התקציב הראשוני שדורש משרד הביטחון ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה בצה"ל: 10 מיליון ₪

על פי נציגי המשרד, התקציב יוקדש לחיבור המערכות הצבאיות למערכת מנ"ע האזרחית המנגישה עבור נפגעי עבירה מידע אודות ההליך המתבצע בעניינם; בנוסף, מעריך המשרד כי לאחר הקמת המערכת יזדקק לתוספת של 5 מיליון ₪ בשנה לתפעולה

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ אבי דיכטר קיימה היום דיון נוסף בהצעת חוק המבקשת להשוות את המענה המשפטי והשירותי שמקבלים נפגעי עבירה במערכת הצבאית לזו האזרחית. על פי הצעת החוק, תבוטל עבירת האינוס הצבאית, וכתוצאה מכך יהיה ברור שגם בצה"ל תחול עבירת האונס האזרחית. בנוסף, מבקשת הצעת החוק להחיל את חוק זכויות נפגעי עבירה גם על המשרתים בצה"ל, על כל הזכויות הנגזרות מכך. לדברי ח"כ מרב מיכאלי, יוזמת החוק  "הכנסת הזאת לא יכולה להמשיך לקיים מצב בו המדינה מחליטה שלנפגעות עבירה יש זכויות אבל הן לא יחולו על מי שמשרתים ומשרתות בצבא".

על אף שהעקרונות העומדים מאחורי הצעת החוק מקובלים על מערכת הביטחון, בדיון הקודם שהתקיים בחודש יולי ביקשו נציגי משרד הביטחון זמן לביצוע הערכת עלות תקציבית של החלק השני להצעה, הנובעת בעיקר מהצורך לחבר את המערכת הצבאית למערכת מנ"ע האזרחית שקמה מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה. באמצעות מערכת זו, המחוברת למערכות האכיפה והמשפט השונות, יכולים כיום נפגעי עבירה להתעדכן באופן ממוחשב אודות שלבים בהליך המתנהל בעניינם. לדברי אל"מ שרון זגגי, התובעת הצבאית הראשית "צה"ל רואה חשיבות רבה בהקניית זכויות לנפגעי עבירה ולכן כבר היום התביעה הצבאית פועלת ברוח חוק זכויות נפגעי עבירה. עם זאת, ההנחיות הן וולנטריות וכפופות למגבלות תקציביות. כדי לתת מענה מלא לדרישות החוק מערכת מנ"ע צריכה להתחבר לתביעה הצבאית, למשטרה הצבאית, למערכת הכליאה ועוד וכדי לבצע את ההליך הזה ולתת מענה לכלל נפגעי העבירה, לא רק בעבירות מין, נזדקק להקצאה תקציבית".

ענת גולן מאגף התקציבים במשרד הביטחון הציגה בפני המשתתפים את העלות המשוערת להקמת המערכת ותפעולה. לדבריה "אומדן לא סופי שביצענו כרגע מראה שהעלות הטכנית להקמת המערכת עצמה תעמוד על כ-6 מיליון ₪ ובנוסף יש אנשים שצריכים לבצע את הפרויקט ולשם כך נדרש כוח אדם נוסף בעלות של 4 מיליון ₪. כלומר, עלות ההקמה הראשונית היא 10 מיליון ₪, והיא תתפרס על פני שלוש שנים. כמו כן, אחרי שהמערכת תעלה לאוויר, תהיה עלות שנתית של כ-5 מיליון ₪ לתפעולה, בעיקר בשל הצורך בתוספת כוח אדם". במענה לשאלות חברי הכנסת אודות תוספת כוח האדם הסבירה כי בתקנים הנוספים יוצבו אנשים שיוכלו לתת מענה אנושי לנפגעי העבירה, שכן המערכת הממוחשבת נותנת מידע רשמי בלבד.

בהתייחס לעלות המשוערת אמרה ספיר איפרגן מאגף התקציבים במשרד האוצר: "קיבלנו את הערכת העלות ממשרד הביטחון רק לאחרונה ועל כן לא היה לנו זמן לבחון את האומדן הזה מקצועית. במבט ראשוני  אנחנו סבורים שהאומדן שהוצג על ידי הצבא גבוה אבל אני מאמינה שנוכל לבצע אומדן מטויב בתוך כחודש ואז נקבל תמונה ברורה יותר. אציין בנוסף שלא הועמד מקור תקציבי תוספתי לטובת ההצעה. כמובן שככל שמשרד הביטחון ירצה לממן את ההצעה ממקורותיו הקיימים לא נתנגד". בתגובה לדבריה אמר ח"כ רוברט אילטוב: "אם למשרד הביטחון היה את התקציב הוא לא היה מבקש את זה מהאוצר. לבקש שהמשרד יממן את זה ממקורותיו זה לא רציני. אם האוצר לא רוצה לממן את הדבר הזה שיגיד זאת".

לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר "אני שמח שבסך הכל ישנה תמימות דעים על הצורך בחוק. אני מבקש לקבל בהקדם תשובה מהאוצר ומצה"ל על האומדן התקציבי. הייתי מאוד מבקש שתשבו יחד ותגיעו למספרים מוסכמים ואז נגיע למסקנה על ידי מי זה ימומן. נראה לי לא סביר שסוגיה כל כך חשובה בעלות כל כך נמוכה לא מוצאת את פתרונה בהבנה בין שני המשרדים". לבסוף  קבע ח"כ דיכטר כי דיון נוסף בהצעה יתקיים במחצית השנייה של חודש ינואר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*