הזיהום במפרץ חיפה: "להגביר שקיפות הנתונים לציבור"

דיון חמישי במספר, בעניין זיהום האוויר ממפעלי מפרץ חיפה, התקיים היום (שני) בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שיבחה את פעילות המשרד להגנת הסביבה, אך דרשה יתר פיקוח, זירוז העברת מיכל האמוניה ויתר שקיפות בנתונים לציבור. "מדובר בבריאות הציבור ולא פעם גם בחיי אדם – ולכן לא נרפה עד לשיפור המצב. לצערנו, למרות פרסום הנתונים – לא נמסרו הנתונים הגולמיים כדי לאפשר מחקר ובקרה, ולא ניתנה תשובה על היעלמות נתונים מסוימים. קורים דברים. אפשר לשמוע אפילו מנימת דברי המנכ"ל כי אכן נעשית עבודה, השפה משתנה והמעורבות של המשרד להגנת הסביבה הולכת וגדלה. אך, איננו מסתפקים בקיים, ונעקוב כל העת לקבלת עוד ועוד נתונים, להגביר את הביקורות ובעיקר את ביקורת-הפתע ולשתף את הציבור".

לדברי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בשנה החולפת בלבד הושקעו כ-3.5 מיליארד ₪ בהפחתת זיהום אויר מתעשייה ותחבורה, ובנוסף הוחמרו רישיונות העסק של 26 המפעלים במפרץ, הוקמה יחידת פיקוח מיוחדת לאזור, הורחבו הבדיקות המזהמות בארובות המפעלים מ-302 בשנה – ליותר מאלף, נערכו 81 סיורים 40% מהם סיורי-פתע, 19 חקירות נפתחו נגד מפעלים מזהמים, פורסם מכרז להוצאת מיכל האמוניה מהאזור, ומשנת 2009 נרשמת ירידה חדה בזיהום האזור, "אך אנו לא מסתפקים בכך, והתקנים כיום לגבי כל החומרים, הם מהמחמירים ביותר בעולם, ומערך הניטור הוא מהמתקדמים בעולם". הוא הבטיח שיפור והגברת הפיקוח, בכוח-אדם ובאמצעים אלקטרוניים, עדכון החוק והתקנות כדי להתאימם להתנהלות המפעלים, ושיפור המידע לציבור.

תמר זנדברג (מרצ) שאלה על הערבות הכלכלית להקמת מיכל האמוניה מחדש, דב חנין (הרשימה המשותפת) עודד את מהלך הוצאת מפעלים מהמפרץ וקרא לבדיקה אלו תעשיות באמת נחוצות למדינה, אכרם חסון (כולנו) הבטיח מאבק ציבורי נגד הרחבת בתי הזיקוק, ואילו זוהיר בהלול (המחנה הציוני) האשים את המשרד להגנת הסביבה "באי-סגירת בתי ספר באזור, כדי למנוע נזקים בריאותיים". חברתו לסיעה, יעל כהן-פארן התריעה ממחסור בנתונים בבסיסו של הדו"ח האפידמיולוגי, והד"ר אודי קלינר, סגן ראש שרותי בריאות הציבור במשרד הבריאות הבטיח מנגד לבדוק טענה זו.

רוני אירמאי, מ"פורום עזרא למניעת אסונות" קרא לבחון חלופות לשימוש באמוניה כפי הנבדקות בעולם, אך הד"ר שולמית נזר, סמנכ"לית המשרד, השיבה כי מהלך זה אינו מעשי, ובינתיים נעשה כל מאמץ כדי למזער את הסיכון. נורית שטורך, סגנית מנהל מחוז חיפה, ציינה כי הרחבת בתי הזיקוק אין פירושה הרחבת השטח הפיזי של המפעלים, אלא רק מתירה להם הרחבה של  20% במבנים, בשטח הנמצא כבר ברשותם.

לדברי עוז כץ, נציג משרד הכלכלה, פעילות משרדי הבריאות והגנת הסביבה בפיקוח ובבקרה היא ברף המחמיר ביותר מתקנות אלו ברחבי העולם. במקביל הוא ציין את החשיבות בשמירת תעשיה חזקה ויציבה, המספקת מקומות עבודה רבים לתושבי האזור.

יו"ר הכנסת לשעבר, דן תיכון וכיום חבר מועצת נשר, הזהיר כי "מיכל האמוניה היא סכנה שאין כמותה, יותר מפצצה גרעינית, וניסים לא מתרחשים כל העת", והאשים כי "כספי הארנונה מטים את שיקול הדעת של ראשי הערים". גם רשף חן, היועץ המשפטי של עיריית חיפה הוסיף כי העיריה מנהלת מאבק בניסיון לסגור את ייצור האמוניה. הסכנה היא קטסטרופלית בקנה מידה שהוזכר כאן של פצצת אטום. מדינת ישראל היתה צריכה לשאול את עצמה מזמן – האם הגיוני שנסכן כזו כמות של אנשים בשביל כזו כמות של כסף. המדינה עוצמת עיניים ביחס להיקף הסיכון".

יובל חיו, נציג מבקר המדינה, הוסיף כי התפתחות מפרץ חיפה מחייבת עבודת-מטה של תכנון ובדיקת סוגיות-יסוד, ואילו אבי שגב, יו"ר "הקואליציה לבריאות הציבור" טען לניגודי-ענייניים בין הגופים המכינים את תסקירי הסביבה – ובין המפעלים עליהם הם מפקחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*