כל הפוסטים של דניאל גלילי

שנת הלימודים תשע"ט בחינוך המיוחד: 267,086 תלמידים – גידול של פי 3 ביחס לחינוך הרגיל

ועדת החינוך קיימה ב-14 לאוגוסט ישיבת היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ט בחינוך המיוחד בהשתתפות שר החינוך ומנכ"ל המשרד.

בישיבה הציג מנכ"ל המשרד שמואל אבואב, מספרים ונתונים הנוגעים לפתיחת שנה"ל בחינוך המיוחד: גידול מספר התלמידים במסגרות החינוך המיוחד לשנת תשע"ט 4.8%, בעוד הגידול במספר התלמידים בחינוך הרגיל הוא 1.7%. 267,086  מספר התלמידים בשנת תע"ט.

כמו כן, נאמר בדיון כי 500 כיתות חדשות ייפתחו במוסדות החינוך המיוחד ומשרד החינוך יקציב 46 מיליון ₪ עבור הנגשה פדגוגיות. "גם ילדים מהחינוך המיוחד זכאים לטיולים ולפעילות חברתית – התכנית החדשה תיתן להם לראשונה את האפשרות לכך" אמר מנכ"ל המשרד.

ח"כ יוסי יונה אמר בדיון: "אנו מדברים על שווין הזדמנויות אך הוא אינו קיים – יש קורלציה ברורה בין מקום מגוריו של התלמיד לרמתו והתפתחותו. עתה היינו עדים לתחקיר עיתון דה מרקר שהמשרד הקצה כיתות תגבור דווקא לבתי ספר מבוססים, ובכמה יישובים מוחלשים לא הוקצו כיתות כלל. בנוסף, יש לשים סוף לתופעת מורי הקבלן – זהו ביזיון וזה פוגע ביותר ברמת היחס של התלמיד למורה ולמערכת".

ח"כ מוטי יוגב: "שיתוף הפעולה עם משרד החינוך מוכיח שמביא שינויים לטובה ואני מברך על המצב שככה הוא. מבדיקה אישית ומעקב צמוד אני יכול להצביע שבדרום יש פער גדול של חוסר הכשרה למקצועות הפרא רפואיים – לדוגמא, באוניברסיטת הנגב לא מוכנים ללמד את המקצועות הללו וכן אין התמחות בכלל לזה בסורקה. הסיוע זה – קלינאות תקשורת וכדו', הוא חיוני לילדים שזה חסר להם". ח"כ יוגב הוסיף עוד כי מעמד המורה בשחיקה ואלו עוזבים כי שכרם אינו מספק ויש לתת להם עוד.

חה"כ מירב בן ארי: "יו"ר הוועדה מרגי מגויס לטובת משרד החינוך כי הוא רואה שיש שיתוף פעולה ועבודה טובה איתם. לצערי הרב, במשך השנה בוועדת החינוך אנו עדים שיש חברי כנסת שמשתלחים בנציגי המשרד בצורה לא מכובדת. צר לי ששוב ושוב אין בדיונים כאלו נציגים של ארגון המורים – איפה הם??". ח"כ בן ארי אמרה בדיון שהנושא של התערבות המורים בבתי הספר הוא חשוב ביותר, "צריך וחשוב מאוד שיבדילו בין התערבות שהיא פסולה לעומת מעורבות שהיא חיובית".

חה"כ יעל כהן-פארן: "על משרד החינוך להסתכל ולראות איך בונים את התקציב באופן שירדו במספר התלמידים בכל כיתה ולפחות בכיתות א' וב' שצריך להיות שם מקסימום עד 25 תלמידים. בנוסף, המשרד צריך לשפר את תחום פניות הציבור ולהילחם לטובת תלמידים שבסביבת בית ספרם יש מפגע סביבתי ובריאותי".

יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים אמרה בדיון "יש בעיה קשה שגורמת לעזיבת מנהלים ועובדי הוראה בגלל מעורבות של ההורים – התערבות מוגזמת שמנסה להכתיב מי יהיה המנהל ומי יהיה המורה". בן דוד שיבחה את השינויים שביצע המשרד בשנה האחרונה ואמרה כי בעבר עבודת המנהל הייתה יותר טפסולגיה ופחות פדגוגיה אך היום זה התהפך.

ליאל מלכביץ', יו"ר מועצת התלמידים החדשה אמרה בדיון: "חרטנו על דגלנו לקדם את ערך השוויון והמעורבות בתוך הקהילה. הכוח שלנו כתלמידים הוא לשנות את המערכת ולגרום לכך שדברים ישתנו. הצבנו מספר מטרות דוגמת האלימות במערכת החינוך והחלת שיח מכיל ומכבד בין התלמידים.

תמר יעל, קהילת חוש"ן: "אנו מתחילים שנת לימודים נוספת בלי כל התייחסות לקהילה הגאה. אין חוזר מנכ"ל לשילוב להט"בים בבתי הספר והרבה מורים חסרי כלים להתמודד בהלהטופביה שקיימת במסדרונות בתי הספר".

שר החינוך ח"כ נפתלי בנט, אמר בתום הישיבה: "בעוד שבועיים וחצי, בני דוד עולה לכיתה א' ואני ניגש יחד אתו בביטחון רב במערכת החינוך ובידיעה שיש מורים מצוינים ונהדרים. גאה לעמוד בראש מערכות שהיא מקור התקווה לחברה הישראלית. פותחים היום טלוויזיה ונקלעים לתככים ופילוגים – מערכת החינוך היא ממלכתית ומקבלת באותה אהבה ואותה אמונה את כל המגזרים, לא מסווגים ילדים לא לפי אמונותיהם, מקום מגוריהם, נטיותיהם ולא לפי מספר היחידות במתמטיקה. אנו חותרים למצוינות אבל המשימה שלנו היא להביא לידי ביטוי את כל הנשמות המופלאות שבמערכת החינוך".

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי סיכם את הדיון בדברי ברכה לשר החינוך, המנכ"ל וצוות המשרד ואמר כי "הוא והוועדה לא יוצאים לחופש והם ינהלו מעקב צמוד ויפקחו כיצד יכנסו כל השינויים הברוכים בפועל".

אושר סופית: העברת שטחים מירושלים לגורם שלטוני זר תדרוש רוב של 80 ח"כים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2) של ח"כ שולי מועלם רפאלי וקבוצת חברי כנסת.

בהצעת החוק תמכו 64 חברי כנסת ו- 52 חברי כנסת התנגדו.

יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט ח"כ ניסן סלומינסקי הציג את הצעת החוק ואמר כי היא עוסקת בשלושה עניינים; החוק אוסר כל העברת סמכויות שלטוניות לתחום עיריית ירושלים ומשוריין ב 80 חברי כנסת. את חוק יהיה ניתן לשנות ב 61. הצעת החוק מבטלת את סעיף חוק היסוד שקיים האומר שאסור לשנות את התחום המוניציפלי של העיר; במידה וירצו להוציא מהתחום המוניציפלי חלקים ולהקים כרשות נפרדת – זה אפשרי אבל על אותם חלקים תכול הריבונות הישראלית וההגנה של הדרישה ל 81 ח"כים וכן להפך.

מאחר ואנחנו עדין מתלבטים בנושא המוניציפלי של ירושלים החלטנו לוותר על סעיף, הכוונה לא למחוק את הסעיף הקיים המגן על ירושלים אבל השינוי יוכל להיעשות ברוב של 61 ולא ברוב של 80.

ח"כ עיסאווי פריג' אין פתרון מדיני בלי שמזרח ירושלים תהיה פלסטינית. כל הדברים האחרים לא יעזרו. מכבסת המילים בעניים ירושלים לא עוברת. בירושלם חיים 40% אזרחים פלסטינים בשכונות היסטריות.

ח"כ דב חנין מהו השם הנכון לחוק; חוק מניעת השלום, בלי הסדר בירושלים לא יהיה שלום. ירושלים המערבית בירת ישראל והמזרחית צריכה להיות בירת המדינה הפלסטינית העצמאית שצריכה לקום לצד מדינת ישראל. להפוך את ירושלים לעיר של שלום זה שירושלים המזרחית תהיה בירת המדינה הפלסטינית. אי הליכה בדרך השלום היא הליכה בדרך של מלחמה. משמעות החוק היא דם שיישפך. השם השני, חוק ביטול הרוב במדינת ישראל. גם אן יהיה 61 חברי כנסת או 70 שירצו לתמוך בהסכם שלום בירושלים הם לא יוכלו לקדם אותו. המיעוט יכפה את דעתו על החברה הישראלית. חלוקת ירושלים היא לא רק הדרך החכמה היא גם הדרך היהודית.

ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג ערב מאוד דרמטי לראשונה אנחנו רואים סדק בחומת הקואליציה. דרמה משמעותית. הסדק הולך ונפער. מקודמים חוקים שכלל לא עוזרים לאזרח ורק בגלל שאחד מוביל את הקואליציה זו נפתלי בנט. אין בין הפלסטינים הגרים בכפרים לירושלים כמעט כלום.

ח"כ עופר שלח שמו הראוי חוק הפחדנים. לא מבטא דבר מעבר לחוסר אמונה ולפחד. לא מספיק שהחלטה תעבור במשאל עם. במקביל יש המקדמים חקיקה כך שהשכונות שמעטים יודעים היכן הם יהפכו ללא ירושלים. אתם אחראית למציאות ולא עושים דבר. אתם מעלים דברים שסותרים אחד את השני. בכל הסכם ירושלים תהיה בריבונות ישראלית אבל לא ניתן שתושבי שועפט ייקבעו את גורלנו.

ח"כ מוסי רז הממשלה מוכרת את האינטרסים של אזרחי ישראל, את האינטרס להגיע להסכם שלום בצורה דמוקרטית. זהו חוק רשלני. ירושלים זה שתי הערים שאני הכי אוהב בעולם. אף אחד מהגורמים הוא לא גורם זר ולכן אי אפשר להגיד שהעברה אליהם היא העברה לגורם זר. אתם אומרים ש -61 ח"כים בדור הזה יותר חכמים מ – 80 חברי כנסת בעתיד. במרחק קטן מפה יושבים אנשים כמעט ללא זכויות – מה יצא לנו מזה? לא ניתן לקרוא לישראל דמוקרטיה אם החוק הזה עובר.

ח"כ יעל כהן פארן אנחנו רואים לאחרונה איך אתם עושים; חוקק לי ואחוקק לך, שמור לי ואשמור לך. ירושלים בירת ישראל על כך אין עוררין אבל מי היא ירושלים? הכפרים שממזרח לירושלים לא היו מעולם חלק מירושלים. חלק מהם אפילו נמצאים מאחורי גדר ההפרדה. בכפרים ובשכונות יש הפקרה, ביטוי לכישלון בניהול הסכסוך בלשונכם. בכפר עקב מגדלים של 30 קומות שוודאי נבנו ללא תכנון וללא תקנים אזור שאף אחד לא נכנס אליו. מה הפלא שמהמקום הזה המופקר יוצאים מחבלים?

ח"כ נחמן שי החוק הזה הוא חוק מזיק להפיל את הכול על ירושלים רק ממקד את הכל בעיר. כשירושלים בוערת הכל בוער. תניחו לעיר. ירושלים היא עיר חצויה, מקרו של השבטים במדינת ישראל. הכל מרוכז במין עיסה גדולה. במקום לחזק את העיר במקום להציל את ירושלים ולחזק את הרוב היהודי בעיר אתם מנסים להמציא משהו שלא הומצא. את השטח נשאיר אבל בתוכו נתחכם, נשאיר את התושבים ונקים עבורם רשות מקומית שלא ברורה זה מזכיר את מה שעשו בדרום אפריקה. ככה לא בונים חומה ככה לא בונים עיר ככה בונים קטסטרופה.

ח"כ אילן גילאון קרדומאים חישוקאים לוקחים מונחים היקרים לכולנו כדי לכתוש אותם כדי לזרוע פירוד. במקום להעלות את ירושלים לראש שמחתנו אנחנו מעדיפים את השימוש הצר. יש מי שמשתמש בירושלים כמו כדור. חומת מקסיקו תבנה לפני שהשגרירות תעבור האמריקאית לירושלים. המטרה היא לזרוע משטמה. מקום שהוא קדוש – הוא לא קדוש רק לנו. עד שלא נבין שהחוויה הלאומית תחול על העם הפלסטינאי לא תהיה לנו חוויה לאומית. במקום לעשות בירושלים עיר של חיים אנחנו ממשיכים לזרוע פירוד. הפיתרון היחיד הוא בהעברת שתי שגרירות של ארה"ב אחת בישראל ואחת בפלסטין.

ח"כ תמר זנדברג בכנסת הקודמת עבר חוק הקובע משאל עם על ירושלים, עכשיו החוק הזה ואחר כך החוק הקובע חלוקת ירושלים אבל בצורה כזו שלא התושבים לא יקבלו שירותים מוניציפליים. פתאום שמו לב שחוק 80 החכים יקשה על חוק הוצאת השכונות מהשטח המוניציפלי של ירושלים, שוד ושבר. זה נראה לכם רציני, זה חוק יסוד, זו הבירה שלנו?! זה מקרה קיצון שאפשר לקרוא לו סינדרום ירושלים.

ח"כ מיכל רוזין המיתוס של ירושלים מאוחדת כאשר 37% מתוכם פלסטינים, חלקם מאחורי הגדר, התקציב המוקדש עבורם פחות מעשרה אחוז מתקציב העירייה. באותו זמן בו מקודמת הצעת החוק שאי אפשר לשנות את גבולות ירושלים, מקדמת הקואליציה את הוצאת השכונות מתחום המוניציפלי של ירושלים. זה מסתדר כמו האשליה של ירושלים מאוחדת. במשך חמישים שנה לא פעלו לאיחוד העיר כי ידעו שהשטחים הללו הם בתפיסה ועליהם יהיה משא ומתן אחרת איך מסביר שר החינוך שתכנית הלימודים היא של הרשות הפלסטינית? זה ישראבלוף. גם העיר המזרחית היא בירת ישראל אז איך שולי מועלם מקדמת הצעת חוק להוצאת השכונות מתחומה של ירושלים? יש פה אשליה שממשיכים למכור לציבור והיא מסוכנת למדינת ישראל.

ח"כ יוסי יונה לנוכח הסתירות נראה שיד ימין אינה יודעת מה שמאל עושה. ירושלים היא בירתנו ואין לנו עיר בירה אחרת. אתם רוצים להעביר חקיקה מלאה בחורים. לו היינו רוצים להחריג את השכונות הערביות הייתי מאשימים אותנו בחלוקת ירושלים ובשמאלנות.

ח"כ עמיר פרץ בכל פעם שעולה הדיון סביב ירושלים, אני לא יודע אם היא נהנית. למה אנחנו מנסים לייצר מצג שווא של ירושלים? האם כשאמרת אם אשכח ירושלים חשבת על ג'באל מוכאבר?

ח"כ אילת נחמיאס ורבין רוצה להחזיר אתכם 29 שנה אחורה, שרתתי בצבא וליבי היה דופק. ירושלים של מטה לא של מעלה, ירושלים שלי. היא לא זקוקה למאמצים המאולצים של הקואליציה להסביר מה היא עיר בירתנו. במקום להביא תמריצים ומפעילים, למנוע הוצאת 165 יחידות ממשלתיות מירושלים, אתם מביאים חוקים מניפולטיביים .

ח"כ חיים ילין כילד תמיד התפללתי להגיע לירושלים.

ח"כ מיקי לוי אל תלמדו אותי מה היא האהבה לירושלים, אני מכיר אותה טוב יותר מאתכם. אל תקחו עליה בעלות. החוק הזה אין בו כלום ולא יהיה בו כלום כי הוא חוק של רוח וצלצולים. כבר קבענו אץ חוק משאל העם כי הבנו את המשקל שלירושלים. מה ההיגיון בחוק שמגביל ויתור ב 80 חברי כנסת וניתן לבטל אותו ב 61 לפי איזה מבחן לוגי חשבתם את זה?

ח"כ חיליק בר מברך אתכם על כך שגיליתם שכפר עקב הוא לא ירושלים. יש לכם בליכוד תפקיד היסטורי; לצעוק מה לעשות, להאשים את השמאל ובסוף לעשות את כל מה שאתם מאשימים.

השר אופיר אקוניס ברק התחייב לשלמות ירושלים, ואז מכר את הגולן. אחר כך אותו אדם שהתחייב לשלמות ירושלים נתן לערפאת שליטה באגן הקדוש. לכן נדרש הרוב המסיבי כדי להבטיח שדבר כזה שכבר קרה לא יקרה. אנחנו לא ממציאים.

יצחק רבין אמר כאשר נשאל על ידי תלמיד לגבי חלוקת ירושלים אל מול תהליך השלום, אם יאלצו אותי לבחור בין תהליך השלום לירושלים המאוחדת – אני בוחר בירושלים המאוחדת.

השר נפתלי בנט החוק הזה הוא לא חוק תיאורטי אלא מעשי מאוד. כבר ניסו לחלק את ירושלים. אתם יודעים יפה שלא מדובר על קלנדיה אלא על חלוקת האגן הקדוש והעיר העתיקה. הנוסחה לא רק של ברק אלא גם של הנוכחים כאן. כך אמרו בוז'י ושלי ירושלים על שכונותיה היהודיות היא של ישראל אבל העיר העתיקה והאגן הקדוש יונהג בה מעמד מיוחד. וכך אמר גם לפיד. הם מדברים על חלוקת ירושלים. התפיסה שלנו ברורה, אין זו מסמכותו של שום יהודי אין זה מסמכותו של העם היהודי לוותר על איזה שהוא חלק בארץ.

בהצעת החוק מוצע לקבוע כי אין לשנות את הוראות סעיף 6 לחוק-היסוד, שעניינו איסור על העברת סמכויות של תחום ירושלים לגורם זר, אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של 80 חברי הכנסת; עוד מוצע כי שינוי הוראות סעיף הנוקשות ייעשה רק בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של 61 חברי הכנסת; בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 5 העוסק בתחום עיריית ירושלים ולכלול בסעיף 6 הגדרה המתייחסת לתחום עיריית ירושלים רק לעניין העברת סמכויות לגוף זר, כשטח שהוא חלק מתחום עיריית ירושלים ביום כניסת התיקון המוצע לתוקף.

בדברי ההסבר נכתב: "ירושלים היא עיר בעלת מעמד מיוחד ומשמעות היסטורית לעם היהודי ובירתו הנצחית. ירושלים כבירת העם היהודי היא מחויבות של דורות. אין עם אחר בעולם שיש לו קשר, בעל ממד של נצח, כה ממושך לעיר הבירה שלו. כ-3000 שנים לאחר שקבע דוד המלך את ירושלים כבירתו של העם היהודי חוללו כיסופי הדורות לירושלים את הנס ההיסטורי שאין לו אח ורע במולדת העמים.

כשיש סימנים המבקשים לערער על מוסכמות יסוד אלה שבבסיס קיומנו הלאומי, על הכנסת לעשות מעשה שימנע כל פגיעה בבירת ישראל. בהתאם לכך, מוצע במסגרת הצעת החוק לקבוע כי כל שינוי בשטח תחומה של ירושלים ושינוי בהוראה האוסרת על העברת סמכות המתייחסת לירושלים לגורם זר, תחייב רוב מיוחס של שמונים חברי הכנסת. כמו כן, מוצע כי גם שינויה של הוראת השריון האמורה תחייב רוב דומה – שמונים חברי הכנסת.

לתיקון חוק זה גם תכלית ביטחונית שהרי נסיגת צה"ל מלבנון ותכנית ההינתקות מרצועת עזה הוכיחו כי למקום שממנו ישראל נסוגה נכנסים גורמי טרור שמאיימים על ביטחונם של תושבי ישראל. אפשרות כזאת יש למנוע בעיר שחוברה לה יחדיו. מטרתו של התיקון לחוק הוא לבצר את אחדותה של ירושלים, להבטיח את עתידה ולשמור על ביטחון תושביה."

חוק מימון הפריימריז אושר סופית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 24), התשע"ח-2018, של ח"כ דוד אמסלם. הצעת החוק שדרשה רוב מיוחד של 61 ח"כים זכתה לרוב של 62 תומכים לעומת 52 מתנגדים.

מוצע לקבוע הסדר שיציע למועמדים בבחירות המקדימות לתפקיד חבר הכנסת מקורות מימון ממלכתיים למימון הוצאותיהם, כאשר מועמדים שהם נבחרי ציבור המכהנים בממשלה או בכנסת יזכו למימון מאוצר המדינה של הוצאותיהם, אך לא יורשו עוד לגייס תרומות או לקבל הלוואות כלשהן למימון הוצאות.

הסדר המימון שנקבע בחוק יחול רק אם חלו 3 תנאים: א. במפלגה חברים לפחות 5000 חברים. ב. שבבחירות המקדימות האמורות בוחרים רוב חברי המפלגה, (להוציא, לדוגמה, בחירות במחוז מסוים, אלא אם כן הבחירות במחוזות יתקיימו באותו יום בכל המחוזות). ג. שהפריימריז מתקיימים בסמוך לבחירות לכנסת – חצי שנה לפני הבחירות או מעת פיזור הכנסת. אם לא יתקיים אחד מהתנאים, הסדר המימון לא יחול.

במהלך הדיונים בהצעה בוועדת הפנים הוחלט לפצל מההצעה את הסעיף שמעניק מימון שך 50,000 ₪ למפלגה שלא מתקיימים בה פריימריז.

בדברי ההסבר נכתב: "מערכות הפריימריז הרבות שנערכו בישראל מלמדות כי לצד היתרונות הרבים הנובעים משיטה זו, השיטה סובלת גם מליקויים ומכשולים רבים.  אחת הביקורות הנוקבות ביותר הנוגעות לקיום שיטת הפריימריז, נוגעת להיבטים הכספיים של הפריימריז, לרבות מימון, קבלת תרומות והגבלת הוצאות.

שיטת הפריימריז כרוכה בהוצאות רבות על מועמדים המבקשים להתמודד בבחירות אלו ולכן, שיטת זו מעניקה יתרון למועמדים בעלי אמצעים. מועמד אשר רוצה להתמודד בפריימריז, יצטרך להשקיע בכך עשרות ואף מאות אלפי שקלים. בהיעדר מימון ציבורי להתמודדויות פנים-מפלגתיות, הדבר מעניק יתרון למועמדים אמידים או לכאלה שיש ביכולתם לגייס כספים רבים, ובכך מונע ממועמדים שידם אינם משגת, להתמודד בבחירות אלו.

כמו כן, לפי שיטה זו, מועמדים רשאים לגייס תרומות, תחת ההגבלות המפורטות בחוק. ואולם, תלות של מועמדים בבעלי הון לשם קבלת תרומות יוצרת קשר לקוי בין בעל ההון לבין נבחר הציבור אשר קיבל ממנו תרומה נדיבה במהלך מסע הבחירות, ולכן עלול לחוש כלפיו מידת מה של מחויבות לאחר היבחרותו. חוק זה מטרתו להתמודד עם הקשיים המפורטים ולקבוע מנגנונים שונים להתמודדות עם קשיים אלו."

יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם הציג את ההצעה ואמר: "ח"כ לא אמור לקבל תרומה מאף אחד, מבחינתי זה שוחד. חלק מהתורמים תורמים לכל המפלגות בבחינת שלח לחמך, זו מן השקעה כזו. זה הדבר כמעט הכי מושחת שקורה במדינה ועוד בחסות החוק. אם אתה מקבל כסף, לא סיגר, כסף, כדי שאתה תיבחר לג'וב. אני לא מצליח להבין בהיגיון שלי איך יכול להיות שזה הגיוני? איך יכול להיות דבר כזה בכלל חוקי?

בכלל אני חושב, שמישהו עושה לך טובה מהסוג הזה, אתה לא יכול להגיד: רבותי, אני, זה לא עובד עלי, שטויות. אם הוא יבוא ויבקש ממני משהו אני אגיד לו: עזוב, לא. אנחנו בני אדם. בדרך-כלל בני אדם הם לא כפויי טובה. בסופו של דבר אני מניח שגם בן אדם הגון ימשוך את עצמו כמעט עד קצה הגבולות שהוא מסוגל, על-מנת להיענות לאותה בקשה של אותו אחד שעשה לו טובה. לכן אני חושב שהדבר הזה היום הוא מזעזע. זה באמת מצב של דגל שחור מתנוסס על המצב היום.

פריימריז זו השיטה הכי פחות גרועה בנתונים הקיימים. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעה שבאה לנקות את הפוליטיקה הישראלית לפחות מקצת שחיתות"

ח"כ יאיר לפיד היה ראשון המתנגדים: "חבר הכנסת אמסלם, אני רוצה קודם דווקא לברך אותך על הכנות מפני שאתה עמדת פה ואמרת לפרוטוקול, שאתה וחבריך נבחרתם לכנסת ישראל בשיטה שהיא על פי עדותך מושחתת לגמרי, השתמשת בביטוי: שמתנוסס מעליה דגל שחור. בעצם עמדת פה ופירטת לנו, שכל האגף הזה שאתה משתייך אליו נבחר באופן מושחת. ואת התוצאות אנחנו רואים. כי זה מה שקורה כשכולם נבחרים בשיטה מושחתת, אי אפשר להיות מופתעים אחר כך כשהשחיתות ממשיכה לתוך הקדנציה.

הפתרון לשיטה המושחתת הזאת היא, שעכשיו מבקשים שייקחו מכל אזרח ישראלי כסף כדי לתת לכל חבר כנסת בליכוד 300,000 שקל – וזה לא משנה אם הצבעת בשביל הליכוד, לא הצבעת בשביל הליכוד.ונניח שניתן את ה-300,000 שקל. למה הם ילכו? הם ילכו למשהו אחר ממה שהם הולכים היום? גם אז הם ילכו למפקדי ארגזים וגם אז הם ילכו לקבלני קולות וגם אז הם ילכו לכל הרעות החולות הנוכחיות של השיטה המושחתת הזאת."

ח"כ מיקי רוזנטל: "פריימריז זו שיטה בעייתית אבל היא ודאי יותר טובה מהשיטה שחבר הכנסת לפיד יושב עם עצמו, מחליט על המדיניות שלו, מחליט מי הח"כים שלו, ומחליט אנחנו לא יודעים מה. איזונים ובלמים בדמוקרטיה הם דבר חשוב מאוד ובוחרים הם אנשים שאתה לא יודע מי הם בכלל אבל הם משפיעים על מי נבחר ועל הדרך של המפלגה, וכך ראוי. וזה לא אומר שאין פגמים, יש פגמים. אבל השיטה הזאת שיאיר לפיד יושב עם עצמו ומתייעץ עם איזה בעל הון אחד או עם חבר עיתונאי אחר או בעל עיתון אחר, היא גרועה שבעתיים. צבוע. הפרדה בין הון ושלטון או בין הפרלמנטר לבין התורם שלו, מבורך בעניין. הדרך הייתה מאוד בעייתית. יש תחושה של גילדה, של ח"כים? כי החוק הזה בסופו של דבר מקבע את אלה שנמצאים, ומקשה, כי הם מצליחים להחזיר את מה שהמדינה נותנת להם לעומת אלה שהם מתמודדים חדשים והם צריכים להחזיר. יש גם עניין של ניגוד עניינים, אני חושב שקבוצה של אנשים, גם לא חברי כנסת, צריכה לדון בעניינה שלה."

ח"כ דב חנין: "ח"כ אמסלם צודק כשהוא אומר שהמערכת הקיימת של התרמה בפריימריז היא מושחתת. אי אפשר להמשיך עם ההתנהלות הזאת. אבל הפתרון שמוצע הוא פשוט לא נכון. אנחנו צריכים להוציא את הכסף הגדול מהפוליטיקה, ולא להכניס אותו לפוליטיקה דרך הקופה הציבורית. מפלגות שרוצות לקדם פריימריז צריכות לדאוג לפרסום אחיד ושוויוני לכל אחד ואחת מהמתמודדים.  במקום זה, החוק הזה רק יחריף את הבעיה, ויתמרץ עוד כסף פרטי להיכנס לתחום הזה. אנחנו נגיע לפוליטיקה של יותר כסף, ופחות עקרונות. יותר כסף, ופחות שוויון."

ח"כ עופר שלח: "נדמה לי שמי שמבין אותם באופן אינטואיטיבי לגמרי זה הציבור במדינת ישראל. אנחנו רואים את התגובה, אנחנו רואים איך החוק הזה שמצטרף – הוא לא עומד לבדו, הוא עומד עם סדרה של חוקים שהקואליציה מביאה בפני הבית הזה – הוא פשוט פועל להשפלת תדמיתו של הבית הזה בעיני האנשים שמתבוננים בו מבחוץ. האנשים ששלחו אותנו לכאן, כדי לטפל בדברים שמטרידים אותם, כדי להקדיש את הכסף של מדינת ישראל, הכסף של המסים שלהם, לדברים שחשובים להם, ולא כדי שפעם אחרי פעם נעלה לכאן ונתגושש על חוקים שכל מטרתם להיטיב עם האנשים שיושבים בבית הזה."

ח"כ סתיו שפיר: "כבר תקופה ארוכה שהממשלה הזאת מביאה לשולחן הכנסת שורה של חוקים שכל המשמעות שלהם היא לדאוג לפוליטיקאים שיושבים בממשלה הזאת. אפס דאגה לאזרחי ישראל. אף אחד מהחוקים שנמצאים כאן לא יוסיף שקל למשכורת של אזרחי ישראל, לא יסייע בפסיק לביטחון האישי שלהם. כלום, אך ורק לביטחונה של הקואליציה. ואפילו החוק הזה, חוק שבבסיס שלו היה אפשר בזמנים רגילים לחשוב שיש לו רציונל נכון, להפריד את הפוליטיקאים מהכסף, אפילו זה נעשה היום אך ורק כדי לדאוג לקואליציה הזאת לקראת הפריימריז. והאמת היא שבאמת את הקואליציה, את ממשלת נתניהו, צריך לנתק מכסף. אנחנו רואים מה כסף עושה לראש הממשלה."

השר יריב לוין סיכם בשם הממשלה: "יש דמוקרטיות מפוארות שבהם יש בעלי הון, הם מממנים את המפלגות או המועמדים, ואותם נבחרים משרתים את אותם בעלי הון. אוי לנו אם נהיה במקום הזה. לכן בצדק העדיפו לנטרל את ההשפעה הזו של בעלי ההון על פני מי שאין לו. זו הייתה ההחלטה הצודקת שקיבלו פה ויש לזה מחיר. מכיוון שהפריימריז היא התפתחות מאוחרת נוצר מצב שבה מצד אחד המדינה מוציאה 400 מיליון ₪ בשנה כדי למממן את המפלגות אבל מחצית מחברי הכנסת כאן צריכים ללכת לאסוף תרומות וחייבים לבעל ההון את הכיסא שהם יושבים עליו. איזה אבסורד. כשמחצית מיושבי הבית הזה מכלים את זמנם בכל מיני אירועים בחו"ל כדי לחזר על הפתחים איך זה נראה?

לגבי מפלגת יש עתיד, כמה כסף מפלגת יש עתיד משכה מהקופה הציבורית מאז כניסתה לכנסת שזה לא כל כך מזמן? למעלה ממאה מיליון שקל בחמש שנים. נשאלת השאלה למה לא הצעתם עד היום להוריד את מימון המפלגות? למה לא התנגדתם כשרצו להעלות את מימון המפלגות? דו"ח מבקר המדינה מ2016 קבע שחוביתיה של יש עתיד והחריגה שלה מההוצאות המותרות היא הגבוה ביותר מכל סיעות הכנסת, ואתם מטיפים לנו מוסר."

אושר סופית: איסור על גביית דמי כניסה לאתר ההנצחה

ליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון מס' 15), התשע"ח-2017.

מוצע לערוך מספר תיקונים הנוגעים לאתרי ההנצחה. ביו היתר, מוצע כי את הרכבה של המועצה להנצחה יקבע שר הביטחון וכי המועצה תוכל ליזום בעצמה הכרזה על הקמת אתר הנצחה. בנוסף, מוצע להבהיר כי האחריות לאחזקת אתרי הנצחה ממלכתיים וחייליים מוטלת על המדינה באמצעות משרד הביטחון, אך משרד הביטחון יוכל לתת לרשויות מקומיות ולתאגידים ללא מטרת רווח היתרים לאחזקתם. משרד הביטחון יעביר מדי שנה תקציב למפעילי אתרים אלו. עוד מוצע לקבוע כי ככלל לא ייגבו דמי כניסה לאתר ההנצחה, ואולם שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין גביית תשלום בעד פעילות נוספת באתר.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהתאם להסדר הקיים בחוק, השר להגנת הסביבה רשאי, לפי הצעת הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ולאחר התייעצות עם שר האוצר, לקבוע אגרות כניסה לשטח גן לאומי או שמורת טבע ולשירותים הניתנים בהם.

מוצע לקבוע הסדר דומה גם לגבי אתרי הנצחה, ואולם הסדר כאמור יחול רק לגבי אתרי הנצחה אשר בשטחם מתקיימות פעילויות תרבות והעשרה מעבר להיבט ההנצחתי גרידא, הקשורות קשר בל ינותק לצביון האתר, כדוגמת מוזאונים, מופעים אורקוליים, כיתות הדרכה וכיוצא בזה. זאת משום שבהתאם למצב הקיים בחוק היום, משרד הביטחון מנוע מלממן את אותן פעילויות מורשת מתוך התקציב המוקצה לאחזקת האתר והנצחה.

בשל רגישות הנושא, התעריפים והתבחינים לפטור מדמי הכניסה ייקבעו בידי שר הביטחון לאחר התייעצות עם המועצה להנצחה או לפי יוזמתה."

40 תמכו 18 התנגדו

אושר סופית: קק"ל תשלם מיסים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קרן קיימת לישראל (תחולת דיני המס והוראת שעה), התשע"ח-2018.

מוצע לקבוע כי פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 וכן כל דין מס אחר המטיל מס על הכנסה יחולו על קרן קיימת לישראל (להלן – קק"ל) ועל תאגידים בבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קק"ל. כמו כן, מוצע כי קק"ל תוכל לבחור בהסדר שלפיו היא תהיה פטורה מהמסים הקבועים בדיני המס בשנות המס 2018 עד 2020, אם תודיע למנהל רשות המסים ולמנהל רשות מקרקעי ישראל, לא יאוחר מיום 10 בינואר 2018, כי החליטה ש-65% מהתשלומים שעל רשות מקרקעי ישראל לשלם לקק"ל או למי מטעמה בשנת 2018 יועברו לתקציב המדינה. עוד מוצע כי הסכום שתעביר רשות מקרקעי ישראל למדינה יהיה הוצאה מותנית בהכנסה והוא ישמש לפרויקטים לאומיים שנקבעו בחוק תקציב שנתי."

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הציג את ההצעה: "למה זה שגר באופקים או בשדרות או בשלומי צריך לשלם מס הכנסה וקק"ל לא? אני הייתי בטוח שעד שאני אגיע לרגע הזה יבקשו ממני למשוך כי יגיעו להסכם בין הממשלה לקק"ל.  העמדה של חברי הועדה הייתה שבכל מקרה צריך חוק שלא יפלה את קק"ל לרעה אבל שגם לא יפלה אותה לטובה. אנחנו לא מדינה בהקמה. לפני שבעים שנה אני מבין, לפני שישים שנה אני גם מבין, אבל היום? אם זה בגלל התרומה שלהם למדינה, אני סבור שמי שגר בערבה, בגבול הצפון או ביישובי הגדר תורם למדינה לא פחות."

ח"כ אחמד טיבי: "משך כל הישיבות שהיו בוועדת הכספים התנהגו נציגי קק"ל כאילו העולם כולו צריך לשרת אותם כאשר גם הממשלה, גם רשות המסים, צריכה לכרוע ברך בפני האדונים האלה. העמדה שלנו ברשימה המשותפת הייתה עמדה שונה, שזה גוף אנכרוניסטי, גוף שמנשל, את האזרחים הערבים מהקרקעות שלהם, נישל, והפקיע קרקעות. חלק רב מהקרקעות של קק"ל הן במקור קרקעות שהופקעו מהאזרחים הערבים. יתרה מזאת, אני רוצה להזכיר לכם שפורסם בזמנו על שהממשלה העבירה לקק"ל אדמות ביישובים של הצפון כדי לא לאפשר ליישובים הערבים להתרחב. לא מדובר על תושבי ניו זילנד, אלא על מדינה שפועלת נגד האזרחים שלה, נגד ישובים ערבים, שהדבר הטבעי שלהם אחרי המחנק, שהם יתרחבו לפחות גידול טבעי. ואז נכנסו לתמונה קק"ל שהשתלטו על הקרקעות האלה בהסכמת הממשלה."

ח"כ איימן עודה: "יש לי התנגדות היסטורית בכל הרמות לעצם הקמת המוסד הזה, לעצם ההתנהלות שלו מאז שנוסד עד עצם היום הזה. אבל בשנת 2017 מי צריך עוד מוסד כזה במדינה? מהמקום הכי אזרחי, יש מדינה, יש אזרחים, מי צריך עוד גוף לאומי שמאגד, שמשתלט על כל כך הרבה אדמות מהמדינה? יש משהו שהוא ייחודי במדינה הזו, ואין לו אח ורע בכל העולם. אני לא רואה מדינה אחת שמקדמת זכויות לאומיות לקבוצת הרוב. תתנהלו כמו מדינה נורמלית, תתנהגו כמו רוב. לא צריך לעגן עוד זכות לאומית לקבוצת הרוב. במדינה מתוקנת זה מספיק דומיננטי שאתה 80% מכלל האזרחים. אם מחפשים דמוקרטיה אמיתית אז זה זכויות קולקטיביות למיעוט ולא לקבוצת הרוב."

ח"כ חיים ילין: "המדינה הזאת לא הייתה קמה בלי המוסדות הציוניים, ביניהם קק"ל. זאת הגדולה. עכשיו, כן, הגיע הזמן לשקיפות, ביקורת, מאזנים, רואי חשבון, מיסוי כראוי. הכול נכון. עכשיו קק"ל תנוהל בצורה אחרת לגמרי. זאת מטרת החוק. מטרת החוק מצד אחד היא למסות את קק"ל בצורה הוגנת כמו שצריך להיות כל ארגון במדינת ישראל, ומצד שני – שקיפות מלאה וחלוקה צודקת של קק"ל."

ח"כ מיקי לוי: "אחרי 70 שנה, באמת הגיע הזמן להסדיר את כל נושא הקרן הקיימת, אלא שההסדרה תיכף שאני אעמוד עליה, הייתה לטעמי הסדרה חלקית בלבד. עדיין בתקופתנו באוצר לפני כחמש שנים הובלנו מהלך להסדיר את נושא קרן הקיימת, להפוך את הקופסה השחורה באמת לקופסה כחולה, כפי שאנחנו רגילים לראות לאורך כל שנות ילדותינו. לא ייתכן שקרן קיימת, מהסדר שהוא טרום הקמת המדינה, לא תשלם מסים, לא תסדיר את חובותיה למדינה. מספיק, המדינה כבר קיימת 70 שנה, ואם המוסד הזה נכנסים לו רווחים, יתכבד ויעשה דוחות כספיים וישלם מסים בהתאם. וכן אני תמכתי בהסדרה הזאת לאורך כל הדרך כדי להסדיר את כל נושא הקרן הקיימת."

בקריאה שלישית תמכו 95 והתנגדו 12.

אושרו המכסות לייצור ביצי מאכל בשנת 2018: 2.33 מיליארד

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה את תקנות המועצה לענף הלול, הקובעות את הכללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018, שהגיש משרד החקלאות. על פי התקנות, המכסה הארצית לשנה הבאה תעמוד על 2.33 מיליארד ביצים, זאת אל מול המכסה השנה, שעמדה על 2.25 מיליארד ביצים.

בראשית הדיון הלין יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל על כך שהתקנות הועברו לוועדה על ידי משרד החקלאות זמן קצר מאוד לפני הדיון, מה שלא אפשר הכנה מקדימה ראויה. עוד אמר כי מדובר בתופעה החוזרת על עצמה בכל שנה. לדבריו "מדובר בחוצפה וזה לא משנה מי אשם. זה זלזול בוועדה שעסוקה מעל ומעבר ואני לא מוכן לקבל את זה יותר. העובדה שאני לא יכול לזרוק את האנשים האלה (בעלי הלולים) לרחוב לא יכולה להיות לרועץ במערכת היחסים המתקיימת בינינו. אני דורש להוציא מכתב למנכ"ל משרד רה"מ ומזכ"ל הממשלה בנושא".

בעוד שהתקנות שהגיש המשרד לאישור הוועדה דיברו על גידול של 2% במכסת הייצור, שיוקצו למגדלים חדשים בלבד, במהלך הדיון החליט יו"ר הוועדה להקצות תוספת של אחוז נוסף למגדלים הקיימים, זאת בכדי לנסות ולהתמודד עם המחסור בביצים שקיים כבר היום בשוק ועתיד להתגבר לקראת חג הפסח, זאת לצד אתגרי הייבוא העולים בשל זיהומים ומחלות שהתגלו בחודשים האחרונים בתעשיית הביצים באירופה.

לאחר אישור התקנות אמר ח"כ כבל: ״התקנות האלו חשובות ביותר, כי לצערי הן מקור הפרנסה הכמעט יחידי של החקלאים לאורך הגדר בגבול לבנון. התכנון בענף הביצים קריטי ולכן הגדלנו את המכסות כדי להתמודד עם המחסור העצום שיש כיום בשוק, שלא יווצר מצב ששוב יהיה מחסור גדול בשוק״.

אושר בטרומית: איסור על הבערת פסולת

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הבערת פסולת), התשע"ז-2017 של חברת הכנסת יעל גרמן.

מוצע לקבוע איסור על הבערת פסולת או הובלת פסולת לשם הבערתה, ולקבוע כי יוטל קנס עד 75,300 שקלים חדשים לאדם שיעבור על איסור זה. כמו כן, מוצע כי במידה והעבירה נעברה על ידי תאגיד יוטל כפל הקנס האמור.

בדברי ההסבר נכתב: "מטרת הצעת החוק היא למגר את התופעה של השלכה של פסולת מסוגים שונים באופן לא מוסדר, בין היתר, על מנת לחסוך בעלויות איסוף, פינוי, שינוע והטמנה, כשלעיתים נוצרים כתוצאה מהשלכה זו מצבורי פסולת פיראטיים.

במקרים לא מעטים מצבורי פסולת אלה נשרפים, באופן מכוון או לא מכוון, תוך גרימת מפגעים סביבתיים ובריאותיים קשים. כמו כן, מעבר לסכנה ששריפות מצבורי פסולת אלה עלולות להתפשט ולגרום לשריפות רחבות היקף, הן גורמות נזקים כלכליים המתבטאים בירידת ערך הקרקעות, עלויות כיבוי ובזבוז כמויות גדולות של מים. כל זאת, נוסף על העלויות הכלכליות ארוכות הטווח הנלוות לשיעור התחלואה הגבוה בקרב תושבי היישובים הסמוכים לאתרים הבוערים."

ח"כ גרמן: "זהו צעד חשוב במאבק למניעת מפגע בריאות התושבים וזיהום האוויר הנוצר מהשריפות הפיראטיות. מדובר בתוצאה של מאבק ציבורי ארוך ועיקש משותף עם תושבי האזורים הנפגעים וראשי הרשויות באזור. נעשה הכל כדי להעביר את החקיקה בהליך מהיר ככל הניתן על-מנת לאפשר החלת האכיפה הנחוצה בהקדם האפשרי".

37 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הפנים.

אושר בטרומית: גוף ציבורי יאפשר לפרוס חובות ללא תוספת ריבית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק חובת תשלום בשוברים, התשע"ז-2016 של חבר הכנסת איתן כבל, אליה הוצמדה הצעה דומה של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס ומיכאל מלכיאלי.

מוצע לקבוע כי גוף ציבורי כפי שהוגדר בהצעה, יאפשר ליחיד המבקש לפרוס את חובו לשלם באמצעות שוברי תשלום. על עצם הפריסה לא תתווסף ריבית או אגרה.

בדברי ההסבר נכתב: "כיום, קיימים גופים ציבוריים רבים כגון חברות ממשלתיות, נותני שירותים חיוניים וכדו', אשר אינם מאפשרים תשלום חוב בשיעורין, למעט באמצעות כרטיס אשראי, בתוספת ריבית. התשלום באמצעות כרטיס אשראי בקרדיט מוסיף ריביות נוספות על הריביות הקבועות בחוק שיכולים חלק מהגופים הציבוריים לגבות על תשלום החובות.

המצב הנוכחי מהווה פגיעה חמורה ביותר באוכלוסיות המוחלשות אשר הן דווקא הנדרשות לרוב לפריסת חובותיהם. זאת משני טעמים, ראשית מדובר בהוספת סכום לתשלום החודשי אשר עלול להקשות על החייבים; ושנית מדובר באוכלוסיות אשר לעיתים קרובות ביותר אין בידיהן כלל כרטיס אשראי. במצב זה הדרישה לתשלום אך ורק באמצעות כרטיס אשראי מהווה חסם בפני אנשים אלו בדרך לפירעון החוב ולמעשה מובילה אותם למצב של אין ברירה כאשר הם אינם יכולים לשלם את החוב בעודו בר פירעון בתשלומים והם נאלצים לצבור את חובותיהם כאשר הם תופחים וצוברים הוצאות גבייה ואכיפה, עד להגעה להליכים חמורים ביותר."

ח"כ כבל: "יש למעלה ממיליון אזרחים במדינת ישראל שאין להם חשבונות בנק ואין להם יכולת לשלם חובות. אותם אזרחים שבאמת רוצים לשלם מוצאים את עצמם בתוך לופ שאין ממנו מוצא."

ח"כ לוי אבקסיס: "הצעת החוק שלי מדברת על חברת החשמל שזו חברה ממשלתית ציבורית והיא מונופול, זה לא שיש לנו אפשרות בחירה. זה הולך ומתחדד כאשר מדובר באוכלוסיות המוחלשות, שרוצים לשלם את החוב לחברת החשמל אבל החברה אומרת או שתשלמו במזומן ואם אתם רוצים לפרוס את החוב בתשלומים אז מענישים אותם בריבית מטורפת."

38 תמכו ללא מתנגדים וההצעות יעברו לוועדת הכלכלה

אושר בטרומית: הגדלה מדורגת של קצבאות הנכים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק להעלאת קצבאות הנכים, התשע"ח-2017 של חבר הכנסת מיקי רוזנטל וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע לקבוע הגדלה מדורגת של קצבאות הנכים החל משנת 2018 בתנאים ובאופן שיקבע בתקנות שיובאו לאישור עד חודש דצמבר 2017. מוצע לקבוע את המסגרת הנדרשת להעלאת הקצבאות ואת חובת הקצאת התקציב הכרוך בכך ובהעלאת קצבת ילד נכה. כמו כן מוצע להעלות את הסכום שאינו מובא בחשבון ("דיסריגרד") לסך של 4,300 שקלים חדשים ולהצמיד את קצבאות הנכות לשכר הממוצע.

בדברי ההסבר נכתב: "בשני העשורים האחרונים ציבור הנכים במדינת ישראל סובל משחיקה עקבית וקשה בזכויות הסוציאליות הניתנות לו בחוק. רק בעשור האחרון שיעור העוני בקרב ציבור הנכים בישראל גדל פי ארבעה ביחס לגידול בשיעור העוני באוכלוסייה הכללית. קצבת הנכות הנוכחית, ממנה מתקיימים מ-230 אלף נכים, עומדת על סכום של 2,342 שקלים ואינה מאפשרת קיום בכבוד. לצורך המחשה, למרות ששכר המינימום עלה ב-50 אחוזים מאז שנת 2003, קצבת הנכות עלתה באותה התקופה ב-8 אחוזים בלבד. לשחיקה העצומה בקצבאות הנכים מספר גורמים מרכזיים: העלייה החדה ביוקר המחיה הכללי בישראל, העובדה שגובה הקצבאות מוצמד למדד המחירים לצרכן במקום לשכר במשק, וכן שיטת הקיזוז הבעייתית של הקצבאות משכרם של נכים היוצאים לעבוד (שיטה המכונה "דיסריגרד").

מגמות אלה דרדרו במרוצת השנים חלקים גדולים מאוכלוסיית הנכים אל עבר קו העוני ומתחת לו. מצוקה זו הביאה למחאה חברתית חריפה שבזכותה חלחלה לציבור הישראלי ההבנה שמדינת ישראל חייבת להקצות משאבים משמעותיים לטובת תיקון העוול ושיפור חיי הנכים."

ח"כ רוזנטל סיפר את סיפורו האישי ועל הקשיים איתם הוא מתמודד "כדי שתבינו פעם אחת מה המשמעות של להיות נכה" לדבריו. רוזנטל הוסיף: "אני מקבל קצבת נכות של 2400 ₪ בחודש ואם לא הייתי חבר כנסת ולא הייתה לי עבודה נוספת, לא הייתי יכול לרכוש את כל השירותים הרפואיים שאני נזקק להם מידי חודש בחודשו, שעולים 3000 ₪ לחודש.אני גאה בהישג אדיר האדיר של האופוזיציה והמחנה הציוני בפרט. היום סוף סוף נוכל להקל במעט בקושי הרב של ציבור הנכים ובעוול הרב שנגרם להם במשך שנים. אני מודה מאוד לחבריי בקואליציה ולשר הרווחה חיים כץ, בעניין הזה אין ימין ושמאל".

שר העבודה והרווחה חיים כץ תמך בהצעה ואמר: ״גם אם אני רוצה שכר מינימום לנכים זה כנראה לא יקרה אבל נעשה כמיטב יכולתנו שכל אוכלוסיות הנכים יקבלו את מה שמגיע להם ושאף אחד לא יקופח״.

75 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה.

הוועדה המשותפת חוקה-כספים אישרה לקריאות שנייה ושלישית את המשך התמיכה בניצולי שואה נזקקים

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה וועדת הכספים להצ"ח נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים אישרה היום (ד') פה אחד לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה –והוראת שעה), התשע"ח-2017 אליה מוזגה הצעת חוק פרטית שיזמה חה"כ מרב מיכאלי יחד עם ח"כים נוספים.

הצעת החוק מסדירה את המשך מתן המענק שניצולי שואה נזקקים קיבלו מהחברה להשבת נכסים של נספי השואה, גם לאחר פירוק החברה. לפי הצעת החוק ניצולי שואה נזקקים יהיו זכאים לקבל מהמדינה מענק שנתי בסכום של 11,000 ₪, שישולם בפעימה אחת בחודש ינואר של כל שנה. כמו כן, מוצע כי התמורה מהנכסים שימומשו על ידי מפרק החברה לא תועבר על ידו למטרות סיוע והנצחה, אלא תועבר לאוצר המדינה כדי לסייע במימון המענק לניצולי שואה נזקקים שהמדינה לקחה על עצמה לשלם, בניכוי 4% מהסכום שיועבר לחלוקה למטרות הנצחה.

הצעת החוק מסדירה בנוסף  את האופן שבו יחולקו אותם 4% שיועברו למטרת הנצחה בהתאם לאמות מידה שייקבעו, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, ועל פי הנוהל החל על קבלת תמיכות בחוק יסודות התקציב. הצעת החוק הובאה כהוראת שעה לשנה (עד לסוף שנת 2018), בטענה כי טרם אושר תקציב 2019 ולכן אין כעת מקור תקציבי אך הוועדה המשותפת התנגדה לעמדת הממשלה והפכה את הצעת החוק להוראת קבע.

עו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי לוועדה הסביר כי הממשלה מציעה להאריך את הוראת השעה בשנה בשל הצורך במציאת מקור תקציבי. "הוראת שעה אחת היא להתחייבות המדינה לתשלומים לניצולים והוראת שעה נוספת היא לגבי התיקון שהסדיר את סגירת החברה והסדרת פעולות האפוטרופוס הכללי והמפרק".

שי סומך ממשרד המשפטים: "החברה להשבה תיסגר בסוף השנה ויש לה שני סוגי נכסים. סוג אחד לגביו הסתיים הליך איתור היורשים, עומד על 100 מיליון ₪ וסוג שני שלא אותרו- מוערך במעל 300 מיליון ₪. הכספים יעמדו על 200-150 מיליון שקלים שימומשו ואילו הסיוע לנזקקים עומד על כ-100 מיליון שקלים לשנה ולכן הסיוע לא יוכל להתקיים לאורך זמן אלא לכשנה וחצי בלבד. לכן מוצע כי הכספים שיגיעו לאוצר המדינה לא יהיו ייעודיים ומצד שני המדינה תשלם בלי תלות לכספים שיגיעו מהמפרק".

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "זהו אחד הנושאים הרגישים והחשובים ביותר ולכן כדי למנוע הימשכות הזמן קבענו הוראת שעה כאמצעי לחץ. יש לנו חובה מוסרית לדאוג לניצולי השואה ולוודא שלא יהיו רגע אחד בסימן שאלה".

יו"ר ועדת הכספים חה"כ משה גפני: "למה אתם מגבילים בזמן וקובעים הוראת שעה? אנחנו מדברים על ניצולי שעה. אני קובע שהוראת השעה בוטלה! נסתדר בלי הממשלה אם היא לא יכולה להצביע והח"כים יצביעו בלי הממשלה למען ניצולי השואה. האוצר פעמים רבות בא ואומר שחסר תקציב. אם אתם אומרים עכשיו שאי אפשר לעשות זאת כהוראת קבע בגלל הנומרטור אביא אותה למליאה בכל מקרה וזה יהיה מבחן בין הכנסת לממשלה בנושא הכי קונצנזואלי. זה המבחן של הדמוקרטיה. אם נוותר בעניין הזה- הכנסת סיימה את תפקידה ויכולה ללכת הביתה".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "במהלך המשבר הגדול של החברה להשבה שלושה רבעונים לא קיבלו הנזקקים את הסיוע ונשים לזה סוף דרך הצעת החוק הקובעת שהמדינה תיכנס בנעלי החברה והניצולים ימשיכו לקבל את הכסף. לפני כחצי שנה המדינה הביאה את הצעת החוק לסגירת החברה ורק סעיף אחד נשמט- מי יעביר את הכסף לניצולים. הפכנו עולמות והתנינו את אישור החוק אז כהוראת שעה לוודא שהמדינה תעמוד בדיבורה. חייבים להבטיח את חובת המדינה לתשלום וכן את גובה הסכום שקבענו 150 מיליון ₪. לא מדובר סתם בניצולי שואה אלא בקבוצה מסוימת שעברה התעללות בגלל הדבר הזה בשנה וחצי האחרונות. לא נשאיר את האוכלוסייה הזו בסיכון בשום מצב".

חה"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הכנסת ריבונית לעשות כהבנתה בעניין זה. נציגי משרד המשפטים הסבירו שהנומרטור לא נוגע לח"כים והם אינם מוגבלים לפיו אלא רק הממשלה. לכן נביא את החוק כמו שהוא למליאה ונאמר שאם יש הגבלה היא רק על חברי הממשלה. יהיה רוב להעביר את החוק. הנומרטור הוא רע ומשחית. נפלנו על השכל אם הנומרטור עוצר מלחוקק חוק לטובת ניצולי השואה. אם הממשלה תיפול זה יישאר כהוראת שעה ואז יתחילו שוב את הסיבובים סביב החוק. אם הממשלה מצהירה שהיא מתכוונת למצוא תקציב ל-2019 אין טעם בהוראת שעה".

חה"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "אין מחלוקת על הצורך בהנצחה והמדינה מקצה לכך תקציבים. מאחר ומדובר בנכסי נספי השואה, הרצון העיקרי הוא לסייע לאלו שנותרו ולכן יש להשאיר את ההנצחה לאחריות המדינה ולא לקחת מהחברה לטובת זאת".

חה"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי): "דווקא ביחס לחוק היה ברור שגם בממשלה יש רוב להוראת קבע וברור לחלוטין שאין מקום לניסיון להלך אימים על כך שלא ישולמו הכספים בראשון בינואר".

יעל אגמון רכזת ביטוח לאומי ורווחה באגף התקציבים במשרד האוצר השיבה לטענות הח"כים: "המענק יישמר בגובה שנתי של כ-11,000 לשנה, העלות לאוצר היא כ-100 מיליון בשנה. ככל שההצעה תעבור ללא הוראת שעה הממשלה תתנגד ונבקש להחזיר את הצעת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה. ההוראה תהפוך לקבע לאחר הדיונים על תקציב 2019. אין לנו כוונה להפר את התחייבותנו לשלם. יש לנו שנה עד ה-1.1.19 לתקן סעיף אחד בחוק  ולהפוך להוראת קבע".

רקע:

בעקבות עבודת ועדת החקירה הפרלמנטרית חוקקה הכנסת, בראשית שנת 2006, את חוק נכסים של נכסי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה). נכסים שלא נמצאו להם יורשים הופנו, בהתאם לחוק, למטרות סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך וכן, באופן משני, למטרת הנצחת זכר השואה וזכרם של הנספים בשואה. לשם ביצוע החוק, הוקמה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה לתקופה קצובה מראש של 15 שנים, ובשנת 2014 תוקן החוק וקוצר פרק הזמן לפעילותה עד ל-31 בדצמבר 2017. לפי התיקון עם סיום פעילות החברה יועבר חלק מהנכסים המוחזקים בידי החברה לניהול האפוטרופוס הכללי לצורך המשך הטיפול בהשבתם ליורשים, וחלק מהנכסים יועבר למפרק החברה לצורך מימוש והפניה של הכסף למטרות סיוע והנצחה. עוד נקבע, כי החברה תקצה מידי שנה סכום של 135 מיליון ₪ לסיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך וכי 75% לפחות מהסכום יוקצה באמצעות העברה ישירה לחשבונות הבנק של הניצולים.

כחלק מההיערכות לסיום פעילות החברה להשבת נכסי נספי שואה בסוף 2017, חוקקה ועדת החוקה לפני חצי שנה את תיקון מס' 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) שהסדיר היבטים השונים הנוגעים בין היתר לפעולות האיתור וההשבה שהחלו על ידי החברה. לפי התיקון- האפוטרופוס הכללי ימשיך לטפל בנכסים שיועברו אליו מהחברה בניסיון לאתר ולהשיב נכסים של נספי שואה ליורשיהם ומפרק החברה יפעל למימוש הנכסים שיועברו אליו מהחברה ולחלוקת התמורה למטרות סיוע לניצולי שואה והנצחת השואה. במסגרת הדיונים הביעה הממשלה את תמיכתה העקרונית במתווה שהציעה חה"כ מיכאלי לפיו במקרה שבו החברה (עד סוף 2017) או המפרק (מתחילת 2018) לא יעבירו סיוע בסכום של 2,700 ₪ ברבעון לכל ניצול שואה, המדינה, באמצעות משרד האוצר, תעביר לכל ניצול את הסכום האמור (או את הפער שבין הסכום שהועבר על ידי החברה / מפרק לסכום האמור). עם זאת, בשל הצורך למצוא לכך מקור תקציבי נציגי הממשלה התנגדו להכללת ההצעה, תוך הצהרה שעד לסוף שנת 2017 תובא לכנסת הצעת חוק ממשלתית, שבמסגרתה המדינה תקבל על עצמה את האחריות להמשיך ולתת את המענק שניצולי השואה הנזקקים קיבלו מהחברה. לאור זאת החליטה הוועדה בצעד חריג לאשר את הצעת החוק כהוראת שעה עד לתום שנת 2017.

הצעת החוק אושרה פה אחד בקולותיהם של שבעה ח"כים: ניסן סלומינסקי, שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), משה גפני (יהדות התורה), מרב מיכאלי, מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), אלעזר שטרן (יש עתיד) ויצחק וקנין (ש"ס).