ארכיון חודשי: יוני 2016

הוועדה למאבק בסמים תדרוש הגדלת מספר המיטות בקהילה הטיפולית רטורנו

הוועדה למאבק בסמים ובאלכוהול בראשות ח"כ תמר זנדברג תפנה למשרדי הרווחה והבריאות ותדרוש הגדלת מספר המיטות בקהילה הטיפולית רטורנו. בתום סיור הוועדה במקום היום אמרה ח"כ תמר זנדברג: "הטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול הוא מורכב וסיזיפי, וברטורנו פוגשים אותם ברגע קריטי בחייהם. העובדה שלא כל מי שנזקק לטיפול יכול להתקבל לכאן, ויש רשימת ממתינים, בלתי נתפסת. מספר צעירים שפגשנו היום חזרו על המשפט 'כאן הצילו לי את החיים'. איך אפשר להשאיר חלק מהאנשים בחוץ בגלל כמה עשרות אלפי שקלים".

ברטורנו מטופלים 120 איש בתנאי פנימייה ובנוסף עוד 150 מקבלים טיפול אמבולטורי בבית שמש. רשימת ההמתנה ארוכה ומתנהלת "מלחמה על כל מיטה". בנוסף רטורנו מפעיל גם תוכניות מניעה והעצמה לבתי ספר ולקהילות. הקהילה הטיפולית מונה 48 מיטות לנוער, מתוכן 12 בלבד לנערות, ו-70 למבוגרים, מתוכם 25 נשים. במקום מופעלת גם אשפוזית על ידי משרד הבריאות, ובה 18 מיטות לנשים. משך האשפוז בקהילה הטיפולית בין שנה וחצי לשנתיים. בוגרים שוהים כאן 7-9 חודשים. באשפוזית משך השהיה 3 חודשים.

בתגובה לשיח שהתפתח עם כמה מטופלים ואנשי צוות על השפעת השיח על הליגליזציה על המטופלים אמרה ח"כ זנדברג: "השיח הציבורי שמתנהל בוועדה ובתקשורת הוא דיון מתחייב ומתבקש. הקהילה שפגשנו ברטורנו סובלת ממורכבות רב מערכתית. תפקידנו כמדינה לעטוף ולחזק את המתקשים שנותרו מאחור על ידי הרבה מערכות – הממלכתית, המשפחתית והקהילתית. המדינה חייבת להעניק להם טיפול ותמיכה. אני בהחלט יכולה להבין איך השיח על לגליזציה יכול לפגוע בחוליה החלשה. אבל חובתנו לעטוף את החלש אינה סותרת לעשות את מה שנכון לאוכלוסייה הרחבה והכללית".

ח"כ מירב בן ארי: "הוועדה תפנה לשר הרווחה בדרישה להגדיל את כמות המיטות. מדובר בדיני נפשות. אתה זורק אנשים לרחוב פיזית אם אין לך מקום. נגע לליבי ביטוי של אחת הצעירות המטופלות שאמרה 'אנחנו ילדים משומשים'. גם צעיר שאמר 'עשיתי שימוש כבד בסמים קלים' השאיר לנו חומר למחשבה".

ח"כ יהודה גליק: "הכי חשוב שרטורנו מחזיר לצעירים ולצעירות את האמון בעצמם. את מספר המיטות חייבים להכפיל. לא יאומן שכל מה שיש למדינה להציע לנערות זה 18 מיטות באשפוזית ועוד 12 מקומות בקהילה הטיפולית. אלה מספרים מצחיקים".

מנכ"ל רטורנו, הרב איתן אקשטיין: "העבודה קשה כי כל ילד שלא מצליח, אנחנו לוקחים את זה הביתה. בעניין השיח על הלגליזציה – אתם נבחרי הציבור ואתם תחליטו. גם כשמתחילים מרתון יודעים שיהיו פצועים. מה שאני מבקש זה רק שתוודאו שיהיו מספיק אמבולנסים לקלוט את הנפגעים"

מפכ"ל המשטרה: איסור מוחלט על המשטרה ליזום איסוף מידע על נבחרי ציבור

מפכ״ל המשטרה הגיע ללשכת יו״ר הכנסת על מנת להבהיר את הפרסומים אודות מסמך המרכז חשדות כנגד חברי כנסת. בפגישה נכחו גם ר׳׳ אח״מ, ניצב מני יצחקי ואיל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת.
מפכ״ל המשטרה סקר בפני יו״ר הכנסת את תהליכי העבודה המחייבים את משטרת ישראל, בהתייחס לחקירות של חברי כנסת ושרים, תהליכים הדוקים מאוד, אשר בראשם איסור מוחלט ליזום איסוף מידע על נבחרי ציבור וכן מחויבות לדווח לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה על כל מידע מהותי המתקבל במשטרה ולקבל הנחיות מדויקות כיצד לפעול.
מפכ״ל המשטרה הסביר ליו״ר את הרקע להכנת המסמך. בניגוד לפרסום המגמתי, המסמך מהווה תהליך בקרה פנימי של ר׳ אח״מ שנועד לוודא שכל מה שראוי היה לעבור לעיון היועמ״ש ופרקליט המדינה, אכן עבר לעיונם. זאת, על מנת שלא יווצרו תקלות של מידע שלא הגיע ליעדו ועלול לצוץ בעיתוי מאוחר יותר.
המפכ״ל ציין כי הוא מצר על כך שהמידע הזה דלף וכי מדובר בעבירה חמורה שמצריכה טיפול מיידי. המפכ״ל משוכנע כי בעל הסמכות בנושא זה יטפל בכך במלוא החומרה בשל אופייה של העבירה ועקב העובדה שהיא מערערת את היסודות של שלטון החוק.

יו״ר הכנסת קיבל את דברי המפכ״ל אך עמד על הרגישות הרבה ועל הבעייתיות שנוצרה עקב הדלפת קיומו של מסמך כזה, שכן לכאורה הוא מטיל עננה על כל חברי הכנסת ויוצר תחושה בציבור כאילו יש עשרות חברי כנסת חשודים בעבירות פליליות. היו"ר הדגיש בפני המפכ"ל את החשיבות הרבה בהוצאת הבהרה רשמית ומסודרת בהקדם, לציבור ולחברי הכנסת, ביחס לרשימה משנת 2014, ולרלבנטיות שלה, ככל שיש רלבנטיות לעת הזו, כך שמצד אחד הציבור יוכל להיות סמוך ובטוח שהמשטרה מבצעת נאמנה את עבודתה וחוקרת חברי כנסת במקרים המתאימים, אך מצד שני חברי הכנסת יוכלו להיות בטוחים שהמשטרה אינה מחזיקה חומרים נגדם כדי "לשלוף" אותם לצורך פגיעה בפעילותם ובמועמדותם לתפקידים שונים.

​ 36.2 מיליון מ"ק שפכים אינם מטופלים ביו"ש מדי שנה. ח"כ יוגב: "פערי החקיקה והאכיפה בלתי נתפסים"

ועדת המשנה לעניינים אזרחיים וביטחוניים ביו"ש של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), קיימה דיון מעקב  בנושא מפגעי איכות הסביבה ביו"ש.

שירי ספקטור בן-ארי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה מחקר מקיף שערכה. על-פי נתוניו, בשטחי יהודה ושומרון מיוצרים בכל שנה 82.5 מיליון מ"ק שפכים. כ- 78% מהשפכים מקורם באוכלוסייה הפלסטינית (שעל-פי הערכות רשות המים היא כ-84% מאוכלוסיית יהודה ושומרון), וכ-22% מקורם באוכלוסייה הישראלית ביהודה ושומרון  (כ-16% מאוכלוסיית האזור). מכלל השפכים הנוצרים ביהודה ושומרון בכל שנה כ-36.2 מיליון מ"ק אינם מטופלים וזורמים בנחלים או מוטמנים בבורות ספיגה. כ-94% מהשפכים הלא-מטופלים מקורם בשפכי האוכלוסייה הפלסטינית, והשאר מקורם בשפכי האוכלוסייה הישראלית ביהודה ושומרון. יש לציין כי נוסף על השפכים הנוצרים בתוך שטחי יהודה ושומרון, כ-15 מיליון מ"ק בשנה של ביוב גולמי לא מטופל זורמים מתחום השיפוט העירוני של ירושלים לאגן נחל קדרון, ומעבר לקו הירוק.

חסם עיקרי שמצא המחקר הוא כי כל פרויקט בתחום המים והביוב ביהודה ושומרון חייב באישורה של הוועדה המשותפת לישראל ולפלסטינים, אשר הוקמה מכוח הסכמי הביניים. מסוף שנת 2012 הוועדה לא התכנסה ולא התקבלו החלטות רשמיות של הדרגים הגבוהים (ראשי רשות המים הישראלית והפלסטינית).

יו"ר הוועדה הודה על הדו"ח המפורט ואמר "משפט המפתח הוא שמפגעים סביבתיים חוצי גבולות וחוצי אוכלוסיות, וצריך לטפל בהם מעבר לחילוקי הדעות הפוליטיים כי הם גורמים נזק לבני אדם מכאן ומכאן".

אל"מ אורי מנדס, סגן ראש המנהל האזרחי:. "התל"ג לנפש של מדינת ישראל הוא 33 אלף דולר לנפש ואילו ברש"פ הוא 2200 דולר לנפש. הציפייה שהטיפול בנושא הסביבה יהיה באותם סטנדרטים זו ציפייה לא ריאלית. כספים בגין טיפול בשפכים פלסטינים במט"ש (מתקן טיהור שפכים – ר.ר.) מקוזזים מהרש"פ אבל כששופכים מהקדרון, מתחום מדינת ישראל, העלות לא יכולה ליפול עליהם, וגם האכיפה לא בתחום משרד הביטחון".

יצחק מאיר, מנכ"ל איגוד ערים שומרון פירט בפני הוועדה מספר סוגיות בעייתיות, כגון המחצבות ושריפת הפסולות, וכן מנה את החוקים הסביבתיים הקיימים אשר לא הוחלו על יו"ש: חוק האכיפה הסביבתית – סמכויות פקחים, חוק אויר נקי, חוק האסבסט, חוק פסולת אלקטרונית, מרשם פליטות PRTR  וקרינה בלתי מייננת. "הרשויות המקומיות והאיגודים ביו"ש מאמינים שהפתרון יבוא מכמה שיותר שיתוף פעולה. מט"ש שמוקם למען יישוב ישראלי צריך לטפל גם בכפרים הסמוכים. צריך לנתק את הסביבה מהפוליטיקה וחייבת להיות מדיניות סביבתית חוצת גבולות עם תכנית אב לאיכות הסביבה ביו"ש, אמר מאיר.

סרן נעמה גת, יועמ"ש איו"ש: "אנו עובדים לפי תכנית חקיקה שתועדפה לפי שר הביטחון, על סגירת פערי החקיקה הקיימים, והם גדולים ובתחומים רבים. היחידים שמטפלים בחקיקה באיו"ש, גם אם בסיוע גורמי הממשלה, אלה 30 קציני יועמ"ש איו"ש. לתחום הסביבתי יש למעשה שליש יועמ"שית, כי יש לה שני תחומים גדולים נוספים. אנו בישורת האחרונה של התאמת חוק האסבסט, ואח"כ נמשיך לחוק הבא, כאשר כל חוק מחייב בחינה אם להחילו בצו על כל האזור או רק בתחומי המועצות ודרכן".

אבי רואה, ראש המועצה האזורית מטה בנימין: "כבר ביולי 2011 בג"ץ  למעשה אישר את חיבור מט"ש עפרה לחשמל, אם יוסדר התכנון, וארבע שנים חלפו מאז ועדיין ההליך התכנוני לא הושלם. מישהו פה צריך לקח אחריות על זה. השתתפתי בשתי ישיבות אצל מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה כדי לקדם תכנית אב חוצת גבולות לאיכות הסביבה, וצריך להסתכל על הדברים ככפר גלובלי ללא הבדל בין פלסטינים ליהודים".

ד"ר ארבל יובל, עמותת צלול: "אי אפשר להגיע לשיתוף פעולה בנושא האלה, ועם זאת אי אפשר לעכב את הטיפול בשפכים. צריך לאשר את מט"ש עפרה וגם לחבר את הכפרים הסמוכים אליו. רשות המים היא זו שמעכבת כיום את שיקום נחל קדרון. אקוויפר ההר מספק לישראל ולפלסטינים 600 מיליון מטר קוב מים, שזה יותר מכל מתקני ההתפלה. זה אסטרטגי"

אל"מ מנדס הודה כי הטיפול בנושא מט"ש עפרה היה יכול להיות טוב יותר, וציין כי הוא מעריך שתוך 30 יום ניתן יהיה להתחיל בדיון מתן התוקף.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוגב, סיכם את הדיון ואמר: "הוועדה תפנה לשר הביטחון וסגנו, לרמטכ"ל, לאלוף פיקוד המרכז ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים, בכדי שייבחנו כיצד ניתן כבר בשנה הקרובה להחיל את כל החוקים הסביבתיים בשטחי C. לא ייתכן כי חוקים שאמורים להטיב עם כולם ואמורים להיות בהסכמה קלה וגורפת יתעכבו באופן שכזה".

"הוועדה גם תעסוק בדיונה הבא בפערי האכיפה בנושאים הסביבתיים בין תחומי הקו הירוק ליו"ש ולשם כך תבקש תשובות מפורטות ממשטרת ישראל, משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מוזמן גם הוא להגיע ולהסביר מדוע שלא תגובש תכנית אב סביבתית חוצת גבולות. זה פשוט ומתבקש כל כך".

השר ארדן במליאת הכנסת: מעולם לא נחשפתי לקיומו של מסמך אגף החקירות , לא מכיר אותו ולא יודע מה יש בתוכו

השר לביטחון פנים גלעד ארדן, השיב במליאת הכנסת להצעה לסדר של חברת הכנסת מיכל רוזין בנושא "בנושא מחדלים חמורים בהתנהלות משטרת ישראל".

במסגרת תשובתו התייחס השר ארדן למסמך שהוכן באגף החקירות במשטרה, במסגרתו נאסף חומר פלילי על חברי הכנסת ואמר "אני רוצה להדגיש שאני באופן אישי כשר לביטחון פנים מעולם לא נחשפתי לקיומו של מסמך כזה, לא מכיר אותו ולא יודע מה יש בתוכו. מי שכן נחשף זה היועץ המשפטי, שזה תפקידו ולא תפקידכם. בפגישה מאוד ארוכה וממושכת את הדברים אל מול נציגי המשטרה, הוא הסמיך את עוזרו לכתוב שמשטרת ישראל איננה יוזמת איסוף מידע על שרים או ח"כים.

על פי הנהוג, מידע מהותי המגיע למשטרת ישראל ומעלה חשד לכאורה לפלילים על שר וח"כים מועבר באופן מיידי לפרקליט המדינה וליועמ"ש. המסמך הוכן לצורכי בקרה כדי לוודא שאין שום מידע מהותי שמצאו במשטרה שטרם הגיע לידיעת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל והובא דרכו לידיעת פרקליט המדינה והיועץ המשפטי שרק הוא מוסמך להחליט על פתיחת חקירה נגד נבחר ציבור"

ח"כ מיכל רוזין שהגישה את ההצעה לסדר אמרה: חשיפת "מסמך יצחקי" מהווה עליית מדרגה שמצטרפת למחדלים נוספים ואמירות אומללות של המפכ"ל. נוסף על הכרסום באמון הציבור במשטרת ישראל, ניתנת לו סיבה לפקפק בנבחריו. אין בכוונתי להוות גורם מצנן למשטרת ישראל – זהו תפקידה לחקור וטוב שהיא חוקרת גם נבחרי ציבור. עם זאת, עלינו לברר את הנסיבות שבהן גובש מסמך אשר מרכז עבירות פליליות לכאורה של נבחרי הציבור ומאוחסן בארון המשטרה כנשק ליום דין.

ועדת הכספים דורשת מהאוצר לבטל את מס המעסיקים בענף הבניין

למעט משרד האוצר, כל הגורמים המעורבים בנושא הבנייה, לרבות משרד השיכון ויו"ר קבינט הדיור, מעוניינים בביטול מס המעסיקים על עובדים זרים בענף. כך התברר בדיון שקיימה ועדת הכספים לבקשת רכז הקואליציה בוועדה, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד). זוהר: "הממשלה שמה את נושא הוזלת מחירי הדיור בראש סדר העדיפויות ואכן עושה מאמצים רבים לקדם את הדבר, אך דווקא הממשלה עצמה, משרד האוצר, מונע מהלך אחד מני רבים שצריכים להינקט בנושא מחירי התשומות בענף – ביטול מס המעסיקים על עובדים זרים. הורדת מחירי התשומות על תהליכי הבנייה תאפשר לקבלנים להוריד מחירים". טענת נציגי האוצר: "ביטול המס לא יגולגל לרוכשי הדירות".

ח"כ זוהר הוסיף: "אנחנו מברכים את שר האוצר על המאמצים הרבים שהוא נוקט להוזלת הדיור, אבל צריכים לקחת בחשבון שהשוק יוצף בגלל הגידול הניכר בהתחלות הבנייה והתחרות בין הקבלנים תהיה קשה, אז ראוי שבמקביל ניתן להם כלים להוריד מחירים באמצעות הורדת מחירי התשומות בתהליכי הבנייה. מס מעסיקים בענף הבנייה מהווה חלק משמעותי מעלויות הבנייה, כי חלק גדול מאוד מהוצאותיו של קבלן בנייה הן על עובדים. הקבלנים מעסיקים בעיקר עובדים זרים, כי אין הרבה ישראלים, בעיקר יהודים, שמעוניינים לעבוד בבניין. בהתחלה חשבו שאם יטילו מס, אז תהיה העדפה להעסקת יהודים אך המטרה הזו לא הושגה ויהודים לא נהרו בהמוניהם לעבודה בענף. עכשיו משהתברר שהמטרה אכן לא הושגה, אנחנו רוצים לתת כלים בידי הקבלנים להוריד מחירים וזה אחד מהם – ביטול נטל המס הזה".

רפרנט תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר, אורי שיינין: "כל הוועדות שבחנו את הסוגיות החברתיות – כלכליות בשנים האחרונות, כגון ועדת טרכטנברג וועדת אללוף, הגיעו למסקנה שיש לעודד תעסוקת ישראלים או לפחות למנוע פגיעה בתעסוקת ישראלים. בדיון האחרון שהתקיים כאן בוועדת הכספים נתבקשנו לקיים בדיקה, האם ביטול המס יביא לפגיעה באפשרות העסקת עובדים ישראלים ועשינו את הבדיקה. התרחיש האופטימי הוא שהפחתת השכר על העסקת עובדים זרים עקב ביטול המס, לא ישפיע על עשרות אלפי עובדים ישראלים בענף הבנייה. אלא שבתרחיש פחות אופטימי זה אכן ישפיע ומעבר לזה, מדובר בהפחתה קטנה יחסית וכמו פעמים רבות, כשמפחיתים מס, זה לא בהכרח מגולגל לצרכן ובמקרה הזה לרוכשי הדירות. ואם כבר יגלגלו את זה לרוכשים, כל רוכש ייהנה מהפחתה של לא יותר מ- 2,000 ₪ – 3,000 ₪, סכום זניח ביותר בעת רכישת דירה. יש מספר שחקנים מלבד הקבלן ואנחנו סבורים שבסופו של דבר ההנחה הזו לא תגולגל לרוכשים".

שיינין חזר והדגיש, כי "כל הוועדות כולל טרכטנברג ואללוף קבעו שהפחתת עלויות השכר על עובדים זרים תשפיע על הפחתת השכר לעובדים ישראלים ב- 15%. עשרות אלפי ישראלים המועסקים בענף ייפגעו כתוצאה מכך ועל-כן אנחנו סבורים שלא נכון לנקוט בצעד הזה של ביטול המס. זהו צעד רגרסיבי לחלוטין והתועלת העולה ממנו קלושה".

סנדרה שנקר מאיגוד לשכות המסחר: "כשהמס ב- 2003 חוקק, אחוז האבטלה היה 10.7% והיום 5.8%. מעולם לא היתה אבטלה כה נמוכה במדינת ישראל. אז ב- 2003 עלות שעת עבודה עמדה על 35 ₪ והיום 65 ₪. כלומר כשהחוק חוקק היה צריך לגייס כסף מהמעסיקים כדי להשוות העסקת ישראלים לזרים. ההעסקה היום  יותר יקרה ובפועל ישראלים לא יצאו לעבוד בבניין. יש קושי מובנה בעבודת ישראלים בענף הבנייה. ראשית עצם הקושי בעבודה – זו עבודה פיזית קשה. שנית, יש בעיה ברצף העבודה הגיאוגרפי וזו בעיה שתלווה תמיד את הענף. פועל ישראלי משדרות שיתחיל לעבוד בפרוייקט בנייה בקריית גת במשך שנתיים, לא ירצה לעבור אח"כ לפרוייקט אחר בחיפה וזה הגיוני. ושוב – זו בעיה פרמננטית של הענף ולכן המטרה לייקר את עבודת הזרים על-מנת שהישראלים יועדפו על פניהם לא עובדת".

סגן התאחדות בוני הארץ, חיים פייגלין: "ההצעה של חברי הכנסת להוריד את מס המעסיקים מבורכת. זהו מס מפלה וציני שנשאר רק בענף הבנייה ומייקר את הדירות ומי שלא מוריד אותו לא יכול לומר שהוא פועל להורדת מחירי הדירות. זה לא הביא לתעסוקת ישראלים. הנושא הזה מקשה עלינו מאוד בהעסקת עובדים, זה משפיע ביותר 150 – 200 מיליון ₪ על הענף, שצריך לממן כל פעם וגם סותם את המערכת הבנקאית שצריכה לממן את כל זה".

כלכלן במשרד השיכון, יהורם אלבז: "בהמשך לעבודת מטה שקיימנו בנושא, גם משרד השיכון בעד ההפחתה של מס המעסיקים".

אלדד ניצן, גם הוא מאיגוד לשכות המסחר: "מדובר במס מיותר שרק מכניס כסף לקופת המדינה ולא קשור להעסקת ישראלים".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר לנציגי האוצר, כי "מתברר שכולם למעט אנשי אגף התקציבים, מעוניינים בביטול המס. עמדת משרד השיכון שצריך לבטלו וכך גם יו"ר קבינט הדיור, שהוא ממשרד האוצר עצמו. לא ייתכן שהממשלה תדבר בכמה קולות. אני מבין שאנשי אגף תקציבים מנסים לשמור על קופת המדינה, אבל מנגד יש את אלה שרוצים להוריד את מחירי הדיור. מס המעסיקים הוא מס אנכרוניסטי שאין לו הצדקה עוד". גפני קרא לאנשי האוצר "לחזור לוועדה בתוך חודש, לאחר בחינה מחודשת מתוך מטרה כן לבטל את המס".

אושר בטרומית: חובת כתוביות גם בפרסומות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – החלת החוק על פרסומות שאורכן אינו עולה על חמש דקות), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת עיסאווי פריג' וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע לקבוע שסעיף 10(ח) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), שעניינו פטור מהחובה ללוות תשדיר פרסומת שאורכו אינו עולה על חמש דקות בכתוביות או בתרגום לשפת סימנים, יימחק.

בדברי ההסבר נכתב: "לקויי השמיעה מודרים הלכה למעשה מהפרסום בטלוויזיה, וכל הפסקת פרסומות הופכת בעבורם לתזכורת לשונותם ולנכותם. דווקא השידורים הקצרים ביותר, אלו שהכי קל להכין כתוביות בעבורם, הוחרגו מתחולת החוק ואת אי ההיגיון הזה מבקשת הצעת החוק לתקן."

ח"כ פריג': גם למוגבלים בשמיעה יש את הזכות לראות את הפרסום. עיקרון השוויון מחייב אותנו לעשות את הדבר הזה. אנחנו מדברים כל הזמן על נגישות והנגישות למדיה היא גם סוגיה חשובה. העלות התקציבית של ההצעה הזו היא מינורית.

30 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכלכלה.

המפקחת על הבנקים: "המהפכה הדיגיטלית מוזילה את התעריפים ללקוחות הבנקים ב-75 אחוזים"

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון בנושא 'בנקאות דיגיטלית, הטכנולוגיה משנה את פני הבנקאות – השלכות ויתרונות', במהלכה הציגה המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר את ההתפתחויות בתחום הבנקאי.

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב אמר בפתח הדיון: "כוועדה האמונה על התחום אנחנו מלווים התפתחויות טכנולוגיות ושמחים שיש חידושים גדולים ושינויים. הביקורים שלי בבנק הופכים נוסטלגיים, ישנה הטבת שירותים, המהירות גדולה יותר ומי שמשתמש בשירותים מברך על כך, אך אנחנו גם רוצים לראות האם כלל הציבור מרוויח מכך או רק צד אחד. הבעיה איננה דווקא בסגירת סניפים אלא בצמצום השירותים הפרונטליים. ישנם אוכלוסיות רחבות, תושבי פריפריה, קשישים, בעלי מוגבלויות ואחרים שעבורם המהפכה עלולה להגדיל את הפער. כעת שאתם בפתח המהפכה זה הזמן להכניס את ההתאמות המבניות המתבקשות, וכן יש לוודא שהציבור באמת מרוויח מהוזלת העלויות של הבנקים".

בר השיבה על הדברים: "אני שמחה להיות כאן, השאלות האלה מתבקשות. לנושא הדיגיטל שמוביל את המהפכה בבנקאות יש המון יתרונות, לכן הגדרנו אותו כנושא במיקוד בשנים הקרובות. יחד עם זאת ברור לנו שיש אוכלוסיות שיותר קשה להם ואנחנו גם מלווים את הנושא הזה. התחלנו לבקש נתונים מסודרים של כל הממשק של הלקוחות עם הבנק והטכנולוגיה על כל הדרכים האפשרויות רק מהרבעון הזה".

כך הציגה בר כי לפי נתוני הבנקים 80 אחוזים מהלקוחות הפעילים של הבנקים מנויים על ערוצים ישירים: אינטרנט, אפליקציה, מרכז כל סנטר – מענה קולי ועמדות שירות עצמי, וכי 50 אחוזים מהלקוחות הפעילים מנויים על שירותי האינטרנט.

עוד הציגה בר כי בני 50 פלוס פועלים בערוץ האינטרנט יותר מאשר הערוצים הישירים האחרים, הן בחיפוש אחר מידע על החשבון והן בביצוע פעולות. בנוסף הוצג כי 50 אחוז מהפעולות הבנקאיות מבוצעות מחוץ לסניף: 23 אחוז במכונות האוטומטיות שמחוץ לבנק, 11 אחוז דרך מענה קולי בטלפון ו-17 אחוזים דרך האינטרנט או המובייל.

לדברי בר המצב מוביל לשינויים בסינוף של הבנקים: בעוד בכל השנים האחרונות היה גידול משמעותי במספר הסניפים שנפתחו, ב-3 השנים האחרונות רואים שינוי – בערים הגדולות יש סגירה ומיזוג של סניפים קרובים, מנגד הבנקים פותחים יותר סניפים בערי הפריפריה. נטו נסגרו ב-4 השנים האחרונות 56 סניפים, המהווים כ-4.5 אחוזים מכלל הסניפים.

עוד הציגה המפקחת כי הפעולות הנעשות באופן דיגיטלי זולות בכ-75 אחוזים יותר מאשר הפעולות הנעשות בדלפקי הסניפים, כאשר בר הציגה לדוגמא כי: העברה בנקאית, הפקדה מזומן, הפקדת שיקים ומשיכת מזומן עולים 6 שקלים בדלפק לעומת 1.5 שח בערוץ הישיר.

"המגמה הזו תומכת לדעתי בסגירת פערים, נטען בעבר שכל השירותים הבנקאים ניתנים רק בערים הגדולות, כעת יש מענה לכך בכל מקום ובזמנים שונים. אני בעשר בערב עושה פעולות בסלון, כולל העברות לבת שלי, אין צורך לבוא לסניף" אמרה בר והוסיפה כי השינוי ייתן מענה טוב יותר גם בתחום הייעוץ הפיננסי: "נראה משמעותית נגישות יותר ללקוחות שיש להם תיק השקעות קטן יותר, בזמן אמת".

בר ציינה כי "הטכנולוגיה מאפשרת גם להגדיל את התחרות, גם שחקנים קטנים יותר, בנקים בלי או עם מעט סנפים יכולים להציע שירותים ולהתחרות בבנקים הגדולים. אנו רואים זאת בעולם ונראה זאת יותר בשנים הקרובות עם הקמת בנקים דיגיטליים לחלוטין ללא סניפים, אפילו שחקנים שאינם בנקים". 

"דרשנו מהבנקים מדיניות ייעודיות כתובה שתסדיר את המעבר בין העולמות. בכל סניף שסוגרים עמדות טלר הבנקים מפעילים דיילים שמסייעים ללקוחות עם המכשיר האוטומטי. הבנקים פותחים יותר מבואות לסניף עם המכשירים האוטומטים שיש בה יותר מכשירים. בנקים עוברים לפתרונות שונים – לקוח שמאבד כרטיס יכול לקבל קוד לטלפון שמאפשר לו להוציא מזומן. אנו ערים להערות הציבור ומעירים מה שצריך לבנקים, לעיתים הערנו לבנקים על סגירת סניף מרוחק והם עצרו זאת

ואנו אף תומכים בהצעת החוק שלמפקח תהייה שמסכות לאשר סגירת סניפים, אפשרנו גם הקמת סניפים במתכונת חלקית או סניף נייד".

יו"ר הוועדה תהה במה כרוכה ההתייעלות שדורש הפיקוח מהבנקים בכל הנוגע לעובדים.

ח"כ חיים ילין הוסיף: "מדאיג אותי האמירה התייעלות, זה פיטורין. הסכנה גם שיחליפו עובד בעובד, עובד יקר בעובד זול. זו לא התייעלות זה אולי מוריד את העלויות. התייעלות צריכה לעשות יחד עם ארגון העובדים ולא נגדם".

בר השיבה: "אני מצפה שהבנקים יעשו זאת בצורה שמכבדת עובדים, בצורה של פרישה מרצון והסכמים, הציפייה שלי היא שכל הבנקים יכריזו על תוכנית התייעלות, הם לא יעילים לעומת הבנקים בעולם. זה יגע לדעתי גם בבכירים וגם בעובדים שעבדו בפעילויות היותר בסיסיות שהיום הטכנולוגיה מחליפה. אך הדרישה היא שזה יעשה בפרישה מרצון בה העובד לא מחויב לפרוש ואם הוא בוחר אז התנאים טובים מאוד".

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים אמר כי "התהליך הזה מגיע למערכת הפיננסית כמעט בסופו, הוא שוטף את עולם הפיננסים כולו. רואים את היתרונות שלו בעולם כולו. זה כבר קרה עם תוצאות מוכחות. באירופה יש ירידה של 7 אחוזים במספר הבנקים, בארה"ב 6 אחוזים, בהולנד שדומה בגודלה לישראל כרבע נסגרו, בישראל הקצב נמוך יותר. השינויים החיוביים באופן מובהק ביותר יהיו רבים הרבה יותר מהחסרונות. יש קשב אמיתי לציבור.

דליה רוזניק ממשרד הרווחה ציינה כי: "חלק מהאוכלוסייה לא תהייה נגישה להליכים טכנולוגים, גם אם תהייה הכשרה. ישנם 160 אלף זכאי חוק סיעוד, שאני מאוד חוששת שיפגעו מהמעבר, כבר היום יש ניצול כלכלי שלהם בידי עובדים ובני משפחה, החשש הוא שהמעבר הזה יגדיל את הניצול".

גופים חברתיים שונים הציגו את הקשיים של בעלי מוגבלויות ואחרים, ויו"ר הוועדה קרא לבר: "זה העת לבדוק את הנושאים האלה למען כלל האוכלוסייה, גם דברים שהיו פחות נגישים יש הזדמנות להנגישם".

לבקשתו של יו"ר הוועדה, קראה בר לכל הארגונים הנוגעים בדבר להעביר את הערותיהם לאתר האינטרנט של הפיקוח על הבנקים: "אנו מקבלים בברכה כל שינוי שיביא תועלת, השבוע אפגש עם מספר נציגי ארגונים. אני רוצה גם שבכל בנק יהיה לפחות דירקטור אחד עם ידע טכנולוגי גם למען הנושא הזה".

אושר בטרומית: יועצים פרלמנטרים ועובדי סיעות יוכלו לקבל תשלום גמול על השתתפות בוועדת הבחירות המרכזית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – גמול והחזר הוצאות לעובד סיעה, מפלגה ויועץ פרלמנטרי), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת אוסאמה סעדי וקבוצת חברי הכנסת.

סעיף 16א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], קובע את הכללים לתשלום גמול או החזר הוצאות לחבר הוועדה המרכזית כהגדרתה בחוק, בעבור השתתפות בישיבות הוועדה וקובע כי תשלומים אלה לא ישולמו לחבר הוועדה שזכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעבור ההשתתפות. מוצע להחריג עובד בצוות פרלמנטרי, עובד של חבר כנסת ועובד מפלגה החברים בוועדה מהכלל האמור, כך שיוכלו לקבל תשלום גמול עבור השתתפותם בישיבות הוועדה.

בדברי ההסבר נכתב: "לעניין גמול לחבר ועדת הבחירות המרכזית נקבע כי לא ישולם גמול לחבר הוועדה שהוא עובד כנסת, נושא משרה שיפוטית, עובד מדינה, עובד גוף מתוקצב.

חברים רבים בוועדת הבחירות המרכזית הם עובדי סיעות או יועצים פרלמנטריים והם משקיעים זמן רב ושעות רבות בישיבות הועדה ואין סיבה שלא ישולם להם גמול עבור השתתפות בישיבות הועדה, ולכן מוצע בזאת להחריג עובדי סיעות או יועצים פרלמנטריים מהכלל הקבוע"

ח"כ סעדי: מדובר בהצעה חוצת סיעות ומפלגות. מניסיוני כחבר וועדת הבחירות המרכזית במשך 15 שנים ראיתי שהעובדים הללו מקופחים. חשוב לזכור שבתקופת בחירות מדובר בישיבות רבות וארוכות והם באים בדרך כלל ממרחק רב.

43 תמכו 1 התנגד וההצעה תועבר לוועדת חוקה.

מיכל רוזין: "לא עבר חודש ממינויו של ח"כ קיש וכבר הוא פועל לכריתת הידיים והרגליים של הדמוקרטיה"

בתגובה לפרסום של מורן אזולאי (Ynet) על הצעת החוק של ח"כ קיש שתגביל את חברי הכנסת לעתור לבג"צ, ח"כ מיכל רוזין (מרצ), חברה בוועדת חוקה, חוק ומשפט: "לא עבר חודש ממינויו של ח"כ קיש וכבר הוא פועל לכריתת הידיים והרגליים של הדמוקרטיה דרך הגבלת ייצוג הציבור. זה ניסיון פופליסטי ומופרך מיסודו. אילו ח"כ קיש היה מכיר את בית המשפט העליון, ולא ניזון מהדה לגיטימציה של חבריו בימין, היה יודע כי לא כל בעיה פתירה במליאה ולעיתים אנו נדרשים לבג"צ כדי להכריע. ישנם נושאים מהותיים, הן מהקואליציה והן האופוזיציה, שמקומם הוא בית המשפט העליון."

חה"כ רוזין הוסיפה: "מדובר בפגיעה משמעותית בחופש הביטוי ובייצוג הפרט. נבחרי ציבור נבחרו כדי לייצג את הפרט, להשמיע את קול הציבור מול כל מוסד שלטוני ושיפוטי כאחד. עתירה לבג"צ היא זכות יסוד שניתנה לכל איש ואישה, לרבות לחברי וחברות כנסת שתפקידם הוא שמירה על הציבור והדמוקרטיה."

מיקי רוזנטל עתר לבג"ץ נגד היועמ"ש: לבטל את נוהל ה"בדיקה מקדימה" לנבחרי ציבור‎ Inbox x

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) עתר היום (רביעי) לבג"ץ, באמצעות עו"ד יובל יועז ועו"ד אלעד מן, נגד היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בדרישה לבטל או לתקן את ההנחיה בנושא "בדיקה מקדימה". את ההנחיות נאלץ היועץ הקודם, וינשטיין, לפרסם בעקבות 'בג"צ ביביטורס' שהגיש רוזנטל אך אלו "שומרות במכוון על מצב של הפליה בפני החוק".

ח"כ רוזנטל הסביר: "בחסות היועץ המשפטי לממשלה מקבלים נבחרי הציבור יחס מועדף בפני החוק. כאשר חשדות חמורים מתגלים בעניינו של אדם מן הישוב נפתחת נגדו מיד חקירה, ההליך המקדים הקרוי 'בדיקה מקדימה' שמור למיוחסים בלבד מייצר אפליה חמורה. מלבד העובדה ששיטת ה'בדיקה' כובלת את ידי המשטרה כך שלא תוכל לבדוק חשדות, ההליך העקום הזה הפך לכלי למריחה וטיוח חקירות נגד נבחרי ציבור שסרחו".

עתירתו הקודמת של ח"כ רוזנטל (בג"ץ ביביטורס) כוונה נגד החלטת היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין, לסגור את ה"בדיקה המקדימה" בפרשת "ביביטורס" לאחר 3 שנים בלא חקירה פלילית. שופטי העליון קיבלו את עמדתו העקרונית של רוזנטל והורו ליועמ"ש לקבוע קריטריונים ברורים לפתיחה ב'בדיקה' במקום חקירה פלילית. אולם, לטענת רוזנטל בעתירה החדשה, הנחיה זו מהווה "מס שפתיים" בלבד, איננה כוללת קריטריונים כלשהם, איננה מקדמת עקרונות של שוויון בפני החוק ושקיפות ואף פוגעת בעקרונות אלה במידה ניכרת. "ההנחיה החדשה", נכתב בעתירה, "מעגנת מציאות פגומה של העדפת בכירים ומיוחסים במסגרת הליכים פליליים".

רוזנטל הוסיף: "באמצעות הכלי הפסול הזה הצליח וינשטיין למנוע חקירה פלילית נגד ראש הממשלה בפרשת 'ביביטורס'. בפרשת מימרן-נתניהו נשבר שיא חדש כאשר החליט מנדלבליט לעקוף גם את ההנחיות החדשות ולפתוח בהליך מקדים אפילו ל'בדיקה המקדימה' עצמה. לאור האמירות הנחרצות של השופטים בעתירתי הקודמת אני מאמין שהעתירה שהגשתי היום תשים סוף לביזיון הזה".