ארכיון חודשי: ינואר 2017

לעידוד המסחר בשוק ההון, ועדת הכספים צפויה לאשר בשבוע הבא את שינוי מבנה הבורסה

לאחר למעלה משנה של דיונים, הגיעה ועדת הכספים לישורת האחרונה בעבודה על הצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה. מטרת הרפורמה היא לשנות את מבנה הבעלות על הבורסה ולהפריד בין הבעלות בה לבין החברות בבורסה וכן להפוך אותה לתאגיד למטרות רווח, שבשונה מהמצב כיום, תוכל לחלק רווחים לבעלי המניות בה. מטרת הרפורמה היא להגדיל את המסחר בבורסת ת"א ובכלל להרחיב את בסיס החברות בה למספר גדול יותר של חברות וגופים שתהיה להם זכות מסחר בה. עוד הכוונה היא להגדיל את התחרות ולאפשר מגוון אפשרויות להשקעות עבור הציבור. זאת לאחר שנים שבהן הפעילות בבורסה בת"א הלכה והצטמצמה עד כדי סכנה לעצם קיומה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר, ש"השינוי במבנה מחויב המציאות אם רוצים להגדיל את היקף הפעילות במסחר בבורסה ולחזק את שוק ההון הישראלי". גפני קרא למנכ"ל האוצר ולאנשי משרדו "לשקול להוריד לפרק זמן של חמש שנים, את המס על רווחי היתר בבורסה" והודיע, כי בכוונתו לפנות בעניין לשר האוצר, לפני הדיון האחרון הצפוי בהצעת החוק בשבוע הבא ושבו הוועדה אמורה גם להצביע עליו לקראת אישורו הסופי בקריאה שנייה ושלישית.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שב והסביר את דבר חשיבות המהלך: "מדובר במהפכה. כל הבורסות בעולם המערבי עשו בדיוק את אותו שינוי. מפרידים בין בעלות לחברות בבורסה ומוציאים את השליטה מהבנקים והחברות, ובתוך כמה שנים השליטה תהיה בידי הציבור. זה מה שצריך לאפשר תחרות. המהלך יוביל להורדת עמלות בעשרות מיליוני שקלים לציבור מדי שנה. שינוי חשוב מאוד שהגיעה השעה לאשר אותו". האוזר עוד: "לא רק מאמין שזה יצליח , כי זה מצליח בכל העולם".

אף שרבים מחברי ועדת הכספים הביעו לאורך הדיונים בנושא בוועדה תמיכה עקרונית בצורך לעשות משהו על-מנת להניע את המסחר בבורסה ובכלל זה, לשנות את המבנה שלה, עלו היום בדיון מספר עניינים ע"י חברי הכנסת, לגביהם דרשו התייחסות בהצעת החוק עצמה או את הסדרתם טרם אישור ההצעה.

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "אנחנו בישורת האחרונה של החוק הזה. מדובר בשינוי דרמטי אבל עדיין אין הסדר עם העובדים ובכל שינוי דרמטי שנעשה כאן בשנים האחרונות בחברות ובגופים שונים, הגיעו לישורת האחרונה לאחר השגת הסכם עם העובדים. השמועות הרווחות הן שמדובר בעובדים שמשתכרים הרבה, אך גם עובדים שמשתכרים טוב, 240 עובדים במקרה הזה,  שהם מאוד משכילים ומיומנים ואכן מרוויחים טוב בזכות כישוריהם, גם להם מגיעה שמירה על ביטחון תעסוקתי. הבנתי שיש כוונת מכוון להצביע על החוק לפני שמגיעים איתם להסכם על-מנת שלאחר-מכן, ניתן יהיה לעשות איתם כל שיירצו".

יו"ר הוועדה גפני השיב לה, כי הוא "מעולם לא קרה בתקופות כהונתי כיו"ר ועדת הכספים שנושאים נסגרו מבלי שהושגו הסדרים לגבי העובדים וכך יהיה גם הפעם".

עוד עלו היום בדיון מספר עניינים שטרם הושגה לגביהם הסכמה: הוועדה דורשת למחוק מנוסח החוק את הצורך בהסכמת שר האוצר לצורך אישור 'היתר החזקה' וכן למתן רישיונות להפעלת הבורסה ומסלקה, של גוף מסוים בבורסה ולהותיר את העניין בידי רשות ניירות ערך. יו"ר הוועדה גפני: "אני רוצה לשמור על עצמאותה של רשות ניירות ערך בעניין בדיוק כמו שקורה בעניינים אחרים, כמו למשל עם רשות שוק ההון".

בעניין ימי המסחר, בין השאר לגבי האפשרות לקיום מסחר ביום שישי, הוחלט שהדבר יטופל במסגרת תקנון הבורסה, במסגרת תקנות ולא ייקבע במסגרת החקיקה. הבורסה עצמה בתקנון שלה קובעת את ימי המסחר. נמחק הסעיף הקובע, ששר האוצר רשאי בצו לשנות את ימי המסחר. הדבר כאמור, יטופל במסגרת תקנון הבורסה.

לגבי העמלות, בדיונים קודמים דרשו חברי כנסת, ביניהם, ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) שדרשה "שיהיה פיקוח של רשות ניירות ערך על העמלות. נוכחנו לראות שהפיקוח של בנק ישראל באמצעות המפקחת על הבנקים על גובה העמלות לא אפקטיבי".

המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, השיבה: "לנגידה יש את המסכות לקבוע את כל העמלות כולל על ניירות ערך. בשנים האחרונות נעשו שינויים; בגובה העמלה, בשקיפות ובמידע ללקוח, שיקבל בתעודת הזהות הבנקאית שלו אחת לשנה, כמה שילם עמלות על כל ניירות ערך. נעשו הרבה צעדים להגבלת עמלות ולהגדלת השקיפות והניידות ואנחנו כל הזמן שוקלים אם יש מקום לעוד שינויים. אנחנו מאמינים שנכון יותר לעודד את התחרות ולא לקבוע רגולטורית מגבלות על העמלות. היום יש קפיצת מדרגה גדולה; יש פרסום בר השוואה של העמלות לא כמו בעבר בפורמט אחר כל בנק. הפיקוח על הבנקים יצר פורמט בר השוואה גם בכל ניירות הערך. הייתי מוסיפה שההשוואה הזו שהבורסה תפרסם יהיה בפורמט בר השוואה וזה נדרש לכל חברי הבורסה. אחרת לא ייתן כלום כי כל תעריפון נראה אחרת. בכל מקרה, אם נראה שיש פערים גדולים בין עמלות הבנקים לגופים החוץ-בנקאיים אנחנו נתערב".

עוד סוכם בעניין העמלות, כי הבנקים והחברות בבורסה יחויבו להציג בפני הלקוחות באופן מסודר את גובה העמלות גם ביחס לשאר החברות הפועלות בבורסה.

בנושא סמכויות יו"ר רשות ניירות ערך והצורך בהסכמת שר האוצר, למנות אדם שיופקד על המשך פעולת המערכת למסחר בניירות ערך, הובהר שאין בכך משום כוונה למנוע מהעובדים את זכות השביתה

סוגיה שעוררה ויכוח נסבה על עניין סמכותה של רשות ניירות ערך עפ"י הצעת החוק למנות משקיף מטעמה שישתתף בישיבות הדירקטוריון של הבורסה. עפ"י הצעת החוק הסמכות הזו תהיה לשלוש שנים בלבד, לצורך בחינת הביצוע בפועל של שינוי המבנה ועד להשגת תכלית החוק. חברי הכנסת דרשו להאריך את התקופה ואף לקבוע סמכות זו באופן קבוע.

יו"ר הרשות, פרופ' האוזר, אמר לחברי הכנסת: "לרשות יש את כל הסמכויות בהיעדר ניהול תקין והוגן וכד'. ממילא מקבלים את הפרוטוקול. ואם יהיה צורך נגביר את הפיקוח. בסעיף הזה בסה"כ ביקשנו להקפיד על התהליך ולוודא שהתהליך מתבצע עד תומו כפי שצריך".

נציגת התנועה לאיכות השלטון, נילי אבן-חן, דרשה שלרשות תהיה האפשרות למנות משקיף מטעמה בכל עת שתראה לנכון לעשות זאת, וכי היא זו שתחליט אם להשתמש בזה, אם לאו, ללא כל ציון של לוחות זמנים בעניין, אך בקשתה נדחתה.

בסיכום קרא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, לאנשי רשות ניירות ערך ומשרד האוצר, להגיע להבנות ולהסכמות עם הבנקים ואיגוד החברות הציבוריות לגבי סוגיות שונות בנושא אופן הבעלות והאחזקות שלהם בבורסה לקראת ההצבעות בשבוע הבא. גפני שב והודיע, כי בכוונתו לפנות לשר האוצר בדרישה שלו ושל חברי ועדה נוספים להוריד את מס הייסף על הרווחים מהמסחר בבורסה, "על-מנת לעודד כמה שיותר אנשים להשקיע בבורסה. אני מציע להוריד את מס הייסף על רווחי הבורסה לחמש שנים. אנחנו רוצים להציל את הבורסה. כיום,  המציאות היא שהבורסה לפני קריסה מוחלטת, יש משבר גדול. בעולם הצליחו לשנות את זה, נתנו העדפה לבורסה גם בחקיקה והבורסות עולות על דרך המלך. למה שלא נעודד אנשים לפחות לכמה שנים להיכנס לבורסה ואז היא תינצל??! אפנה בעניין לשר האוצר ואני מקווה להסכמתו עד לשבוע הבא לקראת ההצבעות על החוק".

גפני חזר גם על דרישתו להגיע להסכמות עם העובדים טרם הדיון שבו הוועדה אמורה להצביע על החוק. "ועדת הכספים לא מעבירה רפורמה מבלי שזכויותיהם של העובדים יישמרו. לא היו כאן בוועדה כל הפרטה או רפורמה, ללא שמירה על זכויות העובדים. ברור שכאן זה קצת שונה ולא מדובר בעובדים עם שכר מינימום וכד' ושיש כאן דברים שצריכים להתפשר, כולם מבינים את זה. אבל חייבים לוודא שהזכויות הקיימות של העובדים יישמרו". מצד שני אמר גפני לנציגי ההסתדרות, כי אין בכוונתו לעכב יותר מדי את אישור שינוי מבנה הבורסה. "אם זכויות העובדים ייפגעו בצורה שנבין שיש פגיעה של ממש, לא יהיה שינוי מבנה הבורסה. מצד שני, משיחותיי עם יו"ר ההסתדרות, אני מבין שיש הבנה שחייבים להגיע להסכמות ויידרשו פשרות מסוימות, לא בזכויות ובביטחון התעסוקתי של העובדים".

אושר בטרומית: הכרה בנפגעי פעולות איבה שהתרחשו מחוץ לישראל

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – הקמת ועדת חריגים לנפגעי פעולות איבה שהתרחשו מחוץ לישראל), התשע"ז-2017, של חברי הכנסת חיים ילין ודוד ביטן.

מוצע להקים ועדת חריגים שתהיה מוסמכת להכיר בישראלים שנפצעו או נהרגו בפעולת טרור מחוץ לישראל כנפגעי פעולות איבה, גם אם הפעולה לא כוונה נגד אזרחי ישראל או נגד העם היהודי.

בדברי ההסבר נכתב: "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה דרמטית במספר אירועי הטרור ברחבי העולם, אשר מבוצעים על ידי ארגוני טרור בינלאומיים שאינם בוחלים באמצעים ואשר מטרתם היא פגיעה בכל, לרבות כלפי יהודים בכלל ואזרחי ישראל בפרט. למרבה הצער, על אף שפיגועים אלו אינם מכוונים ישירות כנגד מטרות ישראליות או יהודיות, לא פעם נהרגים ונפגעים תושבי מדינת ישראל בפעולות זוועה אלו. לראייה, רק בחודש האחרון נהרגו ליאן זאהר נאסר ז"ל בפיגוע הירי במועדון באיסטנבול ודליה אליקים ז"ל בפיגוע הדריסה בברלין.

כיום, פעולת איבה מוגדרת ככזאת רק אם היא כוונה נגד ישראל, שמטרתה המשנית הייתה נגד ישראל או שהיא כוונה כנגד העם היהודי. על כן, החוק לא מתייחס לאלו הנפגעים או הנהרגים מפעולות טרור בינלאומיות שלא ניתן להוכיח כי מטרתן העיקרית היא כקבועה בחוק הישראלי. עם זאת, למדינת ישראל יש מחויבות לעזור ולסייע למי שנמצא פגוע מההתקפות הרצחניות הללו, גם אם אלו התרחשו לא מהמניעים בחוק הקיים.

הצעת החוק מבקשת לתקן עוול זה ולהקים ועדת חריגים אשר תבחן הכרה בישראלים שנפצעו או נהרגו בחו"ל, לא במסגרת פעילות טרור כלפי מטרות יהודיות או ישראליות, כנפגעי פעולות איבה, על כל המשתמע מכך בחוק."

ח"כ חיים ילין: "גל הפיגועים ששטף את אירופה הבליט את התעצמות הטרור הגלובלי, שנמצא בכל זמן ובכל מקום. חוק נפגעי פעולות איבה מכיר בישראלים שנפגעו בחו"ל רק כאשר המעשה כוון נגד מטרות ישראליות ויהודיות. אבל מה לגבי ישראלים שחוסר המזל  הוביל אותם למקום שנפגע על ידי דאע"ש? לחוק אין תשובה למצב הזה. משפחות הנפגעים לא יצאו למאבק בשביל כסף אלא בשביל הכרה. אל לנו להותיר בצד משפחות שעברו טראומה קשה בגלל סבך בירוקרטי וחוק לא מעודכן. אלה משפחות שצריכות את המדינה ברגעים הכי קשים שלהם, ובשביל זה אנחנו פה."

39 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה.

משרד הבריאות מכין שורה של צעדי חקיקה חדשים נגד סיגריות

"נדהמתי מהנתון לפיו 8000 איש מתים בישראל כל שנה מנזקי עישון, ועוד יותר מהדרת הנושא", אמרה יו"ר הוועדה למאבק בסמים ואלכוהול ח"כתמר זנדברג בדיון שהתקיים ביוזמת הח"כים עבדאללה אבו מערוף, חיים ילין, יהודה גליק ומיקי רוזנטל על מספר המתים מעישון ועל כך שההשקעה הממשלתית בקמפיינים נגד עישון היא אפסית. לדברי יו"ר הוועדה ח"כ זנדברג "בעבר היה עיסוק ואף חקיקה שנגעה לאיסור פרסום, אבל בשנים האחרונות הנושא נכנס לתרדמת ונעזב, גם יחסית לצורך וגם יחסית לנעשה בעולם".

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו דיווח לוועדה על צעדי משרד הבריאות המתוכננים למניעת עישון. לדברי גרוטו, "ישראל הייתה מדינה עם חקיקה מובילה בתחום העישון ונשארנו מאחור ובהחלט חושבים שיש לעשות תיקון. אנחנו מגבשים חקיקה בנושא ומקווה להביא אותה בקרוב מאוד. יש כבר טיוטות להצעות שלנו".

פירט את ההצעות השונות שעל הפרק:

הגבלות פרסום – "החלטה שלנו על איסור פרסום, וזה יחול גם על אינטרנט. איסור פרסום גורף על כל המדיה.

סיגריות אלקטרוניות ותחליפים אחרים –  "אנחנו רוצים לעשות את הרגולציה זהה למוצרי טבק אחרים. איפה שאסור לעשן ולפרסם אז זה יהיה גם על סיגריות אלקטרוניות. המוצר החדש שנכנס בימים אלה הוא מבחינתנו מוצר טבק ואפשר יהיה להחיל עליו מידית את החוק הנוכחי. מחכים לאישור סופי של משרד המשפטים בעניין החקיקה הזו".

מגבלות עישון – "חושבים שצריך להרחיב את מספר המקומות הציבוריים שבהם יהיה אסור לעשן. כולל למשל מופע באצטדיון פתוח, להגדיל את המרחקים שבהם אפשר לעשן למשל גני ילדים, גני שעשועים. בנוגע לעישון במכוניות עם ילדים זה משהו שעל הפרק, יותר קשה לאכוף את זה אז כנראה יהיה דרך חוקי תעבורה ויש מחלוקות על הנושא הזה. גם איסור בגני חיות ומופעים פתוחים נמצא בהצעה שלנו. ביטול חדרי עישון צריך לדעתנו להכניס במקומות כמו מסעדות, פאבים וגם בכנסת. אפשר להתקדם פה במסלול מהיר ולא צריך חקיקה".

מיסוי – "סיגריות אלקטרוניות צריך למסות כמו טבק. טבק לגלגול המיסוי שלו יותר נמוך בערך במחצית וצריך להגדיל את זה".

גמילה מעישון – "אנחנו רוצים לפתוח מוקד טלפוני לאומי באחריות משרד הבריאות שיופעל על ידי ספק חיצוני, מוקד לאומי ולא משהו שתלוי ברצון הטוב של כל קופה. להערכתנו יעלה 5-6 מיליון שקל בשנה".

קמפיינים – "מתכוונים להוציא עוד קמפיינים בעיקר במגזר הערבי – גברים ערבים מעשנים 40% לעומת 19% בכלל האוכלוסייה".

בסיום הדיון אמר פרופ' גרוטו כי הוחלט במשרד לפרסם תמונות אזהרה על האריזה כנהוג במדינות אחרות, ואף להגדיל את המקום המוקדש לאזהרה על האריזות.

ח"כ עבדאללה אבו מערוף, יוזם הדיון: "חייבים להחזיר את הנושא לסדר היום. התוכנית שהייתה במשרד הבריאות מוקפאת. מניעה היא התרופה הטובה ביותר. יש הצעות חוק מוקפאות וועדת השרים לחקיקה מסתכלת עליהן באופן לא רציני".

ח"כ מיקי רוזנטל: "יש סוגיות בריאותיות שלא יודעים מה השפעתן. בסיגריות אין ספק בקשר הישיר שלהן לתמותה. התנהלות משרד הבריאות היא גרימת מוות ברשלנות. אלפי אנשים מתים ומשרד הבריאות לא עושה דבר. במקום לקדם הוא דחה את החוק למניעת פרסום. השר מנע. אני מקווה שהמשרד יתעשת. ידוע שאי פרסום טבק חוסך חיי אדם. ידוע שהסברה מאסיבית מצמצמת את מספר המעשנים".

יו"ר הוועדה ח"כ זנדברג: "סכומי הכסף שנכנסים לאוצר ממיסוי הסיגריות – 6 מיליארד בשנה. הסכום שהוקצה לסל הבריאות לגמילה ומניעה – 6 מיליון. הוצאות הפרסום של חברות הטבק הן 60 מיליון בשנה, מתוך זה 42 מיליון לקידום מכירות".

ח"כ דב חנין: "זכותו של אדם להתאבד אבל חובת המדינה להשאיר לו אופציה שלא להתאבד, בוודאי שחובת המדינה למנוע להרוג אנשים שלא החליטו להתאבד".

ח"כ מיכל רוזין: "יש חוסר הוגנות וחוסר היגיון בכך שחברות לובינג מייצגות גופי בריאות וגם חברות טבק. הגשנו הצעת חוק שתאסור זאת. אני מקווה שזה יעלה לוועדת שרים לחקיקה".

רבקה זלצר פרויליך, האגודה למלחמה בסרטן: "אדם שמעשן לא מזיק רק לעצמו. הוא לוקח את החברה אתו. הוא מזיק למשפחה, ומטיל נטל כלכלי של עשרות מיליארדי דולרים בשנה על מערכת הבריאות. הילדים שלו חשופים לעישון פאסיבי. זהו נזק חברתי גדול. הוכח שהכי יעיל – חקיקה והגבלות פרסום ושיווק. צעירים מצטרפים כל שנה למעגל המעשנים. שיטות השיווק מתוחכמות".

ח"כ חיים ילין: "אם היו לנו אלף הרוגים במלחמה ראש הממשלה היה שם את המפתחות. כאן יש לנו 8000 כל שנה ושר הבריאות לא עושה כלום".

ד"ר חגי לוין, איגוד רופאי בריאות הציבור: "הנקודות עד כה לא התחברו – אסרו פרסום במקום אחד והתירו במקום אחר. אנחנו ממליצים לאמץ חפיסת סיגריות אחידה לא ממותגת וגם תמונת אזהרה על החפיסה. צריך לאסור הצגת המוצר בחנויות וחייבים להקים קרן למניעת נזקי עישון. חשוב גם להכשיר צוותים לגמילה מעישון ולממן תחליפי ניקוטין. תרופות גמילה צריך לספק גם בלא התניה בסדנאות גמילה".

אושר בטרומית: סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין חמורות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין), התשע"ו-2016, של חברות הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מרב מיכאלי ואורלי לוי-אבקסיס.

מוצע לקבוע זכות לקבלת סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין חמורות (עבירת אינוס, מעשה סדום ועבירות מין במשפחה). הסיוע המשפטי יכלול מתן ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי חוק זכויות נפגעי עבירה לאורך ההליך הפלילי וזכות לייצוג בהליך האזרחי בתביעות פיצויים כנגד הפוגע, וזאת ללא מבחן הכנסה.

בדברי ההסבר נכתב: "מכשולים רבים ניצבים בפני אדם שנעברו כנגדו עבירות מין בעת פתיחה בהליך משפטי נגד מבצע העבירה. לרוב, מדובר באנשים המצויים במצוקה נפשית גדולה והזקוקים לאומץ רב כדי לפתוח הליך משפטי שבו יהיה עליהם לגולל את הטראומה הקשה שעברו. הנפגעים נאלצים להתמודד עם מערכת משפטית אשר שמה במרכזה את הנאשם.

למרבית נפגעי העבירה אין היכרות עם ההליך הפלילי. האדם "מן היישוב" אינו מצוי בנבכי ההליך, אינו יודע מהם השלבים השונים של ההליך (מעצר ימים, מעצר עד תום ההליכים וכיו"ב), מי הם הגורמים המשמשים בתפקידים השונים לאורכו, מה הן זכויותיו, זכויות החשוד/הנאשם או כמה זמן ההליך עשוי להימשך. נפגעי העבירה אינם יודעים לאן לפנות בחיפושים אחר מידע או כיצד להתנסח בפני הרשויות.

ח"כ מועלם רפאלי: "במקרים רבים יידוע הנפגע על זכויותיו לא מספיק לצורך מימושן. עבור נפגעי עבירות מין ההליך הפלילי מייצר עבורם טראומה משנית ומחזיר אותם לרגעים הקשים. במהלך ההליך הנפגע עומד מול הפוגע וצריך לחשוף פרטים. הוא גם מתמודד עם שאלות המנסות לערער את אמינותו. לא פעם הנפגע חווה קשיים נפשיים כתוצאה מההליך הפלילי. בעזרת הצעת החוק הזו, נצמצם את מספר הנפגעים אשר נאלצים להתמודד עם ההליך הפלילי, ונקדם בכך את שיקומם וחזרתם למעגל החיים."

27 תמכו בהצעה ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה.

ועדת הכלכלה אישרה: החלפת גלגל, התקנת וישרים והתנעה בעזרת כבלים – אפשר לבצע גם לא במוסך

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה את התקנות שנועדו לקבוע את הפעולות המותרות לביצוע ברכב שלא במוסך או במוסך נייד, שהגיש משרד התחבורה. החוק שהסדיר את הרפורמה בענף הרכב הסמיך את שר התחבורה לקבוע בתקנות פעולות שניתן לעשות ברכב גם שלא במוסך, על מנת לאפשר לבצען בכל מקום אחר. לפי התקנות שאושרו, רשימת הפעולות הללו כוללת, בין היתר, כל פעולה הנדרשת להזיז רכב שלא כשיר לתנועה למקום שלא מפריע לתנועה, התקנת מגבים, החלפת צמיג, החלפת נתיכים (פיוזים), בדיקת נוזל קירור, בדיקת שמן מנוע או הילוכים, החלפת נורות ועוד. לבקשת היו"ר כבל הוספו לרשימה גם התנעת הרכב באמצעות כבלים והתקנת דיבורית. כמו כן ביקש היו"ר כבל להוציא מהשימה פעולה של בדיקת נוזל בלמים או הוספה שלו, והסביר כי מדובר בנושא בטיחותי ממדרגה ראשונה שמן הראוי שיבצעו אנשי מקצוע במוסך.

סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, הסבירה כי החוק מתיר טיפול ברכב רק במוסך מורשה או מוסך נייד מורשה, אך אפשר לשר להתיר לבצע פעולות מסוימות גם שלא במוסך. זאת על מנת לאפשר לבעלי מקצוע לתת שירותים בסיסיים מבלי שבעל הרכב יצטרך להגיע למוסך. לדבריה, לאחר שאושרו התקנות המשמעות היא כי כל פעולה אחרת, שלא אושרה במסגרת התקנות, אפשר לבצע מעתה אך ורק במוסך או במוסך נייד.

היו"ר כבל אף סיפר כי גם לו כבר קרה שהוא נתקע עם תקר בגלגל והסתייע באזרח שעבר במקום, ואמר כי התקנות נועדו לתת מענה לאדם הסביר שנתקע בדרך ויכול להסתייע במישהו אחר לבצע פעולות פשוטות שיאפשרו לו להמשיך בדרכו. "ככל שנקצר את השהייה המסוכנת של רכבים תקועים בשול כך ייטב", אמר. ח"כ יצחק וקנין התייחס לכך שלעיתים פעולות אחרות שצריכות להיות מבוצעות על ידי אנשי מקצוע לא נעשות לפי החוק והתקנות, ואמר שצריך לדאוג לאכיפה בעניין.

נשיא הפרלמנט היווני חתם על הצהרה למאבק באנטישמיות

נשיא הפרלמנט היווני ניקולה ואוטסיס התארח בכנסת כאורחו של יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. נשיא הפרלמנט היווני קיים סדרת פגישות בכנסת והשתתף במפגש טרילטרלי ראשון מסוגו עם יושב-ראש הכנסת, יושב-ראש הפרלמנט של קפריסין ונשיא הפרלמנט היווני – מפגש בו יידונו סדרת נושאים הקשורים לעתיד האזור.

לאחר חתימה על ספר האורחים והצהרות רשמיות, התקיימה פגישת עבודה בלשכת יושב-ראש הכנסת אדלשטיין. בפגישה השתתפה גם חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, יושבת-ראש אגודת הידידות בין הכנסת לפרלמנט היווני. במהלך הפגישה חתם נשיא הפרלמנט היווני על הצהרה עליה כבר חתמו מספר יושבי ראש פרלמנטים עם התחייבות למאבק באנטישמיות. "זה נושא בו אנו נאבקים באופן נחרץ" אמר ניקולה ואוטסיס, נשיא הפרלמנט היווני.

נשיא הפלרמנט היווני (הפרלמנט של הרפובליקה ההלנית, בשמו הרשמי) נפגש בכנסת גם עם חברים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ועם יושב-ראש האופוזיציה יצחק הרצוג. בהמשך הבוקר יברך יושב-ראש הכנסת אדלשטיין במליאת הכנסת, את נשיא הפרלמנט האורח ופמלייתו.

יו"ר הכנסת אדלשטיין אמר: "ישראל ויוון ממשיכות שתי תרבויות מפוארות, ושתי המדינות חולקות ערכים משותפים של דמוקרטיה. התרגשתי לשמוע שנתת ביטוי נרחב בדבריך למפעלי הנצחת השואה ביוון. אני שמח על הקשרים המתרחבים ביננו, נפגשנו כבר כמה פעמים, ועדות החוץ והביטחון של הפרלמנטים נפגשו וייפגשו שוב, וגם אגודת הידידות היא פעילה.".

נשיא הפרלמנט היווני ניקולה ואוטסיס ייחד מקום נרחב בדבריו לנושא שואת יהודי יוון ואופן הנצחתם ביוון כמו גם העובדה שהפרלמנט היווני מממן מספר מפעלי הנצחה ביוון. "יש בינינו שיתוף פעולה מצוין וכבר עשינו עבודה טובה לאורך הדרך. אני יודע עד כמה חשוב שיתוף הפעולה בינינו ואני שמח עליו במיוחד בתקופה של אי וודאות אזורית. האמת חייבת להיאמר שבעבר הקשרים בינינו לא היו עמוקים, ואני שמח על שכעת מורגש שינוי מהותי".

מהשנה הקרובה: עובדי משרד הבריאות יוודאו מיצוי זכויות של חולים קשים

מהשנה הקרובה יפעלו עובדים ייעודים של משרד הבריאות לוודא מיצוי זכויות של חולים קשים, כך נחשף בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי  "מיצוי הזכויות של ניצולי השואה בבתי החולים, בהקלות עלות האשפוז, הוא חובה מוסרית וערכית. התגלה כי למרות הנהלים בעניין, הייתה קופת-חולים שגבתה יתר-תשלום מאוכלוסייה זו עבור תרופות. ניצולי השואה קשישים, לא נגישים לאינטרנט, ומתקשים במילוי טפסים ו"אותיות קטנות" – ולכן חובה על המערכת להתגייס כדי לסייע להם ולוודא שהם מקבלים את מלוא זכויותיהם".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, השיב כי הנושא מטופל באופן פעיל ע"י המשרד בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי, בעיקר להקלת הבירוקרטיה באשפוז. "האוצר טרם השיב לבקשתנו להגדלת התקציב הייעודי בעניין. אנו בודקים את הנגשת אתר "כל הבריאות" לערבית, ויכולת ההשוואה לביטוחים המשלימים, כשירות לציבור לצורך השוואה וביטול כפל-ביטוח", וסיפר על מערכת מידע לשיתוף פעולה בין בתי החולים – לקופות החולים. עוז ברקו, נציג מבקר המדינה, קרא לפניה יזומה של קופות החולים למבוטחיהם המתגלים כחולים כרוניים – להבהרת זכויותיהם.

הד"ר ענת זוהר, ראש מינהל איכות שירות במשרד הבריאות, הבטיחה כי כבר בשנה הקרובה יופעלו עובדים ייעודיים ב"מרכזי זכויות", שעל בסיס מידע מבתי וקופות-החולים, יפנו לחולים קשים וכרוניים, כסוכרת וסרטן, ויבטיחו את מימוש ומיצוי זכויותיהם. מירב רובי, נציגת קופ"ח מאוחדת, סיפרה על נציגי השירות הסוציאלי של הקופה, הפונים לחולים שאובחנו כקשים, כרוניים או ניצולי שואה, ואף מגיעים לביקורי-בית כדי לוודא את מימוש ומיצוי זכויותיהם.

נורית ויסברג-נקאש מפקחת ארצית לתחום המשפחה במשרד הרווחה, הדגישה את הדרכות עובדי המשרד בעניין, הקמת מערך "נושמים לרווחה בעוצמה", ואת פעולת עובד ייעודי ב-95 מחלקות לשירותים חברתיים – לוודא את מימוש זכויות המשפחות המטופלות, הרחבת שיתופי-הפעולה מול כל משרדי הממשלה בעניין, במיוחד בתחום הדיור הציבורי וחובות משקי-הבית, ובדיקת הסיוע המשפטי לכאלו שאינם זכאי לסיוע כזה.