גלעד ארדן מתחייב להקמת 16 מחלקות ייעודיות בתחנות המשטרה לטיפול באלימות במשפחה

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה דיון נוסף בנושא יישום התכנית הממשלתית למניעת אלימות במשפחה. לדיון הבוקר הגיע השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שהציג את הצעדים שעושה משרדו ליישום התכנית. בראשית הדיון הסבירה יו"ר הוועדה, ח"כ תומא סלימאן כי "מהדיון האחרון שקיימנו לפני כחודש עלה שעד כה התכנית מיושמת באופן חלקי בלבד על בסיס כספים שהמשרדים הסיטו לצורך זה מתוך התקציבים הקיימים. עדיין לא ברור מה הולך לקרות בשנים הבאות והאם יגיע התקציב התוספתי הנדרש ליישום מלא של התכנית, שעל פי ההערכה עומד על 50 מיליון ₪ לשנה, למשך 5 שנים. לאחר שלדיון הקודם לא הגיעו השרים הרלוונטיים, היום אנחנו מתחילות את המעקב הפרטני שמבצעת הוועדה במסגרתו יחויב כל שר להגיע לכאן ולדווח על פעילות משרדו ליישום התכנית".

השר גלעד ארדן אמר בפתח דבריו כי "מקרי אלימות ורצח במשפחה ובפרט כנגד נשים מגלמים אחוז גבוה מאוד מקרב כלל מקרי האלימות ולכן הציפייה שלי כשר לביטחון פנים היא שהמשטרה תשים את זה בראש סדר העדיפויות שלה ותקצה לכך משאבים בהתאם. האמירה הזו שלי היא ברורה ועוברת בכל פגישה או ביקור בתחנה. חשוב לזכור שבסופו של דבר למשטרה אין יכולת להגן על כל אישה 24 שעות ביממה ועם זאת יש לוודא שאנחנו עושים הרבה יותר ונותנים את כל הכלים, התמיכה החוקית והמשאבים למשטרה לבצע את עבודתה בצורה הטובה ביותר".

באשר ליישום התכנית הסביר "אחת הבעיות המרכזיות שזיהינו בהקשר זה הוא חוסר סנכרון של מידע חשוב בין גורמים שונים, שיכול להציל חיים.חוק זכויות החולה למשל מעדיף היום את החיסיון הרפואי אל מול בטחונה של האישה וגם כשמגיעה לבית החולים אישה שברור שהחבלה שהיא חוותה היא מכוונת המשטרה לא מקבלת התרעה על כך מבית החולים, כי החוק אוסר עליהם. הובטח לי על ידי משרד המשפטים שהחודש יוגש תזכיר חוק שייצור את האיזון בין הדברים ויאפשר לצוותים הרפואיים לדווח על מקרים כאלה למשטרה בעת הצורך. לצד זאת, אנחנו מקדמים גם את הצעות החוק לאיזוק אלקטרוני שיזמו ח"כ עליזה לביא וח"כ עאידה תומא סלימאן, במקביל לפיילוט לתכנית שיחל כבר בסוף החודש. המטרה היא לתת למשטרה את היכולת לבקש מביהמ"ש לשים על גבר שהפר צו הרחקה או נתפס ברמת מסוכנות גבוהה אמצעי איתור אלקטרוני שיאפשר לפקח על כך שהוא לא מהווה סכנה למשפחתו או לבת זוגו.

בנוסף, ישנה הנחיה שלי להקים את מחלקי המשפחה בתחנות המשטרה, שיעסקו אך ורק בנושא של אלימות במשפחה. זה מצריך תוספת של 36 תקנים ולא התממש ב-2017 אבל אני מתחייב שבמהלך 2018 המחלקים האלה יוקמו ב- 16 תחנות בהן יש הכי הרבה תיקים על אלימות במשטרה ויהי מה. כבר היום הגדלנו את מספר העובדות הסוציאליות המוצבות בתחנות המשטרה ב-10 תקנים וכיום מוצבות 25 עובדות סוציאליות בתחנות". מנכ"ל המשרד אליעזר רוזנבאום הוסיף כי עובדות סוציאליות דוברות ערבית ישנן כרגע רק 3 בתחנות המשטרה ונעשים מאמצים לאייש תקנים ייעודיים נוספים בהקדם.

באשר לתקצוב התכנית אמר השר ארדן כי הערכת המשרד עומדת על כ-30-35 מיליון ₪ בשנה למשך 5 שנים, כ-160 מיליון ₪ בסך הכל. לדבריו, יש לקחת בחשבון כי השקעות נוספות שמבצעים המשרד והמשטרה יתרמו בעקיפין גם לקידום מטרות התכנית למניעת אלימות במשפחה, דוגמת התכנית להקמת תחנות משטרה ביישובי האוכלוסייה הערבית המתוקצבת במאות מיליונים בשנה.

בהמשך לשאלתה של יו"ר הוועדה, מי אחראי להשיג את התקצוב לתכנית ממשרד האוצר, אמר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים אליעזר רוזנבאום כי מי שאמון על המשא ומתן מול האוצר הוא שר הרווחה ועם זאת, המשרד לביטחון פנים נערך תקציבית ליישום רציף של התכנית בשנים 2018-19, גם ללא תלות בתקציב תוספתי.

עו"ד מרים זילקין משדולת הנשים הציעה לשר למנות בנוסף גורם מתחלל שיסייע בתקשורת והעברת מידע רלוונטי לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בין המשרדים והגורמים השונים. כמו כן, ביקשה להגביל את תפוצת הנשק במדינה, שכן לדבריה מחקרים מראים שנשק המחולק לצרכי אבטחה ולא נאסף בזמן משמש לא אחת לרצח נשים. נאילה עואד, מנכ"לית עמותת נשים ונערות נגד אלימות הוסיפה כי "80% מהתיקים שנפתחים במשטרה על אלימות כלפי נשים ערביות נסגרים. כשנשים נרצחות בחברה הערבית ישר המערכת נותנת צו איסור פרסום וכולם שוכחים את סיפורה של הנרצחת ולא יודעים את שמות הרוצחים וזה מה שכולם רוצים, שנשכח. בשנת 2016 הוגשו כ-573 תיקים על נישואי קטינות, רק 142 נחקרו והוגשו רק 25 כתבי אישום. אני אישית הגשתי תלונה על נישואי קטינה בת 14.5 וקיבלתי הודעה על סגירת התיק מחוסר אשמה פלילית והיא חותנה. העובדת הסוציאלית שנתתי את שמה לא נחקרה בכלל. המשטרה צריכה לבנות אמון עם האוכלוסייה הערבית, רק אז הנשים ירגישו יותר בטוחות לפנות אליה ולהגיש תלונות".

בתום הדיון סיכמה יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן ואמרה "אני מברכת על הצעדים המבוצעים לקידום התכנית, אבל מרגישה שעדיין לא ברור מה הולך לקרות עם תקצוב התכנית לשנים הבאות ומי יילחם על התקציב חוץ מאתנו. אני קוראת לשר האוצר משה כחלון, שמכריז מעל כל במה שיש לו עודפי גבייה, לתקצב את התכנית בהקדם. זו תכנית שאומצה על ידי ממשלת ישראל, אמנם לאחר הפעלת לחץ מצדנו, אבל ראוי להקצות את התקציב הראוי ליישומה ולחשוב פעם אחת על הנשים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*