ארכיון חודשי: דצמבר 2017

התקציב הראשוני שדורש משרד הביטחון ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה בצה"ל: 10 מיליון ₪

על פי נציגי המשרד, התקציב יוקדש לחיבור המערכות הצבאיות למערכת מנ"ע האזרחית המנגישה עבור נפגעי עבירה מידע אודות ההליך המתבצע בעניינם; בנוסף, מעריך המשרד כי לאחר הקמת המערכת יזדקק לתוספת של 5 מיליון ₪ בשנה לתפעולה

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ אבי דיכטר קיימה היום דיון נוסף בהצעת חוק המבקשת להשוות את המענה המשפטי והשירותי שמקבלים נפגעי עבירה במערכת הצבאית לזו האזרחית. על פי הצעת החוק, תבוטל עבירת האינוס הצבאית, וכתוצאה מכך יהיה ברור שגם בצה"ל תחול עבירת האונס האזרחית. בנוסף, מבקשת הצעת החוק להחיל את חוק זכויות נפגעי עבירה גם על המשרתים בצה"ל, על כל הזכויות הנגזרות מכך. לדברי ח"כ מרב מיכאלי, יוזמת החוק  "הכנסת הזאת לא יכולה להמשיך לקיים מצב בו המדינה מחליטה שלנפגעות עבירה יש זכויות אבל הן לא יחולו על מי שמשרתים ומשרתות בצבא".

על אף שהעקרונות העומדים מאחורי הצעת החוק מקובלים על מערכת הביטחון, בדיון הקודם שהתקיים בחודש יולי ביקשו נציגי משרד הביטחון זמן לביצוע הערכת עלות תקציבית של החלק השני להצעה, הנובעת בעיקר מהצורך לחבר את המערכת הצבאית למערכת מנ"ע האזרחית שקמה מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה. באמצעות מערכת זו, המחוברת למערכות האכיפה והמשפט השונות, יכולים כיום נפגעי עבירה להתעדכן באופן ממוחשב אודות שלבים בהליך המתנהל בעניינם. לדברי אל"מ שרון זגגי, התובעת הצבאית הראשית "צה"ל רואה חשיבות רבה בהקניית זכויות לנפגעי עבירה ולכן כבר היום התביעה הצבאית פועלת ברוח חוק זכויות נפגעי עבירה. עם זאת, ההנחיות הן וולנטריות וכפופות למגבלות תקציביות. כדי לתת מענה מלא לדרישות החוק מערכת מנ"ע צריכה להתחבר לתביעה הצבאית, למשטרה הצבאית, למערכת הכליאה ועוד וכדי לבצע את ההליך הזה ולתת מענה לכלל נפגעי העבירה, לא רק בעבירות מין, נזדקק להקצאה תקציבית".

ענת גולן מאגף התקציבים במשרד הביטחון הציגה בפני המשתתפים את העלות המשוערת להקמת המערכת ותפעולה. לדבריה "אומדן לא סופי שביצענו כרגע מראה שהעלות הטכנית להקמת המערכת עצמה תעמוד על כ-6 מיליון ₪ ובנוסף יש אנשים שצריכים לבצע את הפרויקט ולשם כך נדרש כוח אדם נוסף בעלות של 4 מיליון ₪. כלומר, עלות ההקמה הראשונית היא 10 מיליון ₪, והיא תתפרס על פני שלוש שנים. כמו כן, אחרי שהמערכת תעלה לאוויר, תהיה עלות שנתית של כ-5 מיליון ₪ לתפעולה, בעיקר בשל הצורך בתוספת כוח אדם". במענה לשאלות חברי הכנסת אודות תוספת כוח האדם הסבירה כי בתקנים הנוספים יוצבו אנשים שיוכלו לתת מענה אנושי לנפגעי העבירה, שכן המערכת הממוחשבת נותנת מידע רשמי בלבד.

בהתייחס לעלות המשוערת אמרה ספיר איפרגן מאגף התקציבים במשרד האוצר: "קיבלנו את הערכת העלות ממשרד הביטחון רק לאחרונה ועל כן לא היה לנו זמן לבחון את האומדן הזה מקצועית. במבט ראשוני  אנחנו סבורים שהאומדן שהוצג על ידי הצבא גבוה אבל אני מאמינה שנוכל לבצע אומדן מטויב בתוך כחודש ואז נקבל תמונה ברורה יותר. אציין בנוסף שלא הועמד מקור תקציבי תוספתי לטובת ההצעה. כמובן שככל שמשרד הביטחון ירצה לממן את ההצעה ממקורותיו הקיימים לא נתנגד". בתגובה לדבריה אמר ח"כ רוברט אילטוב: "אם למשרד הביטחון היה את התקציב הוא לא היה מבקש את זה מהאוצר. לבקש שהמשרד יממן את זה ממקורותיו זה לא רציני. אם האוצר לא רוצה לממן את הדבר הזה שיגיד זאת".

לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר "אני שמח שבסך הכל ישנה תמימות דעים על הצורך בחוק. אני מבקש לקבל בהקדם תשובה מהאוצר ומצה"ל על האומדן התקציבי. הייתי מאוד מבקש שתשבו יחד ותגיעו למספרים מוסכמים ואז נגיע למסקנה על ידי מי זה ימומן. נראה לי לא סביר שסוגיה כל כך חשובה בעלות כל כך נמוכה לא מוצאת את פתרונה בהבנה בין שני המשרדים". לבסוף  קבע ח"כ דיכטר כי דיון נוסף בהצעה יתקיים במחצית השנייה של חודש ינואר.

מליאת הכנסת קיימה דיון לציון יום הסוכרת הבין לאומי

מליאת הכנסת קיימה דיון לציון יום הסוכרת הבין לאומי.

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר: "הסוכרת היא אחת המחלות הנפוצות בעולם, שסובלים ממנה מאות מיליוני בני-אדם. מתוכם, על פי נתוני האגודה הישראלית לסוכרת, יותר מחצי מיליון ישראלים. המומחים מסכימים כי בעתיד המספרים המזעזעים האלו רק יגדלו. בישראל לבדה,  כמעט על כל חולה יש אדם נוסף במצב של "טרום-סוכרת", שמצוי בסיכון לסבול גם הוא מהמחלה.

אך התפשטות המגיפה אינה גזירת גורל. מודעות, טיפול נכון והקפדה על תזונה בריאה יכולים לעזור לנו לעצור אותה ולהקל על חייהם של רבים.  כל מי שמצוי בנושא יאשר שההשקעה במניעה שווה את המאמץ. הסוכרת היא מחלה שרחוקה מאד מלהיות מתוקה. מתפקידנו להדגיש כי ניתן  ורצוי למזער אותה ככל שניתן, בעזרת כלים בדוקים ומנוסים. מכאן החשיבות הרבה של העיסוק במחלה והדיון הציבורי בה. אם נצליח לתרום ולו במעט להעלאת המודעות למחלה ולהתמודדות איתה – יהיה זה שכרנו."

ח"כ מסועד גנאים: "מאחר שהשמנה והסוכרת, הסיבה הראשונה שלה זה אורח חיים לא בריא, אז העניין בהתחלה הוא עניין של חינוך ועניין של העלאת תודעה. לכן באותו תזמון היום היה דיון בוועדת החינוך על העניין של התזונה והמזון לילדים בבתי הספר, הפיקוח עליו. אי אפשר שהתחום הזה יהיה שטח הפקר, שכל אלה בעלי החנויות אלה שפותחים ליד בתי הספר או בתוך בתי הספר – כל העניין שלהם הוא עניין של כסף ורווח, והבריאות של הילדים היא במקום האחרון. אנחנו צריכים לדאוג שמהתחלה, מהכיתות שהן הנמוכות, נתחיל בחינוך לאורח חיים בריא.

השר צחי הנגבי השיב בשם שר הבריאות "מדינת ישראל, כמו מדינות מערביות רבות נוספות, מתמודדת כבר הרבה שנים גם מגפת ההשמנה והסוכרת. הסיבה העיקרית לה, כפי שצוין כאן, היא השינויים בדפוסי האכילה והפעילות הגופנית של האוכלוסייה.  והתוצאה היא באמת תוצאה קשה – קיפוח חיים, נכויות לאורך כל מעגל החיים, מחירים אישיים וחברתיים גבוהים.  אוכלוסיות ממעגל חברתי-כלכלי נמוך, כמו גם אחוזים גבוהים מן האוכלוסייה הערבית, אכן סובלות מהמחלות האלה בשיעורים חריגים משאר האוכלוסייה. כ-10% מהאוכלוסייה בישראל סובלת מסוכרת, אבל באוכלוסייה המשתייכת למעמד כלכלי וחברתי נמוך – 25%. זו למעשה אזעקה לגבי המשמעות של הפער בשוויון החברתי וההשלכות המעשיות שלו, הקטלניות שלו. זו לא סתם אזעקה, זו אזעקה לא עולה ויורדת, כפי שאנחנו רגילים – זו אזעקה שעולה ועולה.  עודף משקל והשמנה נמצאו בקרב כ-70% מהנשים הערביות הבוגרות, לעומת 60% באוכלוסייה היהודית. וגם אוכלוסיית הילדים סובלת מבעיה דומה באחוזים ניכרים.

בהערכה מקצועית שנעשתה בשנה האחרונה נמצא כי הטיפול בסוכרת עולה למערכות השונות במדינה כתשעה מיליארד שקל מדי שנה בשנה. הטיפול בהשמנה ובנזקי ההשמנה עולה כשישה מיליארד שקל לשנה. באמת ניתן היה לחסוך חלק משמעותי מן ההוצאה הזאת – שהיא לפי נתונים של משרד הבריאות – עם השקעה גבוהה יותר במניעה. ואכן משרד הבריאות נרתם להתמודד עם הבעיות המורכבות האלה, בכמה וכמה אמצעים."