אושר סופית: קק"ל תשלם מיסים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קרן קיימת לישראל (תחולת דיני המס והוראת שעה), התשע"ח-2018.

מוצע לקבוע כי פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 וכן כל דין מס אחר המטיל מס על הכנסה יחולו על קרן קיימת לישראל (להלן – קק"ל) ועל תאגידים בבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קק"ל. כמו כן, מוצע כי קק"ל תוכל לבחור בהסדר שלפיו היא תהיה פטורה מהמסים הקבועים בדיני המס בשנות המס 2018 עד 2020, אם תודיע למנהל רשות המסים ולמנהל רשות מקרקעי ישראל, לא יאוחר מיום 10 בינואר 2018, כי החליטה ש-65% מהתשלומים שעל רשות מקרקעי ישראל לשלם לקק"ל או למי מטעמה בשנת 2018 יועברו לתקציב המדינה. עוד מוצע כי הסכום שתעביר רשות מקרקעי ישראל למדינה יהיה הוצאה מותנית בהכנסה והוא ישמש לפרויקטים לאומיים שנקבעו בחוק תקציב שנתי."

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הציג את ההצעה: "למה זה שגר באופקים או בשדרות או בשלומי צריך לשלם מס הכנסה וקק"ל לא? אני הייתי בטוח שעד שאני אגיע לרגע הזה יבקשו ממני למשוך כי יגיעו להסכם בין הממשלה לקק"ל.  העמדה של חברי הועדה הייתה שבכל מקרה צריך חוק שלא יפלה את קק"ל לרעה אבל שגם לא יפלה אותה לטובה. אנחנו לא מדינה בהקמה. לפני שבעים שנה אני מבין, לפני שישים שנה אני גם מבין, אבל היום? אם זה בגלל התרומה שלהם למדינה, אני סבור שמי שגר בערבה, בגבול הצפון או ביישובי הגדר תורם למדינה לא פחות."

ח"כ אחמד טיבי: "משך כל הישיבות שהיו בוועדת הכספים התנהגו נציגי קק"ל כאילו העולם כולו צריך לשרת אותם כאשר גם הממשלה, גם רשות המסים, צריכה לכרוע ברך בפני האדונים האלה. העמדה שלנו ברשימה המשותפת הייתה עמדה שונה, שזה גוף אנכרוניסטי, גוף שמנשל, את האזרחים הערבים מהקרקעות שלהם, נישל, והפקיע קרקעות. חלק רב מהקרקעות של קק"ל הן במקור קרקעות שהופקעו מהאזרחים הערבים. יתרה מזאת, אני רוצה להזכיר לכם שפורסם בזמנו על שהממשלה העבירה לקק"ל אדמות ביישובים של הצפון כדי לא לאפשר ליישובים הערבים להתרחב. לא מדובר על תושבי ניו זילנד, אלא על מדינה שפועלת נגד האזרחים שלה, נגד ישובים ערבים, שהדבר הטבעי שלהם אחרי המחנק, שהם יתרחבו לפחות גידול טבעי. ואז נכנסו לתמונה קק"ל שהשתלטו על הקרקעות האלה בהסכמת הממשלה."

ח"כ איימן עודה: "יש לי התנגדות היסטורית בכל הרמות לעצם הקמת המוסד הזה, לעצם ההתנהלות שלו מאז שנוסד עד עצם היום הזה. אבל בשנת 2017 מי צריך עוד מוסד כזה במדינה? מהמקום הכי אזרחי, יש מדינה, יש אזרחים, מי צריך עוד גוף לאומי שמאגד, שמשתלט על כל כך הרבה אדמות מהמדינה? יש משהו שהוא ייחודי במדינה הזו, ואין לו אח ורע בכל העולם. אני לא רואה מדינה אחת שמקדמת זכויות לאומיות לקבוצת הרוב. תתנהלו כמו מדינה נורמלית, תתנהגו כמו רוב. לא צריך לעגן עוד זכות לאומית לקבוצת הרוב. במדינה מתוקנת זה מספיק דומיננטי שאתה 80% מכלל האזרחים. אם מחפשים דמוקרטיה אמיתית אז זה זכויות קולקטיביות למיעוט ולא לקבוצת הרוב."

ח"כ חיים ילין: "המדינה הזאת לא הייתה קמה בלי המוסדות הציוניים, ביניהם קק"ל. זאת הגדולה. עכשיו, כן, הגיע הזמן לשקיפות, ביקורת, מאזנים, רואי חשבון, מיסוי כראוי. הכול נכון. עכשיו קק"ל תנוהל בצורה אחרת לגמרי. זאת מטרת החוק. מטרת החוק מצד אחד היא למסות את קק"ל בצורה הוגנת כמו שצריך להיות כל ארגון במדינת ישראל, ומצד שני – שקיפות מלאה וחלוקה צודקת של קק"ל."

ח"כ מיקי לוי: "אחרי 70 שנה, באמת הגיע הזמן להסדיר את כל נושא הקרן הקיימת, אלא שההסדרה תיכף שאני אעמוד עליה, הייתה לטעמי הסדרה חלקית בלבד. עדיין בתקופתנו באוצר לפני כחמש שנים הובלנו מהלך להסדיר את נושא קרן הקיימת, להפוך את הקופסה השחורה באמת לקופסה כחולה, כפי שאנחנו רגילים לראות לאורך כל שנות ילדותינו. לא ייתכן שקרן קיימת, מהסדר שהוא טרום הקמת המדינה, לא תשלם מסים, לא תסדיר את חובותיה למדינה. מספיק, המדינה כבר קיימת 70 שנה, ואם המוסד הזה נכנסים לו רווחים, יתכבד ויעשה דוחות כספיים וישלם מסים בהתאם. וכן אני תמכתי בהסדרה הזאת לאורך כל הדרך כדי להסדיר את כל נושא הקרן הקיימת."

בקריאה שלישית תמכו 95 והתנגדו 12.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*