דו"ח האקדמיה למדעים: ישראל הדרדרה מהמקום ה-1 ל-30 בדירוג הפרסומים המדעיים‎

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הגישה היום (ב') לוועדת המדע והטכנולוגיה את  "דוח מצב המדע בישראל" – תשע"ז / 2016. הדו"ח התלת שנתי המסכם את תמונת מצב המדע בישראל בגזרת התשתיות הלאומיות, מדעי הרוח והחברה, המחקר, האקדמיה ואוניברסיטאות.

בפתח הדיון ברך יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב את ד"ר מאיר צדוק, המנכ"ל היוצא של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ואף העניק לו שי על פועלו למען המדע הישראלי בכלל ושיתוף הפעולה עמו בוועדה בפרט.

ח"כ מקלב: "מדובר במסמך חשוב מאוד שמשקף את מה שקיים, מה אנחנו יכולים לעשות ומה צריך לעשות. המטרה היא העתיד, הדו"ח מצביע על הפער הקיים ומוכר לנו היטב בין היכולות וההון האנושי שיש לנו ובין היישום, ההשקעה והמשאבים שאנחנו מקצים עבור כך. יש פער גדול מאוד גם ביחס לצרכים שלנו וגם בהשוואה למקומות אחרים. גם המשבר במדעי הרוח אומר דרשני, תחום שכמעט נעלם. יש מה לעשות, צריך לעשות ותפקידנו לפעול".

פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה: "אנו רואים שיש הישגים אבל גם צרכים ופערים. במקביל לכתיבת הדוח ות"ת עמלה על התוכנית התקציבית ה-6 שנתית. התוכנית היא הישג למחקר. לעניין מדעי הרוח הם בנפשנו. לא יעלה על הדעת שתחומי מחקר מרכזיים של יהדות והכרת היסטוריה של מדינות שכנות  יעלמו".

ח"כ יעל כהן פארן: "מצד אחד יש לנו הרבה זרים שאנחנו אוהבים לשזור לעצמנו אבל צריך לזכור שהם מבוססים על השקעות העבר. הדו"ח אולי לא מספיק תקיף, צריך להשקיע הרבה יותר כדי שיהיה המשך, אחרת לא יהיה מי שישב כאן בחדר, בטח לא במעמד הקיים היום. מדעי הרוח זה קטסטרופה, חייבים לפתור זאת, אם נאבד זאת אז איפה עם הספר?".

בהמשך הדיון הוצג הדו"ח על ידי אנשי פרופסור רשף טנא.

המחברים הציגו הישגים רבים לאקדמיה הישראלית וחוקריה לאורך השנים, כולל שורת פרסים בכלל התחומים, שבמרכזם פרסי הנובל. בנוסף מסתמן גידול מרשים בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים.

מנגד הצביע הדו"ח על פערים ההולכים וגדלים בין מדינת ישראל ליתר מדינות העולם המתקדמות בכל הנוגע להשקעה בתחומי המדע והמחקר והתשתיות היקרות הנדרשות להם. בין היתר עולה מהדו"ח כי ישנה ההתבססות גבוה במיוחד בישראל (50 אחוזים) על שיתופי פעולה וכי ישנה האטה בגידול במספר הסטודנטים לתואר שלישי במשך כעשור.

עוד מצביע הדו"ח על ירידה דרסטית בהשקעה במחקר ופיתוח בהשכלה הגבוהה וכן על סכנה להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית בישראל שעה שבתוך 3 עשורים נותרו בישראל 5 אנשי סגל אקדמי בלבד, לעומת 40 אנשי סגל בשנות ה-80. בנוסף מציג הדו"ח ירידה מהמקום הראשון במספר הפרסומים המדעים לנפש בשנות ה-80, למקום ה-30 כיום וכן על ירידה באיכות הפרסומים הישראלים.

בתחום מדעי הרוח מצביע הדו"ח על סכנה גדולה לעתיד מדעי הרוח, כאשר אין מנוס מהאחדת חלק מהתחומים בישראל.

בצד ההמלצות קראה האקדמיה בתחום התשתיות לאומיות, להקים תוכנית למימון תשתיות מחקר מדעי שתיתן מענה בהיקף של עד 100 מיליון ₪ בשנה. כאשר הדגש הוא על ציוד מחקר בעלות גבוה במיוחד.

פרופסור טנא הציג כי בצד שיתופי הפעולה הבינלאומיים כי הקרן הדו לאומית כפי שהיא קיימת היום לא מאפשרת לישראל להגדיל את הקשרים עם החוקרים בארה"ב, וכך ממליץ הדו"ח להוסיף עד 16 מיליון דולר בשנה להרחבת קשרי המדע בין ישראל לארה"ב.

ח"כ מנואל טרכטנברג: "צריך גם בהעמקת הקשר עם האקדמיה בסין ובהודו שמשקיעות רבות בתחומי המדע והמחקר".

פרץ וזאן, מנכ"ל משרד המדע: "יש רצון גדול של ההודים להדק את השת"פים בכל התחומים המדעיים. יש לנו ביקוש עצום".

ח"כ מקלב: "אנחנו שומעים על 50 אחוז שיתופי פעולה בפרסומים מול החרמות של גורמים שונים באקדמיה, זו אמירה שהחרמות הללו לא ישפיעו על המחקר והמדע בישראל, המדע מדבר בשפה אחידה והפוליטיקה נמצאת בשוליים".

פרופסור בנימין גיגר, יו"ר הנהלת הקרן הלאומית למדע: "תקציב הקרן הוכפל והוא עומד על למעלה מ-600 מיליון ₪, במה שהוביל לקפיצה גדולה מאוד. ישנן תוכניות מיוחדות עם סין, הודו, קנדה ומדיניות נוספות.  יחד עם זאת, בהשוואה לארה"ב ההשקעה שם היא פי 2".

ד"ר ליאת מעוז, סמנכ"ל אסטרטגיה בות"ת: "אחרי שנה של מו"מ אינטנסיבי עם האוצר, בספטמבר האחרון אושרה תוכנית 6 שנתית עם מבט קדימה. יתווספו 7 מיליארד ₪, כאשר התקציב בסוף התקופה יעמוד על 12 מיליארד ש"ח. מדובר בסכומים משמעותיים שניתן בעזרתם לתכנן קדימה. דבר  בעל חשיבות עצומה".

שלמה פשקוס, אגף תקציבים במשרד האוצר: "האוצר רואה קשר מובהק בין ההשקעה באקדמיה ובין הצמיחה במשק. לצרכי המחקר הוקצו כשני מיליארד שקלים שנתיים על פני 6 שנים. לצד כך כל עוד האוניברסיטאות לא ימצאו רלוונטיות של התארים למדעי הרוח לשוק התעסוקה ולא רק להוראה, תמשיך הבריחה של סטודנטים".

המדען הראשי במשרד המדע, פרופסור אלכסנדר בליי: "אני מצטרף למודאגים ממצב התשתיות, מקבלי פרסי הנובל בעוד 30 שנה כבר צריכים לשבת במעבדות ואני לא בטוח שהמעבדות הקיימות מתאימות וראויות. לצד כך נשמח ליזום קרן משותפת עם האקדמיה לעידוד מדעי הרוח".

ד"ר מאיר צדוק, מנכ"ל האקדמיה היוצא: "אנחנו במערכת האקדמית צריכים רוח גבית, אנחנו לא יודעים להסתדר עם המערכת הפוליטית. העבודה שלנו היא מקצועית, אני רואה את תפקידי חברי הכנסת כשליחים לעניין זה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "כותבי הדו"ח היו בלי ספק עדינים. אנחנו לא יכולים רק לנוח על זרי הפרסים וההכרה, אחרת נישאר בלי זה ובלי זה. עלינו להשקיע בתקציבים, בתשתיות ובהון האנושי. אנו מברכים על התוכנית ה-6 שנתית ומקווים שאנחנו הולכים לשנים טובות יותר. נקיים דיוני מעקב בשאיפה לתת את הגב הדרוש למדע ולמחקר".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*