ארכיון חודשי: דצמבר 2016

דו"ח האקדמיה למדעים: ישראל הדרדרה מהמקום ה-1 ל-30 בדירוג הפרסומים המדעיים‎

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הגישה היום (ב') לוועדת המדע והטכנולוגיה את  "דוח מצב המדע בישראל" – תשע"ז / 2016. הדו"ח התלת שנתי המסכם את תמונת מצב המדע בישראל בגזרת התשתיות הלאומיות, מדעי הרוח והחברה, המחקר, האקדמיה ואוניברסיטאות.

בפתח הדיון ברך יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב את ד"ר מאיר צדוק, המנכ"ל היוצא של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ואף העניק לו שי על פועלו למען המדע הישראלי בכלל ושיתוף הפעולה עמו בוועדה בפרט.

ח"כ מקלב: "מדובר במסמך חשוב מאוד שמשקף את מה שקיים, מה אנחנו יכולים לעשות ומה צריך לעשות. המטרה היא העתיד, הדו"ח מצביע על הפער הקיים ומוכר לנו היטב בין היכולות וההון האנושי שיש לנו ובין היישום, ההשקעה והמשאבים שאנחנו מקצים עבור כך. יש פער גדול מאוד גם ביחס לצרכים שלנו וגם בהשוואה למקומות אחרים. גם המשבר במדעי הרוח אומר דרשני, תחום שכמעט נעלם. יש מה לעשות, צריך לעשות ותפקידנו לפעול".

פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה: "אנו רואים שיש הישגים אבל גם צרכים ופערים. במקביל לכתיבת הדוח ות"ת עמלה על התוכנית התקציבית ה-6 שנתית. התוכנית היא הישג למחקר. לעניין מדעי הרוח הם בנפשנו. לא יעלה על הדעת שתחומי מחקר מרכזיים של יהדות והכרת היסטוריה של מדינות שכנות  יעלמו".

ח"כ יעל כהן פארן: "מצד אחד יש לנו הרבה זרים שאנחנו אוהבים לשזור לעצמנו אבל צריך לזכור שהם מבוססים על השקעות העבר. הדו"ח אולי לא מספיק תקיף, צריך להשקיע הרבה יותר כדי שיהיה המשך, אחרת לא יהיה מי שישב כאן בחדר, בטח לא במעמד הקיים היום. מדעי הרוח זה קטסטרופה, חייבים לפתור זאת, אם נאבד זאת אז איפה עם הספר?".

בהמשך הדיון הוצג הדו"ח על ידי אנשי פרופסור רשף טנא.

המחברים הציגו הישגים רבים לאקדמיה הישראלית וחוקריה לאורך השנים, כולל שורת פרסים בכלל התחומים, שבמרכזם פרסי הנובל. בנוסף מסתמן גידול מרשים בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים.

מנגד הצביע הדו"ח על פערים ההולכים וגדלים בין מדינת ישראל ליתר מדינות העולם המתקדמות בכל הנוגע להשקעה בתחומי המדע והמחקר והתשתיות היקרות הנדרשות להם. בין היתר עולה מהדו"ח כי ישנה ההתבססות גבוה במיוחד בישראל (50 אחוזים) על שיתופי פעולה וכי ישנה האטה בגידול במספר הסטודנטים לתואר שלישי במשך כעשור.

עוד מצביע הדו"ח על ירידה דרסטית בהשקעה במחקר ופיתוח בהשכלה הגבוהה וכן על סכנה להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית בישראל שעה שבתוך 3 עשורים נותרו בישראל 5 אנשי סגל אקדמי בלבד, לעומת 40 אנשי סגל בשנות ה-80. בנוסף מציג הדו"ח ירידה מהמקום הראשון במספר הפרסומים המדעים לנפש בשנות ה-80, למקום ה-30 כיום וכן על ירידה באיכות הפרסומים הישראלים.

בתחום מדעי הרוח מצביע הדו"ח על סכנה גדולה לעתיד מדעי הרוח, כאשר אין מנוס מהאחדת חלק מהתחומים בישראל.

בצד ההמלצות קראה האקדמיה בתחום התשתיות לאומיות, להקים תוכנית למימון תשתיות מחקר מדעי שתיתן מענה בהיקף של עד 100 מיליון ₪ בשנה. כאשר הדגש הוא על ציוד מחקר בעלות גבוה במיוחד.

פרופסור טנא הציג כי בצד שיתופי הפעולה הבינלאומיים כי הקרן הדו לאומית כפי שהיא קיימת היום לא מאפשרת לישראל להגדיל את הקשרים עם החוקרים בארה"ב, וכך ממליץ הדו"ח להוסיף עד 16 מיליון דולר בשנה להרחבת קשרי המדע בין ישראל לארה"ב.

ח"כ מנואל טרכטנברג: "צריך גם בהעמקת הקשר עם האקדמיה בסין ובהודו שמשקיעות רבות בתחומי המדע והמחקר".

פרץ וזאן, מנכ"ל משרד המדע: "יש רצון גדול של ההודים להדק את השת"פים בכל התחומים המדעיים. יש לנו ביקוש עצום".

ח"כ מקלב: "אנחנו שומעים על 50 אחוז שיתופי פעולה בפרסומים מול החרמות של גורמים שונים באקדמיה, זו אמירה שהחרמות הללו לא ישפיעו על המחקר והמדע בישראל, המדע מדבר בשפה אחידה והפוליטיקה נמצאת בשוליים".

פרופסור בנימין גיגר, יו"ר הנהלת הקרן הלאומית למדע: "תקציב הקרן הוכפל והוא עומד על למעלה מ-600 מיליון ₪, במה שהוביל לקפיצה גדולה מאוד. ישנן תוכניות מיוחדות עם סין, הודו, קנדה ומדיניות נוספות.  יחד עם זאת, בהשוואה לארה"ב ההשקעה שם היא פי 2".

ד"ר ליאת מעוז, סמנכ"ל אסטרטגיה בות"ת: "אחרי שנה של מו"מ אינטנסיבי עם האוצר, בספטמבר האחרון אושרה תוכנית 6 שנתית עם מבט קדימה. יתווספו 7 מיליארד ₪, כאשר התקציב בסוף התקופה יעמוד על 12 מיליארד ש"ח. מדובר בסכומים משמעותיים שניתן בעזרתם לתכנן קדימה. דבר  בעל חשיבות עצומה".

שלמה פשקוס, אגף תקציבים במשרד האוצר: "האוצר רואה קשר מובהק בין ההשקעה באקדמיה ובין הצמיחה במשק. לצרכי המחקר הוקצו כשני מיליארד שקלים שנתיים על פני 6 שנים. לצד כך כל עוד האוניברסיטאות לא ימצאו רלוונטיות של התארים למדעי הרוח לשוק התעסוקה ולא רק להוראה, תמשיך הבריחה של סטודנטים".

המדען הראשי במשרד המדע, פרופסור אלכסנדר בליי: "אני מצטרף למודאגים ממצב התשתיות, מקבלי פרסי הנובל בעוד 30 שנה כבר צריכים לשבת במעבדות ואני לא בטוח שהמעבדות הקיימות מתאימות וראויות. לצד כך נשמח ליזום קרן משותפת עם האקדמיה לעידוד מדעי הרוח".

ד"ר מאיר צדוק, מנכ"ל האקדמיה היוצא: "אנחנו במערכת האקדמית צריכים רוח גבית, אנחנו לא יודעים להסתדר עם המערכת הפוליטית. העבודה שלנו היא מקצועית, אני רואה את תפקידי חברי הכנסת כשליחים לעניין זה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "כותבי הדו"ח היו בלי ספק עדינים. אנחנו לא יכולים רק לנוח על זרי הפרסים וההכרה, אחרת נישאר בלי זה ובלי זה. עלינו להשקיע בתקציבים, בתשתיות ובהון האנושי. אנו מברכים על התוכנית ה-6 שנתית ומקווים שאנחנו הולכים לשנים טובות יותר. נקיים דיוני מעקב בשאיפה לתת את הגב הדרוש למדע ולמחקר".

הצעת החוק של ח״כ גילאון להשוואת קצבאות הנכים לשכר המינימום עברה במליאת הכנסת בקריאה טרומית

ברוב של 42 תומכים מול 39 מתנגדים, אישרה הכנסת בקריאה טרומית לפני דקות אחדות את הצעת החוק של יו״ר סיעת מרצ, חה״כ אילן גילאון, המבקשת להשוות את קצבאות הנכים לשכר המינימום.
 
גילאון עמד שותק דקות ארוכות מעל במת הכנסת, בציפייה לקבל מכל אותם חברי כנסת ושרים שלאורך השנה פיזרו התחייבויות באשר לקידום עניינו של ציבור האנשים עם מוגבלויות, מדוע התנגדו להצעה. 
 
גילאון אמר: ״מבוכה גדולה לממשלה – ניצחון כביר למצפון ולשכל הישר.״
 
״הרגע הזה הוא הרגע להוריד את המסכות, ולתרגם את מס השפתיים ששולם פה אתמול, כשציינו את יום זכויות האנשים עם מוגבלות, להסביר איך הם מצדיקים את התנגדותם לחוק״, אמר.
 
גילאון העלה את ההצעה בשבוע זה על רקע היום הבינ״ל לזכויות אנשים עם מוגבלויות. ע״פ ההצעה, קצבת הנכות המשולמת ע״י הביטוח הלאומי לכל מי שהוקצבו לו אחוזי נכות, העומדת על כ- 2400 ש״ח, תושווה לשכר המינימום המקובל במשק, העומד על סך כ- 5000 ש״ח.

כזכור, לפני כשנה העלה גילאון את הצעת החוק לראשונה במושב הכנסת הנוכחי, וזו זכתה לתמיכה רחבה מצד ארגוני הנכים והציבור הרחב. ההצעה נפלה על חודו של קול, בשל התנגדות הממשלה. הדברים אף הגיעו לכדי עימות חריף בין גילאון לבין שרת המשפטים, איילת שקד, במליאת הכנסת.

גילאון נימק את ההצעה: ״הקצבה הזעומה הניתנת כיום דנה אדם עם מוגבלות לחיים בעוני. היא אמורה להספיק לקיום מינימלי, אך ברור לכל שהיא אינה מספיקה כהוא זה לצרכיו של אדם עם מוגבלות, הנדרש לרכוש תרופות, לממן נסיעות בתחבורה ציבורית או במוניות ממקום למקום, לכלכל את ביתו, ולעיתים גם להעסיק עובד סיעודי, בנוסף לשאיפה גם לקחת חלק פעיל בפעולות החיים, כולל תרבות ופנאי.״

״ההוצאות של האדם עם המוגבלות אינן פוחתות מהוצאות של אדם שאינו נחשב נכה לפי חוק הביטוח הלאומי. לפיכך, אין כל הגיון שהקצבה שיקבל האדם עם המוגבלות הזכאי לקצבת נכות מלאה בגין נכותו ואובדן כושר עבודתו תפחת ממה שנחשב לשכר מינימלי במשק.״

״בפעם הקודמת כשהעליתי את ההצעה, הממשלה העריכה את עלותה בכשישה מיליארד שקלים לשנתיים הראשונות. סכום דומה לזה שהשקיעה רק לאחרונה בשלושת הצוללות, באותה עסקה מפוקפקת בה מעורבים לכאורה מקורביו של רה״מ. הדברים באים להוכיח שהכסף קיים, אלא שסדר העדיפויות של הממשלה הוא אחר, והנכים נמצאים בו למטה בתחתית. אני קורא לחברי הכנסת מכל סיעות הבית להתעלות מעל שיקולים צרים, ולתמוך בהצעה שלי שתעשה אחת ולתמיד צדק עם ציבור עצום של אנשים החיים מקצבת נכות״, אמר גילאון.

איוב קרא קיבל בנתב"ג את נשיא הונדורס

נשיא הונדורס חואן אורלנדו הרננדס נחת בשדה תעופה בן גוריון ואת פניו קיבל בשם ממשלת ישראל סגן השר לשתפ"א ח"כ איוב קרא וצוות גדול ממשרד החוץ.
הנשיא מר הרננדס אמר לסגן השר קרא שהוא מרגיש שישראל היא כמו הבית השני שלי ו"אני הנשיא היחידי בעולם שמבקר כל שנה בישראל".
סגן השר קרא אמר בקבלת הפנים ש"ישראל והונדורס הלכו, הולכים וילכו ביחד לכל כיוון שישרת את האינטרסים של שתי המדינות, לנצח."
נשיא הונדורס יפגש בעוד כשעה קלה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת ביקורו בישראל, ומחר עם נשיא המדינה ראובן ריבלין.

מיכל רוזין: "הממשלה היא שקובעת מה נכון לעם ומי שאומר אחרת הרי הוא בוגד"

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) בתגובה לאישור הצעת החוק של ח"כ אוחנה, לשלילת תקני שירות לאומי בעמותות וארגונים שמקבלים מימון ממדינות זרות, בוועדת השרים לחקיקה: "ח"כ אוחנה, בדיוק כמו חבריו מהקואליציה, הולך סחור סחור במקום לומר לציבור את האמת: הממשלה רודפת את העמותות והארגונים המזוהים עם השמאל. החוק שאושר הבוקר בוועדת השרים הוא המוציא לפועל של חוק העמותות הבזוי שנחקק. גם הוא נועד לרדיפה והשתקה ולכן לא מפתיע שגם בחוק שח"כ אוחנה יזם, מתוך 11 עמותות ניתן למנות גם את עמותת גישה, ארגון בצלם ועוד.

שקוף שהמהות של החוק היא לסכל את הפעילות של עמותות שעמדתן ופועלן נוגד את מדיניות הממשלה. הם לא רוצים לשמוע ביקורת, אין מקום לעמדה אחרת – הממשלה היא שקובעת מה נכון לעם ומי שאומר אחרת הרי הוא בוגד. תפיסה שכזו אינה ראויה לחקיקה במדינה שמתיימרת להיות חופשית ודמוקרטית"

הרפורמה במכון התקנים יוצאת לדרך

ועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן אישרה אמש לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק של הרפורמה במכון התקנים שנכללת במסגרת בחוק ההסדרים (פרק י"ג להצעת חוק התכנית הכלכלית) ותובא להצבעה עם תקציב המדינה עד סוף השנה.

לאחר שורת דיונים שהתנהלו בוועדת הרפורמות בחודש האחרון בהם התעוררו מחלוקות בין נציגי האוצר וההסתדרות, הגיעו הצדדים להסכמה והושג נוסח שאושר פה אחד אשר יוציא את הרפורמה לדרך.

יחד עם הרפורמה במכון התקנים אישרו חברי הועדה לקריאה שנייה ושלישית את הסעיפים במסגרת הצעת חוק פקודת הייבוא והיצוא שיגבירו את התחרות בתחום בדיקות התאמה למוצרי יבוא, זאת לשם התאמתם לדרישות תקן רשמי.

כיום, נהנה מכון התקנים ממונופול בכל הנוגע לקביעת התקינה על מוצרים מיובאים ועל פי השינוי המוצע בהצעת החוק יוסמכו עשרות מעבדות ברחבי הארץ אשר יתחרו במכון התקנים בקביעת תקינה.

אחת מסוגיות המחלוקת הייתה סוגיית עובדי המכון שיאלצו לסיים את תפקידם עקב פתיחת השוק לתחרות. ההסדר אליו הגיעו נציגי האוצר ונציגי  מכון התקנים  מתוך 1,040 עובדי המכון יפרשו 380 עובדים. המדינה תממן את עלות 80% מ-100 העובדים הראשונים שיפרשו ו-90% מעלות 200 העובדים הבאים שיפרשו. ההפרש בין עלות הפרישה, למימון האוצר, ייזקף למכון כהלוואה ממשרד האוצר. 40 עובדים זמניים וכן 40 עובדים שאינם קבועים, יפוטרו. עוד סוכם על הסכם תקינה רב שנתי. על פיו יופקד המכון על כתיבת תקינה וולונטרית למדינה בעלות של כ-120 מיליון ₪ לשנה. עוד סוכם, כי בוועד הפועל של מכון התקנים יכהן נציג ועד העובדים במקום נציג ציבור בעל מומחיות פיננסית. הוועד הפועל של המכון ימנה 15 חברים במקום 30 שהיו בעבר.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן, אמר כי "הרפורמה במכון התקנים היא אחת הרפורמות החשובות שתאושר במסגרת חוק ההסדרים. לרפורמה זאת יש השפעה ישירה על יוקר המחייה, וכן על הצמיחה עבור העסקים הקטנים והבינוניים. הורדת עלויות התקינה, צמצום משך זמן הבחינה וחשוב מכל מניעת ניגוד עניינים יסייעו להרחבת מגוון המוצרים בשוק הישראלי. וכשכך יסייעו בהפחתת יוקר המחייה, וכן יקלו על חברות קטנות וחדשות להגדיל את היקפי הסחר באופן שיסייע לצמיחה במשק".

ח"כ רועי פולקמן אמר "אחרי שנים של ניסיונות, ומעורבות של בעלי אינטרס, הצלחנו לאשר הצעת חוק חשובה שתייעל את ועדות התקינה ותאפשר כניסת מעבדות פרטיות. פתיחת השוק לתחרות, תגרום להוזלה משמעותית ביוקר המחייה, בלי להתפשר על הבטיחות".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שהגיע לדיון אמר "זה פתח לשת"פ בין הממשלה לעובדים, מה  שיוביל להוזלת יוקר המחיה. אני מאמין שהמכון יישאר איתן וימשיך לפרוח. ניסנקורן  הודה לוועד עובדי המכון שהלך על מהלך לא פשוט. ולנציגי משרד האוצר. האימון  מה שהוביל להסכם. הבסיס להסכם, הוא יצירת אמון.

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש הודה לחברי הוועדה ובראשם ליו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן ולח"כ רועי פולקמן שהובילו את הדיונים. אני מקווה שהתוצאה תחזק את המכון ותגרום לו לשנות את פניו לקראת התחרות הצפויה ותייעל את השירותים.

עו"ד דן כרמלי, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, אמר "זו רפורמה החשובה ביותר למשק הישראלי וזו הבשורה הגדולה ביותר שכל אזרחי מדינת ישראל היו יכולים לצפות לה בכל הקשור להגברת התחרות במשק ולהקטנת יוקר המחייה לא הייתה רפורמה כזו בכלכלה הישראלית מאז חקיקתו של חוק התקנים. הציבור יצא מנצח.

יו"ר הפרלמנט של טנזניה ביקר בכנסת כאורח היו"ר יולי אדלשטיין

יו"ר פרלמנט טנזניה ג'וב נדוג'אי (Job Y. Nadugai) ביקר בכנסת ונפגש עם יו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין.

יושב ראש הכנסת קידם בברכה את האורח ואמר: "ברוך הבא לכנסת ולירושלים. אני שמח על הביקור מפני שנוכל לדון ביחסים בין שני הפרלמנטים שלנו וכיצד לקדמם. אני שמח על היחסים החמים בין ישראל וטנזניה ומקווה שלפיתוח היחסים בין הפרלמנטים תהיה תרומה נוספת ליחסים הטובים בין המדינות".

יושב ראש הפרלמנט של טנזניה ג'וב נדוג'אי אמר: "זהו ביקור ראשון שלי בישראל ואני נרגש להיות כאן ומודה על קבלת הפנים החמה. מקווה ומאמין שנעבוד יחד כדי לחזק ולקדם את היחסים בין הפרלמנטים ונהנה כולנו משיתוף הפעולה הזה. אני מזמין אותך אדוני יו"ר הכנסת לטנזניה, ארץ מדהימה שבה גם שמורות הטבע מהיפות בעולם".

מיכל רוזין על מעצר אלון קסטיאל: "קוראת לנשים להמשיך לצאת ולספר בכל האמצעים שברשותם על הפגיעה שחוו"

ח"כ מיכל רוזין (מרצ), לשעבר מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, על מעצרו של אלון קסטיאל:

"הוכחה נוספת לכוח של עיתונות חוקרת ורשת האינטרנט במלחמה בעבירות מין ותרבות האונס. במקרה זה משטרת ישראל פעלה כפי שנדרש ממנה ובדקה את העדויות והקריאות ברשת. על המשטרה להמשיך ולפעול כדי לעודד נשים להגיע ולהתלונן לרשויות החוק ללא חשש ומורא ביודעין שהן מוגנות. עד אז, אני קוראת לנשים להמשיך לצאת ולספר בכל האמצעים שברשותם על הפגיעה שחוו."

הישג לאופוזיציה: אושרו 400 מיליון ₪ נוספים למערכת הבריאות הציבורית

בעקבות דרישת חברי הכנסת רוזנטל ובירן, ובתמיכת חברים בקואליציה, נחשפו נתוני ההתחשבנות שבין קופות החולים לבתי החולים ואושרו 400 מיליון ₪ נוספים יועברו לסל הבריאות כבר בתקציב הקרוב.

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנ"צ) מסר:

" לפני שבועות טענתי שוב ושוב כי אם יאושר החוק בנוסחו, יתארחו התורים בבתי החולים ויצומצמו בפועל שירותי הרפואה הציבורית. זאת לעומת הרפואה הפרטית שתתעצם ותגדל. הנתונים שנחשפו בעקבות דרישתינו, אליה הצטרפו חלק מחברי הקואליציה, אימתו פעם נוספת את הטענות. בעקבות זאת, הוסכם על תוספת של 400 מיליון שקלים להגדלת מספר מיטות האשפוז ול'קאפ'. זהו הישג משמעותי אבל בהחלט לא מספיק. החוק משמר את ההזנחה של הרפואה הציבורית ואף גורע מיעילותה. אנו נוסיף להתנגד לו"

משרד הרווחה: "ב-34 אחוז מהמקרים שנידונו בוועדות לילדים בסיכון – הילדים הוצאו מהבית"

הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון בנושא 'ייצוג משפטי להורים בהליכי הוצאת ילדים ממשמורתם', במסגרת היום הבינלאומי לזכויות האדם.

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) פתחה את הדיון: "נושא הייצוג צריך להיות אינטרס של שני הצדדים, של המשפחה ושל רשויות הרווחה, כדי ששני הצדדים ידעו שהליכים מוצו במלואם ואף אחד לא ירגיש שהתנכלו לו. אם נעשה זאת בצורה נכונה נגיע לרוב גם לתוצאות נכונות בסופו של ההליך".

מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין לקראת הדיון מסמך הסוקר את סוגיית הייצוג ממנו עלה כי כיום אין גוף ציבורי המספק נתונים על ייצוג הורים בתיקים המתנהלים בבית המשפט בנושא הוצאת ילדים ממשמורת. על פי הנתונים שהוצגו בדו"ח בשנת 2015 סך הילדים ששהו במסגרת חוץ ביתיות, לאחר שהוצאו ממשמרות הוריהם לפי צו עמד על 6,040. עוד עולה כי הוצאו כ-869 ילדים למסגרת חוץ ביתית על ידי צווי חירום אשר לא דורשים את הסכמת האחראים על הילד.

עוד מציין הדו"ח כי סוגיית ייצוג ההורים מבחינה משפטית הן בוועדות החלטה והן בדיונים בבתי המשפט "אינו מוסדר באופן מפורש" בהנחיות המשרד הרווחה, וכי היעדר נתונים בעניין מקשה על בחינה של מיצוי זכויות ההורים בתחום.

לשאלת יו"ר הוועדה אודות אחוז ההורים המיוצגים בהליכים אלה, השיבה עו"ד מיכל ברגר, מהלשכה משפטית במשרד הרווחה: "אין נתונים אמיתיים ביחס לכך, יחד עם זאת מעבודת הפיקוח שלנו אני יכולה לומר שמרבית ההורים מיוצגים בבתי המשפט לנוער בכל הליך, לא רק בהוצאה מהבית. ההורים מיודעים מצד העובדת הסוציאלית על זכותם לקבלת ייצוג מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, לפעמים היא אף עוזרת להם למלא את הטפסים".

ח"כ שאשא ביטון השיבה על הדברים: "דה פקטו יש משפחות קשות יום שלא תמיד מודעות לזכויות ולא יודעות להילחם את מלחמתם".

במהלך הדיון ומדו"ח מכון המחקר והמידע של הכנסת עלה כי למרות שמשרד ושר הרווחה הכריזו בחודש אוגוסט על "רפורמה בהליך הוצאת ילדים מהבית" במסגרתה המשאבים לשיקום בקהילה יורחבו – זו טרם נכנסה לתוקף, ובתוכה גם חובת העובדים הסוציאליים לעדכן את ההורים בדבר זכאותם לייצוג משפטי בבתי הדין לנוער.

יו"ר הוועדה: "מתי מיודעים ההורים לגבי האפשרות של ייצוג משפטי בבתי המשפט, אנחנו שומעים על דיווח מאוחר ואי דיווח?"

נגה לוי עו"ס מחוזית לחוק הנוער, משרד הרווחה: "במסגרת הפנייה לבית המשפט לאחר דיון בוועדה הפנימית. זה לא נוהל אבל יש לנו טיוטה של הנוהל שיחייב להודיע".

עמיר קשי, מפקח ועדות תכנון טיפול והערכה, משרד הרווחה: "התע"ס החדש ממש בשלבים סופיים ליציאה ופרסום, הוא מכיל את כל המדיניות החדשה שנאספה לאורך השנים. במערכת הממוחשבת של העו"סים מצוין להם לעדכן בדבר ייצוג".

בהמשך הדיון עלה נושא ייצוג המשפחות בוועדות תכנון טיפול והערכה הקודמות לדיונים בבתי המשפט ומתקיימות במשרד הרווחה, במסגרתו כיום רק בהסכמת שני ההורים ניתן להכניס עורך דיו לדיון והוא משמש כ"ידיד המשפחה" ולא מייצג באופן רשמי, וגם על נוכחות זו יכולים גורמי הרווחה להטיל וטו.

עו"ד ברגר: "הוועדות יושבות עם המשפחות וחושבות במשותף על דרכי הטיפול, אלה הדרכים לתכנן טיפול ילדים בסיכון. לרוב ההחלטות על המשך הטיפול מתקבלות על דעת ההורים ובהסכמתם. בעבר שעורכי דין היו מעורבים בהליך בוועדות קרו מקרים רבים שעו"ד שהוא לא איש מקצוע חסם את צרכיו האמתיים של ההורה ושל הילד ואז אנחנו לא מגיעים לתוכנית טיפול אמיתת אלא להתנצחות ועימות כי זו השפה המשפטית".

עמיר קשי: "המטרה היא להגיע להסכמות עם המשפחה. רוב הילדים משולבים בתוכנית טיפול בתוך הקהילה ולא בהוצאה מהבית. גם רוב ההוצאות הן בהסכמה".

לשאלת יו"ר הוועדה הציג קשי את פילוח החלטות ועדות התכנון הטיפול והערכה לגבי הוצאת ילדים מביתם: "ב-66 אחוזים הופנו הילדים לתוכניות בקהילה, ב-34 אחוזים הם הוצאו למסגרות חוץ ביתיות".

נציגת השלטון המקומי ומנהלת הרווחה באור יהודה, אסתי אשל: "לא מדובר בהליך שנעשה בדרך של מחטף, רק אם רואים צורך שההורים ידברו עם הוועדה אז ישנו הליך במסגרתו העובד סוציאלי מכין את המשפחה, מקריא לה את חוות הדעת. ההכנה יכולה לקחת גם חודשים. המנדט שהמדינה נתנה לנו היא הגנה על הילד, יש לזכור זאת".

עו"ד אתי שליכטר, לשכת עורכי הדין: "בפועל מה שקורה בוועדות מביא להמשך ישיר בבית המשפט. כל הדברים שמוחלטים שם מתקבלים בבתי המשפט.התארגנות של עו"ד בשלב מוקדם כזה מסייע להורים שמוחלשים שם מול צוות גדול ואינם יודעים מה לעשות".

עו"ד גלעד סממה, ממונה על הסיוע המשפטי, משרד המשפטים: ציין כי ישנו צורך בחקיקה שקובעת שילדים והורים שנכנסים להליכים לפי חוק הנוער יהיו זכאים לסיוע משפטי ללא מבחני זכאות כלכלית. "משיחות עם צוות שרת המשפטים ומנכ"לית המשרד אנו מתכוונים להתעסק בכך".

עו"ד שני שדה מהסיוע המשפטי פירטה אודות התיקון המתוכנן בחוק: "בכוונתנו לקדם הליך חקיקתי שיסדיר את הייצוג בכל תיקי בתי הדין לנוער. בדומה לחוק האימוץ אנו מעוניינים שבית המשפט יפנה אלינו את הייצוג באופן מוסדר, הופנו אלינו 550 תיקים בשנה מתוכם 380 קיבלו סיוע, הסירובים מעטים הרבה פעמים ההורים לא מנפיקים את האישורים הדרושים בשל הרקע המוחלש".

שדה הציגה מקרה במסגרתו תינוק בן יומו שהוצא מחזקת אימו ורק לאחר ערער של הסיוע הוא הוחזר לאמו עם מעטפת סיוע של שירותי הרווחה.

לדיון הגיע אב שלטענתו שילדיו הוצא מהבית במהלך בזק ומבלי שידע על ההליכים המתקיימים בעניינו.

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "יש אינטרס לכולם שיהיה ייצוג הורי כדי שגם הרשויות ידעו שההחלטה מתקבלת בצורה שלמה וההורים יחושו שנעשה מולם הליך צדק. אנחנו בתהליך הדורש חקיקה אעבוד מול המשרדים בין אם בחקיקה ממשלתית ובין בחקיקה פרטית בלבד שהדבר יתקדם. ילד צריך לקבל טיפול ומענים כמה שיותר מהר לכן צריך שגם הפנייה לסיוע תהייה בזמן סביר. בינתיים, אני מבקשת ממשרד הרווחה לקבוע נוהל לידוע הורים על זכותם לייצוג. מבתי המשפט, עדי שיושלמו הליכי החקיקה אבקש שיפנו את הילדים וההורים לסיוע משפטי, אולי נוכל להציל מספר ילדים עד שזו תושלם" .

 

"היינו רוצים להידמות למדינות מתקדמות עם תחבורה ציבורית מהירה ויעילה"

300 אלף כלי רכב חדשים נקנים מדי ששנה בישראל, הכבישים הולכים ונסתמים, ותחבורה ציבורית, מהירה, יעילה ונוחה – טרם נראת באופק. הוועדה לביקורת המדינה, דנה בתקציב משרד התחבורה, ובהעברות תקציב שאושר למיזמי תחבורה ציבורית – לנושאים אחרים.

יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד)  הדגישה כי " היינו רוצים להידמות למדינות מתקדמות בהן תחבורה ציבורית היא דבר העובד כשורה. תקציבו האדיר של משרד התחבורה, הרביעי בגודלו מבין משרדי הממשלה, מיועד רובו לפיתוח תשתיות באמצעות גופי ביצוע שכפופים לו וחברות פרטיות. מדובר בהמון כסף למטרה חשובה וחובה לוודא שסדר העדיפויות שנקבע – אכן מבוצע. אין זה סוד שהתחבורה הציבורית איינה מועדפת-דיו. התחבורה הציבורית פחות טובה ולכן אנשים קונים יותר רכב פרטי, מה שמאלץ להשקיע יותר בתשתיות, וצריך לשבור את מעגל הקסמים הזה במוקדם או במאוחר. אנו בכנסת קובעים סדר עדיפויות בתקציב, ואז יום למחרת מתחיל הליך העברות תקציביות בתוך הסעיפים, והכסף עובר מהמיזם אליו התכוונו לתחום או מיזם שממש לא התכוונו אליו. חשבתי שהכנסת היא הריבון אבל מסתבר שמשרד האוצר יותר".

צחי סעד, נציג מבקר המדינה הדגיש כי "תקציב משרד אמור לשקף את מדיניותו, וגם לשמש כלי לפיקוח ובקרה בפני הכנסת והציבור כולו. המדיניות המוצהרת של משרד התחבורה היא עידוד תחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי, כשבפועל  רמת התח"צ נמוכה והשימוש ברכב פרטי דווקא גדל, והעומס בכבישים הולך ומחריף. כשמאושר התקציב אי אפשר לדעת מה החלוקה בין המיזמים, והדבר מאפשר להביא לכנסת תקציב לא מחייב".

קובי בלינשטיין, סמנכ"ל תשתיות ופיתוח במשרד התחבורה, השיב כי במיזמי תשתית הערכת התקציב משתנה לאורך התהליך. "אנחנו לא יכולים לתקצב את כל הפרויקט בשלב הראשוני, אלא רק בשלב המכרז, שגם לאחר מכן יש שינויים". סך כל ההשקעה בתחבורה הציבורית הוא כ-50 מיליארד ₪ בחמש השנים הקרובות. אחד מהמיזמים נקרא "מהיר לעיר", ו-13 רשויות כבר חתמו על הסכם בעניין, ובמקביל מקדם המשרד נתיבים מהירים וייעודיים לתחבורה ציבורית. דרור גנון מנהל אגף תח"צ, הוסיף כי "היו לנו מספר ניסיונות לייצר גוף שיוכל להפעיל רשות-מטרופולין. כולם רוצים תחבורה ציבורית אבל אף אחד לא רוצה שיהיה לו מסוף בעיר. רוצים אוטובוסים נוסעים בלי התשתיות המחייבות, ולכן לא הצלחנו להגיע להבנות עם ראשי הערים. כשמדברים על רשות מטרופולינית גם המדינה וגם העירייה מוותרים על סמכויות, אחרת הרשות תהיה חסרת שיניים. קשה היום לשכנע את העיריות לוותר או לשנות את הרגלי ההתנהגות והסמכויות שלהם".

לדברי אלי מורגנשטרן, נציג האוצר, "איננו מעוניינים בתכנית של שנתיים כי אי אפשר לסלול כביש בשנתיים. בתקציב קשיח כמו למשל של כביש מס' 1 שיכול להגיע לעשור, אין שום גמישות, אי אפשר להפסיק את הכביש באמצע. בדברי ההסבר לתקציב הקרוב פירטנו יותר על המיזמים – רשימה עם סטאטוס לכל אחד מהם, ולקראת התקציב הבא נבחן אם אפשר להוסיף השוואות".

איתן טי, מנהל תקציבי פיתוח במשרד התחבורה הוסיף כי "מעולם לא נתקלתי במיזם תחבורה ציבורית מוכן לביצוע, שאגף התקציבים סירב לאשרו. אני לא חושב שיש משרד שקיבל גידול כזה בתקציבו".