ארכיון חודשי: מרץ 2016

איוב קרא נפגש עם משלחת של אנשי עסקים מצרפת

"צרפת ואירופה משלמות היום את מחיר התמימות והנאיביות בחשיבתם שישראל היא בעייתו של העולם והמשך הפגיעה בישראל הוא מזוכיזם שלא נתפש."

אלה דברים שאמר היום סגן השר לשיתוף פעולה אזורי ח"כ איוב קרא במלון קראון פלאזה בירושלים למשלחת אנשי עסקים מצרפת.

סגן השר עידכן את המשלחת על סיורים ומפגשים שיערוך בקרוב בצרפת שמטרתם הידוק שיתוף הפעולה בין צרפת לישראל במלחמה בטרור ובין היתר ייפגוש את הנשיא לשעבר סרקוזי ושר החוץ לשעבר פביוס ועוד. קרא הוזמן ע"י הקהילה היהודית בצרפת וצפויות לו פגישות חשובות עם גורמים נוספים מהעולם הערבי.

IMG-20160330-WA0297

אילן גילאון בפנייה בהולה לשהב״ט יעלון: ״אפשר באופן מיידי לסרבנית המצפון הטרנסג׳נדרית לרצות את מחבושה באגף הנשים בכלא, ולא באגף הגברים"

במכתב דחוף ששיגר הערב חה״כ אילן גילאון ממרצ לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון, וכן לרמטכ״ל, אייזנקוט, וליועל״ם, טבת-ויזל, כתב: ״אני קורא להתערבותך המידית בדברים, בכדי לאפשר לקטרי לרצות את ימי מחבושה בכלא הנשים, ובכך למנוע את הנזק הפיזי ו/או הנפשי שעלול להיגרם לה כל אימת שהיא מצויה באגף הגברים. ברור לי כי בהשקפת עולמך אין ולו קורטוב של הסכמה עם קטרי, עמדותיה ומעשיה, אך אני מפציר בך לראות בעניין, כאמור, סוגיה הומניטרית לכל דבר ועניין, וכן לראות את הבהילות הנדרשת לעשיית מעשה בנדון.״

גילאון הסביר את הדברים, וכתב: ״ ככלי להגן עליה מפני אלימות מינית ו/או אלימות על רקע מגדרי, הצבא עלול אף להעבירה לבידוד (כפי שנהוג כלפי טרנסג'נדריות בבתי הכלא האזרחיים) – דבר המוגדר כעינוי ומשמש כמוצא אחרון להגנה על אדם מפני עצמו או על הסביבה שלו מפניו. מעבר לסכנה הפיזית הצפויה לאישה טרנסג'נדרית בכלא גברים, קיימת סכנה לפגיעה נפשית חמורה אולי אף יותר, דבר שהצבתה באגף הבידוד לא יפתור, ואולי אף יחמיר.״

אושר בקריאה שלישית: יחסים מיניים בין מנהיג דתי או רוחני לבין מאמיניו יהוו עבירה פלילית

הצעת חוק העונשין (תיקון – מעשה מגונה, מעשה סדום ובעילה אסורה בהסכמה במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת), התשע"ו–2015, של חה"כ מיכל רוזין (מרצ) עברה אתמול (30.03) פה אחד בקריאה שלישית במליאת הכנסת ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. לראשונה, החוק הישראלי ייתן מענה לתופעה כואבת וידועה של ניצול ופגיעה יגדיר יחסים מיניים בין מנהיג דתי או רוחני לבין מאמיניו כעבירה פלילית.

הצעת החוק מבקשת להרחיב את הגדרת העבירות מעשה מגונה, מעשה סדום ובעילה אסורה בהסכמה ולהחילן גם על מקרים שבהם התקיים ניצול סמכות ותלות נפשית בין איש דת או מנהיג רוחני (למשל רב או "גורו") לבין מאמיניו. הצעת החוק הוכנה בשיתוף פעולה עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בישראל.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "כאשר מנהיג דתי או רוחני מקיים יחסים מיניים עם מאמיניו במסגרת ההדרכה הרוחנית שהוא נותן להם, על אף שמדובר ביחסים בהסכמה בין בגירים – מדובר בניצול לכל דבר. התלות הנפשית, והסמכות המעורבת באותם יחסים, אינה מאפשרת הסכמה חופשית אמתית. כדי שספר החוקים יכיר בכך, הגדרנו את היחסים באותם מקרים כבעילה אסורה בהסכמה – כמו שמוגדרים מקרים של יחסים בין מטפל נפשי עם מטופל. הצעת החוק שלי תיתן כלים מעתה למערכת המשפט לפעול אל מול "גורואים" ומנהיגים דתיים המעוללים רע למאמיניהם ותציב גבולות לאנשי דת שסמכותם עולה לעתים אף על זו של מטפלים מקצועיים".

עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית: "אנו מברכות על הצעת החוק של ח"כ רוזין שאושרה היום, לה היינו שותפות, ורואות בה הישג ענק למאבק בתופעת האלימות המינית בישראל.  זה כמעט לא ייאמן שעד היום המחוקק הישראלי לא נתן שם לתופעה כל כך מורכבת ומסוכנת של נשים רבות שמנוצלות על ידי מי שנתנו בו אמון וראו בו כתובת דתית ורוחנית. הצעת החוק לא רק תעזור למערכת המשפטית להביא לדין את מי שפגעו, אלא תכיר בתופעה הזו ובכך תעודד נשים נוספות המצויות במצוקה ושחוו פגיעה מינית בנסיבות כאלו להכיר בפגיעה שעברו ולהתלונן על כך."

אילן גילאון על העברתה של הצ"ח שקיפות חברות הדיור הציבורי: ״אחד מרגעי החסד הבודדים שעשתה הכנסת במהלך המושב החולף. צעד קטן בדרך לשינוי הגדול שעוד נחוץ״

חה״כ אילן גילאון, מיוזמי הצעת החוק לזכויות הדייר בדיור הציבורי (שקיפות של החברות המשכנות מול הדיירים), בירך על העברת ההצעה בקריאות שנייה ושלישית בכנסת, ואמר:
 
״מדובר באחד מרגעי החסד הבודדים שעשתה הכנסת הזו במהלך המושב החולף, והיא תקל ותטיב ולו במעט עם ציבור גדול של דיירים בדיור הציבורי בקבלת מידע שכל-כך נחוץ לו להתנהלות מול הבירוקרטיה של החברות המשכנות.״
 
גילאון: ״נדרש שינוי מהותי ומערכתי בכל מערך הדיור הציבורי בישראל, שיכלול בראש ובראשונה הוספה מסיבית של אלפי יחידות דיור נוספות, שיפוץ המאגר הקיים, והקלת הקריטריונים לקבלת זכאות. עד אז, הצעת החוק הזו היא הקלה טובה וחשובה, גם אם צעד קטן בדרך לשינוי הגדול שעוד נחוץ.״

צעירי הליכוד קוראים למשטרת ישראל לפתוח בחקירה נרחבת כנגד יצחק הרצוג

צעירי הליכוד קוראים למשטרת ישראל לפתוח בחקירה נרחבת כנגד בוז'י הרצוג, שלטענתם, מנסה שוב ושוב לקנות את השלטון בדרכים לא כשרות, תוך כדי עברה על חוק מימון מפלגות.

דוד שאיין, יו"ר צעירי הליכוד: "עוד זכורה לנו שתיקתו של הרצוג בחדר החקירות בפרשת העמותות והמעורבות של ארגון v15 בניסיון להפיל את שלטון הליכוד, וכעת עולות חשדות סביב התנהלותו בפריימריז לראשות מפלגת העבודה.
אדם כזה לא ראוי שיוביל את האופוזיציה בישראל וטוב יעשה אם ישעה את עצמו עד שהאמת תצא לאור."

מצ"ב תלונה שהגיש יו"ר צעירי הליכוד, דוד שאין, כנגד הרצוג וארגון v15 מפברואר 2015.

IMG-20160330-WA0028

משרד הפנים מגבש נוהל העסקת יועצים ברשויות המקומיות

משרד הפנים מגבש נוהל העסקת יועצים ברשויות המקומיות, כך אמרה הבוקר (רביעי) מנכ"לית משרד הפנים אורנה הוזמן-בכור, בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) יזמה את הדיון בדו"ח מבקר המדינה בעניין, לאחר שלפני מספר חודשים התברר כי אין כללים ברורים בדבר לרשויות המקומיות. לדבריה "צריך לוודא שכספי הציבור מגיעים למקומות הנכונים – ומגיעים נכון". הוא קראה לא להסתפק בנוהל מטעם המשרד – אלא לעגנו כתקנות בחוק.

דו"ח המבקר בנוגע ליועצים חיצוניים ברשויות המקומיות, עסק בקיומם של יועצים שהועסקו לאחר עבודתם בעירייה, במקביל לעובדי עירייה, אי-מעקב אחר כמות היועצים המועסקת, הארכת התקשרות או פטור ממכרז ללא עילות מספיקות ועוד. במרץ 2014 הנושא נידון לראשונה בוועדה לביקורת המדינה –  ואילו היום, כאמור, שנתיים אחרי, הנוהל מוכן.

הוזמן-בכור הוסיפה כי בעוד בעוד כשבועיים יידון הנוהל החדש במשרד המשפטים והיא מקווה שמיד אחר כך הוא יפורסם. יהודה זמרת, היועץ המשפטי של המשרד, הוסיף כי ביהמ"ש העליון קבע שהנוהל מחייב את הרשויות המקומיות, אך בהמשך יצטרכו לשדרג את התקנות ביחס לרשויות בכל הנושאים.

אושר סופית: רפורמה מהפכנית ביצירת חלופות למינוי אפוטרופוס

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
הצעת החוק עוסקת בהסדרת מרכיבים שונים במוסד האפוטרופסות. ההצעה מוסיפה כלי חדשני שיאפשר תכנון משפטי באמצעות חתימה על ייפוי כוח מתמשך ומתן הנחיות מקדימות של אדם, מה ייעשה ברכושו וכן הנחיות לטיפול רפואי בגופו במועד מאוחר יותר, מועד בו האדם לא יהיה מסוגל לקבל את ההחלטות בעצמו. בנוסף, ההצעה מרחיבה את מערך הפיקוח ואת סמכויותיהם של מפקחים באפוטרופוס הכללי. הצעת החוק תח

זק את זכויותיהם ואת כבודם של אנשים עם מוגבלות, תקבע כללים למינוי אפוטרופוסים וחובותיהם.
ההצעה מעגנת את הגישה החדשה המתפתחת ברחבי העולם בנושא עקרונות מינוי אפוטרופוס. עפ"י הצעת החוק, אפוטרופוס ימונה לפי העקרונות הבאים: עקרון הצורך- ימונה אפוטרופוס רק כאשר יש הכרח לעשות כן. עקרון האמצעי הפחות מגביל. עקרון טובת אנשים עם מוגבלות-חובת הגורם המחליט בעניין אדם עם מוגבלות, לפעול לטובתו ולשמירת זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו. ואולם במצבים מסוימים, טובת אנשים עם מוגבלות נסוגה מפני רצונו. עקרון ההחלטה העצמאית- לאפשר ככל הניתן לאדם לקבל החלטות הנוגעות לו. עקרון ההשתתפות. ושמירת האוטונומיה של אנשים עם מוגבלות ומעורבותו בחברה.
מנתונים שנמסרו לוועדת חוק חוקה ומשפט שקידמה את החוק, עולה כי בתי המשפט בישראל ממנים מדי שנה כ-10,000 אפוטרופוסים לאנשים עם מוגבלויות רפואית, נפשיות, ושכליות, בעילה שהם אינם יכולים לדאוג לענייניהם באופן עצמאי. בישראל פועלים היום כ-50,000 אפוטרופוסים. אפוטרופוס מחויב להגיש לבית המשפט ולאפוטרופוס הכללי דו"ח שנתי על תפקודו. בדיוני הוועדה נטען כי בפרקטיקה, אין פיקוח אפקטיבי על עבודת האפטרופוסים.
יו"ר ועדת חוקה ניסן סלומינסקי: מדובר בחוק היסטורי, מהפך גדול בהתייחסות של החברה לאנשים עם מוגבלויות. אם עד היום התהליך היחידי היה שבית המשפט היה ממנה אפוטרופוס לחוסה שבחלק מהמקרים זו הצלחה אך בחלק גדול מהמקרים זה פוגע קשות בחרות של החסוי. נעשתה מהפכה בתפיסה ומעתה החסוי עצמו יכול להחליט מי יהיה המיופה כוח לימים הקשים שיגיעו ורצונו של האיש יקבע. כמו כן התחלנו בתהליך מתקדם יותר שבו יהיה אפשר יהיה למנות תומך החלטות שיעזור לחסוי לקבל החלטות וכתוצאה מכך לא יהיה צורך באפוטרופוס ומיופה כוח.

בקריאה שלישית תמכו 47 ללא מתנגדים.

אושר בקריאה ראשונה: חופשת אבהות

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 55) (חופשת אבהות), התשע"ו-2016 של חברי הכנסת תמר זנדברג, דוד ביטן, יואב קיש וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לקבוע כי עובד יהיה רשאי להיעדר לתקופה של עד שלושה ימים לצורך ליווי בת זוגו לטיפולים ובדיקות בקשר להריונה, על חשבון ימי המחלה שלו. כמו כן, מוצע לקבוע כי מיום הלידה של בת הזוג יהיה זכאי העובד להיעדר לתקופה של עד חמישה ימים, כך ששלושת הימים הראשונים יבואו על חשבון ימי החופשה השנתית, ואם אין לו ימי חופשה יחשבו כחופשה ללא תשלום, ואילו היומיים הנותרים יבואו על חשבון ימי המחלה שלו.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "תקנות דמי מחלה (כללים בדבר היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת זוג), התשס"א–2000, צמצמו את האפשרויות שעומדות בפני האב באשר להיעדרות על חשבון ימי מחלה על מנת להתלוות לבת זוגו לבדיקות היריון. הצעה זו מציעה לתת את שיקול הדעת בידי האב בשאלה לאילו בדיקות להצטרף אליהן ובכך להפכו לחלק מתהליך ההיריון.

 מחקרים רבים עמדו על מעורבותם של אבות בטיפול בילדים ומצאו קשר ברור בין מעורבות בגידול ובחינוך הילד ללקיחת חופשת אבהות. ישראל אינה מזכה כיום גברים בחופשת אבהות, זאת למרות שישראל היא המדינה עם שיעור הילודה הגבוה ביותר בעולם המערבי, מה שהופך כל יום חופש ליקר ערך למשפחות. בכל העולם המערבי ישנה התקדמות לעבר מודל של הורות שוויונית והצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה זמן משותף של זוג הורים בעת הולדת התינוק או התינוקת."

ח"כ זנדברג: ההצעה הזו מביאה מושג היסטורי לספר החוקים והוא חופשת אבהות. חופשת לידה, הורות, אימהות נחשבת נחלתם הבלעדית של הנשים. יש לנו אינטרס כמדינה וכחברה להכניס יותר ויותר את האבא כשותף אינטגרלי בחיי המשפחה. לצערי ההצעה לא מושלמת ולא מעניקה חופשת אבהות על ידי המדינה, הגענו למודל מאוד צנוע של שישה ימי חופשה שיתחלקו בין מכסת ימי החופשה השנתית של העובד ועוד שלושה ימי מחלה. למרות זאת אני מאוד גאה ומתרגשת שההצעה הזו ממשיכה להתקדם. יש פה מסר שמקומו של האבא בימים לאחר הלידה הוא בבית לצד המשפחה.

23 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תוחזר לוועדת העבודה והרווחה.

אושר בקריאה ראשונה: הורים יוכלו לחלק בניהם את "שעת ההורות"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54) (זכויות הוריות), התשע"ו-2016, של חברי הכנסת רחל עזריה, נאוה בוקר, יפעת שאשא ביטון וקבוצת חברי הכנסת.

כיום נתונה לעובדת הזכות להיעדר מהעבודה לשעה אחת ביום בארבעת החודשים שלאחר תום חופשת הלידה. מוצע לאפשר לשני בני הזוג לחלוק את הזכות האמורה, שתיקרא "שעת הורות", ובכלל זה לאפשר לגבר לממש את הזכות לבדו, בכפוף לתנאים שונים הנוגעים להסכמת בת הזוג ולממשק העבודה עם המעסיק. כן מוצע להחליף את המונח "חופשת לידה" במונח "תקופת לידה והורות".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הדיון והשיח הציבורי בישראל לגבי הצורך לצמצם פערים מגדריים בשוק העבודה משתנה ודורש התאמה גם ברמת החקיקה. דעות קדומות של מעסיקים לגבי יכולתן ונכונותן המקצועית של נשים בשוק העבודה, פערי השכר בין גברים ונשים, ומיעוט הנשים בתפקידים בכירים בשוק העבודה הפרטי והציבורי רק מחדדים את הדחיפות לטיפול בנושא  .

נתונים שאספנו מצביעים על כך שהולדת ילד והיעדרות מהעבודה לצורך חופשת לידה פוגעים בשכר אימהות . כמו כן ידוע כי שיעור הנשים המשתתפות בשוק העבודה עומד על כ-50% בעוד שיעור הגברים עומד על 62.3%, שכרן נמוך יותר בכל המדדים, נשים עובדות במשרות חלקיות יותר מאשר גברים, וכי 26% מהנשים בין הגילאים 20-45 שעבדו ונולדו להן ילדים הפסיקו לעבוד בעקבות הולדת הילדים. מכאן מובן כי פערי השכר בין נשים לגברים הם תופעה רווחת ולהולדת הילדים, וההיעדרויות המתלוות לזה, יש השפעה ישירה על כך ולכן נדרש טיפול."

ח"כ רחל עזריה: נשים בישראל עובדות הכי הרבה שעות ויולדות הכי הרבה ילדים ביחס למדינות ה-OECD, ולכן עלינו כמדינה לאפשר ולעודד את חלוקת גידול הילדים בין שני ההורים. שינוי שמות חופשת הלידה ושעת ההנקה נועד לשקף טוב יותר את רוח המשפחות כיום, בהם שני ההורים לוקחים חלק פעיל, ולתקן את התיאור של התקופה שאחרי הלידה כחופשה. כל מי שאי פעם הייתה או היה בתקופה כזאת, יודעת טוב מאוד שחופשה זה לא. זאת תקופת החלמה מלידה, וטיפול אינטנסיבי בתינוק או תינוקת קטנטנים שזקוקים לך בכל רגע נתון. זאת תקופה מדהימה, אבל חופשה זה לא. החוק הזה מבקש לתת לכל משפחה להחליט מה נכון בשבילה, ולעודד הורים לחלק ביניהם את גידול הילדים. החוק טוב לילדים שייהנו משני הורים נוכחים, הוא טוב לקידום שוויון לאימהות במקום העבודה, וטוב לאבות שהתקשו עד היום לשלב בין העבודה לזמן בבית

23 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תוחזר לוועדת העבודה והרווחה.

אושר סופית: דחיית התחלת שידורי תאגיד השידור הישראלי החדש בשישה חודשים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ו-2016. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדה הצעה פרטית של ח"כ נחמן שי.

מוצע לדחות את מועד כניסתו לתוקף של חוק השידור הציבורי הישראלי ליום 30 בספטמבר 2016. בנוסף, מוצע לקבוע כי שר התקשורת רשאי למנות מועצה ראשונה בת עשרה חברים, ובלבד שיפעל להשלים, בהקדם האפשרי, את הרכב המועצה ל-12 חברים. בנוסף, מוצע להאריך את תקופת פעילותה של הטלוויזיה הלימודית, כך שהיא תפסיק לשדר שנה ושלושה חודשים אחרי יום התחילה ולהתאים את סעיפי החוק להארכה האמורה. כן, מוצע לקבוע שתקופת כהונתו של המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הישראלי (להלן – המנהל הכללי הזמני), תהיה שנתיים מיום התחילה. בנוסף, מוצע לקבוע שהמנכ"ל הזמני יציע משרה בתאגיד למספר עובדי רשות השידור בהיקף של 450 משרות מלאות או למספר עובדים השווה ל-51 אחוזים משיא כוח האדם החדש שנקבע, בפטור ממכרז, וכי המנכ"ל הזמני יהיה רשאי לקבל לעבודה, לפני מועד התחילה, במקום 400 עובדים – 600 עובדים. כן, מוצע לקבוע שבתקופה של שנתיים מיום התחילה רשאית חטיבת החדשות לרכוש תוכניות בענייני היום, בכפוף למגבלות הקבועות בהצעת החוק, ובכלל זה לעניין הגורם ממנו ניתן לרכוש תכניות כאמור, ושההתקשרות לרכישת תכניות בענייני היום, לפי הסעיף המוצע, תהיה טעונה אישור המועצה, ואם נוכחה המועצה שחטיבת החדשות ערוכה להפיק תכניות בענייני היום באופן עצמאי, היא רשאית להורות למנהל חטיבת החדשות לעשות כן. לסיכום מוצע כי תחילתו של התיקון המוצע ביום 31 במרס 2016.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "נוכח התמשכות הליכי הקמתו של תאגיד השידור הישראלי התאגיד לא יהיה ערוך להתחיל בשידוריו במועד זה, ונדרש זמן נוסף להליכי ההקמה. מוצע על כן בהצעת חוק זו, לדחות את מועד תחילת החוק בשישה חודשים."

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל: הייתה לי הזכות להוביל את המהלך הזה כמעט מתחילתו. זה בא ממקום שראיתי שהשידור הציבורי קורס, לצערי לא היה מהלך דרמטי בתוך הרשות. כולם היו הולכים הביתה בלי פיצויים ונזרקים לרחוב. הייתה לי הזכות לסגור מעגל. כיו"ר ועדת הכלכלה אני מתכוון ללוות את התהליך.

ח"כ נחמן שי: אני יודע שמנהל קרב אבוד, אבל למדתי בימי חיי, שגם קרב אבוד לא אומר שהוא קרב לא צודק. ואני מאמין בכל כוחותיי, שהמהלך הזה, שהולך ומבשיל, אבל מעלה ריח רע, או מבשיל רע, הוא טעות גדולה, טעות מיסודו, טעות שהייתה צריכה להימנע, ולצערנו, יצא לדרך באופן שהוא כנראה בלתי-הפיך. אבל זה לא עושה את זה נכון, לא עושה את זה מוצדק, וזה לא יביא לשינוי שכולנו רצינו בו בשידור הציבור במדינת ישראל. זה לא יקרה. רשות השידור החדשה תהיה בסופו של דבר דומה מאוד לקודמת, והיא תישא אתה את אותן בעיות או מצוקות שהיו, אבל היא תתחיל ממקום הרבה יותר גרוע; היא תתחיל בלי הבסיס שהיה. היא מאבדת בינתיים צופים – אולי גם מאזינים – ולשקם אותה ולהקים אותה, אני כבר לא רואה כיצד זה יקרה. כל השדים יצאו כבר, הסוסים ברחו, ואי-אפשר יהיה להחזיר אותם.

ח"כ קארין אלהרר: בהצבעה בקריאה ראשונה הצבעתי נגד כי חשבתי שלא יעלה על הדעת שהחדשות יהיו במיקור חוץ שזו ממש לא הייתה כוונת המחוקק. אני חייבת להודות שהדבר הראשון שיו"ר ועדת הכלכלה הכניס זה תיקון לעניין הזה. עושה רושם שמה שנשאר מההצעה המקורית זה אולי המל שלה. פיטרנו את העובדים והשארנו אותם כפופים על הברכיים. מה שנשאר זה ואקום. לכולנו יש אינטרס שיהיה שידור ציבורי. זה לא בדיוק מה שחשבנו שיצא מהחוק אבל מה לעשות שהממשלה בעניין הזה הייתה יותר חזקה מהכנסת. שר התקשורת הנוכחי עשה על כולנו סיבוב בעניין הזה.

ח"כ ישראל אייכלר: אמר פה יושב-ראש הוועדה, איתן כבל, שהשקיע המון-המון זמן בדיונים האלה, שהם דיברו עם כולם – עם העובדים, ועם הממשלה, ועם ההסתדרות, עם כולם. ורק עם אדם אחד הם לא דיברו – לא עם המאזין ולא עם הצופה. אין בחוק הזה מילה אחת להגן על האזרח מפני תכנים פוגעניים, מפני הסתה ומפני כל מה שקורה במדינת ישראל, כל הפיצול והשסע והאיבה שיש בין האזרחים, שנגרמים על ידי שליטה במיקרופונים ובמצלמות ובתקשורת. אז מי שרוצה לקבל תקציבי ציבור – מדובר פה במאות-מיליונים, שאנחנו האזרחים משלמים. לא יכול להיות שכל המועצות האלה, וכולם יהיו בנויים מעור אחד, וכבר בונים את תנאי הסף, להיכנס אליהם באופן שאף יהודי חרדי לא יוכל להיכנס לשם; ואני אומר יהודי חרדי, וזה לאו דווקא חרדי – זה עוד קבוצות שונות, רבות מאוד, שאין להן ייצוג. רוב האזרחים, אין להם ייצוג.

בקריאה שלישית תמכו 31 התנגדו 9 ונמנעו 2.