ארכיון חודשי: יולי 2016

ועדת החוץ והביטחון סיירה באזור דרום הר חברון

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) ביקרה באזור דרום הר חברון, לבחון את המציאות הביטחונית והאזרחית באזור, נוכח האירועים הקשים שאירעו באזור בעת האחרונה.

חלקו הראשון של הביקור, בו השתתפו גם חה"כ מוטי יוגב, מנחם אליעזר מוזס, אמיר אוחנה ושרן השכל,  כלל תדרוך ממפקד אוגדת יהודה ושומרון, תא"ל ליאור כרמלי, קציני מטה האוגדה, ראש מפקדת התיאום והקישור בחברון ונציג שירות הביטחון הכללי, על האתגרים הביטחוניים הקיימים ועל ההצלחות בלחימה בפעילות הטרור מהגזרה. מפקד האוגדה ליווה את חברי הוועדה בסיום התדרוך לנקודה על כביש 60 בה נרצח מיכאל מרק ז"ל, והסביר על האירוע וחקירתו.

בהמשך נסעה הוועדה לאורך מעבר יתיר בו מסתיימת גדר הביטחון ושמעה ממפקד אוגדה סקירה על המאבק והאתגרים בחדירת שוהים בלי חוקיים לשטחי ישראל בשטחים הנרחבים בהם אין גדר ביטחון.

משם המשיכו חברי הוועדה ליישוב עתניאל, שם תחילה קיבלו סקירה על אירוע החדירה ליישוב בה נרצחה דפנה מאיר ז"ל, ולאחר מכן התקיימה ישיבת ועדה מיוחדת בביתו של ראש המועצה הר חברון, יוחאי דמרי, בה השתתף גם ח"כ יהודה גליק.

ח"כ דיכטר פתח את הישיבה ואמר: "כיו"ר הוועדה חשבתי שאי אפשר לעבור תקופה קשה זו באזור דרום הר חברון, מבלי שאנו נגיע לכאן לראות את פעילות הצבא, לסייר במוקדי הפיגועים שהיו, וגם כדי לפגוש את נציגי האוכלוסייה. במפקדת החטיבה מופיע בגדול הציטוט מתהילים "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם " וזה בדיוק מה שאני מצפים מהם.

שירה, בתו הצעירה של מיכאל מרק ז"ל, סיפרה לוועדה על תחושת האובדן שלה, ועל הצורך להפריד בין האוכלוסייה שרוצה לחיות בשלום, אותם יש לקבל באהבה, לבין אלו שלא. "אני איבדתי את אבא שלי, ואני רוצה לצעוק די, אבל נדמה לי שאתם אלה שצריכים לצעוק ולעשות משהו. הר חברון צריך אתכם!"

לאחר מכן דיברו פסיכולוגים ועובדים סוציאליים מהאזור, שכולם תיאור מציאות של חרדה רבה בקרב הילדים, אשר מתקשים לישון, ומוודאים כי דלתות בתיה והחלונות נעולים היטב לפני שהם מסוגלים בכלל להיכנס למיטה. כולם דיברו גם על הצורך ביותר תקצוב לשעות טיפול ועזרה לתמוך בילדים, תוך שה חוזרים ואומרים כי אותו דבר יש לעשות גם עם ילדי גבול עזה וגבול הצפון – אשר כולם סובלים מאותם חרדות.

רופא המתגורר ביישוב ועובד בירושלים, סיפר לוועדה כי גם בקרב התושבים המבוגרים מספר הנוטלים תרופות נגד חרדה גבוה בהרבה מהממוצע בישראל. "מאז הרצח של משפחת ליטמן התחלתי לסוע לירושלים לבוש בשכפ"ץ קרמי. אנחנו חזקים אבל אני מפחד. אני מעדיף לעסוק בהצלת חיים ולא בנטילת חיים, אבל אחרי שגם התרחש הרצח של דפנה מאיר, הייתי חייב להצטייד גם באקדח. אחרי הרצח של  דפנה גם המדינה הבינה משהו – יש פה אוכלוסייה ייחודית, שלא מדברת בכלל בשיח של תג מחיר או אלימות ורוצה לחיות פה בשכנות טובה עם הערבים. לא בירושלים ולא בתל אביב, אפילו הכי בשמאל, לא יכול להיות מגע יום יומי ושיתוף פעולה כמו שיש אצלנו פה. ולמרות כל זאת, נצטרך אולי לעזוב, כי אנחנו לא רוצים להיות הכותרת הבאה בעיתון.

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את הישיבה המיוחדת ואמר: "לצערנו, ההרוגים והחרדות זה אחד המאפיינים של חיים במדינת ישראל – גם בהר חברון, גם בשומרון, גם בעוטף עזה, בגבול הצפון ובלב ת"א וי-ם. ילדי עתניאל וילדי שדרות ואשקלון חיים עם אותם חרדות. תחושת חוסר הביטחון של הילדים ה זה הדבר החשוב ביותר שאני חושב שיש לנו כוועדה לקחת מכאן, ואלה יהיו השאלות שאנו נשאל את מי שאמור לספק לתושבים תשובות, כשאנחנו באים לפקח עליהם ולאשר להם תקציבים".

"שמחתי לשמוע כל כך הרבה התבטאויות על רצון לשיתוף פעולה עם הצד הפלסטיני. לשמוע את המשפטים ולראות את התכניות לבית חולים אזורי –  אותי זה הפתיע לטובה, במיוחד כמי שבא מעולם יותר חשדני. אני מודה לכם ומלא הערכה, לתושבים ולראש המועצה, על חשיבה כל כך רחבה, על איך שומרים עלינו, על ילדינו ועל דו קיום על הצד השני".

השופטת בדימוס הילה גרסטל: הכוח שבידי הפרקליטות, רב מכח השופטים. הם חורצים גורלות

בדיון שנערך בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופטת (בדימוס) הילה גרסטל מתחה ביקורת קשה על ארגון פרקליטי המדינה. הוועדה דנה היום בדרך מינוי הנציב ובאופן סיום כהונתו.

עפ"י הצעת החוק הממשלתית, הנציב ימונה ע"י שר המשפטים בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. ואילו לפי הצעת החוק של ח"כ ציפי לבני, הנציב ימונה ע"י ועדה ציבורית. לבני אמרה כי היא מציעה שהוועדה הציבורית תהיה עצמאית בדומה לוועדה שנקבעה בחוק השידור הציבורי.

ח"כ יעל גרמן אמרה "אני מאוד חוששת מהתערבות פוליטית בהצעה הנוכחית. השארת המינוי בידי שר, עלולה לפגוע בתביעה. אני מעוניינת להרחיק את הגורמים הפוליטיים ממינוי הנציב.

ח"כ בני בגין אמר "לא כל המינויים של ועדות מקצועיות, היו מוצלחים. לעיתים המינויים מושפעים מאיזה עיתון או כתבה.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "שרת המשפטים הנוכחית וקודמתה מבקשות לחזק את הפרקליטות ולא להחליש אותם. איזה אינטרס יכול להיות לשר, למנות מבקר חלש? אם הוא מבקש לפגוע, הוא לא ימנה את המבקר ואז יהיה לשר הרבה יותר נוח. בנושא חברותו של היועץ המשפטי לממשלה בוועדה אמר סלומינסקי  "היועמ"ש נותן הנחיות לפתוח בחקירות הכי רגישות, לא נסמוך עליו בהליך מינוי או פיטורי הנציב?"

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי השיב לטענות ואמר לחברי הכנסת, "120 חברי כנסת בוחרים את מבקר המדינה אף שהוא מבקר אתכם. כך גם נציב תלונות הציבור על שופטים, נבחר ע"י ועדה בה חברים שופטים שיבוקרו על ידו. כך שהטענה שהמבוקר לא יכול להתמנות ע"י המבקר, לא נכונה, זה מודל קיים. אנו סבורים שהיועץ המשפטי לממשלה צריך להיות חלק מבחירת הנציב, על מנת לאזן ולשמור על עצמאות הוועדה. בדומה למבקר משרד ממשלתי שנבחר ע"י ועדה, ומנכ"ל המשרד חבר בוועדה שבוחרת אותו. נזרי לא התנגד להצעה שהנציב יהיה כשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון. נזרי הוסיף ואמר כי המגמה שלנו, היא להכניס לנציבות את מערכת התביעה הצבאית המבצעית אלו שמגישים תביעות על פשעי מלחמה. בעניין התביעה המשטרתית אמר נזרי "יש הסכמה שהביקורת הפרטנית תבוצע גם על התביעה המשטרתית. אולם הביקורת המערכתית, תהיה עצמאית.

השופטת בדימוס גב' הילה גרסטל, לשעבר נציבת תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות אמרה "סוף סוף אני יכולה להביע את דעתי בצורה חופשית כאזרחית מן השורה. לא הייתה לי את ההזדמנות הזו עד היום, כיוון שהייתי בשירות המדינה. ארגון הפרקליטים התנגדו למינוי שלי, עוד לפני שהמינוי הובא לאישור הממשלה. אף שכלפי חוץ הארגון טען שהוא מתנגד רק לתלונות הפרטניות, היה חוסר שיתוף פעולה לאורך כל השנתיים של קיום הגוף. השופט גולדברג קבע שיש צורך להפריד בין מנגנון הביקורת המערכתית, לביקורת הפרטנית. דעתי היא, שהפיצול לא נכון, לציבור ולא למבוקרים. לא נכון שיהיו שני מבקרים לפרקליטים. גוף אחד מקצועי, טוב יותר גם למדינה מבחינת משאבים. הנציב חייב להיות עצמאי ולפעול ללא מורא לא במינויו ולא בהפסקת כהונתו. הביקורת המערכתית לא מטרידה את הפרקליטות ולא את ארגון הפרקליטים. בתחילה, הם שיתפו פעולה עד שיצא הדו"ח שהצביע על כשלים מערכתיים רבים, כשלים שלא שנויים במחלוקת. אז התחילה ביקורת על פרסום הדוחות לציבור. נעשה ניסיון למנוע את פרסומו של כל דו"ח בצורות שונות. בפניה לשרה, לבית המשפט או אלי."

גרסטל הוסיפה ואמרה "כאזרחית, חשוב לי שהפרקליטות תהיה חזקה ותעבוד ללא מורא ולא תנצל את כוחה הרב לרעה, או תמסור לציבור מידע לא נכון. הכוח שבידי הפרקליטות רב מכח השופטים, הם חורצים גורלות. נתקלתי בדמגוגיה ובדה לגיטימציה, נגד הנציבות וכן כנגדי אישית. הייתה החלטה ללכת על הראש שלי באופן אישי. אבל סלחתי ויצאי מהמערכת. לא יזמתי את הקמת מערך הביקורת, נקראתי לדגל ובצעתי את מלאכתי נאמנה. על מנת שהביקורת תחזק את אמון הציבור, שמתי על עצמי כבלים שלא הייתי צריכה. אולם ארגון הפרקליטים פגע באמון הציבור בפרקליטות."

בנושא ההצעה לפצל את גוף הביקורת לשני גופי ביקורות, אמרה גרסטל "אם ההצעה לשני גופים עצמאיים, שיפעלו תחת שני נציבים, יתכן שזה רעיון לא רע. שניהם יהיו כשירים לכהונת שופט עליון עם מנגנונים אפקטיביים, תהיה ביניהם תחרות לאפקטיביות, נצא נשכרים מכך. אף שיש בכך סיכונים של השגת גבול ביניהם. לגוף מאוחד יש יתרונות. בכך שאתה מקבל פרספקטיבה שהתלונות אינם אישיות."

דבריה של גרסטל נקטעו עקב יציאתו של יו"ר הוועדה לדיון שנערך בוועדת הכנסת בנושא חוק ההדחה. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ בני בגין ביקש מגרסטל לשוב לדיון הבא בהצעת החוק ולסיים את דבריה.

נציגת ועד הפרקליטים עו"ד לימור פלד הציעה שהנציבות תוקם במשרד מבקר המדינה. לדבריה "אין חיצוני עצמאי ואובייקטיבי יותר ממבקר המדינה. גם הביקורת על מערכת הביטחון הוקמה בתוך מבקר המדינה. זה יחזק את המבקר. אם נקים גוף נוסף, זה יעביר מסר שמבקר המדינה חלש. גם חברתה לוועד עו"ד גלי חדאד טענה כי ראוי שהביקורת תיערך במקום הכי טבעי לביקורת.

ח"כ יואב בן-צור אמר "לא תמיד מי שחשב שמינה את מקורבו, בסופו של דבר עשה את דברו של הממנה. אין שום השפעה, לא לתפיסה ולא לכיפה. כנראה שלאנשי מקצוע יש תפיסה מקצועית. אני תומך בדעת ועד הפרקליטים שהנציבות תהיה יחידה אורגנית בתוך מבקר המדינה."

היועץ המשפטי של המשרד לבטחון פנים עו"ד יואל הדר הציע להוסיף לחוק את ההסכמה של שרת המשפטים והשר לבטחון פנים, כי מינוי הנציב, יהיה בהסכמת השר לבטחון פנים. עו"ד רז נזרי הופתע מההצעה וביקש מעו"ד הדר שהנושא יובא לדיון בדיונים הפנימיים ולא יפתיע את הוועדה בהצעות שלא נדונו. נזרי טען כי מבדיקה שערך, ההצעה לא מקובלת על שרת המשפטים. מאידך, הדר טען, שבדיקה שלו מעלה שההצעה מתואמת בין השרים.

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ בני בגין ביקש שהממשלה תבוא לוועדה בקול אחד.  כדי להפיג את המתח שנוצר בדיון, בגין עבר לסעיף שקובע את סיום כהונתו של הנציב ושאל "האם יש למישהו התנגדות להמשך כהונתו של הנציב אחר פטירתו? והעלה חיוך גדול על פני כל המשתתפים בדיון.

אושר בטרומית: הצמדת תשלומים לחיילים בודדים למדד המחירים לצרכן

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הצמדת תשלומים לחיילים בודדים למדד המחירים לצרכן, התשע"ו–2015 של חבר הכנסת מיכאל אורן וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע לקבוע כי הטבות כספיות הניתנות לחייל בודד יעודכנו אחת לשישה חודשים בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן.

בדברי ההסבר נכתב: "על רקע עליית מחירי הדיור והמזון בישראל בשנים האחרונות, יש לעדכן את הסיוע הכלכלי הניתן לחיילים בודדים בהתאם לעלייה במחירים אלה.כך למשל, בין השנים 2005-2013 השינוי הריאלי במדד מחירי המזון (כולל ירקות ופירות) עלה ב-13.5% והשינוי במחירי הדיור ב-12.2%.   בכלל האזורים בישראל עלו מחירי השכירות הממוצעים של דירות בשוק הפרטי בשנים 2003-2012 בשיעור של 36%. לא נעשתה התאמה של סכום הסיוע לשינויים במחירי הדיור והמזון למעלה מעשור שנים.  לפיכך, יש לבצע התאמות והצמדה למדד למחירי המזון והדיור, ובהתאם ל"יוקר המחייה" בישראל, ולאפשר לחיילים בודדים רמת חיים סבירה ואף הולמת."

ח"כ אורן: לפני 40 שנה כששירתי כחייל בודד המודעות לנושא שאפה לאפס. אחרי 40 שנה יש לברך על כך שיש הרבה הטבות ותנאים לחיילים בודדים, אבל יש לנו עוד הרבה עבודה לפנינו. ההצעה הזו תאפשר לחיילים בודדים להשתכר בכבוד, אני רואה את זה כחובה לאומית וחובה אישית.

32 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוץ וביטחון.

אושר בטרומית: הסדרת זכותו של חייל לקבל המלצה מצה"ל לגבי בקשה למחיקת רישום פלילי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – קביעת פקודות בעניין המלצה על מחיקת רישום פלילי וקיצור תקופת התיישנות של חיילים), התשע"ו-2016 של חברת הכנסת ענת ברקו.

מוצע לקבוע כי בפקודות הצבא ייקבעו הוראות בדבר זכותו של חייל שהשלים שירות סדיר מלא, להגיש בקשה לקבלת המלצה מצה"ל, לקיצור או מחיקה של תקופת התיישנות או תקופת מחיקה של רישומים במרשם הפלילי בגין עבירות שביצע. כן מוצע כי צה"ל יביא לידיעת כלל חייליו את פקודות הצבא כאמור, ביום גיוסם או לאחר מכן, בסמוך למועד זה.

בדברי ההסבר נכתב: "השלמת שירות סדיר תקין יכולה לאפשר למי שחטא בגיל צעיר למחוק את רישומו הפלילי ולפתוח פרק חדש בחייו כאזרח מועיל. כיום קיים הסדר מקל על מחיקת העבר הפלילי בפקודות הצבא (הוראת קבע אכ"א 33-03-05) אולם הסדר זה הוא וולונטרי. הצעת החוק באה לעגן את מחויבות המדינה להסדר כזה בחוק.

בנוסף, הצעת החוק מחייבת את הצבא להביא לידיעת המתגייסים את פרטי ההסדר סמוך למועד גיוסם לצבא. זאת על מנת להראות להם מוקדם ככל האפשר כי שירות צבאי תקין עשוי לסייע להם למרק את עברם הפלילי שנעשה טרם גיוסם. דבר זה עשוי לעודד את המוטיבציה לשירות תקין של מי שמעדו בטרם התגייסו לצבא."

ח"כ ברקו: חיילי צה"ל אשר אנו כופים עליהם בחוק להקדיש מזמנם לטובת המדינה, לפיכך אנו חייבים להם חוב גדול. בהצעת החוק הזו נצהיר כי מי שמילא את שירותו לחברה הוא בעצם תיקן את דרכיו ועל כן עברו הפלילי ימחק. כך נשדר כי גם אם נעשו טעויות בעבר, מאמץ השירות למען המדינה מאפשר לתקן.

נורית קורן: "ישנם שופטים מאוימים, חוששים מהשיימינג שיעשו להם בתקשורת"

במושב הפתיחה המרכזי של כנס הקיץ של לשכת עורכי הדין באילת בנושא "השימוש בתקשורת להפעלת לחץ על שופטים", התייחסה חברת הכנסת נורית קורן למשפטו של החייל היורה מחברון, אלאור אזריה: "לא בטוחה שהוא זוכה למשפט הוגן".

קורן מוסיפה:  "השופטים פוחדים מתיקים רגישים, אני כחברה בוועדה למינוי שופטים יודעת שלצערי ישנם שופטים מאוימים, חוששים מהשיימינג שיעשו להם בתקשורת ולכן הם פוחדים לקבל תיקים רגישים. אני לא בטוחה שהוא זוכה למשפט הוגן. אם לא הייתה שם מצלמה בזירה, הוא היה זוכה למשפט הוגן וצריך היה לבצע חקירה ראויה יותר".

חברות הכנסת גלאון, רוזין וזנדברג לוועדת השחרורים: "קוראות לוועדה למנוע שחרורו המוקדם של קצב כדי למנוע פגיעה באינטרס הציבורי"‎

חברות הכנסת של מרצ, זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, באמצעות עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר, פנו לוועדת השחרורים בנוגע להתחדשות הדיונים על שחרור מוקדם של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, שמרצה עונש מאסר בעקבות הרשעתו באונס.

בפנייתה פירטה עו"ד הולץ לכנר את הטיעונים שמחייבים המנעות משחרורו של קצב והתייחסה לפסיקה של בגצ בסוגיה בעבר, בעקבות עתירה שהגישה גלאון נגד ההחלטה לשחרר את האסיר יורם שקולניק:

"ההלכה התקדימית שנקבעה בפרשת שקולניק הינה כי שעה שהועדה שוקלת מתן רשיון חופש לאסיר אשר השלים שני שלישים מהמאסר, הרי שבצד השיקולים בדבר תקנת היחיד (שיקום האסיר) ותקנת הכלל (הימנעות מפעילות עבריינית), מתווספים שיקולים נוספים והם שיקולי האינטרס הציבורי.

הנשיא ברק מאפיין את המקרים בהם מתן רשיון החופש בחלוף שני שלישים מתקופת העונש יפגע באינטרס הציבור בכך שמדובר באותם מצבים בהם הדבר:

"יזעזע קשות את אמון הציבור באפקטיביות המשפט הפלילי ויפגע עמוקות בתחושת הצדק של הציבור. במצב דברים זה, על ועדת השחרורים להתחשב בשיקולי אינטרס הציבור".

עוד נכתב בפנייתן: "ועדת השחרורים בפרשה זו תעביר מסר חשוב ומרכזי לכלל החברה הישראלית ותהווה נדבך חשוב ביותר בעיצובן ויישומן של נורמות מוסר והתנהגות בכלל, ובמיוחד כאשר עסקינן בגורם בעל כוח המנצל את מרותו ואת מעמדו הציבורי הרם לשם ביצוע עבירות קשות ביותר באדם אחר בכלל ובנשים בפרט."

ארועי הכנסת בשבוע הבא

בשבוע הבא יתקיימו בכנסת האירועים הבאים:

יום שני (י"ב תמוז, 18.7)

בשעה 14:30 בלשכת יו"ר הכנסת – הגשת דוח מבקר המדינה – דוח נציב תלונות הציבור.

יום שלישי (י"ג תמוז, 19.7)

בשעה 14:00 בטרקלין שאגאל – טקס לציון "עשור למלחמת לבנון" במעמד יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, שר הביטחון ח"כ אביגדור ליברמן, שר הרווחה ח"כ חיים כץ, סגן הרמטכ"ל אלוף יאיר גולן, שרים, חברי כנסת, משפחות שכולות וחיילי צה"ל.

בשעה 16:30 (לערך) – ישיבת מליאה מיוחדת לציון "עשור למלחמת לבנון" בנוכחות נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. יישאו דברים: יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג, שר החינוך ח"כ נפתלי בנט, ח"כ ציפי לבני וח"כ עופר שלח.

יום רביעי (י"ד תמוז, 20.7)

בשעה 10:00 ברחבת וייל – ביקור יו"ר הסנאט של צרפת Mr. Gérard Larcher בכנסת