ארכיון חודשי: דצמבר 2017

אושר בטרומית: איסור על הבערת פסולת

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הבערת פסולת), התשע"ז-2017 של חברת הכנסת יעל גרמן.

מוצע לקבוע איסור על הבערת פסולת או הובלת פסולת לשם הבערתה, ולקבוע כי יוטל קנס עד 75,300 שקלים חדשים לאדם שיעבור על איסור זה. כמו כן, מוצע כי במידה והעבירה נעברה על ידי תאגיד יוטל כפל הקנס האמור.

בדברי ההסבר נכתב: "מטרת הצעת החוק היא למגר את התופעה של השלכה של פסולת מסוגים שונים באופן לא מוסדר, בין היתר, על מנת לחסוך בעלויות איסוף, פינוי, שינוע והטמנה, כשלעיתים נוצרים כתוצאה מהשלכה זו מצבורי פסולת פיראטיים.

במקרים לא מעטים מצבורי פסולת אלה נשרפים, באופן מכוון או לא מכוון, תוך גרימת מפגעים סביבתיים ובריאותיים קשים. כמו כן, מעבר לסכנה ששריפות מצבורי פסולת אלה עלולות להתפשט ולגרום לשריפות רחבות היקף, הן גורמות נזקים כלכליים המתבטאים בירידת ערך הקרקעות, עלויות כיבוי ובזבוז כמויות גדולות של מים. כל זאת, נוסף על העלויות הכלכליות ארוכות הטווח הנלוות לשיעור התחלואה הגבוה בקרב תושבי היישובים הסמוכים לאתרים הבוערים."

ח"כ גרמן: "זהו צעד חשוב במאבק למניעת מפגע בריאות התושבים וזיהום האוויר הנוצר מהשריפות הפיראטיות. מדובר בתוצאה של מאבק ציבורי ארוך ועיקש משותף עם תושבי האזורים הנפגעים וראשי הרשויות באזור. נעשה הכל כדי להעביר את החקיקה בהליך מהיר ככל הניתן על-מנת לאפשר החלת האכיפה הנחוצה בהקדם האפשרי".

37 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הפנים.

אושר בטרומית: גוף ציבורי יאפשר לפרוס חובות ללא תוספת ריבית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק חובת תשלום בשוברים, התשע"ז-2016 של חבר הכנסת איתן כבל, אליה הוצמדה הצעה דומה של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס ומיכאל מלכיאלי.

מוצע לקבוע כי גוף ציבורי כפי שהוגדר בהצעה, יאפשר ליחיד המבקש לפרוס את חובו לשלם באמצעות שוברי תשלום. על עצם הפריסה לא תתווסף ריבית או אגרה.

בדברי ההסבר נכתב: "כיום, קיימים גופים ציבוריים רבים כגון חברות ממשלתיות, נותני שירותים חיוניים וכדו', אשר אינם מאפשרים תשלום חוב בשיעורין, למעט באמצעות כרטיס אשראי, בתוספת ריבית. התשלום באמצעות כרטיס אשראי בקרדיט מוסיף ריביות נוספות על הריביות הקבועות בחוק שיכולים חלק מהגופים הציבוריים לגבות על תשלום החובות.

המצב הנוכחי מהווה פגיעה חמורה ביותר באוכלוסיות המוחלשות אשר הן דווקא הנדרשות לרוב לפריסת חובותיהם. זאת משני טעמים, ראשית מדובר בהוספת סכום לתשלום החודשי אשר עלול להקשות על החייבים; ושנית מדובר באוכלוסיות אשר לעיתים קרובות ביותר אין בידיהן כלל כרטיס אשראי. במצב זה הדרישה לתשלום אך ורק באמצעות כרטיס אשראי מהווה חסם בפני אנשים אלו בדרך לפירעון החוב ולמעשה מובילה אותם למצב של אין ברירה כאשר הם אינם יכולים לשלם את החוב בעודו בר פירעון בתשלומים והם נאלצים לצבור את חובותיהם כאשר הם תופחים וצוברים הוצאות גבייה ואכיפה, עד להגעה להליכים חמורים ביותר."

ח"כ כבל: "יש למעלה ממיליון אזרחים במדינת ישראל שאין להם חשבונות בנק ואין להם יכולת לשלם חובות. אותם אזרחים שבאמת רוצים לשלם מוצאים את עצמם בתוך לופ שאין ממנו מוצא."

ח"כ לוי אבקסיס: "הצעת החוק שלי מדברת על חברת החשמל שזו חברה ממשלתית ציבורית והיא מונופול, זה לא שיש לנו אפשרות בחירה. זה הולך ומתחדד כאשר מדובר באוכלוסיות המוחלשות, שרוצים לשלם את החוב לחברת החשמל אבל החברה אומרת או שתשלמו במזומן ואם אתם רוצים לפרוס את החוב בתשלומים אז מענישים אותם בריבית מטורפת."

38 תמכו ללא מתנגדים וההצעות יעברו לוועדת הכלכלה

אושר בטרומית: הגדלה מדורגת של קצבאות הנכים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק להעלאת קצבאות הנכים, התשע"ח-2017 של חבר הכנסת מיקי רוזנטל וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע לקבוע הגדלה מדורגת של קצבאות הנכים החל משנת 2018 בתנאים ובאופן שיקבע בתקנות שיובאו לאישור עד חודש דצמבר 2017. מוצע לקבוע את המסגרת הנדרשת להעלאת הקצבאות ואת חובת הקצאת התקציב הכרוך בכך ובהעלאת קצבת ילד נכה. כמו כן מוצע להעלות את הסכום שאינו מובא בחשבון ("דיסריגרד") לסך של 4,300 שקלים חדשים ולהצמיד את קצבאות הנכות לשכר הממוצע.

בדברי ההסבר נכתב: "בשני העשורים האחרונים ציבור הנכים במדינת ישראל סובל משחיקה עקבית וקשה בזכויות הסוציאליות הניתנות לו בחוק. רק בעשור האחרון שיעור העוני בקרב ציבור הנכים בישראל גדל פי ארבעה ביחס לגידול בשיעור העוני באוכלוסייה הכללית. קצבת הנכות הנוכחית, ממנה מתקיימים מ-230 אלף נכים, עומדת על סכום של 2,342 שקלים ואינה מאפשרת קיום בכבוד. לצורך המחשה, למרות ששכר המינימום עלה ב-50 אחוזים מאז שנת 2003, קצבת הנכות עלתה באותה התקופה ב-8 אחוזים בלבד. לשחיקה העצומה בקצבאות הנכים מספר גורמים מרכזיים: העלייה החדה ביוקר המחיה הכללי בישראל, העובדה שגובה הקצבאות מוצמד למדד המחירים לצרכן במקום לשכר במשק, וכן שיטת הקיזוז הבעייתית של הקצבאות משכרם של נכים היוצאים לעבוד (שיטה המכונה "דיסריגרד").

מגמות אלה דרדרו במרוצת השנים חלקים גדולים מאוכלוסיית הנכים אל עבר קו העוני ומתחת לו. מצוקה זו הביאה למחאה חברתית חריפה שבזכותה חלחלה לציבור הישראלי ההבנה שמדינת ישראל חייבת להקצות משאבים משמעותיים לטובת תיקון העוול ושיפור חיי הנכים."

ח"כ רוזנטל סיפר את סיפורו האישי ועל הקשיים איתם הוא מתמודד "כדי שתבינו פעם אחת מה המשמעות של להיות נכה" לדבריו. רוזנטל הוסיף: "אני מקבל קצבת נכות של 2400 ₪ בחודש ואם לא הייתי חבר כנסת ולא הייתה לי עבודה נוספת, לא הייתי יכול לרכוש את כל השירותים הרפואיים שאני נזקק להם מידי חודש בחודשו, שעולים 3000 ₪ לחודש.אני גאה בהישג אדיר האדיר של האופוזיציה והמחנה הציוני בפרט. היום סוף סוף נוכל להקל במעט בקושי הרב של ציבור הנכים ובעוול הרב שנגרם להם במשך שנים. אני מודה מאוד לחבריי בקואליציה ולשר הרווחה חיים כץ, בעניין הזה אין ימין ושמאל".

שר העבודה והרווחה חיים כץ תמך בהצעה ואמר: ״גם אם אני רוצה שכר מינימום לנכים זה כנראה לא יקרה אבל נעשה כמיטב יכולתנו שכל אוכלוסיות הנכים יקבלו את מה שמגיע להם ושאף אחד לא יקופח״.

75 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה.

הוועדה המשותפת חוקה-כספים אישרה לקריאות שנייה ושלישית את המשך התמיכה בניצולי שואה נזקקים

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה וועדת הכספים להצ"ח נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים אישרה היום (ד') פה אחד לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה –והוראת שעה), התשע"ח-2017 אליה מוזגה הצעת חוק פרטית שיזמה חה"כ מרב מיכאלי יחד עם ח"כים נוספים.

הצעת החוק מסדירה את המשך מתן המענק שניצולי שואה נזקקים קיבלו מהחברה להשבת נכסים של נספי השואה, גם לאחר פירוק החברה. לפי הצעת החוק ניצולי שואה נזקקים יהיו זכאים לקבל מהמדינה מענק שנתי בסכום של 11,000 ₪, שישולם בפעימה אחת בחודש ינואר של כל שנה. כמו כן, מוצע כי התמורה מהנכסים שימומשו על ידי מפרק החברה לא תועבר על ידו למטרות סיוע והנצחה, אלא תועבר לאוצר המדינה כדי לסייע במימון המענק לניצולי שואה נזקקים שהמדינה לקחה על עצמה לשלם, בניכוי 4% מהסכום שיועבר לחלוקה למטרות הנצחה.

הצעת החוק מסדירה בנוסף  את האופן שבו יחולקו אותם 4% שיועברו למטרת הנצחה בהתאם לאמות מידה שייקבעו, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, ועל פי הנוהל החל על קבלת תמיכות בחוק יסודות התקציב. הצעת החוק הובאה כהוראת שעה לשנה (עד לסוף שנת 2018), בטענה כי טרם אושר תקציב 2019 ולכן אין כעת מקור תקציבי אך הוועדה המשותפת התנגדה לעמדת הממשלה והפכה את הצעת החוק להוראת קבע.

עו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי לוועדה הסביר כי הממשלה מציעה להאריך את הוראת השעה בשנה בשל הצורך במציאת מקור תקציבי. "הוראת שעה אחת היא להתחייבות המדינה לתשלומים לניצולים והוראת שעה נוספת היא לגבי התיקון שהסדיר את סגירת החברה והסדרת פעולות האפוטרופוס הכללי והמפרק".

שי סומך ממשרד המשפטים: "החברה להשבה תיסגר בסוף השנה ויש לה שני סוגי נכסים. סוג אחד לגביו הסתיים הליך איתור היורשים, עומד על 100 מיליון ₪ וסוג שני שלא אותרו- מוערך במעל 300 מיליון ₪. הכספים יעמדו על 200-150 מיליון שקלים שימומשו ואילו הסיוע לנזקקים עומד על כ-100 מיליון שקלים לשנה ולכן הסיוע לא יוכל להתקיים לאורך זמן אלא לכשנה וחצי בלבד. לכן מוצע כי הכספים שיגיעו לאוצר המדינה לא יהיו ייעודיים ומצד שני המדינה תשלם בלי תלות לכספים שיגיעו מהמפרק".

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "זהו אחד הנושאים הרגישים והחשובים ביותר ולכן כדי למנוע הימשכות הזמן קבענו הוראת שעה כאמצעי לחץ. יש לנו חובה מוסרית לדאוג לניצולי השואה ולוודא שלא יהיו רגע אחד בסימן שאלה".

יו"ר ועדת הכספים חה"כ משה גפני: "למה אתם מגבילים בזמן וקובעים הוראת שעה? אנחנו מדברים על ניצולי שעה. אני קובע שהוראת השעה בוטלה! נסתדר בלי הממשלה אם היא לא יכולה להצביע והח"כים יצביעו בלי הממשלה למען ניצולי השואה. האוצר פעמים רבות בא ואומר שחסר תקציב. אם אתם אומרים עכשיו שאי אפשר לעשות זאת כהוראת קבע בגלל הנומרטור אביא אותה למליאה בכל מקרה וזה יהיה מבחן בין הכנסת לממשלה בנושא הכי קונצנזואלי. זה המבחן של הדמוקרטיה. אם נוותר בעניין הזה- הכנסת סיימה את תפקידה ויכולה ללכת הביתה".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "במהלך המשבר הגדול של החברה להשבה שלושה רבעונים לא קיבלו הנזקקים את הסיוע ונשים לזה סוף דרך הצעת החוק הקובעת שהמדינה תיכנס בנעלי החברה והניצולים ימשיכו לקבל את הכסף. לפני כחצי שנה המדינה הביאה את הצעת החוק לסגירת החברה ורק סעיף אחד נשמט- מי יעביר את הכסף לניצולים. הפכנו עולמות והתנינו את אישור החוק אז כהוראת שעה לוודא שהמדינה תעמוד בדיבורה. חייבים להבטיח את חובת המדינה לתשלום וכן את גובה הסכום שקבענו 150 מיליון ₪. לא מדובר סתם בניצולי שואה אלא בקבוצה מסוימת שעברה התעללות בגלל הדבר הזה בשנה וחצי האחרונות. לא נשאיר את האוכלוסייה הזו בסיכון בשום מצב".

חה"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הכנסת ריבונית לעשות כהבנתה בעניין זה. נציגי משרד המשפטים הסבירו שהנומרטור לא נוגע לח"כים והם אינם מוגבלים לפיו אלא רק הממשלה. לכן נביא את החוק כמו שהוא למליאה ונאמר שאם יש הגבלה היא רק על חברי הממשלה. יהיה רוב להעביר את החוק. הנומרטור הוא רע ומשחית. נפלנו על השכל אם הנומרטור עוצר מלחוקק חוק לטובת ניצולי השואה. אם הממשלה תיפול זה יישאר כהוראת שעה ואז יתחילו שוב את הסיבובים סביב החוק. אם הממשלה מצהירה שהיא מתכוונת למצוא תקציב ל-2019 אין טעם בהוראת שעה".

חה"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "אין מחלוקת על הצורך בהנצחה והמדינה מקצה לכך תקציבים. מאחר ומדובר בנכסי נספי השואה, הרצון העיקרי הוא לסייע לאלו שנותרו ולכן יש להשאיר את ההנצחה לאחריות המדינה ולא לקחת מהחברה לטובת זאת".

חה"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי): "דווקא ביחס לחוק היה ברור שגם בממשלה יש רוב להוראת קבע וברור לחלוטין שאין מקום לניסיון להלך אימים על כך שלא ישולמו הכספים בראשון בינואר".

יעל אגמון רכזת ביטוח לאומי ורווחה באגף התקציבים במשרד האוצר השיבה לטענות הח"כים: "המענק יישמר בגובה שנתי של כ-11,000 לשנה, העלות לאוצר היא כ-100 מיליון בשנה. ככל שההצעה תעבור ללא הוראת שעה הממשלה תתנגד ונבקש להחזיר את הצעת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה. ההוראה תהפוך לקבע לאחר הדיונים על תקציב 2019. אין לנו כוונה להפר את התחייבותנו לשלם. יש לנו שנה עד ה-1.1.19 לתקן סעיף אחד בחוק  ולהפוך להוראת קבע".

רקע:

בעקבות עבודת ועדת החקירה הפרלמנטרית חוקקה הכנסת, בראשית שנת 2006, את חוק נכסים של נכסי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה). נכסים שלא נמצאו להם יורשים הופנו, בהתאם לחוק, למטרות סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך וכן, באופן משני, למטרת הנצחת זכר השואה וזכרם של הנספים בשואה. לשם ביצוע החוק, הוקמה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה לתקופה קצובה מראש של 15 שנים, ובשנת 2014 תוקן החוק וקוצר פרק הזמן לפעילותה עד ל-31 בדצמבר 2017. לפי התיקון עם סיום פעילות החברה יועבר חלק מהנכסים המוחזקים בידי החברה לניהול האפוטרופוס הכללי לצורך המשך הטיפול בהשבתם ליורשים, וחלק מהנכסים יועבר למפרק החברה לצורך מימוש והפניה של הכסף למטרות סיוע והנצחה. עוד נקבע, כי החברה תקצה מידי שנה סכום של 135 מיליון ₪ לסיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך וכי 75% לפחות מהסכום יוקצה באמצעות העברה ישירה לחשבונות הבנק של הניצולים.

כחלק מההיערכות לסיום פעילות החברה להשבת נכסי נספי שואה בסוף 2017, חוקקה ועדת החוקה לפני חצי שנה את תיקון מס' 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) שהסדיר היבטים השונים הנוגעים בין היתר לפעולות האיתור וההשבה שהחלו על ידי החברה. לפי התיקון- האפוטרופוס הכללי ימשיך לטפל בנכסים שיועברו אליו מהחברה בניסיון לאתר ולהשיב נכסים של נספי שואה ליורשיהם ומפרק החברה יפעל למימוש הנכסים שיועברו אליו מהחברה ולחלוקת התמורה למטרות סיוע לניצולי שואה והנצחת השואה. במסגרת הדיונים הביעה הממשלה את תמיכתה העקרונית במתווה שהציעה חה"כ מיכאלי לפיו במקרה שבו החברה (עד סוף 2017) או המפרק (מתחילת 2018) לא יעבירו סיוע בסכום של 2,700 ₪ ברבעון לכל ניצול שואה, המדינה, באמצעות משרד האוצר, תעביר לכל ניצול את הסכום האמור (או את הפער שבין הסכום שהועבר על ידי החברה / מפרק לסכום האמור). עם זאת, בשל הצורך למצוא לכך מקור תקציבי נציגי הממשלה התנגדו להכללת ההצעה, תוך הצהרה שעד לסוף שנת 2017 תובא לכנסת הצעת חוק ממשלתית, שבמסגרתה המדינה תקבל על עצמה את האחריות להמשיך ולתת את המענק שניצולי השואה הנזקקים קיבלו מהחברה. לאור זאת החליטה הוועדה בצעד חריג לאשר את הצעת החוק כהוראת שעה עד לתום שנת 2017.

הצעת החוק אושרה פה אחד בקולותיהם של שבעה ח"כים: ניסן סלומינסקי, שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), משה גפני (יהדות התורה), מרב מיכאלי, מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), אלעזר שטרן (יש עתיד) ויצחק וקנין (ש"ס).

גלעד ארדן מתחייב להקמת 16 מחלקות ייעודיות בתחנות המשטרה לטיפול באלימות במשפחה

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה דיון נוסף בנושא יישום התכנית הממשלתית למניעת אלימות במשפחה. לדיון הבוקר הגיע השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שהציג את הצעדים שעושה משרדו ליישום התכנית. בראשית הדיון הסבירה יו"ר הוועדה, ח"כ תומא סלימאן כי "מהדיון האחרון שקיימנו לפני כחודש עלה שעד כה התכנית מיושמת באופן חלקי בלבד על בסיס כספים שהמשרדים הסיטו לצורך זה מתוך התקציבים הקיימים. עדיין לא ברור מה הולך לקרות בשנים הבאות והאם יגיע התקציב התוספתי הנדרש ליישום מלא של התכנית, שעל פי ההערכה עומד על 50 מיליון ₪ לשנה, למשך 5 שנים. לאחר שלדיון הקודם לא הגיעו השרים הרלוונטיים, היום אנחנו מתחילות את המעקב הפרטני שמבצעת הוועדה במסגרתו יחויב כל שר להגיע לכאן ולדווח על פעילות משרדו ליישום התכנית".

השר גלעד ארדן אמר בפתח דבריו כי "מקרי אלימות ורצח במשפחה ובפרט כנגד נשים מגלמים אחוז גבוה מאוד מקרב כלל מקרי האלימות ולכן הציפייה שלי כשר לביטחון פנים היא שהמשטרה תשים את זה בראש סדר העדיפויות שלה ותקצה לכך משאבים בהתאם. האמירה הזו שלי היא ברורה ועוברת בכל פגישה או ביקור בתחנה. חשוב לזכור שבסופו של דבר למשטרה אין יכולת להגן על כל אישה 24 שעות ביממה ועם זאת יש לוודא שאנחנו עושים הרבה יותר ונותנים את כל הכלים, התמיכה החוקית והמשאבים למשטרה לבצע את עבודתה בצורה הטובה ביותר".

באשר ליישום התכנית הסביר "אחת הבעיות המרכזיות שזיהינו בהקשר זה הוא חוסר סנכרון של מידע חשוב בין גורמים שונים, שיכול להציל חיים.חוק זכויות החולה למשל מעדיף היום את החיסיון הרפואי אל מול בטחונה של האישה וגם כשמגיעה לבית החולים אישה שברור שהחבלה שהיא חוותה היא מכוונת המשטרה לא מקבלת התרעה על כך מבית החולים, כי החוק אוסר עליהם. הובטח לי על ידי משרד המשפטים שהחודש יוגש תזכיר חוק שייצור את האיזון בין הדברים ויאפשר לצוותים הרפואיים לדווח על מקרים כאלה למשטרה בעת הצורך. לצד זאת, אנחנו מקדמים גם את הצעות החוק לאיזוק אלקטרוני שיזמו ח"כ עליזה לביא וח"כ עאידה תומא סלימאן, במקביל לפיילוט לתכנית שיחל כבר בסוף החודש. המטרה היא לתת למשטרה את היכולת לבקש מביהמ"ש לשים על גבר שהפר צו הרחקה או נתפס ברמת מסוכנות גבוהה אמצעי איתור אלקטרוני שיאפשר לפקח על כך שהוא לא מהווה סכנה למשפחתו או לבת זוגו.

בנוסף, ישנה הנחיה שלי להקים את מחלקי המשפחה בתחנות המשטרה, שיעסקו אך ורק בנושא של אלימות במשפחה. זה מצריך תוספת של 36 תקנים ולא התממש ב-2017 אבל אני מתחייב שבמהלך 2018 המחלקים האלה יוקמו ב- 16 תחנות בהן יש הכי הרבה תיקים על אלימות במשטרה ויהי מה. כבר היום הגדלנו את מספר העובדות הסוציאליות המוצבות בתחנות המשטרה ב-10 תקנים וכיום מוצבות 25 עובדות סוציאליות בתחנות". מנכ"ל המשרד אליעזר רוזנבאום הוסיף כי עובדות סוציאליות דוברות ערבית ישנן כרגע רק 3 בתחנות המשטרה ונעשים מאמצים לאייש תקנים ייעודיים נוספים בהקדם.

באשר לתקצוב התכנית אמר השר ארדן כי הערכת המשרד עומדת על כ-30-35 מיליון ₪ בשנה למשך 5 שנים, כ-160 מיליון ₪ בסך הכל. לדבריו, יש לקחת בחשבון כי השקעות נוספות שמבצעים המשרד והמשטרה יתרמו בעקיפין גם לקידום מטרות התכנית למניעת אלימות במשפחה, דוגמת התכנית להקמת תחנות משטרה ביישובי האוכלוסייה הערבית המתוקצבת במאות מיליונים בשנה.

בהמשך לשאלתה של יו"ר הוועדה, מי אחראי להשיג את התקצוב לתכנית ממשרד האוצר, אמר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים אליעזר רוזנבאום כי מי שאמון על המשא ומתן מול האוצר הוא שר הרווחה ועם זאת, המשרד לביטחון פנים נערך תקציבית ליישום רציף של התכנית בשנים 2018-19, גם ללא תלות בתקציב תוספתי.

עו"ד מרים זילקין משדולת הנשים הציעה לשר למנות בנוסף גורם מתחלל שיסייע בתקשורת והעברת מידע רלוונטי לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בין המשרדים והגורמים השונים. כמו כן, ביקשה להגביל את תפוצת הנשק במדינה, שכן לדבריה מחקרים מראים שנשק המחולק לצרכי אבטחה ולא נאסף בזמן משמש לא אחת לרצח נשים. נאילה עואד, מנכ"לית עמותת נשים ונערות נגד אלימות הוסיפה כי "80% מהתיקים שנפתחים במשטרה על אלימות כלפי נשים ערביות נסגרים. כשנשים נרצחות בחברה הערבית ישר המערכת נותנת צו איסור פרסום וכולם שוכחים את סיפורה של הנרצחת ולא יודעים את שמות הרוצחים וזה מה שכולם רוצים, שנשכח. בשנת 2016 הוגשו כ-573 תיקים על נישואי קטינות, רק 142 נחקרו והוגשו רק 25 כתבי אישום. אני אישית הגשתי תלונה על נישואי קטינה בת 14.5 וקיבלתי הודעה על סגירת התיק מחוסר אשמה פלילית והיא חותנה. העובדת הסוציאלית שנתתי את שמה לא נחקרה בכלל. המשטרה צריכה לבנות אמון עם האוכלוסייה הערבית, רק אז הנשים ירגישו יותר בטוחות לפנות אליה ולהגיש תלונות".

בתום הדיון סיכמה יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן ואמרה "אני מברכת על הצעדים המבוצעים לקידום התכנית, אבל מרגישה שעדיין לא ברור מה הולך לקרות עם תקצוב התכנית לשנים הבאות ומי יילחם על התקציב חוץ מאתנו. אני קוראת לשר האוצר משה כחלון, שמכריז מעל כל במה שיש לו עודפי גבייה, לתקצב את התכנית בהקדם. זו תכנית שאומצה על ידי ממשלת ישראל, אמנם לאחר הפעלת לחץ מצדנו, אבל ראוי להקצות את התקציב הראוי ליישומה ולחשוב פעם אחת על הנשים".

למרות המחסור ברופאים בארץ, הנחיות חדשות בצה"ל יגרמו למאות רופאים לא לעלות

בעוד תשעה ימים, מתכנן צה"ל, בלי שהודיע מראש, לשנות את נהלי הגיוס של רופאים-עולים. גיל גיוס החובה לרופאים עולים יעלה מ-32 ל-35, וזמן השירות יוארך מ-18 חודשים לשנתיים. בנוסף, עולות חדשות, רופאות ורופאות שיניים, רווקות וללא ילדים – תחויבנה כעת בגיוס, בשונה מבעבר. שורת ארגוני עולים, בעיקר מארה"ב, בריטניה וצרפת, מזהירים כי הדבר ירתיע רופאים מלעלות – ויגרום להם להשתקע בארצותיהם או להגר לארצות אחרות.

יו"ר וועדת העלייה והקליטה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש היום (רביעי) בדיון בנושא כי  "העלייה לארץ היא נשמת-אפה של המדינה ותכלית קיומה. צה"ל לא יכול לפעול נגד מגמה זו, או לפגוע בה, והנהלים החדשים בצה"ל, על גיוס רופאים-עולים, התקבלו ללא ספק ללא התייעצות ובלי שחשיבות העלייה תהיה בראש סדר העדיפויות".

רונן פוקסמן, אחראי מקצועות הבריאות ב"נפש בנפש" הזהיר, כי רופאים יירתעו מעליה, בגלל המשמעות המשפחתית ובעיקר שצה"ל לא מבטיח שהם יעסקו בתחום ההתמחות שלהם, וכך יאבדו את מקצועיותם. בנוסף, לדבריו, "רופא בארה"ב מסיים את לימודיו בחובות של כ-200 אלף דולר והוא לעולם לא יצליח להחזיר זאת בארץ ע"י משכורת צבאית. בגלל ההנחיות החדשות, רופאים ידחו את עלייתם בכמה שנים, יקימו מרפאה פרטית, ישתקעו, הילדים יגדלו – ובמקום שהרופא יעלה בגיל 32 בשיא כוחו המקצועי והלהט הציוני, יעלה רק בגיל חמישים. ההנחיות החדשות נקבעו בלי להתייעץ, במחשכים ובצורה לא הגונה".

יונתן רובינשטיין, מעמותת "גבהים" המלווה רופאים עולים מצרפת, הדגיש כי מאות רופאים מצרפת, בכל המקצועות מתעניינים כל העת בעליה, ובגלל חסמים כאלו עוברים למדינות אחרות ולא עולים לארץ. מרים לסר, ממועצת ארגוני העולים, הוסיפה כי דווקא בשנתיים הראשונות בארץ, המשפחה זקוקה לראש המשפחה מסיבות כלכליות, חברתיות, חינוכיות.

סא"ל צחי רביבו, סגן מפקד מיט"ב, השיב "לבדוק כל מתגייס לגופו. ההנחיות עדיין בתהליך ולא גובשו עד תום. כל רופא-עולה שכבר פתח תיק עליה, ההנחיות החדשות לא יחולו עליו. אתר צה"ל פירסם זאת ללא אישורנו". לדברי סא"ל גנדי מיינשלוס, רע"ן רופאים-עולים בחיל הרפואה, יש מחסור עמוק ברופאים בצה"ל, אך "הביטחון העצמי, הניסיון המקצועי והמיומנות שרופא-עולה רוכש בשרות הצבאי – לקראת ההשתלבות במערכת הבריאות האזרחית, הם ללא-תחליף". לדבריו, 155 רופאים-עולים התגייסו בשבע השנים האחרונות, 3 מארה"ב, 7 מצרפת ו-7 מבריטניה, והשאר מרוסיה ומאוקראינה.

גם רן קלדרון, נציג משרד הקליטה התנגד להנחיות החדשות והדגיש את המסר השלילי בגולה, שצה"ל מעביר בעצם הדיון ההנחיות הללו, והזהיר שרופאים יעדיפו ארצות אחרות על פני ישראל.

אושרו תקנות סימון מוצרי מזון במדבקות אדומות

ועדת הבריאות של הכנסת אישרה פה אחד (כל 15 בעלי זכות ההצבעה בוועדה) את תקנות סימון המזון הארוז. לפי התקנות, מזון המכיל כמויות גבוהות של סוכר, נתרן ו/או שומן רווי יסומן במדבקות אדומות ועליהן כיתוב לבן: שומן רווי בכמות גבוהה, נתרן בכמות גבוהה, סוכר בכמות גבוהה. התקנות מבהירות כי אם אין סימון אדום על אריזת המזון, אין זה מצדיק הצגה של המזון כבריא, מומלץ או מאושר על ידי משרד הבריאות.

עיקרי החלטות הוועדה:

  • לא יוחרגו מהתקנות: גבינה צהובה, גבינות קשות וחצי קשות, תחליפי מזון לפעוטות בני שנה ומעלה, אריזות שקופות (אלא אם סומנו יחידות המזון שבתוכן), פורמולות לצורך הרזיה והפחתת משקל, שמן קוקוס, שמן דקל.
  • כן יוחרגו מהתקנות: יחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ-25 סמ"ר, מרקים יבשים, מזון המורכב מרכיב אחד בלבד (גם אם הוסף לו תבלין אחד), אבקת תיבול ותערובת תיבול, משקה משכר, שמני מאכל צמחיים ושמן זית אשר עומדים בתקן.
  • כמות הנתרן ל-100 מ"ל מזון מוצק שתסומן במדבקה אדומה תהיה 300 מ"ג ומעלה, ולא 400.
  • התקנות ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2020 בשני שלבים (במקום שלושה); בשנה הראשונה יהיו הקלות בקריטריונים לסימון במדבקה אדומה; מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הודיע כי הדבר הכרחי בשל מגבלות רגולטוריות (החוק שיזמה שרת המשפטים לפיו שינוי בסימון מזון ייכנס לתוקף שנתיים לאחר תום השנה שבה נחקק, אלא אם ועדה מייעצת מחליטה אחרת).

הקריטריונים לסימון במדבקה אדומה יהיו:

פריט הסימון כמות ב-100 גרם מזון מוצק שתסומן ב-2020 כמות ב-100 גרם מזון מוצק שתסומן ב-2021 כמות ב-100 גרם מזון נוזלי שתסומן ב-2020 כמות ב-100 גרם מזון נוזלי שתסומן ב-2021
נתרן 500 מ"ג 500 מ"ג (אין שינוי) 400 מ"ג 300 מ"ג
סוכרים 12 גרם 10 גרם 5 גרם 5 גרם (אין שינוי)
חומצות שומן רווי 5 גרם 4 גרם 3 גרם 3 גרם (אין שינוי)

 

בר סימן טוב התנגד להחלת הרפורמה בשלב אחד בלבד, והסביר: "אנחנו לא רוצים שהלקוחות ייכנסו לסופר והכל יהיה צבוע באדום. עדיף שהחך הישראלי יתרגל לטעמים החדשים בהדרגה. ההצעה היא מידתית וסבירה. אני לא רואה בתעשייה אויב".

12 חברי כנסת הצביעו נגד החרגה מהתקנות של הגבינה הצהובה וגבינות קשות וחצי קשות נוספות. חברי הכנסת מיכל בירן ואיתן ברושי (המחנה הציוני) תמכו בהחרגתן, וח"כ מירב בן ארי (כולנו) נמנעה. ח"כ ברושי דרש הצבעה חוזרת ("רביזיה") על נושא זה, והיא תתקיים בשבוע הבא. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, הטיח בח"כ ברושי: "הגעת לדיון הזה כדי להיות נציג של אינטרסים?". ברושי השיב לו: "אל תחנך אותי. כאילו שלמשרד הבריאות אין אינטרסים". במהלך הדיון פנתה ד"ר ורד קאופמן-שריקי מאוניברסיטת אריאל לחברי הכנסת ואמרה: "מחקרים רבים קושרים גבינה צהובה להיארעות גבוהה של מחלות לב. עודף נתרן בגבינה הצהובה מתחרה עם הסידן, ולפיכך זה אינו מקור טוב לסידן". מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "בסך הכל מיידעים את הצרכן שיש רמות גבוהות של נתרן או שומן רווי והוא יידע לעשות את הבחירה המושכלת עבור עצמו. אין הצדקה להסתיר את המידע הזה מהציבור. אני אומר ליצרנים: תפחיתו נתרן מהגבינה הצהובה". המדען הראשי של תנובה, זאב פיקובסקי, אמר: "אין גבינות אחרות שדומות לגבינה הצהובה; הגבינות הרכות דלות בסידן". המשנה למנכ"ל מחלבות גד, איתי ברק, טען: "אי אפשר להחריג גבינה רק מסוג אחד. יש קטגוריה שלמה של גבינות קשות; גבינה צהובה היא רק חלק מהקטגוריה הזאת".

12 חברי כנסת התנגדו לביטול הפטור מסימון שניתן ליחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ-25 סמ"ר. ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) התריעה כי כתוצאה מכך יעברו התעשיינים לייצור אריזות קטנות יותר ורבות יותר, וכך תיפגע איכות הסביבה. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד):"דווקא במוצרים שהילדים צורכים לא תהיה מדבקת אזהרה". ח"כ נורית קורן (הליכוד) דרשה הצבעה חוזרת ("רביזיה") על נושא זה, והיא תתקיים בשבוע הבא. בר סימן טוב הסביר: "אנחנו מיישרים קו עם התקן האירופי, כך זה במדינות אירופה".

רביזיה נוספת שתתקיים בשבוע הבא היא על סעיף לפיו משווק גדול לא ימכור מזון שאמור להיות מסומן, אלא אם קיבל הצהרה של היצרן או היבואן כי בידיו מסמכים המעידים על החישובים או הבדיקות שעליהם התבסס הסימון התזונתי. לטענת ח"כ מירב בן ארי, אשר ביקשה את הדיון המחודש בסעיף, זוהי הכבדה מיותרת על התעשיינים.

יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף סיכם את הדיון ואמר: "בניגוד לטענות, לא נלחמנו כאן עבור שום גוף. טובת האזרח ובריאותו הם שעמדו לנגד עינינו. על הלוביסטים לעשות חשבון נפש בהפעלת ההשפעה שלהם בנושא הזה".

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כבל דורש לבחון כיצד מחושבת עמלת פירעון מוקדם על משכנתאות והאם ניתן להפחיתה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה להכין לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק הבנקאות ולבצע שינויים בעמלת הפירעון המוקדם של משכנתה, של ח"כ יואב קיש, שעליה חתומים חברות וחברי כנסת רבים נוספים. היו"ר כבל התייחס בפתח הישיבה להצעה ואמר כי המטרה היא לא לגרום לבנקים להפסיד, אלא להגן על הצרכנים ולדאוג להוגנות עסקית בין הצדדים, כאשר ברור הוא שבמערכת היחסים לבנק תמיד יהיה יותר כוח מאשר לצרכן.

ח"כ קיש ציין כי בתחילה הציע לבטל את עמלת הפירעון המוקדם באופן כזה שיאפשר לבנקים לגבות אותה רק במהלך השנה הראשונה מיום נטילת המשכנתה. עם זאת, ח"כ קיש ציין כי במשך כשנה הוא בקשר עם המפקחת על הבנקים, כשהמטרה היא להוריד את יוקר מחירי הדיור ולהפחית את עלות המשכנתאות, וכי הוא הסכים שהצעתו לא תחול על הלוואות שכבר ניתנו. עוד סיכם קיש עם המפקחת על הבנקים כי במקום ביטול העמלה הבנקים יחויבו להציע ללקוחות שני מסלולים, האחד עם עמלת פירעון מוקדם והשני ללא עמלה, והלקוח הוא שיבחר. ח"כ קיש הוסיף כי הוא "מבקש להיכנס לקרביים של עמלת הפירעון המוקדם, ולהבין כמה זה עולה לבנק". לדבריו, כיום העמלה מפצה את הבנק גם על רווחים שהיה יכול לקבל בעתיד, כשלמעשה בנק יכול לתת את הכסף ללווה אחר ולצמצם את הנזק. לפיכך, אמר ח"כ קיש, כי הפיצוי שצריך לקבל הבנק הוא רק על הנזק שנגרם לו, ולא על רווח עתידי. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי אין ויכוח שהבנק הוא לא מוסד צדקה והוא צריך להרוויח כסף, עם זאת הצעת החוק של קיש במקומי.

סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, ציינה גם היא כי ההסכמה עם ח"כ קיש היא לאפשר לבנק להציע שני מסלולים, עם עמלה או בלי, אולם הוסיפה כי "המצב הקיים הוא נכון ולא צריך לשנות את נוסחת החישוב של עמלת הפירעון המוקדם. אנחנו חולקים על הטענה שמדובר ברווחים עתידיים, התשלום בא לפצות את הבנק על ההפסד הכלכלי שנגרם לו, וזה שווה למה שח"כ קיש קורא לו רווחים עתידיים". ח"כ קיש התעקש ואמר כי ביקש שבנק ישראל יציג לו נתונים שיוכיחו את הטענה, כדי להבין מה העלות האמתית של הבנקים ולפצות אותם רק עבורה. פרץ השיבה כי "זה נתון פנימי של הבנקים וזה בעייתי". היא הוסיפה כי יש הבדל בין עלות גיוס הכספים של בנק קטן לעומת בנק גדול, כאשר בנק גדול מגייס כספים בעלות נמוכה יותר. פרץ הסבירה כי אם תתקבל הצעת ח"כ קיש עמלת פירעון של הלוואה מבנק קטן תהייה גבוהה יותר מעמלה של בנק גדול, והדבר לא יטיב עם הלקוחות. עוד ציינה פרץ כי גם אחרי חישוב העמלה הלקוח זוכה להפחתות שיכולות להגיע עד 40%. לדבריה, מאז תחילת 2017 בוצעו בקשות לפירעון מוקדם בסכום של 20 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-300 מיליון שקל בשנה בשנים עברו.

מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, טענה כי שוק המשכנתאות יציב ותחרותי וכל שינוי בו לא יהיה לטובת הלקוחות. נציג המשמר החברתי, שי חדד, ביקש במסגרת הפרויקט "אני רק שאלה" להפנות לח"כ קיש שאלה כיצד ימנע מהבנקים לפצות עצמם על ההפסד באמצעות העלאת עמלה אחרת. היו"ר כבל וח"כ קיש השיבו כי אם חברי הכנסת היו נרתעים מאיומים כאלה לא היו מחוקקים אף חוק.

נציג התאחרות יועצי המשכנתאות, רימון חייט, אמר כי לרוב העמלות שמציגים הבנקים ללקוחות מגיעות לעשרות אלפי שקלים, לדבריו, "כשלקוח רואה שיש קנס על פירעון מוקדם של 50 אלף שקל הוא נבהל וממשיך לשלם ריבית גבוהה, למרות שם היה משלם את העמלה הוא היה חוסך בתשלומי הריבית". לדבריו, "הבנקים מפחידים את הציבור ובגלל חוסר מודעות אנשים לא מבצעים מחזור משכנתה. זה משמר את הלקוח במצב שהוא משלם הרבה יותר כסף מהעמלה". נציג איגוד הבנקים, רון מאירי, טען מנגד כי זו בדיוק ההוכחה שלא מדובר בפיצוי על רווח עתידי, אלא פיצוי על הנזק של הבנק. הוא הוסיף כי הסיבה שאין מחזורים היא שלקוחות לא באים למחזר משכנתה כשהריבית עולה.

היו"ר כבל סיכם את הישיבה וביקש כי לדיון הבא יונח בפני הוועדה נוסח לתקן את החוק כך שהבנקים יחויבו להציע שני מסלולים, אחד עם עמלת פירעון מוקדם ואחד בלי, בהתאם לסיכום של ח"כ קיש עם בנק ישראל. הוא הוסיף ודרש, הן מבנק ישראל והן מח"כ קיש, להעביר לוועדה נתונים על אופן חישוב העמלה,  על מנת שאפשר יהיה לבחון האם מדובר בפיצוי על הנזק או בפיצוי על רווח עתידי ולבחון האם ניתן להפחיתה.

יו"ר ועדת הכספים: "אסור שתהיה אפליה בין מקבלי קצבאות ניצולי שואה"

עדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה דיון שעסק בהשוואת זכויות לאלמנות ולאלמנים של ניצולי שואה לפי חוק ההטבות לניצולי שואה, התשס"ז – 2007 ולפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז – 1957.

ביום 16/11/17 נתן בית המשפט העליון פסק דין בעניין רע"א 1341/17 בלה סלומון נ' הרשות לזכויות ניצולי שואה. בפסק הדין נקבע כי יש להשוות את זכויותיהם של אלמנים ואלמנות לניצולי שואה מכוח חוקים שונים.  בעקבות פסק הדין החליט יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני לקיים את הדיון בוועדה על מנת לבחון את נושא השוואת הזכויות לאלמנים ולאלמנות של ניצולי שואה בכללותו.

יו"ר הוועדה ח"כ גפני הסביר: "לא יכולה להיות אפליה לאלמנה של ניצול שואה שאם הוא נפטר אחרי 2011 היא תקבל קצבה ואם הוא נפטר לפני 2011 היא לא תקבל קצבה. אין בזה היגיון. אם מישהו ילך עם זה לבג"צ, סביר להניח שהוא יקבל קצבה גם לפני 2011. מה שקרה זה שהמדינה בניגוד לגרמניה שינתה מהלכים. אנחנו עשינו דברים רבים במהלך השנים לטובת ניצולי השואה, ולא רק מהמעגל הראשון. הכל התקדם חוץ ממקבלי הרנטות."

ח"כ אלעזר שטרן הוסיף: "יש אנשים שמקבלים מהמדינה ויש אנשים שמקבלים מהגרמנים. האנשים שמקבלים מהגרמנים התנאים שלהם קפאו ב53. המספרים שלהם מאוד קטנים ביחס למספר הניצולים היום. זה בגלל שעד 53 דובר על המעגל הראשון מלב התופת. דווקא האנשים האלה בגלל שהם לא מייצגים את עצמם באופן אישי, ושהם הציבור הכי קטן, הם המפסידים הכי גדולים. הגיע הזמן שהמדינה תיקח על זה אחריות."

עו"ד גליה מאיר אריכא, יועצת משפטית של הרשות לזכויות ניצולי השואה אמרה: "נוצר מצב חיובי שההסדר הישראלי כל כך התקדם. אנחנו מקיימים הידברות מול משרד האוצר הגרמני, הראנו להם את כל ההתקדמות שחלה ברזולוציות מאוד גבוהות. בתחושה שלי הגענו לזמן קריטי שהם צריכים להחזיר לנו תשובה בזמן הקרוב האם הם מתכוונים לעשות צעד למען האוכלוסייה הזו."

נציגי האוצר אמרו שאין להם נתונים מדויקים על עלויות המהלך אך בהערכה כללית מדובר על 100 מיליון ₪.

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני ביקש בסיכום הדיון מנציגי האוצר להביא לוועדה נתונים מדויקים בדבר העלות ולקיים דיון נוסף בשבועות הקרובים. כמו כן אמר גפני כי יש לזרז את הדיון עם ממשלת גרמניה: "לא יכול להיות שאלה שהם ניצולי שואה ברמה יותר נמוכה יקבלו את כל ההטבות שאנחנו מעניקים להם ודווקא הניצולים מלב התופת נשארים מאחור. אם נצטרך נביא לפה את השגריר הגרמני." סיכם גפני.

הישג במאבק תושבי עמק רפאים על תוואי הרכבת הקלה: יוכלו להגיש התנגדויות מחדש

הוועדה המשותפת לוועדת הרפורמות ולוועדת החוקה חוק ומשפט, בראשות ח"כ רחל עזריה, המשיכה את דיוני ההכנה לקריאות שניה ושלישית של התיקון לחוק פינוי ובינוי (פיצויים) העוסק בפינוי בשל סירוב בלתי סביר ("דייר סרבן"). היו"ר עזריה אמרה בתחילת הדיון כי יש חובה ליצור ממשק בין התחדשות עירונית למשרד התחבורה.

שי קדם ממונה תכנון מערכתי משולב במשרד התחבורה הסביר כי משרדו מטפל בפערים היסטוריים וארוכי טווח. "לנושא הפינוי בינוי אנו ניתן מענה בתכנון אסטרטגי למרכזים מרובי אוכלוסייה". לדבריו זה מהלך חדשני של 4 השנים האחרונות ולכן הם מקווים כי אחוז הנוסעים בתחבורה ציבורית יהיה 40%. "יש לנו גם תוכניות לטווח קצר הכוללות שינוי תעריפים, הוספת נתיבי תחבורה ציבורית ושיפור השירות לעד 50 אחוז אוטובוסים יחד עם משרד האוצר. העלות של כל התשתיות, סובסידיות היא מאוד גדולה והפתרון יהיה טמון בעבודה בין משרדית".

חה"כ עזריה שאלה: "יש לכם תוכניות למה יקרה אם מספר התושבים בשכונות יוכפל? בשכונת קריית יובל יוכפלו מספר תושבי השכונה וכבר היום כולם עומדים בפקקים". קדם השיב כי הסעת המונים היא פתרון. "אנחנו באיחור רציני. צריך לעשות תוכנית ביניים. מצד אחד התושבים אוהבים את הרכב הפרטי שלהם ומנגד אנחנו מקדמים שבילים של שלוש וחצי מטרים לאופניים בתוך השכונות ותוכנית העבודה תתחיל בשנה הקרובה. כדי לעודד רשויות להשתמש בכלים האלו נצא בקול קורא לתחבורה בלתי ממונעת במרכזי הערים".

קדם הסביר כי בעשור הקרוב רוב התחבורה הציבורית תישען על אוטובוסים. "אין לזה תחליף ואז יש בעיית תשתיות ברשויות המקומיות. יש בעיית נהגים בתחבורה ציבורית וצריך התערבות ממשלתית. צריך חניוני לילה ותשתיות תומכות תחבורה ציבורית כאשר יש נהגים שאין להם איפה לעשות את הצרכים שלהם בין נסיעות. השיח הזה חשוב בנושא פינוי בינוי אבל צריך הטמעת צרכים תחבורתיים בתוכניות סטטוטוריות יחד עם תכנון עירוני בר קיימא"

חה"כ עזריה טענה בדיון כי יד אחת לא יודעת מה השנייה עושה. "התחדשות עירונית היא אוויר נשימה לדורות הבאים אבל אין תאום עם נושא התחבורה הציבורית. צריך כללים מיוחדים לנושאי התחדשות עירונית. אם יש חוסר בנהגים המקומות האחרונים שצריך שיפגעו אלה הם המקומות של ההתחדשות העירונית. אם לא עושים את זה אז זה פוקק את הכל".

חה"כ חיים ילין אמר: "זאת רדיפה אחרי הזנב של עצמנו. דנים בוועדה המחוזית על חנייה לרכב וחצי ליחידת דיור. איפה יש היום משפחות עם מצב כזה? זה מנוגד למציאות. משרד התחבורה צריך להוריד בכלל את החנייה ולהוסיף עוד מסלולים או שבסוף אתה מוריד את הריאה הירוקה בשביל לשים שם זיהום".

לדברי חה"כ ילין האוכלוסיות שמתגוררות באזורי הפינוי בינוי אין להם בכלל רכבים. "ואז אתה מביא לשם אוכלוסיות שאוכלות רכבים. משרד התחבורה צריך לתת דגש ליציאות מהערים שעוברות התחדשות עירונית כמו ראש העין. הפתרון נמצא בזה שיחד עם ההתחדשות העירונית צריך מסילות ורכבת קלה. תבין כמה פיגור יש לנו שאנחנו משתמשים ברכבים".

חה"כ נורית קורן סיפרה כי בשעות עומס לוקח להגיע מנתניה להרצליה כמעט שעתיים במקום 20 דקות. "שמעתי על אותו דבר מהוד השרון לראש העין. צריך שהרכבת תתחיל לפעול. אם היא לא תכנס לתוך הערים אז נמשיך להשתמש ברכבים. הרכבת הקלה בירושלים הביאה למספר נוסעים גבוהה מאוד".

אסף שפנייר פעיל מקריית יובל, השכונה שתעבור את ההתחדשות העירונית הכי גדולה בארץ אמר כי בשכונתו יהיו 30 אלף תושבים לקילומטר מרובע. "אף אחת מהתב"עות שאושרו לא דיברה על תחבורה ציבורית, רכבת קלה  או מוניות שירות. דיברו רק על תקני חנייה, רוחב כביש כאשר תחבורה ציבורית היא העתיד. בעתיד אנחנו לא נוכל לצאת מהחנייה שלנו וצריך לתת דגש אדיר לשכונות שיעברו התחדשות עירונית. את הרכבת הקלה אנחנו מבקשים להעביר מעל הקרקע ואת הרכבים מתחת לקרקע". חה"כ עזריה אמרה כי זאת הולכת להיות השכונה הכי צפופה בארץ ויש לתת על כך את הדעת.

עופר גרידינגר מנהל אגף תכנון העיר בעיריית ירושלים טען כי בירושלים ההתחדשות העירונית ומעבר הרכבות הקלות הן יעד לפיתוח העיר. "תהליכי ההתחדשות העירונית הם תהליכים ארוכי טווח. הועדות המחוזיות מקדמות תהליכים ארוכי טווח להתפתחות עירונית שיסתנכרנו עם נושא התחבורה. חה"כ עזריה שאלה האם מותר לומר שאין תוכנית מיוחדת תחבורתית לשכונות שעוברות התחדשות עירונית? "היום הגישה בנוגע לקווי תחבורה ציבורית היא לתת קווים איפה שיש ביקוש. רצינו קו מרמות להר הצופים ואז אמרו שאין ביקוש ואמרנו, כי אין קו אז איך יהיה ביקוש? זאת שיטה שמנציחה מקומות מסוימים ושיטות ישנות. כשמגיעים לרוחב כביש ויש שם רק קו אוטובוס שעובר פעם בחצי שנה זה מצב לא תקין".

היו"ר עזריה העבירה את זכות הדיבור בדיון לפרופסור אריאל הירשפלד שפתח לדיון את סוגיית הרכבת הקלה על תוואי עמק רפאים. "אם יאושר קו הרכבת הקלה בעמק רפאים נגזר הרס גמור על השכונה", טען פרופ' הירשפלד, "זאת שמורת טבע בערך הכי עמוק של המילה. ערכה התיירותי של השכונה לא יסולא בפז. הדבר הזה יהרוס את המראה אבל זה לא רק מראה, יש שם עצים, בתים וגדרות בני למעלה ממאה שנה. היופי שם הוא מופלג וההרס שיעשה הוא פשוט הרס".

מרדכי אברהם יו"ר המתנגדים טען: "אנחנו נמצאים פה בכנסת כדי לבקש עזרה מפני שבמקום בו אנו צריכים להיעזר – באופן שיטתי ומכוון מבזים אותנו. התחלנו עם 20 אנשים וכיום חתמו לנו על נייר התנגדות 4000 בתי אב. נותנים לנו להגיד התנגדויות ו-99 אחוז מהם מסתיימות בפח האשפה. אין סדרי עדיפויות נכונים הרחוב הזה לא יכול להכיל: כביש, רכבות ומפרדת – זה כאילו חתכו את השכונה עם גרזן באמצע. יש חלופות אחרות. אמרו לנו שאי אפשר להעביר רכבת קלה מתחת לעמק רפאים ומתחת לתמזה ומתחת להדסון אפשר? אמרו לנו שזה מאות מיליונים. אנחנו מבקשים שהכנסת לא תאפשר מחטף בין ראש העירייה וראש הוועדה המחוזית שיעבירו רכבת קלה בעמק רפאים כאילו לא נאמר דבר".

דובי גולדברג נציג הסוחרים סיפר כי ישנם 90 בתי עסק בעמק רפאים. "כשבדקנו כמה זמן יהיה סגור הכביש אמרו לי במשרד התחבורה שיסגרו ל-6-7 שנים. לקחת פרנסה לתקופה כזאת. אני מקווה שאתם שומעים ומבינים, חבל שיהיו פשיטות רגל כמו טבע, יש במושבה למעלה מאלף עובדים. אם תהיה רכבת קלה בעלי החנויות לא יוכלו לקבל סחורות, איפה יורידו לסופר שלי סחורה?" חה"כ עזריה אמרה כי שיפוץ רחוב למשך 6-7 שנים זה כאילו תינוק נולד והוא כבר בכיתה ב'. "מי ירצה לעשות התחדשות עירונית עם זה משך הזמן שנדרש?".

חיים כהן בודק תוכניות במשרד האוצר אמר כי הוא לא רוצה להתייחס לרכבת הקלה בעמק רפאים. "העניין נדון וקיבל מענה זמני. ההחלטה מעוכבת כרגע ונבחנות חלופות, הקונטקסט שבו הדברים אמורים להיבחן, התחדשות עירונית הוא נושא מאוד חשוב ברמת העיר והחברה הישראלית בכלל. הוועדות מתמודדות ברמה כוללת יחד עם הנושאים התחבורתיים. התוכניות נדרשות לפתרונות ונושא הרכבת הקלה והאפשרות לחדש מרקמים עירוניים בראייה קדימה לעשרות שנים. חשוב לבחון את כל הנושאים בהקשר הרחב הזה של שימור אזור עמק רפאים אבל הוא חייב להיבחן בקונטקסט הזה. עם השנים הדבר הזה הפך לדבר מאוד משמעותי".

חה"כ מיקי לוי סיפר כי הגיש בקשה דחופה לדיון בסוגיה זו כבר לפני שלושה חודשים ולא הצליח. "חוויתי את החוויה כירושלמי בעמק יפו. עד היום הרחוב לא שב לאיתנו. יש כאן איתנו תושבים, בעלי עסקים שצריך להאזין להם. מדובר ב-150 מטר והייתי עד למאבק בין ראש עיריית תל אביב למשרד התחבורה ויכוח על תוואי דומה שעלה למדינה למעלה ממיליארד שקל. צריך לקבוע תוכנית מעקב אחרי הנושאים האלה. יש פה אזרחים ובעלי עסקים בעלי זכויות ואפשר למצוא חלופות ופתרונות".

אפרת ברנד ממנהל התכנון במשרד האוצר בישרה לקראת סוף הדיון: כדי לסבר את האוזן אעדכן ששוחחתי עם שירה תמי מתכננת הוועדה ובהתאם להחלטה כל החלופות יוגשו ותתאפשר הגשת התנגדויות מחדש. כל התהליך יהיה מסודר". התושבים אמרו כי מדובר בבשורה חיובית וטובה.

חה"כ עזריה סיכמה את הדיון וביקשה ממשרד התחבורה קדימות של שכונות עם התחדשות עירונית לא לפי דרישה וצורך – אלה קודם לייצר תשתית ואז לבדוק את הצורך. "יש חובה בתזכיר תחבורה ציבורית. לכל דיון יעשה תזכיר תחבורה ציבורית לא רק לרכבת הקלה וחניות. לגבי עמק רפאים אחרי בדיקת החלופות יעשה מהלך של הפקדות דבר שיאפשר הליך רגיל – אנחנו נקיים דיון בהמשך".