ועדת החוץ והביטחון סיירה באזור דרום הר חברון

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) ביקרה באזור דרום הר חברון, לבחון את המציאות הביטחונית והאזרחית באזור, נוכח האירועים הקשים שאירעו באזור בעת האחרונה.

חלקו הראשון של הביקור, בו השתתפו גם חה"כ מוטי יוגב, מנחם אליעזר מוזס, אמיר אוחנה ושרן השכל,  כלל תדרוך ממפקד אוגדת יהודה ושומרון, תא"ל ליאור כרמלי, קציני מטה האוגדה, ראש מפקדת התיאום והקישור בחברון ונציג שירות הביטחון הכללי, על האתגרים הביטחוניים הקיימים ועל ההצלחות בלחימה בפעילות הטרור מהגזרה. מפקד האוגדה ליווה את חברי הוועדה בסיום התדרוך לנקודה על כביש 60 בה נרצח מיכאל מרק ז"ל, והסביר על האירוע וחקירתו.

בהמשך נסעה הוועדה לאורך מעבר יתיר בו מסתיימת גדר הביטחון ושמעה ממפקד אוגדה סקירה על המאבק והאתגרים בחדירת שוהים בלי חוקיים לשטחי ישראל בשטחים הנרחבים בהם אין גדר ביטחון.

משם המשיכו חברי הוועדה ליישוב עתניאל, שם תחילה קיבלו סקירה על אירוע החדירה ליישוב בה נרצחה דפנה מאיר ז"ל, ולאחר מכן התקיימה ישיבת ועדה מיוחדת בביתו של ראש המועצה הר חברון, יוחאי דמרי, בה השתתף גם ח"כ יהודה גליק.

ח"כ דיכטר פתח את הישיבה ואמר: "כיו"ר הוועדה חשבתי שאי אפשר לעבור תקופה קשה זו באזור דרום הר חברון, מבלי שאנו נגיע לכאן לראות את פעילות הצבא, לסייר במוקדי הפיגועים שהיו, וגם כדי לפגוש את נציגי האוכלוסייה. במפקדת החטיבה מופיע בגדול הציטוט מתהילים "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם " וזה בדיוק מה שאני מצפים מהם.

שירה, בתו הצעירה של מיכאל מרק ז"ל, סיפרה לוועדה על תחושת האובדן שלה, ועל הצורך להפריד בין האוכלוסייה שרוצה לחיות בשלום, אותם יש לקבל באהבה, לבין אלו שלא. "אני איבדתי את אבא שלי, ואני רוצה לצעוק די, אבל נדמה לי שאתם אלה שצריכים לצעוק ולעשות משהו. הר חברון צריך אתכם!"

לאחר מכן דיברו פסיכולוגים ועובדים סוציאליים מהאזור, שכולם תיאור מציאות של חרדה רבה בקרב הילדים, אשר מתקשים לישון, ומוודאים כי דלתות בתיה והחלונות נעולים היטב לפני שהם מסוגלים בכלל להיכנס למיטה. כולם דיברו גם על הצורך ביותר תקצוב לשעות טיפול ועזרה לתמוך בילדים, תוך שה חוזרים ואומרים כי אותו דבר יש לעשות גם עם ילדי גבול עזה וגבול הצפון – אשר כולם סובלים מאותם חרדות.

רופא המתגורר ביישוב ועובד בירושלים, סיפר לוועדה כי גם בקרב התושבים המבוגרים מספר הנוטלים תרופות נגד חרדה גבוה בהרבה מהממוצע בישראל. "מאז הרצח של משפחת ליטמן התחלתי לסוע לירושלים לבוש בשכפ"ץ קרמי. אנחנו חזקים אבל אני מפחד. אני מעדיף לעסוק בהצלת חיים ולא בנטילת חיים, אבל אחרי שגם התרחש הרצח של דפנה מאיר, הייתי חייב להצטייד גם באקדח. אחרי הרצח של  דפנה גם המדינה הבינה משהו – יש פה אוכלוסייה ייחודית, שלא מדברת בכלל בשיח של תג מחיר או אלימות ורוצה לחיות פה בשכנות טובה עם הערבים. לא בירושלים ולא בתל אביב, אפילו הכי בשמאל, לא יכול להיות מגע יום יומי ושיתוף פעולה כמו שיש אצלנו פה. ולמרות כל זאת, נצטרך אולי לעזוב, כי אנחנו לא רוצים להיות הכותרת הבאה בעיתון.

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את הישיבה המיוחדת ואמר: "לצערנו, ההרוגים והחרדות זה אחד המאפיינים של חיים במדינת ישראל – גם בהר חברון, גם בשומרון, גם בעוטף עזה, בגבול הצפון ובלב ת"א וי-ם. ילדי עתניאל וילדי שדרות ואשקלון חיים עם אותם חרדות. תחושת חוסר הביטחון של הילדים ה זה הדבר החשוב ביותר שאני חושב שיש לנו כוועדה לקחת מכאן, ואלה יהיו השאלות שאנו נשאל את מי שאמור לספק לתושבים תשובות, כשאנחנו באים לפקח עליהם ולאשר להם תקציבים".

"שמחתי לשמוע כל כך הרבה התבטאויות על רצון לשיתוף פעולה עם הצד הפלסטיני. לשמוע את המשפטים ולראות את התכניות לבית חולים אזורי –  אותי זה הפתיע לטובה, במיוחד כמי שבא מעולם יותר חשדני. אני מודה לכם ומלא הערכה, לתושבים ולראש המועצה, על חשיבה כל כך רחבה, על איך שומרים עלינו, על ילדינו ועל דו קיום על הצד השני".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*