יו"ר יד ושם חשף לוועדת החוץ והביטחון: "אנו פותחים שלוחה בעיר הבה"דים באפריל"

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה יום עיון מיוחד ביד ושם, לציון יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, אשר צוין ברחבי העולם בסוף השבוע.

במהלך יום העיון לוו יו"ר הוועדה וחה"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), עליזה לביא (יש עתיד), מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), ואמיר אוחנה, שרן השכל וענת ברקו (הליכוד) ע"י יו"ר יד ושם, תא"ל (במיל') אבנר שלו. הוועדה סיירה בארכיון יד ושם, קיימה דיונים על האתגרים בהנצחת השואה בעולם ועל מחלוקות אידיאולוגיות בחקר השואה וכן קיימה שיח ב"מרכז השאלות הגדולות".

שלו: "תופעת הכחשת השואה בעולם נמצאת בירידה. תמיד הייתה ותתקיים בממדים מסוימים הכחשה גורפת שלא הייתה שואה, אבל היא בשוליים. התופעה הרווחת יותר היא המעטה או הקטנה של השואה. לעומת זאת, בעולם המוסלמי אין כוחות נגד שפועלים נגד זה ולכן תופעת ההכחשה אינה נבלמת".

"אנו רואים הרבה נכונות ממורים מכל העולם לבוא ללמוד. אנו מקיימים 70 סמינרים מהעולם בשנה, כאשר 56 מהם מאירופה. אנו מלמדים שואה וגם על לחימה וגבורה יהודית, לא קורבנות והליכה כצאן לטבח. אין כמעט יהודי שניצל בלי שיהודי אחר סייע לו. היהודים נאבקו לשמור את ערכיהם כיהודים ואת ערכי האדם באשר הוא אדם".

שלו התבקש לדבר על לימוד אוכלוסיות בארץ ואמר: "אנחנו מקיימים 300 אלף ימי לימוד בשנה, מהם 120 אלף תלמידים. תלמידי ישיבות כמעט לא מגיעים בזמן הישיבה, אך יש לנו מדור לחינוך החרדי שמצליח יותר ויותר. מהמגזר הערבי מגיעים מעט, ועד לפני עשור הגיעו יותר, כנראה בגלל שבשנים האחרונות נושא השואה נתפס יותר ויותר פוליטי".

לעומת זאת, אמר שלו, שיתוף הפעולה עם צה"ל רק הולך וגובר, ויד ושם לעיתים מתקשה לעמוד בעומס הבקשות. שלו חשף בפני חברי הוועדה כי כבר סוכם בכל הדרגים שבאפריל תיפתח שלוחה של יד ושם בעיר הבה"דים של צה"ל בנגב.

ד"ר חיים גרטנר חשף את חברי הוועדה למסמכים מרגשים השמורים בארכיון, וכן דיבר על המבצע לחשיפת המידע והדרך בה הוא מנוהל ונשמר "יש היום רכבים של יד ושם עם מתנדבים שנוסעים כל יום ברחבי הארץ לאסוף פריטים ולקחת עדויות. בשש שנות המבצע אספנו עד עכשיו למעלה מ-219 אלף פריטים. חשוב לזכור כי במקרה של יד ושם אחד ועוד אחד שווים הרבה יותר משתיים כי זה מעיד על תופעה שהתרחשה, פעמים רבות, במקומות שונים שלא היו מודעים זה לזה".

לשם הדגמה לניהול המידע, נחשפו חברי הוועדה ליכולות החיפוש במאגרי יד ושם, שפותחו במקום, ובהם לכלי לחיפוש שמות, ולצורך בו, כאשר רק השם אברהם מופיע במסמכים שבידי יד ושם ב-1008 אפשרויות שונות, של שפה, הטיה וכינויי חיבה. ד"ר גרטנר גם סיפר כי אתר יד ושם הוא אתר היעד השני בדירוג ניסיונות הפריצה אליו בישראל, שני רק לאתר משרד החוץ".

ח"כ יוגב: "אנו לא צריכים לשאול את השאלה מה היה – זו שאלה גדולה. השאלה שצריכה להישאל היא מה אנחנו עושים עם זה במימד האנושי, היהודי והישראלי. המסרים המרכזיים מהדיון שניהלתי בשבוע שעבר עם האלופים בוועדה היו להיות בן אדם, לכידות ישראלית והמשך טיפוח הסיפורים הקטנים על מנת להתחבר יותר. צריכים לחזק את המסר של להיות בני אדם, להיות יהודים להיות ישראלים".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר: "בהוויה הישראלית של המבוגרים, אי אפשר שלא לשאול את עצמנו שאלות קשות אחרי השואה, ותמיד אנחנו מנסים לדמות מה קורה לנו מאז. אני תמיד מציין את העובדה שאחרי מלחמת יום הכיפורים פגשתי חבר טוב שהיה בלחימה מול מצרים ואמר שעבר שם שואה. עניתי לו שלהגיד שואה זה פשוט לא להבין מה זה שואה. אמר החבר "נלקחתי מהמוצב לשבי, זעקנו בקשר, הבטיחו שיבואו לחלץ אותנו ולא באו. עניתי לו 'זה ההבדל, בשואה לא היה למי לקרוא, לא היה מול מי לענות בקשר'".

"אני לא מכיר שום סיטואציה בחיי העם היהודי מאז השואה שדומה לכך. בפסח האחרון נסעתי לעיירה של ההורים שלי, משהו כמו מושב בארץ. הגטו היה בצד אחד של העיריה, היה שם מטווח עם בור גדול, ושם לקחו 5000 יהודים מהגטו. הצעידו אותם לאורך הרחוב הראשי. סבי וסבתי והדודים שלי נרצחו. היהודים נורו שם שישה אחר שישה. כשאנחנו נמצאים ביד ושם, אולי אחד המוסדות היהודים הכי משמעותיים בעולם, שדואג לקחת את זכר השואה . אני מקווה שבסופו של דבר, לא יימצא תושב אחד בעולם שלא עבר בימי חייו ביד ושם".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*