ארכיון חודשי: אוגוסט 2016

איוב קרא: "הובטח לי שיועבר תקציב לפתיחת שנת הלימודים בישובים הדרוזים והצ'רקסים"

סגן השר לשתפ"א ח"כ איוב קרא, הממונה על פיתוח הישובים הדרוזים והצ'רקסים בהודעה לעיתונות:
קיימתי בסוף השבוע שיחות עם גורמים באוצר והובטח לי שיעבירו לאישור ועדת הכספים בכנסת סך של 39 מיליון ש"ח הפרשים ממשרד החינוך בגין השנים 2015 ושנת 2016.
אני מקווה שעם העברת הכספים השבוע תתחיל שנת הלימודים במגזר הדרוזי והצ'רקסי כסדרה לאחר שהיה איום מצד ראשי הרשויות לצאת לשביתה ולא לפתוח את הלימודים ביום חמישי.
סגן השר קרא מתכוון לפנות ליו"ר ועדת הכספים הרב משה גפני על מנת לפעול בהקדם להעברת התקציבים לרשויות ללא כל עיכוב.
כמו כן הוסיף סגן השר קרא שהוא מצפה ומבקש מכל שרי הממשלה להעביר כל אחד את הכספים המגיעים למגזר הדרוזי והצ'רקסי בהקדם וזאת בהתאם להחלטות הממשלה לרבות סבסוד 90% מעלות הקרקעות לחיילים הדרוזים המשוחררים.

שר הביטחון לשעבר, בנימין בן-אליעזר (פואד), הלך לעולמו בגיל 80

שר הביטחון לשעבר, בנימין בן-אליעזר (פואד), הלך לעולמו בגיל 80, לאחר שסבל משורה של מחלות קשות.

בן-אליעזר מילא שורה של תפקידים בכירים בצה"ל, ובהם מושל אזור דרום לבנון בעקבות מבצע ליטני (1978), ומפקד אזור יהודה ושומרון בשנים 1981-1978. הוא פרש מצה"ל לאחר שסיים תפקיד זה, בדרגת תת-אלוף.

פואד נבחר לראשונה לכנסת בשורות מפלגת יחד (בראשות עזר ויצמן) בשנת 1984 והגיע למפלגת העבודה כאשר יחד התמזגה לתוכה. בשנים 1996-1992 היה שר הבינוי והשיכון בממשלתו של יצחק רבין. בשנת 1999 מינה אותה אהוד ברק לסגן ראש הממשלה ולשר התקשורת, ושנה לאחר מכן קיבל גם את תיק השיכון והבינוי. בשנים 2002-2001 היה בן-אליעזר שר הביטחון בממשלתו של אריאל שרון.

בן-אליעזר שימש כיו"ר מפלגת העבודה באותן שנים, והוביל אותה לפרישה מן הממשלה בשנת 2002. שנתיים מאוחר יותר, לאחר ההינתקות, חזרה מפלגת העבודה לממשלה למשך עשרה חודשים ופואד היה שר התשתיות. בשנים 2011-2010 היה שר התעשיה, המסחר והתעסוקה בממשלתו של בנימין נתניהו.

אושר סופית: תאגיד בנקאי יודיע מראש על סגירת סניף

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 22), התשע"ו-2016 של ח"כ איתן כבל וקבוצת חברי כנסת.

מוצע לשנות את חוק הבנקאות (רישוי) ולקבוע כי תאגיד בנקאי המבקש לסגור סניף קבוע, כלומר סניף שאינו ארעי, יגיש למפקח על הבנקים (להלן – המפקח) בקשה מנומקת בכתב על כך. המפקח, יודיע בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה לסגירת סניף, ואם הוא ביקש פרטים נוספים הדרושים לדעתו לבדיקת הבקשה – בתוך 30 ימים מקבלתם, אם הוא מסכים או מתנגד לסגירת הסניף, והוא רשאי להתנות את סגירת הסניף בתנאים, לרבות דחיית מועד הסגירה.

כמו כן, מוצע לקבוע שאם ניתנה החלטה בדבר הסכמה לסגירת הסניף הקבוע, התאגיד הבנקאי יודיע על כך ללקוחותיו בכתב וכן בדרכים שבהן הוא נוהג למסור הודעות לאותם לקוחות, ויהיה רשאי לסגור את הסניף רק לאחר שחלפו 60 ימים ממועד מסירת ההודעה ללקוחות. בנוסף, מוצע לקבוע כי השיקולים שהמפקח מביא בחשבון בעת החלטה למתן היתר סניף, לרבות שיקולים של טובת הציבור, יובאו בחשבון גם בהחלטה בבקשה לסגירת סניף.

בדברי ההסבר נכתב: "למפקח על הבנקים, בהתאם לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א 1981, סמכות לתת לתאגיד בנקאי היתר סניף וסמכות לבטל היתר סניף, ואולם אין למפקח כיום סמכות שלא לאפשר לתאגיד בנקאי לסגור סניף. על כן, מוצע לחייב את התאגיד הבנקאי להודיע למפקח על כוונתו לסגור סניף לפחות שישים ימים לפני סגירת הסניף. מאחר שסגירת סניף עשויה לפגוע בצורה משמעותית בשירותים הניתנים ללקוחות התאגיד הבנקאי באזור מסוים או בטובת הציבור, מוצע להסמיך את המפקח, לאחר התייעצויות עם ועדת הרישיונות, להתנגד לסגירת הסניף, תוף מתן הזדמנות לתאגיד הבנקאי להשמיע את טענותיו."

ח"כ כבל: "זהו חוק האמא של משה כחלון, שנולד לאחר שסגרו את סניף הבנק בשכונה שלה. תאגידים בנקאיים בעיקר בגלל קיצוצים, סוגרים בנק באזורים שלא משרתים אותם מבחינה כלכלית. זה בדרך כלל במקומות שיש אנשים מבוגרים וקשה יום, שסגירת הבנק מובילה לכך שהם נאלצים לכתת רגליהם או לקחת מספר אוטובוסים על מנת לבצע פעולה מאוד פשוטה. רבים מהם גם לא יודעים לעשות את זה בסמארטפון".

41 ח"כים תמכו בקריאה השלישית ולא היו מתנגדים

אושר בקריאה ראשונה: ביטול והחלפת חוק המרשם הפלילי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016.

עקב קשיים וליקויים בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים הוקמה ב2008 ועדה לבחינת החוק. בהמלצותיה, שמה הוועדה דגש על אינטרס השיקום של בעל הרישום הפלילי וכן ראתה חשיבות לפשט את הוראות החוק ולהבהיר את המצב החוקי ביחס לגופים השונים המקבלים מידע מהמרשם הפלילי. בכלל המלצותיה התייחסה הוועדה לסוג המידע שיימסר ולהיקפו, לצורת הצגת המידע, לרישום המשטרתי והגישה אליו, לתקופות הזמן שבהן יימסר מידע, לשקילת המידע ולהערכתו ועוד.

בעקבות המלצות הוועדה מוצע לבטל את חוק המרשם הפלילי ולהחליפו בחוק חדש המשקף את ההמלצות וכולל תיקונים נוספים הנוגעים לנושאים השונים המעוגנים בחוק.

חברת הכנסת יעל גרמן: "מישהו מבין על מה מצביעים כאן? אנחנו יושבים כאן כי אנחנו מכבדים את הכנסת. מה שנעשה כאן לא מכבד את הכנסת. אני לא יכולה להצביע על חוק שלא למדתי אותו או דנתי בו".

20 ח"כים תמכו בהצעה 13 התנגדו ו-ש נמנעו. ההצעה הועברה לוועדת החוקה להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.

חוק אחרון למושב- אושר בקריאה ראשונה: הגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016.

מוצע לעגן בחקיקה ראשית את המלצות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. בין היתר, מוצע לקבוע כי בנק בעל היקף פעילות רחב, כהגדרתו בחוק, לא יעסוק ולא ישלוט או יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד שעוסק, בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב וסליקה ובסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. כמו כן, מוצע לקבוע כי תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה תנאי הסכם התקשרות עם לקוח שהתקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים עם גוף פיננסי אחר, כפי שמוגדר בהצעת החוק, ולא ישלול מגוף פיננסי לתת שירותים פיננסיים או יגביל אותו ממתן שירותי פיננסיים. בנוסף, מוצע לקבוע כי תאגיד בנקאי יהיה חייב להעביר מידע בדבר היתרה בחשבון עובר ושב של לקוח לגוף פיננסי אחר, אם הלקוח ביקש זאת. כן, מוצע לקבוע שבעת בקשה של לקוח לתאגיד בנקאי להתקשר עמו בחוזה כרטיס אשראי, יציג התאגיד הבנקאי בפני הלקוח פרטים לעניין מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, ימסור את פרטי הלקוח למנפיק מסוים כאמור, לפי בקשת הלקוח, וימסור ללקוח את כרטיס האשראי שהנפיק המנפיק האחר. בנוסף מוצע לקבוע הוראות מעבר הנוגעות לבנק המנפיק כרטיסי חיוב, שערב יום התחילה שלט או החזיק באמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב.

בדברי ההסבר נכתב: "ביום ט"ז בסיוון התשע"ה  3 ביוני 2015  מינו שר האוצר ונגידת בנק ישראל את הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. בוועדה כיהנו נציגים מבנק ישראל, ממשרד האוצר, ממשרד המשפטים, מרשות ההגבלים העסקיים וכן נציגי ציבור ואקדמיה.

הוועדה מצאה, כי המערכת הבנקאית, שהיא השחקן המרכזי באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים בישראל, מאופיינת בריכוזיות גבוהה ומורכבת מחמש קבוצות בנקאיות השולטות בכ– 94% מסך נכסי המערכת הבנקאית ובכ– 95% מכלל האשראי הבנקאי במשק .שתי הקבוצות הבנקאיות המובילות במערכת הבנקאית דומות בגודלן ומחזיקות בכ– 60% מכלל נכסי המערכת הבנקאית ואף יותר מכך – באשראי הבנקאי הניתן לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית )שלא לדיור. שלוש קבוצות בנקאיות נוספות מחזיקות בכ– 37% , והיתר מוחזק באמצעות קבוצות בנקאיות קטנות אחרות . מבנה ריכוזי זה של המערכת נשמר באופן יציב במהלך כמעט שני העשורים האחרונים, ונלווים לו חסמי כניסה גבוהים לגופים אחרים המבקשים לספק שירותים אלה וחסמי מעבר של לקוחות."

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "אין שום סיבה שהחוק לא הובא לאולם לפני כשבוע. שברתם כל מוסכמה שאפשר. להביא 10 חוקים ברגע האחרון אחר הצהרים, זה חשוד. הקואליציה לא יכולה להיות דורסנית. יש חברות בבית הזה. מה הדחיפות בעשרה הללו? זה לא אתי, לא חברי ולא ישר".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "אתם כופים עליי בורות כי אני לא מסוגל בזמן הקצר שניתן לנו ללמוד את החוקים. אין לנו בעיה עקרונית להצביע עם הקואליציה אך ישנם כללי הגינות בסיסיים שנחצו"

32 ח"כים תמכו בהצעה ולא היו מתנגדים, 3 נמנעו

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין  הודה "לכל העוסקים במלאכה הפרלמנטרית המורכבת ומאפשרים לנו את קיומה של דמוקרטיה למופת. אני מודה לעובדי הכנסת המסורים בכל התחומים. אני מאחל לכולנו קיץ טוב. המושב יחודש ב-30 באוקטובר 2016. ישיבה זו, כנס זה ומושב זה נעולים".

אושרו במליאה הצעות חוק נוספות בקריאה ראשונה

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 62) (סופיות הסליקה במסלקות), התשע"ו-2016 (קריאה ראשונה)

בהצעת החוק מוצע לעגן בחוק הוראות הנדרשות לצורך מזעור הסיכונים שאליהם חשופות מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל אביב ומסלקת מעוף ולספק הגנה לדרך פעולתן, ולצורך הקניית ודאות משפטית לסופיות הסליקה במסלקות, הן במצב שבו חבר מסלקה נקלע להליכי חדלות פירעון או הליכים לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי של חוק החברות, התשנ"ט-1999, שעוסק בפשרה או הסדר, שניתן לקבל בהם צו הקפאת הליכים.

25 חכים תמכו בהצעה, 4 התנגדו ו-1 נמנע

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 56), התשע"ו-2016 (קריאה ראשונה)

מוצע להאריך את התקופה בסעיף 67א לחוק להגשת דוח תקופתי, בידי עוסק החייב בדיווח מפורט, ולקבוע כי הדוח כאמור יוגש בתוך 21 ימים שלאחר תקופת הדוח התקופתי.

30 ח"כים תמכו, 4 התנגדו ו-1 נמנע

ועדת הכנסת תכריע לאיזו ועדה תועבר להכנתה לקריאות שנייה ושלישית

חברי האופוזיציה מחו על ההצבעות המרתוניות בקריאה ראשונה:

סגן יו"ר הכנסת חיליק בר (המחנה הציוני) אמר: "הבאתם באופן תקדימי 10 חוקים של 108 עמודים שאף אחד לא יודע לדקלם מהם. זה לא חלק מניקוי השולחן בסוף מושב. יו"ר הקואליציה מכתיב לנו הצעות בקריאה ראשונה שאין לאף אחד מהקואליציה והאופוזיציה מושג מה הם. זה לא מכבד את הכנסת ואת החוקים שאנחנו לפחות משקיעים בקריאתם".

חברת הכנסת סתיו שפיר (המחנה הציוני): "אחרי 3 ימים רצופים אנחנו יושבים שעות ארוכות היום ומצביעים על הצעות חוק ש-98% מהיושבים אינם מבינים אותן. הבית הזה איבד את כל הרוח והנשמה שלו כשיושבים ח"כים ומצביעים כמו מכונות, נכנסים לוועדות ומצביעים על חוקים נגד הציבור מתוך גחמות פוליטיות. אין לי ספק שאם היו מתעמקים היו משנים הצבעתם. מה שקורה בסוף הוא שיכלו לשבת פה 2 אנשים כי הכל מכור. עמדתכם ידועה ויש לכם רוב קואליציוני ומשמעת קואליציונית שלא ניתן לשבור אותם. רוב האנשים שיושבים פה רציניים והבעיה היא שהם אימצו את כללי המשחק. אל תהיו רובוטים".

איוב קרא מעוניין להקים יחידה משותפת לאיתור נעדרים לישראל ולפלשתינים

סגן השר לשיתוף פעולה אזורי ח"כ איוב קרא (ליכוד) מנסה להוביל יוזמה להקמת יחידה משותפת לאיתור נעדרים לישראל ולרשות הפלשתינית.

היוזמה עלתה בפגישה שקיים אתמול סגן השר קרא בלשכתו בכנסת עם ראשי ארגון אלו"ן (לאיתור וחילוץ נעדרים), היו"ר אביתר אלבאז וד"ר בוב מאונט וייטן.

סגן השר קרא ביקש בשלב ראשון מראשי ארגון אלו"ן להכין לו תוכנית עבודה להקמת יחידת מתנדבים באזורי קו התפר, כולל גיוס מתנדבים, כאשר בהמשך, על פי היוזמה, תורחב הפעילות גם לשטחי הרשות הפלשתינית ויקבע מנגנון פעילות משותף לשני הצדדים.

"אנו שומעים ויודעים על מקרים שלא תמיד מגיעים לזרקורי התקשורת על ישראלים שהולכים לאיבוד או מגיעים בטעות לשטחי הרשות וגם להיפך, על פלשתינים שמגיעים לשטחי ישראל. המטרה בהקמת יחידת מתנדבים משותפת לאיתור נעדרים היא למנוע עד כמה שניתן מקרים כאלה וכמובן לטפל מיידית אם חלילה ישראלים נכנסו בטעות לשטחי הרשות או פלשתינים שחדרו לשטחי ישראל.  הכוונה היא לסייע ולהקל על פעילות כוחות הביטחון באזורי קו התפר, הן בקבלת מידע רלוונטי בזמן אמת והן בפעילות בשטח", הסביר סגן השר קרא.

במהלך הפגישה ציין יו"ר ארגון אלו"ן אביתר אלבאז כי מדי שנה מתקבלות בישראל כ- 4000 קריאות על נעדרים וכי מאז קום המדינה כ- 500 איש הוכרזו 'נעדרים' ולא נמצאו עד היום. מדי שנה מתווספים לרשימה זו 30 נעדרים שלא מאתרים אותם.

סגן השר קרא הודיע כי יעלה את הסוגיה בפני הממשלה וינסה להביא להגברת המודעות הציבורית והממשלתית לסוגיית הנעדרים בישראל.
סגן השר קרא הנמצא בקשר אישי עם רוב המשפחות של הנעדרים גילה במפגש כי  עקב חימום היחסים והמצב במדינות האזור הוא החליט לרכז פעילות אינטנסיבית כדי להביא ליותר תקווה ובשורה בעניין חלק מהישראלים הנעדרים.

אושר לקריאה שניה ושלישית : מתמודדים בפריימריז יוכלו להוציא סכום זהה

מתמודדים בפריימריז יוכלו להוציא סכום זהה לצורך השתתפותם בבחירות מקדימות, אף אם אחד המתמודדים סיים את מערכת הבחירות הקודמת בגרעון.

חוק המפלגות הנוכחי קובע, כי מתמודד בבחירות מקדימות שסיים את ההתמודדות בגרעון, יוכל לכסות את הגירעון באמצעות תרומה. אולם, סכום התרומה יגרע מתקרת ההוצאות של המועמד המותרת להוצאה בבחירות הבאות. דבר זה הביא למצב שמועמד שסיים מערכת בחירות פנימית אחת בגרעון, יכול היה להוציא במערכת הבחירות סכום מופחת. אף אם הוא כיסה את כל הגירעון. מה שגרם לאי שוויון בסכום ההוצאה בין המועמדים במערכת הבחירות הבאה.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי סכום התרומה לכיסוי הגרעון, לא יגרע מסך ההוצאות המותר במערכת הבחירות הבאה. בכך יחול שוויון ביו כל המועמדים וכולם יורשו להוציא סכום זהה בבחירות הפנימיות הבאות.

הצעת החוק לא משנה את תקרת התרומות המותרת למועמד, לקבל מתורם (סך 45,468 ₪, למתמודד לתפקיד ראש ממשלה או ראש מפלגה, או סך 11,377 ₪, למתמודד לכהונת חבר כנסת)

בנוסף, חוץ מהסנקציה הפלילית הקבועה בחוק הנוכחי, (מאסר או קנס) הוועדה הוסיפה סנקציה מנהלית, והסמיכה את מבקר המדינה לקנוס מועמד שלא כיסה את הגרעון, בגובה סכום הגרעון.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "מבקר המדינה כתב כי זה דבר לא ראוי ופוגע בזכות להיבחר, וכי הוא ממליץ לשנות את החוק."

בתום הדיון, הצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית כהצעות חוק מטעם ועדת החוקה. לאחר ההצבעה, ח"כ יעל גרמן  נכנסה לאולם הוועדה וכעסה מאוד על מהירות הדיון ועל הזימון הקצר לפני הדיון היום. גרמן ניהלה ויכוח נוקב ואמוציונאלי עם יו"ר הוועדה, וביקשה לערוך הצבעה חוזרת.

בדיון החוזר ח"כ יעל גרמן טענה כי החוק לא ראוי, נגוע באינטרסים ומנהל לא תקין, ויכול להביא להגברת השחיתות הפוליטית. הדיון היה סוער.

ח"כ מיכל רוזין סנטה בח"כ סלומינסקי "מה קרה, יש בחירות בפתח? בשונה מיעל גרמן, לי יש פריימריז בדיוק כמוך. אתם יוצאים מהקואליציה? רוזין קראה לח"כ יצחק וקנין "אתה יו"ר ועדת האתיקה, אל תצביע על חוק המושחת הזה".

הוועדה דחתה את הצעת ח"כ יעל גרמן לקיים דיון חוזר בהצעת החוק.

זהבה גלאון ומיכל רוזין: "ועדת השחרורים העבירה מסר חשוב לעברייני המין"

חברות הכנסת של מרצ, יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון, ח"כ מיכל רוזין וח"כ תמר זנדברג, הגיבו להחלטת ועדת השחרורים שלא לקצר את עונשו של נשיא המדינה לשעבר ועבריין המין משה קצב:

"זוהי החלטה טובה וחשובה של ועדת השחרורים, שלא נתנה למניפולציות זולות להפוך את התוקפן לקורבן ולהיפך.

קורבנות הפשעים המיניים של קצב ישלמו לנצח את מחיר המעשים שלו, ואת המחיר החברתי שנאלצות לשלם אלו שמעזות לצאת נגד גבר חזק ומקושר. שום דבר לא יקצר את "עונשן". טוב שמערכת המשפט החליטה שלא לקצר את שלו."

חברות הכנסת הוסיפו: "חוות הדעת המתוקנת, הלחץ של מקורביו והנסיון להוציא את קצב באמצעות תכנית שיקום ו.איי.פי מחוץ לכתלי הכלא, היו למעשה נסיון לא לגיטימי להשפיע על ועדת השחרורים, וטוב שהיא לא נכנעה לכך.

מערכת הצדק היתה חייבת לקחת בחשבון גם את המסר הציבורי שייצא מההחלטה שלה. אנחנו מברכות על כך שעמדתנו התקבלה, ובעיקר על המסר ששלחה היום ועדת השחרורים לכל מי שמעלה על דעתו להשתמש בכוח שלו כדי להטריד, לגעת, להשפיל ולאנוס."

מיכל רוזין: "עו"ד ציון אמיר, בדיוק כמו מרשו, מחפש קיצורי דרך ומפיץ האשמות שווא"

ח"כ מיכל רוזין (מרצ), לשעבר מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפעות ונפגעי תקיפה מינית, הגיבה להאשמותיו של עו"ד ציון אמיר:
"עו"ד ציון אמיר, בדיוק כמו מרשו, מחפש קיצורי דרך ומפיץ האשמות שווא. ההשלתחות שלו בנו מעידה בעיקר על תסכול מכישלון הקמפיין הציבורי שניסה להפעיל יחד עם עבריין מין מורשע. אנחנו נבחרנו לייצג את האינטרס הציבורי, והוא זה שהכריע היום."