ארכיון חודשי: ינואר 2018

אושר סופית: העברת שטחים מירושלים לגורם שלטוני זר תדרוש רוב של 80 ח"כים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2) של ח"כ שולי מועלם רפאלי וקבוצת חברי כנסת.

בהצעת החוק תמכו 64 חברי כנסת ו- 52 חברי כנסת התנגדו.

יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט ח"כ ניסן סלומינסקי הציג את הצעת החוק ואמר כי היא עוסקת בשלושה עניינים; החוק אוסר כל העברת סמכויות שלטוניות לתחום עיריית ירושלים ומשוריין ב 80 חברי כנסת. את חוק יהיה ניתן לשנות ב 61. הצעת החוק מבטלת את סעיף חוק היסוד שקיים האומר שאסור לשנות את התחום המוניציפלי של העיר; במידה וירצו להוציא מהתחום המוניציפלי חלקים ולהקים כרשות נפרדת – זה אפשרי אבל על אותם חלקים תכול הריבונות הישראלית וההגנה של הדרישה ל 81 ח"כים וכן להפך.

מאחר ואנחנו עדין מתלבטים בנושא המוניציפלי של ירושלים החלטנו לוותר על סעיף, הכוונה לא למחוק את הסעיף הקיים המגן על ירושלים אבל השינוי יוכל להיעשות ברוב של 61 ולא ברוב של 80.

ח"כ עיסאווי פריג' אין פתרון מדיני בלי שמזרח ירושלים תהיה פלסטינית. כל הדברים האחרים לא יעזרו. מכבסת המילים בעניים ירושלים לא עוברת. בירושלם חיים 40% אזרחים פלסטינים בשכונות היסטריות.

ח"כ דב חנין מהו השם הנכון לחוק; חוק מניעת השלום, בלי הסדר בירושלים לא יהיה שלום. ירושלים המערבית בירת ישראל והמזרחית צריכה להיות בירת המדינה הפלסטינית העצמאית שצריכה לקום לצד מדינת ישראל. להפוך את ירושלים לעיר של שלום זה שירושלים המזרחית תהיה בירת המדינה הפלסטינית. אי הליכה בדרך השלום היא הליכה בדרך של מלחמה. משמעות החוק היא דם שיישפך. השם השני, חוק ביטול הרוב במדינת ישראל. גם אן יהיה 61 חברי כנסת או 70 שירצו לתמוך בהסכם שלום בירושלים הם לא יוכלו לקדם אותו. המיעוט יכפה את דעתו על החברה הישראלית. חלוקת ירושלים היא לא רק הדרך החכמה היא גם הדרך היהודית.

ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג ערב מאוד דרמטי לראשונה אנחנו רואים סדק בחומת הקואליציה. דרמה משמעותית. הסדק הולך ונפער. מקודמים חוקים שכלל לא עוזרים לאזרח ורק בגלל שאחד מוביל את הקואליציה זו נפתלי בנט. אין בין הפלסטינים הגרים בכפרים לירושלים כמעט כלום.

ח"כ עופר שלח שמו הראוי חוק הפחדנים. לא מבטא דבר מעבר לחוסר אמונה ולפחד. לא מספיק שהחלטה תעבור במשאל עם. במקביל יש המקדמים חקיקה כך שהשכונות שמעטים יודעים היכן הם יהפכו ללא ירושלים. אתם אחראית למציאות ולא עושים דבר. אתם מעלים דברים שסותרים אחד את השני. בכל הסכם ירושלים תהיה בריבונות ישראלית אבל לא ניתן שתושבי שועפט ייקבעו את גורלנו.

ח"כ מוסי רז הממשלה מוכרת את האינטרסים של אזרחי ישראל, את האינטרס להגיע להסכם שלום בצורה דמוקרטית. זהו חוק רשלני. ירושלים זה שתי הערים שאני הכי אוהב בעולם. אף אחד מהגורמים הוא לא גורם זר ולכן אי אפשר להגיד שהעברה אליהם היא העברה לגורם זר. אתם אומרים ש -61 ח"כים בדור הזה יותר חכמים מ – 80 חברי כנסת בעתיד. במרחק קטן מפה יושבים אנשים כמעט ללא זכויות – מה יצא לנו מזה? לא ניתן לקרוא לישראל דמוקרטיה אם החוק הזה עובר.

ח"כ יעל כהן פארן אנחנו רואים לאחרונה איך אתם עושים; חוקק לי ואחוקק לך, שמור לי ואשמור לך. ירושלים בירת ישראל על כך אין עוררין אבל מי היא ירושלים? הכפרים שממזרח לירושלים לא היו מעולם חלק מירושלים. חלק מהם אפילו נמצאים מאחורי גדר ההפרדה. בכפרים ובשכונות יש הפקרה, ביטוי לכישלון בניהול הסכסוך בלשונכם. בכפר עקב מגדלים של 30 קומות שוודאי נבנו ללא תכנון וללא תקנים אזור שאף אחד לא נכנס אליו. מה הפלא שמהמקום הזה המופקר יוצאים מחבלים?

ח"כ נחמן שי החוק הזה הוא חוק מזיק להפיל את הכול על ירושלים רק ממקד את הכל בעיר. כשירושלים בוערת הכל בוער. תניחו לעיר. ירושלים היא עיר חצויה, מקרו של השבטים במדינת ישראל. הכל מרוכז במין עיסה גדולה. במקום לחזק את העיר במקום להציל את ירושלים ולחזק את הרוב היהודי בעיר אתם מנסים להמציא משהו שלא הומצא. את השטח נשאיר אבל בתוכו נתחכם, נשאיר את התושבים ונקים עבורם רשות מקומית שלא ברורה זה מזכיר את מה שעשו בדרום אפריקה. ככה לא בונים חומה ככה לא בונים עיר ככה בונים קטסטרופה.

ח"כ אילן גילאון קרדומאים חישוקאים לוקחים מונחים היקרים לכולנו כדי לכתוש אותם כדי לזרוע פירוד. במקום להעלות את ירושלים לראש שמחתנו אנחנו מעדיפים את השימוש הצר. יש מי שמשתמש בירושלים כמו כדור. חומת מקסיקו תבנה לפני שהשגרירות תעבור האמריקאית לירושלים. המטרה היא לזרוע משטמה. מקום שהוא קדוש – הוא לא קדוש רק לנו. עד שלא נבין שהחוויה הלאומית תחול על העם הפלסטינאי לא תהיה לנו חוויה לאומית. במקום לעשות בירושלים עיר של חיים אנחנו ממשיכים לזרוע פירוד. הפיתרון היחיד הוא בהעברת שתי שגרירות של ארה"ב אחת בישראל ואחת בפלסטין.

ח"כ תמר זנדברג בכנסת הקודמת עבר חוק הקובע משאל עם על ירושלים, עכשיו החוק הזה ואחר כך החוק הקובע חלוקת ירושלים אבל בצורה כזו שלא התושבים לא יקבלו שירותים מוניציפליים. פתאום שמו לב שחוק 80 החכים יקשה על חוק הוצאת השכונות מהשטח המוניציפלי של ירושלים, שוד ושבר. זה נראה לכם רציני, זה חוק יסוד, זו הבירה שלנו?! זה מקרה קיצון שאפשר לקרוא לו סינדרום ירושלים.

ח"כ מיכל רוזין המיתוס של ירושלים מאוחדת כאשר 37% מתוכם פלסטינים, חלקם מאחורי הגדר, התקציב המוקדש עבורם פחות מעשרה אחוז מתקציב העירייה. באותו זמן בו מקודמת הצעת החוק שאי אפשר לשנות את גבולות ירושלים, מקדמת הקואליציה את הוצאת השכונות מתחום המוניציפלי של ירושלים. זה מסתדר כמו האשליה של ירושלים מאוחדת. במשך חמישים שנה לא פעלו לאיחוד העיר כי ידעו שהשטחים הללו הם בתפיסה ועליהם יהיה משא ומתן אחרת איך מסביר שר החינוך שתכנית הלימודים היא של הרשות הפלסטינית? זה ישראבלוף. גם העיר המזרחית היא בירת ישראל אז איך שולי מועלם מקדמת הצעת חוק להוצאת השכונות מתחומה של ירושלים? יש פה אשליה שממשיכים למכור לציבור והיא מסוכנת למדינת ישראל.

ח"כ יוסי יונה לנוכח הסתירות נראה שיד ימין אינה יודעת מה שמאל עושה. ירושלים היא בירתנו ואין לנו עיר בירה אחרת. אתם רוצים להעביר חקיקה מלאה בחורים. לו היינו רוצים להחריג את השכונות הערביות הייתי מאשימים אותנו בחלוקת ירושלים ובשמאלנות.

ח"כ עמיר פרץ בכל פעם שעולה הדיון סביב ירושלים, אני לא יודע אם היא נהנית. למה אנחנו מנסים לייצר מצג שווא של ירושלים? האם כשאמרת אם אשכח ירושלים חשבת על ג'באל מוכאבר?

ח"כ אילת נחמיאס ורבין רוצה להחזיר אתכם 29 שנה אחורה, שרתתי בצבא וליבי היה דופק. ירושלים של מטה לא של מעלה, ירושלים שלי. היא לא זקוקה למאמצים המאולצים של הקואליציה להסביר מה היא עיר בירתנו. במקום להביא תמריצים ומפעילים, למנוע הוצאת 165 יחידות ממשלתיות מירושלים, אתם מביאים חוקים מניפולטיביים .

ח"כ חיים ילין כילד תמיד התפללתי להגיע לירושלים.

ח"כ מיקי לוי אל תלמדו אותי מה היא האהבה לירושלים, אני מכיר אותה טוב יותר מאתכם. אל תקחו עליה בעלות. החוק הזה אין בו כלום ולא יהיה בו כלום כי הוא חוק של רוח וצלצולים. כבר קבענו אץ חוק משאל העם כי הבנו את המשקל שלירושלים. מה ההיגיון בחוק שמגביל ויתור ב 80 חברי כנסת וניתן לבטל אותו ב 61 לפי איזה מבחן לוגי חשבתם את זה?

ח"כ חיליק בר מברך אתכם על כך שגיליתם שכפר עקב הוא לא ירושלים. יש לכם בליכוד תפקיד היסטורי; לצעוק מה לעשות, להאשים את השמאל ובסוף לעשות את כל מה שאתם מאשימים.

השר אופיר אקוניס ברק התחייב לשלמות ירושלים, ואז מכר את הגולן. אחר כך אותו אדם שהתחייב לשלמות ירושלים נתן לערפאת שליטה באגן הקדוש. לכן נדרש הרוב המסיבי כדי להבטיח שדבר כזה שכבר קרה לא יקרה. אנחנו לא ממציאים.

יצחק רבין אמר כאשר נשאל על ידי תלמיד לגבי חלוקת ירושלים אל מול תהליך השלום, אם יאלצו אותי לבחור בין תהליך השלום לירושלים המאוחדת – אני בוחר בירושלים המאוחדת.

השר נפתלי בנט החוק הזה הוא לא חוק תיאורטי אלא מעשי מאוד. כבר ניסו לחלק את ירושלים. אתם יודעים יפה שלא מדובר על קלנדיה אלא על חלוקת האגן הקדוש והעיר העתיקה. הנוסחה לא רק של ברק אלא גם של הנוכחים כאן. כך אמרו בוז'י ושלי ירושלים על שכונותיה היהודיות היא של ישראל אבל העיר העתיקה והאגן הקדוש יונהג בה מעמד מיוחד. וכך אמר גם לפיד. הם מדברים על חלוקת ירושלים. התפיסה שלנו ברורה, אין זו מסמכותו של שום יהודי אין זה מסמכותו של העם היהודי לוותר על איזה שהוא חלק בארץ.

בהצעת החוק מוצע לקבוע כי אין לשנות את הוראות סעיף 6 לחוק-היסוד, שעניינו איסור על העברת סמכויות של תחום ירושלים לגורם זר, אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של 80 חברי הכנסת; עוד מוצע כי שינוי הוראות סעיף הנוקשות ייעשה רק בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של 61 חברי הכנסת; בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 5 העוסק בתחום עיריית ירושלים ולכלול בסעיף 6 הגדרה המתייחסת לתחום עיריית ירושלים רק לעניין העברת סמכויות לגוף זר, כשטח שהוא חלק מתחום עיריית ירושלים ביום כניסת התיקון המוצע לתוקף.

בדברי ההסבר נכתב: "ירושלים היא עיר בעלת מעמד מיוחד ומשמעות היסטורית לעם היהודי ובירתו הנצחית. ירושלים כבירת העם היהודי היא מחויבות של דורות. אין עם אחר בעולם שיש לו קשר, בעל ממד של נצח, כה ממושך לעיר הבירה שלו. כ-3000 שנים לאחר שקבע דוד המלך את ירושלים כבירתו של העם היהודי חוללו כיסופי הדורות לירושלים את הנס ההיסטורי שאין לו אח ורע במולדת העמים.

כשיש סימנים המבקשים לערער על מוסכמות יסוד אלה שבבסיס קיומנו הלאומי, על הכנסת לעשות מעשה שימנע כל פגיעה בבירת ישראל. בהתאם לכך, מוצע במסגרת הצעת החוק לקבוע כי כל שינוי בשטח תחומה של ירושלים ושינוי בהוראה האוסרת על העברת סמכות המתייחסת לירושלים לגורם זר, תחייב רוב מיוחס של שמונים חברי הכנסת. כמו כן, מוצע כי גם שינויה של הוראת השריון האמורה תחייב רוב דומה – שמונים חברי הכנסת.

לתיקון חוק זה גם תכלית ביטחונית שהרי נסיגת צה"ל מלבנון ותכנית ההינתקות מרצועת עזה הוכיחו כי למקום שממנו ישראל נסוגה נכנסים גורמי טרור שמאיימים על ביטחונם של תושבי ישראל. אפשרות כזאת יש למנוע בעיר שחוברה לה יחדיו. מטרתו של התיקון לחוק הוא לבצר את אחדותה של ירושלים, להבטיח את עתידה ולשמור על ביטחון תושביה."

חוק מימון הפריימריז אושר סופית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 24), התשע"ח-2018, של ח"כ דוד אמסלם. הצעת החוק שדרשה רוב מיוחד של 61 ח"כים זכתה לרוב של 62 תומכים לעומת 52 מתנגדים.

מוצע לקבוע הסדר שיציע למועמדים בבחירות המקדימות לתפקיד חבר הכנסת מקורות מימון ממלכתיים למימון הוצאותיהם, כאשר מועמדים שהם נבחרי ציבור המכהנים בממשלה או בכנסת יזכו למימון מאוצר המדינה של הוצאותיהם, אך לא יורשו עוד לגייס תרומות או לקבל הלוואות כלשהן למימון הוצאות.

הסדר המימון שנקבע בחוק יחול רק אם חלו 3 תנאים: א. במפלגה חברים לפחות 5000 חברים. ב. שבבחירות המקדימות האמורות בוחרים רוב חברי המפלגה, (להוציא, לדוגמה, בחירות במחוז מסוים, אלא אם כן הבחירות במחוזות יתקיימו באותו יום בכל המחוזות). ג. שהפריימריז מתקיימים בסמוך לבחירות לכנסת – חצי שנה לפני הבחירות או מעת פיזור הכנסת. אם לא יתקיים אחד מהתנאים, הסדר המימון לא יחול.

במהלך הדיונים בהצעה בוועדת הפנים הוחלט לפצל מההצעה את הסעיף שמעניק מימון שך 50,000 ₪ למפלגה שלא מתקיימים בה פריימריז.

בדברי ההסבר נכתב: "מערכות הפריימריז הרבות שנערכו בישראל מלמדות כי לצד היתרונות הרבים הנובעים משיטה זו, השיטה סובלת גם מליקויים ומכשולים רבים.  אחת הביקורות הנוקבות ביותר הנוגעות לקיום שיטת הפריימריז, נוגעת להיבטים הכספיים של הפריימריז, לרבות מימון, קבלת תרומות והגבלת הוצאות.

שיטת הפריימריז כרוכה בהוצאות רבות על מועמדים המבקשים להתמודד בבחירות אלו ולכן, שיטת זו מעניקה יתרון למועמדים בעלי אמצעים. מועמד אשר רוצה להתמודד בפריימריז, יצטרך להשקיע בכך עשרות ואף מאות אלפי שקלים. בהיעדר מימון ציבורי להתמודדויות פנים-מפלגתיות, הדבר מעניק יתרון למועמדים אמידים או לכאלה שיש ביכולתם לגייס כספים רבים, ובכך מונע ממועמדים שידם אינם משגת, להתמודד בבחירות אלו.

כמו כן, לפי שיטה זו, מועמדים רשאים לגייס תרומות, תחת ההגבלות המפורטות בחוק. ואולם, תלות של מועמדים בבעלי הון לשם קבלת תרומות יוצרת קשר לקוי בין בעל ההון לבין נבחר הציבור אשר קיבל ממנו תרומה נדיבה במהלך מסע הבחירות, ולכן עלול לחוש כלפיו מידת מה של מחויבות לאחר היבחרותו. חוק זה מטרתו להתמודד עם הקשיים המפורטים ולקבוע מנגנונים שונים להתמודדות עם קשיים אלו."

יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם הציג את ההצעה ואמר: "ח"כ לא אמור לקבל תרומה מאף אחד, מבחינתי זה שוחד. חלק מהתורמים תורמים לכל המפלגות בבחינת שלח לחמך, זו מן השקעה כזו. זה הדבר כמעט הכי מושחת שקורה במדינה ועוד בחסות החוק. אם אתה מקבל כסף, לא סיגר, כסף, כדי שאתה תיבחר לג'וב. אני לא מצליח להבין בהיגיון שלי איך יכול להיות שזה הגיוני? איך יכול להיות דבר כזה בכלל חוקי?

בכלל אני חושב, שמישהו עושה לך טובה מהסוג הזה, אתה לא יכול להגיד: רבותי, אני, זה לא עובד עלי, שטויות. אם הוא יבוא ויבקש ממני משהו אני אגיד לו: עזוב, לא. אנחנו בני אדם. בדרך-כלל בני אדם הם לא כפויי טובה. בסופו של דבר אני מניח שגם בן אדם הגון ימשוך את עצמו כמעט עד קצה הגבולות שהוא מסוגל, על-מנת להיענות לאותה בקשה של אותו אחד שעשה לו טובה. לכן אני חושב שהדבר הזה היום הוא מזעזע. זה באמת מצב של דגל שחור מתנוסס על המצב היום.

פריימריז זו השיטה הכי פחות גרועה בנתונים הקיימים. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעה שבאה לנקות את הפוליטיקה הישראלית לפחות מקצת שחיתות"

ח"כ יאיר לפיד היה ראשון המתנגדים: "חבר הכנסת אמסלם, אני רוצה קודם דווקא לברך אותך על הכנות מפני שאתה עמדת פה ואמרת לפרוטוקול, שאתה וחבריך נבחרתם לכנסת ישראל בשיטה שהיא על פי עדותך מושחתת לגמרי, השתמשת בביטוי: שמתנוסס מעליה דגל שחור. בעצם עמדת פה ופירטת לנו, שכל האגף הזה שאתה משתייך אליו נבחר באופן מושחת. ואת התוצאות אנחנו רואים. כי זה מה שקורה כשכולם נבחרים בשיטה מושחתת, אי אפשר להיות מופתעים אחר כך כשהשחיתות ממשיכה לתוך הקדנציה.

הפתרון לשיטה המושחתת הזאת היא, שעכשיו מבקשים שייקחו מכל אזרח ישראלי כסף כדי לתת לכל חבר כנסת בליכוד 300,000 שקל – וזה לא משנה אם הצבעת בשביל הליכוד, לא הצבעת בשביל הליכוד.ונניח שניתן את ה-300,000 שקל. למה הם ילכו? הם ילכו למשהו אחר ממה שהם הולכים היום? גם אז הם ילכו למפקדי ארגזים וגם אז הם ילכו לקבלני קולות וגם אז הם ילכו לכל הרעות החולות הנוכחיות של השיטה המושחתת הזאת."

ח"כ מיקי רוזנטל: "פריימריז זו שיטה בעייתית אבל היא ודאי יותר טובה מהשיטה שחבר הכנסת לפיד יושב עם עצמו, מחליט על המדיניות שלו, מחליט מי הח"כים שלו, ומחליט אנחנו לא יודעים מה. איזונים ובלמים בדמוקרטיה הם דבר חשוב מאוד ובוחרים הם אנשים שאתה לא יודע מי הם בכלל אבל הם משפיעים על מי נבחר ועל הדרך של המפלגה, וכך ראוי. וזה לא אומר שאין פגמים, יש פגמים. אבל השיטה הזאת שיאיר לפיד יושב עם עצמו ומתייעץ עם איזה בעל הון אחד או עם חבר עיתונאי אחר או בעל עיתון אחר, היא גרועה שבעתיים. צבוע. הפרדה בין הון ושלטון או בין הפרלמנטר לבין התורם שלו, מבורך בעניין. הדרך הייתה מאוד בעייתית. יש תחושה של גילדה, של ח"כים? כי החוק הזה בסופו של דבר מקבע את אלה שנמצאים, ומקשה, כי הם מצליחים להחזיר את מה שהמדינה נותנת להם לעומת אלה שהם מתמודדים חדשים והם צריכים להחזיר. יש גם עניין של ניגוד עניינים, אני חושב שקבוצה של אנשים, גם לא חברי כנסת, צריכה לדון בעניינה שלה."

ח"כ דב חנין: "ח"כ אמסלם צודק כשהוא אומר שהמערכת הקיימת של התרמה בפריימריז היא מושחתת. אי אפשר להמשיך עם ההתנהלות הזאת. אבל הפתרון שמוצע הוא פשוט לא נכון. אנחנו צריכים להוציא את הכסף הגדול מהפוליטיקה, ולא להכניס אותו לפוליטיקה דרך הקופה הציבורית. מפלגות שרוצות לקדם פריימריז צריכות לדאוג לפרסום אחיד ושוויוני לכל אחד ואחת מהמתמודדים.  במקום זה, החוק הזה רק יחריף את הבעיה, ויתמרץ עוד כסף פרטי להיכנס לתחום הזה. אנחנו נגיע לפוליטיקה של יותר כסף, ופחות עקרונות. יותר כסף, ופחות שוויון."

ח"כ עופר שלח: "נדמה לי שמי שמבין אותם באופן אינטואיטיבי לגמרי זה הציבור במדינת ישראל. אנחנו רואים את התגובה, אנחנו רואים איך החוק הזה שמצטרף – הוא לא עומד לבדו, הוא עומד עם סדרה של חוקים שהקואליציה מביאה בפני הבית הזה – הוא פשוט פועל להשפלת תדמיתו של הבית הזה בעיני האנשים שמתבוננים בו מבחוץ. האנשים ששלחו אותנו לכאן, כדי לטפל בדברים שמטרידים אותם, כדי להקדיש את הכסף של מדינת ישראל, הכסף של המסים שלהם, לדברים שחשובים להם, ולא כדי שפעם אחרי פעם נעלה לכאן ונתגושש על חוקים שכל מטרתם להיטיב עם האנשים שיושבים בבית הזה."

ח"כ סתיו שפיר: "כבר תקופה ארוכה שהממשלה הזאת מביאה לשולחן הכנסת שורה של חוקים שכל המשמעות שלהם היא לדאוג לפוליטיקאים שיושבים בממשלה הזאת. אפס דאגה לאזרחי ישראל. אף אחד מהחוקים שנמצאים כאן לא יוסיף שקל למשכורת של אזרחי ישראל, לא יסייע בפסיק לביטחון האישי שלהם. כלום, אך ורק לביטחונה של הקואליציה. ואפילו החוק הזה, חוק שבבסיס שלו היה אפשר בזמנים רגילים לחשוב שיש לו רציונל נכון, להפריד את הפוליטיקאים מהכסף, אפילו זה נעשה היום אך ורק כדי לדאוג לקואליציה הזאת לקראת הפריימריז. והאמת היא שבאמת את הקואליציה, את ממשלת נתניהו, צריך לנתק מכסף. אנחנו רואים מה כסף עושה לראש הממשלה."

השר יריב לוין סיכם בשם הממשלה: "יש דמוקרטיות מפוארות שבהם יש בעלי הון, הם מממנים את המפלגות או המועמדים, ואותם נבחרים משרתים את אותם בעלי הון. אוי לנו אם נהיה במקום הזה. לכן בצדק העדיפו לנטרל את ההשפעה הזו של בעלי ההון על פני מי שאין לו. זו הייתה ההחלטה הצודקת שקיבלו פה ויש לזה מחיר. מכיוון שהפריימריז היא התפתחות מאוחרת נוצר מצב שבה מצד אחד המדינה מוציאה 400 מיליון ₪ בשנה כדי למממן את המפלגות אבל מחצית מחברי הכנסת כאן צריכים ללכת לאסוף תרומות וחייבים לבעל ההון את הכיסא שהם יושבים עליו. איזה אבסורד. כשמחצית מיושבי הבית הזה מכלים את זמנם בכל מיני אירועים בחו"ל כדי לחזר על הפתחים איך זה נראה?

לגבי מפלגת יש עתיד, כמה כסף מפלגת יש עתיד משכה מהקופה הציבורית מאז כניסתה לכנסת שזה לא כל כך מזמן? למעלה ממאה מיליון שקל בחמש שנים. נשאלת השאלה למה לא הצעתם עד היום להוריד את מימון המפלגות? למה לא התנגדתם כשרצו להעלות את מימון המפלגות? דו"ח מבקר המדינה מ2016 קבע שחוביתיה של יש עתיד והחריגה שלה מההוצאות המותרות היא הגבוה ביותר מכל סיעות הכנסת, ואתם מטיפים לנו מוסר."

אושר סופית: איסור על גביית דמי כניסה לאתר ההנצחה

ליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון מס' 15), התשע"ח-2017.

מוצע לערוך מספר תיקונים הנוגעים לאתרי ההנצחה. ביו היתר, מוצע כי את הרכבה של המועצה להנצחה יקבע שר הביטחון וכי המועצה תוכל ליזום בעצמה הכרזה על הקמת אתר הנצחה. בנוסף, מוצע להבהיר כי האחריות לאחזקת אתרי הנצחה ממלכתיים וחייליים מוטלת על המדינה באמצעות משרד הביטחון, אך משרד הביטחון יוכל לתת לרשויות מקומיות ולתאגידים ללא מטרת רווח היתרים לאחזקתם. משרד הביטחון יעביר מדי שנה תקציב למפעילי אתרים אלו. עוד מוצע לקבוע כי ככלל לא ייגבו דמי כניסה לאתר ההנצחה, ואולם שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין גביית תשלום בעד פעילות נוספת באתר.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהתאם להסדר הקיים בחוק, השר להגנת הסביבה רשאי, לפי הצעת הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ולאחר התייעצות עם שר האוצר, לקבוע אגרות כניסה לשטח גן לאומי או שמורת טבע ולשירותים הניתנים בהם.

מוצע לקבוע הסדר דומה גם לגבי אתרי הנצחה, ואולם הסדר כאמור יחול רק לגבי אתרי הנצחה אשר בשטחם מתקיימות פעילויות תרבות והעשרה מעבר להיבט ההנצחתי גרידא, הקשורות קשר בל ינותק לצביון האתר, כדוגמת מוזאונים, מופעים אורקוליים, כיתות הדרכה וכיוצא בזה. זאת משום שבהתאם למצב הקיים בחוק היום, משרד הביטחון מנוע מלממן את אותן פעילויות מורשת מתוך התקציב המוקצה לאחזקת האתר והנצחה.

בשל רגישות הנושא, התעריפים והתבחינים לפטור מדמי הכניסה ייקבעו בידי שר הביטחון לאחר התייעצות עם המועצה להנצחה או לפי יוזמתה."

40 תמכו 18 התנגדו

אושר סופית: קק"ל תשלם מיסים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קרן קיימת לישראל (תחולת דיני המס והוראת שעה), התשע"ח-2018.

מוצע לקבוע כי פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 וכן כל דין מס אחר המטיל מס על הכנסה יחולו על קרן קיימת לישראל (להלן – קק"ל) ועל תאגידים בבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קק"ל. כמו כן, מוצע כי קק"ל תוכל לבחור בהסדר שלפיו היא תהיה פטורה מהמסים הקבועים בדיני המס בשנות המס 2018 עד 2020, אם תודיע למנהל רשות המסים ולמנהל רשות מקרקעי ישראל, לא יאוחר מיום 10 בינואר 2018, כי החליטה ש-65% מהתשלומים שעל רשות מקרקעי ישראל לשלם לקק"ל או למי מטעמה בשנת 2018 יועברו לתקציב המדינה. עוד מוצע כי הסכום שתעביר רשות מקרקעי ישראל למדינה יהיה הוצאה מותנית בהכנסה והוא ישמש לפרויקטים לאומיים שנקבעו בחוק תקציב שנתי."

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הציג את ההצעה: "למה זה שגר באופקים או בשדרות או בשלומי צריך לשלם מס הכנסה וקק"ל לא? אני הייתי בטוח שעד שאני אגיע לרגע הזה יבקשו ממני למשוך כי יגיעו להסכם בין הממשלה לקק"ל.  העמדה של חברי הועדה הייתה שבכל מקרה צריך חוק שלא יפלה את קק"ל לרעה אבל שגם לא יפלה אותה לטובה. אנחנו לא מדינה בהקמה. לפני שבעים שנה אני מבין, לפני שישים שנה אני גם מבין, אבל היום? אם זה בגלל התרומה שלהם למדינה, אני סבור שמי שגר בערבה, בגבול הצפון או ביישובי הגדר תורם למדינה לא פחות."

ח"כ אחמד טיבי: "משך כל הישיבות שהיו בוועדת הכספים התנהגו נציגי קק"ל כאילו העולם כולו צריך לשרת אותם כאשר גם הממשלה, גם רשות המסים, צריכה לכרוע ברך בפני האדונים האלה. העמדה שלנו ברשימה המשותפת הייתה עמדה שונה, שזה גוף אנכרוניסטי, גוף שמנשל, את האזרחים הערבים מהקרקעות שלהם, נישל, והפקיע קרקעות. חלק רב מהקרקעות של קק"ל הן במקור קרקעות שהופקעו מהאזרחים הערבים. יתרה מזאת, אני רוצה להזכיר לכם שפורסם בזמנו על שהממשלה העבירה לקק"ל אדמות ביישובים של הצפון כדי לא לאפשר ליישובים הערבים להתרחב. לא מדובר על תושבי ניו זילנד, אלא על מדינה שפועלת נגד האזרחים שלה, נגד ישובים ערבים, שהדבר הטבעי שלהם אחרי המחנק, שהם יתרחבו לפחות גידול טבעי. ואז נכנסו לתמונה קק"ל שהשתלטו על הקרקעות האלה בהסכמת הממשלה."

ח"כ איימן עודה: "יש לי התנגדות היסטורית בכל הרמות לעצם הקמת המוסד הזה, לעצם ההתנהלות שלו מאז שנוסד עד עצם היום הזה. אבל בשנת 2017 מי צריך עוד מוסד כזה במדינה? מהמקום הכי אזרחי, יש מדינה, יש אזרחים, מי צריך עוד גוף לאומי שמאגד, שמשתלט על כל כך הרבה אדמות מהמדינה? יש משהו שהוא ייחודי במדינה הזו, ואין לו אח ורע בכל העולם. אני לא רואה מדינה אחת שמקדמת זכויות לאומיות לקבוצת הרוב. תתנהלו כמו מדינה נורמלית, תתנהגו כמו רוב. לא צריך לעגן עוד זכות לאומית לקבוצת הרוב. במדינה מתוקנת זה מספיק דומיננטי שאתה 80% מכלל האזרחים. אם מחפשים דמוקרטיה אמיתית אז זה זכויות קולקטיביות למיעוט ולא לקבוצת הרוב."

ח"כ חיים ילין: "המדינה הזאת לא הייתה קמה בלי המוסדות הציוניים, ביניהם קק"ל. זאת הגדולה. עכשיו, כן, הגיע הזמן לשקיפות, ביקורת, מאזנים, רואי חשבון, מיסוי כראוי. הכול נכון. עכשיו קק"ל תנוהל בצורה אחרת לגמרי. זאת מטרת החוק. מטרת החוק מצד אחד היא למסות את קק"ל בצורה הוגנת כמו שצריך להיות כל ארגון במדינת ישראל, ומצד שני – שקיפות מלאה וחלוקה צודקת של קק"ל."

ח"כ מיקי לוי: "אחרי 70 שנה, באמת הגיע הזמן להסדיר את כל נושא הקרן הקיימת, אלא שההסדרה תיכף שאני אעמוד עליה, הייתה לטעמי הסדרה חלקית בלבד. עדיין בתקופתנו באוצר לפני כחמש שנים הובלנו מהלך להסדיר את נושא קרן הקיימת, להפוך את הקופסה השחורה באמת לקופסה כחולה, כפי שאנחנו רגילים לראות לאורך כל שנות ילדותינו. לא ייתכן שקרן קיימת, מהסדר שהוא טרום הקמת המדינה, לא תשלם מסים, לא תסדיר את חובותיה למדינה. מספיק, המדינה כבר קיימת 70 שנה, ואם המוסד הזה נכנסים לו רווחים, יתכבד ויעשה דוחות כספיים וישלם מסים בהתאם. וכן אני תמכתי בהסדרה הזאת לאורך כל הדרך כדי להסדיר את כל נושא הקרן הקיימת."

בקריאה שלישית תמכו 95 והתנגדו 12.

אושרו המכסות לייצור ביצי מאכל בשנת 2018: 2.33 מיליארד

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה את תקנות המועצה לענף הלול, הקובעות את הכללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018, שהגיש משרד החקלאות. על פי התקנות, המכסה הארצית לשנה הבאה תעמוד על 2.33 מיליארד ביצים, זאת אל מול המכסה השנה, שעמדה על 2.25 מיליארד ביצים.

בראשית הדיון הלין יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל על כך שהתקנות הועברו לוועדה על ידי משרד החקלאות זמן קצר מאוד לפני הדיון, מה שלא אפשר הכנה מקדימה ראויה. עוד אמר כי מדובר בתופעה החוזרת על עצמה בכל שנה. לדבריו "מדובר בחוצפה וזה לא משנה מי אשם. זה זלזול בוועדה שעסוקה מעל ומעבר ואני לא מוכן לקבל את זה יותר. העובדה שאני לא יכול לזרוק את האנשים האלה (בעלי הלולים) לרחוב לא יכולה להיות לרועץ במערכת היחסים המתקיימת בינינו. אני דורש להוציא מכתב למנכ"ל משרד רה"מ ומזכ"ל הממשלה בנושא".

בעוד שהתקנות שהגיש המשרד לאישור הוועדה דיברו על גידול של 2% במכסת הייצור, שיוקצו למגדלים חדשים בלבד, במהלך הדיון החליט יו"ר הוועדה להקצות תוספת של אחוז נוסף למגדלים הקיימים, זאת בכדי לנסות ולהתמודד עם המחסור בביצים שקיים כבר היום בשוק ועתיד להתגבר לקראת חג הפסח, זאת לצד אתגרי הייבוא העולים בשל זיהומים ומחלות שהתגלו בחודשים האחרונים בתעשיית הביצים באירופה.

לאחר אישור התקנות אמר ח"כ כבל: ״התקנות האלו חשובות ביותר, כי לצערי הן מקור הפרנסה הכמעט יחידי של החקלאים לאורך הגדר בגבול לבנון. התכנון בענף הביצים קריטי ולכן הגדלנו את המכסות כדי להתמודד עם המחסור העצום שיש כיום בשוק, שלא יווצר מצב ששוב יהיה מחסור גדול בשוק״.