ארכיון חודשי: יוני 2016

הכנר הבינלאומי יצחק פרלמן, חתן פרס "בראשית" 2016, נפגש בכנסת עם עובדים עם מוגבלות

ב-22.06.2016 התקיים בטרקלין שאגאל אירוע לכבוד חתן פרס "בראשית" 2016, הכנר יצחק פרלמן, במעמד יושב-ראש הכנסת ח"כ יולי יואל אדלשטיין ובהשתתפות יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, יו"ר קרן פרס בראשית, סטן פולוביץ ואורחים נוספים, בהם נציגי הארגונים הפועלים למען שילוב בעלי מוגבלויות. האירוע התקיים בסימן שילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים. המנצח, המלחין והפסנתרן גיל שוחט הופיע במהלך הטקס, ניגן בווירטואוזיות בפסנתר וציין בפני הקהל את הערצתו למאסטרו יצחק פרלמן.

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין: "פרס בראשית ניתן ליחידים שלא רק הצליחו מבחינה מקצועית אלא השתמשו באותה הצלחה כדי לתרום לאנושות ולהשפיע על אחרים באמצעות חיבור לערכים היהודים ולמדינת ישראל. יצחק פרלמן בחר להשתמש בכישרון המוזיקלי שלו ככלי למסר של שלום וסובלנות. הוא לא רק כנר מפורסם אלא גם מורה מחונן לכינור שנותן השראה למבוגרים וילדים. המוסיקה שלו ממחישה כיצד ניתן להתעלות באמצעותה מעל גבולות גאוגרפיים והבדלים לשוניים. פרלמן הוא גם נציגם של האנשים עם המוגבלויות והפתיחות שלו בנושא מסייעת להכרה ברבים שהמוגבלות שלהם מונעת מהם לעשות פעולות שלנו נראות כטבעיות ופשוטות. כגוף שמייצג את כל תושבי המדינה, הכנסת צריכה להיות נגישה לכל האזרחים ללא קשר למגבלות שלהם. אנחנו מעסיקים בכנסת אנשים בעלי מוגבלות שעובדים במחלקות שונות ואנו רואים בפרויקט הכול כך מוצלח שקיים בכנסת להעסקת אנשים עם מוגבלות, מודל הראוי לחיקוי בכול מוסדות הציבור ומשרדי הממשלה. במשך השנים העניק יצחק פרלמן השראה כאדם שמלמד ועושה וזהו כבוד גדול להיות חבר בועדה שבחרה בו".

הכנר יצחק פרלמן: "אני מרכין את ראשי לאור הכבוד הגדול שנפל בחלקי. אני גאה להיות ישראלי וזו ארץ קסומה אבל יש כאן עוד הרבה מה ללמוד. ישראלים בעלי מוגבלות עדיין מתמודדים עם מכשולים וחסמיםומסיבה זו אנשים לא ממצים את הפוטנציאל הטמון בהם וכולנו מפסידים מזה. אני קורה לכולם, להפסיד לראות את המוגבלות ומה האנשים האלה לא יכולים לעשות ולהתחיל להסתכל מה הם כן יכולים לעשות. חימם את ליבי לפגוש את עובדי הכנסת ולראות איך הם השתלבו כאן בעבודה שניצלה את הפוטנציאל שלהם. החלק שלי בפרס הוא לשנות את הדעות הקדומות ואני מתכוון לנצל אותו כדי להנגיש אירועים תרבותיים לאנשים בעלי מוגבלות".

יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי: "כשישבנו לראשונה כדי לבחור את הזוכים, הועלו בפנינו מאות שמות. אני חושב שהבחירה היא ראויה שכן יצחק פרלמן הוכיח איך משמשים דוגמא כבר מגיל צעיר לכך שהמוגבלות קיימת אך רק כדעה קדומה. אם אתה רוצה להצליח זה לא באמת מפריע. אני מודה לו שהוא מסייע בהעברת המסר החשוב הזה ברחבי העולם".

נציגת קרן פרס "בראשית" ג'ייל סמית: "הפרס הוא יוזמה בינלאומית שחוגגת את הזהות היהודית והוא גם פלטפורמה לפעילות ברחבי העולם והשפעה על החברה. הוא מציין הגיבורים של היהדות המודרנית ואין ספק שיצחק פרלמן הוא אחד הגיבורים האלה ומהווה מקור להשראה לאנשים בעלי מוגבלות".

לפני האירוע ניפגש הכנר הבינלאומי עם מספר עובדי הכנסת, שהם עובדים עם מוגבלות. בפגישה הסביר מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ לפרלמן על העובדים המשולבים בעבודת הכנסת, כל אחד בתחומו, כעובדים רגילים. "זה סיפור הצלחה ואנחנו גאים בו" הסביר סחרוביץ. "כל אחד מאנשים כאן הוא עובד כנסת מן השורה והם כולם נותנים את המקסימום. אנחנו נמצאים עכשיו בהליך שבו אנחנו ננסה להרחיב את מצבת העובדים בעלי המוגבלות ומקווים שמשרדי ממשלה אחרים וגם חברות פרטיות ילמדו מהכנסת כיצד עושים זאת". העובדים הציגו את עצמם לפרלמן, הודו לו על הפגישה ועל כך שהוא מקדם את נושא בעלי המוגבלויות. פרלמן הודה לעובדים ואמר שהוא מקווה שבפעם הבאה שיבוא לכנסת מספר העובדים בעלי המוגבלות יוכפל. "אני מאד שמח שיש לי הזדמנות לפגוש אתכם ואני מקווה שתגרמו לכך שאנשים מכל רחבי הארץ יהיו יותר גמישים בתעסוקה גם לבעלי מוגבלות ויבינו כמה חשוב להעסיק גם עובדים כאלה".

השנה בחרה קרן פרס בראשית (Genesis Prize Foundation) בכנר הישראלי-אמריקאי יצחק פרלמן להיות החתן השלישי של הפרס. פרלמן הוא כנר בינלאומי, מנצח, מורה למוזיקה וחתן 16 פרסי גראמי. הוא נחשב לאחד הכנרים החשובים של המחצית השנייה של המאה ה-20. בנוסף לקריירת הנגינה שלו, הוא מקדיש כמעט את כל זמנו הפנוי ומשאבים ניכרים לחינוך מוזיקאים צעירים וקידום המודעות לצרכים של אנשים עם מוגבלויות

פרס בראשית (Genesis Prize) על סך מיליון דולר ארה"ב מוענק מידי שנה לאישים שהינם מצטיינים ובעלי ומוניטין עולמי בתחומם ואשר פעולותיהם, בנוסף להישגיהם, מגלמים את אופי העם היהודי דרך מחויבות לערכים יהודיים, לקהילה או למדינת ישראל. הפרס, שזכה לכינוי "הנובל היהודי" על ידי המגזין "טיים", הוענק לראשונה ב-2014 לראש עיריית ניו יורק לשעבר, איש העסקים והנדבן מייקל בלומברג. ב-2015 נבחר שחקן הקולנוע המפיק והפעיל החברתי מייקל דאגלס לחתן השני של הפרס.

מפגש בין סגן השר איוב קרא למשלחת מהפיליפינים

"הרעיון היצירתי של יצירת אי מלאכותי שייהפך לנמל צף בפיקוח של שיטור בינלאומי ובטחוני של ישראל שיקל על מחוות הומאניטריות וכניסת סחורות לעזה הוא שהביא לסיום המו"מ בין ישראל לתורכיה כדי לנרמל חזרה את היחסים ביניהם כבעבר."

אלה דברים שאמר לפני דקות *סגן השר לשיתוף פעולה אזורי ח"כ איוב קרא* למשלחת אנשי עסקים מהפיליפינים שביקרה בלשכתו בכנסת.

סגן השר קרא העריך שחתימת ההסכם עם תורכיה יביא לתפנית חשובה וחיובית ביחסים בין ישראל לקואליציה הסעודית.
איש העסקים, וילסון ק.גו, החליט לתרום חצי מיליון דולר להקמת בית חב"ד חדש במאנילה.

דיון סוער בנושא סמכויות נציבות תלונות על הפרקליטות

את מי תבקר נציבות תלונות הציבור על הפרקליטות? שאלת סמכויות הנציבות עמדה היום במוקד הדיון שנערך בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שעסקה בהצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בפתיחת הדיון "מדינת ישראל צריכה פרקליטות חזקה. חייה הדמוקרטיים של המדינה תלויים במשטרה טובה ובפרקליטות חזקה. הצעת החוק הזו, באה לשפר את פעולת הפרקליטות. לדבריו, גוף לא מבוקר, עלול לפעול בצורה לא יעילה. הבקרה באה לחזק ולסייע, וצריך למצוא את הדרך הנכונה שהבקרה תהיה יעילה ומחזקת. עיקר השינויים שנצטרך לעשות בהצעת החוק, הוא מעורבות היועץ המשפטי לממשלה בתהליך. לדבריו, נושא הביקורת המערכתית, לא מספיק מגובש בהצעת החוק. צריך לתת לנציבות עצמאות גדולה יותר." אמר סלומינסקי.

נוכח ביקור הוועדה מחר במשרדי הנציבה השופטת (בדימוס) גרסטל, ח"כ שלי יחימוביץ' הציעה ליו"ר הוועדה לסייר גם בפרקליטות המדינה, על מנת לאזן את התמונה. עו"ד יריב רגב מפרקליטות המדינה אמר, כי הוא מזמין את הוועדה לבקר בפרקליטות מחוז ירושלים. ואולם, ח"כ ציפי לבני התנגדה לביקור בפרקליטות. יחימוביץ' השיבה להתנגדות ואמרה "אין טוב יותר ממראה עיניים. לדבריה, ברור שלנציבה יש אג'נדה נגד הפרקליטות. מספיק לראות את תנאי העבודה שלהם, ולהבין הרבה."

חברי הוועדה ניהלו ויכוח סוער ונוקב במשך רוב הדיון בשאלת סמכויות הנציבות. חברי הכנסת רחל עזרה, רויטל סויד, שלי יחימוביץ ויואב בן צור תמכו בדעה כי ראוי שסמכויות הנציבות יחולו על גופים נוספים מעבר לפרקליטות המדינה, כגון התביעה הצבאית, תביעות אזרחיות ברשויות מקומיות, המוסד לביטוח לאומי ופקידי מדינה רבים אשר מוענקת להם סמכויות מעין שיפוטיות.

נציג משרד המשפטים עו"ד אייל זנדברג הסביר את הרציונל העומד בבסיס הגופים שיבוקרו ע"י הנציבות. נקודת המוצא היא, שהפרקליטות היא המיינסטרים. הוספנו מספר מעגלים רלוונטיים העוסקים בתביעה הפלילית, כדוגמת התובעים הפליליים ברשות נירות ערך, מס הכנסה וכו'. לפרקליטות הצבאית יש מעמד אחר.

עו"ד מרגנית לוי ממשרד המשפטים הוסיפה ואמרה "הכוונה בהצעת החוק, היא ביקורת על מי שמחזיק בסמכות שיפוטית ולא בסמכויות של פקידי מדינה רבים שמחזיקים בסמכויות מעין שיפוטיות.

עו"ד לימור פלד מארגון הפרקליטים טענה "סמכויות חבריי הפרקליטים ברשויות המקומיות, זהות לשלי כפרקליטה אזרחית בפרקליטות המדינה. נציג פרקליטות ירושלים הוסיף ואמר "אני משמש כפרקליט צבאי במילואים. כפרקליט אזרחי, אני תחת הביקורת וכפרקליט צבאי לא."

ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה "סבתא בישלה דייסה, לקחו לה, ולקחו לה, ולקחו לה, עם מה נשארנו? רק עם פרקליטות המדינה פרקליטות שמטפלת בפוליטיקאים ובשועי עולם. זה נשמע חוק שתפור אישית לפרקליטות. הוצאת הפרקליטות הצבאית מהצעת החוק, במידה מסוימת, גובלת באי חוקיות ההצעה.

ח"כ רחל עזריה שאלה "למה ביקורת הנציבות לא תחול על גופים נוספים כמו רשויות מקומיות או הביטוח הלאומי. ח"כ רויטל סויד אמרה "מפריע לנו שהחוק יחול לא יחול על 90% מהתיקים הפליליים בישראל."

יו"ר הוועדה אמר "אם נרחיב את הנציבות לבקר גם את הרשויות המקומיות ואת יתר הגופים, נמצא את עצמנו מקימים מבקר מדינה שני. אני מבין שמי שליבו אינו שלם עם החוק, מבקש להרחיב אותו על גופים נוספים מתוך מטרה שכל העסק הזה יקרוס.  בשם השוויון מבקשים למוסס את הביקורת." אמר סלומינסקי.

עאידה תומא-סלימאן על נסיגתו של נצ"מ מור: "אם כבר נסוגים מהחלטה כזו – מן הראוי לציין למה"

יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, חה"כ עאידה תומא-סלימאן, בתגובה לביטול מינוי נצ"מ מור:

"במצב נורמלי לא היה צריך לחשוב על מינוי כזה, ולא לחכות עד שיהיו פניות, כמו המכתב ששלחתי לשר ארדן ובו אני מבקשת את התערבותו בביטול המינוי הזה. מעל לכל, אם כבר נסוגים מהחלטה כזו – מן הראוי לציין למה, זו זכות הציבור לדעת. למרות שמינוי זה לא היה צריך להתבצע מלכתחילה, אך פנייה כמו שלי בנוסף למחאה הציבורית ברשת יצרו אווירה המגנה את המינוי, והנסיגה של נצ"מ מור הנה בדיוק התוצאה הטבעית של יצירת אווירה שאינה מוכנה לסבול עברייני מין בין אם זה היה נשיא המדינה, ‏ראש עיר או בכיר במשטרה. ‏

מצד שני, זה גם אינטרס של המשטרה שהציבור ייראה שמשתנה משהו בגישה של המפכ"ל ביחס לתלונות על הטרדות מיניות ואופי הטיפול בהן. אני עדיין קוראת למפכ"ל, להכריז על אימוץ גישה אחראית בכל הנוגע ‏לטיפול בהטרדות מיניות בתוך המשטרה ולשמש דוגמא בתחום זה".

בני בגין: "יש לא מעט אנשים שמצפונם נקי כיון שהם לא השתמשו בו"

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת המשיכה לדון בהצעת חוק השעיית חברי כנסת, ובהצעות השונות ליישומו המעשי של הליך ההדחה.

פרופ' ברק מדינה מהאוניברסיטה העברית אמר "אפשר להסכים שהבעת דברים שיש בהם הסתה לגזענות ולטרור פסולה, אולם השאלה היא האם הדרך המוצעת היא הדרך הראויה, והאם ההסדר המוצע יעיל. לדעתי, אמר מדינה, העלות גבוהה והתועלת מועטה. מדינה הציע להחליף את הצעת החוק, בהרחבת הצהרת חברי הכנסת.

ח"כ יוסף ג'בארין טען "הרשימה המשותפת לא תגיע ל-30 ח"כים ולכן בנסיבות מתלהמות תחת אירוע בטחוני, ימצאו 90 ח"כים שיתמכו בהדחה. ג'בארין הציע להתאים את החוק, למציאות הפוליטית הישראלית.

לעומת ג'בארין, היועצת המשפטית של הוועדה אמרה "אני חושבת שתיתכן סיטואציה בה ימצאו 90 ח"כים שישמחו להיפטר מח"כ. אולם אני חוששת מפני הליכים פיקטיביים שייצרו דם רע של ניסיונות הדחה."

ח"כ עודד פורר טען כי אין סיכוי שהחוק יופעל. "אני לא מבין את הרעש הגדול שמייצרים מתנגדיו. החוק אולי יגרום לח"כים לחשוב פעמיים לפני שיעשו את המעשים הללו. יש ח"כים ששוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ולכן, לדעתי, צריך לתקן את כרטיס הכניסה לבניין הזה."

ח"כ רחל עזריה הציעה שהדיון ייערך בוועדת האתיקה ובדלתיים סגורות. כשהדיון פתוח, ח"כ חושב על המתפקדים ועל המצביעים שלו ואיך לזקק כותרת תקשורתית מהדיון." ח"כ זהבה גלאון הטיחה בעזריה "את מציעה חיסול סגור."

ח"כ זהבה גלאון תמכה בהצעת פרופ' מדינה לגנוז את הצע"הח ולהרחיב את הצהרת הנאמנות של חברי הכנסת. גלאון אמרה לחברי הכנסת מהאופוזיציה "זה חוק שאסור לשתף איתו פעולה, אני מציעה לא להגיש ההסתייגויות לחוק, ולא לתת לו לגיטימציה."

גם ח"כ חיים ילין אמר שהוא מתלבט האם להימנע מלהגיש הסתייגויות, או להפציץ אותו (כלשונו) באלפי הסתייגויות. ילין אמר כי המשפט הפלילי ועבודת ועדת האתיקה, שלובים ומשלימים זה את זה."

ח"כ רויטל סויד הביעה חשש מכך שהחוק ישמש ככלי להתעמרות בח"כים. לדבריה, "צריך לקבוע מספר מינימלי של חברי אופוזיציה שיתמכו בפתיחת ההליך."

ח"כ אוסמה סעדי הציע שהליך ההדחה יתחיל בוועדת האתיקה של הכנסת. יתכן ויהיה ניתן להסתפק בעונש שהוועדה תגזור. סעדי הציע שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה. נוכח החוק הזה, אולי חבר הכנסת היה שוקל שנית את חברותו בכנסת." יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקיהשיב לסעדי "מי שהתנאי לא מתאים לו, שיתפטר."

ח"כ בני בגין הציע שההליך יפתח בתמיכת 70 ח"כים מתוכם 10 מהאופוזיציה, וכי ההצבעה במליאת הכנסת תהיה חשאית. בגין אמר "אני חושש שהליך הדחה, יפתח בהתרחש אירוע חריג שיצדיק פתיחת הליך הדחה, והצבעת חברי הכנסת, תהיה תחת אווירה אשר תזין את הרשתות החברתיות בטוקבקים של פסיכופטים קליניים שמפציצים ומזינים את התקשורת. יש לא מעט אנשים מבוגרים שמצפונם נקי כיון שהם לא השתמשו בו. לכן יש צורך להעניק לח"כ המועמד להדחה, תחושה שיש מוצא, ולקחת פסק זמן של 30 יום עד פתיחת בהליך.

מנגד, ח"כ יעל גרמן טענה כי בעידן של שקיפות, צריך שההליך יהיה גלוי. גרמן הציעה לקבוע מספר שערים עד רגע ההחלטה לפתוח בהליך ההדחה. השער ראשון יהיה קבלת אישור ועדת האתיקה, והשער השני יהיה תמיכת 70 ח"כים.

נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר אמיר פוקס הציע לקבוע שהקואליציה לא תורשה להטיל משמעת קואליציונית בנוגע להצבעה על הדחת ח"כ. עוד הציע פוקס שהיועמ"ש של הכנסת, יאשר את תחילת הליך ההדחה.

עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה התייחס לטענה על חוסר היכולת של חברי כנסת לשפוט ולהדיח חבר כנסת "הטענה כי שפיטה היא מקצוע נפרד, ולחברי הכנסת אין יכולת כזו,  אינה עולה בקנה אחד עם המצב החוקתי. שיפוט משמעתי נעשה על ידי עמיתים שונים. עורכי דין שופטים את חבריהם עורכי הדין, כך גם רופאים, רואי חשבון, וגם חברי הכנסת שופטים היום את חבריהם במסגרת וועדת האתיקה"

פרשיית ילדי תימן: קרוביהם של ארבעה חברי כנסת נעלמו

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה בהצעה לדיון מהיר שהוגשה ע"י חברי הכנסת מאיר כהן וקבוצת חברי כנסת שבקשו לדון בחשיפת פרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית בפרשת ילדי תימן.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "נראה לי הזוי שבמדינה דמוקרטית, הפרוטוקולים נעולים בכספת, כאילו היו אלו פצצות האטום של מדינת ישראל." סלומינסקי העלה חשש מפני מצב שאדם יישא לאישה את אחותו בלי שידע שזו אחותו.

יוזם הדיון ח"כ מאיר כהן אמר "ח"כ לשעבר מאיר וילנר אמר בשנת 1950 "זה כתם, אות קין וגידול גס על החברה הישראלית" לנתק ילדים מהוריהם, מצביע על הרבה מאוד גזענות. על ההחלטה לגנוז את הפרוטוקולים אמר כהן "אחרי 66 שנים לקבל החלטה לסגור את הארכיונים ל- 70 שנה נוספות,  גם במדינות טוטליטריות זה לא יכול לקרוא. אני מבקש לפתוח את הארכיונים ולא להשאיר מסמך אחד חסוי. אני פונה לראש הממשלה, אתה אינך אחראי למעשים הללו, ואנו לא יודעים מי היה אחראי לכך, אבל אנו כח"כים אחראים לגלות את האמת."

ח"כ נאוה בוקר סיפרה שהיא מכירה את הנושא מקרוב. "הורי כבר אינם בין החיים. אמי סיפרה שהיא ילדה בת, ובבית החולים אמרו לה שהילדה מתה. דרישתה לראות גופה ולהביאה לקבורה, נענתה בטענה שהילדה הועברה לנתיחה. היא הייתה תמימה והשלימה עם זה. יתכן שאחותי נחטפה ונמסרה למשפחה אחרת ואנו לא יודעים מה עלה בגורלה. לפני שנה וחצי פנה אלי כתב, שמצא שני קברים על שם אחי.בחברה קדישה קיבלנו תשובות מגומגמות, ולבסוף הנחנו לזה. היום הפצע נפתח מחדש. אם אחיי קיימים, חשוב לי לפגוש אותם. אני חוששת שאותם שתכננו וביצעו את הפשעים הללו לקרוע תינוקות מידי אימותיהם, הבטיחו את עצמם והסתירו את המסמכים. אני מצפה שיסירו את החיסיון ונוכל לדעת מה עלה בגורל הילדים."

ח"כ רחל עזריה סיפרה שאח של חברה טובה שלה נעלם. לדבריה, "החברה מתמודדת עם פצעים מהעבר, ואלו משפיעים על דרך ההתנהלות שלנו. חייבים לרפא את הפצע הזה ואת זה ניתן לעשות רק בחשיפת הפרוטוקולים."

גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק אמר "כמיליון וחצי עמודי פרוטוקולים מופקדים בארכיון. באופן אישית, אשמח מאוד לפתוח אותם, אין לנו עניין להסתיר. לדבריו, החוק מטיל שתי מגבלות לפתיחת החומר. האחת מכח חוק הארכיונים שסוגר אותם ל-30 שנה. חלק גנוזים משנת 1996 וחלק משנת 2001. לממשלה יש סמכות להורות לפתוח מוקדם יותר. המגבלה השנייה, היא מכח חוק הגנת הפרטיות. החוק אוסר על גילוי מידע על אזרחים, כל עוד האזרח בחיים. מכיוון שאין לנו אפשרות לדעת אם הם חיים, אנו נאלצים להמתין 70 שנה. ב- 2002 הוחלט לאפשר לאזרח לצפות בחומרים הקשורים לבני משפחתו. אם יוחלט לחשוף את החומר, ידרשו לנו שבועות ספורים לסרוק את החומר. לזוביק הציע להשחיר את השמות וכך לחשוף את המסמכים כבר כעת."

ח"כ יוסי יונה הביע פליאה על טענת הגנת הפרטיות ואמר "פרטיותם של החטופים נרמסת יום יום." גם יונה סיפר שבת דודו שחלתה בצהבת, נעלמה מבית החולים בטענה שהיא מתה. כאשר אביה ביקש תעודת פטירה, נאמר לו, "מה אתה חושב, שאתה חי בעירק, בישראל אין תעודות פטירה לתינוקות". ובגיל 18 הוריה קיבלו צו גיוס. האזרח משרת בצבא, משלם מיסים, נאמן למדינה והמדינה בוגדת בי. החיסיון נועד לכסות על הפשלות."

ח"כ זהבה גלאון אמרה "אם הייתה יד מכוונת, זה פשע כלפי קבוצות באוכלוסייה. חיסיון הפרוטוקולים מהווה גזענות מתמשכת. זה שאני רוסיה-פולניה לא אומר שזה לא כואב לי זה עוול מתמשך חוצה מפלגות ועדות. בעוד 70 שנה, כולם ימותו ולא יהיה מי שידרוש לחשוף את החומר."

ח"כ נורית קורן סיפרה אף היא על בן דודתה שנחטף. לדבריה, הורים רבים לא הופיעו בפני הוועדות השונות, כיון שהאנשים הללו נחשבו הזויים. היום זה ללגיטימי. קורן אמרה כי היא תתעד ותאסוף את העדויות. הגזענות לא הסתיימה ראו מה קורה לאחינו האתיופים. גם בוועדה למינוי שופטים יש גזענות." אמרה קורן.

ח"כ יואב בן-צור סיפר על דודו ובת דודו שנעלמו. לדבריו, סבתי נפטרה בת 98 ולא היה יום אחד שלא בכתה על היעלמותו של בנה. במקורותינו כתוב "גזירה על המת שישתכח מן הלב" ואם היא בכתה כ"כ הרבה שנים, סימן שהוא חי. דודי לקראת סוף חייו הצליח לאתר את ביתו. הבת ביקשה לא לפרסם פרטים בטענה שהיא לא רוצה לסבך את החיים שלה. לאחר לחץ רב, היא הסכימה לפגוש את אחיה רק ל-10 דקות.

נציגת משרד המשפטים ליאת בן מאיר-שלום אמרה ששרת המשפטים תומכת בחשיפת הפרוטוקולים.

יוסי גמליאל סיפר על אחיו שנעלם בשנת 1954 ונאמר להם שהוא מת. הורי ישבו שבעה, ובשנות ה-60, הורי קיבלו צו גיוס. גמליאל הציג העתק  תעודת פטירה של אחיו עליו נכתב "נשלח הביתה,  לאן לצד שני סימני שאלה. כשעלינו לקברו, מצאנו מצבה עם שם של אדם אחר. בחברה קדישה הסבירו שבשנות ה-80 כיסו את החלקה וקברו בה בקומה שניה.

שלומי חתוכה מעמותת עמר"ם העוסקת בחשיפת ילדי תימן והבלקן שנעלמו אמר כי העמותה מתעדת את עדויות בני משפחת החטופים. חתוכה סיפר על העדויות הרבות ששמע מהורי הילדים. רוב התינוקות נחטפו בבתי החולים, להוריהם נמסר שהם מתו, ובהגיע הילדים לגיל גיוס, חלקם קיבלו צו גיוס.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו לפנות לממשלה בבקשה לחשוף את כל המסמכים והפרוטוקולים. "אם בקשתי לא תיענה, אגיש הצעת חוק שתחייב את החשיפה." סלומינסקי העריך כי רוב חברי הבית יחתמו על ההצעה. סלומינסקי הוסיף ואמר כי הדיון היום, לא יהיה הדיון האחרון בנושא וכי הוועדה בראשותו תמשיך לעסוק בנושא.

יו״ר הכנסת למפכ״ל המשטרה: ריכוז המידע אודות הח״כים מעלה תהיות ושאלות. אבקש להיפגש עמך בהקדם

יו״ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין פנה למפכ״ל המשטרה רוני אלשייך בעקבות הפרסומים אודות מסמך משטרתי המרכז מידע פלילי ומודיעיני אודות חברי הכנסת.

אדלשטיין כתב: ״בימים האחרונים פורסם בתקשורת דבר קיומו של מסמך משטרתי שהוכן בשנת 2014 ובו ריכוז מידע פלילי ומודיעיני אודות חברי הכנסת שכיהנו באותה עת.

מבלי כמובן לפקפק בסמכותה ובחובתה של המשטרה לחקור במקרים המתאימים חברי כנסת, ריכוז מידע שכזה באופן שבו נעשה הדבר על פי הפרסומים, מעלה תהיות ושאלות גם כאלה הנוגעות לחופש פעולתם וחסינותם של חברי הכנסת ולשימוש של רשויות האכיפה בחומרים אלה.

עד כה לא ניתן לטעמי, בכל הכבוד, הסבר מניח את הדעת ליצירתו של מסמך כזה.

כמי שמופקד על חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, אבקש להיפגש איתך ועם ראש אגף החקירות והמודיעין בהקדם האפשרי על מנת להבין את תכלית יצירתו של המסמך, ולוודא כי המשטרה פועלת בהתאם לתכליתו ורוחו של חוק החסינות, וזאת כאמור מבלי לפגוע בחובתה של המשטרה לחקור חברי כנסת כאשר מתגבשת תשתית לחקירה שכזו.״

מיקי רוזנטל: "אל תתלוננו על שחיתות, המבקר לא יגן עליכם"

בדיון שקיימה הוועדה לביקורת המדינה ביוזמת ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה), מנה רוזנטל את הליקויים החמורים של מבקר המדינה בנושא הטיפול בחושפי שחיתויות. גם חושפי שחיתויות הגיעו להלין על התנהלות המבקר.

ח"כ מיקי רוזנטל, יו"ר השדולה למאבק בשחיתות  אמר: " חושפי השחיתויות נשכבים על הגדר עבורנו במאבק על טוהר המידות. במקום להגן עליהם, המבקר נוקט סחבת בעניינם שלעתים נמשכת שלוש וחמש שנים. במקום להוקיר אותם, לשאת אותם על כפיים – מאפשר המבקר לא פעם להתעלל בהם במקום עבודתם. גם חושפי שחיתויות שכבר שורדים את מסע הייסורים וזוכים לצו של המבקר – מושלכים לאחר מכן באופן מבזה. כאשר הם פונים בזעקה לסיועו של המבקר בטענות שמתנכלים להם – לא פעם הם מושבים ריקם. לא אחת חושף השחיתויות מופקר לגורלו – ודווקא המושחתים זוכים להגנה ונשארים בתפקידם".

רוזנטל הזכיר את המקרים הקשים של גב' אולגה גורדון, חיים פישר, איציק זקשבסקי ואחרים שהסחבת בעניינים הביאה להתכלות קשה נגדם בעוד המושחתים שנחשפו בעזרתם נשארו ולעיתים אף קודמו בעבודתם.

רוזנטל הוסיף במהלך הדיון: "מהדיון ומדברי המבקר יש מסקנה ברורה ואיומה- אל תחשפו שחיתות- המבקר לא יגן עליכם".

מבקר המדינה הודיע כי יפתח מחדש את התיק בעניינו של רפי רותם

בתשובה לדבריו של יו״ר סיעת מרצ, אילן גילאון, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בסוגיית הגנה על חושפי שחיתויות, חשף מבקר המדינה, יוסף שפירא, כי הורה על פתיחה מחדש של התיק בעניינו של חושף השחיתויות ברשות המסים, רפי רותם, ו- 14 עובדים נוספים.

גילאון הפנה לשפירא את הדברים במסגרת דיון שיזם חה״כ מיקי רוזנטל, שעניינו הגנה על חושפי שחיתויות, בהשתתפות מבקר המדינה עצמו. גילאון אמר בדיון: ״רפי רותם הוא משל לאדם שהעז לעשות מעשה שלרבים נראה כמוטרף וחסר כל סיכוי – להתייצב כנגד כל הסיכויים, להסתכן, ולשלם מחיר כבד, ובלבד שהאמת תצא לאור, ותחטא את הריקבון העמוק השורר, לדאבוני, במקומות רבים מדי בשירות הציבורי.״

״מה שעבר על רותם מאז חשף את שחשף הוא מסכת של ייסורים והתנכלויות, שהדעת איננה יכולה לסבול. הוא בדיוק הדוגמה לאיך אסור שינהגו בחושפי שחיתויות ובאנשים שמעזים לקום ולומר את מה שרבים מנסים להשתיק. על מבקר המדינה לפרוש את חסותו על כל אותם חושפי שחיתויות, ולספק להם חומת הגנה ככל שנדרש, ובלבד שלא יאונה להם כל רע ושהמחיר שיאלצו לשלם על מעשיהם לא יהיה כה קשה מנשוא.״

״לאור הכרזת המבקר שהחליט לפתוח מחדש את החקירה בעניינו של רותם, נותר רק לתמוה האם אותה החלטה היתה מתקבלת לו היה נוהג רותם בצורה מנומסת יותר ומקבל את צו ההגנה שהוצע לו, מבלי שהמשיך את מאבקו הקולני בשחיתות.״

אושר לקריאה שניה ושלישית: יוסרו ההגבלות במרחב הציבורי על כלבי נחיה באילוף

ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (שלישי) לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) וח"כ אילן גילאון (מר"צ)  להסרת הגבלות במרחב הציבורי ממדריכים ומשפחות אומנה של כלבי נחייה לעיוורים.

ח"כ מיקי רוזנטל הסביר: "החוק כיום מאפשר לעיוור לנוע במרחב הציבורי ובתחבורה הציבורית עם כלב נחייה ללא הגבלות. אבל החוק אינו חל על גורים וכלבים בתקופת ההכשרה ובמקרים רבים נאסרת כניסתם למקומות ציבוריים. בתקופת ההכשרה נדרש המאמן לנוע עם הכלב במרחב הציבורי ולהרגיל אותו לחיי היום יום של בעליו לעתיד. מדובר על שנותניו הראשונות של הכלב בו הוא נמצא באומנה ואימון ועובר תהליך "סוציאליזציה". ככל שהכלבים ייחשפו לגירויים רבים יותר בתקופה הזו, התהליך יהיה יסודי יותר. החוק החדש יתקן את האבסורד – ויאפשר לאומן או מדריך כלבי נחייה, להיכנס עם הכלב לכל מקום ציבורי ולהשתמש בתחבורה ציבורית בחופשיות".

חה״כ אילן גילאון (מרצ): ״המצב כיום הוא שגורים המיועדים להפוך לכלבי נחיה המסייעים לאנשים עיוורים בהתנהלות במרחב הציבורי, לא היו יכולים להכנס למקומות ציבוריים אלא במקרים של לפנים משורת הדין. ההצעה הזו מתקנת תיקון חשוב ותאפשר לגורים ולמאמניהם להכנס למקומות ציבוריים באין מפריע, ובכך להכיר טוב יותר את המקומות אליהם עשוי להגיע האדם העיוור, כמו משרדי ממשלה, עיריות ועוד. אישורה היום בוועדה הוא צעד דרמטי בדרך לכך.״

עוד נקבע כי הפרת הוראות אלו הן לגבי עיוורים והן לגבי אומן לכלב נחייה או מדריך לכלב נחייה, תהווה עוולה אזרחית, ולאפשר פסיקת סעדים של פיצוי על נזק לא ממוני ואף פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק.