​ 36.2 מיליון מ"ק שפכים אינם מטופלים ביו"ש מדי שנה. ח"כ יוגב: "פערי החקיקה והאכיפה בלתי נתפסים"

ועדת המשנה לעניינים אזרחיים וביטחוניים ביו"ש של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), קיימה דיון מעקב  בנושא מפגעי איכות הסביבה ביו"ש.

שירי ספקטור בן-ארי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה מחקר מקיף שערכה. על-פי נתוניו, בשטחי יהודה ושומרון מיוצרים בכל שנה 82.5 מיליון מ"ק שפכים. כ- 78% מהשפכים מקורם באוכלוסייה הפלסטינית (שעל-פי הערכות רשות המים היא כ-84% מאוכלוסיית יהודה ושומרון), וכ-22% מקורם באוכלוסייה הישראלית ביהודה ושומרון  (כ-16% מאוכלוסיית האזור). מכלל השפכים הנוצרים ביהודה ושומרון בכל שנה כ-36.2 מיליון מ"ק אינם מטופלים וזורמים בנחלים או מוטמנים בבורות ספיגה. כ-94% מהשפכים הלא-מטופלים מקורם בשפכי האוכלוסייה הפלסטינית, והשאר מקורם בשפכי האוכלוסייה הישראלית ביהודה ושומרון. יש לציין כי נוסף על השפכים הנוצרים בתוך שטחי יהודה ושומרון, כ-15 מיליון מ"ק בשנה של ביוב גולמי לא מטופל זורמים מתחום השיפוט העירוני של ירושלים לאגן נחל קדרון, ומעבר לקו הירוק.

חסם עיקרי שמצא המחקר הוא כי כל פרויקט בתחום המים והביוב ביהודה ושומרון חייב באישורה של הוועדה המשותפת לישראל ולפלסטינים, אשר הוקמה מכוח הסכמי הביניים. מסוף שנת 2012 הוועדה לא התכנסה ולא התקבלו החלטות רשמיות של הדרגים הגבוהים (ראשי רשות המים הישראלית והפלסטינית).

יו"ר הוועדה הודה על הדו"ח המפורט ואמר "משפט המפתח הוא שמפגעים סביבתיים חוצי גבולות וחוצי אוכלוסיות, וצריך לטפל בהם מעבר לחילוקי הדעות הפוליטיים כי הם גורמים נזק לבני אדם מכאן ומכאן".

אל"מ אורי מנדס, סגן ראש המנהל האזרחי:. "התל"ג לנפש של מדינת ישראל הוא 33 אלף דולר לנפש ואילו ברש"פ הוא 2200 דולר לנפש. הציפייה שהטיפול בנושא הסביבה יהיה באותם סטנדרטים זו ציפייה לא ריאלית. כספים בגין טיפול בשפכים פלסטינים במט"ש (מתקן טיהור שפכים – ר.ר.) מקוזזים מהרש"פ אבל כששופכים מהקדרון, מתחום מדינת ישראל, העלות לא יכולה ליפול עליהם, וגם האכיפה לא בתחום משרד הביטחון".

יצחק מאיר, מנכ"ל איגוד ערים שומרון פירט בפני הוועדה מספר סוגיות בעייתיות, כגון המחצבות ושריפת הפסולות, וכן מנה את החוקים הסביבתיים הקיימים אשר לא הוחלו על יו"ש: חוק האכיפה הסביבתית – סמכויות פקחים, חוק אויר נקי, חוק האסבסט, חוק פסולת אלקטרונית, מרשם פליטות PRTR  וקרינה בלתי מייננת. "הרשויות המקומיות והאיגודים ביו"ש מאמינים שהפתרון יבוא מכמה שיותר שיתוף פעולה. מט"ש שמוקם למען יישוב ישראלי צריך לטפל גם בכפרים הסמוכים. צריך לנתק את הסביבה מהפוליטיקה וחייבת להיות מדיניות סביבתית חוצת גבולות עם תכנית אב לאיכות הסביבה ביו"ש, אמר מאיר.

סרן נעמה גת, יועמ"ש איו"ש: "אנו עובדים לפי תכנית חקיקה שתועדפה לפי שר הביטחון, על סגירת פערי החקיקה הקיימים, והם גדולים ובתחומים רבים. היחידים שמטפלים בחקיקה באיו"ש, גם אם בסיוע גורמי הממשלה, אלה 30 קציני יועמ"ש איו"ש. לתחום הסביבתי יש למעשה שליש יועמ"שית, כי יש לה שני תחומים גדולים נוספים. אנו בישורת האחרונה של התאמת חוק האסבסט, ואח"כ נמשיך לחוק הבא, כאשר כל חוק מחייב בחינה אם להחילו בצו על כל האזור או רק בתחומי המועצות ודרכן".

אבי רואה, ראש המועצה האזורית מטה בנימין: "כבר ביולי 2011 בג"ץ  למעשה אישר את חיבור מט"ש עפרה לחשמל, אם יוסדר התכנון, וארבע שנים חלפו מאז ועדיין ההליך התכנוני לא הושלם. מישהו פה צריך לקח אחריות על זה. השתתפתי בשתי ישיבות אצל מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה כדי לקדם תכנית אב חוצת גבולות לאיכות הסביבה, וצריך להסתכל על הדברים ככפר גלובלי ללא הבדל בין פלסטינים ליהודים".

ד"ר ארבל יובל, עמותת צלול: "אי אפשר להגיע לשיתוף פעולה בנושא האלה, ועם זאת אי אפשר לעכב את הטיפול בשפכים. צריך לאשר את מט"ש עפרה וגם לחבר את הכפרים הסמוכים אליו. רשות המים היא זו שמעכבת כיום את שיקום נחל קדרון. אקוויפר ההר מספק לישראל ולפלסטינים 600 מיליון מטר קוב מים, שזה יותר מכל מתקני ההתפלה. זה אסטרטגי"

אל"מ מנדס הודה כי הטיפול בנושא מט"ש עפרה היה יכול להיות טוב יותר, וציין כי הוא מעריך שתוך 30 יום ניתן יהיה להתחיל בדיון מתן התוקף.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוגב, סיכם את הדיון ואמר: "הוועדה תפנה לשר הביטחון וסגנו, לרמטכ"ל, לאלוף פיקוד המרכז ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים, בכדי שייבחנו כיצד ניתן כבר בשנה הקרובה להחיל את כל החוקים הסביבתיים בשטחי C. לא ייתכן כי חוקים שאמורים להטיב עם כולם ואמורים להיות בהסכמה קלה וגורפת יתעכבו באופן שכזה".

"הוועדה גם תעסוק בדיונה הבא בפערי האכיפה בנושאים הסביבתיים בין תחומי הקו הירוק ליו"ש ולשם כך תבקש תשובות מפורטות ממשטרת ישראל, משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מוזמן גם הוא להגיע ולהסביר מדוע שלא תגובש תכנית אב סביבתית חוצת גבולות. זה פשוט ומתבקש כל כך".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*