לעידוד המסחר בשוק ההון, ועדת הכספים צפויה לאשר בשבוע הבא את שינוי מבנה הבורסה

לאחר למעלה משנה של דיונים, הגיעה ועדת הכספים לישורת האחרונה בעבודה על הצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה. מטרת הרפורמה היא לשנות את מבנה הבעלות על הבורסה ולהפריד בין הבעלות בה לבין החברות בבורסה וכן להפוך אותה לתאגיד למטרות רווח, שבשונה מהמצב כיום, תוכל לחלק רווחים לבעלי המניות בה. מטרת הרפורמה היא להגדיל את המסחר בבורסת ת"א ובכלל להרחיב את בסיס החברות בה למספר גדול יותר של חברות וגופים שתהיה להם זכות מסחר בה. עוד הכוונה היא להגדיל את התחרות ולאפשר מגוון אפשרויות להשקעות עבור הציבור. זאת לאחר שנים שבהן הפעילות בבורסה בת"א הלכה והצטמצמה עד כדי סכנה לעצם קיומה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר, ש"השינוי במבנה מחויב המציאות אם רוצים להגדיל את היקף הפעילות במסחר בבורסה ולחזק את שוק ההון הישראלי". גפני קרא למנכ"ל האוצר ולאנשי משרדו "לשקול להוריד לפרק זמן של חמש שנים, את המס על רווחי היתר בבורסה" והודיע, כי בכוונתו לפנות בעניין לשר האוצר, לפני הדיון האחרון הצפוי בהצעת החוק בשבוע הבא ושבו הוועדה אמורה גם להצביע עליו לקראת אישורו הסופי בקריאה שנייה ושלישית.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שב והסביר את דבר חשיבות המהלך: "מדובר במהפכה. כל הבורסות בעולם המערבי עשו בדיוק את אותו שינוי. מפרידים בין בעלות לחברות בבורסה ומוציאים את השליטה מהבנקים והחברות, ובתוך כמה שנים השליטה תהיה בידי הציבור. זה מה שצריך לאפשר תחרות. המהלך יוביל להורדת עמלות בעשרות מיליוני שקלים לציבור מדי שנה. שינוי חשוב מאוד שהגיעה השעה לאשר אותו". האוזר עוד: "לא רק מאמין שזה יצליח , כי זה מצליח בכל העולם".

אף שרבים מחברי ועדת הכספים הביעו לאורך הדיונים בנושא בוועדה תמיכה עקרונית בצורך לעשות משהו על-מנת להניע את המסחר בבורסה ובכלל זה, לשנות את המבנה שלה, עלו היום בדיון מספר עניינים ע"י חברי הכנסת, לגביהם דרשו התייחסות בהצעת החוק עצמה או את הסדרתם טרם אישור ההצעה.

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "אנחנו בישורת האחרונה של החוק הזה. מדובר בשינוי דרמטי אבל עדיין אין הסדר עם העובדים ובכל שינוי דרמטי שנעשה כאן בשנים האחרונות בחברות ובגופים שונים, הגיעו לישורת האחרונה לאחר השגת הסכם עם העובדים. השמועות הרווחות הן שמדובר בעובדים שמשתכרים הרבה, אך גם עובדים שמשתכרים טוב, 240 עובדים במקרה הזה,  שהם מאוד משכילים ומיומנים ואכן מרוויחים טוב בזכות כישוריהם, גם להם מגיעה שמירה על ביטחון תעסוקתי. הבנתי שיש כוונת מכוון להצביע על החוק לפני שמגיעים איתם להסכם על-מנת שלאחר-מכן, ניתן יהיה לעשות איתם כל שיירצו".

יו"ר הוועדה גפני השיב לה, כי הוא "מעולם לא קרה בתקופות כהונתי כיו"ר ועדת הכספים שנושאים נסגרו מבלי שהושגו הסדרים לגבי העובדים וכך יהיה גם הפעם".

עוד עלו היום בדיון מספר עניינים שטרם הושגה לגביהם הסכמה: הוועדה דורשת למחוק מנוסח החוק את הצורך בהסכמת שר האוצר לצורך אישור 'היתר החזקה' וכן למתן רישיונות להפעלת הבורסה ומסלקה, של גוף מסוים בבורסה ולהותיר את העניין בידי רשות ניירות ערך. יו"ר הוועדה גפני: "אני רוצה לשמור על עצמאותה של רשות ניירות ערך בעניין בדיוק כמו שקורה בעניינים אחרים, כמו למשל עם רשות שוק ההון".

בעניין ימי המסחר, בין השאר לגבי האפשרות לקיום מסחר ביום שישי, הוחלט שהדבר יטופל במסגרת תקנון הבורסה, במסגרת תקנות ולא ייקבע במסגרת החקיקה. הבורסה עצמה בתקנון שלה קובעת את ימי המסחר. נמחק הסעיף הקובע, ששר האוצר רשאי בצו לשנות את ימי המסחר. הדבר כאמור, יטופל במסגרת תקנון הבורסה.

לגבי העמלות, בדיונים קודמים דרשו חברי כנסת, ביניהם, ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) שדרשה "שיהיה פיקוח של רשות ניירות ערך על העמלות. נוכחנו לראות שהפיקוח של בנק ישראל באמצעות המפקחת על הבנקים על גובה העמלות לא אפקטיבי".

המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, השיבה: "לנגידה יש את המסכות לקבוע את כל העמלות כולל על ניירות ערך. בשנים האחרונות נעשו שינויים; בגובה העמלה, בשקיפות ובמידע ללקוח, שיקבל בתעודת הזהות הבנקאית שלו אחת לשנה, כמה שילם עמלות על כל ניירות ערך. נעשו הרבה צעדים להגבלת עמלות ולהגדלת השקיפות והניידות ואנחנו כל הזמן שוקלים אם יש מקום לעוד שינויים. אנחנו מאמינים שנכון יותר לעודד את התחרות ולא לקבוע רגולטורית מגבלות על העמלות. היום יש קפיצת מדרגה גדולה; יש פרסום בר השוואה של העמלות לא כמו בעבר בפורמט אחר כל בנק. הפיקוח על הבנקים יצר פורמט בר השוואה גם בכל ניירות הערך. הייתי מוסיפה שההשוואה הזו שהבורסה תפרסם יהיה בפורמט בר השוואה וזה נדרש לכל חברי הבורסה. אחרת לא ייתן כלום כי כל תעריפון נראה אחרת. בכל מקרה, אם נראה שיש פערים גדולים בין עמלות הבנקים לגופים החוץ-בנקאיים אנחנו נתערב".

עוד סוכם בעניין העמלות, כי הבנקים והחברות בבורסה יחויבו להציג בפני הלקוחות באופן מסודר את גובה העמלות גם ביחס לשאר החברות הפועלות בבורסה.

בנושא סמכויות יו"ר רשות ניירות ערך והצורך בהסכמת שר האוצר, למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, הובהר שאין בכך משום כוונה למנוע מהעובדים את זכות השביתה

סוגיה שעוררה ויכוח נסבה על עניין סמכותה של רשות ניירות ערך עפ"י הצעת החוק למנות משקיף מטעמה שישתתף בישיבות הדירקטוריון של הבורסה. עפ"י הצעת החוק הסמכות הזו תהיה לשלוש שנים בלבד, לצורך בחינת הביצוע בפועל של שינוי המבנה ועד להשגת תכלית החוק. חברי הכנסת דרשו להאריך את התקופה ואף לקבוע סמכות זו באופן קבוע.

יו"ר הרשות, פרופ' האוזר, אמר לחברי הכנסת: "לרשות יש את כל הסמכויות בהיעדר ניהול תקין והוגן וכד'. ממילא מקבלים את הפרוטוקול. ואם יהיה צורך נגביר את הפיקוח. בסעיף הזה בסה"כ ביקשנו להקפיד על התהליך ולוודא שהתהליך מתבצע עד תומו כפי שצריך".

נציגת התנועה לאיכות השלטון, נילי אבן-חן, דרשה שלרשות תהיה האפשרות למנות משקיף מטעמה בכל עת שתראה לנכון לעשות זאת, וכי היא זו שתחליט אם להשתמש בזה, אם לאו, ללא כל ציון של לוחות זמנים בעניין, אך בקשתה נדחתה.

בסיכום קרא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, לאנשי רשות ניירות ערך ומשרד האוצר, להגיע להבנות ולהסכמות עם הבנקים ואיגוד החברות הציבוריות לגבי סוגיות שונות בנושא אופן הבעלות והאחזקות שלהם בבורסה לקראת ההצבעות בשבוע הבא. גפני שב והודיע, כי בכוונתו לפנות לשר האוצר בדרישה שלו ושל חברי ועדה נוספים להוריד את מס הייסף על הרווחים מהמסחר בבורסה, "על-מנת לעודד כמה שיותר אנשים להשקיע בבורסה. אני מציע להוריד את מס הייסף על רווחי הבורסה לחמש שנים. אנחנו רוצים להציל את הבורסה. כיום,  המציאות היא שהבורסה לפני קריסה מוחלטת, יש משבר גדול. בעולם הצליחו לשנות את זה, נתנו העדפה לבורסה גם בחקיקה והבורסות עולות על דרך המלך. למה שלא נעודד אנשים לפחות לכמה שנים להיכנס לבורסה ואז היא תינצל??! אפנה בעניין לשר האוצר ואני מקווה להסכמתו עד לשבוע הבא לקראת ההצבעות על החוק".

גפני חזר גם על דרישתו להגיע להסכמות עם העובדים טרם הדיון שבו הוועדה אמורה להצביע על החוק. "ועדת הכספים לא מעבירה רפורמה מבלי שזכויותיהם של העובדים יישמרו. לא היו כאן בוועדה כל הפרטה או רפורמה, ללא שמירה על זכויות העובדים. ברור שכאן זה קצת שונה ולא מדובר בעובדים עם שכר מינימום וכד' ושיש כאן דברים שצריכים להתפשר, כולם מבינים את זה. אבל חייבים לוודא שהזכויות הקיימות של העובדים יישמרו". מצד שני אמר גפני לנציגי ההסתדרות, כי אין בכוונתו לעכב יותר מדי את אישור שינוי מבנה הבורסה. "אם זכויות העובדים ייפגעו בצורה שנבין שיש פגיעה של ממש, לא יהיה שינוי מבנה הבורסה. מצד שני, משיחותיי עם יו"ר ההסתדרות, אני מבין שיש הבנה שחייבים להגיע להסכמות ויידרשו פשרות מסוימות, לא בזכויות ובביטחון התעסוקתי של העובדים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*