ארכיון חודשי: נובמבר 2016

החוק ישונה: ילדים הנוסעים במוניות לבתי הספר יחויבו בכיסא בטיחות מותאם לגילם

הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ב') דיון בנושא 'בטיחות ילדים בנסיעה במונית'.

במוקד הדיון עמד החוק, המתיר להסיע ילדים במוניות ללא מושבי בטיחות מותאמים, וכך שבצורה מסוכנת זו מוסעים יום יום ילדים רבים, מרביתם בעלי מוגבלויות, להם משמשות המוניות – הסעות בפיקוח משרד החינוך.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) פתחה את הדיון: "הגיעו אלי פניות שונות של הורים שלא יכולים להתמודד עם סיכון ילדיהם בחסות החוק. לא יכול להיות שנעשה הכול כדי שהילדים שלנו יהיו מוגנים, ושמגיעים למוניות החוקים משתנים והילדים שלנו יהיו תחת סכנה בנסיעה".

אסי סוזנה, מנהל אגף מטענים במשרד התחבורה: "אנו סבורים שלא מעשי וסביר שנהג מונית יחזיק במונית שלו מספר כסאות ויצטרך כל פעם להחליף כיסא לפי הנוסע שעולה. יש תחנות שכן נותנות שירות המאפשר בנסיעות המוזמנות מראש לבקש כיסא לילד. האחריות היא של ההורים, שידאגו לכיסא ולא יעלו אם אין".

יו"ר הועדה: "האחריות ההורית תמיד במקום הראשון, אבל גם אם חברה שלי מסיעה את הילד שלי היא מחויבת לכיסא והחוק מטיל עליה את האחריות. משתמע שאם נוח אז אנחנו מגנים על הילדים שלנו ואם לא אז לא. מדובר בהצלת נפשות. אם תהייה תאונת דרכים במונית הילד מוגן שם מפגיעה?!".

יהודה בר אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות: "זו אחריות של ההורים, לבעל מונית אין מקום לשים כיסאות מאחורה, איזו מזוודה תיכנס לרכב?!. אי אפשר להפיל הכול עלינו".

בהמשך הדיון דנו הצדדים בתקנה המאפשרת למוניות להסיע שני ילדים עד גיל 5, מעבר למספר הנוסעים המותר ברכב. "אם הם מתחת לגיל 5 אפשר להפקיר אותם?! תהתה ח"כ שאשא ביטון וקראה למשרד התחבורה לקבוע כי לפחות בנסיעות בינעירוניות תבוטל התקנה הזו וכן התקנה המאפשרת להסיע ילדים ללא מושב בטיחות מותאם.

יו"ר איגוד נהגי המוניות השיב כי ישנה אפשרות לקבל כיסאות בהסעות המוזמנות מראש בחלק מהתחנות: "חוק שיחייב אותנו לספק כיסאות לא ייתן לזה את הפתרון, לא תהייה אחריות של נהגי המוניות לסוגיה הזו. שהורים יביאו איתם כיסאות".

אביטל אפל פנקס, מארגון 'בטרם' ציינה כי "בוסטרים מצילים חיים חד משמעית ואנו רואים בבתי החולים את ההבדלים בפגיעות וכן במקרי מוות. רואים את זה לצערנו גם בקרב המגזר הערבי שפחות מקפידים על חגירת הילדים, שם התמותה בקרב ילדים גבוה הרבה יותר בתאונות".

"אנחנו מקבלים הרבה פניות מהורים שמבקשים מושבים מתחנות מוניות ואין לתחנות מענה כזה. צריך לחייב תחנות בהחזקת מושבים כאלה" הוסיפה אפל פנקס שהציפה בעיה נוספת: "ילדים בעלי מוגבלויות יושבים בכיסא הקדמי כבר מגיל 3 נוכח כך שהחוק מחייב מלווה במונית, והוא לעיתים קרובות יושב לצד שני הילדים האחרים במושב האחורי כי החוק מחייב שיהיה לצד הילדים. גם לא תמיד נהגי המוניות מנתקים את כריות האוויר במצב כזה".

לאחר דין ודברים, ולבקשת יו"ר הוועדה התחייב שמעון אבני, מנהל אגף הסעות במשרד החינוך כי ישונה החוק בכל הנוגע לילדים מתחת לגיל 6 המוסעים במוניות מטעם משרד החינוך למוסדות החינוך בהם הם לומדים, כאשר במרבית המקרים מדובר בילדים בעלי מוגבלויות.

כך הוסכם כי התקנות יקבעו מעתה כי בגילאים אלה יחייבו תקנות משרד החינוך כי ההורים יספקו כיסאות נסיעה עבור ילדיהם, "אם הורים יבואו ללא כיסא ילדם לא יוכל לנסוע" התחייב אבני, כאשר המהלך קיבל גם את הסכמת איגוד נהגי המוניות.

אבני ציין כי לגבי הורים שאינם מחזיקים כיסאות בטיחות ויתקשו לרכוש כאלה "יסייע משרד החינוך ברכישת הכיסאות".

מנגד ח"כ אורי מקלב, תהה האם הורים יוכלו להסתדר עם השינוי: "אני רואה את הקושי של ההורים להוריד ילדים, לפעמים שני הורים מורידים ילד בעל מוגבלות, זה היה להם עול להביא גם מושב".

גם בנוגע לבעיית ילדי החינוך המיוחד היושבים בקדמת הרכב הגיעו הצדדים לסיכום, ונציג משרד החינוך התחייב: "נוציא תיקון על העניין הזה. ילד מגיל 3 הוא רך מידי כדי לשבת על מושב קדמי, נקבע כי רק ילד מגיל 8 יוכל לשבת שם במקרה בו יש מלווה ברכב".

ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "המטרה שלנו אינה להכביד אלא להבטיח את בטיחותם של הילדים שנוסעים במוניות. נוסף על הסיכומים כאן, אני מבקשת ממשרד התחבורה לעגן כי בכל תחנת מוניות יוחזקו לפי חוק בוסטרים וכיסאות בטיחות, כך שניתן יהיה לתת מענה בטוח לפחות נסיעות מוזמנות בשלב ראשון. אנו מבקשים משרד התחבורה גם לשנות את התקנות ולקבוע כי בנסיעות בינעירוניות תהייה חובה במושבי בטיחות לילדים, ושיהיה אסור להסיע יותר ממספר הנוסעים המותר בחוק בנסיעות אלא, גם אם מדובר בילדים מתחת לגיל 5. זה בשלב ראשון ובהמשך נבקש להחיל זאת על כל נסיעה במונית, חייו של ילד אינם הפקר, לא ברכב פרטי ולא במונית".

הזיהום במפרץ חיפה: "להגביר שקיפות הנתונים לציבור"

דיון חמישי במספר, בעניין זיהום האוויר ממפעלי מפרץ חיפה, התקיים היום (שני) בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שיבחה את פעילות המשרד להגנת הסביבה, אך דרשה יתר פיקוח, זירוז העברת מיכל האמוניה ויתר שקיפות בנתונים לציבור. "מדובר בבריאות הציבור ולא פעם גם בחיי אדם – ולכן לא נרפה עד לשיפור המצב. לצערנו, למרות פרסום הנתונים – לא נמסרו הנתונים הגולמיים כדי לאפשר מחקר ובקרה, ולא ניתנה תשובה על היעלמות נתונים מסוימים. קורים דברים. אפשר לשמוע אפילו מנימת דברי המנכ"ל כי אכן נעשית עבודה, השפה משתנה והמעורבות של המשרד להגנת הסביבה הולכת וגדלה. אך, איננו מסתפקים בקיים, ונעקוב כל העת לקבלת עוד ועוד נתונים, להגביר את הביקורות ובעיקר את ביקורת-הפתע ולשתף את הציבור".

לדברי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, בשנה החולפת בלבד הושקעו כ-3.5 מיליארד ₪ בהפחתת זיהום אויר מתעשייה ותחבורה, ובנוסף הוחמרו רישיונות העסק של 26 המפעלים במפרץ, הוקמה יחידת פיקוח מיוחדת לאזור, הורחבו הבדיקות המזהמות בארובות המפעלים מ-302 בשנה – ליותר מאלף, נערכו 81 סיורים 40% מהם סיורי-פתע, 19 חקירות נפתחו נגד מפעלים מזהמים, פורסם מכרז להוצאת מיכל האמוניה מהאזור, ומשנת 2009 נרשמת ירידה חדה בזיהום האזור, "אך אנו לא מסתפקים בכך, והתקנים כיום לגבי כל החומרים, הם מהמחמירים ביותר בעולם, ומערך הניטור הוא מהמתקדמים בעולם". הוא הבטיח שיפור והגברת הפיקוח, בכוח-אדם ובאמצעים אלקטרוניים, עדכון החוק והתקנות כדי להתאימם להתנהלות המפעלים, ושיפור המידע לציבור.

תמר זנדברג (מרצ) שאלה על הערבות הכלכלית להקמת מיכל האמוניה מחדש, דב חנין (הרשימה המשותפת) עודד את מהלך הוצאת מפעלים מהמפרץ וקרא לבדיקה אלו תעשיות באמת נחוצות למדינה, אכרם חסון (כולנו) הבטיח מאבק ציבורי נגד הרחבת בתי הזיקוק, ואילו זוהיר בהלול (המחנה הציוני) האשים את המשרד להגנת הסביבה "באי-סגירת בתי ספר באזור, כדי למנוע נזקים בריאותיים". חברתו לסיעה, יעל כהן-פארן התריעה ממחסור בנתונים בבסיסו של הדו"ח האפידמיולוגי, והד"ר אודי קלינר, סגן ראש שרותי בריאות הציבור במשרד הבריאות הבטיח מנגד לבדוק טענה זו.

רוני אירמאי, מ"פורום עזרא למניעת אסונות" קרא לבחון חלופות לשימוש באמוניה כפי הנבדקות בעולם, אך הד"ר שולמית נזר, סמנכ"לית המשרד, השיבה כי מהלך זה אינו מעשי, ובינתיים נעשה כל מאמץ כדי למזער את הסיכון. נורית שטורך, סגנית מנהל מחוז חיפה, ציינה כי הרחבת בתי הזיקוק אין פירושה הרחבת השטח הפיזי של המפעלים, אלא רק מתירה להם הרחבה של  20% במבנים, בשטח הנמצא כבר ברשותם.

לדברי עוז כץ, נציג משרד הכלכלה, פעילות משרדי הבריאות והגנת הסביבה בפיקוח ובבקרה היא ברף המחמיר ביותר מתקנות אלו ברחבי העולם. במקביל הוא ציין את החשיבות בשמירת תעשיה חזקה ויציבה, המספקת מקומות עבודה רבים לתושבי האזור.

יו"ר הכנסת לשעבר, דן תיכון וכיום חבר מועצת נשר, הזהיר כי "מיכל האמוניה היא סכנה שאין כמותה, יותר מפצצה גרעינית, וניסים לא מתרחשים כל העת", והאשים כי "כספי הארנונה מטים את שיקול הדעת של ראשי הערים". גם רשף חן, היועץ המשפטי של עיריית חיפה הוסיף כי העיריה מנהלת מאבק בניסיון לסגור את ייצור האמוניה. הסכנה היא קטסטרופלית בקנה מידה שהוזכר כאן של פצצת אטום. מדינת ישראל היתה צריכה לשאול את עצמה מזמן – האם הגיוני שנסכן כזו כמות של אנשים בשביל כזו כמות של כסף. המדינה עוצמת עיניים ביחס להיקף הסיכון".

יובל חיו, נציג מבקר המדינה, הוסיף כי התפתחות מפרץ חיפה מחייבת עבודת-מטה של תכנון ובדיקת סוגיות-יסוד, ואילו אבי שגב, יו"ר "הקואליציה לבריאות הציבור" טען לניגודי-ענייניים בין הגופים המכינים את תסקירי הסביבה – ובין המפעלים עליהם הם מפקחים.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: אמנה עם רוסיה תספק פנסיות לעולים. בדרך אמנות דומות עם ארגנטינה, פולין וברזיל

נציגי הביטוח הלאומי, הודיעו היום (שני) בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת על חתימת אמנה עם רוסיה שתבטיח תשלומי פנסיה לעולים שעבדו שם בעבר. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) בירך על ההישג, אך קרא להשלמת ההליך בחתימת אמנה דומה עם אוקראינה, ממנה עלו לארץ עולים רבים.
עו"ד יעקב ששפורטה, סגן היועץ המשפטי והממונה על האמנות הבינלאומיות בביטוח הלאומי סיפר כי לאחר מאמצים שנמשכו שנים, נחתמה בחודשים האחרונים אמנה בעניין פנסיה עם רוסיה. כל עולה שעבד לפחות שנה אחת ברוסיה או בשטחה, גם אם נאלץ לוותר אח"כ על אזרחותו הרוסית, יוכל לקבל ממנה פנסיה, "ולהערכתנו כ-60 אלף איש יוכלו להנות מהאמנה החדשה. בשנת 2012 נחתמה אמנה דומה עם אוקראינה, אך היא טרם אושררה בגלל פרוץ המשבר שם". ששפורטה הבטיח כי בדרך חתימת אמנות דומות עם ארגנטינה, פולין וברזיל, לאחרונה נחתמו עם בולגריה, רומניה והונגריה, ועם רוב מדינות מערב אירופה כבר קיימות אמנות דומות. לדבריו, חתימת אמנה דומה עם לטביה, נתקלת בהתנגדות מצידם.
לדברי ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) פרטי האמנה לא הובאו כנדרש לידיעת חברי הכנסת, ואילו יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) קראה להעמיד חתימת אמנות נוספות בראש סדרי העדיפויות של משרד החוץ, כדי להקל על מצבם הכלכלי של עולים רבים.
יעקב ליבנה, נציג משרד החוץ הבהיר כי מדובר רק של שטחי הפדרציה הרוסית כיום, וכן לא נכללו באמנה וטרנים ואחרים, אך מנגד הובטח כי מעמדם יובטח בצו נשיאותי של פוטין. מתקיים מו"מ עם בלרוס ומולדובה. אסתר בלום, מועצת ארגוני עולים, קראה מנגד לעדכן את האמנה עם צרפת, לאור השינויים שהתרחשו בינתיים.

הוועדה למאבק בסמים: מודל ניסויי של בתי משפט קהילתיים הנוטים לשקם עבריינים במקום להפלילם, יורחב. תוך 3 שנים יפעלו 6 כאלה

הוועדה למאבק בסמים בראשות ח"כ תמר זנדברג שמעה היום דיווח על בתי המשפט הקהילתיים, פרויקט ניסויי, שיורחב בשנתיים הקרובות. "בתי המשפט הקהילתיים הם כלי משפטי-מנהלי מאד חשוב שמשתלב בהסטת הדגש לכיוון הטיפולי-שיקומי", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ זנדברג, "הוועדה מתכוונת לשים דגש על רעיונות טיפוליים נוספים. הוועדה תקיים סיור באחד מבתי המשפט הקהילתיים שכבר פועלים ותעקוב אחר התפר שבין מערכות הבריאות והרווחה".

בתי משפט הקהילתיים שמים דגש יותר על השיקום ופחות על הענישה. "יש לנו עניין לקדם את השיקום ופחות הפללה", ציינה יו"ר הוועדה, ח"כ זנדברג, "כל העולם מסתכל באופן אחר על הטיפול במכורים. לא צריך לקדש את ההפללה".

מדובר בפיילוט ראשוני שהורחב באחרונה בהחלטת ממשלה. רחל וינשטיין, מנהלת שירות המבחן: " המטרה המרכזית היא הפסקת עבריינות והשתלבות מחדש בחברה. זו תכנית אישית שנתפרת לפי מידה, הוליסטית וממוקדת מטרות. עוסקים בכמה מעגלי חיים מרכזיים: רווחה, מיצוי זכויות, הסדרת חובות, טיפול רגשי, טיפול נפשי וגופני, לקויות למידה, הרחבת רשתות התמיכה, פיתוח קשרים חברתיים, הסתגלות לחיים שומרי חוק".

דניאלה בייניש, משרד המשפטים" שני בתי המשפט הקהילתיים שכבר פועלים הם בבאר שבע וברמלה. ברמלה שליש מוסלמים. האישומים מאד דומים ברמלה ובבאר שבע. בקיץ האחרון התקבלה החלטה להרחיב את הפיילוט ל4 מחוזות נוספים: י-ם, חיפה, צפון ות"א. בעוד כ3 שנים אמורים לפעול 6 בתי משפט . כ-30% ממשתתפי התכנית הם אנשים שזקוקים לטיפולי גמילה מסמים ואלכוהול. בתי המשפט הקהילתיים הם בתי משפט פליליים לכל דבר אך הם מסתכלים על המשפט הפלילי בדרך אלטרנטיבית. הנתונים מלמדים על 42% חזרה למאסר. 73% מהאסירים החדשים ב2015 נשפטו לשנה וחצי ומטה. כלומר רוב העבירות הן "קלות" יחסית. שאלנו את עצמנו כיצד יכולה המערכת לטפל בבעיה מהשורש. זה מודל שבא להציע צמצום העבריינות החוזרת – כזו שמגיעה מבעיות אישיות. יש הלימה מלאה בין פרופיל עבריינים כאלה לבין אוכלוסיות חלשות. הניסיון הוא להסיט את תשומת הלב בתיקים מסוימים שבהם יוצע שיקום בקהילה כתחליף למאסר, בפיקוח שיפוטי צמוד ובליווי כל הגורמים השיפוטיים והקהילתיים. יש עבירות שלא בעניין: צווארון לבן, שחיתות, נשק, מין. כל שאר העבירות הן פוטנציאל אם שאר התנאים מתקיימים. שירות המבחן מבצע את הזיהוי. עורך מבחן התאמה".

יו"ר הוועדה ח"כ זנדברג ביקשה לדעת כיצד מטופלים מקרים של התמכרויות. דניאלה בייניש, משרד המשפטים: "אנחנו בונים תשתית עירונית לכל הטיפול. 15 איש עברו אשפוזים גם ברמלה וגם בב"ש. לא נתקלנו בבעיית שיבוץ. נתקלנו בבעיות במקרים של תחלואה כפולה. ברמלה למשל אין אשפוז יום, אז תופרים חליפת פתרונות. מבחינתנו זו רק תחילת הדרך. חושבים על ההמשך: תעסוקה, חובות וכו'. יש מספיק מקום בקורסים. הסתכלות הוליסטית הייתה מסירה חסמים".

סקירה כלכלית סוערת: שר האוצר כחלון בוועדת הכספים: "אם לא יימצא כיסוי תקציבי לכך, אתנגד לביטול תאגיד השידור הציבורי"

כ

חלון: "במידת הצורך אטיל וטו על הסגירה. מאחורי המספרים והאינטרסים עומדים עובדים שיפוטרו". חברי אופוזיציה עזבו את הישיבה בתרעומת לאחר עזיבת השר

יו"ר ועדת הכספים גפני: "חרף כל הבעיות, צריך לזכור – המדיניות הכלכלית מוכיחה עצמה"

סערה בעת סקירתו הכלכלית של שר האוצר, הבוקר (ב'), בוועדת הכספים. ראשי רשויות ומועצות אזוריות מהצפון הביעו מחאה בפני השר על-כך שלטענתם, התקציב לא כולל תכנית משמעותית מבוססת תקציבים, לקידום יישובי הצפון. המחאה הגיעה לשיאה כאשר אחדים מתושבי הצפון שהגיעו לישיבה פרצו בצעקות לעבר השר והוצאו מהאולם. שר האוצר, משה כחלון (כולנו), פתח בהצהרה לגבי תאגיד השידור הציבורי, בטרם החל בסקירתו. כחלון: "התפקיד שלי הוא לשמור על הקופה הציבורית. סגירת משמעותה בזבוז של מאות מיליוני ₪ וכל עוד לא יימצא כיסוי תקציבי לכך, אתנגד לסגירה. עפ"י ההסכמים הקואליציוניים, ביכולתי להטיל וטו בעניין". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בירך את השר ודווקא הביע תמיכה בניהול הכלכלי של המדינה בשנים האחרונות. "המדיניות הכלכלית הוכיחה עצמה, המשק הישראלי חזק, הצמיחה גבוהה, האבטלה נמוכה ודירוג האשראי של ישראל גבוה, אף שיש בעיות שדורשות טיפול" אמר.

יו"ר הוועדה גפני, פתח את הישיבה כאמור, בדברי ברכה לשר וציין, ש"המשק ישראלי חזק, המדיניות הכלכלית הוכיחה עצמה, דירוג האשראי גבוה, הצמיחה גבוהה, האבטלה נמוכה, אף שחלק גדול מהתקציב לביטחון. אף שיש בעיות בוערות ודברים שמצריכים טיפול, יש לקחת בחשבון קודם את כל הדברים הטובים, שרמת החיים גבוהה יותר. היה יכול להיות אחרת. בנושא הדיור, אף שהאוצר הגדיר זאת כיעד מרכזי, עדיין לא רואים ירידה במחירי הדירות וזה נושא קריטי; קורת גג לזוגות צעירים".

שר האוצר כחלון, הצהיר לגבי תאגיד השידור הציבורי: ""מאחורי כל המספרים וההתלבטויות נמצאים אנשים שנקלטו, שנקלטים ושחלילה ופוטרו ובתפיסת עולמי לא משחקים באנשים. ביטול התאגיד משמעותו הפסד רישום נכסים מיידי של 1.7 מיליארד ₪ ו- 370 מיליון ₪ בשנה. מי שרוצה לבטל את התאגיד, זה עולה כסף, ואני לא מוכן לקצץ בחינוך, ברווחה, בבריאות וכד'. אני מתחייב שלא לזרוק את הכספים הללו. אני יודע מה הערך של כל שקל. התפקיד שלי לשמור על הקופה הציבורית. צריכה להיות רשות שידור ציבורי מאוזנת. אני מאמין בשידור ציבורי חזק, אבל יש כאן כסף גדול. סגירה זה בזבוז של מאות מיליוני ₪ ואם לא נשתכנע שאין את הבזבוז הזה לא נאפשר את זה. יש הסכמים קואליציוניים שם מופיע שראש הממשלה מתעסק עם התקשורת וזה בסדר, אך כל הוצאה תקציבית מעבר ל- 10 מיליון ₪, זה דורש אישור שר האוצר. לכן לא אוותר ואם צריך להטיל וטו אטיל אותו".
השר סקר בראשי פרקים את מצבה של הכלכלה ואת המדיניות הכלכלית לשנים 2017-2018: "תקציב המדינה לשנתיים הקרובות נועד להמשיך את הצמיחה והגידול בהוצאה הציבורית. אנחנו מטפלים ביוקר המחייה, בין השאר ע"י הורדת מכסים, בטונה, בירקות וכד'. זה לא קל ואני רואה את ההפגנות. אבל חייבים לעשות משהו להורדת יוקר המחייה. התקציב כולל תוספת למשרדים החברתיים בבסיס התקציב. הפחתנו מס הכנסה על משכורות נמוכות ומעמד הביניים, אך לא לבעלי משכורות גבוהות".

כחלון ציין, כי "התכנית הכלכלית לשנתיים הקרובות כוללת עידוד הצמיחה, המו"פ וההשכלה הגבוהה. עידוד הצמיחה מתבטא במאות מיליוני ₪ בבסיס התקציב, קידום הייצוא ועידוד יצואנים, העלאת הפיריון בתעשייה, בענפי השירותים והמסחר, עידוד עסקים קטנים. סך התקציב למגזר העסקי בכל אחת משנות התקציב: 3 מיליארד ₪ לעומת 2.5 מיליארד ₪ קודם כיום. המדיניות הכלכלית שלנו מוכיחה עצמה ועפ"י אומדנים הצמיחה ברבען השלישי של 2016 היא בכיוון הנכון, החוב שלנו לעולם הוא הקטן ביוצר בעולם המערבי, האבטלה בשפל של כל השנים האחרונות". "מבחינה חברתית, התקציב הקרוב כולל הגדלה משמעותית של ההוצאה הציבורית, כולל בדיור הציבורי, ע"י תקציב לרכישת עוד אלפי דירות לדיור הציבורי, המשך תכנית מחי למשתכן ועוד".
בעקבות מחאת ראשי רשויות ומועצות אזוריות מהצפון, שהובילה להרחקת מספר אנשים מהדיון, אמר כחלון: "אנחנו פועלים לסיוע למגזר העסקי בצופן, לפיתוח תשתיות והוספת כיתות בצפון. היום אחר הצהריים אני נפגש עם עוד שרים לגיבוש תכנית אסטרטגית לצפון".

חברי הכנסת העלו טענות שונות בפני שר האוצר וחלקם הציעו הצעות לנקיטת פעולות נדרשות להגברת הצמיחה וחיזוק הפריפריה. מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "נדרשים הפחתת רגולציה, הורדת מיסים ואז משקיעים יעזבו שוק הנדל"ן ויעברו לבורסה. יש לגרום לאנשים למכור נכסים ולעזוב שוק הנדל"ן. המחסום – מס שבח. ביטול הפטור ממס שבח בשנים האחרונות הוא חלק מבעיית הנדל"ן. יש להחזירו". חברי הכנסת מהאופוזיציה הקדישו את עיקר דבריהם למצוקה בצפון. ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "התקציב חסר תכנית ממשית ליצירת מנועי צמיחה בצפון, שכה חשובים לשגשוגו".

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "ראש הממשלה מוכן לבזבז מיליארדים על סגירת התאגיד אך לא להשקעה בצפון. אני מצפה מהממשלה ומהאוצר למהלך משמעותי בצפון. אף שאנו באופוזיציה נתמוך במהלך של שר האוצר למיסוי דירה שלישית". ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "שיעור העוני בישראל מהגבוהים ב- OECD. אפילו יוון עם המשבר הכלכלי שעברה, שיעור העוני בה פחות גבוה. ערבים מהווים 20% באוכלוסייה אך רק 10% מהמועסקים. בתכנית הכלכלית אין סעיף להגברת קליטת ערבים בשירות הציבורי. יש ריבוי טבעי גם במגזר הערבי, להקים עיר חדשה". השר כחלון השיב על-כך: "יש אלפי דירות במחיר למשתכן גם במגזר הערבי".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "עדיין יוקר המחייה בישראל מהגבוהים ב- OECD. אנחנו באחד המקומות הנמוכים בהוצאה הציבורית בתקציבים האזרחיים. צריך תכנית חומש או עשור להגיע לממוצע ה- OECD בהוצאה הציבורית". ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "הישיבה היום לגבי הצפון לא תועיל. עכשיו יושבים, והחלטות יתקבלו בסוף דצמבר ובסוף לא ייכנסו לבסיס התקציב. סוגיית הצפון איננה עניין של ימין ושמאל". שפיר העלתה בפני ראשי האוצר את סוגיית חשיפת מערכות המחשוב הנוגעות לתקצוב בפני חברי הכנסת: "יש לאפשר לחברי הכנסת כניסה למערכת מרכב"ה. אני ממתינה לתשובה בנושא כבר 8 חודשים". מנכ"ל האוצר, שי באב"ד השיב: "אין התנגדות לחשיפת המערכות בפני חברי הכנסת. הנושא בבדיקה, המערכות לא מתעדכנות מידי יום".
חברי ועדה מהאופוזיציה עזבו את חדר הוועדה תוך הבעת תרעומת על עזיבת שר האוצר את הישיבה בטרם השיב על השאלות שהפנו אליו. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, הודיע, כי יחדש את הדיון על התקציב וכי יזמן את כל ראשי האוצר לתת סקירה מלאה על התקציב והמדיניות הכלכלית מיד לאחר אישורו בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

תקציב המדינה הונח על שולחן הח"כים, ולראשונה בפורמט דיגיטלי

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין הודיע במליאת הכנסת כי תקציב המדינה לשנתיים הקרובות הונח על שולחנם של חברי הכנסת, והפעם לראשונה – בפורמט דיגיטלי.

אדלשטיין אמר לחברי הכנסת: "בשעה זו הונחו על שולחנכם ספרי התקציב לשנתיים הקרובות, אך הפעם- יש גם חידוש מרענן: בשונה מהשנים הקודמות, כחלק מפרויקט "כנסת ירוקה" – הונחו הפעם רוב ספרי התקציב בפורמט דיגיטלי. כך שבמקום מאות הארגזים עם חוברות התקציב, המוכרות לנו מאז ומתמיד, העביר האוצר לכנסת ששים עותקים מודפסים בלבד, והשאר הועלו ל"דיסק און קי", או בשמו העברי: החסן נייד, המחולק לכל חברות וחברי הכנסת.

בנוסף לכך, יועלה קישור מאתר הכנסת לאתר משרד האוצר, לכל מי שירצה לעיין בספר התקציב ברשת. בוודאי שאם יהיה חבר כנסת זה או אחר שירצה לקבל את התקציב מודפס, יוכל לעשות זאת.

צעד זה הוא חלק מהתפיסה הסביבתית המתקדמת שהכנסת רואה לנגד עיניה בעדיפות גבוהה בשנים האחרונות, במסגרתו גם עברנו בין היתר לשימוש בנייר ממוחזר ולשימוש בטאבלטים, בנשיאות ובחלק מהוועדות.

אני מודה לשותפיי לקידום היוזמות הללו – למנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ' ולמזכירת הכנסת, ירדנה מלר-הורביץ. אני משוכנע שדרך זו מנגישה את התקציב באופן שהוא ידידותי הן לחברי הכנסת והן לסביבה, וכולנו יוצאים נשכרים."

לראשונה: טאבלטים במקום ניירות בנשיאות הכנסת

נשיאות הכנסת כבר לא משתמשת בניירות, אלא בטאבלטים.

החל מהיום, הוצבו בחדר יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, לקראת ישיבת הנשיאות השבועית מדי יום שני, טאבלטים שהחליפו את הניירת שהייתה נהוגה במשך שנים רבות. בטאבלטים רואים יושב ראש הנכנסת וסגניו את סדר היום השבועי של מליאת הכנסת, את ההצעות לסדר, ושאר הנושאים הפרלמנטריים שהנשיאות נדרשת לאשר.

בתחילת הישיבה שמעו היו"ר וסגני היושב ראש הסבר טכנולוגי קצר על אופן הפעלת המכשיר ובכך בא הקץ לנוהג של הנחת ניירות על שולחן נשיאות הכנסת.

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר: "ידה הארוכה של הכנסת הירוקה הגיעה עד לנשיאות הכנסת. הניירת הייתה הולכת מכאן ישר לפח וחבל. אני מברך על השינוי ומכאן בואו נצלול לנושאים הפרלמנטריים לקראת יום עמוס שלפנינו", אמר יו"ר הכנסת אדלשטיין.

נשיאות הכנסת אישרה כתמיד גם את סדר היום השבועי ואת הודעת הנשיאות שניתן יהיה למצוא בעמוד השער של אתר הכנסת.

ספרי תקציב המדינה יימסרו לח"כים על 'דיסק און-קי'

באופן מסורתי לקראת דיוני התקציב, הונחו על שולחן חברי הכנסת במליאה ארגזים שהכילו את חוברת תקציב המדינה לקראת אישורו בקריאה ראשונה. בארגזים הונחו חוברות התקציב כחלק מכלי העבודה לחברי הכנסת. השנה החליטה מזכירת הכנסת, ירדנה מלר הורוביץ, בעצה אחת עם יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין ומנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ, לחסוך בנייר ככל האפשר וכחלק מפרויקט "כנסת ירוקה". מחר יונח תקציב המדינה במליאת הכנסת ו-120 חברי כנסת יקבלו אותו הפעם בפורמט דיגיטלי על החסן נייד (דיסק און קי).

הכנסת ביקשה ממשרד האוצר להעביר לה השנה רק 60 עותקים מודפסים שיועברו לחברי ועדת הכספים, לראשי הסיעות בכנסת ולחברי כנסת שביקשו לקבל עותק מודפס. כך, בהשוואה למאות ארגזים של ספר התקציב שהיו מועברים לכנסת בשנים עברו.

בנוסף לדיסק און קי שיחולק לח"כים, יפנה לינק מאתר הכנסת לאתר האוצר, לכול מי שירצה לעיין בספר התקציב באמצעות האינטרנט.

במסגרת פרויקט "כנסת ירוקה" עברה הכנסת זה מכבר לשימוש בנייר ממוחזר, מסכי המחשב במליאת הכנסת מאפשרים לחברי הכנסת עיון בנושאים העולים לדיון במהלך הישיבה ומונעים הדפסה מיותרת וחלק מוועדות הכנסת עברו לשימוש בטבלטים שמציגים את חומרי החקיקה בצורה דיגיטלית. גם נשיאות הכנסת עתידה לעבור לשימוש בטבלטים כבר ממחר.

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין: "מצאנו דרך מצוינת להציג את ספר התקציב בצורה שהיא גם ידידותית לחבר הכנסת אבל גם לסביבה. הגרסה הדיגיטלית תקל על עבודת חברי הכנסת בעיון בחומרי התקציב, ובמקביל, צמצמנו באופן דרמטי את כמות עותקי התקציב המודפסים".

מיכל רוזין: "צריך להעביר את מטולה וחיפה אל מעבר לקו הירוק כדי שזו תממש את חובתה הבסיסית לפיתוח הפריפריה"

חה"כ מיכל רוזין (מרצ)  על השמטת התכנית הלאומית לפיתוח הצפון מהתקציב: "בממשלת הימין הפסבדו לאומית של נתניהו צריך להעביר את מטולה וחיפה אל מעבר לקו הירוק כדי שזו תממש את חובתה הבסיסית לפיתוח הפריפריה. לא מפתיע לראות את הצביעות של חברי הממשלה שפעם אחר פעם מצהירים על "החיבור לעם" ול "פריפריה" ובמקביל קוברים את התכנית הלאומית לפיתוח הצפון. גם בתקציב הנוכחי ממשלת ישראל מנציחה את הפערים וסוטרת לתושבי הצפון בעוד שמפעל ההתנחלויות זוכה להשקעה חסרת תקדים מכספי המיסים שלנו."

מערכת חדשה באתר הכנסת לרישום שדלנים (לוביסטים) לישיבות וועדות

לקראת פתיחת כנס החורף של הכנסת וכחלק מהגברת השקיפות של עבודת הכנסת, הושק מחדש עמוד ה"שדלנים" באתר האינטרנט של הכנסת. מעכשיו מכיל עמוד ה"שדלנים" גם מנוע חיפוש שיאפשר לציבור לראות אילו גופים מיוצגים בכנסת על ידי שדלנים ומי הם השדלנים (לוביסטים)  המייצגים את אותם גופים. השדלנים יתבקשו מעתה למלא טופס מקוון לפני כניסה לוועדה שבו יופיעו פרטיהם, פרטי התאגיד בו הם עובדים והלקוח אותו הם מייצגים. נתונים אלו גם יופיעו בפרוטוקול הוועדה.

בעוד שעד היום עמוד "השדלנים" באתר הכנסת הכיל רק רשימה שמית של השדלנים ולקוחותיהם, העמוד החדש מספק מנוע חיפוש שיאפשר לכל אזרח לאתר פרטים בקלות . מנוע החיפוש החדש יאפשר לאתר שדלן על פי שמו, ובנוסף, ניתן יהיה לאתר פרטים על פי חברת הלובינג ("תאגיד") או על פי החברות או הגופים ("לקוח") המיוצגים בכנסת. המערכת החדשה תאפשר גם סינון על פי קריטריון של שדלן קבוע או זמני.

מעתה, גם יוכלו השדלנים להירשם באמצעות טופס מקוון באתר הכנסת לצורך השתתפותם בישיבות הוועדות. בטופס יציין השדלן את שמו, את החברה בה הוא עובד ואת הגופים אותם הוא מייצג בישיבה אליה הוא מתכוון להופיע. במקרה שבו השדלן ייכנס לישיבת ועדה ויזדהה רק באמצעות אישור הכניסה, המערכת תזהה שהוא לא מילא את הטופס המקוון ותשלח לו ולמנהל הוועדה מייל התרעה מידי שבו יהיה כתוב כי הוא משתתף בישיבה בלי ששלח את הטופס. המייל יכיל גם קישור לטופס המקוון כדי שהשדלן יוכל להירשם מידית. כל הנתונים שאותם מילא השדלן יופיעו בסופו של דבר בפרוטוקול הדיון, כולל החברה או הארגון אותו ייצג השדלן בדיון זה.

מצ"ב לינק לעמוד "שדלנים" באתר הכנסת:

http://main.knesset.gov.il/About/Lobbyist/Pages/Lobbyist.aspx

מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ אמר כי זהו צעד נוסף בבניית שקיפות הכנסת, כערך מרכזי אותו מוביל יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. "במושב הכנסת הקרוב, נשיק עוד כמה חידושים מהותיים שהמכנה המשותף שלהם הוא שקיפות הכנסת. אני מאמין שבדרך זו אנו יוצרים נראות בולטת יותר לעבודה הפרלמנטרית הנעשית כאן ולהשפעה המשמעותית של עבודת הכנסת על כול אזרח בישראל".