ארכיון חודשי: מאי 2016

איוב קרא ביקר אצל משפחת מנגיסטו באשקלון

"בשל מצבו הנפשי והבריאותי של אברה אברהם מנגיסטו המוחזק בידי חמאס בעזה החליטה המשפחה להקים מטה הומניטרי לשחרורו בראשות סגן השר לשיתוף פעולה אזורי ח"כ איוב קרא ומר יואל מרשק  מהתנועה הקיבוצית שיפעלו יחדיו לשחרור בנם ."

אלה הדברים שסוכמו בפגישה שנערכה בבית משפחת מנגיסטו באשקלון בהשתתפות המשפחה, סגן השר קרא ונציגי התנועה הקיבוצית.

סגן השר קרא אמר בפגישה לאמו של מנגיסטו : "כשם שהחזרתי לישראל עצורים רבים  שהואשמו בריגול והעליתי יהודים ממדינות אויב לא אנוח ולא אשקוט עד שתחבקי את בנך, כמו שעשינו עם אמו של גלעד שליט, עזאם עזאם, עודה טראבין ועוד."
קרא הוסיף שהוא מתכוון לערב גורמים בינלאומיים שיעזרו בשחרורו מטעמים הומניטריים לרבות אתיופיה, תורכיה, קטאר ועוד.

דוח מבקר המדינה הוגש ליו"ר הכנסת

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא הגיש את דוח מבקר המדינה 66ג ליו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין וליו"ר הועדה לביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר.

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין: "אני מודה לך על הגשת הדוח המונה נושאים רבים. אחד הנושאים שאי אפשר להתעלם מהם הוא נושא שוויון ומיעוטים, דבר שמדאיג אותי כיו"ר הכנסת אך גם כאזרח, ופוגע במדינה וגם בזכות לחיים שוויוניים. המסקנות בנושא זה צריכות לעמוד לנגד עיננו. בנוסף ישנם בדוח נושאים חשובים של טוהר מידות ומאבק בפשיעה המאורגנת. כולי תקווה שנדע להפיק לקחים ולהביא למצב שבו משרד מבקר המדינה יביע סיפוק מטיפול בנושאים שעלו".

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא: "אני רוצה להתייחס לעניין הערכי-נורמטיבי. על הנורמות הנדרשות מנבחרי ציבור ומאישי ציבור כאשר מדובר בהוצאת כספים שאינם כספם הפרטי. משרד מבקר המדינה הקפיד לפרסם בעבר ביקורת על נורמות לא ראויות בנושא זה. על אישי ציבור להימנע מהוצאות מופרזות אף אם הן במימון חיצוני וראוי שתבחן האפשרות לקבוע כללים אשר יסדירו עבור שרי הממשלה את תקרות המימון החיצוני, וכך גם לגבי חברי כנסת".

יו"ר הועדה לביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר: "אני רוצה לברך את המבקר על דוח מקיף ומשמעותי שעוסק בנושאים קריטיים וחשובים למדינה. בדוח עלו נושאים של מכרזים במגזר הציבורי, נושא ההסברה, תעסוקה של אוכלוסייה לא יהודית בישראל ועוד. הגשת הדוח היא יריית הפתיחה לטיפול במסקנות שעלו בו ואני מתכוונת לקיים דיון על הנושאים שעלו בו".

מפכ"ל המשטרה לא יהיה כפוף עוד לרמטכ"ל

מתוך 162 תקנות הגנה לשעת חירום, תקנות שנחקקו בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1945 ואומצו בחקיקה הישראלית בעת הקמת המדינה תקנות התקפות עד היום, משרד המשפטים מציע לבטל 55 תקנות. לחלקם ימצא מענה בחוקים אחרים כגון בהצעת חוק המאבק בטרור ובחלקם אין עוד צורך.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה בהצעת חוק לתיקון תקנות ההגנה. הצעת החוק מבקשת לבטל חלק מתקנות ההגנה. נוכח הצעת חוק המאבק בטרור, שנדונה בימים אלו בוועדת חוקה, הוקם צוות בין-משרדי לבחינת ביטולן של תקנות ההגנה. חברי הכנסת ונציגי הממשלה ביקשו לדון בביטול תקנות ההגנה, במקביל לסיום הדיונים בהצעת חוק המאבק בטרור, שכן סעיפים מתוך הצעת חוק המאבק בטרור, אמורים להחליף חלק מהתקנות שאותן הצעת החוק הנוכחית מבקשת לבטל. ואשר בחלקם לא נעשה שימוש.

כך למשל, הצעת החוק מבקשת לבטל את כפיפות מפכ"ל המשטרה לרמטכ"ל, בנושא הבטחת בטיחות הציבור או קיום הסדר הציבורי או דיכוי התקוממות מרד או מהומה. בנוסף, תבוטל סמכות שר הביטחון לאסור לבישת בגד או חפץ-מדים בלתי רשמיים. או סמכותו לקבוע בצו כי אסיר יוכל לרצות את עונש המאסר במקום שאינו בית סוהר. או להורות על סגירת הדואר. כמו כן, יבוטל האיסור להדפיס או לפרסם מאמרים בעלי משמעות מדינית. תבוטל סמכות מפקד צבאי לדרוש מבעל רכב או בעל חיים להוביל ציוד. וכן סמכותו לדרוש מאדם להסיר מהכביש זכוכית, מסמר מחסום או מכשול. או לספק למשטרה אכסון ומזון.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציע לחברי הוועדה למזג בין הצעת חוק זו, להצעת חוק המאבק בטרור שאף היא נדונה בימים אלו בוועדה ונמצאת בשלביים האחרונים של דיונים. וזאת על מנת להימנע מביטול תקנות שלא הוחלפו בסעיפי חוק תקפים. ואכן, הוועדה אישרה את עצתו.

ח"כ בני בגין אמר "ראוי להזכיר ביום חשוב זה, את הדרך בה התחלנו את הטיפול בחוק, בעת שכיהנתי כשר יחד עם חברי לממשלה בזמנו, השרים דן מרידור ומיכאל איתן. בדיונים הארוכים המתישים והמאכזבים, בניסיוננו להביא לאיזונים. אחד הפשרות שסוכם עליהם, היא הצעת חוק זו".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי אמר "נקודת המוצא שלנו בעבודה, הייתה שצריך לבטל את התקנות אלא אם כן יובהר שיהיו תקנות שלא ניתן לבטלם, מתוך תפיסה שהן לא ראויות במדינה יהודית ודמוקרטית. הגיע הזמן להיפטר מכמה כתמים שהבריטים הותירו בספר החוקים שלנו". נזרי הוסיף ואמר "התפיסה שרמטכ"ל שולט על המשטרה, ויכול להכניס טנקים למרכזי הערים לפיזור הפגנות, מתאימה לשכונה מסביב, ולא לנו. ואולם, לא נוכל לוותר כעת על התקנה המסמיכה להרוס בתים, תקנה שנועדה לסייע בהרתעה כלפי נטילת חיים בפיגועים. לא סיימנו את עבודתנו, בבוא היום נציע לבטל תקנות נוספות".

ח"כ יעל גרמן אמרה "לא נכון להותיר את סעיף הריסת הבתים. אם הוא נכון, צריך להעבירו לחוק המאבק בטרור. אין ספק שזה לא מרתיע, אלא עונש למשפחת מחבל שיתכן שכלל לא ידעה על כוונותיו, אנו מענישים חפים מפשע".

ח"כ ניסן סלומינסקי השיב לגרמן, "אני מבקש להבין איך את שרוממות בית המשפט בגורנך, וידועה כמגינה על בית המשפט העליון, הפכת את דברי בית המשפט כעפרא דארעא, לאחר שהוא פסק שזה מרתיע ולא עונש. תסבירי איך את לא מקבלת את פסיקת בית המשפט. כדאי שנזכור את דברייך לימים אחרים". אמר סלומינסקי.

ח"כ בני בגין אמר ליו"ר הוועדה "אם אתה רוצה לאתגר את ח"כ גרמן, תבקש ממנה לנסח סעיף שיאפשר הריסת בתים".

גם ח"כ אוסמה סעדי הסתייג מתקנה 119, "הידועה לשמצה" כדבריו. "אם מחוקקים חוק טרור מודרני, לשם מה יש צורך בתקנה זו? חמשה שופטי עליון קוראים לחשיבה מחדש על הרתעה זו שאינה יעילה עוד, ומנוגדת למשפט הבינלאומי. אנו מתנגדים לתקנה זו, לא בתקנות ההגנה ולא בהצעת חוק המאבק בטרור".

בנושא ביטול בתי משפט צבאיים אמר עו"ד נזרי "מדינה לא אמורה לשפוט את אזרחיה בבית משפט צבאי. לכן גם תושבי איו"ש היהודים נדונים בבית משפט אזרחי ולא צבאי בניגוד לפלסטינאים תושבי איו"ש. לשאלת ח"כים נזרי התייחס להצעה להטיל עונשי מוות למחבליםואמר "בחוק הישראלי היום קיים עונש מוות במקרים מסוימים וחריגים. לדבריו, ההקשר המדובר היום בתקשורת, לפיו יהיה עונש מוות לערבים ולא ליהודים, הוא מוטעה. מדיניות התביעה, הן הצבאית והן האזרחית, היא לא לבקש עונש מוות ממכלול טעמים. תזכיר החוק העוסק בביטול בתי המשפט הצבאיים, מונח על שולחנה של שרת המשפטים ואנו ממתינים להחלטתה. אמר נזרי.

ח"כ בני בגין התייחס להצעה להטיל עונש מוות למחבלים ואמר "זוהי הצעה לא ראויה ואף טיפשית שאסור לקבלה".

זהבה גלאון על התפטרות יעלון: "בכך הוסרו המחסומים מעל סכנת ההתבהמות של מערכת הביטחון‎.ף

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון בתגובה להתפטרותו של שר הביטחון יעלון: "זו עדות ניצחת לנזק הערכי האנוש שגרם ראש הממשלה הן לדמוקרטיה והן לביטחון.

עם כל הציניות והערמומיות כל מה שנתניהו השיג זה להפוך את שר הביטחון שלו לאויב, להכניס רק 5 מנדטים עבור תפקיד שר הביטחון וראש מפלגה שמתעב אותו. בכך הוסרו המחסומים האחרונים של סכנת ההתבהמות של מערכת הביטחון".

זהבה גלאון לחברי המחנה הציוני: "יש להקים חזית אופוזיציונית לוחמת בכנסת"

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון: "אני קוראת לחברי המחנה הציוני לחבור לחברי הכנסת של מרצ ולהקים ביחד חזית אופוזיציות לוחמת על בסיס עקרונות יסוד משותפים של התנגדות להמשך השליטה על עם אחר, הגנה על שומרי הסף וזכויות המיעוט, צמצום פערים והגדלת השירותים הציבוריים."

"חזית כזו חיונית לדמוקרטיה הרבה יותר מממשלת אחדות מזויפת ואופורטוניסטית שבה הרצוג וחבריו שיצטרפו לממשלה יהיו המשת"פים של נתניהו למהלכי סרק פסאודו מדיניים ויתנו לגיטימציה להמשך הזרמת כספים לבניה בהתנחלויות."

פגישה בין איוב קרא לסגן שר הפנים האיטלקי

" אני בהחלט מאמין שאיטליה יכולה להיעזר בניסיון שלנו בטיפול בבעיית הפליטים ונשמח לסייע ולעזור ככל שנתבקש", כך אמר סגן השר לשיתוף פעולה אזורי ח"כ איוב קרא בפגישתו עם דומניקו מנציונה, סגן שר הפנים האיטלקי, שהגיע לארץ עם משלחת לפגישות עם גורמי ממשל ישראליים שונים.
בפגישה החיובית נידונו גם פרויקטים לשיתוף פעולה בין המדינות – אחד בנוגע להכשרת רופאים ישראלים, פלסטינים, ירדנים, יוונים ואיטלקיים במסגרת משותפת בסיציליה וכן שיתוף פעולה בתחום הרשויות המקומיות כדי ליצור מנהיגות מקומית ואזורית, פרויקט שגם כן מתקיים בסיציליה לקידום חדשנות מוניציפלית ועיר חכמה.
סגן השר נתן למשלחת האיטלקית סקירה על המצב במזה"ת והדגיש כי האיום הגדול ביותר הוא איראן וההקצנה הדתית שמאיימת על כל המדינות המתונות ועל הקואליציה הסעודית.

סגן שר החוץ של אזרבייג'אן בכנסת: "איראן לא ויתרה על שאיפותיה לתכנית גרעינית, אך השהתה חלק ממנה"

מחלקת קשרי החוץ של הכנסת: יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ צחי הנגבי, נפגש בשבוע שעבר בכנסת עם סגן שר החוץ של אזרבייג'אן, אראז אזימוב, ודן עמו בנושא חיזוק שיתופי הפעולה בין המדינות, בעיקר בתחום הכלכלי.

סגן השר אזימוב העריך בשיחתם כי איראן לא ויתרה על שאיפותיה לתכנית גרעינית, אך השהתה חלק ממנה. עוד הוצע להגביר את שיתופי הפעולה הטובים בין אזרבייג'אן לישראל, בין היתר באמצעות עבודה בין פרלמנטרית ותדרוכים הדדיים בדרגים בכירים. אזימוב ציין לטובה את פעילות אגודת הידידות הבין פרלמנטרית ישראל-אזרבייג'אן, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן.

ח"כ הנגבי עידכן את עמיתו על מהלכי הימים האחרונים בזירה הפוליטית הישראלית, והתעניין במורכבות האזורית הייחודית של אזרבייג'אן עם שכנותיה, כמו גם במצבה הגיאו-פוליטי.

בתמונה: יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ צחי הנגבי וסגן שר החוץ של אזרבייג'אן, אראז אזימוב, בפגישתם בכנסת.

נפתח כנס הקיץ של הכנסת

היום, יום ראשון (י"ד אייר, 22.5), יחל כנס הקיץ של הכנסת. הכנס יימשך עד ה-7 באוגוסט.

ישיבת המליאה תיפתח ביום שני, (ט"ו אייר, 23.5), בהצעות אי אמון של מפלגות האופוזיציה.

בתום הדיון בהצעות האי אמון (בשעה 18:00 בקירוב) תתקיים ישיבה מיוחדת לציון "יום בנימין זאב הרצל". בישיבה יישאו דברים יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו וראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג. בתום הישיבה המיוחדת, תמשך ישיבת המליאה על פי סדר היום שיקבע.

בכנס הקרוב יחל השימוש בכלי פרלמנטרי חדש: "שעת שאלות". כפי שנקבע בתקנון הכנסת, ועדת הכנסת תקבע מראש לכל מושב עשרה מועדים, שיכולים להיות בכל יום שבו מתקיימת ישיבה, שבהם יוזמן ראש הממשלה או שר אחר לשעה של שאלות ותשובות במליאה. ראש הממשלה או כל שר אחר יוזמן לא יותר מפעם אחת במושב, וסיעות האופוזיציה יודיעו שבועיים מראש מיהו השר שיוזמן. אם ראש הממשלה או השר ממונה על יותר ממשרד אחד, תוארך שעת השאלות בעשר דקות לכל משרד נוסף. מסגרת הזמן לכל שאלה היא שתי דקות, ולכל תשובה לא יותר משלוש דקות, ולחברי האופוזיציה יש יתרון במספר השאלות – לפחות שלושה רבעים מהשואלים יהיו מהאופוזיציה. האופוזיציה תוכל להמשיך ולפעול גם בדרך של הצעת האי אמון במתכונת הבאה: הצעת האי-אמון שמציעים מראש כנושא על סדר היום של יום שני (להבדיל מאי אמון על הצעת חוק או נושא אחר שעל סדר יומה של הכנסת), יתאפשר רק עשר פעמים במושב. ועדת הכנסת קבעה כי בכנס הקיץ הקרוב, שאינו מושב שלם, יהיו לא יותר מחמש הצעות אי אמון כאלה ובנוסף חמישה מועדי "שעת שאלות".

סדרי היום המלאים בוועדות הכנסת השונות ובמליאה, יפורסמו על ידי דוברות הכנסת וניתן למצוא אותם גם באתר הכנסת.

עוד השבוע בכנסת:

  • ביום שלישי, (ט"ז אייר, 24.5) –  יתקיים בכנסת "יום השפה הערבית" שיזם ח"כ יוסף ג'אברין (הרשימה המשותפת) שיכלול דיונים בוועדות הכנסת השונות ודיון במליאה במסגרת הצעות לסדר היום.
  • ביום רביעי, (י"ז באייר, 25.5) –  יתקיים בכנסת ציון יום "מאה שנות מעורבות יהודית אמריקאית בישוב ובמדינת ישראל" שיזם ראש השדולה ישראל-ארה"ב ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) בשיתוף קרן משפחת רודרמן, הסוכנות היהודית, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה והמכון למדיניות העם היהודי. היום יכלול דיונים בוועדות הכנסת השונות, פתיחת התערוכה "פסים, כוכבים ומגן דוד" של אוניברסיטת חיפה ואירוע בטרקלין שאגאל במעמד יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי ושגריר ארה"ב בישראל דן שפירו.

עאידה תומא-סלימאן: "שר הכלכלה אינו מתפקד ומביא לקריסת מעונות היום"

יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש, הרשימה המשותפת), אמרה בתגובה לשביתת מעונות היום:

"קיומם של מעונות היום ומשפחתונים הוא תנאי הכרחי בשילוב נשים בשוק העבודה, מסגרות אלו הן מקום חינוכי וחממה עבור מאות אלפי ילדים במשך שעות ארוכות ביום ואינן רק מקום העסקה של נשים. לא ייתכן שמשרד הכלכלה ביד אחת מעודד תעסוקת נשים– וביד השנייה, עושק את הנשים שעובדות בתחום המעונות יום ומתנער מהאחריות על תקצוב מסגרות אלו ותמיכה בתפעולן וזורק אותה על המנהלות.

כנראה שבהיעדר שר כלכלה מתפקד שמביא מדיניות ברורה ונותן מענה לסוגיות בשטח – ימשיכו העובדות בתחום זה, ערביות כיהודיות, לסבול מתנאים גרועים ופתרונות מוגבלים. אלה הן הנשים שמטפלות במאות אלפי ילדים מכל האוכלוסייה – ותנאי העסקתן חייב לעניין את כלל הציבור. יש לפתור עניין זה מהשורש ולא להמשיך במדיניות כיבוי שריפות שבטח תביא לקריסת ענף חשוב זה".

ועדת המדע והטכנולוגיה בדיון ששודר לראשונה באמצעות מצלמות HD שהותקנו בוועדות הכנסת ועדת המדע והטכנולוגיה בדיון ששודר לראשונה באמצעות מצלמות HD שהותקנו בוועדות הכנסת וועדת המדע והטכנולוגיה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את החוק האוסר שיבוט בני אדם

במהלך הדיון ששודר לראשונה באמצעות מצלמות HD שהותקנו בוועדות הכנסת ציין יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב כי "השאלה הערכית הגדולה בשיבוט בני אדם לא נתונה למחלוקת המטרה היא לרפא חולים קשים". פרופסור בנבניסטי נימק את עדכון החוק: "הטכנולוגיה ששיבטה את דולי אפשרית היום גם כלפי אדם"
וועדת המדע והטכנולוגיה אישרה את הצעת החוק האוסר שיבוט בני אדם, להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
בתום 7 שנים מהארכת הוראת השעה האחרונה של החוק, אישרה הוועדה הארכה נוספת בת 4 שנים של הוראת השעה האוסרת שיבוט בני אדם בישראל, כאשר הנוסח שאושר כולל שינוי בסעיף המגדיר "שיבוט אדם", במטרה מנת למנוע את עקיפת החוק באמצעות טכנולוגיות חדשות שלא פורטו במסגרת החוק הקיים.
יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) התייחס בפתח הדיון למחקר ולשיבוט ואמר: "הוועדה מדביקה את הקדמה של המחקר ומאפשרת זאת בצורה חוקית. אנחנו עושים את ההבדל בין המחקר לניסויים בבני אדם ושיבוט, כאשר הרצון הוא לסייע למחקר הרפואי ולקדמו ככל שניתן".
עו"ד טליה אגמון סגנית בכירה ליועמ"ש משרד הבריאות ציינה כי: "החוק שנחקק במקור ב-1999, היה בין הראשונים שאסר במפורש בשיבוט אדם. בגלל שמדובר בנושא מדעי שמתפתח כל הזמן הוא נחקק לתקופה זמנית ואנחנו עכשיו בפני הגדרה נוספת שלו. הזמניות תורמת מאוד לדיון המתמשך הזה, ואנו בודקים כל הזמן מה קורה בעולם ומה ההתפתחויות"
פרופסור נסים בנבניסטי, ראש המרכז לתאי גזע באוניברסיטה העברית ציין כי: "אם דולי והיונק המשובט הראשון קרה כמעט לפני 20 שנה ועד לפני שנתיים וחצי הטכנולוגיה הזו בכלל לא הייתה אפשרית באדם, היום מבינים שהטכנולוגיה אפשרית גם כלפי אדם. לכן יש יותר תוקף באיסור, ויש להיות יותר עם היד על הדופק לגבי טכנולוגיות חדשות, מנגד גם לשים לב לתיקון גנים בטיפול במחלות, שאנחנו כן רוצים לשלב אצלנו".
לשאלת יו"ר הוועדה ציין בנבניסטי כי השלב המתקדם ביותר של שיבוט אדם "הגיע לעובר בן 5 ימים, אך לא החדירו את זה לרחם כי זה אסור. הבעיות החמורות הן בעיות הבטיחות, הטכנולוגיות הללו אינן בטוחות לעובר. רוב הציבור חושב שניקח אדם ונשבט אותו, אך המדע חושב על תיקון מחלות ולקיחה של תאים עובריים לתיקון. אני לא רואה שיבוט של אדם בוגר אלא יצירה של עובר חדש ללא מחלות".
לגבי מקומה של ישראל בתחום המחקר ציין הפרופסור כי "במרבית הנושאים בתחום הזה אנחנו מהמחקרים המתקדמים ביותר בעולם, במחקר שקשור בשיבוט בגלל איסור אתי שאני גם תומך בו אנחנו לא מהמתקדמים ביותר".
אתי פרץ, נציגת הציבור בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם ציינה כי "יש מודעות יותר גדולה ואמונה או כמיהה גם מצד חולים רבים שהמחקרים והטכנולוגיות האלה יביאו מזור שהוא בחזקת אפילו נס. לא בכדי יש המלצה להרחבת ההגדרה ולזמן יותר רחב לפיתוח, יש כאן משהו שיש בו התערבות העניין המחקרי, הוא גם מגדיר את הביקוש".
חדווה אייל, דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית תהתה מדוע לא אוסרים לגמרי את השיבוט: "הנימוק של ההגבלה של החוק הוא שיש לאפשר דיון, הבקשות לדיון היו בעיקר בשביל שיקבעו חוק קבוע. קשה להבין מהדוח איזה שיקול מחקרי יצדיק שיבוט, היום אין כזה, ספק אם יהיה. דולי הרי הומתה בהמתת חסד". ח"כ מקלב השיב כי "לא יעשה מחטף בנוגע לחוק במידה שיגיע לכנסת נאפשר דיון ציבורי משמעותי".
בהמשך אישרה הוועדה פה אחד הצעת פשרה של הארכת החוק ל- 4 שנים והעבירה אותה לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
הדיון היום בוועדת המדע הוא הראשון ששודר באמצעות המצלמות החדשות באתר האינטרנט של הכנסת, כאשר וועדת המדע היא הראשונה להתחיל את פיילוט השידורים באיכות טלוויזיה גבוהה מדיוני הוועדות.
בפתח הדיון ברך ח"כ מקלב על הצעד וציין כי "זה כלי ציבורי חשוב עבור מי שרוצה להיחשף לעבודת הוועדות. הועדות שקופות, הכנסת שקופה. התחלנו את התהליך הזה בחדר הזה כפיילוט ליתר הוועדות, ההכנות היו מורכבות, ואנחנו שמחים להיות הראשונים שמשדרים באיכות ובטכנולוגיה מתקדמת זו".