוע כי המשטרה ורשות הכבאות יורשו לחסום מספרי טלפון מהם מתבצעות הטרדות חוזרות ונשנות למוקדי החירום. הוצע כי בהתאם להימשכות ההטרדות יורשו הרשויות האמורות – לסנן, לנתק באופן זמני ואף לנתק לצמיתות את מספרי הטלפון ובמקרים חריגים במיוחד – אף לחסום את המכשירים מהם התבצעו ההטרדות. עוד מוצע לקבוע כי למיועדים לניתוק תינתן התראה מראש וזכות לשימוע. לבסוף, מוצע לקבוע כי השר ימסור דיווח שנתי לוועדת החוקה הכולל את נתוני החסימות ביחס לכמות השיחות הנכנסות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מוקדי החירום וההצלה נאלצים להתמודד עם עומס רב של פניות, ומספר לא מבוטל מהן מוגדרות כהטרדות וקריאות שווא לעזרה. על פי פרסומים מהתקופה האחרונה כ-45% מהפניות המתקבלות במוקד החירום של המשטרה מוגדרות כהטרדות וקריאות שווא לעזרה. מצב עניינים זה מקשה על תפקוד המוקדנים ומביא לבזבוז זמן יקר.

ריבוי של פניות שווא עלול להוביל לשיבוש עבודתם של כוחות החירום וההצלה במתן מענה לפניות אמיתיות הדורשות את התערבותם או לחילופין להביא לבזבוז משאבים וכספי ציבור בהקפצת הכוחות לשווא. כך למשל, האירוע שבו מוקדני המשטרה פירשו את פנייתו של החטוף גיל-עד שאער ז"ל כפניית שווא הוא דוגמה מצערת להשפעתן השלילית של פניות השווא המתקבלות במוקד המשטרתי. לדאבוננו, סיווגה של הפנייה כפניית שווא ותו לא גרמה לכך שלא ניתן מענה מידי לקריאת המצוקה והביאה לעיכוב משמעותי שמנע תגובה בשעות הקריטיות לאירוע. הדבר כמובן עלול לקרות גם במוקדי חירום אחרים כמו מגן דוד אדום או מוקד שירותי כבאות והצלה."

יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי הציג את ההצעה ואמר: מטרתה להתמודד עם בעיה קשה של הטרדות למוקדי החירום, דבר שמביא לבזבוז משאבים, שיבוש עבודתם של כוחות החירום, ואף יכול להביא לבעיות תפקוד של מוקדי החירום. מספר הרב של שיחות הטרדה גורם לכך שהמוקדים לא מצליחים לתת מענה הולם לפונים אליהם בזמן מצוקה  – כפי שקרה, לצערנו, בחטיפה של שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח זיכרונם לברכה.

ח"כ מירב מיכאלי: חוק נולד בעקבות טרגדיה כל כך קשה למשפחות וטרגדיה לאומית בשביל כולנו של חטיפת שלושת הנערים. אני רוצה לקוות שהחוק הזה ימנע את ההשתלשלות הטרגית של קווים סתומים ולא נגישים, את חוסר האמון של המערכת בגלל פניות השווא, ונחסוך לעצמנו טרגדיות.

ועדת הכספים: תחת מחאה, אושרו אמות המידה לתקצוב המועצות הדתיות

אחרי סדרה ממושכת של דיונים לאורך שבועות רבים, אישרה בסופו של דבר אתמול ועדת הכספים את אמות המידה לתקצוב המועצות הדתיות ב- 2016, לפיהן נקבע לגבי כל מועצה, איזה שיעור מימון יבוא מהמדינה ואיזה שיעור מימון יבוא מהרשות המקומית. היחס הכללי הקבוע בחוק הוא: 60% הרשות המקומית ו- 40% המדינה, אלא שמתוך כוונה לתת מענה לצורך להבחין בהבדלים במצבן הסוציו-אקונומי של הרשויות, נקבע מנגנון תקצוב דיפרנציאלי, כך שרשויות חזקות ישתתפו במימון של ע60% או 75% ואילו רשויות חלשות יותר ישתתפו ב- 25%, 35% או 50%, הכל לפי ניקוד מבוסס קריטריונים אחידים.

הוועדה נאלצה לאשר את אמות המידה, אף שהיא מתנגדת לסך התקציב העומד לרשות שירותי הדת, שלטענת חבריה אינו עונה על הצרכים שגדלו בתחום. בנוסף, הוועדה נאלצה לאשר באמות המידה הללו תיקונים שבוצעו בעקבות עיוותים שנוצרו עקב אישור אמות המידה ל- 2015 לאחר שזו הסתיימה, לאחר שהרשויות כולן כבר מימנו את המועצות הדתיות שלהן על בסיס שיעור המימון לא נתחייבו עוד ב- 2014. בכל שנה שיעורי ההשתתפות אמורים להיות מאושרים יחד עם תקציב המדינה או לכל המאוחר עד ה- 31 במרץ. אם אלו אינן מאושרות, אוטומטית עוברים לתקצוב עפ"י הבסיס של 60% הרשויות ו- 40% המדינה, אלא שאז נפגעות הרשויות החלשות.

עקב העיכוב באישור אמות המידה לתקצוב ב- 2015 ומכיוון שכפי שנכתב לעיל' הרשויות כבר תקצבו, נוצרה בעיה לגבי ארבע רשויות: אילת, באר-שבע, אשדוד ואשקלון לגביהן הועלו שיעורי המימון שעליהן לשאת מ- 60% ל- 75%, באופן רטרואקטיבי, מה שמאלץ אותן להוציא עוד מאות אלפי שקלים ויותר מכך לאחר שכבר סגרו את תקציב 2015. הדבר מטיל עליהן הוצאות כבדות לא מתוכננות. על-מנת לפתור את הבעיה שנוצרה, נעתר משרד האוצר לדרישת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ונציגיו הודיעו שהמשרד יעביר כ- 6 מיליון ₪ באופן נקודתי לסיוע בבעיה שנוצרה. זאת לאחר שראשי ארבע הרשויות פנו לגפני כבר לפני כמה חודשים בעניין.

במהלך הדיונים הרבים שקיימה ועדת הכספים בנושא, התברר שיש בעיות גם עם רשויות אחרות שמתנגדות לאמות המידה שנקבעו ב- 2015 ודורשות שינוי. גפני וחברי הוועדה, יחד עם הצוות הבינמשרדי הכולל את מנכ"ל המשרד לשירותי דת, נציגי אגף תקציבים באוצר ומשרד הפנים, ביצעו סימולציות שונות לשינוי אמות המידה, אלא שבכל סימולציה נוצרו בעיות לגבי חלק מהרשויות, שכן הורדת שיעור ההשתתפות לרשות אחת, מעלה את השיעור לאחרות. "איפה שלא מזיזים אנחנו נתקלים בבעיה שלא יכולים להתמודד איתה" סיכם גפני את הניסיונות השונים לפתור את התסבוכת שנוצר. "הבעיה היא המסגרת. השמיכה קצרה מדי" אמר.

נוכח הבעיות הרבות שעלו, הודיע יו"ר ועדת הכספים גפני, כי "לקראת תקציב 2017, ועדת הכספים תשנה את החקיקה בנושא שירותי הדת ותפעל לקבוע רף מימון שונה של 50:50: 50% מימון של המדינה באמצעות המשרד לשירותי דת ו- 50%. שהמדינה תתקצב ב- 10% יותר והרשויות ב- 10% פחות. התקציב של שירותי הדת נשחק, אין טייס אוטומטי ולא נקלח בחשבון הגידול טבעי. מדינת ישראל נותנת את אותם 40% כבר שנים רבות".

גפני התייחס לטענת נציגי האוצר בדיון, על-כך שנתנו תוספת של 3 מיליון ₪ ב- 2015 ועוד 3 מיליון ₪ ב- 2016 לכל המסגרת ואמר: "כשמדובר במועצות דתיות בכל הארץ 3 מיליון ₪ זו בדיחה. רק המועצות בירושלים ות"א שנותנות שירות למאות אלפים, לגביהן זה לא מכסה את כל ההוצאות".

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס: "היום מבחינתנו היום האחרון לאישור אמות המידה ואם לא תאושרנה, המשמעות היא 60:40 כלומר, אם יש רשויות שנקבע להן 25% הן יעלו ל- 60% והמשמעות היא תוספת של מאות אלפי שקלים ויותר. על-כך יש להוסיף גם את ההחזר על הרבעון הראשון. שיכללנו את המודל מ- 2015 ל- 2016 והקריטריון לצורך הניקוד הניתן לכל רשות לוקח את גובה מענק האיזון הניתן לה רק  כשיעור מסך תקציב הרשות. לגבי הבעיה שנוצרה בעקבות 2015, ניסינו מדרגת ביניים ל- 4 הרשויות (איל, באר-שבע, אשדוד ואשקלון (א"ק)) של 68% אך זה יצר בעיה גדולה ברשימה וגורמים להרבה רשויות כמו בני-ברק בית-שאן, ביתר עילית ואחרות להעלות את אחוז ההשתתפות שלהן, כלומר להפיל עליהן בבת-אחת תוספת מימון. על-כן הבאנו את אמות המידה כפי שהבאנו עם תוספת של כ- 6 מיליון ₪ למסגרת כולה".

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון ואמר, כי "בנסיבות הקיימות אנחנו מאשרים את אמות המידה כפי שהן, אך בתקציב 2017 נפעל לשנות את כל המסגרת לנוסחת השתתפות במימון שירותי הדת לפי מפתח של 50: 50. שהמדינה תיתן יותר כפי שראוי נוכח הגידול באוכלוסייה. כשיגיע התקציב נפתח את הדיון כולו ונבחן כיצד המדינה מתקצבת גם בנושאים אחרים, כמה היא מממנת את תחומי התחבורה, החינוך, הבריאות ותחומים נוספים לעומת הרשויות ובהתאם נדרוש לשנות גם בנושא שירותי הדת".

אושר סופית: אי חיוב בריבית עקב שיהוי בביצוע הליכי הוצאה לפועל

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 50) (אי-חיוב בריבית עקב שיהוי), התשע"ו-2016 של חברי הכנסת דוד ביטן וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לקבוע כי אם לא הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בתוך שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה, לא תיווסף לחוב, עד מועד הגשת הבקשה, ריבית שמכוח הסכם או דין או ריבית פיגורים אלא ריבית "משפטית" בלבד שעניינה דמי השימוש בכסף. רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך את התקופה מטעמים שיירשמו. התיקון לא יחול על פסק דין במזונות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "החוק המוצע נועד לתמרץ את מי שניתן לטובתו פסק דין כספי, כהגדרתו בחוק, שלא שולם, או מי שהשטר, שנמסר לו, לא כובד, להזדרז בפנייתו לאכיפת פסק הדין או השטר, לפי העניין, באמצעות החוק.

ח"כ ביטן: יש הרבה מאוד מצבים בהוצאה לפועל שהזוכה ישן על זכויותיו ולא עושה שום דבר, והחייב מקבל את התיק הוצאה לפועל ומקבל למשל צ'ק אחרי שש וחצי שנים יש המון מקרים שהחייב לא יודע איפה נמצא הצ'ק. אנחנו רוצים ליצור איזון ראוי בין זכויות הזוכה והחייב, ושהחייב לא ישלם בגלל שינוי של הזוכה כספים מיותרים.

22 תמכו ללא מתנגדים.

במסגרת אישור הטבות מס לעמותות חברתיות, ועדת הכספים הוציאה מרשימת העמותות שתי עמותות הנחדשות ככתות

ועדת הכספים אישרה אתמול הטבות מס לעשרות עמותות חברתיות בהתאם לסעיפים 46' ו- 61' לפקודת מס הכנסה. שני הסעיפים מאפשרים לתת הטבות מס שלא באמצעות תקציב המדינה. סעיף 46' מקנה פטור ממס על תרומות וסעיף 61' מקנה פטור ממס רכישה ומס רווחי הון על מבנים. מבין העמותות שאושרה להן ההטבה, עמותות סעד ורווחה, חינוך, תרבות, ספורט, דת, בריאות קליטה  ומניעת תאונות. לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ובהסכמת חברי הוועדה, הוצאו מרשימת העמותות שתי עמותות, לגביהן נטען כי עולה החשד שמדובר בכתות, קבוצות סגורות של אנשים וכן החשד שהן עוסקות בפעילות מיסיונרית.

העמותות שהוצאו מהרשימה, היינו שהוועדה לא הצביעה נגדן, אלא רק הוציאה אותן מהרשימה שאושרה לצורך בירור נוסף אצל הגורמים הרלוונטיים בממשלה, הן: 'אוהלי רחמים' מקריית ים העוסקת בסעד ודת ו'עמותת המצפה לישראל' מתל-אביב העוסקת בנושאי דת.

יו"ר הוועדה גפני אמר: "מסתבר לי שיש כתות מיסיונריות שפרוצדורלית, אין להן בעיות ויש להן עורכי דין מהשורה הראשונה והן עוברות את כל דרגי הפקידות מבחינת הקריטריונים ונהלים היבשים, כלומר נראה שהכל בסדר וחוקי. ייתכן שזה נכון ואני לא נכנס לכך. אבל נקבע עוד בוועדה בראשות השופטת בדימוס, שרה פריש, שקבעה את הקריטריונים למתן אישור סעיף 46' ו- 61', שלא נותנים הטבה לקבוצה סגורה. כמו-כן, ההטבות אינן ניתנות לגופים הפועלים בניגוד לחוק של מדינת ישראל. כאן עמדתי, שאם אכן מדובר במיסיון, הרי שאין אשר לעמותות אלו את ההטבה".

עוד ציין גפני, שיש כאן שאלה גדולה לגבי כל תכלית עניין הסיוע לעמותות המגזר השלישי, האם המטרה לסייע גם לגופים כאלו ואני לא מדבר על גופים שעוסקים בעניינים רגילים השנויים במחלוקות הפוליטיות, עמוקות ככל שיהיו. במקרה של שתי העמותות הללו וגם לגבי מקרים אחרים, אני מבקש להוציא אותן מהרשימה ואפנה ליועץ המשפטי לממשלה, על-מנת שיקיים דיון עקרוני ומקיף אצלו בהשתתפות רשות המיסים, האם במקרים בהם נראה שמדובר בכתות סגורות, יש לאשר או לדחות את הבקשות להטבה, אף אם אותם גופים עומדים בקריטריונים ובנהלים היבשים. סעיפים 46' ו- 61' נועדו לעזור לעמותות המגזר השלישי, אך יש לבדוק האם זה מנוצל לרעה ומדינת ישראל צריכה לתת להן את ההטבה. ואני לא מדבר על דברים שנויים במחלוקת פוליטית רגילה".

חברי הוועדה תמכו בבקשתו ושתי העמותות הוצאו מהרשימה. ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הצטרף לקריאה של גפני לקיום דיון עקרוני אצל היועץ המשפטי לממשלה ואף בוועדת הכספים עצמה בשאלה העקרונית במי המדינה צריכה לתמוך אם לאו וכיצד לקיים את הנוהל בעניין: "יש כאן עניין מהותי. יש הרבה סוגיות שנויות במחלוקת בחברה הישראלית ואנחנו פה בוועדה קבענו כלל אחד, שאם יש חשדות פליליות אז לא מאשרים את ההטבה, זה שייך לתחום אחר. אני מכבד את הבקשה הספציפית לגבי שתי העמותות הללו אבל אכן נדרשים קריטריונים ברורים מתי פוסלים עמותות ומתי לא. לדעתי לא פוליטיקאים צריכים לעשות את זה, כי כל אחד יש לו את העניינים הקרובים לליבו וכל הזמן נפסול איש לרעהו".גפני השיב, כי "אכן כך הדבר, אפנה ליועץ המשפטי לממשלה לבחינת העניין ונשקול שינוי החקיקה בנושא".

מנהל תחום בכיר מוסדות ציבור ומלכ"רים, ארז אורעד: "יש קריטריונים שנקבעו בוועדה ציבורית ובין השאר, רשות המיסים לא תדון בנושאים שהם במחלוקת ציבורית עמוקה והדברים עוברים למחוקק."

אורעד ציין: "התלבטנו לגבי שתי העמותות המדוברות כאן, כי היו שמועות שהן מבצעות פעולות משיחיות אך אין הגדרה מזה כת. אני רשות מבצעת. אני יכול לבחון פעילות מיסיונרית לפי הדין הפלילי ועשינו ביקורות ואין עבירות בתחום הפלילי. מסכים לקביעה להוציא מההצבעה כי במחלוקת ציבורית עמוקה ולכן סוברני המחוקק להחליט מה דינן ולא רק עניין של קריטריונים אפורים. על כל פנים הדבר אינו בסמכותי".

לגבי כל העמותות המופיעות ברשימה אמר אורעד בסקירתו לוועדה: "כולן נמצאו שעומדות בכל הקריטריונים ואין לנו התלבטות לגביהן. חלקן אושרו לשנה בלבד, כי הן חדשות ויש להן בעיות של מחזור שנתי וכד', רוצים לבחון את התנהלותן ואז נחליט אם לתת ל- 3 שנים".

נציג משרד המשפטים, בנימין למקין, הבהיר לשאלת חברי הוועדה, כי "כל העמותות שהוגשו ברשימה נבדקו ונמצא שיש להן אישור ניהול תקין".

ועדת הפנים אישרה תקנות המרחיבות סמכויות מתנדבי המשמר האזרחי

ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ דודי אמסלם אישרה אתמול תקנות לפיהן הורחבה סמכות המעצר של מתנדבי המשמר האזרחי. עד היום יכלו מתנדבים, אם אינם מלווים בשוטר, רק לעכב חשודים. על פי התקנות החדשות הם יורשו גם לעצרם ולהביאם לתחנת משטרה, במקרה שהמעוכב מפריע להם להשתמש בסמכויות העיכוב. המשמעות של התקנה החדשה היא שלמתנדבים ניתנה סמכות שימוש בכוח במקרים אלה.

יתר על כן, הורחבה סמכות הכניסה והחיפוש של מתנדבי המשמר האזרחי, אם יש חשש ממשי  לפגיעה באדם או בשלום הציבור.

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק שתשים סוף לתופעות של ניצול צרכנים קשישים ומוחלשים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה אתמול לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ איציק שמולי, ולמעלה מ-70 חברי כנסת נוספים מהקואליציה והאופוזיציה, לתקן את חוק הגנת הצרכן ולהגן על אזרחים ותיקים, עולים, ואנשים עם מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית שביצעו עסקאות רוכלות או עסקאות מכר מרחוק והסכמתם נטולה בספק. היום קיימה הוועדה את הדיון השני להכנת ההצעה לקריאה ראשונה, והיו"ר כבל שב והבהיר את שאמר בדיון הראשון – כי בכוונתו לקדם את ההצעה ולאשרה לקריאה ראשונה עוד היום.

בדיון הקודם שמעה הוועדה סיפורים קשים על קשישים ואנשים נוספים שנקלעו לחובות כבדים בעקבות עסקאות כאלה שנעשו באמצעות שיווק אגרסיבי עד כדי ניצול. היום שב ח"כ שמולי ואמר כי "אם למישהו היה ספק שהחוק נחוץ אז תחקיר שפורסם לאחרונה בתוכנית "הכל כלול" הראה איך מעלים את ההונאות מול הצרכנים לרמה של אמנות. הצעת החוק באה להחזיר את הכוח לצרכן ולאפשר לו לבטל עסקה גם אחרי עד 4 חודשים".

לפי ההצעה שאושרה, אזרחים ותיקים, עולים חדשים או אנשים עם מוגבלות יהיו רשאים לבטל עסקאות רוכלות או מכר מרחוק עד ארבעה חודשים לאחר ביצוע העסקה. עוד נקבע כי בעסקאות שנעשו באינטרנט תקופת הביטול תהיה 4 חודשים רק במקרים בהם ייעשה שיווק אגרסיבי באתרים, אם באמצעות הגבלת זמן הרכישה והנחות לזמן מוגבל או באמצעות שימוש בשיחות צ'ט שנועדו לשכנע לקוחות לרכוש מוצרים. כמו כן נקבע כי את הודעת הביטול יהיה צורך לשלוח בכתב, וכי ביטול בכתב יכול להיעשות גם בפקס או בדואר אלקטרוני. עוד אושר כי ההצעה תיכנס לתוקף 30 יום לאחר אישורה הסופי בקריאה שנייה ושלישית ופרסומה ברשומות והיא תחול רק על עסקאות חדשות שיערכו מיום פרסומה ואילך.

ח"כ יעקב פרי שאל האם היה דיון מחדש לגבי שאלת הגיל והגדרת אזרחים ותיקים, נשים בנות 62 וגברי בני 67, כאוכלוסייה מיוחדת שזקוקה להגנה. הוא אף ביקש לדעת האם אפשר יהיה להחזיר גם מוצר משומש. ח"כ שמולי אמר כי לגבי הגיל הוא לא סבור שיש להעלותו ואמר: "האנשים הללו הופכים למטרה". היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, עו"ד חנה טירי, אמרה כי "אנחנו מזהים מיקוד באוכלוסיות מסוימות וכרגע זה בעיקר בקשישים". עו"ד אורית בקר מהמשרד לשוויון חברתי הוסיפה: "יש התאמה בין גיל הפרישה לעלייה בעסקאות מכר מרחוק". היא המליצה שלא להעלות את הגיל המאפשר את זכות הביטול וציינה כי ב-2015 התקבלו במשרד 185 תלונות של אזרחים מעל גיל 80 ו-367 תלונות של אזרחים מעל גיל 67. עם זאת היו"ר כבל ביקש מנציגי כל הגופים העוסקים בהגנת הצרכן להביא לדיון הבא נתונים מלאים, על מנת לבחון שוב את סוגיית הגיל.

מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, אמר כי התופעה הפכה למכת מדינה ויש סיפורים מזעזעים על ניצול. "התיקון הזה לא פותר אותה לגמרי, אבל עושה צדק היסטורי אחרי עוול של 10 שנים. אין יום שלא מגיעות אלינו תלונות בנושא הזה, ושום דבר לא עוזר. זה דוגמה לכך שאין מנוס מהתערבות חקיקתית, כי האכיפה נכשלה והאזרחים לא מגונים. החוק הזה הוא לא מושלם אבל זה יהיה הרבה יותר טוב מהמצב הקיים". היועץ המשפטי של ערוץ הקניות, עו"ד דב אברמוביץ, ביקש כי זכות הביטול תתאפשר רק אם העוסק הוא שיזם את ביצוע העסקה, ולא במקרים בהם הלקוח יזם את הרכישה. ח"כ שמולי הגיב על כך בזעם ואמר כי על אף שהתפשר בעניין משך זמן הביטול וכל בכל הנוגע לעסקאות באינטרנט, יש כאלה שעדיין מנסים לרוקן את החוק מתוכן.

היועצת המשפטית של איגוד לשכות המסחר, עו"ד שוש רבינוביץ, ביקשה לצמצם את משך הזמן שבו ניתן להחזיר מוצרים שכבר נעשה בהם שימוש ואמרה: "מוצר משומש שמוחזר גורם לנזק כלכלי ישיר לעוסק". עו"ד טירי אמרה כי גם ההצעה הזו תרוקן את הצעת החוק מתוכן. היו"ר כבל הוסיף כי לאנשים אין תחביב לשגע את בעלי העסקים. "גם כשחוקקתי את חוק החזר מוצרים הזהירו מצרכנים שינצלו לרעה את החוק וכבר הוכח מחקרית שזה לא קרה", אמר. הוא סיכם ואמר כי החוק הוא צורך שנוצר בעקבות מה שקורה במציאות, וכי הגופים המסודרים שפועלים בהגינות רק ירוויחו ממנו.

התעשיינים במישור אדומים מחויבים לשלם לעובדים הפלשתינים שכר מינימום ותנאים על פי החוק הישראלי

"כל מפעל שנסגר, הארנונה שלו יורדת מקופת העירייה. יש פה אנרגיות חיוביות, העלו אותן למקומות הנכונים", אמר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ דודי אמסלם בדיון אתמול על מצוקת התעשיינים באזור התעשייה מישור אדומים, "בסוף הם יעברו לכפר אדומים, שם לא גובים מהם אגרת שמירה, וינטשו את מישור אדומים. התעשיינים נאבקים בקשיים חמורים שילכו ויתפתחו – היחסים בין ישראל לעולם. הם משלמים את המחיר ואף אחד לא יפצה אותם על זה. יש להם כל כך הרבה צרות".

מוטי ברשישת, גזבר עיריית מעלה אדומים: "חשיבות התעשייה גבוהה מאד. הם לוקחים על עצמם סיכונים מכסף פרטי, ואנו גובים מהתעשייה ארנונה שמסייעת רבות לעיר. בתחשיב אגרת השמירה צריך לכסות הוצאות שמירה. אם לא נגבה על קרקע, ניאלץ לגבות יותר על שטח בנוי. האגרה משרתת את כל העיר. התחשבנו באזור התעשייה, ולפני שנתיים, כשהעלנו את אגרת השמירה בעיר ב-67% העלינו לתעשייה רק ב-20%. הצבא ברח לנו, הוריד שומר וככה נעלמו 600,000 ₪ שאנחנו צריכים עכשיו לממן. בנוסף השר בנט בהיותו שר כלכלה הכריז שהוא מיטיב עם המאבטחים והעלה להם שכר. את כל זה צריך לממן".

אבי אלקיים, תעשיין: "המריחות האלה הביאו 50,000 מטר ריקים. אין פה אנשים שמבינים חשיבה של עסק. אני במצב אנוש. אם אתם רוצים לראות את אחמד ויוסוף משתלטים על אזור התעשייה, תמשיכו כך".

ענת אנג'ל, מנהלת אזור התעשייה מישור אדומים בעיריית מעלה אדומים: "יש לנו התחייבות של שר הביטחון ל2 מיליון ₪ לבניית גדר שתקיף את אזור התעשייה. יש התחייבות של משרד הכלכלה לתת מיליון וחצי בתנאי שמשרד הביטחון יתן את חלקו. בינתיים אנחנו לא מקבלים את התקציבים".

שלמה חורי, יזם: "ארנונה אנחנו משלמים על פי החוק הירדני, משכורות לפי החוק הישראלי והנחיות הביטחון לפי צו אלוף. בעבר היו לא מעט הטבות למישור אדומים – שכר העבודה היה נמוך והיו הקלות מיסוי. זה לא קיים היום. אנחנו משלמים 4 מיליון אגרת שמירה בשנה. לפי זה היו צריכים להיות 7 מאבטחים. הבאנו הצעת מחיר שזה אמור לעלות מיליון ₪ פחות ממה שגובים מאתנו".

אושר: קצבה גם לילדים חולי סוכרת בגילאי 12 עד 18

בשורה להורים לילדים חולי סוכרת: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה אתמול תקנות של המוסד לביטוח לאומי בעקבות הצעת חוק של חבר הכנסת יואב בן-צור (ש"ס), לפיהן הורים לילדים חולי סוכרת עד גיל 18 יקבלו גמלה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי, ולא רק הורים לחולים עד גיל 12 כפי שהיה נהוג עד כה.

הקצבה החודשית, בגובה 1,095 שקלים, תינתן ללא קשר למצב המחלה ולאיזון המטבולי של הילד החולה, החל מ-1 במאי 2016.

ח"כ בן צור: "אנחנו שליחי מצווה. אני מודה לאנשי המוסד לביטוח הלאומי שעמדו בהבטחתם ועמלו למען התקנת התקנות".

ארועי הכנסת בשבוע הבא

יום ראשון 3.4

בטרקלין שאגאל בשעה 17:00 – טקס הענקת פרסי רוטשילד לשנת תשע"ו / 2016 בהשתתפות: יושב-ראש הכנסת חה"כ יולי-יואל אדלשטיין והלורד ג'ייקוב רוטשילד (מאנגליה).

הפרסים ניתנים ע"י הארגון לפרסי רוטשילד כאות הוקרה לעבודות מחקר מקוריות ויוצאות דופן שפורסמו בתחומים הבאים: מתמטיקה/מדעי המחשב והנדסה, מדעי החיים, מדעי הכימיה ומדעי הפיזיקה, מדעי החברה, מדעי היהדות ומדעי הרוח.

הטקס מתקיים באופן מסורתי בכנסת.

יום שני 4.4

בכניסת וייל בשעה 11:00 – ביקור של יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב פול ראיין (Paul Rayn). פוטואופ יתקיים לפני הפגישה ברחבת הכניסה ללשכת היו"ר.

יום שלישי 5.4

באודיטוריום ע"ש שילנסקי בשעה 12:00 – הענקת מגן שר הבריאות למצטיינים, אות מפעל חיים לעוסקים במקצועות הבריאות ואות לארגון מקדם התנדבות – במעמד יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין ושר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן.