ארכיון חודשי: דצמבר 2016

תיקון עיוות היסטורי: ועדת הכספים אישרה הקמת הקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות (קרן הארנונה)

אחרי מו"מ ממושך, דיונים סוערים ולא מעט משברים, אישרה ועדת הכספים את הקמת הקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות, 'קרן הארנונה'. בכך תיקנה הוועדה עיוות שנמשך עשרות שנים שבו רק ערים שהוגדרו 'ערי עולים' עוד משנות ה- 50', יכלו לגבות 100% ארנונה ממבנים או מתקנים ממשלתיים בתחומן, לעומת ערים שלא הוגדרו כך ויכלו לגבות עד 55% ארנונה ממשלתית ואף פחות מכך: 35%, 45%. מזה למעלה מ- 15 שנה נוצר מצב אבסורדי שבו ערים ללא הגדרת עיר עולים שכן קלטו עולים בשיעורים גבוהים הופלו לרעה ולא יכלו ליהנות מ-100% ארנונה ממשלתית בניגוד לערים שכבר הפסיקו לקלוט עולים או שקלטו בשיעורים אפסיים וכן נהנו מהיתרון הנ"ל. קרן הארנונה תורכב מסה"כ 770 מיליון ש"ח; 500 מיליון ש"ח מכספי הארנונה הממשלתית בכל הארץ, עוד 270 מיליון ש"ח נוספים שהאוצר יביא, מתוכם 70 מיליון ש"ח רק ב- 2017-2018. הכספים יחולקו בין רשויות ממעמד סוציו-אקונומי 1 – 7 שקלטו עולים ב- 15 השנים האחרונות או עולים מאתיופיה מ- 1.1.1984, יישובים וערים אלו יקבלו 13% מהתקציב בקרן בהתאם לכללים שייקבעו שרי האוצר והפנים. שאר הכספים יחולקו עפ"י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי, מדד הפריפריאליות, גודל האוכלוסייה ברשות, מצב פיננסי של הרשות, היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבנים לצורך חישוב הארנונה.

המנגנון הזה החל כאמור בשנים בהן המדינה קלטה עולים בהיקפים נרחבים, אלא שכיום עשרות שנים לאחר-מכן, התמונה השתנתה ויישובים ורשויות שבעבר קלטו עולים בשיעורים גבוהים, כיום כמעט שאינם קולטים עלייה. לעומת זאת, רשויות שלא הוגדרו 'ערי עולים' וגבו בפועל שיעורי ארנונה נמוכים הופלו לרעה הדבר יצר חוסר שוויוניות ועיוות בחלוקת המשאבים, מה שהוביל לעתירה לבג"צ מצד רשויות שהופלו לרעה בעקבות מנגנון 'ערי עולים'. בג"צ הכריע בעניין והגדיר את מנגנון 'עיר עולים' כמנגנון מפלה לרעה, לא שוויוני, שיוצר עיוותים בחלוקת משאבי המדינה ועל-כן קרא למדינה לבטלו או לחילופין לקבוע מנגנון אחר שיהיה שוויוני ויתאים למאפייני הרשויות כיום. עפ"י פסיקת בג"צ ב- 28.12.17 ההסדר הזה ייפסל, מה שיוביל לפגיעה בכל הרשויות. על-כן שקדה ועדת הכספים על קידום החוק להקמת הקרן כמענה לאפשרות לביטול המנגנון ללא חלופה אחרת.
לאורך הדיונים בחוק צפה ועלתה שוב ושוב התנגדותם של ראשי רשויות שחששו ששינוי המנגנון הקיים, קרי הפסד היתרון היחסי שלהן מהגדרתן 'עיר עולים', ייסב להן פגיעה קשה עקב אובדן הכנסות המהוות נתח חשוב מתקציביהן. במענה לבעיה זו, חלק מכספי הקרן יוגדרו כמנגנון 'החזרה', קרי להעברת תקציבים כפיצוי על אובדן ההכנסות מ'עיר עולים' ל- 61 רשויות שנפגעות מהשינוי עפ"י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי 1-5, מדד הפריפריאליות והחלק היחסי של ההכנסות מ- 100% הארנונה הממשלתית שהם גבו עד היום מסך כל תקציבן. מנגנון הפיצוי הנ"ל לאותן 61 רשויות נקבע מלכתחילה בחוק ל- 6 שנים, על-מנת להקטין את מידת הפגיעה באותן 61 רשויות ושהיא תהיה הדרגתית, כשבשנים הראשונות הפגיעה תהיה מזערית. במהלך הדיונים, שינו חברי הכנסת בתיאום עם ראשי הרשויות את פרק הזמן הזה והרחיבו אותו ל- 8 שנים, על-מנת לרכך עוד יותר את הפגיעה בהן. עוד נקבע, כי ראש הממשלה יחד עם שרי האוצר והפנים יהיו רשאים לשקול להרחיב את המנגנון לעוד שנים בהתאם לצורך.
מעבר לכך, כספי הקרן האחרים ישמשו לחלוקה בין הרשויות בהתאם לקריטריונים, כפי שצויינו לעיל'. כאן הובלטה התוספת שנתן האוצר, של 200 מיליון ₪ נוספים להגדלת סך הכספים לחלוקה לצורך תמיכה וחיזוק הרשויות המקומיות.
הדיונים בנושא החוק להקמת הקרן היו סוערים מאוד ובמהלכם התעמתו חברי הכנסת וראשי הרשויות עם פקידי האוצר ומשרד הפנים. יחד עם זאת, מתוך הכרה בנחיצות אישור החוק, הוא אושר ברוב של 11 חברי כנסת בעד ו-4 נמנעים. לא היו לחוק מתנגדים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בירך על אישור החוק. לאורך כל הדיונים שב גפני וציין, כי "אישור החוק הכרחי, כיוון שהימנעות מאישורו ומהקמת הקרן, יוביל לביטול מנגנון עיר עולים בעקבות פסיקת בג"צ, ללא מנגנון כלשהו שייפצה את הרשויות. גפני הוסיף, כי יש בחוק אלמנטים חיוביים רבים ובעקבות חקיקתו, רשויות חלשות רבות, שחלקן לא נהנו ככל מהיתרון של הארנונה הממשלתית, ייחלו ליהנות מכספים אלו. גפני הדגיש, כי "אין ברירה אלא לאשר את החוק, שכן לא ניתן להותיר עוד את המצב כפי שהיה מאז קום המדינה. המדינה התפתחה, יישובים רבים שינו את אופיים ואת מעמדם וכך גם הצורך בהפניית משאבים לצמצום פערים בין הרשויות השתנה. עתה לאחר שאושר, החוק הזה יתקן עיוותים של למעלה מ- 60 שנה וחלוקה ראויה וצודקת של הכסף הממשלתי בין הרשויות השונות. הקרן תחזק את השלטון המקומי בישראל עקב התוספת התקציבית שניתנה בו לטובת הרשויות המקומיות".

טעויות בחישוב שכר המורים – יו"ר ועדת החינוך: ועדת החינוך תעקוב אחר יישום מסקנות ועדת השכר

מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, הציגה בוועדת החינוך, התרבות והספורט את מסקנות הועדה בראשותה בנושא תשלומי שכר עובדי הוראה. הדיון התקיים לבקשת יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי וח"כים נוספים, בעקבות תלונות של מורים שהגיעו ללשכתו ובעקבות הפרסום באמצעי התקשורת. לדברי המנכ"לית כהן, מסקנות הוועדה נועדו לייעל את תהליכי השכר ולהעמיק את השירות הניתן לעובדי ההוראה במערכת החינוך, בדגש על הגברת השקיפות וחיזוק ממשקי העבודה מול הרשויות המקומיות ובעלויות.  בין המסקנות: פתיחת "נתיב מהיר" ושירות אישי למנהלים וסגנים בטיפול בנתוני השכר של עובדי ההוראה שבאחריותם; החלטה שלא לנכות שכר של עובד הוראה מבלי שהדבר ייעשה עמו בתיאום מראש ובאישורו; הסדרת תשלום מלא של כרטיס "חופשי חודשי" (בתחברה הציבורית) בחודשי חג ומועד בהתאם לזכאות של עובד ההוראה; מתן שירות בנקודה אחת – המשרד יעמיד לרשות עובד ההוראה נקודת שירות אחת, בה יינתנו לו כלל המענים הנדרשים בנושא תנאי שכר מחשבון סימולציית שכר לעובד ההוראה לצורך חישוב שכרו עוד טרם קבלת התלוש ; עיצוב מחדש של תלוש השכר, כך שיהיה ברור וקריא יותר בעבור עובד ההוראה והעמקה של מאגר השירותים המקוונים – במטרה להנגיש מידע זמין ועדכני, ובכך לחסוך הגעה של עובד ההוראה אל מוקדי השירות או את הפניה טלפונית.

מנכ"לית משרד החינוך אמרה בוועדת החינוך: "הוועדה בראשותי הוקמה על רקע מחאת המורים. זהו קול מבורך של עובדי הוראה שלוקחים אחריות על מה שקורה ואומרים לא עוד. הוועדה שהקמנו ואת מסקנותיה אני מציגה כעת, היתה במה להידברות בינינו לבין המורים. נאמרו במהל הפגישות גם דברים קשים ואני מברכת על התהליך. פתחנו את הלב, הראש והמוטיבציה ושמנו את העניין בלי פשרות על מרכז הבמה. דבר כזה לא נעשה מעולם ואני מקווה שנראה שלקראת השנה הבאה יצומצמו ההיקפים של עובדי הוראה שלא יקבלו את השכר בזמן".

יוסי שטראוס, חשב משרד החינוך אמר כי הוא צופה שייצוב המערכת ייקח כחודשיים בעיקר בשל רכיב החזר הנסיעות. "המערכת מורכבת – נגמרת בשכר ומתחילה הרבה קודם בדיווח של עובדי ההוראה והמנהלים. אני אומר את הדברים בכנות וביושר – העומס עלינו הוא גדול, אך המערכת קרובה לייצוב".

יו"ר הנהלת ארגון המורים רן ארז התייחס למסקנות שהוצגו ואמר: "אני לא רואה שהבעיה האקוטית הזאת שקיימת היום תיפתר בחודשים הקרובים. 5000 מורים מחטיבות הביניים פנו אלינו עם בעיות שכר ועדיין לא הצלחנו לפתור כ- 1200 פניות.  קיימת דינמיות קיימת גם במערכות אחרות כמו בצה"ל שם מחליפים תפקידים וקיימים שם 650 שדות שכר. אבל בצה"ל אין בעיה כי לפני הנפקת התלושים הם מנפיקים  'תלושים בהרצה' ובודקים האם יש בעיות.  הרפורמות 'עוז לתמורה' ו'אופק חדש 'התרחשו בשנים  2008 ו-2011 אבל הפקידים במשרד החינוך עדיין לא יודעים מה לעשות עם השכר.  המסקנות של המנכ"לית יפות מאוד, אנחנו כאיגוד מקצועי לא יכולים לפעול בניגוד לחוק ולכן הכרזנו על סכסוך עבודה, הדיון הבא יתקיים ב19.12.  אני סקפטי מתוך ניסיון חיים – צריך לשנות תודעה אצל הפקידים. השינוי של התפיסה הזאת ודפוסי החשיבה של הפקידות הוא לא דבר של מהיום למחר, הכוונות טובות אבל הביצוע זה דבר אחר".

בדיון השתתפו שתי מורות, נציגות המחאה, שירי אמיר ומיה מושקוביץ שייש, שאמרו כי משבר השכר הוא למעשה משבר אמון חריף ביותר בין המורים להנהלה. המורות בירכו על התהליך ועל מסקנות הוועדה והביעו תקווה שבעיות השכר יסתיימו בקרוב. מייה מושקוביץ ביקשה להפנות את תשומת הלב גם לקיומן של שתי רפורמות בבתי הספר השש שנתיים "יש איפה ואיפה בבתי ספר שש שנתיים וההרגשה לא נעימה". לגבי מסקנות הוועדה אמרה: "יש רצינות ויש נכונות ואני בוחרת להיות אופטימית ומבחן הזמן יוכח בשטח. כל המאמצים האלה הם מבורכים ואני שמחה שהיתה לי את האפשרות בפעם הראשונה שיקשיבו לי".

ח"כ איתן ברושי: "יש כאן מחדל גדול ויש מישהו שאחראי עליו. זה לא נכון שבכל בפעם יגידו שיסדרו את העניין. יש חשיבות רבה למעמד המורה והוא נשאר הדבר המרכזי גם בעידן טכנולוגי, ואי אפשר לדבר עליו מבלי להתייחס לשכר הנמוך של המורים והבעיות בתשלום שלו. ראש אכ"א התפטר בגלל שגנבו לו מחשב וגם פה מישהו צריך לקחת אחריות. אם אומרים שמעמד המורים חשוב אז צריך לדאוג לתשלום בזמן ומשכורת גבוהה יותר."

יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי סיכם את הדיון: "הוועדה שמעה על העומס הרב המוטל על חשבי השכר במשרד החינוך. אם לא יחול שיפור בנושא תקינת עובדי החשבות, יש להניח שמסקנות הוועדה לא ימומשו כראוי". יו"ר הוועדה קרא למשרד האוצר להגיע להליך פישוט תלוש השכר של עובדי ההוראה מוקדם ככל האפשר, וכן לדאוג שאם התבצע תשלום יתר לעובד הוראה, שההחזר שיגבה ממנו בכל חודש לא יעלה על 5% מהסכום ששולם ביתר. הוא הודיע כי יעקוב אחר ביצוע מסקנות ועדת השכר. "חשוב לנו להגיע למצב שעובד ההוראה לא יוטרד מבעיות  שנוגעות לשכרו, אלא רק מההישגים של תלמידיו".

המכס לא משתלט על 600 אלף חבילות המגיעות לישראל ביום

כך בחודשי נובמבר-דצמבר. כל ימות השנה מגיעות כ-200 אלף ביום. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, קארין אלהרר: שיפור משמעותי בשרות ללקוח, הדואר עבר מהפכה מאז דו"ח המבקר – אך ממתינה עוד כברת דרך

המכס מבצע בדיקות מדגמיות בלבד בחבילות המגיעות מחו"ל, בגלל כמותן האדירה, כך נחשף בוועדה לביקורת המדינה, בדיון על השירות ללקוח בדואר ישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) התייחסה לדו"ח מבקר המדינה, שהתריע על בעיות ניהול, ושרות לא מספק ללקוח, ואמרה כי "ניכר שיפור משמעותי בשרות ללקוח, הדואר עבר מהפכה מאז דו"ח המבקר – אך יש עוד כברת דרך. כמות הדואר מחו"ל עלתה פי 5,  מכמאה טון ב-2011 לכ-500 טון ב-2015, והדואר והמכס לא היו מוכנים כלל לתחום – ואבדו הכנסות ממכס בסך 200 מיליון ₪ בשל אחוז גדול מאד של חבילות שמגיעות מחו"ל ולא נבדקו".

לדברי דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל, "הדואר עבר מהפכה, ואנו במקום אחר לגמרי. אנחנו מוסרים כל יום 200 אלף חבילות, ובימי הקניות הבינלאומיים מגיעה כמות החבילות ל-600 אלף חבילות ביום. כדי לשפר את השירות אנחנו עובדים מול אתרי המסחר הגדולים כדי שיעבירו לנו את פרטי הצרכנים ונוכל לשפר את תהליך העברת החבילות. בסופו של דבר יש כאן היקפים ענקיים וצריך להסתכל בפרופורציה על היקף התלונות ביחס להיקף הפעילות. יצאנו מעולם של ניירות – לשליחת מסרונים ואנו מכניסים שיפורים כל העת במערך החלוקה ומסירת הדואר. הורדנו את זמן ההמתנה בסניפי הדואר ב50%, הקמנו מרכז בעל הספק למאה מיליון חבילות במודיעין. ברבעון השלישי אנחנו במצב של מעבר מהפסד לרווח, כשאת הרווחים אנחנו משקיעים בשיפור השירות לטובת הצרכן".

מנהל רשות המיסים אבי ארדיטי הוסיף כי תופעת הקניות באינטרנט הפתיעה אותם כמו במדינות רבות. "אנו רגילים מעולם משלוחי הבלדרות, לקבל מראש "מסר" איזו חבילה מגיעה ולהיערך. היום, הקניות באינטרנט לא מאפשרות היערכות והספק גם לא מעביר את עלות המוצר בחבילה. בשנה האחרונה אנחנו מנסים יחד עם הדואר לפתור את הבעיה. בדואר עוברות 11 אלף חבילות בשעה, ואנחנו פועלים בשני מישורים: הראשון הוא שירות בתשלום מדואר ישראל בכל הקשור למסד הנתונים של החבילה ובמקביל עבודה מול אתרים בחו"ל. ברגע שייפתח המרכז הלוגיסטי החדש במודיעין נתחיל בניסוי שיימשך חצי שנה ובסופו נבחן את המשך הטיפול והדרך להתמודד עם הקניות באינטרנט".

חנן פוגל, נציג מבקר המדינה הדגיש "שיתוף פעולה לקוי בין רשות המסים לדואר ישראל, לא נעשה שימוש במערכות מעקב ומידע, בחבילות מרגע נחיתתן בארץ, מתקני הדואר לא בנויים לקליטה של כמות גדולה כזו וטיפול לקוי בשירות הציבור בדואר הבינלאומי. אנו מודעים לכך שמאז סיום הביקורת וגם במהלכה מקיים הדואר צעדי שיפור".

יונתן מרקוביץ, מאגף תלונות הציבור בדואר ישראל הוסיף כי מספר התלונות נשאר כמעט באותה רמה, 670 ב 2016 מול 709 ב 2015, כש-71% מהתלונות נמצאו מוצדקות ומרביתן בדואר הבינלאומי: אי קבלת הודעות, אבדן דברי דואר, ושירות לקוחות שלא חוזר. "זה לא מספר רב ביחס לכמות החבילות – אך עדיין גבוה", אמר.

לדברי ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), "מהיכרות אישית נראה שאנו צועדים למהפכה בשירות הדואר. במגזר שאני מייצג, אנו זוכים לשיתוף פעולה אדיר, ובסופו של תהליך נגיע לתוצאות שזמני ההמתנה יתקצרו באופן משמעותי".

ועדת הכספים אישרה את הפחתת מס החברות מ- 25% ל- 23%

ועדת הכספים אישרה את הפרק בחוק ההסדרים העוסק בשינוי מדינות המס. עפ"י החוק שאושר, מס החברות ירד משיעור של 25% ל- 23% בשתי פעימות וזאת, עפ"י האוצר, על-מנת לעודד הגעת חברות זרות לישראל ולעידוד הצמיחה במשק. הפעימה הראשונה תצא לפועל ב- 1.1.17 ל- 24% והשנייה, שנה לאחר-מכן ב- 1.1.18 ל- 23%. באותו הקשר מופחת בהתאמה מבחינת הזמנים גם המס על השבח הריאלי של נכסי מקרקעין של חברות מ- 25% ל- 23%. עלות החוק בהיבט של הפסד הכנסות ממיסים: 1.8 מיליארד ₪ בשנה. שינוי נוסף שקובע החוק הינו בהפחתת שיעור מס ההכנסה על ליחידים. המהלך הזה נועד על-מנת לעודד תעסוקה. מהות השינוי הינה ריווח מדרגות המס, כך שבכל מדרגת מס, תשלום המס של אותה מדרגה ייעשה בשכר הקצה העליון שלה. כמו-כן החוק קובע העלאה של מס הייסף, על מי שמשתכרים שכר גבוה במיוחד מ- 2% ל- 3% ורף השכר להתחלת תשלום מס ייסף יירד מ- 800 אלף ₪ ומעלה בשנה ל- 640 אלף ₪ בשנה. להלן מופיעה טבלה המתארת את שינוי המס ליחידים.

 אנשי אגף התקציבים באוצר הסבירו את תכלית החוק: "הורדת מס החברות בשתי הפעימות ל- 24% מ- 2017 ו- 23% מ- 2018, היא יוזמה שבאה על רקע נתוני הצמיחה החלשים בשנה האחרונה והתחרות הגוברת בעולם על הבאת חברות זרות. המהלך אמור לעודד את הצמיחה במשק כבר בטווח הזמן הבינוני. במקביל, שינוי מדרגות המס על עובדים על-מנת לעודד תעסוקה. הכוונה היא לרווח את מדרגות המס, כך שבכל מדרגת מס, תשלום המס של אותה מדרגה ייעשה בשכר הקצה העליון שלה. כמו-כן העלאת מס הייסף באחוז אחד. מס חברות זהו המס שהכי פוגע בצמיחה וההורדה שלו הכי מעודדת צמיחה. מס החברות כיום על 25%. כל אחוז הפחתה מורידה הכנסות ממיסים ב- 900 מיליון ₪, כלומר סה"כ 1.8 מיליארד ₪. במס הכנסה על יחידים משתנים שני דברים: התקרות מתרווחות, כך שנטל המס פוחת. למשל 10% משכר של 5,221 ₪ וישולם עד 6220 ₪. הנטל על הפרט יופחת ויפגוש כל מדרגת מס בשלב הגבוה של השכר שלו".

 בעניין המס על יחידים הסבירו: "פעם אחת נוגעים באחוזים ופעם שנייה נוגעים בסף. במדרגה הראשונה למשל, 5,221 ₪ תעבור ל- 6,220 ₪ ועד אז ישלמו מס אך 10%. כלומר מרווחים את מדרגת המס, היינו מעלים את סף המס. כלומר עד 6,200 תישאר ב- 10% מס". בדיון הוצגו הנתונים לגבי כל מדרגות המס: לאחר המדרגה הראשונה, מ- 6,221 ₪ עד 8,290 ₪ מס בשיעור 14%. מ- 8,291 ₪ ועד 13,680 ₪ 20%, מ- 13,861 ₪ ועד 19,800 ₪ 31%, מ- 19,801 ₪ עד 41,410 ש"ח 35% ומכל שקל נוסף: 47%.

 לגבי מס הייסף, הכוונה להכנסות של מ- 53,333₪ בחודש ומעלה, במחירי 2016: 640 אלף ₪ שנתי, מס נוסף על חלק ההכנסה העולה על הסכום הזה בשיעור של 3% במקום 2% שהיה עד היום. זאת במקום 2% שהיו עד כה על חלק ההכנסה שעלה מעל לשכר חודשי של 66,666 ₪ או 810,720 ₪ שנתי במחירי 2016.

להלן טבלאות המתארות את שינויי המס לגבי יחידים:

הכנסה שנתית (וחודשית) קיימת שיעור המס הקיים הכנסה שנתית (וחודשית) לפי התיקון המוצע שיעור המס המוצע

עד 62,640

(עד 5,220 חודשי)

10%

עד 74,640

(עד 6,220 חודשי)

10%

מ-62,641 עד 107,040

(מ-5,221 עד 8,920 חודשי)

14%

מ-74,641 עד 107,040

(מ-6,221 עד 8,920 חודשי)

14%

מ-107,041 עד 166,320

(מ-8,921 עד 13,860 חודשי)

21%

מ-107,041 עד 171,840

(מ-8,921 עד 14,320 חודשי)

20%

מ-166,321 עד 237,600

(מ-13,861 עד 19,800 חודשי)

31%

מ-171,841 עד 238,800

(מ-14,321 עד 19,900 חודשי)

31%

מ-237,601 עד 496,920

(מ-19,801 עד 41,410 חודשי)

34%

מ-238,801 עד 496,920

(מ-19,901 עד 41,410 חודשי)

35%
מכל שקל נוסף 48% מכל שקל נוסף 47%

 בעניין מס הייסף, כאמור על משכורות של למעלה מ- 800 אלף ₪ בשנה, במחירי 2016 מעל 810,720 ₪ בשנה, הכנסה חודשית של כ- 66,666 אלף ₪, המס הוא 2%. בחוק שאישרה הוועדה היום, רף ההכנסה לצורך מס ייסף יירד ל- 640 אלף ₪ החל מ- 1.1.17, קרי משכורת של 53,333 ₪ בחודש והוא יעמוד על 3%.

 מהלך הדיון התעוררו חילוקי דעות בין חברי הכנסת, בעיקר בין חברי אופוזיציה שהתנגדו לחלק מהשינויים לבין חברי הקואליציה.      ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "מדובר בסכומי עתק שהמדינה מפסידה מהחוק הזה והשאלה איזה חלופות נבדקו? אומר האוצר שזה יעודד צמיחה, אך במקום באמת לגרום לצמיחה ע"י ייעול ועידוד עבודה ותעשייה, מחזקים דווקא שחקנים חזקים, מהלך שלא בהכרח ישיג את המטרה המיוחלת. אולי יביא צמיחה השאלה כמה כסף אנחנו שמים בזה. אם למשל, היינו משקיעים ברווחה, האנשים שהיינו מחזקים אולי היו מוציאים יותר ותורמים לצמיחה". רוזנטל קרא לאוצר "אם כבר להוריד מס אז למה לא להוריד את המס על המשקיעים בבורסה על-מנת לעודד את המסחר בבורסה??!".     נציג אגף תקציבים, איליה כץ: "כדי לממן את הורדת מדרגות המס הנמוכות היינו צריכים להעלות במשכורות גבוהות וגם ברווחי הון".

 ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "לא בטוח שזה אכן מביא עוד חברות זרות למדינה. מצד שני, בעוד מוותרים כאן על הכנסות גדולות מאוד, אני קורא ידיעה שמחר יובא קיצוץ לוועדה הזאת של 2.2 מיליארד ₪, וסה"כ בתקציב 2016 הקיצוץ כבר קרוב ל- 7.4 מיליארד ₪, שזה קיצוץ רוחבי עצום, וזה אומר פחות מיטות בבתי חולים, פחות כיתות וכד'".

 ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו): "האם יש לנו עודף בתקציב? כי לא יכול להיות שמוותרים על 2.2 מיליארד ₪ בשנה לאוכלוסייה הכי חזקה, קרי לממן את החזקים על חשבון החלשים, כשרוצים למסות פיצויי פיטורין שנועדו לימים שחורים. כאשר בתקציב הקודם פגענו בחיסכון לפנסיה, אז איפה האיזון? ההפחתה הגיונית כשאנחנו בפריחה כלכלית אך לא במצב של היום, היום הפחתה משמעותית ומחר קיצוץ רוחבי שזה רווחה, שיכון אולי הדיור הציבורי, אולי בפנימיות וכד', בשביל לממן מתנה לקבוצה הכי חזקה במדינה. אין פה שום היגיון לוותר על כמעט 4 מיליארד ₪ תוך ויתור על שירותי רווחה, חינוך ובריאות. שהפעולה לא תבוא על חשבון החלשים".

 מנגד אמר ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "לצד זה יש את גישת הכלכלה החופשית, אני יכול לתת רווחה לנזקק בעוד 100 ₪, אך מצד שני יכול להגדיל את העוגה כולה ע"י צמיחה והגדלת הכנסות מצמיחה ואז לממן הרבה יותר את הרווחה. יש תמהיל בין הגדלת ההוצאה האזרחית, כולל ה- 400 מיליון ₪ שהוספנו לבריאות ועוד לצד זה שכדי לייצר צמיחה לעודד את האזרח ע"י הורדת מס הכנסה וכן הורדת מס חברות. הקצאה יעילה יותר של תקציבים למטרות חברתיות. בבריאות שמנו יותר, בשיכון, בשיקום שכונות, בתחבורה, בחינוך ועוד".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) סיכם את הדיון על החוק ואמר: "החוק הזה בא להפחית מיסים ועלותו גבוהה, גם מס חברות וגם מס על היחידים ייגרמו לכך שיותר חברות יהיו כאן ויותר ייצאו לעבודה. יש כאלה שטוענים שהכספים האלה, אם היו הולכים לכיוונים אחרים להוצאות חברתיות למשל, זה היה טוב יותר למשק ותורם לחברה. זו כבר שאלה של סדרי עדיפויות. יש בחוק הזה אלמנטים חיוביים מאוד שעשויים להביא להגברת הצמיחה במשק. יחד עם זאת, אני לא זה שהביא אותו אלא הממשלה. אני לא אחתום על חוק ההסדרים אלא לאחר שיחה עם שר האוצר לגבי כלל המדיניות והשגת המטרות הכלכליות מחד, תוך דאגה לחברה האזרחית".

הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי אישרה: רפורמה באופן גביית המיסים מחברי קיבוצים מתחדשים

הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי בראשות ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) אישרה פה אחד את פרק ח' (מסים), סעיפים 98 עד 101 – מיסוי ותשלום דמי ביטוח לאומי של חברי קיבוץ, מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.

משמעות ההחלטה היא שלעניין תשלומי מס הכנסה יחושב המס בידי הקיבוץ לא באופן יחסי שווה על פני כל החברים, אלא בהתאם להכנסה שהעמיד הקיבוץ לכל חבר.

השינוי לעניין מס הכנסה יכנס לתוקף ב-1.1.17, ואילו השינוי לעניין הביטוח הלאומי יכנס לתוקף ב-1.7.17.

השווי המוערך של השינוי עומד על כ-420 מיליון שקלים בשנה.

הרפורמה התאפשרה בעקבות סיכומים אליהם הגיעו משרד האוצר, רשות המיסים והביטוח הלאומי עם התנועה הקיבוצית.

יו"ר הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "מטרת החוק אינה לפגוע בקיבוצים ובערך השיתופיות אלא להביא לצדק חלוקתי והיסטורי במיסוי אזרחי מדינת ישראל. הנטל הכלכלי על תשלומי המיסים חייב להיות שווה והוגן עבור כולם. לעניות דעתי, הפשרה שהושגה עם האוצר גם לא מעקרת את הרעיון הקיבוצי מחד וגם מאפשרת חלוקה שווה של הנטל בנושאי מיסים לכלל האזרחים".

מס שלוש דירות אושר בוועדת הכספים

בתום דיון שנמשך לאורך כל הלילה, אישרה בסופו של דבר בבוקר יום שישי (16.12.2016) ועדת הכספים את חוק מיסוי 3 דירות. זאת לא לפני שהוועדה הצליחה לרכך את החוק ולמזער את הפגיעה באזרחים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) עזב בזעם את הדיון לאחר סיום הקראת החוק לקראת השעה שש בבוקר ולאחר שניהל מו"מ עיקש מול ראשי האוצר ורשות המיסים על-מנת להוסיף אלמנטים שירככו את הפגיעה באזרחים. מעל לכל, השיג גפני את הסכמת האוצר לכך שבעל דירת מגורים שברשותו עוד שתי דירות ששווי כל אחת מהן הוא עד 1.15 מיליון ₪ יהיה פטור ממס ריבוי דירות (מס 3 דירות). הדיון בחוק החל בסערה שבסופה עזבו כל חברי האופוזיציה את הדיון ולאחר שהיועצת המשפטית לוועדה הביעה את אי הנחת שהיא חשה בבואה לייעץ לוועדה בחוק שהנוסח שלו הגיעה לוועדה שעתיים לפני תחילת הדיון שבו היא אמורה גם לאשר אותו. כאמור, הסתיים הדיון גם בעזיבתו במחאה של היו"ר גפני, שציין, כי "זהו אחד החוקים הגרועים ביותר. פוגעים באזרחים ודווקא בחלשים ומעמד הביניים שחסכו שקל לשקל ורכשו את הדירות, בין השאר על-מנת להוריש לילדיהם". ההצבעות האחרונות נוהלו ע"י רכז הקואליציה בוועדה, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד).

מבין השינויים שהוועדה הכניסה לחוק: המס המקסימלי על דירה ריבוי דירות יעמוד על 18,000 ₪ במקום כוונת האוצר להעלותו ל- 24,000 ₪. וגם זאת באופן הדרגתי ביחס לשווי הדירה החבה במס. כמו-כן, החבות במס תחול על מי שיש לו 250% בעלות על דירות או יותר, היינו 2.5 דירות לפחות, כלומר שתי דירות בבעלותו ועוד בעלות על חצי דירה מירושה, שותפות כזו או אחרת וכד'. זאת בניגוד לנוסח החוק המקורי שקבע, שהחבות תחול החל מ- 220%, כלומר גם מי שיש לו שתי דירות וירש למשל יחד עם עוד אחים חמישית מדירה. ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) הסביר את הצורך בשינוי: "מי שיש לו 2 דירות וירש חמישית דירה ו-80% האחרים לא מעוניינים למכור, לא יתכן שנקנוס אותו על-כך".

שינויים נוספים: הנוסחה לחישוב שטח הדירה לצורך הוצאת שומה תהיה לפי השטח לארנונה או לפי השטח ב'אישור הזכות', לפי בחירת הנישום, בניגוד לקביעה לפי הארנונה בלבד. ח"כ מיקי זוהר, דרש את השינוי לאחר שהסביר, כי "שטח הארנונה הוא בד"כ לא מדוייק, תמיד מוסיפים 10%. השטח הריאלי מופיע באישור הזכות".

שינוי נוסף נוגע לסנקציות כנגד מי שדיווח דיווח כוזב בעניין הבעלות שלו על דירות או שלא הגיש הצהרה, ועדת הכספים הוציאה מהחוק את האפשרות לגזור מאסר ומה שנותר בחוק זה רישום פלילי וקנס בלבד. גובה הקנס ינוע בין מחצית סכום המס שהיה על הנישום לשלם לעד פי-3 מסכום זה. הוועדה הוציאה מהחוק את נושא 'חזקת המסירה', לפיו מלכתחילה החוק קבע שמרגע שנשלחה בדואר שומה לנמען, רואים אותו כאילו הומצא לנמען ביום חמישי לאחר שנשלח, אף אם סירב הנמען לקבלו. חברי הוועדה כולם דרשו נחרצות לבטל את הסעיף הזה, נוכח החשש שהדואר לא יגיע בזמן.

בנוגע למס השבח בעקבות מכירת דירה על-מנת שלא תחול על בעל 3 דירות ומעלה החבות במס, שר האוצר רשאי לתת מענק עד גובה של 75 אלף ₪ כפיצוי על מס השבח. התנאים למתן המענק ייקבעו ע"י שר האוצר ובאישור ועדת הכספים. התניית המענק נובעת מהשאיפה לתת העדפה למי שימכור את דירתו תוך 9 חודשים ולמי שהם מחוסרי דיור. זאת כדי למנוע בין השאר, מצב שבו דירות מסוג זה שייצאו לשוק יירכשו ע"י משקיעים אחרים. התאריך הקובע לעניין זה הוא ה- 1 באוקטובר 2017.

עוד בהצעת החוק, על-מנת לעודד בעלי 3 דירות ומעלה למכור את דירותיהם להשקעה, הוחלט שמשקיעים שימכרו את הדירה שלהם, יוכלו להפקיד את ההכנסה ממכירתה, עד לתקרה של 2 מיליון ₪, בקופת גמל פטורה ממס על רווחי הון בעת משיכת הכספים. הפטור רק במשיכה מעל גיל 60 ולא לפני 6 שנים מיום ההשקעה בקופת הגמל.

לקראת ההצבעה הסופית לאישור החוק, העלה יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, הסתייגות לחוק שהתקבלה ונכנסה לחוק: ״לאסור בחוק על בעלי הבתים העלאת שכר הדירה כתוצאה מהעברת החוק״. בכך רצה פולקמן לוודא שמשכירי דירות לא יוכלו להכניס סעיף בחוזה השכירות, שבו הם מתנים את העלאת שכר הדירה עם העברת החוק. ״לא ייתכן שבעלי בתים יתפסו את שוכרי הדירות כבני ערובה בתקופה קריטית בה אנו מרחיקים משקיעים מהשוק ורוצים לשחרר דירות באזורי ביקוש עבור צעירים. יש לוודא כי שוכרי הדירות לא ינוצלו ולא יפגעו״ אמר. התוספת הזו לחוק תכלול גם חוזים בדיעבד שנחתמו מאז דובר על חוק דירה שלישית.

ראש הממשלה הודה לאיוב קרא על ההתקדמות הדרמטית בפיתוח תעלת המים

"סוף סוף ואחרי עשרות שנים של חלומות – פרויקט תעלת הימים קורם עור וגידים, כך שבשנת 2020 במקסימום יחל שיווק המים המתוקים  ממפעל התפלת המים שימוקם ליד עקבה לאילת והערבה וגם המים המלוחים יגיעו לים המלח מהים האדום .
הגשמת פרויקט זה מתאפשר בשל גיוס המשאבים הדרושים ממדינות התומכות בשבוע שעבר במפגש שקיימנו בירדן."
זאת הייתה תגובת סגן השר לשתפ"א ח"כ איוב קרא לאחר שבפתח ישיבת הממשלה השבועית דיווח ראש הממשלה בנימין נתניהו על ההתקדמות בביצוע פרויקט תעלת הימים והודה במיוחד  לסגן השר קרא על כך.
קרא הוסיף ש"תעלת הימים היא עוגן כלכלי חשוב ביותר ליציבות האזור וגם תפתה את מדינות האזור לפתח קשרים כלכליים נוספים איתנו."
אלה הם דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה בנושא :
"בשבוע שעבר חצינו שלב נוסף בדרך למימוש פרויקט תעלת הימים. הפרויקט הזה יחבר בין ים סוף לים המלח. ארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן מממנות את הפרויקט המשותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, והוא כולל התפלת מים לטובת יישובי הערבה – הישראלית והירדנית כאחת – והזרמת מים מלוחים מים המלח. לפי התוכנית, בשנת 2020 יסופקו מים מתוקים לתושבי הערבה ומים מלוחים יוזרמו מים סוף לים המלח.
זה תואם את החזון של הרצל בספרו "אלטנוילנד". הוא חזה את תעלת הימים, ויש לנו עכשיו כבוד גדול והזדמנות גדולה לממש את החזון הזה. זה כמובן גם פרויקט שמהווה עוגן אסטרטגי נוסף ביחסי השלום בין ירדן לישראל, יחסי שלום שהם חיוניים יותר ויותר לאור מה שמתרחש באזורנו.
אני רוצה להודות לסגן השר איוב קרא, שמופקד על הפרויקט מטעמי, הוא עושה עבודה חשובה. תודה לך, איוב".

ועדת החוקה אישרה לקריאות שנייה ושלישית: יורחב המסלול המקוצר לגביית חובות עד 25,000 שקלים

במסגרת חוק ההסדרים: ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ג') פה אחד את סעיף 72 (הוצאה לפועל) בפרק י"ד לחוק ההסדרים, לשנות התקציב 2018-2017, לפיו סכום החוב שניתן לגבות במסגרת המסלול המקוצר בהוצאה לפועל, יעמוד על 25,000 שקלים חדשים בחובות רגילים, במקום 10,000 שקלים עד כה. במהלך הדיון הוצגו ההסכמות בין לשכת עורכי הדין לרשות האכיפה והגבייה שבקשתה להוסיף כלים נוספים למיצוי הליכי הגבייה נדחתה

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בחוק ההוצאה לפועל נקבע הסדר לחיובים הניתנים לביצוע במסלול מקוצר. מדיווחים שהועברו לוועדת החוקה עולה כי המסלול יעיל לגביית חובות נמוכים. אחוז סגירת התיקים גבוה מבמסלול הרגיל והליך הגבייה קצר יותר. מתחילת פעולתו באוגוסט 2009 ועד נובמבר 2015 נסגרו 65% מכלל התיקים שנפתחו. במקביל בתקופה זו נסגרו 55% מהתיקים במסלול הרגיל. בנוסף, במסלול המקוצר התקופה הממוצעת ממועד פתיחת תיק עד סגירתו עומדת על 203 ימים ובמסלול הרגיל על 393 ימים. כמו כן, ההוצאות המתווספות לחוב שנגבה במסלול המקוצר, נמוכות משמעותית מבמסלול הרגיל. במסלול המקוצר, הסכום מעבר לאגרת פתיחת התיק, קבוע ועומד על 64 שקלים.

בהצעת החוק המקורית הוצע כי הסכום יורחב ל-50,000 וכי בנוסף לעיקול כספים או זכויות לקבלת כספים שבידי צד שלישי ועיקולי רכב, בהם ניתן לנקוט כיום במסלול המקוצר כלפי החייב, יתאפשר לנקוט בכלל ההליכים לפי חוק ההוצאה לפועל.  לאור התנגדות לשכת עורכי הדין וההסכמות אליהן הגיעה עם הרשות לאכיפה וגבייה הוחלט להסתפק בכלים הנוכחיים ובסכום של עד 25,000.

דורון סמיש רכז ממשל ומנהל במשרד האוצר: "החוק נולד במסגרת הרצון לשפר את מיקומה של ישראל במדד עשיית עסקים (Doing Business Index ) שבין היתר מודד את משך הזמן לקבלת פס"ד ביישוב סכסוכים. אחד המרכיבים הוא הגבייה ברשות האכיפה והגבייה. לפי הנתונים שלנו משך הזמן לגביית פס"ד בעיקר בהוצל"פ הוא גבוה ביחס לעולם ולכן לאור התקדמות מהירה ויעילה של תיקים במסלול המקוצר ביקשנו להעלות את הרף. במקור הגשנו 50,000 ולאחר דין ודברים הסכמנו ל-25,000.

תומר מוסקוביץ', מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה: "זו יוזמה של האוצר ובשיח עם לשכת עורכי הדין – תמכנו ביוזמה אם יינתנו למסלול כלים. אנחנו לא מחויבים להמשיך בהסכמה. היום המסלול המקוצר גובה עד חובות של 10,000 ₪- בד"כ אנשים ששכחו לשלם ואז ההליכים הנוכחיים מספיקים. כאן מדובר בעליית מדרגה. אם רוצים שהעסק יצליח בחובות גדולים של 25,000 לא נכון לקשור לנו את הידיים. צריך לאפשר לנו את כל הכלים כדי שנוכל לתת את אותה רמת שירות. באופן הזה זה ייכתב בחוק אבל לא יצליח"

יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה: "הסכמנו רק לפני מספר חודשים שהוראת השעה של 10,000 שקלים תהפוך להוראת קבע. מבחינתנו זו הבטחה שלטונית. סמוך לכך, בא חוק ההסדרים ומבקש להפוך את מה שהוסכם שבועות ספורים לפני. לאחר דיונים עם מנכ"ל האוצר ושרת המשפטים שהבהירה שזו התחייבות שלטונית, הסכמנו בכל זאת להגדיל את הסכום ל-25,000 שקלים כי הסבירו שזה טוב למדדי ה OECD. רשות האכיפה מבקשת עוד כלים כמו עיכוב יציאה מהארץ וכלים נוספים ובכך להפוך על הדרך למשרד עו"ד וגם לדון בתיקים בעצמם. זה לא ייתכן. אם לא רוצים לכבד את ההסכמה אתנו שימשכו את החוק ויביאו משהו חדש. לא נסכים לשיטת סלמי".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "רשות האכיפה והגבייה עושה עבודה טובה. אם תרצו להוסיף כלים נוספים נקיים דיון נפרד. מדובר בהרחבה חשובה שתחסוך כסף לאנשים".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) בירך על ההסכמות ואמר כי הוא מבין את העמדות של לשכת עו"ד ושל רשות האכיפה והגבייה. הוא ביקש לבחון תוך שנה מול נתונים על אחוזי הגבייה והתוצאות של המהלך.

תמכו בהצעת החוק: היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי והח"כים נורית קורן (הליכוד) ואוסאמה סעדי.

הצעת החוק המקורית שהונחה על שולחן הוועדה

"כלבי סיוע לילדים חולי ניוון שרירים לא מורשים להיכנס לבתי ספר ובתי חולים"

הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ג') דיון בנושא 'סיוע לילדים עם מוגבלות פיזית באמצעות כלבי שירות'. הדיון שהתקיים במסגרת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות שצוין בכנסת, עסק בהסדרת תחום כלבי השירות, המשמשים באופן יום יומי ילדים עם מוגבלויות, בהם חולי ניוון שרירים ואחרים.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון פתחה את הדיון: "החלטנו על קיום הדיון בעקבות ביקור שלנו בעמותת 'צעדים קטנים', שם נחשפנו לסוגיה. על פניו נראה לנו שהכול תחת מטריה אחת. אנחנו רואים עיוורים עם כלבי נחייה ונדמה לנו שהתחום מוסדר. בפועל כלבי שירות לילדים עם מוגבלויות, המאפשרים לילד להתמודד עם המוגבלות בצורה יותר טובה, מבחינה רגשית ופיזית עדיין לא מוכרים, והחלטנו לקיים את הדיון כדי להביא לשינוי בתחום".

ברק כהן מולקנדוף, המרכז להכשרות כלבי שירות: "אין שום גוף שמרכז את התחום הזה, כלבי השירות לא זוכים לאותו החוק שכלבי הנחייה זוכים לו".

אילן פרומקין, מאלף כלבי שירות: "תהליך ההכשרה מאוד ארוך. שאלתם קודם איפה הכלבים והם כאן לצד הילדים, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, שיתנו את השירות עם כמה שפחות מבוכה ובלי שום הפרעה".

בדיון לקחו חלק אנשי עמותת 'צעדים קטנים', הורים לילדים חולי ניוון שרירים שהקימו את העמותה לאור צרכי ילדיהם, ובמטרה לשפר את איכות ואורח חייהם. במהלך הדיון הוצג סרטון המראה כיצד הכלבים מסייעים לילדים בסביבתם הטבעית ובכל שעות היממה.

טלי קפלן, מנכ"לית 'צעדים קטנים' ואם לילד המלווה בכלב שירות: "הליך ההכשרה הראשון שארך שנתיים הסתיים לאחרונה והכלבים החלו ללוות את הילדים. כרגע אנחנו צריכים לוודא שהם יכולים להיכנס למקומות ציבורים, לבתי הספר. היום זה קורה חלקית, במשרד החינוך לא הייתה התייחסות לכלבי שירות, כך גם במשרד החקלאות, הרווחה ומקומות נוספים".

בדיון לקחו חלק גם ילדים שלוו בידי כלביהם. יותם בן השש סיפר על הסיוע לו הוא זוכה מכלבו: "פלוטו עוזר לי לעלות במדרגות, להרים דברים, לנעול נעליים. הוא גם עוזר לי במשחק בהפסקות, גם עם חברים".

אפרת אליאני רוסק, אימו של יותם סיפרה על הסיוע: "לשמחתנו בית הספר אפשר לנו את הכנסת הכלב והוא מלווה את יותם בבית הספר, בפעולות היומיומיות, מביא לו נעליים. הוא זוכה לעצמאות כאשר הוא אחראי על הטיפול בכלב. זה מעצים את תחושת העצמאות שלו. לאחרונה פגשתי את מורתו לספורט שסיפרה לי שלאחר תרגיל היא שאלה אותו האם להרים אותו והוא ענה שהוא יכול לבד, וקם בעזרת הכלב. לצד כך אני צריכה להתקשר למקומות לשאול האם ניתן להכניס את הכלב, יש מקומות שלא מאפשרים בשל אי ההסדרה, כך אחד מבתי החולים לא אפשר לנו להכניס, ומטבע הדברים אנחנו מבקרים רבות בבתי חולים".

לילך אילון-רפל, יועצת משפטית בעמותת צעדים קטנים: "לעניין בית הספר הילד נתון לחסדי המורה והמנהלת, ויותר מזה לחסדי ההורים. אין עיגון רשמי של משרד החינוך אז כל הורה יכול לומר הילד שלי מפחד מכלבים, ואז המורה צריכה להכריע בין ילד אחד לשני. צריך הסדרה בחוזר מנכ"ל".

עו"ד גילת בן זקן, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים: "העובדה שכל נושא חיות שירות מוסדר בחקיקה לא ידועה לכולם. ההתאמות נכנסו לתוקף ב-2013, הן מאפשרות כניסת הכלבים לכל גוף שנותן שירות ציבורי ודורש ביצוע התאמות מצד הגופים".

בן זקן הוסיפה כי הפער נובע כתוצאה מתקנות גופים ספציפיים שאינן מעודכנות: "יש תקנות ספציפיות למשרד הבריאות, התחבורה, החקלאות ואחרים, למשל יש תקנות מסוימות שנוגעות לבתי אוכל ובריכות, שם רק כלבי נחייה מוכרים. אלה תקנות ישנות יותר שלא הכירו את הנושא של כלבי שירות. פנינו למשרדים הללו באוגוסט כדי שיעדכנו את התקנות שלהם, הם ביקשו לבחון זאת במסגרת תיקון רחב יותר שיעשו לתקנות. פנינו גם למשרד החינוך לתיקון חוזר המנכ"ל שיאפשר את כניסת הכלבים, התשובה שקיבלנו שזה נמצא בבדיקה והועבר למחלקה הרלוונטית לבחינה. אנחנו גם בשיג ושיח עם רב הכותל בנושא. כמו שראינו אין שום סיבה להבחנה. אם נחכה לטיפול הכוללני אנחנו פוגעים בזכויות של אנשים עם מוגבלות".

פנינה אלתר, ממונה פיתוח פדגוגי בחינוך מיוחד, במשרד החינוך:  "לא הכרנו את העניין, נבחן ונקדם זאת, יש לזה הרבה השלכות. אנחנו צריכים לבדוק את זה מול כל הגורמים ולבנות את ההתאמה".

אורנה יוגב, מנהלת אגף השיקום במשרד הרווחה: "לעניין הכשרת הכלבים וההשתתפות בעלויות מזון שאנו נותנים לכלבי נחייה אנו בעד לתת גם לכלבי שירות אך יש לעשות זאת בצורה מסודרת. פגשנו את משרד המשפטים כדי לקדם את הנושא ולהסדיר זאת, ניתן את חלקנו, בין אם זה תקציבים נוספים".

ח"כ נורית קורן, שהייתה אחת היוזמים של ציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות בכנסת:  "אנחנו לא מבינים מה הקשיים של בעלי מוגבלות, בשלב מסויים היה לי שיתוק חלקי, לא ראיתי בעין אחת, פחדתי לחתל את התינוקת שלי. אני מעריכה את האנשים האלה, אנחנו צריכים להביא אותם לשוק התעסוקה ולהוות חלק מהחברה".

ד"ר בוריס יעקובסון, נציג משרד החקלאות: "לגבי האגרות הקשורות אלינו, אנחנו צריכים הגדרה ברגע שהדבר יוגדר ככלב שירות בתקנות לא תהייה בעיות להשוות את התנאים לכלבי נחייה".

ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "אני מבקשת ממשרד המשפטים לקבל סטטוס בעוד חודש לגבי התקדמות הפניות למשרדים השונים. אנחנו נוציא פניות למשרדים הרלוונטיים כדי שיתחילו לקדם את השינוי ולהחילו לגבי כלבי שירות בדומה לכלבי נחייה. אם יש צורך בתיקון חקיקה אבקש עדכון ונעשה זאת. נבקש ממשרד הרווחה עדכון תוך 3 חודשים לגבי מימון ההכשרה של הכלבים והשתתפות במימון מזון. גם ממשרד החינוך נבקש עדכון לגבי הסדרת הכנסת הכלבים. לא נמתין לתיקון רחב של המשרדים, אנו דורשים תיקון מידי של ההנחיות הרלוונטיות  כל יום שהדבר מתעכב פוגע בילדים".

ועדת הכלכלה אישרה תקנות שחייבו התקנת מערכות התראה למניעת שכחת ילדים ברכבי הסעות

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה היום תיקונים לתקנות התעבורה, שהגיש משרד התחבורה, המטפלות בשימוש בהתקן עם מנוע חשמלי לכסאות גלגלים, שימוש ברכב זעיר וחיוב התקנת מערכות התרעה על השארת ילדים ברכבי הסעות תלמידים. היו"ר כבל אמר כי הישיבה מתקיימת במסגרת ציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, ואישור התקנות המאפשרות סיוע לאנשים עם מוגבלות היא משמעותית ותקל על חייהם של רבים. הוא הוסיף כי דבר גדול נוסף שנעשה היום הוא החובה להתקין מערכות התראה שתמנע אסונות מזעזעים של שכחת ילדים ברכבי הסעות. עוד הבהיר היו"ר כבל כי עוד לפני הקיץ הקרוב בכוונתו להביא לסיום הטיפול בנושא גם ברכבים פרטיים.

מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה, משה ויצמן, התייחס למתקן ההנעה לכסאות גלגלים, ואמר כי ארגוני הנכים נחשפו לאמצעי הזה באירופה ומשרד התחבורה נרתם לסייע לאפשר את השימוש בו גם בישראל. לדבריו, מדובר במתקן עם מנוע חשמלי המתחבר לכסא הגלגלים והופך אותו לרכב. לפי התקנות שאושרו, במתקן יוכלו להשתמש ילדים עם מוגבלות מגיל 14 וכל אדם המשתמש בכסא גלגלים מגיל 16 ומעלה, והוא יוגבל למהירות של 12 קמ"ש. התקנה תיכנס לתוקף 90 יום לאחר פרסומה ברשומות. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא הזהיר כי גם אנשים בריאים מעל גיל 16 ישתמשו במתקן והדבר יסתום את המדרכות. נציג משרד המשפטים, עו"ד דרור וגשל, אמר כי ההנחה היא שמי שלא צריך כסא גלגלים לא ישתמש בהתקן, מאחר והוא יעיל רק למי שנוסע בכסא גלגלים ולאנשים אחרים יש פתרונות טובים יותר.

באשר למערכת ההתראה אמר ויצמן כי מדובר במערכת שמחייבת את הנהג לבצע סריקה ברכב ההסעות, עלותה נעה בין 500 ל-1,000 שקלים, היא תותקן ב-17 אלף רכבי הסעות וחובת ההתקנה תיכנס לתוקף ב-1 באפריל 2017. הוא התייחס גם לרכב הזעיר ואמר כי מדובר במכונית קטנה שיכולה להגיע למהירות של עד 50 קמ"ש ותוכל לנוע רק בדרכים עירוניות. סמנכ"לית אגף מדיניות ממשל וקשרי חוץ בארגון בטרם, גלית גלעד, אמרה כי צריך להתייחס גם למערכות התראה ברכבים פרטיים. "מתוך 80 מקרים השנה רק אחד נשכח ברכב הסעות. לשים על זה דגש על זה יפה, אבל הילדים מתים נשכחים ברכבים פרטיים", אמרה. כאמור, היו"ר כבל הבהיר כי בכוונתו לטפל בכך עוד לפני תום כנס החורף של הכנסת ולפני הקיץ הקרוב.

ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה שקיימה דיונים בנושא מערכות ההתראה, אמר כי המערכות הצליחו מאוד ברכבי ההסעות, אבל יש גרירת רגליים ואפילו תרדמת חורף בנושא הטיפול ברכבים הפרטיים. ח"כ חאג' יחיא הוסיף גם הוא כי רוב מקרי השכחה הם ברכבים פרטיים וצריך לתת לכך מענה. היו"ר כבל דרש ממשרד התחבורה להגיש לוועדה דוח מפורט באשר לטיפול בכך עד פברואר 2017, ואמר כי בכוונתו לסיים את הטיפול בכך עוד לפני הקיץ הקרוב.

מנהל אגף הרכב ויצמן אמר כי כיום אין מערכת כזאת בשוק ולא ניתן להעריך מה יהיה מחירה, לכן לא ניתן לחייב את הציבור במשהו שהוא לא יוכל לעמוד בו. "בחישוב ראשוני מצאנו שיחויבו בערך 250 אלף כלי רכב, אם מדברים על עלות של בכ-1,000 שקלים המשמעות היא השתת עול של 250 מיליון שקל על הציבור", הסביר. הוא הוסיף כי בכוונת המשרד להוציא קול קורא למפתחי מערכות, כדי לקבל מידע מבוסס על הימצאות מערכת מתאימה ועלותה. ח"כ מקלב אמר בתגובה כי את הדיון אם אפשר להשית את ההוצאה על הציבור או לא צריך לעשות בכנסת, בשיתוף הציבור. "משרד התחבורה צריך להביא את הפתרונות, ואנחנו בדיון ציבורי צריכים להחליט איך ליישם אותם. יש מספיק מפתחים שאומרים שעד שלא תהייה חובת התקנה לא יהיה כדאי להם להשקיע בפיתוח", אמר.

היו"ר כבל סיכם ושב והבהיר כי בכוונתו לסיים את הטיפול בנושא עוד לפני הקיץ הקרוב. הוא דרש דיווח מפורט ממשרד התחבורה באשר לכל הנעשה בתחום. "עד סוף כנס החורף נגיע להכרעה בנושא הטיפול בשכחת ילדים ברכב פרטי", הבהיר.