הוועדה המשותפת חוקה-כספים אישרה לקריאות שנייה ושלישית את המשך התמיכה בניצולי שואה נזקקים

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה וועדת הכספים להצ"ח נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים אישרה היום (ד') פה אחד לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה –והוראת שעה), התשע"ח-2017 אליה מוזגה הצעת חוק פרטית שיזמה חה"כ מרב מיכאלי יחד עם ח"כים נוספים.

הצעת החוק מסדירה את המשך מתן המענק שניצולי שואה נזקקים קיבלו מהחברה להשבת נכסים של נספי השואה, גם לאחר פירוק החברה. לפי הצעת החוק ניצולי שואה נזקקים יהיו זכאים לקבל מהמדינה מענק שנתי בסכום של 11,000 ₪, שישולם בפעימה אחת בחודש ינואר של כל שנה. כמו כן, מוצע כי התמורה מהנכסים שימומשו על ידי מפרק החברה לא תועבר על ידו למטרות סיוע והנצחה, אלא תועבר לאוצר המדינה כדי לסייע במימון המענק לניצולי שואה נזקקים שהמדינה לקחה על עצמה לשלם, בניכוי 4% מהסכום שיועבר לחלוקה למטרות הנצחה.

הצעת החוק מסדירה בנוסף  את האופן שבו יחולקו אותם 4% שיועברו למטרת הנצחה בהתאם לאמות מידה שייקבעו, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, ועל פי הנוהל החל על קבלת תמיכות בחוק יסודות התקציב. הצעת החוק הובאה כהוראת שעה לשנה (עד לסוף שנת 2018), בטענה כי טרם אושר תקציב 2019 ולכן אין כעת מקור תקציבי אך הוועדה המשותפת התנגדה לעמדת הממשלה והפכה את הצעת החוק להוראת קבע.

עו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי לוועדה הסביר כי הממשלה מציעה להאריך את הוראת השעה בשנה בשל הצורך במציאת מקור תקציבי. "הוראת שעה אחת היא להתחייבות המדינה לתשלומים לניצולים והוראת שעה נוספת היא לגבי התיקון שהסדיר את סגירת החברה והסדרת פעולות האפוטרופוס הכללי והמפרק".

שי סומך ממשרד המשפטים: "החברה להשבה תיסגר בסוף השנה ויש לה שני סוגי נכסים. סוג אחד לגביו הסתיים הליך איתור היורשים, עומד על 100 מיליון ₪ וסוג שני שלא אותרו- מוערך במעל 300 מיליון ₪. הכספים יעמדו על 200-150 מיליון שקלים שימומשו ואילו הסיוע לנזקקים עומד על כ-100 מיליון שקלים לשנה ולכן הסיוע לא יוכל להתקיים לאורך זמן אלא לכשנה וחצי בלבד. לכן מוצע כי הכספים שיגיעו לאוצר המדינה לא יהיו ייעודיים ומצד שני המדינה תשלם בלי תלות לכספים שיגיעו מהמפרק".

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "זהו אחד הנושאים הרגישים והחשובים ביותר ולכן כדי למנוע הימשכות הזמן קבענו הוראת שעה כאמצעי לחץ. יש לנו חובה מוסרית לדאוג לניצולי השואה ולוודא שלא יהיו רגע אחד בסימן שאלה".

יו"ר ועדת הכספים חה"כ משה גפני: "למה אתם מגבילים בזמן וקובעים הוראת שעה? אנחנו מדברים על ניצולי שעה. אני קובע שהוראת השעה בוטלה! נסתדר בלי הממשלה אם היא לא יכולה להצביע והח"כים יצביעו בלי הממשלה למען ניצולי השואה. האוצר פעמים רבות בא ואומר שחסר תקציב. אם אתם אומרים עכשיו שאי אפשר לעשות זאת כהוראת קבע בגלל הנומרטור אביא אותה למליאה בכל מקרה וזה יהיה מבחן בין הכנסת לממשלה בנושא הכי קונצנזואלי. זה המבחן של הדמוקרטיה. אם נוותר בעניין הזה- הכנסת סיימה את תפקידה ויכולה ללכת הביתה".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "במהלך המשבר הגדול של החברה להשבה שלושה רבעונים לא קיבלו הנזקקים את הסיוע ונשים לזה סוף דרך הצעת החוק הקובעת שהמדינה תיכנס בנעלי החברה והניצולים ימשיכו לקבל את הכסף. לפני כחצי שנה המדינה הביאה את הצעת החוק לסגירת החברה ורק סעיף אחד נשמט- מי יעביר את הכסף לניצולים. הפכנו עולמות והתנינו את אישור החוק אז כהוראת שעה לוודא שהמדינה תעמוד בדיבורה. חייבים להבטיח את חובת המדינה לתשלום וכן את גובה הסכום שקבענו 150 מיליון ₪. לא מדובר סתם בניצולי שואה אלא בקבוצה מסוימת שעברה התעללות בגלל הדבר הזה בשנה וחצי האחרונות. לא נשאיר את האוכלוסייה הזו בסיכון בשום מצב".

חה"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הכנסת ריבונית לעשות כהבנתה בעניין זה. נציגי משרד המשפטים הסבירו שהנומרטור לא נוגע לח"כים והם אינם מוגבלים לפיו אלא רק הממשלה. לכן נביא את החוק כמו שהוא למליאה ונאמר שאם יש הגבלה היא רק על חברי הממשלה. יהיה רוב להעביר את החוק. הנומרטור הוא רע ומשחית. נפלנו על השכל אם הנומרטור עוצר מלחוקק חוק לטובת ניצולי השואה. אם הממשלה תיפול זה יישאר כהוראת שעה ואז יתחילו שוב את הסיבובים סביב החוק. אם הממשלה מצהירה שהיא מתכוונת למצוא תקציב ל-2019 אין טעם בהוראת שעה".

חה"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "אין מחלוקת על הצורך בהנצחה והמדינה מקצה לכך תקציבים. מאחר ומדובר בנכסי נספי השואה, הרצון העיקרי הוא לסייע לאלו שנותרו ולכן יש להשאיר את ההנצחה לאחריות המדינה ולא לקחת מהחברה לטובת זאת".

חה"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי): "דווקא ביחס לחוק היה ברור שגם בממשלה יש רוב להוראת קבע וברור לחלוטין שאין מקום לניסיון להלך אימים על כך שלא ישולמו הכספים בראשון בינואר".

יעל אגמון רכזת ביטוח לאומי ורווחה באגף התקציבים במשרד האוצר השיבה לטענות הח"כים: "המענק יישמר בגובה שנתי של כ-11,000 לשנה, העלות לאוצר היא כ-100 מיליון בשנה. ככל שההצעה תעבור ללא הוראת שעה הממשלה תתנגד ונבקש להחזיר את הצעת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה. ההוראה תהפוך לקבע לאחר הדיונים על תקציב 2019. אין לנו כוונה להפר את התחייבותנו לשלם. יש לנו שנה עד ה-1.1.19 לתקן סעיף אחד בחוק  ולהפוך להוראת קבע".

רקע:

בעקבות עבודת ועדת החקירה הפרלמנטרית חוקקה הכנסת, בראשית שנת 2006, את חוק נכסים של נכסי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה). נכסים שלא נמצאו להם יורשים הופנו, בהתאם לחוק, למטרות סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך וכן, באופן משני, למטרת הנצחת זכר השואה וזכרם של הנספים בשואה. לשם ביצוע החוק, הוקמה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה לתקופה קצובה מראש של 15 שנים, ובשנת 2014 תוקן החוק וקוצר פרק הזמן לפעילותה עד ל-31 בדצמבר 2017. לפי התיקון עם סיום פעילות החברה יועבר חלק מהנכסים המוחזקים בידי החברה לניהול האפוטרופוס הכללי לצורך המשך הטיפול בהשבתם ליורשים, וחלק מהנכסים יועבר למפרק החברה לצורך מימוש והפניה של הכסף למטרות סיוע והנצחה. עוד נקבע, כי החברה תקצה מידי שנה סכום של 135 מיליון ₪ לסיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך וכי 75% לפחות מהסכום יוקצה באמצעות העברה ישירה לחשבונות הבנק של הניצולים.

כחלק מההיערכות לסיום פעילות החברה להשבת נכסי נספי שואה בסוף 2017, חוקקה ועדת החוקה לפני חצי שנה את תיקון מס' 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) שהסדיר היבטים השונים הנוגעים בין היתר לפעולות האיתור וההשבה שהחלו על ידי החברה. לפי התיקון- האפוטרופוס הכללי ימשיך לטפל בנכסים שיועברו אליו מהחברה בניסיון לאתר ולהשיב נכסים של נספי שואה ליורשיהם ומפרק החברה יפעל למימוש הנכסים שיועברו אליו מהחברה ולחלוקת התמורה למטרות סיוע לניצולי שואה והנצחת השואה. במסגרת הדיונים הביעה הממשלה את תמיכתה העקרונית במתווה שהציעה חה"כ מיכאלי לפיו במקרה שבו החברה (עד סוף 2017) או המפרק (מתחילת 2018) לא יעבירו סיוע בסכום של 2,700 ₪ ברבעון לכל ניצול שואה, המדינה, באמצעות משרד האוצר, תעביר לכל ניצול את הסכום האמור (או את הפער שבין הסכום שהועבר על ידי החברה / מפרק לסכום האמור). עם זאת, בשל הצורך למצוא לכך מקור תקציבי נציגי הממשלה התנגדו להכללת ההצעה, תוך הצהרה שעד לסוף שנת 2017 תובא לכנסת הצעת חוק ממשלתית, שבמסגרתה המדינה תקבל על עצמה את האחריות להמשיך ולתת את המענק שניצולי השואה הנזקקים קיבלו מהחברה. לאור זאת החליטה הוועדה בצעד חריג לאשר את הצעת החוק כהוראת שעה עד לתום שנת 2017.

הצעת החוק אושרה פה אחד בקולותיהם של שבעה ח"כים: ניסן סלומינסקי, שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), משה גפני (יהדות התורה), מרב מיכאלי, מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), אלעזר שטרן (יש עתיד) ויצחק וקנין (ש"ס).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*