ארכיון חודשי: נובמבר 2016

ועדת החוקה נפרדה מהיועצת המשפטית המיתולוגית: "הפסד גדול לכנסת ישראל, לוועדת החוקה ולשלטון החוק"

עו"ד סיגל קוגוט, שכיהנה כיועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט משנת 2001, פרשה אחרי 30 שנים בשירות הציבורי. את דרכה בשירות החלה כפרקליטה פלילית בפרקליטות המדינה, לאחר מכן עבדה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. במהלך עבודה בכנסת, ייצגה את הכנסת בבג"ץ בדיוני חסינות ועתירות נגד חוקים שחוקקה הכנסת וליוותה מאות הצעות החוק שהפכו לחוקים בתחומי חוקי יסוד, מימון מפלגות, חוקי בחירות, תיקונים בדין הפלילי, הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, חוקים ביטחוניים רבים ובהם חוק המאבק בטרור שאושר במושב האחרון.

עו"ד קוגוט הובילה בתפקידה אף את פרויקט חוקה בהסכמה רחבה.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) פתח את הישיבה המיוחדת: "עצוב לי כי סיגל היא בור סוד שאינו מאבד טיפה. מוסרת את נפשך לשמירה על זכויות הפרט ולמלחמה על ביטחון המדינה והציבור. זו דואליות לא פשוטה. תודה על הנאמנות, האמון והחברות, אני מצטער צער רב".

עו"ד קוגוט נשאה דברי פרידה מרגשים: "הגעתי לכנסת מעט אחרי חקיקת הפרק בחוק הכנסת שעסק ביועץ המשפטי לכנסת ואחרי שירות ארוך במשרד המשפטים. תפיסת התפקיד שלי נשענה על כבוד גדול למוסד בית הנבחרים כמייצג העם וכמקום בו מתקבלות החלטות גורליות. במהלך עבודתי נתקלתי בח"כים מעולים מכל המפלגות שאפיינו אותם הרצינות ותחושת השליחות, הכבוד שרחשו להצעת חוק וכן ההבנה שהביקורת על הרשות המבצעת היא מהתפקידים החשובים ביותר של בית הנבחרים"

עו"ד קוגוט הוסיפה כי "חוק הכנסת הפקיד את היועצים המשפטיים כשומרים על כללי המשחק של הבית. במקום שמטבע הדברים אין הסכמה על התכנים, הסכמה על כללי המשחק ושמירה עליהם הן הערובות לאמון בהליך הדמוקרטי".

יו"ר ועדת החוקה בעבר, מיכאל איתן: "עזיבתה היא הפסד גדול לכנסת ישראל, לוועדת החוקה ולשלטון החוק בישראל"

יו"ר ועדת החוקה בעבר, מנחם בן-ששון: "750 סעיפי החוק שנכתבו באותה תקופה וכ-200 חוקים, השיקול מה לקחת ומה לא, לא היה בלעדי ליו"ר. מי שניצח על מערכת ואיזן מאחורי הקלעים היא סיגל ועכשיו אני יכול לגלות זאת. מי שחייב לך את התודה הגדולה האם האנשים ברחוב שהחוק מגן עליהם".

חברת הכנסת ציפי לבני (המחנה הציוני), הודתה לעו"ד קוגוט "על הרגעים שבהם היית בלם לח"כים ולממשלה";

חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "דברי הפרידה שלך הם המדריך המושלם לחברי הכנסת. את אובדן גדול ואני נורא עצובה שאת הולכת".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "מעריך את יכולתך לעמוד מולנו כח"כים ולומר מהם הקווים האדומים";

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "האומץ היה תמיד נר לרגלייך, הבאת כבוד לייעוץ המשפטי, לוועדת החוקה ולכנסת";

ח"כ בני בגין (הליכוד): "שנים רבות לא למדתי כל כך הרבה בזמן כל-כך קצר. מודה לך על מה שלמדתי בישיבות ועל מה שהסכמת ללמדני ביניהן";

ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת): "בדרך כלל אנחנו משני צדי המתרס, אך הפעם אומר שאני מסכים לכל מילה שנאמרה. חסרונך יורגש";

ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "באתי לכנסת תוך ויכוח אידאולוגי עם משפטנים וסברתי שבמשטר דמוקרטי מי שקובע הם לא היועצים המשפטיים. בלשכה המשפטית של הכנסת יש כמה ששינו את דעתי ואחת מהם היא סיגל. היו מקרים שהתיישרתי לפי דעתה למרות שלא היה לי קל, אבל סמכתי על עמדתה ועל כך שהרמה המשפטית הגבוהה של הלשכה המשפטית , יכולה להתמודד מול משרד המשפטים. תחסרי לנו מאוד"

פרקליט המדינה שי ניצן: "הופעתי כאן כפרקליט בתקופת ההתנתקות ולמרות שסיגל באה מהבית שלנו כפרקליטה לשעבר, זה לא שינה לה דבר. רבע אחוז הנחה לא קיבלתי אצלה אף פעם למרות החברות האישית. יש עלייך קונצנזוס של ימין שמאל, יהודים וערבים, ממשלה וכנסת".

אושר סופית: ביטול ניכוי הקצבה החודשית שמקבלים ניצולי השואה לפי ההסכם עם גרמניה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 8), התשע"ו-2016, של ח"כ טלי פלסקוב, הצעה דומה של ח"כ דב חנין.

סעיף 3(ג) לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז–2007, קובע כי מסכום הקצבה המגיעה לניצולי שואה, תנוכה הקצבה החודשית שמקבלים הניצולים לפי ההסכם עם גרמניה משנת 1992. מוצע לבטל את חובת הניכוי לגבי ניצולי שואה שזכאים לתגמול או לתגמול מוגדל לפי סעיף 4א או 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, קרי, בעלי דרגת נכות מעל 25% שאין להם הכנסה נוספת. תחילתו של החוק ב-1 בספטמבר 2016.

ח"כ טלי פלסקוב: מדובר בניצולי שואה המצויים במצב כלכלי קשה והניכוי שמתבצע מקשה עליהם בקיום היום יומי. כעת משיבוטל הניכוי יתווסף לכל ניצול שואה סכום של 1300 ₪ בחודש.  מדובר בהצעת חוק חשובה מאוד שמטרתה לאפשר לניצולי השואה קיום מינימאלי בכבוד.  נמצאים איתנו כאן ניצולי שואה מרחבי הארץ שבאו לכאן לכנסת כדי להגיד לכם תודה.

ח"כ דב חנין: זה עוול שצריך היה לתקן אותו שפגע בניצולי שואה ולכן חשוב וראוי לתקן אותו. אני מקווה שבדרך הזו צעד אחר צעד נתקדם בתיקון עוולות וליקויים שנותרו.

שרת הקליטה והעלייה סופה לנדבר: אני מאוד שמחה ומתרגשת לראות שהחוק הזה שעליו נלחמתי מתחילת הקדנציה, סוף סוף עובר. אני זוכרת איך עמדתי עם דמעות בעיניים מול ניצולי השואה וביקשנו מחברי הכנסת לתמוך בחוק. ההחזר שניצולי השואה קיבלו מגרמניה לא יכול להיחשב כהכנסה. אסור למדינת ישראל להרוויח על ניצולי שואה.

בקריאה שלישית תמכו בחוק 70 ח"כים ללא מתנגדים.

יו"ר הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי מיקי זוהר: "נפעל להכנסת התכנית הלאומית לפיתוח הצפון לתקציב"

הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי בראשותו של חה"כ מיקי זוהר (הליכוד) התכנסה בצהריים לישיבתה הראשונה בכנס החורף שנפתח היום. הדיון עסק בדרישה לכלול בתקציב המדינה הדו-שנתי הקרוב את תכנית ההטבות לצפון בסך 18 מיליארד שקלים שאושרה בממשלה לפני כשנה וחצי. יו"ר הוועדה חה"כ מיקי זוהר אמר בפתח הדיון: "הקיפוח בין המרכז לצפון הוא בלתי נסבל. הטבות המס אינן מספיקות. צריך להעביר בדחיפות משאבים לצפון. המושכים בחוטים מכוונים לאזור המרכז ועלינו לשים סוף לעניין".

חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) ויגאל גואטה (ש"ס) קראו לחברי הקואליציה שלא לתמוך בתקציב אם הוא לא יכלול את התכנית לפיתוח הצפון. "צריך להעביר מסר חד משמעי לראש הממשלה ולשר האוצר שבלי התכנית לטובת הצפון – לא יהיה תקציב", אמר חה"כ סמוטריץ'. ח"כ יגאל גואטה הוסיף: "אני יליד קריית שמונה, ומשחר ילדותי אני שומע על תכניות למען הצפון. אבל כשאין קטיושות שוכחים מהצפון. אנחנו צריכים לאיים שלא נצביע בעד תקציב המדינה אם לא יועברו תקציבים לצפון".

חה"כ חיליק בר (המחנה הציוני) אמר שבשל המדיניות הננקטת התחום המפותח ביותר בצפון הוא ארגוני מחאה. "יש שתי מדינות בתוך מדינת ישראל – המדינה שבין חדרה לגדרה וכל השאר. כאופוזיציה, נתמוך במעשים של הממשלה לטובת הצפון".

סטודנטים הלומדים במכללת "תל חי" שהשתתפו בדיון העריכו כי לצערם, לאחר סיום לימודיהם ייאלצו למצוא עבודה באזור המרכז משום שמצב התעסוקה בצפון בלתי אפשרי. דולי עירון מתנועת "הגיע זמן גליל" אמרה: "חשוב לי להבהיר שאני לא גרה בפריפריה אלא ב-ג-ל-י-ל". המהפכה החברתית תתחיל בצפון".

יו"ר הוועדה חה"כ מיקי זוהר סיכם את הדיון וקרא לממשלה ליישם את החלטתה לפיתוח משמעותי של הגליל ולגיוס משאבים לטובת התכנית שאושרה. לדבריו, הוועדה תפעל מול משרד האוצר ותעקוב אחר יישום התכנית. "הוועדה קוראת לממשלה שלא להביא לכנסת את התקציב ללא התכנית הלאומית לפיתוח הצפון", דברי חה"כ זוהר.

בדיון ועדת החוקה נתגלה: מתחילת 2016 הוצאו 20 צווי מעצר מנהליים ו-75 צווי הגבלה

ועדת החוקה חוק ומשפט, פתחה היום (ב') את כנס החורף בדיון על התיקון לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)- הסעיפים שפוצלו מהצעת חוק המאבק בטרור, שעניינם מעצר מנהל וצווי הגבלה וצמצום. לפי הצעת החוק, הסמכות להורות על מעצר מנהלי תיקבע כהסדר קבע, ללא תלות בקיום מצב חירום. בנוסף, לשר הביטחון תהיה סמכות להורות בצו על הגבלות מנהליות, מטעמי ביטחון.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הבהיר כבר בתחילת הדיון כי אין בכוונתו "להסתפק בניתוק מצב החירום, אלא לפתוח את חוק המעצרים ולבחון את ההסדרים הקבועים בו עד כמה הם מתאימים והאם נדרשים איזונים נוספים". כמו כן, אמר כי יבחן את צווי ההגבלה- "האם להשאיר רשימה פתוחה או סגורה וכן לדון בביקורת השיפוטית ובביקורת הפנימית".

המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי הציג את עיקרי השינויים המוצעים והוסיף כי "המילים הדרמטיות של פגיעה אנושה בזכויות אדם הן תיאור מופרך למצב שקיים עשרות שנים". עוד הבהיר כי "החוק מיטיב את המצב ביחס לזכויות אדם, שכן מבטלים את ברירת המחדל לפיה כל ההליכים יהיו בדלתיים סגורות וחלק מההליך יהיה גלוי". הוא הוסיף כי "מעצר מנהלי הוא כלי בעייתי ביותר אבל אין לנו פריבילגיה להיצמד רק לערך אחד. המעצר המנהלי מציל חיים ומשתמשים בו רק כשאין דרך אחרת למנוע סכנה. מתחילת השנה הוצאו 20 צווי מעצר מנהלי, לא כולל את איו"ש, ו-75 צווי הגבלה". הוא מנה שישה הבדלים ביחס לצווי ההגבלה, "שהולמים יותר את זכויות האדם, ביחס לתקנות ההגנה": 1. לפי החוק החדש שר הביטחון יוציא צו מעצר מנהלי ולא המפקד הצבאי; 2. על החוק החדש לא תחול שמירת הדינים וכך תהיה ביקורת שיפוטית; 3. הוצאת הצו כיום מוגדרת במונחים אמורפיים כגון הבטחת שלום הציבור, דיכוי התקוממות והבטחת סדר ציבורי. בחוק החדש מצמצמים את המונחים לביטחון המדינה או ביטחון הציבור; 4. זכות השימוע הקיימת בפרקטיקה, תעוגן; 5. שתי ערכאות ערעור- בנוסף לערכאת בג"ץ, יתווסף בית המשפט לעניינים מנהליים; 6. הוספת דרישת המידתיות.

לצד סעיפים אלו, מנה המשנה ליועמ"ש עו"ד נזרי 2 הבדלים שלכאורה מחמירים את המצב: 1. סעיף הסל הכללי  (רשימה פתוחה של ההגבלות);   2. האפשרות למעצר בית מלא שכיום לא קיימת (קיים מעצר בית חלקי). נזרי העיר כי "ניתן לפרש זאת גם לטובת זכויות האדם שכן זה מאפשר גמישות אל מול האלטרנטיבה של מעצר בכלא".

ח"כ בני בגין (הליכוד) הציע "לחשוב שוב על תפקידיהם של שר הביטחון והרמטכ"ל במצב שגרה ולשקול מחדש את האוטומטיות שהתרגלנו אליה, אולי להוסיף את השר לביטחון הפנים". על דברים אלו הגיב היו"ר ח"כ סלומינסקי ואמר כי יש בכוונתו לשקול "להוסיף לשר הביטחון יועץ בדמות שר המשפטים או השר לביטחון הפנים, שתהיה עוד עין בוחנת". המשנה ליועמ"ש עו"ד נזרי השיב כי "בפרקטיקה אין עין אחת. כל מעצר מנהלי נבחן גם על-ידי משרד המשפטים בגלל הרגישות הרבה. אין כאן חותמת גומי"

ח"כ חיים ילין (יש עתיד), העלה חשש לשימוש "בקלות יתר בצו, שהוא לכאורה פחות פוגעני"

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "זהו אחד החוקים המסוכנים ביותר. המבחן של ודאות קרובה לא כתוב וב"יסוד סביר" משתמשים בכל דבר. בזמנו הפסקתי להופיע בתיקים כאלו, כדי לא להיות כלי במחזה אבסורד שאין לי בו כעו"ד שום השפעה. אנחנו מתנגדים למעצרים מנהליים נגד יהודים וערבים. כשיש חשדות תבדקו ואל תברחו לדרך הקלה".

חברת הכנסת רויטל סויד (המחנה הציוני): "אנחנו מחוקקים חוק חדש עם אמצעים דרקוניים. יש כאן דואליות ולכן ניתן אולי להעלות את הרף, לצמצם את ההגבלות ולהוסיף אמצעי פיקוח".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "הכנסת קבעה כבר ב-1951 כי על ועדת החוקה לבטל את תקנות ההגנה והיום לוקחים את המנגנונים המפלצתיים של השלטון הזר הבריטי ומחוקקים אותם כחוק מודרני. אפילו השיפורים המוצגים הם הרעה במצב. כשמדובר בשר ליברמן אני לא יודע על מי יאסור ללכת לשירותים"

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "כעו"ד ייצגתי בתיקי מעצר מנהלי וחשתי את העוול למיוצג, למערכת המשפט ולחברה. יש כאן שילוב של סמכויות דרקוניות והפחדת שופטים, שיחשבו פעמיים אם אפשר להתערב במצב כזה"

 למסמך הכנה מאת הייעוץ המשפטי לוועדה בעניין מעצר מנהלי וצווי הגבלה

ראש הממשלה נתניהו: "אנחנו נשקם את רשות השידור ונעשה זאת באחריות כספית". יו"ר האופוזיציה הרצוג: "העקרונות והיעדים של נתניהו זהים להפיכה צבאית קלאסית"

כנס החורף של המושב השלישי בכנסת ה-20 נפתח במליאת הכנסת בישיבה מיוחדת במעמד נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפני תחילת דבריו עזבו את האולם במחאה חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, נשא הודעה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תכניות הממשלה למושב הקרוב.

בפתח דבריו הביא נתניהו ציטוטים ותחזיות על המזרח התיכון שהתפרסמו בעיתונים בארץ ובעולם, שהופרכו תוך זמן קצר ואמר: "אחת הסיבות שלא דחקנו את עצמנו לפינות היא שבניגוד לאותם פרשנים מטעם עצמם, אני מאמין שההצלחה והשגשוג שלנו היא העוצמה שלנו. מה שמדהים הוא שאותם אנשים שנתנו אז את עצות הסרק שלהם, ממשיכים לתת את אותן עצות גם היום. רק תצאו מהשטחים ויהיה טוב, לא חשוב מה יקרה בצד השני. קודם ניסוג אחר כך נחשוב. לפעמים נדמה לי שחלק מהאנשים הללו חיים היקום מקביל.

אני פועל אחרת ואני לא ירא במקריאות הביניים. במזרח התיכון הסוער והבלתי יציב יש רק מדיניות אחת להבטיח את העתיד השלום והתקווה וזו ישראל חזקה. הרוב הגדול של אזרחי ישראל מבינים היטב את מה שאותם פרשנים בעייני עצמם מסרבים להבין, שבאזורנו רק החזק שורד.

אזרחים רבים במדינות ערביות מבינים שישראל היא לא האויב שלהם אלא בעלת ברית במאבק שלהם עם דאעש ואיראן. משהו גדול מתרחש כאן. זה לא קורה בכל העולם הערבי אבל יש רבים בעולם הערבי שלמדו להתייחס בכבוד והערכה למדינת ישראל.

למה זה קורה? כי התקפלנו? כי חזרנו לקווי 67? כי חילקנו את ירושלים? זה קורה כי אנחנו חזקים וכי העולם המוסלמי נמצא במאבק על עתידו.

כולנו ראינו במשחקים האולימפיים את אורי ששון מושיט יד ליריבו, זו היא בדיוק מדינת ישראל. אבל מה לעשות והיריב לא נענה ליד המושתת. גם לי היה מקרה דומה עם חבר פרלמנט מוסלמי בהולנד. נו, אז מה קרה? זעקנו שאין תקווה ואין עתיד? אבו מאזן מסרב לענות ליד המושתת שלנו לשלום. ממתי התקווה שלנו תלויה בהסכמה של שכינינו?"

נתניהו התייחס לאתגרים הצפויים במושב הכנסת הקרוב ואמר: "יש גם בעיות שצריך לפתור והחשובה שבהן היא הדיור. יש תנופת בנייה ובשנים הקרובות נבנה עוד. אנחנו מתמקדים בצרכים של משפחות העולים, ומעודדים השתלבות של הציבור החרדי בשוק העבודה. אנחנו משקיעים באוכלוסייה הערבית. האוכלוסייה הערבית הביעה אמון בממשלה, בכנסת ובצה"ל, בניגוד לחברי הכנסת שלהם. אני רוצה לראות אתכם האזרחים הערבים של המדינה משולבים בחברה. השקענו בכך סכום עתק. לכולם יש מקום בסיפור ההצלחה הישראלית, אנחנו לא רוצים להשאיר אף אחד מאחור.

במהלך מושב החורף נעביר תקציב דו שנתי ונעביר יחד גם רפורמות חשובות. נקלוט את מטוסי הf-35 , נחתום על חוזה עם גרמניה לשלוש צוללות נוספות,נרחיב את מהפכת התחבורה ברחבי ישראל ונמשיך לדאוג להתיישבות ביהודה ושומרון.

הבוקר ביקשנו מבית המשפט דחייה לגבי עמונה על מנת לטפל בסוגייה. אני בטוח שבסופו של יום גם המתיישבים יפעלו באחריות. הם יודעים שאין ולא תהיה ממשלה אוהדת יותר למפעל ההתיישבות.

אנחנו נשקם את רשות השידור ונעשה זאת באחריות כספית.

שני המועמדים לנשיאות ארה"ב הזמינו אותי לבית הלבן לאחר הבחירות, גם כאן בניגוד לתעשיית הדכדוך, היחסים עם ארה"ב חזקים ואיתנים מתמיד ויישארו כאלה. כי האמריקאים שותפים לערכים שלנו. אני מבקש להודות להם על הסיוע הביטחוני.

אין זה אומר שמעת לעת לא מתגלים חילוקי דעות ביננו, אני מקווה שזה יהיה נדיר. הנשיא אובמה הכריז ב2011 שהשלום לא יושג באמצעות החלטות של האו"ם אלא באמצעות משא ומתן ישיר. הוא צדק, ואני רוצה להאמין שהוא לא יפקיר את המדיניות הזו ובכל מקרה ישראל תתנגד לניסיון להכתיב לה תנאים מבחוץ.

יש חוצפה מיוחדת לומר על הממשלות בראשותי שלא פיתחנו את הפריפריה, זה אבסורד. ממשלה בראשותי שמה 27 מיליון ₪ בנושא. אנחנו פיתחנו את הפריפרייה כפי שאף אחד לא פיתח בתולדות המדינה.

הפטיש ש"פתח" את ישיבת האסיפה המכוננת הראשונה מוצג בכנסת

בדרכם לישיבת הפתיחה של כנס החורף של הכנסת, עצרו יו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין, נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו וראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג, לצפות במיצג החדש במסדרון התערוכות המכיל את הפטיש שעוצב במיוחד לישיבה הראשונה של האספה המכוננת בט"ו בשבט תש"ט. ליד הפטיש מוצגים גם הסרט שנגזר בחנוכת משכן הכנסת בגבעת רם, לפני 50 שנים, והמספריים שעוצבו במיוחד עבור טקס חנוכת משכן הקבע של הכנסת.

ועדת הכלכלה החלה לדון בהצעות לתיקון חוק המכר כדי לחזק את ההגנה על רוכשי הדירות מקבלנים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לבצע שורה של תיקונים בחוק המכר, שנועדו לחזק את ההגנה על רוכשי הדירות ולסייע להם אל מול הקבלנים. ההצעה כוללת תיקונים שנועדו לחייב את הקבלנים ומוכרי הדירות לציין בחוזה את מועד קבלת היתר הבנייה, ולאפשר לרוכשי דירות לבטל עסקה במקרים בהם חלפו 60 יום מהמועד שצוין בחוזה והיתר הבנייה עדיין לא ניתן היתר בנייה, ובמידה ולא צוין מועד לקבלת היתר בחוזה יהיה הקונה רשאי לבטל את החוזה כל עוד לא ניתן ההיתר. עוד מוצע לקצר מ-3 שנים לשנתיים את התקופה שבה הדיירים יהיו מחויבים לחוזי האחזקה והניהול שחתם הקבלן עם חברות חיצוניות. עוד מוצע כי הסכום שמשלמים הרוכשים לעורך הדין של הקבלן עבור רישום הזכויות בדירה ישולם ישירות לקבלן, ויהיה חלק בלתי נפרד ממחיר הדירה.
כמו כן החליטה היום הוועדה למזג להצעה הממשלתית הצעות אחרות של חברות וחברי כנסת לתיקון החוק, בהן ההצעה של ח"כ יואב קיש וחברי כנסת נוספים להגביל לשנה את תקופת ההתחייבות להתקשרות עם מתחזק מעליות, ההצעה של ח"כ מיכל רוזין להוסיף למפרט המצורף לחוזי המכר מידע על החלק היחסי של רוכש הדירה ברכוש המשותף, וההצעה של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני להעביר לידי הרוכשים גם את תכנית הקונסטרוקציה של הדירה, את תכנית החשמל של הדירה ואת תכנית מערכות המים והביוב של הדירה.
היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון, עו"ד אלעזר במברגר, אמר כי "בעקבות פניות שהגיעו למשרד הן מהציבור והן מצד קבלנים, יזמים ועורכי דין, הייתה תחושה שאנחנו מזהים לא מעט חורים בחקיקה הקיימת". הוא הסביר כי חוק המכר נועד להסדיר את מערכת היחסים בין היזמים והקבלנים לצרכנים רוכשי הדירות, ונדרש איזון בין הצדדים. ח"כ קיש הציג את הצעתו בנושא מתן שירות למעליות וביקש למזג אותה עם הצעת החוק הממשלתית. ח"כ רוזין ביקשה גם היא למזג את הצעתה עם הצעת הממשלה, היא הסבירה כי זוג שרכש דירה ולא קיבל מידע מלא על השטח הציבורי קיבל חיוב ארנונה שגבוה ב-3,000 שקל בשנה ממה שהעריך. היא הוסיפה כי לא ברורה לה ההתנגדות של משרד הבינוי והשיכון לשלב את הצעתה בהצעה הממשלתית.
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, התייחס להצעה שהקבלן ישלם את שכר טרחת עורך הדין המבצע את רישום הבעלות, ויגבה זאת כחלק מהתשלום הכולל על הדירה, ואמר כי אזרח שרוכש דירה חייב לדעת שהוא משלם את שכר הטרחה לעורך הדין בנפרד מהעסקה, שכן עורך הדין מתחייב כלפיו להעביר את בעלות הנכס. הוא אף התייחס לכך שהוספת העלות למחיר הדירה תעלה את תשלום המס. המשנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אמיר הלר, אמר כי חוק המכר מאוד מפורט והוא הולך והופך לסוג של חוזה. לדבריו, הבעיות נמצאות היכן שתיקוני החקיקה יצרו בירוקרטיה שתוסיף עלויות כספיות שיכבידו על ביצוע העסקה. דורון לוי, מנכ"ל חברת בנייה שזכתה במכרז מחיר למשתכן, אמר כי הוספת העלות של ההוצאות המשפטיות ל-2,000 דירות, שנאמדת בכ-10 מיליון שקל במקרה שלו ובעשרות מיליונים בפרויקטים של מחיר למשתכן, תהפוך את הפרויקטים ללא כדאיים כלכלית ותחיל על היזמים הוצאה שלא יוכלו לעמוד בה.
היו"ר כבל התייחס לפרויקטים של מחיר למשתכן ואמר כי לא מדובר בעניין של מה בכך, וכי הוא מתכוון למצוא לכך את הפתרון. הוא סיכם ואמר כי המחלוקת סביב ההצעה אינן גדולות וכי אין סיבה שההצעה לא תטופל במהרה. עם זאת הוא ביקש מנציגי משרד השיכון לנסות לגשר על הפערים עם הגופים השונים, כך שניתן יהיה להשלים את החקיקה בהקדם. הוא הוסיף ודרש לקבל ממשרד הבינוי והשיכון את כל המידע באשר להשפעה של החקיקה על עורכי הדין ועל הקבלנים והיזמים, ומה הצרכן ירוויח ממנה.

ח"כ כבל: דורש לשקול מחדש את ההחלטה לאסור על השמאי הממשלתי לפרסם נתונים על מחירי הדיור

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום בפרסום נתונים על ענף הנדל"ן – התחלות בנייה, גמר בנייה ומחירי הדירות, זאת על רקע ההחלטה לאפשר אך ורק ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לפרסם נתונים על מחירי הדיור בישראל. היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי מדובר באחד הנושאים החשובים ביותר לאזרחי ישראל, ובסיכומו אמר כי הוועדה דורשת מהממשלה לשקול מחדש את ההחלטה לאסור על השמאי הממשלתי לפרסם נתונים. "פירוטכניקה לא תשפר את מחירי הדיור, זה נראה שההחלטה נבעה מכך שהשמאי הממשלתי קלקל את השורה כי הנתונים עליהם דיווח היו שונים מנתוני הלמ"ס". באשר להמשך עליית מחירי הדיור אמר היו"ר כבל כי "אם כל אחד עושה כל מאמץ בתחומו ועדיין המחירים לא יורדים, אז אולי לראש הממשלה אין עניין שהם ירדו. ראש הממשלה היה צריך לטלטל את הממשלה שלו על כל חלקיה כדי שזה יקרה".
ראש מטה הדיור יצחקי אמר כי השמאי הממשלתי פרסם סקירה של השינוי במחיר דירת 4 חדרים ב-14 ערים בלבד. "זה לא מדד, הציבור לא יודע את ההבדל בין סקירה למדד ואנחנו לא רוצים שהוא יתבלבל. כדי לא לבלבל את הציבור ביקשנו שיהיה גורם מקצועי אחד שיפרסם נתונים על המחירים", אמר. הוא אף התייחס למצב הענף ואמר כי עקב אכילס העיקרי הוא המחסור בעובדים. לדבריו, יש תכנון של מעל 100 אלף דירות בשנה וזה ימשך כך גם בשנים הקרובות, אך מספר הדירות בבניה עומד על כ-55 אלף. "היום אין כוח ייצור מספיק שיכול לעבור את המספר הזה. אין עובדים", אמר.
הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן, הסביר גם הוא כי הציבור בסוף רואה מספר אחד והוא מבולבל. "כמו שאין שלושה מדדי מחירים לצרכן כך צריך להיות גם מדד מחירי דיור אחד", אמר. היו"ר כבל העיר כי השאלה היא "האם מישהו מחק את הנתונים של השמאי הממשלתי מהלוח כי זה לא הסתדר לו". פרופ' פפרמן אמר בתגובה כי בדיקת נתוני הלמ"ס ונתוני השמאי על פני 3 חודשים הראו תוצאות די דומות. עם זאת הוא הוסיף כי סוכם על שיתוף פעולה עם אנשי השמאי הממשלתי, והוא יוכל להעביר ללמ"ס אינפורמציה. באשר לנתוני התחלות הבנייה, שהתעדכנו לאחרונה כלפי מעלה, אמר פרופ' פפרמן כי הנתונים מתקבלים ממשרד הבינוי ונתוני המשרד לפני העדכון לא כללו את כל הבנייה החדשה בחריש.
ח"כ יעקב פרי אמר כי מקור הנתונים באשר למכירת הדירות היא רשות המסים, ושאל מדוע נציגיה לא הגיעו לדיון. היו"ר כבל התייחס גם להיעדרות השמאי הממשלתי ונציגיו ושאל "האם מישהו מנע מהם להגיע". יצחקי הגיב ואמר כי הוא לא חושב שמישהו מנע מהם להגיע לישיבה. עם זאת היו"ר כבל הודיע כי הוועדה תפנה לרשות המסים ולשמאי הממשלתי ותדרוש לדעת מדוע אף אחד מנציגיהם לא הגיעו לישיבה.
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, אמר כי הבעיות בענף הן ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה. הוא הוסיף כי יש לפחות שני סעיפי חקיקה שמקנים לשמאי הממשלתי סמכות לפרסם את הסקירה שלו, שכוללת תחזיות. "השמאי מבצע סקירה של המוצר השכיח ביותר, והוא זה שצריך לסמן את המגמה. חשבו שלכאורה אם יטענו שהמחירים עומדים לרדת זה יקרה, אבל זה לא קורה והדבר הזה גרם לאנשים, שמכרו דירות ולא קנו או שנשארו על הגדר, להפסיד הרבה מאוד כסף. זאת הממשלה הראשונה שאומרת בריש גלי שהיא רוצה להשפיע על מחירי הדיור, וזאת שגיאה כי אנשים מחכים ואם השינוי לא מגיע הם הולכים וקונים דירות בכל מחיר. בקרוב יחלו להגיע נתוני מחיר למשתכן, שהמדינה החליטה לסבסד, והם נמוכים ב-20-30 אחוז ממחיר השוק – הדבר הזה ייתן מכה למדד כלפי מטה וזה לא משהו שצריך למדוד אותו", אמר דנוס.
ח"כ יעל כהן פארן אמרה כי ההחלטה למנוע פרסום סקירת השמאי הממשלתי נראית תמוהה עד שערורייתית. "יש פה תחושה לא נוחה של סתימת פיות של גורמים שלא נעים לשמוע אותם. זה מחדל שהנתונים לא גלויים לציבור". ח"כ יוליה מלינובסקי הוסיפה כי היא גרה בשכירות בגלל האשליה שעוד מעט מחירי הדיור ירדו. "אני זכאית למחיר למשתכן אבל לא אלך לגור במקומות שאינן סמוכים למקומות העבודה ורחוקים מאזורי הביקוש. אנשים ניגשים למחיר למשתכן לא כדי לגור בדירות אלא כדי להשכיר אותן, זה ישראבלוף כי באזורי הביקוש בונים רק מגדלי יוקרה", אמרה. ח"כ יוסי יונה הוסיף כי עליות המחירים בענף הן אינדיקציה להיצע הקטן, והממשלה צריכה להציג תחזית לפתרון המשבר ואם הוא לא ייפתר לשקול טיפול בו בדרכים אחרות.
מנהלת מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן, אפרת טולקובסקי, אמרה כי קשה לגופים הפרטיים להשיג את הנתונים, שצריכים להיות נגישים לכולם. היא קראה לפתוח את הנתונים לשימוש הציבור ואמרה: "אזרחי ישראל לא טיפשים ויודעים להתמודד עם מדד שמראה ירידה לצד מדד שמראה עלייה".
היו"ר כבל סיכם ואמר כי צריך שקיפות וצריך לאפשר לציבור להחליט מה הנתון הרלוונטי אליו בקבלת ההחלטה הכי משמעותית בחיים. הוא הוסיף כי הוועדה תפנה לממשלה בדרישה לשקול מחדש את ההחלטה לאסור על השמאי הממשלתי לפרסם את סקירתו. "לא מדובר בסודות מדינה ופירוטכניקה לא תשפר את מחירי הדיור. זה נראה שמישהו חשב שהשמאי מקלקל את השורה כי הוא פרסם נתונים שונים מהלמ"ס, ואם כל אחד יורק דם בתחומו וזה מה שקורה, אז אולי לראש הממשלה אין עניין שהמחירים ירדו. ראש הממשלה היה צריך לטלטל את ממשלתו על כל חלקיה, אבל כנראה שלמישהו אין עניין שהמחירים ירדו אז אנחנו מתעסקים עם השמאי הממשלתי", אמר.

שר הביטחון: "קיצור השירות בצה"ל בחוק ההסדרים, הינו טעות, אך נכבד את ההסכם"

שר הביטחון, אביגדור ליברמן, הופיע היום (ב')  בפני מליאת ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), וסקר סוגיות שונות שעל סדר היום המדיני והביטחוני.

בתחילתה של הישיבה, נשאו יו"ר הוועדה ושר הביטחון, דברים לזכרו של הנשיא לשעבר, שמעון פרס ז"ל. לאחר מכן ביקש השר להתייחס להתקפות על קציני צה"ל ולנושא תנאי השירות, ואמר, בין השאר:

"אסור להשלים עם המצב שבו קצינים במדים הם אובייקט להתקפות, להתנפלות ולהשתלחות בכלל ובטח שלא מצד חברי-כנסת… אפשר לתקוף את השר, את סגן השר או כל אחד אחר מהדרג הפוליטי אבל לא את נציגי צה"ל, שהם לא רשאים אפילו לענות. תעזבו את הקצינים והחיילים – צה"ל מחוץ למשחק… מי שיש לו טענות שיבוא בטענות לדרג המדיני".

"זה פשוט לא מתקבל על הדעת, בוודאי לאור גודל האתגר שעומד בפני הצבא בניסיון להשאיר אנשים טובים בצבא הקבע, החל מנגדים העובדים במחסני החירום, שהמשכורת ברוטו שלהם נעה בין 6000-6500 ₪ ועד לאנשי סייבר, שצריכים לעמוד בפיתויים שהשוק הפרטי מציע להם חדשות לבקרים…. הניסיונות האלו להשמיץ את צה"ל ולתקוף את הקצינים הם פגיעה בלב ליבה של החברה הישראלית ובביטחון ישראל".

המשך הסקירה היה חסוי, ולהלן עיקרי הדברים:

השר המשיך להתייחס לנושא תנאי השירות, והקושי להשאיר אנשים טובים בצבא, ואמר כי תחושת השליחות היא אחד הדברים שניתן להציע, אך ללא גיבוי מכל גווני החברה בישראל, גם זו עלולה להיפגע, וצה"ל יאבד כח אדם איכותי. בהקשר זה גם חשף שר הביטחון את עמדתו האישית לגבי קיצור שירות החובה אשר צפוי להיכלל בחוק ההסדרים, ואמר שההחלטה על כך התקבלה לא בתקופתו, והוא סבור שהיא איננה נכונה, אך יכבד את ההסכמות שהושגו.

השר אמר כי ברשות הפלסטינית כולם עוסקים ב"יום שאחרי אבו מאזן". אבו מאזן עצמו עסוק בעיקר בהשארת מורשת מדינית, כולל שורת יוזמות מדיניות המתוכננת ל-2017, ואינו פועל לשיפור המצב הכלכלי ברשות. שיפור המצב הכלכלי של הפלסטינים הוא אינטרס ביטחוני ישראלי, וכאשר ברור שלא ניתן להגיע להסכמות בנושאים מדיניים כמו ירושלים, עדיין ניתן לפעול לשיפור תנאי המחייה והכלכלה, אך הנחיית הרשות לנציגיה היא לא לדבר על כך, אלא על הנושאים המדיניים.

לחמאס בעזה יש 26 אלף לוחמים ועוד 40 אלף פקידים להם החמאס משלם משכורות. חמאס היום בונה כח התקפי, בכדי לנסות ולהעביר את הלחימה לשטח ישראל בסיבוב הבא, אך גם פועל לריסון גופים שונים ברצועה, בעיקר הודות לשינוי מדיניות התגובה הישראלית לכל אירוע, אשר הוחמרה באופן דרמטי. במקביל ציין השר כי ישראל תשקיע בשנים הקרובות 3.5 מיליארד ₪ בהגנה על יישובי עוטף עזה, תוך ניהול סיכונים מחושב.

חמאס מצוי במצוקה תקציבית, בשל התמעטות בכספים המוזרמים לו מחו"ל, ורצועת עזה כולה במצוקה כלכלית-אזרחית. כיום רק אחוז בודד מהתקציב האזרחי בעזה מקורו בחמאס, כאשר 4% נוספים מגיעים מהרשות הפלסטינית, ו-95% מגיעים מהקהילה הבינ"ל. ישנו מתח מובנה בין הרצון לאפשר לתושבי עזה תנאי מחייה טובים יותר, לבין הידיעה כי החמאס מנצל זאת להתחזקות, כמו למשל באישור הכנסת חומרי בניין.

השר אמר גם כי חמאס אינו מעוניין לפתור את המשבר בעזה, בכדי להכריח את הקהילה הבינ"ל להיות מעורבת, וכך למשל מונע את חיבורו לחשמל של מתקן טיהור, אשר הבנק העולמי מימן את הקמתו במאה מיליון דולר, וישראל אישרה אספקת חשמל ייעודית לו.  מעל 90% מהמים בעזה אין ראויים לשתייה, וההתארגנות הבינ"ל להטפלת מים תיקח לפחות שנתיים לסיוע בנושא, אך המשבר יגיע עוד קודם לכן, וישראל תגבש בחודשים הקרובים תכנית להתמודדות עימו.

יו"ר הוועדה שאל את שר הביטחון האם בכהונתו הוא מתכוון לאשר את תפיסת הביטחון של ישראל, אשר ממתינה כבר שנים רבות, אך לא הגיעה לכדי אישור. השר השיב כי אכן יש לגבש תפיסת ביטחון סדורה, אך יש לו השגות רבות לתפיסה שגובשה בוועדת מרידור, ולכן הדבר ייקח עוד זמן.

ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) ביקש לציין בפני השר כי הוא חולק על קביעות מבקר המדינה בעניין הפנסיות של קציני צה"ל, שכן זו לדעתו ההטבה האחרונה שנשארה להציע לקצינים. לאחר מכן ביקש ח"כ פרץ מהשר להתייחס לראיון שנתן לעיתון "אל-קודס" בו למעשה ביטל את אבו מאזן, אך הציע הטבות לחמאס אם ירסנו את עצמם. "ראוי שישראל לא תעסוק בהמלכת מלכים, כי נכשלנו בכך בעבר, ומהדברים גם עולה מסר שרק מי שיפעיל כח נגד ישראל יזכה לאפשרות של הטבות, ובכך יכול להיות מסר מעודד לטרור".

שר הביטחון השיב כי הוא אינו חושב שישראל צריכה "להמליך מלכים" וגם אין לו כל כוונה לעשות זאת. הביקורת כלפי אבו מאזן היא בגלל שאנשי עסקים פלסטינים אמרו לו שעזיבתו של אבו מאזן היא הצד שהכי יעזור לכלכלה הפלסטינית. עוד חזר השר על גישתו של "מקלות וגזרים", ודיבר על פרויקטים והיתרי בנייה בשטחי C שאישר ליישובים ביו"ש אשר שנים רבות לא יצאו מהם מחבלים לפעולות טרור.

יישום רפורמת הקורנפלקס: "מגלים תקלות קשות במפעלים ובמשחטות"

במסגרת הדיון אושרו פה אחד תקנות המאפשרות למשרד הבריאות להפחית עיצומים כספיים שהוטלו על עוסקים במזון אשר הפרו את החוק, בשל נסיבות אישיות או חשש לקריסת עסק. עו"ד רוית ארבל מהתאחדות התעשיינים קבלה על שיעורי ההפחתה: "עדיין עשוי להינתן קנס גבוה של עשרות אלפי שקלים על שערה שנכנסה בטעות, או טעות בסימון. אנחנו מבקשים לאפשר למשרד הבריאות להקל עוד במקרים מסוימים". בתגובה אמרה עו"ד שרון גוטמן ממשרד הבריאות: "לנוכח המקרים שנחשפו בחודשים האחרונים, אני מבקשת להשאיר את שיעור ההפחתות על כנן".
במהלך הדיון אמר יו"ר איגוד הווטרינרים ברשויות המקומיות, משה רפאלוביץ: "בביקורות שאנחנו עורכים מתגלות תקלות קשות במפעלים ובמשחטות, בהם לא היינו מצפים לדברים כאלה". אבשלום דולב, חבר ארגון המשחטות התעשייתיות, טען כי בעקבות הרפורמה נדרשים בעלי משחטות לשלם אגרות היקרות עד 900% יותר מהאגרות טרם כניסתה של הרפורמה לתוקף, אולם מנהלת המחלקה הווטרינרית במרכז לשלטון מקומי, עינת פלינט, אמרה בתגובה: "הנתונים שאתה מציג רחוקים מהמציאות". אלחנן לוטם, אף הוא מארגון המשחטות, קבל על ריחוק גיאוגרפי של תחנות בקרה ושעות פעילות מצומצמות שלהן, הגורמים לעיכוב משאיות הובלה ושיבוש העבודה. יועמ"ש משרד החקלאות, אפרת אביאני, ביקשה להבהיר כי אין חובה להגיע לבדיקות המשנה ולשלם עבורן.
מנהל שירות המזון הארצי, אלי גורדון, ציין כי מאז כניסתו לתוקף של החוק, הוגשו 1,948 בקשות ייבוא מקוונות. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), הגיב: "אלה מספרים פנטסטיים, בהתחשב בפרק הזמן הקצר". עם זאת, ציין גורדון כי טרם אוישה משרה מבין 50 התקנים שהוקצו לרשות המזון במסגרת החוק, בעיקר לצורכי פיקוח וייעוץ משפטי. זאת בשל עיכוב הנובע מהצורך בקיום מכרזים למשרות אלה. אלאלוף בתגובה: "ראשית יש לאייש את המשרות בשטח. אני דורש דיווח בכתב תוך שלושה חודשים על ההתקדמות באיוש המשרות".
במהלך הדיון נזף אלאלוף במשרד החקלאות, על מענים לפניות של רשויות מקומיות בענייני הפיקוח על המזון המתעכבים במשך חודשים, לדבריו. "הגיע הזמן שתתייחסו קצת יותר ברצינות", אמר והודיע כי בחודש הבא יתקיים דיון על היערכות משרד החקלאות והיערכות צה"ל ליישום הרפורמה.