מחלוקת קואליציונית בוועדת החוקה על הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לבוררות בעניינים אזרחיים

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה היום (ג') לדון לקריאה ראשונה בהצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשע"ה 2015 שיזמו הח"כים משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה). 

הצעת החוק מעגנת את סמכות בתי הדין הדתיים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים בבתי הדין הרבניים. ההצעה באה בעקבות פסיקתו של בג"ץ בפרשת סימה אמיר שעסקה בסמכות ביה"ד הרבני לפסוק במחלוקת רכושית לאחר שתם הליך גירושין ושם נקבע כי הוא אינו מוסמך לעסוק בעניינים אזרחיים שאינם בתחום סמכותו העניינית ולכן הצדדים אינם יכולים להסמיכו להכריע במחלוקות ביניהם במסגרת בוררות. בדברי ההסבר להצעה מודגש כי כדי למנוע מחלוקות ביחס להרחבת סמכות בתי הדין נקבע כי לא יוכל לדון בבוררות בענייני רכוש הכרוכים בגירושין או בעניין אחר של מעמד אישי אפילו בהסכמה.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "על הממשלה להביא דבר מוגמר ללא מחלוקות לוועדה אחרת אנחנו נכריע בהן. אבקש שתנסו להגיע להבנות כי אין אינסוף זמן".

חה"כ אורי מקלב: "הצעת החוק מבקשת לחזור ולאפשר לבתיה"ד לדון בענייני ממון בהליך של בוררות בלבד, דבר שהופסק בעקבות פסיקת בג"ץ.אני שומע סיסמאות מפוזרות על הצעת החוק והכל זה פייק ניוז ללא שום בסיס. הצעת החוק לא מדברת על הדין האישי, לא תפגע בתהליך מזונות או בנשים יותר מגברים, לא תיתן עדיפות לבתיה"ד הרבניים. הכל זה שנאה ורדיפה. טוענים שהחזק יגבר על החלש ויכריח מתדיינים להגיע. שום דבר לא נכון, מדובר בתהליך מוסכם מרצון על שני הצדדים".

חה"כ משה גפני: "החשד שלי הוא שהח"כים יודעים שהנושא הוא לא החוק אלא מלחמת תרבות האם צריך בתי דין דתיים בישראל. אם אתם רוצים להכניס אותנו לגטו ולקונכייה תגידו זאת. אם אתם ליברליים באמת תאפשרו לאלו שרוצים לדון בבי"ד ממלכתי דתי. אני לא רוצה שתהיה מדינת הלכה אלא מדינה דמוקרטית שתאפשר לכל אחד ואחת לחיות בעניין הזה כפי שהוא מבקש וההיגיון שלכם הוא למחוק את ישראל כיהודית ואת זה לא ניתן. אנחנו מבקשים לשמור על הסטטוס קוו  כדי שהילדים שלכם ידעו שהם חיים במדינה יהודית". 

חה"כ רחל עזריה (כולנו): "עמיתיי מהקואליציה מאוד רצו את החוק והתנגדתי חריפות, זה סוג של אובדן משילות על גבול האנרכיה. מרוץ הסמכויות מפרק משפחות. בסופו של דבר הסכמנו שלא יכללו בחוק גירושין ונישואין ויחסי עובד מעביד שיש לו תמיד יותר כוח מלעובד. לא ניתן לפגוע בנשים ובעובדים. לא ייתכן שההסכמות מופרות והדברים לא כתובים בשום מקום. החוק לא יעבור כך".

מנכ"ל בתי הדין הרבניים בפועל שמעון יעקובי: "יש יעילות יותר גבוהה להעניק לנו סמכות שיפוט אך אני ער למחלוקת בנושא. הגענו לסיכום עם האוצר שבשנים 2018-2017 נקבל שמונה תקנים חדשים של דיינים (לפני ההוספה היו 98 תקנים כולל הרבנים הראשיים) ואנחנו מתכוונים להפעיל מעבר לכך מספר דיינים עמיתים בגמלאות. אנחנו לא זקוקים כרגע לתקציב נוסף להפעלת החוק. לפני פס"ד סימה אמיר נדונו כ-700 תיקי בוררות מדי שנה. זה פחות מאחוז מסך התיקים". בהתייחסו לחשש מהגברת הדת במדינה, תמה "האם המתנגדים מטעמי דמוקרטיה וליברליזם או מפטרנליזם שהם יודעים מה טוב לצדדים המתדיינים יותר מהם".

יועמ"ש הוועדה עו"ד גור בליי: "הצעת החוק מרחיבה את הרעיון הבסיסי של פלורליזם, שכן אין מניעה כבר כיום ללכת לבי"ד דתי פרטי והשאלה היא האם המדינה צריכה לאפשר זאת במימונה ותחת חסותה. יש להגדיר בצורה מפורשת מה ייכלל ומה לא ייכלל כי ההגדרה היום עלולה לכלול נושאים שנויים במחלוקת. כמו כן יש לוודא שמדובר בהסכמה חופשית של הצדדים ולהבהיר האם זו עסקת חבילה סגורה או שיש בחירה ביחס להרכב ועוד".

עו"ד מוריה כהן בקשי ממשרד המשפטים: "ניתן לקיים מודל כזה במתווה זהיר. יש קשיים משפטיים שדורשים מענה אבל החלטת ועדת השרים הייתה שהצעת החוק תקודם בהסכמה עם משרדי המשפטים, האוצר ובהיבטי קטינים גם משרד הרווחה. במקום בו לביה"ד יש מקום לדון כסמכות שיפוט לא נכון לתת את סמכות הבוררות כדי שלא יהיה ערבוב ולכן דיני משפחה לא ייכללו".

חה"כ ענת ברקו (הליכוד): "אני מוטרדת כאישה מהחוק ביחס להגנה על דיני עבודה, הגנה על נשים בהריון וכן ביחס למודעות להשלכות ההתחייבות ללכת לבוררות בבי"ד רבני. ההגדרות מאוד רחבות ובנוסח לא ניתנות תשובות לעניינים אלו".

חה"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "מתק השפתיים על ההסכמה צריך להוליך לוויתור על מרוץ הסמכויות שמעודד גירושין בחסות התורה ובתי הדין. כמו כן בהמשך למתווה הכותל האם המדינה לא תהיה חייבת לאפשר בתי דין רפורמים וקונסרבטיבים והאם אנחנו צריכים להוסיף במסגרת המתח ביחסי דת ומדינה עוד עומס על בג"ץ בנושא הזה".

חה"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "הפיכת בתיה"ד לבוררות זו זילות כי כל הרעיון של הליך בוררות הוא לא בימ"ש. כשפורצים את המסגרת ומוסיפים 10% בתקני ביה"ד, עולה שאלה האם נוספו 10% גם בבתי המשפט לעניינים אזרחיים. נתנגד לחוק הזה ובין ההסתייגויות נבקש לקבוע כי לא תהיה את סמכות הכריכה בענייני נישואין וגירושין".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "זה מהלך הזוי, מטורף ובלתי מתקבל על הדעת. גם כך יש בעיית מרוץ סמכויות שהורס משפחות. אין בעיה לעשות בוררות לפי הדין הדתי הפרטי אבל לקחת את סמל המדינה ולקבל זימון מסמכות שיפוטית של המדינה זה כבר מצמצם את הבחירה והאופציה לא להסכים פוחתת. אנחנו מגדילים את חוסר המשילות ואת הבלבול בין מהי מדינת העם היהודי למדינת הלכה".

חה"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "בחיים לא שמעתי צביעות כזו כמו פלורליזם שיפוטי בבתי הדין הרבניים. זו תחילת מערכת משפט מקבילה שאינה כפופה למחוקק הישראלי, זה מדרון חלקלק שצריך לעצור אותו כאן. לא ניתן לכך יד ואני קוראת לסיעות הלא חרדיות בקואליציה לא לתת יד להפיכת ישראל למדינת הלכה".

חה"כ עליזה לביא (יש עתיד): "יש מספר עצום של עגונות ומסורבות גט ואם אתם באים לבקש עוד סמכויות אז נפתח את הכל. אנחנו במו ידינו מעצימים את הסכסוך בין בני זוג במרוץ סמכויות. במציאות שנוצרה אנחנו צריכים לעמוד על המשמר כדי לא למצוא עצמנו שוב במקום שמתעמר במוחלשים ובעיקר במוחלשות".​

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*