כל הפוסטים של direwolf

ח"כ סלומינסקי לשפיר : "שבענו מההצגות הפופוליסטיות, לא ידוע לי על פריימריז בקרוב.."

לפי לשכתו של ח"כ סלומינסקי, המופע של ח"כ שפיר הבוקר (ד') בוועדת החוקה, שדנה בהצעת חוק לעיגון תפקידה של החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, היה מתוכנן ומבוים היטב. עוד מראשית פתיחת הוועדה על ידי היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי, התפרצה  ח"כ שפיר לדברי המוזמנים ללא זכות דיבור , כך נהגה במשך קרוב ל-15 דק', מבלי שאיש מחברי הוועדה ומוזמניה יכול לדבר, לרבות יו"ר הוועדה. רק לאחר אזהרות חוזרות ונשנות של יו"ר הועדה הצליח להתקדם הדיון, באופן ענייני.

הם מוסיפים כי יו"ר הועדה ח"כ ניסן סלומינסקי ביקש שוב ושוב לכבד את הדיון בוועדת הכנסת ולקיים דיון ענייני המאפשר לכלל חברי הוועדה לממש את זכותם להתבטא.

אולם, השקט נשמר לדקות בודדות, ומיד המשיכה ח"כ שפיר בתעמולת הבחירות האופיינית לה והתפרצה שוב , וכהרגלה הטיחה בי האשמות אישיות לא ענייניות ומתוזמורות , כל זאת כאשר אנשיה דרוכים עם המצלמה לעוד סרטון תעמולת בחירות, לרגע שבו היו"ר ייאלץ להוציא אותה מן הדיון, כפי שאכן ארע.

ח"כ סלומינסקי אמר לח"כ שפיר: "שבענו מההצגות הפופוליסטיות של ח"כ שפיר, שהפכו מחזה שכיח במחוזותינו בעוד שהפריימריז כבר מזמן מאחורינו. צר לי לי שהוועדות המקצועיות של הכנסת  משמשות לה כתפאורת רקע, במקום לעשייה עניינית ורצינית, דבר המתבקש מנבחרי ציבור."

עימות חריף בוועדת חוקה בדיון על החטיבה להתיישבות; ח"כ סתיו שפיר הוצאה מהדיון

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי הרחיק היום את ח"כ סתיו שפיר מהדיון שעסק בהצעת חוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' הצעה שמבקשת לעגן בחקיקה את ההתקשרות בין ממשלת ישראל לבין החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית.

יוזם הצעת החוק ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר בדיון: "תפקידה וסמכויותיה של החטיבה נקבעות ע"י הממשלה. החטיבה מגשימה את מדניות הממשלה, ומותר לה להחליט שהיא מיישבת את יהודה ושומרון בלי לעצבן את האמריקאים. אבל השמאל רוצה לשים אצבע בעין לברק אובמה ולג'ון קרי. לולא היו פה שטינקרים שרצים ומלשינים בעולם, אולי לא היה צורך בחוק". דבריו שוסעו שוב ושוב ע"י חברי הכנסת שפיר, רוזין בירן ועוד.

ח"כ סתיו שפיר טענה כי ליו"ר הוועדה אסור לנהל את הדיון: "אתה בניגוד עניינים כיון שהמפלגה שלך נהנית מהחטיבה. אני יודעת שהקרירה הפוליטית שלך תלויה באנשי החטיבה. אולם המחויבות שלנו לדאוג שהכספים יגיעו ליעדם". שפיר הוסיפה ואמרה, "אני משתגעת מהחוצפה שאני מבקשת פעם אחר פעם נתונים כספיים של החטיבה, מבטיחים לי ולא עומדים בהתחייבות. בדרך לא דרך השגתי נתונים, והסתבר לי ש 75% מכספי התמיכה של החטיבה, הועברו להתנחלויות ורק את הפרורים נותנים לנגב ולגליל. הפערים גדולים ובלתי נסבלים". לדבריה, "יש סימנים לעבירה על החוק". שפיר הוסיפה וטענה "החטיבה מעבירה מיליוני שקלים לעמותות של פוליטיקאים. ובשל כך החטיבה נמצאת בחקירה כחלק מחקירת פרשת ישראל ביתנו". כאמור, לאחר חילופי דברים קשים בין סלומינסקי לשפיר, זו הוצאה מהדיון.

ח"כ דב חנין אמר ורמז: "גם אם החוק יעבור ברוב הקואליציוני, הסיבוב הבא יגיע בפורומים שונים וכולכם תצטרכו לתת תשובות. אתם מבקשים להפוך עקום לישר" אמר חנין.

חברי הכנסת חיים ילין ואיתן ברושי הביעו תמיכה בחטיבה, אולם דרשו שזו תפעל בשקיפות. לעומתם, חברי הכנסת יעל גרמן מיכל בירן ומיכל רוזין התנגדו להצעת החוק ותקפו בחריפות את פעולות החטיבה הנעשות ללא שקיפות.

ח"כ ציפי לבני אמרה: "אם הממשלה רוצה לבנות, יש לה את משרד השיכון ואז נדע מה ההחלטות ולאן הולך הכסף. אני בעד התיישבות בכל מקום שהממשלה תתכנס ותקבל החלטה באופן גלוי ושקוף וכך ידע הציבור מה התועלת ומה הנזק בבניית כל בית. לעשות דברים מתחת לשולחן, זה לא הציונות שלי".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הודיע כי בשבוע הבא תיערך ההצבעה על אישור החוק לקריאה ראשונה.

הרצוג במליאת הכנסת: "אנחנו נגבה כל צעד ביטחוני שתיזמו כדי להשיב מיד את הביטחון"

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג אמר בדיון לזכרו של רחבעם זאבי ז"ל:

"אותן תחושות קשות שפקדו אותנו בבוקר הנורא בו נרצח גנדי חוזרות ומכות בנו שוב בימים האחרונים. במיוחד ביום זה בו נרצחו ישראלים ברחבי הבירה באירועי ירי, דריסה ודקירה

דמותו של גנדי כאיש בטחון, כמומחה לטרור וכלוחם ישראלי גאה  חסרה לנו מאוד. אין זה סוד ואני אומר זאת כל שנה,  ובכל טקס לזכרו- לא הסכמתי עם תפיסת עולמו של רחבעם זאבי כלפי ערביי הארץ. אך תמיד אכבד את גנדי- לא רק כרע לנשק של אבי חיים הרצוג ז"ל  וחמי שאול אפק יבדל"א, אלא גם בשל העובדה שהיה מנהיג שפיו וליבו שווים ושטובת המדינה הייתה עמוד האש שלו.

לו היה גנדי יושב כאן היום היינו כנראה מתווכחים וויכוחים מרים על דרכה של מדינת ישראל. אני מתעקש –  במיוחד בימים קשים אלה, אל לנו לאבד צלם אנוש, אל לנו לזנוח את עקרונות היסוד שלנו שנקבעו במגילת העצמאות כדמוקרטיה המכבדת בשוויון מלא את המיעוטים בתוכה.

אני יכול לומר לך, אדוני ראש הממשלה כי ביום הזה, ומעבר למחלוקות בינינו אותן מניתי אמש כאן במליאה – אנחנו נגבה כל צעד בטחוני שתיזמו ותוביל בלי להסס ולגמגם כדי להשיב מיד את הביטחון למדינה ולאזרחיה, ובכלל זה צעדים שהצעתי מזה כמה ימים ביניהם סגר שיתמקד בראש ובראשונה במזרח ירושלים, פרישת כוחות נרחבת וגיוס מילואים במידת הצורך, מלחמה חסרת פשרות, ביטחונית, משפטית ומודיעינית באתרי ההסתה האסלאמית כי אנחנו לא נהיה בשום אופן, אף פעם, אופוזיציה לעם ישראל ולביטחונו.

גנדי ראה חובה בהנצחת הטבח כדי להפיק ממנו את לקחיו ההיסטוריים. מי שיער כי 72 שנה ישוב הטרור הפלסטיני, כמו זה של הפרעות, וייטול את חייו.

הטרור שרצח את גנדי עוד כאן. מפגע באזרחי ישראל. דוקר, יורה, פוצע ורוצח. ידענו גלי טרור קשים, ידענו כאב גדול ויכולנו לו. וגם הפעם נוכל לו. גם הפעם נדע להילחם ביד ברזל במפגעים ולהתגבר, יחדיו. בשעה זו נחזק את חיילנו שוטרינו ולוחמינו."

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה דיון בנושא "רפורמת הקורנלפקס"

בדיון שהתקיים היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ב"רפורמת הקורנלפקס", הורה יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), לגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה השונים לבחון דרכים נוספות שיביאו להוזלת מוצרי מזון, בפרט מזונות הנחשבים "רגישים" כמו מזון לתינוקות, תוך הקפדה על שמירת בריאות הציבור ועמידה בסטנדרטים גבוהים של יבוא.

במהלך הדיון אמר חה"כ אלאלוף: "מטרתו המרכזית של החוק היא הוזלת המחירים והקלה ביוקר המחיה, במיוחד לשכבות החלשות. מזון לתינוקות הפך כמעט בלתי ניתן להשגה."

במהלך הדיון אמרה חברת איגוד לשכות המסחר, יוספה הולצשטיין: "מזון לתינוקות נבדק ונדגם בתדירויות גבוהות מאוד. בשל כך נושא היבואן בעלויות גבוהות הכוללות עלויות של עד 7,000 ש"ח לבדיקה, שינוע, צוות רגולציה ועוד. אם יש רק 0.001% של ממצאים לא טובים, אולי אפשר לרווח את הבדיקות?"

בתגובה אמר מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, אלי גורדון: "הנתונים לא מדויקים ולא נכונים. לפני עשר שנים בדקנו כל אצווה ואצווה. לאחר שהצטבר מאגר מידע ועל פי הנתונים, הפחתנו את תדירות הבדיקות. הרפורמה שאנחנו דנים בה מתמקדת במזון רגיל ולא רגיש".

בסוף הדיון ח"כ אלאלוף חזר והדגיש את הצורך בהצעות נוספות אשר יקלו על תהליך היבוא וכתוצאה מכך גם על המחיר הסופי לצרכן מבלי להתפשר על בריאות הציבור, והורה לצוותים המקצועיים לפרוש בפניו את הצעותיהם עם המשך הדיונים ברפורמה בשבוע הבא.

מסמך של מרכז המחקר והמידע: יש צורך בתקציב תלת-שנתי

מסמך שהוגש מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת לועדת הכספים, לקראת דיון בנושא הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016) התשע"ה, מציע לנסח תוכנית תקציב תלת-שנתית.

לפי הממ"מ, כיום נקבע בחוק יסוד: משק המדינה כי יחד עם הצעת חוק התקציב תניח הממשלה על שולחן הכנסת גם תכנית תקציב רב-שנתית שתכלול את הצעת חוק התקציב לשנה הקרובה וכן תכנית תקציב לשתי השנים הבאות אחריה, שתשמש בסיס להכנת הצעת התקציב לשנים הבאות. משמעות המצב הקיים היא שכיום עיקר התכנון התקציבי הוא שנתי וכמעט ולא קיים תכנון רב שנתי. אך אין כיום חובת תכנון לטווח ארוך של צד ההכנסות, וממילא של המסגרת הפיסקלית כולה.

המשמעות המעשית של חוסר בתכנון תקציבי רב-שנתי, היא החלטות ממשלה במהלך השנה שיישומן יוצר התחייבויות תקציביות לשנים הקרובות ועשוי להביא לפריצת כלל ההוצאה אשר נקבע על-פי החוק. בעת הכנת הצעת התקציב משרד האוצר עורך התאמות בכדי שאכן הצעת התקציב, הכוללת את יישום חלק מהחלטות הממשלה, תתאים לכלל התקציב. תהליך זה, אשר משמעותו במקרים רבים הינה קיצוץ בתקציבי המשרדים, עשוי לפגוע ביעילות תכנון וביצוע התקציב.

על-פי המוצע ע"י הממ"מ, התוכנית התלת-שנתית תעודכן על-ידי שר האוצר שישה חודשים לאחר הגשתה לכנסת ותובא לאישור הממשלה. לאחר האישור בממשלה תימסר הודעה לכנסת. בנוסף, רשאי שר האוצר לעדכן את התוכנית התלת-שנתית פעמים נוספות במהלך השנה בהתאם לתחזיות המשתנות ביחס למרכיבי התוכנית, ולהביא את העדכון לאישור הממשלה.

המסמך מדגיש כי תחזית ההוצאה לכל אחת מהשנים בתוכנית התלת-שנתית לא תעלה על ההוצאה המותרת באותה שנה.  עם זאת, כדי לאפשר לממשלה מרווח מסוים בקבלת החלטות בעלות השלכות תקציביות, על-פי המוצע, ההוצאה המותרת בכל שנה תוגדר באופן מדורג כך שבשנה הראשונה של התוכנית התלת-שנתית תהיה %99 מההוצאה המותרת על-פי כלל ההוצאה, ובשתי השנים שאחריה היא תהיה %98 מההוצאה המותרת.

על-פי התיקון המוצע, חובת הגשת תוכנית תקציב תלת-שנתית תחול החל מהצעת התקציב לשנת 2017.

קישור למסמך:

http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03604.pdf

ח"כ מוטי יוגב: "מזה למעלה משנה שאני קורא לתגבור משטרת ירושלים בכוחות צבא מיוחדים. אני מברך את ראש הממשלה על החלטתו"

הערב לאחר החלטת ראש הממשלה יוגב מברך: "אני מברך את ראש הממשלה על החלטתו לתגבר את כוחות המשטרה ביחידות צה"ל ובצעדים נוספים שאין לי ספק שיתנו עוד הרתעה למבצעי הפיגועים."

מוקדם יותר היום שיגר יוגב מכתב בהול לראש הממשלה ושרי הקבינט בו פירט אילו פעולות יש לבצע לאור המצב הביטחוני.

לטענת חה"כ יוגב, מזה כשנתיים שהוא מתריע עלך כך שעוצמת הטרור בירושלים מחייבת סיוע למשטרת ישראל בכוחות צה"ל.

להלן דברים שכתב יוגב ב-12 לספטמבר 2014:

"הפורעים הערבים בירושלים שכחו את הצנחנים עם הכומתות האדומות.

מוקדי הפיגועים שהתגברו בירושלים מחייבים התייחסות אחרת.
בראש ובראשונה הגדרת המטרה של השבת הביטחון, החוק והסדר בכל מרחב ירושלים המאוחדת, לתושביה ולבאים אליה. הניסיון להכיל את האירועים ולא להתמודד איתם, לנצחם ולהכריעם, מניסוני למדתי שלעיתים כך נכון אך לעיתים, ההכלה במקום הניצחון מדרדרת את המצב, מוציאה אותו מכלל שליטה, מאבדת את הביטחון ומסכנת חיי אזרחים. משטרת ירושלים פועלת בנחישות אך בסדרי כוח קטנים מדי בהיקפם ובהתאמתם לאירועים ולמשימה.

צריך לתגבר את משטרת ירושלים בראש ובראשונה בכוחות משטרה ומג"ב מיוחדים ואיכותיים היודעים להתמודד עם מכלול האירועים. במידה וחסר למשטרה כוחות מיוחדים, יועיל עד מאד אם יזכירו לפורעים הערבים בירושלים את הכומתות האדומות של הצנחנים.

מזה 47 שנים שהצנחנים מגיעים לירושלים בהשבעות בכותל המערבי, טוב גם היה לתגבר איתם, או עם כוחות צבא מיוחדים אחרים, את משטרת ירושלים, לתת בידיהם את ההנחיות והאמצעים ואין לי ספק, שיחד עם משטרת ירושלים הם ידעו להתגבר על האירועים ולהשיב את הביטחון לכל רחבי העיר.

המאמצים הרבים אותם משקיעים כוחות המשטרה במעצר הפורעים מאבדים את ערכם כאשר מערכת המשפט, הפרקליטות ושופטי בית המשפט משחררים ב"דלת מסתובבת" או פוסקים פסקי דין מצחיקים ולא מרתיעים.
על הפרקליטות לגבש תביעות מרתיעות כנגד ראשי ארגוני המחבלים בירושלים, הפוליטיים והמבצעיים וכן לגבש אמצעי הרתעה לקטינים דרך זימון והטלת קנס על הוריהם."

יו"ר מרצ גלאון: "קוראת לקבינט שלא להטיל סגר, פתרונות הדמה האלה אינם אפקטיביים‎"

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הגיבה לאירועי היום על רקע ישיבת החירום של הקבינט הבטחוני:

"התשובה לפיגועים רצחניים, לאבל, לחרדה ולפחד, לא צריכה להיות סגר על מזרח ירושלים. לא עוד כוח ועוד אש. את כל אלה ניסינו כבר כל כך הרבה שנים, ומדי זמן פתרונות הדמה האלה אינם אפקטיביים והם מתפוצצים לנו בפנים. ברמה המיידית ראש הממשלה חייב לקרוא לפגישה עם אבו מאזן בתיווך גורמים בינלאומיים ולשדר מסר של הרגעת הרוחות."

"אנחנו חייבים להשיב לישראלים ולפלסטינים את התקווה. האנשים שמבצעים את הפיגועים האחרונים גרים כמעט כולם במזרח ירושלים, לא תחת הרשות אלא בשטח שישראל סיפחה, פשוט תושבים סוג ב' שלא אנחנו רוצים אותם ולא הם רוצים אותנו."

גלאון הוסיפה: "אנחנו בנקודה מכרעת: זה או שינוי כיוון ב-180 מעלות או המשך במצב הקיים, ונמאס לנו כבר לשלם את מחיר הדמים הזה. אני קוראת לקבינט הבטחוני שלא להטיל סגר על מזרח ירושלים. יש שורה ארוכה של צעדים להשבת התקווה, שאפשר לעשות מבלי להתפשר על קמצוץ מהביטחון של אזרחי ישראל. בשביל זה צריך רצון, יצירתיות ואומץ; אפשר לשנות לחלוטין את הרטוריקה המתלהמת והמסיתה, לחדש את ההידברות עם הרשות, להגיד כן למדינה פלסטינית באו"ם, לפנות את המאחזים הבלתי חוקיים ולהקפיא את הבנייה בהתנחלויות, ולשמור על הסטטוס קוו בהר הבית."

 

ב-14.10.2015, בשעה 12:00, תתקיים ישיבה מיוחדת של הכנסת לכבוד נשיא הודו, הוד מעלתו פרנב מוקהרג'י

 

נשיא הודו

בשעה 11:30 – טקס קבלת פנים רשמי של יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין, ברחבת וייל וחתימה על ספר האורחים בטרקלין שאגאל.

בשעה 11:45 – התכנסות בלשכות יו"ר הכנסת.

בשעה 12:00 – ישיבה מיוחדת לכבוד נשיא הודו במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.

בישיבה ינאמו יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, נשיא הודו פרנב מוקהרג'י (באנגלית), ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו ויו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג.

בשעה 13:15 – פגישה עם יושב ראש האופוזיציה.

זהו ביקור ראשון בישראל של נשיא הודו ומטבע הדברים יהיה זה נאום ראשון, היסטורי, במליאת הכנסת של נשיא הודו.

נשיא הודו PRANAB MUKHERJEE, מכהן כנשיא הודו משנת 2012. יש מאחוריו קריירה פוליטית של מעל חמישה עשורים בהם כיהן, בין השאר, כשר החוץ, שר ההגנה, שר המסחר ושר האוצר של הודו. הוא ניצב שנים רבות במוקד קבלת ההחלטות של מפלגת הקונגרס בהודו. פרנב מוקהרג'י הוא בן 80 ובנם של לוחמי חירות למען עצמאות הודו. אביו קמדה קינקר מוקהרג'י היה מנהיג מפלגת הקונגרס ואף נכלא מספר פעמים בשל מאבקו למען עצמאות הודו.  נשיא הודו מוקהרג'י חיבר מספר ספרים על כלכלת הודו ועל בניית האומה ההודית ולאורך השנים הוענקו לו פרסים ותארי כבוד רבים.

עבור שתי המדינות נודעת לביקור חשיבות רבה. ישראל והודו מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטיים מלאים כבר למעלה משני עשורים ובמהלך השנים התהדקו שיתופי הפעולה בין שתי המדינות בשורה של תחומים, ביטחון, מסחר, טכנולוגיה, חקלאות ועוד.

בשנה החולפת התקיימו חילופי ביקורים בדרגים גבוהים בין שתי המדינות: בארץ ביקר שר הפנים ההודי, ומצידה של ישראל ביקרו בהודו שר הביטחון משה יעלון, שר החקלאות ונשיא המדינה לשעבר שמעון פרס.

הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בגודל אוכלוסייתה המונה 1.2 מיליארד נפש, כמעט חמישית מהמין האנושי. הודו גם נחשבת לדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם והכלכלה שלה (במונחי כוח קנייה) היא הרביעית בגודלה בעולם, עם תוצר לאומי של 4.7 טריליון דולר ב 2012.

ח"כ קסניה סבטלובה נסעה מהכנסת לפגשותיה בתחבורה ציבורית ושוחחה עם התושבים והסוחרים בירושלים

ח"כ קסניה סבטלובה ("המחנה הציוני") פרסמה היום סטטוס בפייסבוק, בו כתבה כי נסעה הבוקר לקיים את פגישותיה בירושלים באוטובוס, במסגרת זו ביקרה בשוק "מחנה יהודה" ודיברה עם הסוחרים המקומיים

 

בסטטוס נכתב:
"ללכת בירושלים עם ראש מורם.

חברים יקרים, היום, לפני שיחלו הדיונים במליאת הכנסת, שם נדבר על המצב המתדרדר, יצאתי לכמה פגישות בירושלים, ובאותה הזדמנות קפצתי לבקר כמה ירושלמים.

גדלתי בירושלים ואני בת בית שם– זו העיר אליה עלינו עם משפחתי ממוסקבה ושם גרתי במהלך 17 שנים, שם למדתי באוניברסיטה והלכתי ברחובות המדממים בתקופת הפיגועים הנוראים בשנות התשעים ובתקופת האינתיפאדה. אמנם אני מגיעה לכנסת כמעט כל יום, אבל רציתי להרגיש את העיר ולהסתובב ברחובותיה כמו פעם, לצאת מחוץ למרחב המוגן של הכנסת ולהרגיש את השטח. בתור כתבת לענייני ע

רבים הסתובבתי במקומות הכי מסוכנים, אז לירושלים עירי אני לא אלך?!

אז לקחתי קו 66 מהכנסת לעיר, והדבר הראשון ששמעתי מנהג האוטובוס אתו דיברתי על ענייני אבטחה היה "יהיה בסדר. ירושלים וירושלמים ינצחו את כולם". למרות המילים המנחמות, אי אפשר להתעלם מהלחץ והמתח – האוטובוס כמעט ריק והנוסעים המעטים מאזינים במתח לחדשות הרעות והבלתי פוסקות.

נזכרתי בתקופת האינתיפאדה, אז הייתי נוסעת לעבודה או לאוניברסיטה בהרגשה שאני משחקת ברולטה רוסית ואין לדעת האם אחזור מהנסיעה הזאת בחיים. גם בשוק "מחנה יהודה", שם נהגתי תמיד לעשות קניות, ריק מקונים.

בעלי הדוכנים מוטרדים, גם מהמצב הביטחוני וגם מהפגיעה בפרנסה שלהם. בעלי הדוכנים – יהודים וערבים – סיפרו על הפחד, על החששות וגם על הצורך להמשיך הלאה למרות המציאות הבלתי אפשרית. כולם דיברו בצורה מאופקת ולא מתלהמת. הצעקות היחידות נשמעו כאשר נכנסו לשוק אנשי להב"ה והתחילו לצרוח על אחד העובדים הערבים. סילקו אותם משם במהירות בזק.

רגע לפני שחזרתי לכנסת פגשנו את הצוות של "רדיו קול חי" החרדי. במהלך ההתקהלות, אדם פנה אלי ואמר שהוא מתנגד באופן נחרץ לעליה להר הבית ומתפלל למען המשך הדו-קיום בעיר.

אז מה אני אגיד לכם – יצאתי להתרשם ולחזק, ויצאתי מחוזקת. ירושלים היא עיר לא פשוטה, עיר שכל אבן בה ספוגה בדם. ולמרות הכול, היופי שלה והעוצמה של תושביה הם המהות של העיר הזאת.

חייבים להיאבק בטרור ולהעלות את תחושת הביטחון האישי של הירושלמים ויתר תושביה של מדינת ישראל, חייבים לשים סוף להסתה שבאה מבית – התנועה האיסלאמית של ראאד סלאח וגם חמאס, שהתבסס כבר מזמן במזרח ירושלים, ובה בעת חייבים לחתור להסדר המדיני שאנחנו – לא ארה"ב, צרפת או ניו זילנד – נכתיב.

מאחלת החלמה מהירה לכל הפצועים הרבים של היום ומשתתפת בצער ואבל של משפחות הנרצחים, תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים".

ועדת החוקה, בראשותו של ח"כ ניסן סלומינסקי, כינסה היום (ג') דיון מיוחד לציון יום מיגור השיח האלים והבריוני במרחב הוירטואלי וברשתות החברתיות

ועדת חוקה, חוק ומשפט כינסה היום (ג') דיון מיוחד לרגל יום מיגור השיח האלים והבריוני במרחב הוירטואלי וברשתות החברתיות. בפתיחת הדיון, שעסק גם ביישום חוק הפצת תכנים וסרטונים משפילים ברשת. התייחס סלומינסקי לפרשת "אלנבי 40" ואמר כי "הרשת רוויה בשיח אלים ופוגעני, כאשר הנפגעות העיקריות – אם כי לא הבלעדיות – הן נשים, ועליהן ועל אחרים אנו רוצים להגן".

חברי הוועדה הציגו את השימוש שנעשה ברשתות החברתיות לטובת הפצת תמונות וסרטונים, לא פעם בעלי תוכן מיני, ללא מחשבה על ההשלכות ההרסניות על המצולמות.  ח"כ סלומינסקי התייחס לצורך באיזון מול המדע והטכנולוגיה המתפתחים: "ככל שהמדע מתקדם, אומנם יש בכך תועלות רבות, אך בד בבד הדבר טומן בחובו סכנות הולכות וגדלות. ראוי להיזכר בהמנון הפרטיזנים נגד גרמניה הנאצית שסימלה את הקדמה והפיתוח – 'הצועד אדם קדימה, או לג'ונגל הוא חוזר?'. ייתכן שהנזקים כיום אינם חמורים, אך עלינו לשאול 'כיצד ייראה עתיד ילדינו?', האם הם צועדים לתוך ג'ונגל?".

במהלך הוועדה הציגו נציגי משרד המשפטים את הקמפיין האחרון שהושק בעניין המלחמה בבריונות ברשת, אשר כולל פעילויות חינוך והסברה לבני נוער באשר לאסור ומותר ברשת. ח"כ סלומינסקי הדגיש בעניין זה כי נוסף על הטיפול בתוצאות יש להתמקד בשורש הבעיה עצמה – מלכתחילה לא לייצר או להיות שותף ליצירת תוכן בר-הפצה. כמו כן, בדיון הוצגו הקשיים הטמונים כיום ביישום החוק, החל בהיעדר חובה להסיר את התוכן הפוגעני באופן מידי, דרך צמיחתה של תופעה בינ"ל של סחיטה על רקע מיני ולה בקשיים טכנולוגיים אינהרנטיים הנובע מגלובליות רשת האינטרנט.

חשוב לציין כי בשנת 2014, עת חקיקת חוק הפצת עבירות הסרטונים, נפתחו למעלה מ-200 תיקי חקירה והוגשו כ-9 כתבי אישום. כיום מתנהלים כ-10 כתבי אישום בגין הפרת חוק הסרטונים, ועוד עשרות כתבי אישום בגין עבירת פרסום דברי תועבה. כן יש לציין כי בשנה האחרונה התווספה עבירת צריכת תוכני תועבה פדופילים כעבירה פלילית כשבצידה שנת מאסר.

בתום  הדיון יו"ר הוועדה אמר כי ייחד דיון נפרד ומעמיק להתמודדות בבעיה בוערת זו, בעיקר בסוגית הסרת התכנים הפוגעניים, וכי הוא מזמין את כלל הגורמים ליטול בה חלק.