רשות המיסים: "עצם השתתפות פוסט דוקטורנטים במחקר מהווה תמורה המחייבת מלגותיהם במיסוי"

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון בנושא 'פגיעה במחקר המדעי בישראל על ידי רשות המיסים'. הדיון עסק במיסוי שהחלה להטיל הרשות על מלגות לפוסט דוקטורנטים, בהם לצד ישראלים גם פוסט דוקטורנטים מהעולם המגיעים ארצה. הישיבה התקיימה במסגרת הצעות לסדר של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', עודד פורר, רועי פולקמן ומנואל טרכטנברג.

יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב: "אנו מעלים לצד העניין הכספי גם את ההיבט הערכי, מדובר בפגיעה בכל העולם האקדמי, המיסוי של פוסט הדוקטורנטים בארץ ובחו"ל, עבורם מדובר במלגות מחייה, יש בו גם כדי לפגוע בקשרים אקדמאיים בין לאומיים ובקידום המחקר בישראל. לצד כך ניגע גם באפשרות בכלל למסות מכורח החוק שנחקק בשנת 2010 דווקא כדי להגן על המלגות".

ח"כ פרופסור מנואל טרכטנברג תקף את החלטת המיסוי: "החידוש המרענן הזה של פקיד שומה מסוים שמחליט להטיל מיסוי על פוסט דוקטורנטים מנוגד לעמדת מדינת ישראל, כאשר ישנו חוק שנחקק בשנת 20100 אחרי דיונים של שנים, הקובע כי מלגות שאין בגינן תמורה לא ממוסות בישראל. זהו מהלך חד צדדי תמוה. זו חוצפה של פקיד שומה שפתאום זה לא מתאים לו לצאת נגד מדינת ישראל בקידום המחקר, נגד קידום נשים ונגד הסכמים בין לאומיים, נגד החוק והחלטות ממשלה".

"פוסט דוקטורט זהו שלב הכרחי בהכשרת חוקר. הוא לא מקבל תמורה, לכן זו מלגה לכל דבר. זה לא שונה מסטודנט לתואר ראשון, שני או דוקטורט" הוסיף טרכטנברג וציין כי בישראל 1,000 פוסט דוקטורנטים ישראלים ו-1,000 זרים: "אנחנו במיעוט גדול אחרי העולם, זה אחד החוסרים הגדולים במחקר פה. ממשלת ישראל הבינה זאת ולכן קיבלה החלטות אמיצות בהבאת פוסט דוקטורנטים לארץ תוך סיוע במימון ונחתמו הסכמים בין לאומיים בנושא. מיסוי על המלגות הניתנות למגיעים הוא צעד הפוך שיפגע קשות ויחזיר אותנו למצב של כמה מאות פוסט דוקטורנטים".

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "יש הרבה יותר מטעם לפגם לחידוש מדיניות על פי פרשנות, רשות המיסים התנגדה לחוק שפטר את הלומדים ממיסוי, אבל הייתה חלק ממנו. אם יש רצון לשנות תגישו תיקון לחוק. מנגד הכנו הצעת חוק, נלך לוועדת הכספים ונבהיר את הדרוש הבהרה, כדי שהחוק יחול גם על פוסט דוקטורנטים וגם על לימודים בחו"ל. מדובר בסכומים לא גבוהים כלל. אני מאמין שתהייה תמיכה בממשלה וכן בכנסת לחקיקה".

ח"כ עודד פורר: "התקבלה החלטה לאומית ב-2010 להשבת מוחות, ולמה הם עוזבים? כי אין להם מלגות, אין להם איפה לחקור. איך אחזיר אותם? עם מלגה למחקר. חוקר לא יחזור אם לא יוכל לחקור בארץ. זה צעד המנוגד לכל המדיניות הזו. מודה ועוזב ירוחם, יכולה הרשות לומר טעינו, אבל אם תתעקשו ותידרש חקיקה נפעל בחקיקה".

גדי פרנק, מנכ"ל ות"ת: "הפוסט דוקטורנטים היו לחלוטין בתוך כוונת החקיקה שהסדירה את אי מיסוי המלגות, הגענו לפשרה טובה וברורה לשני הצדדים. לפני שנה פנינו לרשות המיסים מספר פעמים כדי להידבר, ביקשנו להיפגש עם משה אשר מנהל רשות המיסים ולא קיבלנו אף פגישה. נקבע לנו דיון ליום ראשון עם הרשות ואגף תקציבים, אנו מקווים שהנושא ייפתר".

עו"ד שולמית גרי, סגן נשיא מכון ויצמן: "המלגות הניתנות לפוסט דוקטורנטים פה מצומצמות לעומת מה שהם מקבלים בחו"ל. יש קושי להביא את המימון למלגות, חלקו מגיע מתורמים מחו"ל, אם הם יבינו שחלק מהכסף הולך למדינה נאבד חלק מהתורמים".

עו"ד דורון שוופי, יועמ"ש ועד ראשי האוניברסיטאות:  "בשני מקרים קבעו בתי הדין כי הפוסט דוקטורנטים הם סטודנטים, הם לומדים באוניברסיטה. אם הפוסט גם עובד במקום הוא יקבל שכר וישלם עליו מס. חמור מאוד שאנשי רשות המיסים לא מקבלים את הכרעת בתי הדין לעבודה".

פרופסור אליעזר רחמילביץ, ההסתדרות הרפואית לישראל: "כיום אין מנהלים למחלקות גסטרו כי אף אחד לא רוצה ללכת למחקר, כיוון שאז הוא צריך למצוא עבודה נוספת. צריך לא לקחת מיסים אלא לתת לאנשים האלה עוד מלגות כדי שיצאו למחקר. אני דואג לעתיד המחקר הרפואי".

סמנכ"לית רשות המיסים, מירי סביון השיבה על הטענות: "כדי להחליט שהכנסה ברת מיסוי צריך למצוא שהאדם קיבל את ההכנסה בתמורה למשהו, אנחנו סבורים שבמלגות של פוסט דוקטורנטים שמגיעים מחו"ל או שנמצאים כאן, בוודאי שהמלגות הן תמורה להשתתפות שלהם במחקרים. המשמעות שהם מבצעים עבודה בדיוק כמו חוקרים וותיקים שמנהלים את המחקר, כך גם לגבי משתלמים בחו"ל".

"מבחינתנו בוודאי שהפוסט דוקטורנטים גם לומדים, אבל ההשתתפות שלהם זו חלק מהתמורה שהם מקבלים. כאשר מדברים על אדם שכל עיסוקו הוא מחקר, השתתפות במחקר, לשתף במידע שהוא אוסף, להיות שותף במחקר, מבחינתנו הוא כמו כל חוקר אחר שזו משרתו. בוודאי שזה חלק מהליך למידתו אבל עדיין הוא מקבל תמורה תמורת השותפות שלו. הציפייה ממנו היא לתמורה, פירות המחקר והלימודים, ההשתתפות" הוסיפה סביון.

דבריה של סביון עוררו תרעומת.

ח"כ מקלב השיב לדברים: "השאלה מה העיקר ומה הטפל. העיקר כאן הוא במסלול הלימודים. את משווה לחוקר שכבר מוסמך ומוכר, לא מדובר בעובד מהמניין, הוא לא מקבל משכורת, זהו עדיין תלמיד. החוק חוקק ב-2010, למה נזכרתם אחרי 6 שנים?! זה נראה כמו דרך צדדית עוקפת לחוק".

ח"כ טרכטנברג תהה: "כאשר כל העולם האקדמי מגדיר אחרת מיהו תלמיד, פקיד ברשות המיסים יכול לקבוע אחרת?!".

בעקבות עמדת רשות המיסים הציע יו"ר הוועדה ח"כ מקלב שהצדדים יפנו להליך הידברות, תוך הקפאת המצב הקיים של אי מיסוי המלגות. סביון השיבה כי הצדדים יועדו בשבוע הבא.

ד"ר חגית שוימר סגנית המדען הראשי, משרד המדע: "החוקרים האלה לא יגיעו לתעשייה, זו השפעה על החברה כולה. מעבר לכך מיסוי כזה משמעותו לחתוך בחצי את תקציב משרד המדע למחקר שהולך למלגות. פחות סטודנטים יקבלו מימון, המחקר יהיה מצומצם יותר. שר המדע מתכוון לפעול בנושא".

אורי ישראלי, מכון הרטמן: "רשות המיסים הוציאה לנו שומות בסדר גודל של 7 מיליון שקלים על מלגות. זה יוביל לסגירת המכון שמתבסס על תרומות".

אילן לוין, מנכ"ל לשכת טכנולוגיות המידע בישראל: "היתרון האדיר שהיה למדינת ישראל לפני עשר ועשרים שנה בתחום ההייטק הולך ונשחק, בעיקר כי המתחרים והאויבים שלנו משקיעים סכומי עתק במתן מלגות, לא במיסויים".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "כל שבוע אנחנו דנים כאן בקשיי המחקר המצריכים מאמצי על כדי להתגבר עליהם. בצעד של רשות המיסים פגיעה מהותית, ערכית, לא רק כלכלית. הוועדה רואה זאת בחומרה ובדאגה רבה, ומתריעה שהדבר מהווה פגיעה ביסוד המחקר המדעי בישראל, שתגרום לבריחת מוחות ולפגיעה בשיתוף הפעולה הבין לאומי. מדובר במלגות למימון צרכיהם הקיומיים של החוקרים ולא מעבר לכך. אנו קוראים לרשות המיסים לשבת להידברות ומברכים על הפגישה שנקבע, נעקוב ונקיים ישיבת המשך".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*