ארכיון חודשי: ספטמבר 2016

מסר משרת החוץ השבדית לכנסת: "אני מתנגדת ל-BDS ולחרמות על ישראל"

ראשת האופוזיציה השבדית, אנה קינברג-בטרה הגיעה אתמול (ב') לביקור ראשון בכנסת, ונפגשה עם ראש קבוצת הידידות הבינפרלמנטרית ישראל-שבדיה, ח"כ איל בן-ראובן (המחנה הציוני), ועם חברי הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) וסתיו שפיר (המחנה הציוני).

לדברי קינברג-בטרה, טרם יציאתה לישראל היא שוחחה עם שרת החוץ של שבדיה, מרגוט וולסטרום, אשר ביקשה להעביר מסר לפיו היא מתנגדת לתנועת ה-BDS ולחרמות על ישראל.

ח"כ בן-ראובן אמר כי "ישראלים שרואים את תנועת ה-BDS באירופה, ובשבדיה בפרט, נרתעים ומסתגרים. לכן יש צורך בתמיכה ולא בהפעלת לחץ". עם זאת הוסיף כי ישמח לפתח שיתופי פעולה בין הכנסת לפרלמנט השבדי.

ח"כ שפיר ציינה כי תנועת הBDS פוגעת בקידום פתרון שתי המדינות.

ח"כ אוחנה אמר לקינברג-בטרה כי אינו מאמין שיש פתרון מיידי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. "אנחנו רוצים שלום וצריכים שלום, אך אינני מאמין שיש פרטנר לכך", אמר, אך נקב בדוגמאות לשיתוף פעולה כלכלי ודו-קיום, כמו מפעלים ביהודה ושומרון בהם מועסקים ישראלים ופלסטינים יחדיו. "לכך יש לחתור", הדגיש.

ועדת הכספים אישרה מפת עדיפות חדשה שתאפשר מתן מענק למיזמי תיירות ברוב אזורי הארץ

ועדת הכספים אישרה הבוקר (ג') צו לעידוד השקעות הון בתחום התיירות, המגדיר מפת עדיפות חדשה לענף. במפה החדשה נכנסים רוב אזורי הארץ, למעט תל-אביב-יפו והרצליה. זאת על-מנת לעודד כמה שיותר מיזמי תיירות, גם בפאתי או בסמיכות לערים הגדולות וכן בסמיכות לשדה התעופה בן-גוריון. מטרת הצו להגדיל את היצע חדרי האירוח בישראל, בעיקר של מלונאות עממית, כגון אכסניות, מה שבין השאר, עשוי לסייע להורדת המחירים בענף התיירות. עפ"י מסקנות הצוות המקצועי של משרד התיירות שהיוו את הבסיס לצו, בעשור האחרון מספר החדרים הפעילים בבתי המלון עלה במתינות, בעוד מספר התיירים הכפיל את עצמו. חוסר הגידול בהיצע חדרי אירוח הוא אחד הגורמים לעליית מחירי הלינה בארץ. עפ"י הצו, ייהנו יזמים בתחום התיירות באזורים הנכללים במפת העדיפות החדשה ממענק של עד 20% מערך ההשקעה.

עוד עפ"י מסקנות הצוות שהוצגו בוועדה, קיים ביקוש גובר לבתי מלון וחדרי אירוח באזורם שאינם במרכזי הערים, אלא דווקא במעגלים שניים ואף רחוקים יותר, לצד דרכי התחבורה המובילות לערים ולאתרים תיירותיים. הקמת חדרי אירוח ובתי מלון באזורים אלו, מאפשרת עלויות הקמה ותחזוקה נמוכות יותר והדבר עשוי לתרום אף הוא להוזלת מחירי הלינה.

לדברי אנשי משרד התיירות, בניגוד למגמה בעולם, בתי מלון ומיזמי אירוח תיירותי שאינם נמנים על הרשתות הגדולות ונחשבים לעסקים קטנים, מתקשים לגייס את ההון הראשוני והליווי הבנקאי הנדרש ולעיתים הדבר הוא כמעט בלתי אפשרי עבור היזמים ללא תמיכת הממשלה באמצעות המענקים. על-כן על-מנת לאפשר את מימוש המיזמים הללו, נקבעו אזורי עדיפות נוספים שבהם ניתן יהיה לקבל את המענקים. המפה החדשה שאושרה עשויה להוביל להגברת התחרות, לפיזור גיאוגרפי רחב יותר של בתי המלון בכל רחבי הארץ ולעודד כניסת יזמים חדשים לענף התיירות.

סמנכ"ל בכיר פיתוח תשתיות והשקעות במשרד התיירות, דורון אהרון, ציין שהתקציב המוקצה לטובת המענקים עומד על 200 מיליון ₪ בשנה. אהרון: "בכל פרויקט אני בוחן את הכדאיות והפוטנציאל הממשי שבו. הגענו למסקנה שלא תמיד העין המקצועית של המשרד טובה יותר מהעין היזמית ולכן הגענו למסקנה שאין לנו בעיה להכיל אזורים חדשים ובלבד שמדובר באזורים פריפריאליים, כולל של הערים הגדולות. זאת בייחוד לאור הצלחת מלונות כגון מלון 'בראשית' במצפה רמון, שבניגוד לתחזיות שלנו נהנה מתפוסה של 97%, למרות שמלכתחילה, כשהיזמים שלו הגיעו למשרד הורמו גבות לגבי סיכויי הצלחתו. ההתערבות שלנו היא היכן שיש כשל שוק".

חלק מחברי הכנסת תהו מדוע החליטו במשרד התיירות להחריד בצו הנוכחי את הערים תל-אביב-יפו והרצליה.

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "למה להחריג את תל-אביב באופן גורף, מבלי לקחת בחשבון שכונות חלשות שנמצאות בתוכה שהן לא פחות פריפריאליות מאזורים מרוחקים?. בת"א יש שכונות מצוקה מהקשות בישראל. אם רוצים לעשות תיעדוף לאזורים רחוקים גיאוגרפית זה בסדר, אז ניתן לתעדף אותם במענקים גבוהים יותר, אך לא נכון להחריג לחלוטין את ת"א. כשאין מלונאות עממית, תיירים הולכים ל- AIR B&B,    שהמשמעות של זה פחות דירות להשכרה. מעבר לכך, תיירם מחו"ל מסתמכים בעיקר על תחבורה ציבורית והצו הנוכחי בא לעודד מיזמי תיירות בערים כגון חדרה, רחובות ואזורים מרוחקים ששם אין תחבורה ציבורית טובה וזמינה, כך שלא ישיג את מטרתו לעידוד מיזמים לתיירים שמחפשים מלונאות עממית".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ציין שקיבל מכתב מראש עיריית ת"א, רון חולדאי, שבו הלה ביקש שלא להחריג את ת"א, מכיוון שיש בה שכונות שהן פריפריה חברתית ודווקא בהן יש מקום להקים מלונאות עממית ואכסניות בעוד מחירי הקרקע גבוהים מאוד.

מנהלת 'עיר עולם ותיירות' מעיריית תל-אביב, יעל צחורי: "אנחנו מבקשים שמלונות עממיים ואכסניות באזורים של פריפריה חברתית, גם באזורי תל-אביב והרצליה יקבלו את המענקים. זה יכול לעודד את האזורים ולענות על כשל השוק בת"א בגלל יוקר הקרקע. יש חוסר במלונות עממיים בת"א ואנחנו חושבים שמחירי הלינה בה יקרים ורוצים שגם הוסטלים ואכסניות ייכנסו אליה, באזורי הפריפריה החברתית. התרומה של מלונאות לאוזרים כאלו גבוהה בגיוון התעסוקתי. יש בכך תרומה לכלכלה המקומית. הולכת ונוצרת תעשייה, שוטטות של תיירים, בתי קפה וכד'. הוסטל ומלון תורם לכלכלת השכונה מעבר לארנונה. תיירים הולכים לחנויות ונהיה ממשק חיובי בין תושבי השכונה לתיירים".

בעקבות דבריה ואף שהוא אינו מתנגד לתמיכה בשכונות פריפריאליות בת"א, אמר יו"ר הוועדה גפני: "אם נאשר לת"א אנחנו לוקחים בעיניים פקוחות שאנחנו מורידים קצת ממעלות או ממקום אחר שהוא קצת פחות אטרקטיבי לתיירות ונותנים לת"א".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "אני רוצה לברך על המהלך של הקמת בתי מלון עממיים. כל מי שניסה לצאת לחופשה באוגוסט גילה שזה מאד יקר וכמעט בלתי אפשרי, אין כמעט אלטרנטיבות עממיות. בעניין הקרבה לתחבורה ציבורית הנדרשת בצו, שהרעיון של הצו הוא לאפשר לכל מיני ערים שעד היום לא היו על הרדאר התיירותי להיכלל בהטבה של המענק. יש הזדמנויות תחבורתיות, רכבת העמק למשל, וזה מהלך נכון. לגבי ת"א, צריך לקחת בחשבון שערי הלוויין שלה, כגון חולון ובת-ים, כן ייהנו מזה. מבחינת עיריית ת"א זה מורכב איזו שכונה כן ואיזו לא. עבור הערים האלה זאת הזדמנות משמעותית שחסרה כיום. לת"א יש מעמד תיירותי עצמאי חזק ולכן אני יכולה להבין את האבחנה. גם ת"א תהנה מהחוק כי זה ירחיב אותה מבחינה תיירותית באמצעות תיירים שיגיעו למלונאות העממית בערי הלוויין שלה".

אהרון השיב לחברי הכנסת: "היכן שאין כשל שוק אני לא מתערב ובת"א אין כשל שוק. אם נוסיף את ת"א, לפי הנתונים של תיירות נכנסת שייקנו לה עדיפות, בפועל אכן נעדיף את ת"א על-פני מלון בעוספייה או במקומות אחרים בפריפריה".

היועץ המשפטי של משרד התיירות, עובד קדמי: "קהליי היעד הרבה יותר רחבים בת"א ובפריפריה מצומצמים הרבה יותר ומחייבים דווקא מלונאות זולה יותר. לכן החלטנו להרחיב את המפה לכל הארץ למעט ת"א והרצליה".

כאמור, הוועדה אישרה את הצו המפה החדשה בסופו של דבר. יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, סיכם ואמר ש"אני תומך בעידוד התיירות בפריפריה ואף שנכון לסייע לשכונות מצוקה בת"א, המצב בכללותו בת"א הוא טוב הרבה יותר ולא נכון להפחית ממקומות מרוחקים לטובת ת"א. אני תומך בצו מתוך תקווה שהמלונאות העממית תתפתח ושאכן יהיה גידול במספר בתי המלון בישראל שיוביל להורדת מחירי הלינה".

קריסת החניון: ועדת העבודה תתכנס ביום חמישי לדיון חירום

הוועדה בראשות ח"כ אלי אלאלוף, תתכנס ביום חמישי הקרוב, בשעה 10:00 לדיון בתאונות העבודה בענף הבניין, בעקבות קריסת החניון ברמת החייל. לפני כחודש אישרה הכנסת את החוק שהוכן בוועדה, לסגירה מנהלית של אתר בניה שאירעה בו תאונת עבודה קטלנית לתקופה של עד חמישה ימים לצורך מיצוי חקירה איכותית. אי קיום צו הפסקת העבודה, יגרור עונש של שנתיים מאסר או קנס של 75,300 שקלים או שני העונשים גם יחד.

לדיון הוזמנו: נציגי משרד הכלכלה והתעשייה (מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית), משרד האוצר (ראש מטה הדיור), המשרד לביטחון פנים (משטרת ישראל), משרד המשפטים (פרקליטות), משרד הבינוי והשיכון (רשם הקבלנים, ענף הבנייה), משרד הפנים (רשות ההגירה והאוכלוסין), משרד מבקר המדינה, משרד ראש הממשלה (משרד המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה), המוסד לביטוח לאומי (מינהל המחקר והתכנון), המרכז לשלטון מקומי, הנהלת חברת אפריקה ישראל, הנהלת חברת דניה סיבוס, ראש עיריית תל אביב-יפו, מגן דוד אדום, נציבות הכבאות וההצלה,  איגוד מנהלי בתי חולים (הנהלת בתי החולים: איכילוב, אסותא, בילינסון, תל השומר, וולפסון), התאחדות בוני הארץ (יו"ר), המוסד לבטיחות וגיהות, הסתדרות המהנדסים, לשכת המהנדסים (מהנדסי הבטיחות), איגוד המנופאים, ארגון נכי תאונות עבודה, ההסתדרות החדשה, הסתדרות העובדים הלאומית, כוח לעובדים, הסתדרות עובדי הבניין והעץ, איגוד לשכות המסחר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קו לעובד, הקואליציה למאבק בתאונות בענף הבניין,  ארגון הממונים על הבטיחות והגיהות בישראל, הפורום האזרחי למניעת תאונות עבודה, מכון התקנים, מען – עמותה לסיוע לעובדים, האגודה לזכויות האזרח

בשבוע הבא: ישיבת פגרה מיוחדת של מליאת הכנסת בנושא משבר הרכבת

בעקבות הגשתן למזכירות הכנסת של מעל 50 חתימות חברי כנסת, תתקיים ב-12.09.2016 ישיבת מיוחדת של מליאת הכנסת בנושא משבר הרכבת. הישיבה צפויה להתחיל בשעה 11:00. תקנון הכנסת קובע כי בהתאם לחוק הכנסת, כאשר 25 חברי כנסת דורשים לכנס את הכנסת בתקופת פגרה, יקבע יו"ר הכנסת ישיבה ויעמיד על סדר יומה כהצעה לסדר, נושא לפי דרישתם