מפכ"ל המשטרה לא יהיה כפוף עוד לרמטכ"ל

מתוך 162 תקנות הגנה לשעת חירום, תקנות שנחקקו בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1945 ואומצו בחקיקה הישראלית בעת הקמת המדינה תקנות התקפות עד היום, משרד המשפטים מציע לבטל 55 תקנות. לחלקם ימצא מענה בחוקים אחרים כגון בהצעת חוק המאבק בטרור ובחלקם אין עוד צורך.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה בהצעת חוק לתיקון תקנות ההגנה. הצעת החוק מבקשת לבטל חלק מתקנות ההגנה. נוכח הצעת חוק המאבק בטרור, שנדונה בימים אלו בוועדת חוקה, הוקם צוות בין-משרדי לבחינת ביטולן של תקנות ההגנה. חברי הכנסת ונציגי הממשלה ביקשו לדון בביטול תקנות ההגנה, במקביל לסיום הדיונים בהצעת חוק המאבק בטרור, שכן סעיפים מתוך הצעת חוק המאבק בטרור, אמורים להחליף חלק מהתקנות שאותן הצעת החוק הנוכחית מבקשת לבטל. ואשר בחלקם לא נעשה שימוש.

כך למשל, הצעת החוק מבקשת לבטל את כפיפות מפכ"ל המשטרה לרמטכ"ל, בנושא הבטחת בטיחות הציבור או קיום הסדר הציבורי או דיכוי התקוממות מרד או מהומה. בנוסף, תבוטל סמכות שר הביטחון לאסור לבישת בגד או חפץ-מדים בלתי רשמיים. או סמכותו לקבוע בצו כי אסיר יוכל לרצות את עונש המאסר במקום שאינו בית סוהר. או להורות על סגירת הדואר. כמו כן, יבוטל האיסור להדפיס או לפרסם מאמרים בעלי משמעות מדינית. תבוטל סמכות מפקד צבאי לדרוש מבעל רכב או בעל חיים להוביל ציוד. וכן סמכותו לדרוש מאדם להסיר מהכביש זכוכית, מסמר מחסום או מכשול. או לספק למשטרה אכסון ומזון.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציע לחברי הוועדה למזג בין הצעת חוק זו, להצעת חוק המאבק בטרור שאף היא נדונה בימים אלו בוועדה ונמצאת בשלביים האחרונים של דיונים. וזאת על מנת להימנע מביטול תקנות שלא הוחלפו בסעיפי חוק תקפים. ואכן, הוועדה אישרה את עצתו.

ח"כ בני בגין אמר "ראוי להזכיר ביום חשוב זה, את הדרך בה התחלנו את הטיפול בחוק, בעת שכיהנתי כשר יחד עם חברי לממשלה בזמנו, השרים דן מרידור ומיכאל איתן. בדיונים הארוכים המתישים והמאכזבים, בניסיוננו להביא לאיזונים. אחד הפשרות שסוכם עליהם, היא הצעת חוק זו".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי אמר "נקודת המוצא שלנו בעבודה, הייתה שצריך לבטל את התקנות אלא אם כן יובהר שיהיו תקנות שלא ניתן לבטלם, מתוך תפיסה שהן לא ראויות במדינה יהודית ודמוקרטית. הגיע הזמן להיפטר מכמה כתמים שהבריטים הותירו בספר החוקים שלנו". נזרי הוסיף ואמר "התפיסה שרמטכ"ל שולט על המשטרה, ויכול להכניס טנקים למרכזי הערים לפיזור הפגנות, מתאימה לשכונה מסביב, ולא לנו. ואולם, לא נוכל לוותר כעת על התקנה המסמיכה להרוס בתים, תקנה שנועדה לסייע בהרתעה כלפי נטילת חיים בפיגועים. לא סיימנו את עבודתנו, בבוא היום נציע לבטל תקנות נוספות".

ח"כ יעל גרמן אמרה "לא נכון להותיר את סעיף הריסת הבתים. אם הוא נכון, צריך להעבירו לחוק המאבק בטרור. אין ספק שזה לא מרתיע, אלא עונש למשפחת מחבל שיתכן שכלל לא ידעה על כוונותיו, אנו מענישים חפים מפשע".

ח"כ ניסן סלומינסקי השיב לגרמן, "אני מבקש להבין איך את שרוממות בית המשפט בגורנך, וידועה כמגינה על בית המשפט העליון, הפכת את דברי בית המשפט כעפרא דארעא, לאחר שהוא פסק שזה מרתיע ולא עונש. תסבירי איך את לא מקבלת את פסיקת בית המשפט. כדאי שנזכור את דברייך לימים אחרים". אמר סלומינסקי.

ח"כ בני בגין אמר ליו"ר הוועדה "אם אתה רוצה לאתגר את ח"כ גרמן, תבקש ממנה לנסח סעיף שיאפשר הריסת בתים".

גם ח"כ אוסמה סעדי הסתייג מתקנה 119, "הידועה לשמצה" כדבריו. "אם מחוקקים חוק טרור מודרני, לשם מה יש צורך בתקנה זו? חמשה שופטי עליון קוראים לחשיבה מחדש על הרתעה זו שאינה יעילה עוד, ומנוגדת למשפט הבינלאומי. אנו מתנגדים לתקנה זו, לא בתקנות ההגנה ולא בהצעת חוק המאבק בטרור".

בנושא ביטול בתי משפט צבאיים אמר עו"ד נזרי "מדינה לא אמורה לשפוט את אזרחיה בבית משפט צבאי. לכן גם תושבי איו"ש היהודים נדונים בבית משפט אזרחי ולא צבאי בניגוד לפלסטינאים תושבי איו"ש. לשאלת ח"כים נזרי התייחס להצעה להטיל עונשי מוות למחבליםואמר "בחוק הישראלי היום קיים עונש מוות במקרים מסוימים וחריגים. לדבריו, ההקשר המדובר היום בתקשורת, לפיו יהיה עונש מוות לערבים ולא ליהודים, הוא מוטעה. מדיניות התביעה, הן הצבאית והן האזרחית, היא לא לבקש עונש מוות ממכלול טעמים. תזכיר החוק העוסק בביטול בתי המשפט הצבאיים, מונח על שולחנה של שרת המשפטים ואנו ממתינים להחלטתה. אמר נזרי.

ח"כ בני בגין התייחס להצעה להטיל עונש מוות למחבלים ואמר "זוהי הצעה לא ראויה ואף טיפשית שאסור לקבלה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*