משרד הרווחה: "ב-34 אחוז מהמקרים שנידונו בוועדות לילדים בסיכון – הילדים הוצאו מהבית"

הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון בנושא 'ייצוג משפטי להורים בהליכי הוצאת ילדים ממשמורתם', במסגרת היום הבינלאומי לזכויות האדם.

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) פתחה את הדיון: "נושא הייצוג צריך להיות אינטרס של שני הצדדים, של המשפחה ושל רשויות הרווחה, כדי ששני הצדדים ידעו שהליכים מוצו במלואם ואף אחד לא ירגיש שהתנכלו לו. אם נעשה זאת בצורה נכונה נגיע לרוב גם לתוצאות נכונות בסופו של ההליך".

מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין לקראת הדיון מסמך הסוקר את סוגיית הייצוג ממנו עלה כי כיום אין גוף ציבורי המספק נתונים על ייצוג הורים בתיקים המתנהלים בבית המשפט בנושא הוצאת ילדים ממשמורת. על פי הנתונים שהוצגו בדו"ח בשנת 2015 סך הילדים ששהו במסגרת חוץ ביתיות, לאחר שהוצאו ממשמרות הוריהם לפי צו עמד על 6,040. עוד עולה כי הוצאו כ-869 ילדים למסגרת חוץ ביתית על ידי צווי חירום אשר לא דורשים את הסכמת האחראים על הילד.

עוד מציין הדו"ח כי סוגיית ייצוג ההורים מבחינה משפטית הן בוועדות החלטה והן בדיונים בבתי המשפט "אינו מוסדר באופן מפורש" בהנחיות המשרד הרווחה, וכי היעדר נתונים בעניין מקשה על בחינה של מיצוי זכויות ההורים בתחום.

לשאלת יו"ר הוועדה אודות אחוז ההורים המיוצגים בהליכים אלה, השיבה עו"ד מיכל ברגר, מהלשכה משפטית במשרד הרווחה: "אין נתונים אמיתיים ביחס לכך, יחד עם זאת מעבודת הפיקוח שלנו אני יכולה לומר שמרבית ההורים מיוצגים בבתי המשפט לנוער בכל הליך, לא רק בהוצאה מהבית. ההורים מיודעים מצד העובדת הסוציאלית על זכותם לקבלת ייצוג מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, לפעמים היא אף עוזרת להם למלא את הטפסים".

ח"כ שאשא ביטון השיבה על הדברים: "דה פקטו יש משפחות קשות יום שלא תמיד מודעות לזכויות ולא יודעות להילחם את מלחמתם".

במהלך הדיון ומדו"ח מכון המחקר והמידע של הכנסת עלה כי למרות שמשרד ושר הרווחה הכריזו בחודש אוגוסט על "רפורמה בהליך הוצאת ילדים מהבית" במסגרתה המשאבים לשיקום בקהילה יורחבו – זו טרם נכנסה לתוקף, ובתוכה גם חובת העובדים הסוציאליים לעדכן את ההורים בדבר זכאותם לייצוג משפטי בבתי הדין לנוער.

יו"ר הוועדה: "מתי מיודעים ההורים לגבי האפשרות של ייצוג משפטי בבתי המשפט, אנחנו שומעים על דיווח מאוחר ואי דיווח?"

נגה לוי עו"ס מחוזית לחוק הנוער, משרד הרווחה: "במסגרת הפנייה לבית המשפט לאחר דיון בוועדה הפנימית. זה לא נוהל אבל יש לנו טיוטה של הנוהל שיחייב להודיע".

עמיר קשי, מפקח ועדות תכנון טיפול והערכה, משרד הרווחה: "התע"ס החדש ממש בשלבים סופיים ליציאה ופרסום, הוא מכיל את כל המדיניות החדשה שנאספה לאורך השנים. במערכת הממוחשבת של העו"סים מצוין להם לעדכן בדבר ייצוג".

בהמשך הדיון עלה נושא ייצוג המשפחות בוועדות תכנון טיפול והערכה הקודמות לדיונים בבתי המשפט ומתקיימות במשרד הרווחה, במסגרתו כיום רק בהסכמת שני ההורים ניתן להכניס עורך דיו לדיון והוא משמש כ"ידיד המשפחה" ולא מייצג באופן רשמי, וגם על נוכחות זו יכולים גורמי הרווחה להטיל וטו.

עו"ד ברגר: "הוועדות יושבות עם המשפחות וחושבות במשותף על דרכי הטיפול, אלה הדרכים לתכנן טיפול ילדים בסיכון. לרוב ההחלטות על המשך הטיפול מתקבלות על דעת ההורים ובהסכמתם. בעבר שעורכי דין היו מעורבים בהליך בוועדות קרו מקרים רבים שעו"ד שהוא לא איש מקצוע חסם את צרכיו האמתיים של ההורה ושל הילד ואז אנחנו לא מגיעים לתוכנית טיפול אמיתת אלא להתנצחות ועימות כי זו השפה המשפטית".

עמיר קשי: "המטרה היא להגיע להסכמות עם המשפחה. רוב הילדים משולבים בתוכנית טיפול בתוך הקהילה ולא בהוצאה מהבית. גם רוב ההוצאות הן בהסכמה".

לשאלת יו"ר הוועדה הציג קשי את פילוח החלטות ועדות התכנון הטיפול והערכה לגבי הוצאת ילדים מביתם: "ב-66 אחוזים הופנו הילדים לתוכניות בקהילה, ב-34 אחוזים הם הוצאו למסגרות חוץ ביתיות".

נציגת השלטון המקומי ומנהלת הרווחה באור יהודה, אסתי אשל: "לא מדובר בהליך שנעשה בדרך של מחטף, רק אם רואים צורך שההורים ידברו עם הוועדה אז ישנו הליך במסגרתו העובד סוציאלי מכין את המשפחה, מקריא לה את חוות הדעת. ההכנה יכולה לקחת גם חודשים. המנדט שהמדינה נתנה לנו היא הגנה על הילד, יש לזכור זאת".

עו"ד אתי שליכטר, לשכת עורכי הדין: "בפועל מה שקורה בוועדות מביא להמשך ישיר בבית המשפט. כל הדברים שמוחלטים שם מתקבלים בבתי המשפט.התארגנות של עו"ד בשלב מוקדם כזה מסייע להורים שמוחלשים שם מול צוות גדול ואינם יודעים מה לעשות".

עו"ד גלעד סממה, ממונה על הסיוע המשפטי, משרד המשפטים: ציין כי ישנו צורך בחקיקה שקובעת שילדים והורים שנכנסים להליכים לפי חוק הנוער יהיו זכאים לסיוע משפטי ללא מבחני זכאות כלכלית. "משיחות עם צוות שרת המשפטים ומנכ"לית המשרד אנו מתכוונים להתעסק בכך".

עו"ד שני שדה מהסיוע המשפטי פירטה אודות התיקון המתוכנן בחוק: "בכוונתנו לקדם הליך חקיקתי שיסדיר את הייצוג בכל תיקי בתי הדין לנוער. בדומה לחוק האימוץ אנו מעוניינים שבית המשפט יפנה אלינו את הייצוג באופן מוסדר, הופנו אלינו 550 תיקים בשנה מתוכם 380 קיבלו סיוע, הסירובים מעטים הרבה פעמים ההורים לא מנפיקים את האישורים הדרושים בשל הרקע המוחלש".

שדה הציגה מקרה במסגרתו תינוק בן יומו שהוצא מחזקת אימו ורק לאחר ערער של הסיוע הוא הוחזר לאמו עם מעטפת סיוע של שירותי הרווחה.

לדיון הגיע אב שלטענתו שילדיו הוצא מהבית במהלך בזק ומבלי שידע על ההליכים המתקיימים בעניינו.

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "יש אינטרס לכולם שיהיה ייצוג הורי כדי שגם הרשויות ידעו שההחלטה מתקבלת בצורה שלמה וההורים יחושו שנעשה מולם הליך צדק. אנחנו בתהליך הדורש חקיקה אעבוד מול המשרדים בין אם בחקיקה ממשלתית ובין בחקיקה פרטית בלבד שהדבר יתקדם. ילד צריך לקבל טיפול ומענים כמה שיותר מהר לכן צריך שגם הפנייה לסיוע תהייה בזמן סביר. בינתיים, אני מבקשת ממשרד הרווחה לקבוע נוהל לידוע הורים על זכותם לייצוג. מבתי המשפט, עדי שיושלמו הליכי החקיקה אבקש שיפנו את הילדים וההורים לסיוע משפטי, אולי נוכל להציל מספר ילדים עד שזו תושלם" .

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*