ארכיון חודשי: ספטמבר 2016

בכנסת נערכים למעבר הציבור על פני ארונו של שמעון פרס

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין הנחה את מנכ"ל הכנסת וגורמי הכנסת השונים להיערך לאירוע מעבר הקהל על פני ארונו של שמעון פרס, הנשיא התשיעי וראש הממשלה של מדינת ישראל, מחר בכנסת. שמעון פרס כיהן כחבר כנסת במשך 48 שנים, במשך 14 כנסות, מהכנסת הרביעית ועד הכנסת ה- 17.

ארונו של שמעון פרס יוצב מחר ברחבת הכנסת והציבור יוכל לעבור על פני הארון. ההיערכות בכנסת כבר בעיצומה, וההערכה היא שאלפים רבים של אזרחים יגיעו לכבד את זכרו של שמעון פרס ולעבור על פני הארון.

פרטים מלאים על סדרי מעבר הציבור על פני הארון, יפורסמו בהמשך, על פי החלטת וועדת השרים לענייני שרים וטקסים המתכנסת הבוקר.

כול הסיורים שתוכננו למחר בכנסת – מבוטלים.

קודם לכן, פרסם יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין הודעה מטעמו על לכתו של שמעון פרס:

"כנסת ישראל מרכינה את ראשה ודואבת את לכתו של הנשיא התשיעי וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס. מדינת ישראל נפרדת היום מהעומד בראש משפחתה. היא נפרדת מהאיש שראה הכול. פרס הוא סיפורו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, כבן למשחת ניצולי שואה, כעולה, כחקלאי, כאיש ביטחון וכמדינאי. הוא היה מענקי ההנהגה הלאומית שקמו לנו במאה האחרונה, איש עתיר זכויות ומופת של ציוני גאה ששאף כול ימיו לעשות למען המדינה ואזרחיה. שמעון פרס תמיד חיפש היכן להבקיע דרך חדשה ולהביא את כולנו למקומות טובים יותר. ההיסטוריה עוד תדבר נכבדות באדם דגול זה ששמו הלך לפניו בארץ וברחבי העולם כולו כבעל תובנה ניסיון וחזון. חסרונו של פרס יורגש היטב אולם טביעות אצבעותיו ופירות פועלו יהיו נוכחים כאן לדורות רבים. אני שולח חיבוק חם לבני משפחתו ותנחומים כנים ומוקיריו הרבים. יהי זכרו ברוך", דברי יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין.

אופיר אקוניס: "פניתי לרה"מ בבקשה לתקציב לרכישת רכיבי לוויין תקשורת חדש"

על רקע התפוצצות משגר לוויין עמוס 6 לפני כשבוע והשמדת הלוויין המתקדם, קיימה היום (א') ועדת המדע והטכנולוגיה דיון בנושא 'השלכות התפוצצות משגר עמוס 6 – על עתיד תעשיית התקשורת והחלל בישראל', בהשתתפות שר המדע ובכירי תעשיית החלל בישראל.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקבל פתח את הדיון: "קיימנו השנה סיור בתעשייה האווירית, הקמנו גם ועדת משנה שעוסקת בנושא וקיימה דיון בו עלו הקשיים התקציבים הגדולים, ולצערנו אנחנו מקיימים היום דיון על ציר ההתרסקות והאובדן. גם היום וגם בזמן הדיונים הקודמים התמונה הייתה ברורה – מדינת ישראל בצומת דרכים. יש לקבוע ולומר לאן פנינו, מה היעדים שלנו בתעשיית החלל. כולם מסכימים על החשיבות הכלכלית, המדינית והביטחונית של תעשיית החלל, אך רק אם נקבע מדיניות ברורה נתכנס לכיוון הנכון, אחרת הנזק יהיה עצום".

במהלך הדיון ציין שר המדע והטכנולוגיה – ח"כ אופיר אקוניס כי פנה לראש הממשלה על מנת שיעמיד תקציבים מידיים לבניית לוויין תקשורת חדש: "הפגיעה בלוויינים עמוס 6 ו-5 הן קשות אך הן לא פגעו ביכולות האדירות שיש בתעשיות שלנו. אנחנו רוצים להעצים את היכולות האלה.שיגרתי היום מכתב לרה"מ, שר האוצר ושר הביטחון כדי שנבחן מתן סיוע ראשוני כבר בימים הקרובים, כדי שניתן יהיה לרכוש רכיבים הנדרשים לבניית הלוויין עוד בטרם יחתמו התקשרויות.  ביקשתי להעמיד ביטחונות – רשת ביטחון כדי לבצע את הרכש הנדרש, זו פעולה מידית וקריטית".

במשרד המדע מעריכים כי העלות הראשונית המדוברת הינה בת עשרות מיליוני שקלים, שישמשו לרכישת רכיבים חיוניים לייצור, שהזמנתם אורכת זמן רב. אקוניס ציין כי ישראל הינה בין 10 המדינות המובילות את תחום החלל בעולם, אך בתקציב הנוכחי לא ניתן לייצר לוויין חדש, "שוחחתי עם שר האוצר כחלון מיד לאחר המקרה, והוא אמר שיעשה ככל שיוכל כדי לסייע".

מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן ציין כי בכל הנוגע לעצמאות תקשורתית, "למדינת ישראל תלות כמעט מוחלטת במספר קטן של כבלים תת ימיים אשר גם הם תלויים בגורמים חיצוניים. לווייני החלל הם האלטרנטיבה היחידה למענה שלם, והם גם הכרחיים למערכת הביטחון. התקציבים הקיימים הם 20 עד 25 אחוז מהסכום הנדרש שעומד על כ-300 מיליון ₪ בשנה נדרש".

ח"כ חיים ילין: "להיות בחלל זה נקודת שליטה. החלל זה המקום היחידי שאני חושב שאין לנו ויכוח עליו, מי שמבין קצת ומחובר מבין שזה הביטחון גם הכלכלי של המדינה וגם הפיזי של אזרחי מדינת ישראל. מתוך השבר הזה צריך לראות איך כולנו יכולים לצמצם פערים בתחום".

ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת המשנה חלל שתחת ועדת המדע: "האתגר יהיה התקציב לשנים הבאות, מדובר בתעדוף. השאלה אם מדינת ישראל תוותר על שוק לווייני התקשורת או לא, אני חושב שאנחנו חייבים להילחם על זה עוד בתקציב הקרוב".

יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ' (אלוף במיל) יצחק בן ישראל: "אין לאירוע הזה שום השלכה על הטכנולוגיה או היכולת שלנו. תחום לווייני התקשורת לא יציב כי נשענו עד כה על האפיק המסחרי. הצורך שלנו הוא ב-3 עד 4 לווייני תקשורת ועכשיו נותרנו עם 2, זה יספק בקושי, כאשר כל התקשורת כולה של מדינת ישראל מבוססת על 2 כבלים תת ימיים. כרגע אנו זקוקים לערבות של המדינה לתחילת בנייה חדשה כדי שלא נפספס זמן"

על נסיבות הפיצוץ ציין בן ישראל כי "כנראה שכאשר הוסיפו את המחמצן לדלק, בשלב השני איזשהו ניצוץ הדליק את הדלק".

עפר דורון, מנהל מבת חלל בתעשייה האווירית: "מדובר באירוע לא קל, אך הוא מאחורינו. העיקר הוא שעל פרשת הדרכים הזו היינו בכל מקרה, כי החלטה על החשיבות האסטרטגית של לווייני התקשורת לא התקבלה. זו חשיבות לאומית, כולל הרבה מאוד היבטים, חלקם אזרחים וחלקם בהסתכלות רחבה יותר. חשוב מאוד שיהיו לווייני תקשורת שייצורו במדינה. התבונה הזו שנראית השבוע מובנת מאוד, לא הייתה ברורה כלל 30 שנה, בניגוד לכל מדינה אחרת בעולם שעוסקת בתחום. גדול עלינו להתחרות בתעשייה באפס תקציב".

מיכל גלברט, אגף התקציבים, משרד האוצר: "סיכמנו על תקציב של למעלה מ-70 מיליון שקלים לשנים 2017 -2018, שיוקדשו לתחום הזה. פתיחת התקציב וכל תוספת תצריך מאתנו למצוא לה מקור תקציבי. אנחנו מבינים את הצורך ונדון עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לראות איך להתמודד עם הסוגיה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "מכל הסיבות שבעולם אנחנו דורשים מהממשלה לקבוע מדיניות ברורה, כאשר כפי שעלה בדיון החשיבות האסטרטגית מכל ההיבטים ברורה. המדיניות של לסמוך על הגופים האזרחיים נגמרה לטעמי, יש כשל מתמשך בתמיכה ובהתנהלות בנעשה בכל הנוגע לתפיסת התקשורת הלוויינית שלנו, ישנה הזנחה וכעת היא נחשפה לכל. נמשיך לקיים דיונים בנושא בוועדת המשנה המיוחדת שהקמנו, ונדרוש דרך ברורה".

מיכל רוזין: "הציבור נדרס תחת גלגלי המגלומניה ושיגעון הגדלות של נתניהו"

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בחשבון הפייסבוק שלה: " למה צריך סטאטוס קוו אם נתניהו נכנע לכל מעשה סחטנות של המפלגות החרדיות? בדיוק כמו שאר מפלגות הקואליציה, לרבות מפלגת הליכוד עצמה, החרדים מצאו את החרב והם אוחזים בה בחוזקה: פירוק מלכות נתניהו. הכס הפך לחזות הכל והציבור נדרס תחת גלגלי המגלומניה ושיגעון הגדלות של נתניהו."

"הקמנו בישראל מפעל לאומי יהודי שלא נשען על הרבנים, אלא על הדמוקרטיה וקיבלנו ראש ממשלה שמוכן לארוז את כל זה בעטיפת מתנה ולתת לחרדים. הכל מהכל, רק שישאר בשלטון. לא ייתכן שסוגיות מקצועיות הקשורות לחיי אדם ולרווחת אזרחי ישראל, יוכרעו ע"י רבנים. מה שקורה כאן הוא לא רק שאינו אחראי ואינו דמוקרטי, הוא אינו ציוני."

איוב קרא בנמל אשדוד מקבל את האונייה התורכית

בפעם הראשונה מאז נחתם הסכם הפיוס עם תורכיה כ-120 מכולות מלאות במזון של מוצרים בסיסיים כמו אורז, סוכר, קמח, בגדים, ציוד לבית ספר, אופניים ומשחקים לילדים הגיעו בליל אמש על סיפונה של אוניה  תורכית בינונית של חברת turkin line/נתיבי תורכיה בליווי 15 אנשי צוות תורכים ובראשם ראש אגף חרום במשרד ראש ממשלת תורכיה סינגיס אקין לנמל אשדוד, בדרכם לרצועת עזה.
את פניהם קיבלו בנמל מ"מ שגריר תורכיה בישראל מר סים אוטקאן, סגן השר לשתפ"א ח"כ איוב קרא ומנכ"ל נמל אשדוד מר יצחק בלומנטל.
סגן השר קרא ברך את התורכים על ההסכם שנחתם עם ממשלת ישראל ואמר ש"לא תמצאו בעולם מדינה יותר הומניטרית מישראל – רק שישראל דואגת ורוצה שכל המוצרים שיגיעו לעזה יגיעו לנצרכים ושארגוני הטרור לא ישתלטו עליהם ויקנו בהם נשק להלחם בנו".
סגן השר קרא הוסיף ש"ישראל מאפשרת הגעה של פלסטינים מעזה לעבור טיפולים רפואיים בישראל, כולל משפחותיהם של בכירי חמאס. ישראל אף אוספת ילדים מכל העולם הערבי אשר עוברים ניתוחי לב קשים ומטופלים בבתי חולים בישראל."
קרא פנה לנציג הממשלה התורכית וביקש שממשלתו תפעל לסייע למשפחות הנעדרים בעזה – מהלך שרק תורכיה יכולה לקדם בשל הערוץ ההומניטרי שפתחה דרך ישראל.
התורכים בראשות מ"מ השגריר ונציג ממשלת תורכיה ביקשו להודות לסגן השר קרא על היחס המיוחד והטיפול המהיר שקיבלו בנמל אשדוד ובמיוחד על תמיכתו המאסיבית בהסכם הפיוס בין שתי המדינות והזמינו אותו לבקר בראש משלחת ישראלית בממשל באנקרה. התורכים הבטיחו לקרא שהמוצרים שהגיעו על האוניה יגיעו לנצרכים מכיוון שבצד העזאתי מפקחים על כך נציגים תורכים שחשוב להם העניין לא פחות מישראל.

תקרית לא נעימה בסוף ועידת המים הבינ"ל בשוודיה

"ועידת המים בשטוקהולם שבשוודיה ננעלה היום באכזבה קשה מהתנהגותו המוזרה של שר המים הפלסטיני מאזן גנאיים לאחר שהאחרון התבטא באופן הגס ביותר ומעבר לזמן שנקבע לו נגד ישראל כאשר הוא אומר שלעם הפלסטיני אין מים בארץ הקודש והמים רק לישראלים – ולכן הוא הורד בכוח מהבמה. "
כך מסר סגן השר לשתפ"א ח"כ איוב קרא המייצג את הממשלה בועידה בראיון לטלוויזיה השוודית .
סגן השר איוב קרא אמר ש"ישבתי כמה פעמים בתקופה האחרונה עם הפלסטינים וכמעט סיכמנו את כל הפרטים בחוזה המים החדש איתם, כולל הוספת 30 מ"ק חדשים לעזה וליהודה ושומרון על חשבון תעלת הימים.
ההתנהגות המוזרה של גנאיים מתפרשת בעיני בצורה אחת בלבד – שההנהגה הפלסטינית מתעניינת רק בפוליטיקה זולה ובשקרים נלוזים כדי לפגוע בתדמיתה של ישראל בעולם. הפעם הם הכניסו לעצמם גול עצמי כי כל משתתפי הועידה מודעים למחוות החדשות שאנו יוזמים למענם ובמיוחד בנושא המים."
קרא הוסיף ש"אני שמח שעליי לפחות לא יכולים לעבוד ולא אתן בכל מחיר לפגוע בתדמיתה ההומניטרית והדמוקרטית של מדינת ישראל."

זהבה גלאון: ״עזות מצח שהפרקליטות מנסה להסתתר מאחורי תשובות פרוצדוראליות קלושות"

יו״ר מרצ, זהבה גלאון, בתגובה להודעת הפרקליטות לבג"צ: ״זו עזות מצח שהפרקליטות מנסה להסתתר מאחורי תשובות פרוצדוראליות קלושות, כאילו שהעניין הפך לתיאורטי.״
גלאון: ״זו עזות מצח שהפרקליטות מנסה להסתתר מאחורי תשובות פרוצדוראליות קלושות, כאילו שהעניין הפך לתיאורטי. שתיקת הפרקליטות בשאלה המרכזית האם לראש הממשלה הייתה סמכות להורות על על ביטול העבודות, כמוה כהסכמה עם עמדתי, שראש הממשלה פעל בצורה שערורייתית וללא סמכות. לכל אורך התגובה של הפרקליטות לא נמצאה ולו מילה אחת שתצדיק את פעולתו של נתניהו. אלמלא העתירה הציבור בישראל יכול היה לחשוב שראש הממשלה כאדם יחיד יכול להורות לכל גוף במדינה להפסיק לבצע פעולות שחיוניות עבור הציבור.״

גלאון מוסיפה: ״ראש הממשלה מנסה להסתתר מאחורי נימוקים פרוצדוראליים, ראו סעיף 4 לעמדת המדינה ״שהבעייה של סוף השבוע חלפה והפכה לתיאורטית ולכן דינה להתייתר…״

גלאון פונה באמצעות עוה"ד דפנה הולץ לכנר לבג"צ בדרישה לקבל הכרעה מסומכת של בג"צ בשאלת תקפות הפעולות שנעשו שכן עשויות להיות לכך השלכות רבות במישור האזרחי. ״לא מדובר בשאלות תיאורטיות אלא בשאלה שעשויה לחזור בשבת הבאה. הציבור זכאי להסבר הן מהפרקליטות והן מבית המשפט האם ראש הממשלה חרג מסמכותו ואילו צעדים ינקטו כדי למנוע התנהגות בלתי חוקית בעליל בעתיד״.

אילן גילאון: ״הקואליציה מנסה למסמס את הדיון הציבורי, ולהדיר ממנו את הערבים; קורא ליו״ר הכנסת להעתר לבקשתי לקיימו כבר השבוע."

בתגובה על הודעת יו״ר הכנסת כי יקיים את דיון 25 חתימות לבקשת האופוזיציה על הפסקת עבודות הרכבת בשבת ביום שני הבא, 12.9, אומר מגיש ההצעה, יו״ר סיעת מרצ, חה״כ אילן גילאון:
 
״הקואליציה מנסה למסמס את הדיון הציבורי בנושא, ולקיים אותו במועד רחוק, ובמקביל לחג העיד אל-אדחא של המוסלמים, מה שימנע מחברי הכנסת הערבים להשתתף בו. לא יעלה על הדעת שכשראש הממשלה, בלא סמכות, מקבל החלטות המשפיעות על ציבור אדיר, תוך שהוא נכנע כניעה מבישה לסחטנות ומשעבד את האינטרס הציבורי למאבקים פוליטיים צרים בתוך הליכוד, הכנסת תתכנס לתת על כך את הדעת באיחור כה רב. על כן, אני קורא ליו״ר הכנסת להעתר לבקשתי ולקיים את הדיון כבר השבוע.״

ועדת הרפורמות החלה לדון בהצעת החוק המבוססת על מסקנות ועדת שטרום

ועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו) קיימה היום (ג') בשעה 12:30 את דיונה הראשון בהצעת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, אשר מתבססת על מסקנות ועדת שטרום.

יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: "זוהי חקיקה בעלת חשיבות היסטורית. 47 שנים לא נפתח אף בנק בישראל, למרות שזהו עסק רווחי וסולידי. אנו נמצאים בשוק ריכוזי בו שלושה בנקים מחזקים בלמעלה מ-70% ממנו. כולם מסכימים ששוק הבנקאות בישראל צריך לצעוד קדימה, ע"י הכנסת תחרות תוך דאגה ליציבות".

ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל: "ההמלצה להפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, הקמת מאגר נתוני אשראי, קידום החדשנות הטכנולוגית ועוד, כל אלה ייצרו מערכת בנקאות מתקדמת בשנים הקרובות. השינויים דורשים מהלכים מושכלים ויסודיים, אשר מצריכים אורך רוח, ואת הפירות יקצור הציבור לאורך זמן. חייב להיות פיקוח נאות על מתווכי האשראי החדשים, שכן בהיקפים גבוהים גובר החשש לכשל יציבותי, במקרה של קריסה. מדובר בשינויים גדולים ויש לאפשר למערכת להסתגל אליהם ולהגיע לשווי המשקל החדש שייווצר".

עו"ד דרור שטרום: "האחריות על כתפינו הייתה כפולה: שהמערכת תוכל להפנים את סדרת השינויים, מבלי שהצרכן ירגיש את הזעזוע. יוכנסו שחקנים נוספים, בכדי לנסות לצמצם את פערי התיווך, חוסר היעילות והאפליה בין לווים שונים ובין מגזרים שונים. יורדו חסמי הכניסה למתחרים חדשים בדגש על העלויות הראשוניות, ויהיה שיפור טכנולוגי משמעותי. המוצרים כאן הם מורכבים, והטכנולוגיה תפשט את היכולות להשוות בין המוצרים".

"חברות כרטיסי האשראי כבר היום נותנות ויודעות לתת לדעת אשראי, אבל ההקצאה מושפעת מכך שהן בבעלות הבנקים. אנו רוצים שיקבלו החלטות כמתחרים עצמאיים. בשווקים בסדרי גודל כאלה, צריכים שחקנים עם כתפיים רחבות, שהציבור מכיר ובוטח בהן, ואי אפשר לבנות על שחקנים חדשים לגמרי שייכנסו בזמן הקרוב".

פרופ' אבי בן בסט: "אני הייתי בדעת מיעוט בוועדה על הצורך להפריד את שלושת חברות כרטיסי האשראי. אפשר לפתוח הרבה דלתות בהסרת חסמים, אבל ששחקנים לא יעברו דרכן. הפרדת חברות כרטיסי האשראי, בניגוד לזה, היא ודאית וזמינה. כל חברות כרטיסי האשראי ביחד מספקות רק 9% משוק האשראי למשקי הבית, בעוד הבנקים מהווים 85%, כלומר מראש זה מהלך מצומצם והפרדת רק שתי חברות תצמצם אותו עוד יותר".

ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים: "אני מתנגדת נחרצות להפרדת חברת כרטיסי האשראי השלישית בגודלה, מהבנקים הבינוניים, וגם הוועדה השתכנעה בכך. במערכת יש שני בנקים גדולים ויש את שאר הבנקים, ואותם צריך לחזק אל מול השניים, ולכן צריך טיפול שונה".

עו"ד ברוך לוברט ממשרד האוצר הציג את עיקרי החוק ואמר "יוטלו הגבלות על בנק גדול, שנכסיו מעל 20% מכלל המערכת הבנקאית. כרטיסי אשראי יופרדו ממנו, בכדי שיצרו בסיס תחרותי לו. יוטלו גם הגנות ינוקא לטובת כניסת שחקנים חדשים, שכמובן יוגבלו בזמן. לא נאסר על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, אבל תהיה זכות קדימה לשחקנים חדשים. החוק כולל גם הוראות שונות להסרת חסמים וקידום התחרות, כמו למשל בכל הנוגע לחובת העברת מידע".

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר: "זו אחת הרפורמות המרכזיות שקרו פה בשנים האחרונות, שאינה נובעת מעליהם על הבנקים, אלא מריכוזיות יתר שמצאנו. היעדר התחרות מאפשר לגופים הריכוזיים לבחור עם איזה לקוח לעבוד ואיזה תנאים לדרוש ממנו. אנו הולכים לחקיקה הזו תוך הבנה משותפת בין משרד האוצר לבנק ישראל, המאזנת בין התחרות לבין היציבות".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "במדינות מתוקנות רוב החוב בבנקים נובע מהרבה עסקים קטנים, ואילו פה בארץ הוא נובע ממעט עסקים ואנשים גדולים, שממשיכים ללכת לתספורות למרות שאין להם כבר שיער. המהות היא לא כמה חברות כרטיסי אשראי יהיו, אלא לוודא שאנשים לא יאבדו את כספם שהפקידו בשל תספורות".

ברק גונן, ארגון "צדק פיננסי": חשוב מאוד שוועדת היישום לא תהייה ועדה ממליצה אלא ועדה עם סמכויות ביצוע, וחשוב שתקבע פרמטרים מדויקים לבחינה. צריך לקבוע, למשל, שמתחרים חדשים יתפסו לפחות 20% מהשוק תוך תקופה של עד חמש שנים".

ישראל טראו, מנכ"ל בנק איגוד: "כוונת הוועדה הייתה שיפור התחרותיות במערכת הבנקאית, והיא יכולה להיעשות ע"י גופים חדשים, אבל אין כל הבטחה שהם אכן ייבחרו להיכנס לשוק. לדעתי, הגופים הקטנים הקיימים יכולים לתת לכך מענה טוב ומהיר יותר ויש לעודד אותם לכך. יש בהצעת החוק מקומות שמחילים מגבלות על כל הבנקים כמקשה אחת, ובכך פוגעים בבנקים הקטנים במקום לחזק אותם, שיתחרו באופן מידי".

עו"ד נילי אבן חן, התנועה לאיכות השלטון: "יש הרבה צעדים משלימים בהמלצות הוועדה שלא אמורים לבוא לביטוי דרך הצעת החוק אלא בפעולות בנק ישראל, וצריך לוודא שהם מתרחשים, בכדי שלא נישאר עם משהו חלקי".

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד: "שאלה אחת ששאלתי את דרור שטרום לא קיבלה תשובות עד היום: איך מבטיחים שמחיר האשראי לציבור יירד? אם לא נוריד את מחיר הכסף, לא עשינו שום דבר, ואולי אף יצרנו בועת אשראי, שרק תביא להרבה הליכי הוצאה לפועל"

יו"ר הוועדה, ח"כ כהן, קרא לכל מי שמעוניין לשלוח לוועדה נייר עמדה על הצ"ח תוך 14 יום וסיכם את הדיון: "הצעדים שנקטה הוועדה הם אכן דרמטיים. תמיד קיימת אפשרות של פיקוח, אבל אפשרות של הגדלת התחרות היא הגישה הנכונה. כולנו למדנו שהגדלת מספר השחקנים והתחרות תיתן ללקוח יותר כח מיקוח".

שר הבריאות ומנכ"ל משרדו בוועדת הכספים: "בעיות קריטיות ברפואה הציבורית נפתרו בשנה וחצי האחרונות"

פתרנו את בעיית מכשירי ה- MRI, הגדלנו את מספר המכשירים, תקצבנו את הקופות ובתי החולים כך שייפנו יותר אנשים לבדיקת MRI, קיצרנו משמעותית את משך התורים והגדלנו באופן ניכר את הצוותים המקצועיים להפעלת המכשירים", כך פתח אחר הצהריים (ג'), שר הבריאות, יעקב ליצמן (יהדות התורה) את דבריו בעת שהציג את עיקריי יעדי משרדו לשנות התקציב 2017-2018. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שיבח את השר ואת אנשי משרדו על הרפורמות והשינויים הרבים שהם מקדמים במערכת. גפני אמר, כי "ועדת הכספים תסייע ותקדם כל שיידרש למען חיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל".

ליצמן אמר כי תקציב משרדו ב- 2017 ו- 2018 יגדל באופן ניכר וכי לאחר מאמצים רבים הצלחנו להוביל לשינוי מדד יוקר הבריאות וניתנו יותר תקציבים בבסיס לקופות החולים ולבתי החולים, בין השאר גם בהתאם להזדקנות האוכלוסייה והגידול בתוחלת החיים". עוד אמר ליצמן, כי משרדו "פעל רבות על-מנת "לפתור את המצוקה של מחסור בחדרי מיון בפריפריה ע"י הקמת חדרי מיון קדמיים בערי הפריפריה והנגשת בדיקות MRI באותם אזורים". עוד ציין, כי "גם בבתי החולים, פעלנו להקל על הרופאים בבתי החולים ע"י הכשרת 'עוזרי רופאים', שהם פרמדיקים עם תוספת הכשרה, שיכולים להעניק טיפול רפואי בסיסי במקום הרופאים".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב הסביר במצגת שהציג לחברי ועדת הכספים, כי "המשרד פועל "למימוש הזכות הבסיסית לבריאות ולקידום בריאות של כלל אוכלוסיית ישראל באמצעות מערכת בריאות השואפת לאיכות ושוויוניות מרביים. אנחנו פועלים לחיזוק איתנות המערכת, בעיקר מבחינת המשאבים ע"י הגדלת התקציבים השונים, הכנת המערכת להתמודדות עם אתגרי העתיד, קידום אורח חיים בריא של אזרחי ישראל, רפואה מונעת וסביבה בריאה, חיזוק מערכת הבריאות הציבורית, הגדלת הזמינות שלה והשקיפות".

בר סימן טוב ציין, כי "נמשיך במגמה של תוספת כוח אדם בחדרי המיון; רופאים, אחיות טריאז', עוזרי רופא ומנהלי משמרות. זאת לצד חיזוק הרפואה בקהילה שאמורה להפחית את הנטל מחדרי המיון. במקביל אנחנו ממשיכים לפעול להפחתת הזיהומים בבתי החולים, לרבות בפגיות, וכבר באנו לירידה של 43% בשיעור הזיהומים. הגדלנו את התקציב לטיפול בתופעה, הסמכנו צוותים רפואיים שייתנו מענה לבעיה בתוך בתי החולים". "ב- 2017-2018" אמר, "נפעל להרחבת סל התרופות והשירותים, נחזק את מערך הסיעוד, נפעל לחיזוק האיתנות הפיננסית של קופות החולים, להמשך חיזור מערך האשפוז, לשיפור הרגולציה הכלכלית במערכת, לקיצור תורים בכלל המערכת הציבורית ובכלל זה, הסטת פעילות מהמערכת הפרטית לציבורית. בתחום הסיעוד נפעל להפחתת הנטל על משקי הבית ובני המשפחה, לכיסוי ציבורי בהיקף ראוי ותוספת שעות וגמלה, להגברת היעילות הביורוקרטית".

לאחר שבמהלך הדיון וסקירת השר והמנכ"ל הם זכו לתשבחות מצד חברי הכנסת מהסיעות השונות, סיכם יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "קואליציה ואופוזיציה אנחנו משבחים את השר שעושה עבודה נאמנה, את מנכ"ל המשרד וכן אנחנו מודים לשר האוצר על תוספת התקציב שנתן לתחום הבריאות. התקציב הוא פונקציה של שירותי הבריאות. אם רוצים להעלות את רמת שירותי הבריאות לכלל האוכלוסייה הדבר חייב לבוא לידי ביטוי בתקציב. ועדת הכספים תעמוד לרשות שר הבריאות ואנשי משרדו, כלל שהדבר יידרש, על-מנת להוביל לתוספות תקציב על-מנת להבטיח מערכת בריאות ציבורית איתנה ויעילה שתרשת את כל אזרחי ישראל".

בשורה חברתית חשובה מוועדת הכספים: אושרה תכנית חיסכון ארוך טווח לכל ילד!

בשורה חברתית חשובה – לאחר דיונים רבים, אישרה היום (ג') ועדת הכספים את תכנית 'חיסכון לכל ילד' מגיל לידה ועד גיל 18. מדובר בחיסכון ארוך טווח לכל ילד, שיתבצע באמצעות תשלום על סך 50 ₪ בחודש, שיעביר המוסד לביטוח לאומי לתכנית החיסכון של כל ילד. מדובר בתכנית חיסכון אטרקטיבית, שכן היא תאפשר הטבות כגון דחיית תשלומי מס, דמי הניהול ימומנו ע"י המדינה, הורים שיירצו בכך יוכלו להפקיד 50 ₪ נוספים מתוך קצבת הילדים המשולמת להם. הכסף יופקד בקופות גמל או בחשבונות בנק על שם הילדים.  הקופות והבנקים ייבחרו בהליך מכרזי שינהל משרד האוצר. לעת עתה, מסרב משרד האוצר להיענות לדרישתו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לאפשר להורים שיירצו בכך להוסיף 100 ₪ לחיסכון מתוך הקצבאות ולא רק 50 ₪.

בתחילת הישיבה היום, הביע גפני תרעומת על-כך שהאוצר מיהר לפרסם הבוקר, לפני מועד הדיון בוועדה, צו הקובע תקרה של 50 ₪ תוספת להפקדות של המדינה לחיסכון של כל ילד. גפני: "אני לא מבין למי זה מפריע? למה האוצר מתנגד לתוספת של ההורים מתוך הכספים שלהם? אם כנים דבריו של שר האוצר שהוא מעוניין להבטיח את עתידם הכלכלי של ילדי ישראל ואם נכונות הצהרות האוצר על חשיבות החיסכון ארוך הטווח, אזי לא ברור מדוע הם מתנגדים ליוזמה להגדיל את התוספת מצד ההורים?".

גפני קבל על מועד פרסום הצו ע"י האוצר והדגיש, ש"ניתן היה לפחות להמתין לדיון כאן בוועדה. אני לא מקבל את הצו הזה. יחד עם זאת, אני לא מתכוון לעכב את אישור התקנות אך דורש מהאוצר להיעתר לבקשה ולתקן את הצו".

גפני הדגיש שנושא תכנית החיסכון ארוך הטווח לכל ילד נולדה כתוצאה מההסכם הקואליציוני עם סיעת יהדות התורה וזאת נוכח התנגדותו הנחרצת של האוצר להגדיל את קצבאות הילדים.

עפ"י התקנות הכסף יופקד עבור הילדים בקופות גמל להשקעה או בחשבונות בנקים על שמם. הקופות והבנקים המנהלים ייבחרו בתהליך מכרזי שייקדם האוצר. הורים יידרשו לבחור במשך חצי שנה מעת הפעלת התכנית או מרגע לידת הילד מכאן ואילך, באיזה אפיק הם מעוניינים להפקיד את כספי החיסכון ובכל אפיק הם יידרשו לבחור באיזו קופה או באיזה בנק הכספים יופקדו, מתוך רשימת הגופים שהאוצר יפרסם. אם לא יעשו זאת, המדינה תפנה את הכספים לתכנית ברירת מחדל בקופת גמל שתיבחר לכך. הגוף שיפקיד את הכספים בפועל יהיה המוסד לביטוח לאומי.

כמו-כן, מי שייבחר בכך, יוכל לדחות את משיכת הכספים מהחיסכון עד לגיל פרישה ואז ייהנה מצבירה גדולה משמעותית של כספים וייהנה מפטור מלא ממס על רווחי הון.

עוד נקבע בתקנות שאושרו, כי תהיה אפשרות של ניוד הכספים בין קופות הגמל ע"י ההורים. בגיל 21 יוכל הילד ולא ההורה להורות על העברת הכספים בין קופות הגמל או מסלולי החיסכון. סכום החיסכון יעודכן מדי שנה ב- 1 בינואר בהתאם לעליית המדד.

נושא נוסף שהיה נתון במחלוקת בין יו"ר הוועדה גפני לאוצר היה הכללת הבנקים באופציה של ברירת המחדל במקרה שבו הורים לא בוחרים בעצמם באפיק החיסכון בתקופה של חצי שנה וכן התנגדות האוצר לאפשר ניוד של הכספים בין בנקים כפי שהדבר ניתן בין קופות גמל.

בעקבות דברי נציגת בנק ישראל, אופק גרנויט, שטענה שיש רגולציה הדוקה על הבנקים גם בנושא ניוד כספים, אמר גפני: "למה הורה לא יכול לנייד את הכספים בין בנקים, בייחוד שבנק ישראל תומך בכך? הגעתם להסכמה שהחיסכון יהיה גם בבנקים אך אמרתם שרק בקופות הגמל ניתן לעשות ניוד, למה? מה אתם מסתירים מאיתנו?".

נציגת אגף שוק ההון באוצר, מיכל היימן: "הרגולציה של אגף שוק ההון על הניוד מאוד מקיפה והדבר לא קיים באותה מידה על הבנקים. בנוסף, מנגנון התשואה שונה מקופות גמל ומתבסס על ריבית ידועה מראש וברגע שלא תיתן ודאות היכולת של הבנקים לתת ריבית טובה לחוסך לא קיימת למעשה".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "אם אתה רוצה לתת לילד את הריבית הטובה ביותר ואתה מאפשר העברה באמצע בין הבנקים אז אתה חותך לו את הריבית כי שם זה עובד אחרת מקופות הגמל. לבנקים מאוד כדאי שהתינוק ייפתח חשבון בבנק וזו זכותם. אם הבנק לא בברירת מחדל, הוא יכול לצאת בקמפיין ולשכנע את הציבור לבוא אליו. לכן מייצרים את ברירת המחדל הטובה ביותר ושהבנק ייצא בקמפיין לשכנע את הציבור לבוא דווקא אליו".

גפני השיב לה: "דיברת דברי טעם אך לא השתכנעתי. אני כל הזמן מסתכל על ההורים הממוצעים שרמת ההשכלה שלהם לא גבוהה, כי מעמד הביניים ומעלה ידעו מה לעשות. אלו דווקא מהשכבות החלשות  עובדים עם הבנק ומולו הם יודעים איך לעבוד ואם יהיה ניוד בין הבנקים הריבית דווקא תעלה".

בסיכום הדיון, חזר גפני על דרישתו לאפשר תוספת מצד ההורים עד 100 ₪: "אם מתנגדים נחרצות להגדלת התוספת ללא כל הסבר, אזי כל האמירה של האוצר שלנגד עיניו טובת הילדים ועתידם ריקה מתוכן. אם כך הדבר אזי אני נשאר עם חשדותיי שכל הכוונה שלכם היתה לדחות בהסכם הקואליציוני את ההפקדות ל- 2017 ושלא יצטרכו לשלם כסף בפועל, בין השאר בהגדלת קצבאות הילדים".