ארכיון חודשי: דצמבר 2016

תוכנית החומש לפיתוח והסדרת תוכניות מתאר ביישובים הדרוזים בהיקף של 2 מיליארד שקל יוצאת לדרך

ביום חמישי האחרון (15.12.2016) נורתה יריית הפתיחה בדרך למימוש ויישום תוכנית החומש לפיתוח והסדרת תוכניות מתאר ביישובים הדרוזים בישראל, במסגרת ישיבת ראשי המועצות המקומיות ביישובים הדרוזים שנערכה בעוספיה, במעמד סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, ח״כ איוב קרא ומנכ״ל משרדו, האשם חוסין, ראש המועצה המקומית המארחת, וג׳ה כיוף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, השיח׳ מופק טריף, חברי הכנסת אכרם חסון (כולנו), חמד עמאר (ישראל ביתנו) ועבדאללה אבו-מערוף (הרשימה המשותפת), ראשי המועצות המקומיות ביישובים הדרוזים, נציגי האוצר, מנהלת מינהל התכנון ומכובדי העדה הדרוזית.
תקציב התוכנית כולה נאמד, כאמור, בכ-2 מיליארד שקל שנקבעו במסגרת החלטת ממשלה שאושרה אשתקד וישמשו את היישובים הדרוזים להסדרת תוכניות מתאר, התרת חסמים קיימים וסגירת פערים בהתאם לצרכים שיעלו במסגרת תהליך מיפוי ומפגשים שיתקיימו בין ראשי המועצות לבין גורמי המקצוע. במסגרת הישיבה נקבעו עקרונית לוחות זמנים להגשת תוכניות והמשך תהליך דיונים לבחינה של הגדלת תקציבים נקודתית ביישובים בהם יידרש הדבר. עוד נקבע כי הגורמים יפעלו ככל האפשר לאישורן של התוכניות בותמ״ל עד תום השנה הבאה מתוך שאיפה להתחיל ביישומן כבר במהלך שנת 2018.
סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, ח״כ איוב קרא, אמר במהלך הישיבה: ״זהו יום היסטורי ואני מברך על המפגש החשוב והיוזמה להתאחד כקולקטיב, מתוך דאגה אמיתית לעתיד היישובים הדרוזים ורווחת בני העדה. לראשונה מקום המדינה, ישנה ממשלה שהביעה את מחויבותה כלפי המגזר הדרוזי ועיגנה זאת בהחלטה חסרת תקדים, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת הנכונות להסדרת החקיקה בהתאם. אני מתחייב להמשך הגיבוי תחת הממשלה הנוכחית, בעיקר בנושא התכנון המקומי, שמהווה את עיקר הבעיה עבור החיילים המשוחררים להקמת בית בישראל, ובמידת הצורך נפעל אף להגדלת היקף התקצוב היכן שיתגלו פערים, בהמשך לתהליך מיפוי הצרכים שיקיימו ראשי הרשויות יחד עם גורמי המקצוע״.
בהמשך ביקרו סגן השר קרא ונציגי המשרד בכפר הילדים בחורפיש, שהוקם במסגרת תוכנית החומש ובמטרה לשרת את כל בני העדה הדרוזית. כפר הילדים הינו מוסד יחיד במינו במגזר ומשמש בית לכ-70 ילדים ובני נוער כיום, כאשר 30 ילדים נוספים ממתינים לקליטה. בדיון שנערך בתום סיור במקום והצגת המשפחתונים, הודיע סגן השר קרא על ההחלטה כי המשרד לשיתוף פעולה אזורי יסייע בהקצאת 2 מיליון ש"ח לטובת הרחבה ושיקום המקום וכן לרתימת עמותת ״מפעלות חינוך וחברה״ למיזם, שהתחייבה לתרום סכומים גדולים לתפעול השוטף בשלוש השנים הקרובות.
מנכ״ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, האשם חוסין: ״כפר הילדים בחורפיש הינו ייחודי במינו המספק לילדים כלים ותשתית לעתיד טוב יותר. הסיוע התקציבי הוא המשך ישיר לעבודה הקשה שביצע משרדנו ושסייעה להקצאת משאבים חסרת תקדים ברמה ממשלתית עבור היישובים הדרוזים. נמשיך להקדיש את מלוא המאמצים ותשומת הלב על מנת לסייע לפעילות הברוכה בכפר הילדים״.

איוב קרא ביקש לקיים דקת דומייה לזכרה של אהובה עוזרי

סגן השר ח"כ איוב קרא פרסם הודעה בעקבות סירוב מנהלת הליגה בכדורגל לקיים דקת דומייה לזכרה של אהובה עוזרי ז"ל :
" אהובה עוזרי ז"ל הייתה אחת הזמרות המשפיעות ביותר במוסיקה הישראלית, אישה צנועה, מופלאה ופורצת דרך,  והייתה במיוחד סמל לאוהדי הכדורגל במדינה.
מגיע לה אות כבוד והערכה וגם דקת דומייה לפני התחלת משחקי הכדורגל במחזור הקרוב, בדיוק כשם שנהגו עם אריק איינשטיין ז"ל ובעוד מקרים בעבר.
לדעתי זה הרצון והמחווה המתבקשת ע"י כל אוהדי הכדורגל במדינה ללא יוצא מהכלל.
אני דורש בשם העם וציבור אוהדי הכדורגל בישראל לכבד את זכרה של אהובה עוזרי ז"ל ולעמוד דקת דומיה לזכרה לפני משחקי הכדורגל במחזור הקרוב. "

רוזנטל : "האוצר מסבסד 'קרן לעשירים' במסגרת חוק מיסוי דירה שלישית"

ח"כ מיקי רוזנטל לקראת דיון בחוק מיסוי דירה שלישית כעת בוועדת הכספים:

"באוצר נפלו על הראש, מצד אחד טוענים שוב ושוב כי מחזיקי 3 דירות הם בעלי ממון חזקים ובשל כך יש למסותם במסגרת חוק מיסוי דירה שלישית. באותו חוק ממש, מבקש האוצר להעשיר את העשירים לשיטתו, ומציע כי המדינה תסבסד 'קרן לעשירים' בה יוכלו אותם בעלי הממון להשקיע את כספם"

איוב קרא על רצח העם בחלב

סגן השר לשתפ"א ח"כ איוב קרא פרסום הודעה בעמוד הפייסבוק שלו על הלחימה בחלב:
שבוע טוב.
הלילה לא עצמתי עין בשל המראות המזעזעים המגיעים מחלב ומנהמת ליבי אני כותב:
אי אפשר פשוט להישאר אדיש. על אף היותי איש ימין מובהק, אני חש אמפתיה כלפי אזרחים חפים מפשע הנטבחים, נאנסים, מוכים בצורה זוועתית ומובלים חיים לבורות וסוגרים עליהם בקבוצות עם בטון .
עם ישראל כבר עבר אדישות כזו, ואם ימשיך בהתעלמותו מהנעשה לא רחוק מגבולנו, נמצא את איראן על הגבול, ואז לצערי גם לא תעמוד לנו בעתיד הזכות המוסרית לדרישות דומות מהעולם – להתערבות בדברים דומים חלילה.
כן, מי יודע איזה הפתעות נכונות לנו בעתיד של מדינתנו היקרה ישראל ?
החלטתי ממחר לצאת למאבק ציבורי להפסקת הטבח ולסיוע הומניטרי, כולל העלאת הנושא בפני ראש הממשלה בישיבת שרינו.
כמו כן אתכנן עוד הלילה מפגשים עם אנשי פוטין להפסקת ההתקפות האוויריות, ומפגשים עם גורמים שונים בעולם הרגישים למצב בסוריה.
אני קורא גם לארגוני השמאל בישראל, לרבות 'בצלם' ואחרים, ובמיוחד לחברי הכנסת הערבים והשמאל בישראל לשתף פעולה במאבק חשוב זה. המלחמה על זכויות אדם ונגד רצח העם צריכה להיות בכל מקום בעולם, ובטח ממש מעבר לגבולנו – ולא רק בישראל…
לא יתכן שרק למען 'פלסטין' נועדו מאבקים אלו ?!

יו"ר הכנסת לרקטורים מאמריקה הלטינית: "מעולם לא סטינו מדרך הדמוקרטיה"

הכנסת אירחה כעשרים רקטורים מהאוניברסיטאות המובילות באמריקה הלטינית. עבור מרביתם מדובר בפעם הראשונה שהם מבקרים בישראל. הרקטורים ביקשו לראות בעצמם את המערכת הפרלמנטרית בישראל, וקיימו סדרה של פגישות בכנסת.

יו"ר הכנסת בירך אותם ואמר ש"ערב הקמתה של ישראל, חמש מדינות ערב תקפו אותה בו זמנית. במצב 'נורמלי' היו אומרים שמה שצריך עכשיו זה מנהיג חזק. כל היתר; פרלמנט, דמוקרטיה, אופוזיציה – זה אח"כ. אבל אנחנו רואים את הפרוטוקולים ממועצת העם הזמנית וכבר בישיבה הראשונה האופוזיציה תוקפת את הקואליציה. עברו מאז 70 שנה עברנו מלחמות ומשברים; אך מעולם לא סטינו מדרך הדמוקרטיה". היו"ר דיבר על חשיבות שיתופי הפעולה הבינלאומיים, בין היתר גם באקדמיה ובמחקר ואמר שהכנסת תעשה כל שביכולתה על מנת לקדם שיתופי פעולה כאלה.

מנכ"ל רשות הרישוי לוועדה לפניות הציבור: החלה הנפקת כרטיסי רישיונות לתושבי חוץ עד תום אשרת השהייה

לאחר שהוועדה לפניות ציבור בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר קיימה ארבעה דיונים בנושא הנפקת רישיונות מנייר והמרת רישיונות בישראל ובמדינות זרות, היום בישר בוועדה מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה אפי רוזן כי משרד התחבורה החל ליישם את הנוהל עליו הוחלט בוועדה ולהנפיק רישיונות הקבועים  וכי "כל מי שמגיע מקבל את הרישיון כאורך אשרת השהייה כפי שסיכמנו". רוזן הוסיף כי " הכנסנו גם נוהל פנימי שתושב זר לא יצטרך כל שנתיים לחדש את בדיקת הראייה אלא כל עשור כמו שאר האזרחים. כך זה גם יחסוך להם כסף."

רוזן הודה ליו"ר הוועדה ח"כ אייכלר על הטיפול בסוגיה ואמר: אני מברך אותך על זה שהתעקשת וכך הגענו לפתרון הנושא.

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר בירך ואמר: מתברר כי גם בדברים הנראים חסרי סיכוי, בגלל מדיניות הממשלה לכפות אזרחות על תושבים שאינם רוצים בכך, בשיטות אפליה מכוונות, אסור לוותר. צריך לדרוש את הצדק ואת זכויות האדם והתייר המשלם מיסים וחי פה על חשבונו ומפרנס את פקידי השלטון, לשמור על מעמדו ולקבל את כל הזכויות שמקבלים שאר תושבי הארץ, בלי קשר בין מעמדו החוקי או השתייכותו החברתית.

ועדת הכספים אישרה קצבה חודשית לסטודנטים ולאברכים נזקקים

ועדת הכספים אישרה לקריאה שניה ושלישית, הצעת חוק לסיוע כלכלי לאברכים ולסטודנטים נזקקים. מדובר בחוק שהוא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית שיזמו מספר חברי כנסת ואשר נועדה לקבוע כי הסיוע יינתן הן ללומדי תורה, אברכים, והן לסטודנטים. סכום הסיוע החודשי יעמוד על 1,040 ₪. הצעת החוק המאוחדת משווה בין התנאים לקבלת הקצבה לשם הבטחת הכנסה בין אברכים ללומדים לימודים על-תיכוניים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר בדיון, כי "התכלית של החקיקה היא להקל עם קבוצת האוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל, משפחות שמתקשות לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של ילדיהם. הצעת החוק כוללת השוואת תנאים גם לגבי סטודנטים. אנחנו מדברים על סיוע כלכלי, שאם לא הייתי מקדם אותו גם סטודנטים לא היו מקבלים אותו".

החוק קובע מי זכאי לקבל את הקצבה המיוחדת: אברך שבחזקתו 3 ילדים ויותר, אין ברשותו או ברשות בת זוגתו רכב העולה בשוויו על 25,000 ₪, מקבל הקצבה או בת זוגתו, אינם בעלים של קרקע שערכה עולה על 36,000 ₪ והם אינם מקבלים קצבה כלשהי מהמדינה או מביטוח לאומי מעבר ל- 1,200 ₪ וסך ההכנסה שלו ושל אשתו אינה עולה על 1,200 ₪ בחודש, או 14,400 ₪ שנתיים (אך בחישוב ההכנסה לא תובא בחשבון קצבת ילדים (א"ק)), האברך לומד בכולל יום שלם ולא פחות מ- 45 שעות שבועיות. את הצעת החוק הפרטית המשווה בין לומדי תורה לסטודנטית בהיבט של הזכות לקצבה יזמו חברי הכנסת: משה גפני (יהדות התורה), אורי מקלב (יהדות התורה), יואב בן צור (ש"ס), יצחק וקנין (ש"ס), מיקי זוהר (הליכוד).

בדיון הקודם על הצעת החוק, נוכח טענות שהחוק בא להיטיב רק עם קבוצות מוגדרות של נזקקים במקום להיטיב עם כל הנזקקים, אמרה היועצת המשפטית, עו"ד שגית אפיק, כי "בעבר פסל בג"צ ניסיונות קודמים לקדם את הקצבאות הללו כי הנושא לא הוסדר אלא בסעיף תקציבי וכן מפאת עניין השוויון. בפעם השנייה נפסל ההסדר בהחלטת ממשלה בעקבות בג"צ שניסתה לעגן גם עבור הסטודנטים סכום תקציבי של תוספת של 50 מיליון ₪ לחלוקה של מלגות זה הובא לבית המשפט העליון שציין כי לא רואה איך זה מתיישב עם כך שסטודנטים לא נהנו אלא רק 124 סטודנטים ביחס לסכום שהוענק לאברכים. כל הפסילות היו קדימה ולא רטרואקטיבית. ואני חושבת שאפשר לפרש שבית המשפט מחפש שתהיה הסדרה חקיקתית. ההסדרה לוקה בחסר ומתבססת לממשלה שכן מתייחסת לסטודנטים וקובעת שעל כל הגדל שתהיה לסעיף התקציבי עבור מלגות קיום לאברכים תהיה הגדלה ב- 21% יותר למלגות שיחלק המל"ג לפי הקריטריונים שלו לסטודנטים ולא מתבטא בהצעת החוק הממשלתית אלא בפרטית, אלא רק הפנייה להחלטת הממשלה בנושא. אני חושבת שככל שהוועדה תעבה את החוק הזה ותתקן אותו, ההצעה כן עונה על מה שבג"צ חזר ואמר למחוקק. לא רק סיוע כלכלי ללומדי תורה אלא גם לסטודנטים, לכלול הסעיף תקציבי לגבי אותם 21% לתקציב המלגות של המל"ג".

נציג משרד המשפטים, שי סומך, הסביר נוכח טענות שונות שהועלו בדיונים על החוק, כי "החוק עומד במבחן החוקתי. ועדת גבאי שעסקה בנושא המליצה על הסדר חדש: הגבלת תקופת הזמן לקבלת הקצבה ע"י אברכים נזקקים לחמש שנים, הגדלת הסיוע לסטודנטים נזקקים ב- 50 מיליון ₪ ומסלול שמאפשר קבלת הסכום שמקבלים האברכים לסטודנטים נזקקים עם ילד אחד. הממשלה ראתה בכך כלי לעידוד התעסוקה של אברכים. בית המשט פסל גם את זה וסבר שזה רק סיוע כלכלי ולכן פוגעת בשוויון ולא עידוד תעסוקה. רק 127 סטודנטים קיבלו את הסכום המקסימלי ולכן פסלו גם ההסדר השני. עכשיו – 21% יותר בסך הכולל לסטודנטים וגם שאם ישתנה הסכום לאברכים הקצבה גם לסטודנטים וגם הסכום הכולל. סטודנטים עם ילד אחד לכן אוכלוסייה הרבה יותר רחבה מאברכים שרק עם 3 ילדים ומעלה".

יו"ר ועדת הכספים גפני סיכם את הנושא ואמר, ש"מטרת החוק היא לייצור שוויון בקבלת הקצבה בין סטודנטים לאברכים. אילולא נכנסתי לעניין, הסטודנטים לא היו מקבלים שקל וכאן בעקבות המהלך שלי, סטודנטים נזקקים יכולים לקבל קצבה גבוהה של עד 4,000 ₪. צריך לזכור שחוק הבטחת הכנסה נועד לתכלית חשובה מאוד להבטיח קיום בכבוד של כל אזרח ובמקרה של מי שלומד חייבים לאפשר לו קיום בכבוד".

ועדת הרפורמות אישרה את החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית לקריאה שנייה ושלישית

בתום דיונים מרתוניים שקיימה ועדת הרפורמות בחודשים האחרונים בהשתתפות נציגי בנק ישראל, משרד האוצר, הבנקים השונים, חברות כרטיסי האשראי ולא מעט לוביסטים, ועדת הרפורמות אישרה הבוקר את הצעת חוק להגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית לקריאה שנייה ושלישית.

יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ אלי כהן אמר "מדובר באחת הרפורמות החשובות, אם לא החשובה שבהן, שתאושר במסגרת הכנסת ה-20. החקיקה להגברת התחרות במערכת הבנקאית היא היסטורית כיון שבמשך 47 שנים לא נפתח אף בנק בישראל. קידום מערכת בנקאית תחרותית חיונית לצמיחה במשק וליציבות המערכת הבנקאית. פתיחת השוק הפיננסי הריכוזי בישראל חשובה להגברת התחרות במערכת הבנקאית והנהנים הישירים מהמהלך יהיו לקוחות הבנקים שיהפכו מלקוח שבוי ללקוח מחוזר".

הצעת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל מבוססת על מסקנות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים שהוקמה על ידי שר האוצר, משה כחלון, ובראשה עמד עו"ד דרור שטרום.

מטרת הצעת החוק הינה הגברת התחרות במערכת הבנקאית, כאשר הסעיף המרכזי הינו הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים מתוך הערכה שאלו יוכלו להוות בסיס ליצירת תחרות בשוק הבנקאי הריכוזי. כמו כן, הסרת חסמים לכניסת מתחרים חדשים, ומתן הגנות ינוקא לגופים הפיננסיים הקטנים והחדשים.

במסגרת דיוני ועדת הרפורמות נערכו תיקונים מהותיים וכן נדונו נושאים חדשים שלא הופיעו בהצעת החוק המקורית. זאת, במטרה שהחוק יממש את ייעודו בעניין הגברת התחרות לטובת לקוחות הבנקים. הנושאים החדשים שנכנסו במסגרת תיקוני ועדת הרפורמות כללו טיפול בנושאים: עמלות הסליקה, שעבוד שני, מנוע טכנולוגי להשוואת מחירים, שימוש במידע על ידי חברות כרטיסי האשראי וכן התאמות במסגרת החוק ביניהן נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי, שב"א, מסגרות אשראי ועוד .

להלן עיקרי השינויים בחוק:

  1. נתח השוק של כל אחת מחברות כרטיסי האשראי לא יעלה על 52% בהשוואה ל-40% בהצעת החוק המקורית. לחברות כרטיסי האשראי לא יהיה נתח שוק מובטח כך שרמת התחרות תגבר. כמו כן, נקבע שהבנקים יקיימו הליך תחרותי לטובת הלקוחות בעניין בחירת חברות כרטיסי האשראי.
  2. הפחתת מסגרות האשראי ב-50% תהיה מסכום של 5,000 ₪ ומעלה. זאת במטרה לא לפגוע באוכלוסיות חלשות יחסית. מסגרות האשראי ירדו תוך 4 שנים ולא תוך שנתיים (כיון שהחברות יכולות להימכר בתקופה של עד 3 שנים).
  3. במסגרת החוק, חרף התנגדות בנק ישראל, נקבע שיושק ממשק טכנולוגי (Read Only), לפיו חברות יוכלו בהסכמת הלקוחות לאסוף מידע בגין הריביות והעמלות המשולמות על ידיהן במטרה להציע להם חלופות תחרותיות יותר בבנקים אחרים. ממשק טכנולוגי זה הוא מחולל תחרות חיוני בין הבנקים הקיימים לטובת הלקוחות.
  4. על רקע היותם של שירותי המחשוב חסם כניסה לגופים חדשים, נקבע בחוק שבנקים יוכלו למכור שירותים אלו לגופים בנקאיים אחרים. כמו כן, על רקע החשש שמא הבנקים ימנעו ממכירת שירותי המחשוב, בידי שר האוצר תהיה האפשרות לאחר 18 חודשים מיום אישור החוק ככל שישתכנע שלא התפתחה תחרות למכור שירותים אלו במחיר שיקבע. כמו כן, משרד האוצר יתחייב תוך 9 חודשים להכין מכרז להקמת תשתית מחשוב לאומית.
  5. במסגרת התיקונים לחוק בוצע תיקון עקיף לחוק המשכון, שיאפשר מתן שיעבוד שני. תיקון זה נועד לתת ללקוחות הבנקים גמישות גדולה יותר בקבלת הלוואות, כאשר שווי הנכס גבוה משמעותית מסך ההלוואה. זכות הלקוח למתן שעבוד שני תהיה במועד קבלת הלוואה חדשה או במועד חידוש הלוואה קיימת.
  6. חברות כרטיסי האשראי יוכלו לעשות שימוש בכל המידע שהיה ברשותם טרם המכירה, בשונה מהצעת החוק המקורית בה היקף המידע היה מוגבל. המידע הוא נכס מהותי עבור חברות האשראי הנמכרות ולקוחותיהם, שכן על בסיסו התמחור הצעות האשראי יהיו מותאמות באופן מיטבי.
  7. אושרו ההוראות לכניסת מאגדי אשראי במטרה להפחית את עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים. כמו כן, מאגדי האשראי שפעלו עד היום בשוק הישראלי עבדו מול עסקים שהיקף המחזור השנתי שלהם הוא עד 50 אלף ₪. בעניין זה הובהר על ידי רשות שוק ההון ובנק ישראל שהרף הרלוונטי הינו כמוגדר על פי כללי הלבנת הון שהינם גבוהים משמעותית, באופן שירחיב את מספר העסקים שיוכלו לעבוד באמצעות מאגדי האשראי.
  8. במטרה להקל על לקוחות במעבר בין גופים פיננסיים, נקבע שאחריות על העברת הוראות הקבע של הלקוח תוטל על הגוף הפיננסי שאליו עובר הלקוח.
  9. נקבעו הוראות בעניין סולק מתארח, על פיהן יחויב סולק קיים להתקשר עם סולק חדש באופן שיאפשר לו לתת שירותי סליקה לבתי עסק. התיקון נעשה על רקע הריכוזיות בשוק הסליקה בו פועלים 3 שחקנים בלבד, כאשר עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים גבוהה בכ-80% מהעסקים הגדולים. בנוסף נקבעו הקלות לפעילות  מאגדי אשראי, באופן שיפחית את עמלות הסליקה עבור עסקים קטנים.
  10. חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) תוכל לשמש פלטפורמה לכל השחקנים הקיימים, ולאלו שיכנסו בעתיד. על פי המתווה, שיעור האחזקה של הבנקים הקיימים בחברת שב"א, לא יעלה על 10%, אלא במקרים בהם הסכימו שר האוצר ובנק ישראל שהדבר הינו חיוני. הירידה בשיעורי האחזקה של הבנקים תהיה תוך ארבע שנים מיום תחולת החוק.

בדיוני הוועדה הוחלט להכניס תיקונים מהותיים בשוק הסליקה שלא נכללו במסגרת הצעת החוק במקור. בעניין זה התייחס ח"כ אלי כהן: "הריכוזיות בשוק הסליקה בה פועלים 3 שחקנים בלבד, פוגעת בעסקים בכלל וביוקר המחייה בפרט. העסקים הקטנים והבינוניים משלמים עמלות סליקה הגבוהות בכ-70% מאלו של העסקים הגדולים, כאשר עלויות עמלות הסליקה מגיעות לעיתים לכדי 20% מהרווח. התיקונים בחוק נועדו להקל על העסקים ולסייע בהורדת יוקר המחייה".

סוגיה נוספת שעלתה במסגרת דיוני הועדה הייתה ההגנה להן זוכות חברות כרטיסי האשראי שעל פי "חוק ישראכרט" חברות אשר להן נתח שוק הקטן מ-10%, אולם אמריקן אקספרס היא חלק מקבוצת ישראכרט ודיינרס הינה חלק מקבוצת ויזה ונתח השוק המצרפי שלהן גבוה משמעותית מ-10%. בוועדה נטען כי הגנה זאת מנוצלת על ידי החברות אמריקן אקספרס ודיינרס לגבות עמלות סליקה גבוהות וחריגות. על אף שהנושא לא נדון בהצעה המקורית, החליטה הועדה לפעול לתקנו והוא יפוצל מהחוק הכולל במטרה לתקן את העיוות. על רקע החשש שמא החברות באותה קבוצה יפעלו לתאום קביעת שיעורי העמלות, דרשה הועדה מבנק ישראל שיפעל להבטיח כי למעט התפעול מערך השיווק מול העסקים יפעל בנפרד.

עוד סוכם שבנק ישראל יגדיר עד סוף השנה הוראות ברורות למניעת ניגוד עניינים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי שאמורות להימכר וזאת לתקופת הביניים שבין כניסתו של החוק לתוקף עד למכירת השליטה בחברות כרטיסי האשראי.

הרפורמה בבנקאות מתבססת על הצעת החוק האמורה ועל חוקים משלימים נוספים שאושרו במסגרת חוק ההסדרים ביניהם חוק אגודות אשראי (בנקים חברתיים ומנפיק), וכן חוקים שאושרו לאחרונה וביניהם: הקמת רשות שוק ההון, חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים, תיקון סעיף 21 לחוק הבנקאות.

ח"כ אלי כהן: "התיקונים במסגרת החוק נועדו להבטיח שכניסה של שחקנים חדשים לשוק תהיה אפקטיבית, כך שהשחקנים החדשים במערכת יוכלו להתפתח וליצור תחרות. הגדלת התחרות במערכת הפיננסית תוזיל את העמלות והריביות מצד אחד, ומן הצד השני, תגדיל את היקפי האשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים המהווים מנוע צמיחה עיקרי תוך הגדלת התחרות בענפי המשק השונים ויצירת מקומות תעסוקה חדשים".

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג הביעה התנגדות להצעת החוק בנוסח שנדון היום בוועדה. הנגידה אמרה היום לחברי הכנסת לפני ההצבעה על אישור החוק "קידמנו ביחד רפורמה מאוד משמעותית ונרחבת, שגובשה בהסכמה לאחר כשנה של דיונים. בנק ישראל מוביל וימשיך להוביל את הרפורמה הזו, במקצועיות, ביושרה, ומתוך ראיית טובתו של הציבור הרחב בלבד. למעשה, בנק ישראל כבר נקט בצעדים משמעותיים מאוד כדי להתחיל ליישם את הרפורמה, חלקם עוד לפני שוועדת שטרום סיימה את עבודתה.

בחקיקה הנוכחית (לגבי השיתוף במידע פיננסי) אתם עלולים, במחי אצבע, ומבלי שאפשרתם לגורמי המקצוע אפילו את החודשיים שביקשנו כדי לבחון את הנושא ולהביא לכך שמאגר נתוני אשראי, שיוקם במאמץ אדיר ובממון רב, יהיה פיל לבן. זאת, כאמור, מבלי שמי מאיתנו יודע להגיד כיום האם מודל אחד עדיף על השני, וגם מבלי שניתנה הדעת במידה מספקת לסוגיות שונות של פרטיות והגנת המידע שעליהן דנה ועדת הכלכלה במשך חודשים רבים באשר לחוק נתוני אשראי.

לסיום אמרה פלוג "ברצוני להתייחס לאופן שבו חלק  מכם התייחס לעובדי בנק ישראל במהלך הדיונים. השתלחות בהם, כשהם אומרים משהו שאינכם רוצים לשמוע, אמירות פוגעניות ומעליבות, הרמת קול  – כל אלו אינם לכבודה של הכנסת ולכבודכם. אני מציעה לכם לתת את  דעתכם על כך.

ח"כ אלי כהן הגיב לדברי הנגידה ואמר "מטרת החוק נועדה להגביר את התחרות, ובהתאם לכך אופי התיקונים שבו". ח"כ כהן ציין כי רשות שוק ההון מקדמת מהלכים מהותיים לטובת חברות הביטוח כדוגמת קרן פנסיה, ברירת מחדל, מנוע השוואת מחירים ועוד. אולם לא ניכרת פעילות דומה עבור לקוחות הבנקים ע"י בנק ישראל וע"כ ההתאמות חיוניות. סוגיית פיקוח מוצרים אלו תהיה ע"י רשות שוק ההון והוראות הגנת הפרטיות יקבעו ע"י משרד המשפטים. לעניין ההתייחסות לעובדי בנק ישראל, ח"כ כהן הסכים עם הערת הנגידה וציין שיש לכבד את עובדי המגזר הציבורי באשר הם.

נציג בנק ישראל ביקש להסיר מהצעת החוק את הסעיף העוסק בסנקציות פליליות כנגד הבנקים. עו"ד דרור שטרום התנגד להסיר את הסנקציות הפליליות ואמר "זה לעשות צחוק מהרפורמה. לא יכול להיות שנבצע רפורמה בת מאות מיליארדים, ולא יהיה בה סנקציות. ח"כ חיים ילין התייחס לסנקציות ואמר כי לא יתכן ששודד בנק יכול שיישפט לעשרות שנים בכלא, לעומת בעלי תפקידים בבנקים שיצאו נקיים מכל עונש.

הוועדה אישרה את הצעת ח"כ יוסי יונה וחיים ילין והוסיפה להצעת החוק סעיף הקובע סנקציות פליליות על מנהלי בנקים שיעברו על הוראות החוק.

בנושא העברת מידע אמר ח"כ חיים ילין "אני לא מצליח להבין את ההתנגדות להעברת המידע. כל היושבים סביב השולחן הזה מאשרים כל יום העברת נתונים אישיים מהטלפון הנייד שלהם אבל אתם מתנגדים להעברת מידע שיחסוך כסף רב ללקוחות". הוועדה אישרה את הצעת ח"כ ילין וקבעה חובת מכירת שירותי מחשוב ע"י הבנקים.

בנושא השוואת מחירים עו"ד דרור שטרום טען כי "שוק הבנקאות מאופיין בנכות קריטית ובחוסר אפשרות להשוות שירותים ומחירים. הגברת התחרות תבוא ע"י הוספת שחקנים, ובתנאי שללקוח תהיה אפשרות להשוות מחירים.

הוועדה אישרה את הצעת ח"כ עודד פורר לקבוע תבחינים מדידים שיקבעו האם מתקיימת תחרות בשוק הבנקאות. ועדת היישום של החוק תפרסם דו"ח אחת לחצי שנה .

כאמור, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית פה אחד.

לאחר אישור החוק ח"כ יעקב אשר פנה ליו"ר הוועדה ואמר "שם המשחק הוא ביישומו של החוק. אני פונה אליך ומבקש לקיים ישיבות מעקב. ח"כ יוסי יונה הודה לארגונים החברתיים שלדבריו תרמו מאוד לניסוח החוק.

ח"כ אוסמה סעדי אמר כי חריג שחוק מאושר פה אחד בתמיכת האופוזיציה. סעדי ציין כי ברחבי הנגב המונה 200,000 תושבים אין בנק אחד. "אתמול חגגנו בחנוכת כספומט ראשון בישוב חורה. אני מקווה שהחוק יתרום להרחבת השירותים הבנקאיים במגזר הערבי" ח"כ אורי מקלב מחה על כך שנציגי בנק ישראל עזבו את הדיון.

יו"ר הכנסת יקים צוות לבחינת קוד הלבוש בכניסה לכנסת

בפגישה שהתקיימה בין יו"ר הכנסת יולי ואל אדלשטיין לבין מספר חברי כנסת, הוסכם כי יוקם צוות, צוות משותף של חברי הכנסת והנהלת הכנסת,  שיבחן את נושא קוד הלבוש בכניסה לכנסת.

בפגישה נכחו חברות וחברי הכנסת: מרב מיכאלי, יעל גרמן, עיידה-תומא סלימאן, קארין אלהרר, עליזה לביא, רחל עזריה, דוב חנין, עמנואל טרכטנברג, אילן גילאון, איילת נחמיאס ורבין ומנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ.

כול חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הדגישו באופן ברור את הצורך בשמירה על קוד לבוש בכניסה לכנסת, קוד לבוש מכבד לכול באי המשכן ושישמור על כבוד הכנסת.

תמו דיוני הוועדה המשותפת בחוק ההסדרה; ביום שני תצביע הוועדה על אלפי הסתייגויות

הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט וחוץ וביטחון, סיימה לדון בחוק ההסדרה לקריאות שנייה ושלישית ותתכנס ביום שני הקרוב להצבעות

היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הוועדה המשותפת קיימה דיון ארוך ואיפשרה לח"כים ולסיעות שהגישו הסתייגויות לנמקן. תמו הדיונים והישיבה הבאה תתקיים ביום שני רק לצורך הצבעות".

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): בהסתייגויות שהגשנו לא התייחסנו ולא נתייחס לפרטי החוק אלא לטענות עקרוניות, שנוגעות לבטלותו. אנחנו נתלים באילנות גבוהים ברה"מ, היועמ"שים, היועמ"ש לכנסת ולוועדה וחוו"ד שהוגשו ע"י אירגוני חברה אזרחית. החוק לא חוקתי ולא יעמוד בביקורת בג"ץ. יש פה פגיעה אנושה בזכות הקניין שאינה לתכלית ראויה ואינה מדתית. החוק חורג מהמתחם המשפטי הנורמטיבי של התפיסה הלוחמתית וגודע את הענף שהמערכת המשפטית בשטחים ישבה עליו ונימצא בחור שחור משפטי.

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני) החל את דבריו בציטוט מתוך הדיון הסגור שהתקיים שלשום ואמר כי צר לו על תושבי עמונה שהמדינה עשתה להם עוול אנושי גדול. הוא הציע כי בית המשפט יכריע בנושא תום הלב שאינו ברור ורחב מדי. עוד אמר כי הפיצוי צריך לעמוד על 400% ולא 125%.

חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ): התייחסה אף היא לדבריהם של "יועמ"שים שהופיעו בוועדה ואמרו שאנחנו נכנסים לאזור מסוכן מבחינת הדין הבינ"ל. את האבסורד הזה אנחנו מקיימים כאן למעלה מחודש. ברור לכל שהחוק לא יעבור את מבחן בג"ץ והמטרה היא לעשות רושם על בוחרים. מדובר בחבורת אנשים קיצוניים ומשיחיים שרוצים ליצור רצף טריטוריאלי שימנע הקמת מדינה פלשתינית. ישראל מפחדת מהסמוטריצ'ים וכולכם בתחרות על דעת הקהל והפריימריז".  היא הסבירה כי הסתייגויות רבות שהגישה נוגעות למטרת החוק, לשם החוק, לסוגיית הפיצויים, הממונה, משמעות המקרקעין והשפה המכובסת.

יעל גרמן (יש עתיד) פנתה ליו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי ואמרה: "לקחנו חלק בהצגה גדולה שהיית הבמאי שלה ולא שינינו שום דבר. אם חלילה יעבור החוק אני רוצה להישיר מבט לילדיי ונכדותיי ולומר להם שעשיתי כל שיכולתי כדי למנוע את החוק ושימשיכו להיאבק על הדברים הראויים כי בסוף חומת ברלין נופלת. ביחס להסתייגויות עצמן אמרה  כי במקום המטרה יש למחוק הכל מהמילה "להסדיר" ולכתוב "לנטוש את הדין הבינ"ל והמשפט הפנימי" או לחילופין לכתוב- "לסלול את דרכם של קציני וחיילי צה"ל לבית הדין בהאג", או לכתוב במפורש- "לחבל ביחסי החוץ ולבודד את ישראל".

נחמן שי (המחנה הציוני): "אנחנו חלק מהצגה גדולה שמתיימרת להעביר את החוק באופן לא דמוקרטי, מביא לנו בושה גדולה. אני מתפלל שנוכל לגבור על הנזק שייגרם לנו בסופו של דבר"

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), מיוזמי החוק: "אחד הקשיים שהחוק מעורר נוגע לעובדה שמרגע שיישוב עומד במסגרת סעיף 3 אוטומטית מופקעות הקרקעות ללא בדיקה פרטנית. אבקש להחליף ס' 3 (2) ולקבוע שרשויות האזור יבחנו כל קרקע וקרקע. לקחתי את כל אמות המידה בפסיקה הישראלית והכוונה שלא תהיה אוטומטיות אלא שיקול דעת. הסתייגות נוספת מתייחסת לשטחים הפרטיים, שניצמד לרציונל של המקרקעין הישראלי- ניכנס לנעליים הסובייקטיביות של המתיישב. די בזה שניתן יהיה לבסס מראית עין סובייקטיבית- שכשאדם סבר שניתנה הסכמת מדינה תהיה רכישת זכויות כפויה של הקרקע מהערבי. זו תהיה חזקה של תום לב. ביחס לאזורים שלא מוחזקים בהם שטחים פרטיים נחזור לכך שהמדינה תפקיע. בנוסף, בנוסח הנוכחי החרגנו צווים שיפוטיים ופס"ד של בג"ץ. הכוונה מראש הייתה להחריג פס"ד ואני רוצה לומר שההחרגה בחוק צריכה להיות רק איפה שיש פס"ד סופי ולא מקרים כמו במצפה כרמים של צו על תנאי ששם למעשה בימ"ש לא אמר את דברו. לכן מציע למחוק את הצווים ולהשאיר פס"ד בלבד".